חוזר זה בוטל


חינוך חברתי וחינוך בלתי פורמאלי 7.
קייטנות ומחנות קיץ 7.11
קייטנות ומחנות קיץ - בטיחות ותברואה 7.11‎-14
 
1 ביוני 2004
 
  תאריך תחולה 
החלפת סעיף
7.11‎-11 בחוזר
הוראות הקבע
סג/9(ב)
 
  מטרת הפרסום  


שטח הקמת הקייטנה *
 
1. 
ככלל לא תתקיימנה קייטנות במבנים ובבתי ספר שמתבצעים בהם
שיפוצי קיץ הכוללים תוספת בנייה, שינוי מבנים וכד'.
 
1.1   
בקייטנה יהיה צוות כיבוי אש מתוך הסגל והחניכים.
 
1.2   
במקרים שהקייטנה או המחנה יוקמו בשטח, תתקיימנה דרישות
המינימום האלו:  
1.3   
השטח יהיה יבש ונקי.  א.   
השטח ימוקם במרחק סביר מאזור מגורים ומאזור תעשייה,
מביצות, משלוליות וממקומות לסילוק אשפה ושפכים.
 
ב.   
השטח יהיה נקי מעשבי בר ומקוצים עד למרחק של 10 מ'
מהמבנים או מהאוהלים הקיצוניים.
 
ג.   

* בכל מקום בסעיף זה שמוזכרת קייטנה הכוונה גם למחנה, וכשמוזכר מחנה הכוונה אך ורק
למחנה.
במקרים שהקייטנה או המחנה יוקמו בחניון או בחורשה, הם
יעמדו בתנאי המינימום האלה:  
1.4   
יהיו בהם מי שתייה, שולחנות, ספסלים ושירותים.  א.   
אם הם יהיו בחורשה, אין לקיימם בחורשת אורנים מדרום
לזיכרון-יעקב ומצפון לבאר-שבע.
 
ב.   
הקייטנה תוקם במרחק העולה על: (א) 50 מ' מקו מתח גבוה;
(ב) 100 מ' מעורק תנועה ראשי; (ג) 150 מ' ממקורות מים
המשמשים לשתייה.
 
ג.   
המחנה יוקם במרחק של 100 מ' לפחות משדות המושקים
בקולחין או משדות מרוססים.
 
ד.   
תנאים לקייטנה שקיימים בה שירותי שדה או שירותים
כימיים
 
2. 
בקייטנה שיש בה שירותי שדה או שירותים כימיים יוקמו מקומות
המגורים במרחק שאינו פחות מ-30 מ' מהשירותים הקרובים ואינו
עולה על 100 מ' מהם.
 
 
המטבח  3. 
המטבח יוקם במרחק של 100 מ' לפחות מחדרי השירותים
ובהתחשב עם כיווני הרוחות.
 
3.1   
מטבח הקייטנה יהיה במבנה קבוע או במבנה ארעי.  3.2   
במבנה מטבח קבוע יתקיימו התנאים לפי תקנות רישוי עסקים
(תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל).
 
3.3   
מבנה של מטבח ארעי יוקם באוהל המיועד למטרה זו בלבד.  3.4   
במטבח הנמצא במבנה ארעי יתקיימו התנאים האלה:  3.5   
יהיו שולחנות עבודה מצופים בחומר אטום הניתן לרחצה או
לשימוש חד-פעמי.
 
א.   
הכלים והמצרכים יאוחסנו על אצטבאות בגובה 30 ס"מ
מהרצפה לפחות.
 
ב.   
הלחם יאוחסן בארון מרושת המונע חדירת חרקים
ומכרסמים לתוכו שיהיה סגור בכל עת בארגז עץ או בקופסת
קרטון נקייה המונחים על אצטבה. הלחם יהיה ארוז באריזה
מקורית של המאפייה.
ג.   
במטבח יהיה ברז למים זורמים לשטיפת כלים.  ד.   
מתחת לברז יותקנו שולחן רחצה וכיור לשטיפת כלים. הכיור
ואזור השטיפה ינוקו משאריות מזון מיד לאחר גמר שטיפת
הכלים.
 
ה.   
במטבח יהיו ווים לתליית הסירים הרחוצים בגובה של 50
ס"מ לפחות מהרצפה.
 
ו.   
הכנת המזון תתבצע על פי ארבעת היסודות לטיפול נכון במזון:  3.6   
רכישת מזון ממקומות בטוחים  א.   
מניעת כניסה של חיידקים למזון  ב.   
מניעת ריבוי חיידקים במזון  ג.   
הרחקת חיידקים מכלים וממזון.  ד.   
כל זה לפי נוהל ההדרכה של משרד הבריאות.   
לא ייכנס אדם למטבח הקייטנה אלא לצורכי עבודה בלבד.
 
3.7   
אחסנת אשפה ופינויה  4. 
האשפה מהמטבח תאוחסן במכלים בעלי מכסה תקין.  4.1   
בתוך המכל תהיינה שקיות מפוליאטילן (ניילון) בגודל מתאים
למכל.
 
4.2   
האשפה תפונה מהמטבח פעם ביום לפחות אל מכלי אשפה מכוסים
המותקנים במרחק של 50 מ' מהמטבח.
 
4.3   
משטח מכלי האשפה יהיה נקי בכל עת.
 
4.4   
מקורות המים ודרכי אספקתם  5. 
המים שיסופקו לקייטנה יהיו ממקור שאישרה לשכת הבריאות
האזורית.
 
5.1   
יסופקו לפחות 40 ל' ליום לנפש ממקור מים מאושר.  5.2   
המים יסופקו ממקור לאספקת מים זורמים על-ידי רשות מקומית
או במכלים נקיים ואטומים שמחוברים אליהם ברזים.
 
5.3   
מים המיועדים לשימוש במטבח הקייטנה יסופקו במכל המיועד
למטרה זו בלבד.
 
5.4   
מערך בדיקת המים והטיפול בהם יהיה בהתאם להנחיות של
משרד הבריאות.
5.5   

שולחנות לרחיצת כלי אוכל
 
6. 
בשטח הקייטנה יהיה שולחן לרחיצת כלי אוכל שיעמוד בתנאים האלה:
 
השולחן יהיה מצופה מתכת בלתי מחלידה או פח מגולוון.  6.1   
שני צדיו הקיצוניים יהיו מוגבהים, והלוח שלו ייבנה בשיפוע כלפי
פנים.
 
6.2   
בחלק התחתון של השיפוע יהיו פתחים לניקוז מי שטיפת הכלים.  6.3   
מתחת לכל שולחן תהיינה תעלות ניקוז פתוחות להרחקת מי
השטיפה אל מחוץ לשטח המחנה או יהיה בור סופג בנפח של מטר
מעוקב אחד לפחות אשר ימולא באבנים או בחצץ. לפני בור ספיגה
יותקן מפריד שמן.
 
6.4   
מעל לשולחן יותקנו ברזים זוגיים נגדיים כדי לאפשר רחיצת כלים
משני הצדדים.
 
6.5   
מספר הברזים שיותקנו על השולחנות לרחיצת הכלים יחושב לפי
זוג ברזים נגדיים לכל 25 ילדים לפחות.
 
6.6   
שטיפת הכלים תתבצע במים זורמים ובחומרים שאישר משרד
הבריאות.
 
6.7   
איסור הכנסת מזון מסוים  7. 
לשטח הקייטנה לא יוכנסו מצרכי המזון האלה:  7.1   
קרמים, קצפות ורטבים  -   
מיונז  -   
בשר, עוף, דגים או מוצריהם, בין אם הם מבושלים או בלתי
מבושלים, טחונים או בלתי טחונים, קפואים או בלתי
קפואים, אלא אם כן הם משומרים וארוזים בקופסאות
סגורות הרמטית
 
-   
חלב שאינו מפוסטר או מעוקר.  -   
באתרים שיש בהם מטבח מרכזי העומד בתנאי "בית אוכל" תיתכן
הכנת פריטי המזון המפורטים לעיל בכפיפות לאישור של לשכת
הבריאות.
 
7.2   
 הכנסת מזון למטבח 8. 
מצרך מזון מהמנויים להלן בטור א' יוכנס לקייטנה רק אם מולאו
התנאים המצוינים לצדו בטור ב':
 
טור ב'  טור א' 
התנאים  מצרך המזון 
ממקור מאושר, באריזה מקורית של היצרן  מצרכי מזון משומרים 
(א) ארוזים באריזות מקוריות, סגורות ונקיות  חלב, מוצרי חלב וגבינות 
(ב) טריים מדי יום   
ארוזים באריזה מקורית של היצרן  מרגרינה, חמאה וריבה 
נקיות ולא סדוקות או שבורות  ביצי תרנגולת 
יבשים, בלתי מצופים וארוזים  דברי מאפה 
עטופים בלבד  שוקולד ודברי מתיקה 
טריים או מיובשים בלבד  פרות וירקות 
אספקה יומית ממאפייה מאושרת  לחם 


טיפול במזון
 
9. 
הטיפול במזון ייעשה בדרך זו:   
לא יוחזקו ולא יוגשו לילדי הקייטנה שאריות מזון או מאכלים
מארוחה אחרת.
 
9.1   
המאכלים יוכנו סמוך ככל האפשר לשעת הצריכה.  9.2   
יש להימנע מנגיעת ידיים מיותרת במצרכי המזון.  9.3   
אחסנת המזון תהיה בכלים נקיים וסגורים הנתונים על מדפים
בגובה 30 ס"מ מהרצפה.
 
9.4   
מאכלים הנאכלים חמים יוחזקו במכל חימום בטמפרטורה של
מעל ל-70 מעלות צלזיוס, עד להגשתם. מאכלים הנאכלים קרים
יוחזקו בקירור פעיל, בטמפרטורה של עד 4 מעלות צלזיוס.
 
9.5   
הובלת המאכלים תיעשה במכלים נקיים וסגורים; המכלים ינוקו
מיד אחרי השימוש.
9.6   
פרות וירקות יש לרחוץ באופן יסודי ביותר, בתמיסת דטרגנט,
ולהדיחם היטב במים זורמים אחרי רחיצתם, על פי הנוהל של
משרד הבריאות.
 
9.7   
המטפלים במזון ירחצו את ידיהם בסבון באופן יסודי לפני התחלת
העבודה, אחרי כל הפסקה בעבודה, בין פעולות בסוגי מזון שונים,
ובמיוחד אחרי ביקור בשירותים.
9.8   

בריאות העובדים במטבח
10.
לא יעבוד במטבח קייטנה אדם שנתקיים בו אחד מאלה:  10.1
 
הוא חולה במחלה מידבקת או נושא טפילים של מחלה
מידבקת.
 
א.   
על גופו יש חבורות, חטטים, פצעים פתוחים או מוגלתיים, אף
אם הם מכוסים בתחבושת.
 
ב.   
הוא עונד תכשיטים על ידיו.  ג.   
ניקיון גופו אינו מניח את דעתו של המרכז.  ד.   
בגדי העובד במטבח יהיו נקיים, בהירים ומיועדים למטרה זו
בלבד.
 
10.2
 
 
על אדם העובד במטבח הקייטנה להמציא אישור רפואי במועד כי
הוא בריא לחלוטין ורשאי לעבוד במטבח.
אדם העובד במטבח הקייטנה חייב להקפיד על ניקיון גופו ועל
הכללים הנדרשים לשמירה על ההגיינה הסביבתית.
 
10.3
 
 
שירותים
11.
 
בקייטנה יימצאו או ייבנו שירותים לכל מין בנפרד, כמפורט להלן:
11.1
 
לכל 50 נפשות, או חלק מהן, לפחות תא שירותים אחד  א.   
במבנה - לכל 40 ילדים, או לחלק מהם, לפחות משתנה אחת.
ב.   
השירותים יסומנו באופן ברור ונראה לעין. במחנות הממוקמים
בטבע יבוצע הסימון בדרך זו:
 
11.2
 
הדרך לשירותים תסומן בסרטים לבנים.  א.   
בשעות הלילה תואר הדרך במנורות סערה (פנסי רוח) או בכל
דרך בטוחה אחרת.
ב.   
השירותים והמשתנות יהיו מאחד או יותר מהסוגים המפורטים
בתקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ולמחנות
נופש). הם ייבנו, יוחזקו ויסולקו בהתאם לתנאים המפורטים
בתוספת הראשונה לתקנות אלו.
 
11.3
 
סמוך לשירותים או לשוחות יותקנו ברזי מים זורמים לשטיפת
ידיים לאחר השימוש בהם. ליד הברזים יימצא תמיד סבון.
 
11.4
 
 
בקייטנה ימונה אחראי שתפקידו יהיה לדאוג לניקיון השירותים
והמשתנות.
11.5
 
 

מלאי של חומרי ניקיון, הדברה וחיטוי
 
12.
בקייטנה יימצא תמיד מלאי של חומרי ניקוי (לרבות סיד וגיר
במקרה של שירותים המבוססים על בורות ספיגה), נייר טואלט
וסבון לשימוש שבוע ימים.
 
12.1
 
 
חומרי החיטוי וההדברה יאוחסנו במקום המיועד למטרה זו בלבד
שיהיה נעול בכל עת, והמפתח יימצא בידי מנהל הקייטנה.
12.2
 
 

מקלחות
 
13.
בקייטנה הכוללת לינה תיבנינה או תוקצינה מקלחות נפרדות לשני
המינים, שתענינה על התנאים האלה:
 
 
לכל 50 נפשות או לחלק מהן תהיה לפחות מקלחת אחת.  13.1
 
מקלחת שדה תעמוד בתנאים האלה לפחות:  13.2
 
מתחת לכל מקלחת ייבנה בור סופג מכוסה באבנים או בחצץ
לספיגת מי הדלוחין או תעלות ניקוז אל מחוץ לשטח הקייטנה
או פתרון אחר שיניח את דעתו של משרד הבריאות.
 
א.   
רצפת המקלחת תהיה בנויה מבטון או מאריחים, ותישטף
מדי בוקר במברשת ובמים ובתמיסה של חומר מחטא
באישור משרד הבריאות.
ב.   

מכלי האשפה  14.
אשפה מכל סוג שהוא תורחק מהמחנה בשקי פוליאטילן לפחות
פעם ביום. בתוך המחנה יפונו פחי האשפה לפחות שלוש פעמים
ביום למשטח מרכזי שייקבע בתיאום עם משרד הבריאות.
14.1
 
 
בקייטנה הכוללת מגורים יוצב ליד מקומות המגורים מכל אשפה
אחד לכל 20 ילד או לחלק מהם; מכלי האשפה יעמדו בתנאים
האלה:
 
14.2
 
 
תהיינה בתוכם שקיות פוליאטילן מתאימות לגודל מכל
האשפה.
 
א.   
הם ירוקנו פעם ביום לפחות, לתוך מכלי אשפה מרכזיים.  ב.   
בקייטנה יוצבו מכלי אשפה מרכזיים שיעמדו בתנאים האלה:  14.3
 
הם יהיו בעלי מכסה אטום ומדגם שאישרה הרשות
המקומית.
 
א.   
הם יוצבו במרחק של 50 מ' ממטבח הקייטנה.  ב.   
השטח שמסביב למכלי האשפה ומתחתם יהיה נקי בכל עת.  ג.   
האשפה ממכלי האשפה המרכזיים תסולק באחת מהדרכים האלה:
14.4
 
סילוק מרכזי על-ידי הרשות המקומית בתדירות של פעם
ביום לפחות
 
א.   
סילוק לתוך בור אשפה העומד בתנאים האלה:  ב.   
הוא מותקן במרחק של 100 מ' לפחות מהקייטנה
וממקור מי שתייה כלשהו.
 
1)   
גודלו יחושב לפני מספר הילדים בקייטנה ויהיה בנפח
של 4 מ' מעוקבים לפחות, ועומקו יהיה מטר אחד לכל
100 ילד.
 
2)   
האשפה תכוסה מדי יום בשכבת אדמה בעובי של 10
ס"מ.
 
3)   
אם הבור מולא עד כדי 50 ס"מ מתחת לפני הקרקע,
הוא יכוסה באדמה ויסומן בשלט שיהיה כתוב עליו
"בור אשפה מלא".
 
4)   
אם תנאי הקרקע לא יאפשרו חפירת בור, ולא תקוימנה
ההוראות המנויות לעיל, תישרף האשפה מדי יום ביומו
לאחר קיום סדרי בטיחות נאותים.
 
5)   
ניקוז שפכים 

15.

בורות סופגים יהיו לכל פונקציה בנפרד (אחד למטבח, אחד
למקלחת וכד'). אפשר לנצל את הטופוגרפיה לניקוז ללא בור סופג,
באישור משרד הבריאות.
 
15.1
 
 
ניקוז הדלוחין יהיה באמצעות צנרת סגורה לבורות סופגים או
לשטח שיאושר על ידי משרד הבריאות.
 
15.2
 
 
ניקיון השטח בסיום הקייטנה 

16.

לא יעזוב מנהל הקייטנה את השטח אלא לאחר ביצוע הפעולות האלה:   
סתימה של כל בורות הניקוז, בורות השירותים ובורות האשפה  16.1
 
 
ביצוע פעולת ניקוי כללית של שטח הקייטנה והרחקת כל פסולת
ואשפה
 
16.2
 
 
אם הקייטנה מתקיימת ביער קק"ל, פגישת סיכום עם אחראי היער
מטעם הקק"ל.
 
16.3
 
 
רפואה ועזרה ראשונה 

17.

אישור בריאות מההורים
על כל חניך להצטייד בטופס הצהרה על מצב בריאותו החתום על
ידי הוריו (ראה הוראה בחוזר הוראות הקבע סא/4 (א), סעיף
2.2‎-19). הטופס יימסר למנהל הקייטנה, והמידע הרפואי בו
יועבר אך ורק לגורם רלוונטי במחנה. טופס הצהרת הבריאות
יישמר בידי מנהל הקייטנה, ולא יימסר לגורם אחר.
קבלת ילד עם בעיות רפואיות למסגרת הקייטנה תיעשה באישור
מנהל הקייטנה.
ההורים אחראים להמציא אישור מרופא מטפל המגדיר את הצורך
למתן טיפול, אם קיים צורך כזה. בעל הסמכות הרפואית הגבוהה
ביותר בקייטנה אחראי לדאוג ליישום התוכן של טופס ההצהרה
על בריאותו של החניך.
 
17.1
 
 
צוות רפואי  17.2
 
 
בכל קייטנה בתוך מבנה קיים ביישוב יימצאו בכל עת לפחות
אנשי הרפואה האלה:
 
א.   
בקייטנה המונה עד 300 חניכים יימצא מגיש עזרה
ראשונה.
 
1)   
בקייטנה המונה מ-300 עד 500 חניכים ימצאו 2 מגישי
עזרה ראשונה.
 
2)   
בקייטנה המונה מ-500 עד 600 חניכים יימצאו מגיש
עזרה ראשונה וחובש.
 
3)   
בקייטנה המונה מ-600 עד 800 חניכים יימצאו 2
מגישי עזרה ראשונה ו-2 חובשים.
 
4)   
כל פעילות מחנאית בחצר המבנה תחייב ליווי רפואי
כדלקמן: לכל 300 חניכים חובש ומגיש עזרה ראשונה.
 
5)   
מנהל הקייטנה יוודא כי כל איש צוות רפואי נושא עמו תעודה
בתוקף המעידה על הכשרתו ועל תפקידו. ואלה תנאי הסף
המחייבים את אנשי הצוות הרפואי:
ב.   
מגיש עזרה ראשונה (מע"ר)
בוגר קורס שמשכו 44 שעות בעזרה ראשונה/בהחייאה,
שעבר רענון של 20 שעות בתום כל שנתיים ומציג תעודה
על כך.
 
1)   
חובש
א)  מי שעבר קורס חובשים בצה"ל שלב 6, עד שנתיים
      מיום שחרורו משירות סדיר בצה"ל. שנתיים לאחר
      שחרורו יחויב החובש לעבור השתלמות ורענון שיימשכו
      שלושה ימים, וכן הלאה בתום כל שנתיים. הקורס יועבר
      על ידי גורם מוסמך ויכלול גם יום אחד של התנסות על
      אמבולנס. אם החובש משרת שירות פעיל במילואים
      ומביא אישור על כך מיחידתו הצבאית, הוא פטור
      מרענון.
 
2)   
ב)  חובש/נהג שעבר קורס נהגי אמבולנס במד"א (עובד או
      מתנדב), והוא פעיל במד"א.
 
 
ג)  בוגר קורס נהגי אמבולנס של מד"א עד שנה מיום סיום
      הקורס. בוגר שאינו פעיל חייב בקורס רענון בדומה
      לחובש צבאי.
      הערה
      בסיום כל קורס רענון תינתן למסיימים תעודת כיס
      המאשרת את השתתפותם בקורס הרענון ואת העובדה
      שעברו את הבחינות. תוקף התעודה לשנתיים.
 
 
אחות
אחות מוסמכת, ולא אחות סיעודית, שעסקה באופן סדיר
במקצוע עד 3 שנים לפני הצטרפותה למחנה.
 
3)   
פאראמדיק
מי שסיים לימודי תואר ברפואת חירום. פאראמדיק
פעיל (לפחות 6 משמרות בחודש על ניידת טיפול נמרץ -
נט"ן) יכול לשמש חובש. פאראמדיק שאינו פעיל יעבור
השתלמויות בדומה לחובש צבאי ולחובש/נהג שאינם
פעילים במקצועם.
 
4)   
רופא
רופא מומחה או בעל ניסיון ברפואת ילדים או ברפואת
משפחה העוסק בתחום רפואה ראשונית. ההעסקה
במחנה תחייב השתלמות בת יומיים ברפואת חירום.
רופא יכול לשמש בכל אחד מהתפקידים של איש צוות
רפואי.
 
5)   
ציוד רפואי
17.3
 
 
א.   ציוד מרפאה ניידת - במחנה שיש בו רופא
 
 

הערות  הכמות  שם הפריט  מס' 
סידורי
   2  מד לחץ דם  1 
   1  סטטוסקופ  2 
   5  מד חום  3 
   2  כלי מתכת אל חלד  4 
   1  פינצטה לגוף זר  5 
   1  פינטצה אנטומית, X1510  6 
   1  מספריים מלכי"ם 16/20  7 
   10  מחט 21  8 
   10  מחט 23  9 
   10  מחט 25  10 
   1+אוזניות  אוטוסקופ  11 
   10 חב' של 100 יחידות לפחות  פד גזה סטרילי, X33  12 
   10 חב' של 100 יחידות  פד גזה סטרילי, X22  13 
   10 חב' של 100 יחידות  פד גזה X33 ל"ס  14 
   200  אגד מידבק  15 
   10  איספלנית בד חד פעמית  16 
   50  שפדל עץ  17 
   1 חבילה  אפליקטור רגל  18 
   10 חבילות  אגד חבישה, 5 ס"מ  19 
   10 חבילות  אגד חבישה, 7 ס"מ  20 
   10 חבילות  אגד חבישה, 10 ס"מ  21 
   5  צמר גפן, 100 גר'  22 
   5  תחבושת בינונית  23 
   5  תחבושת מטלין  24 
   5  משולש בד  25 
   10  תחבושת אישית  26 
   2  חוסם עורקים  27 
   2  חוסם ורידים  28 
   20  תחבושת אלסטית, 8 ס"מ  29 
   20  תחבושת אלסטית, 10 ס"מ  30 
   10  פלסטר  31 
   3 ליטרים  סביעור  32 
   2 ליטרים  אלכוהול  33 
   2 ליטרים  מי חמצן 3%  34 
   20 בק'  טיפות אף  35 
   10 בק'  טיפות אזולין  36 
   10 בק'  טיפות סולפציד  37 
   10 בק'  טיפות דקס אוטיק  38 
   10  משחת פולידין, 15 גר'  39 
   3  משחת וזלין, 40 גר'  40 
   30  משחת דקטרין  41 
   2  משחת פולידין, 250 גר'  42 
   5  משחת סינטו 3%  43 
   4  סירופ מלוקס  44 
   20  משחת הידרוקורטיזון 1%  45 
   10  לוציוקלמין  46 
   5  טיפות פניסטיל  47 
   10 יחידות  טלק רפואי  48 
   10 קופסאות  תחבושת הגיינית  49 
   10 קופסאות  טמפקס  50 
   1 קופסה  כפפות סטריליות לטקס  51 
   2  ספרי פלסטר  52 
   2  שקית קירור  53 
   5  מזרק ח"פ, 10 סמ"ק  54 
   5  מזרק ח"פ, 5 סמ"ק  55 
   5  מזרק, 50 סמ"ק  56 
   30 יחידות  הרטמן, ליטר אחד  57 
   30 יחידות  הרטמן, 500 סמ"ק  58 
   30  סט עירוי  59 
   20  ונפלון ירוק  60 
   20  ונפלון כחול  61 
   20  ונפלון ורוד  62 
   1 יחידה  צינור לשטיפת קיבה  63 
למקרה של הרעלה בלבד  1 חב'  אבקת פחמן פעיל רפואי  64 
למקרה של הרעלה בלבד  1 בק'  סירופ היפקאק (IPECAC)  65 
   300 טבליות  טבליות אקמול  66 
   100 יח'  סדיסטל  67 
   X203  אקמול פורטה  68 
   X203  מוסקול  69 
   100 קופסאות  מוקסיפן 250 מ"ג  70 
   X203  סירופ מוקסיפן פורטה 500 מ"ג  71 
   100 טבליות  פרמין  72 
   100 טבליות  פרוגרון  73 
   X202  פפברין  74 
   100 טבליות  אהיסטון  75 
   100 טבליות  אימודיום  76 
   100 טבליות  רפפן 250 מ"ג  77 
   100 טבליות  אורבנין 250 מ"ג  78 
   100 טבליות  סיליאן ג'ל  79 
   X202  אריתרומיצין  80 
   X203  אופטלגין  81 
   X204  רספרים  82 
   X202  גליפלין  83 
   X201  לקסטיב  84 
   2 בק'  טיפות אופטלגין  85 
   2 בק'  רפפן 500 מ"ג  86 
   4  משאף ונטולין  87 
   20 חבילות  סטריסטריפ  88 
   2 חב'  סכין גילוח חד פעמי  89 
   X51  אמפ' פרמין  90 
   X51  אמפ' אדרנלין  91 
   5 יחידות  קרן סלברול  92 
   5 יח'  סקלפל + להבי ניתוח 115  93 
   5 בק'  יוד סגול  94 
   5  חוקן מיקרולט  95 
   2 בק'  שמן פרפין  96 
   X520  אורבנין, 500 מ"ג  97 
חבילה סטרילית  5  חוט משי ומחט תפירה, 16 מ"מ 3/0  98 
חבילה סטרילית  5  חוט משי ומחט תפירה, 19 מ"מ 5/0  99 
חבילה סטרילית  5  חוט משי ומחט תפירה, 26 מ"מ 6/0  100 
   1  ערכת מכשורים כלליים לרופא  101 
   1  מספריים כירורגיים  102 
   1  מלקחיים לניתוחים זעירים  103 
   50 יח'  שקיות נייר לתרופות  104 
   2 יח'  אלונקה  105 
   1 יח'  קרש גב  106 
   1 יח'  שולחן טיפולים  107 
   1 יח'  מיטת טיפולים  108 
   1  צווארון פלדלפיה  109 
   1  סד לקיבוע  110 

השתמשו בציוד הרפואי, בכולו או בחלקו, יושלם הציוד לפי
המפורט ברשימה שלעיל בתוך 24 שעות.
 
ב.   
תכולת תרמילים רפואיים  17.4
 
 
תכולת התרמיל של רופא
 
א.   
הכמות הפריט
10 אמפ' אדרנלין, מ"ג אחד
6 אמפ' אטרופין
5 אמפ' פוסיד, 20 מ"ג
2 אמפ' נאטריום בי קרבונט
5 אמפ' נאטריום פיזיולוגי, 10 מ"ג
20 טבל' אקמול, 500 מ"ג
5 אמפ' פראמין 10 מ"ג, 2 מ"ל
1 אמפ' אולטראקורטן, 100 מ"ג
5 אמפ' ואליום 1 מ"ג, 2 מ"ל
5 אמפ' לידוקאין 2%, 10 מ"ג
1 המאצל, 500 מ"ל
10 כפפות לא סטר' גדולות (לטקס)
1 צוארון חילוץ בינוני
10 אגד 3
2 אגד מתמתח, X54
1 אספלנית 1
2 גזה וזלין, סטרילית
1 חוסם ורידים, 70 ס"מ
2 חוסם עורקים, 2 מ'
1 מד חום
10 מזרק לואר, 2 סמ"ק, עם מחט X1.521
10 מזרק לואר, 10 סמ"ק, עם מחט X1.521
1 מזרק לואר, 50 סמ"ק, ללא מחט
10 מחט לואר, X1.518, ח"פ
10 מחט לואר, X1.521, ח"פ
10 מחט מסוג וונפלון G 14
10 מחט מסוג וונפלון G 18
10 מחט מסוג וונפלון G 14
10 מחט מסוג וונפלון G 22
1 מנתב אוויר מס' 1
1 מנתב אוויר מס' 2
1 מנתב אוויר מס' 3
10 משולש בד
10 מסורית לאמפולות
1 מד-לחץ דם עם שעון
1 סטטוסקופ
2 מכשיר לעירוי בלחץ
1 מספריים לחבישה
12 סיכות ביטחון
1 סרט שרוול מד"א
1 ערכת מחדר תריסריון+שקית
2 ערכת מכשירים כללית לרופא
1 ערכת לרינגוסקופ
2 ערכה נלווית לניתוח זעיר
1 ערכת עירוי
1 ערכת פנימוטורקס
1 ערכת קריקוטומיה
10 פד גזה "X3"3, סטרילי
40 פד יוד
30 פד לחיטוי עור
1 מנורת מצח
1 צינור הרדמה מג'יל 7 מ"מ עם מחבר
1 צינור הרדמה מג'יל 8 מ"מ עם מחבר
2 תחבושת שדה אישית
2 תחבושת שדה בינונית
2 תחבושת שדה גדולה
2 תחבושת לכוויות
1 תרמיל רופא ריק
1 מקל תאורה
1 מסכת כיס להנשמה
1 מפוח אמבו למבוגר + מסכות 5‎-2
1 סקשן

תכולת התרמיל של חובש ב.   
הכמות הפריט
1 תרמיל גב (בגודל בהתאם לתכולה)
10 משולשים
10 אגדים (גליליים)
20 פד גזה "X3"3 סטרילי
3 חוסם עורקים סיליקון 2 מ'
2 חוסם ורידים
2 תחבושת מטלין לכוויות
2 תחבושות אלסטיות
10 תחבושות אישיות
2 תחבושות בטן
50 טבליות אקמול
20 אגד מידבק
2 STICK LIGHT (שפורפרת זוהרת)
CC50 כלורהקסידין נוזלי/פולידין
2 גלילים (1‎+1) פלסטר, "1-"2 (איספלנית)
1 מספריים מאלומיניום לתחבושות
1 מסכת כיס תקנית להנשמה (אמבו)
2 צווארון פילדלפיה לקיבוע
עמוד שדרה צווארי
1‎+1‎+1 מנתב אוויר מס' 2, 3, 4
20 פד-אלכוהול לחיטוי העור, 70%
1 פנס עם סוללות רזרביות
ונורה רזרבית
ליטר אחד מימיית מים מפלסטיק
2 (כל ערכה מכילה
ליטר אחד)
ערכות עירוי הרטמן עם ציוד לעירוי
  מספריים חותכי חוטי ברזל
2 VENFLON 18G
2 VENFLON 21G
2 מחט מסוג וונפלון G 18
2 מחט מסוג וונפלון G 21
4(2 לכל ערכה) מערכות למתן עירוי
4 חומר לחיטוי העור
4 פד "X3"3
גליל אחד איספלנית נייר, "1
5 זוגות כפפות חד פעמיות

 נוסף לתרמיל יצויד כל חובש באלונקה מתקפלת שתהיה ברכב הטיול.  
תכולת התרמיל של מע"ר
 
ג.   
הכמות הפריט
1 תרמיל גב (הגודל בהתאם לתכולה)
10 אגד גלילי (גדלים שונים) "3
1 גליל איספלנית "1
2 יח' חוסם עורקים (סיליקון) 2 מ'
1 מספריים לעזרה ראשונה
לחיתוך חומר ממתכת
10 משולש בד
1 סד פלסטי ליד
20 פד גזה "X3"3, סטרילי
10 פד לחיטוי העור, אלכוהול 70%
8 תחבושות אישיות
2 תחבושות בטן
2 תחבושות מטלין לכוויות
1‎+1‎+1 מנתב אוויר מס' 2, 3, 4
5 זוגות כפפות חד פעמיות
הערה: על כל בקבוק ועל כל קופסה יצוינו בבירור תוכנם והוראות
השימוש בהם, ובכלל זה התאריך האחרון לשימוש.
 

תכולת תרמיל לתיק עזרה ראשונה לקבוצת
מטיילים של עד 15 חניכים
 
ד.   
הכמות הפריט
5 אגד גלילי
2 איספלנית "1
2 חוסם עורקים 2 מ'
1 מספריים
7 משולש בד
10 פד גזה "X3"3
5 תחבושת אישית
1 תחבושת בינונית
2 פד לטיפולים על בסיס ג'ל
3 (אחד מכל גודל) מנתב אוויר (מידה 2, 3, 4)
2 (בשני גדלים) מסכת כיס תקנית להנשמה
2 זוגות כפפות חד-פעמיות
1 תמיסת פולידין
נוסף לתרמיל יצויד כל חובש באלונקה מתקפלת שתהיה
ברכב הטיול.

 
 
טיפול רפואי  17.5
 
 
נתגלו אצל ילד סימני מחלה, הוא יופנה לרופא, בליווי מדריך.
א.   
גילה הרופא אצל ילד סימני מחלה מידבקת, יודיע מנהל
הקייטנה על כך ללשכת הבריאות הקרובה תוך 12 שעות.
 
ב.   
הורה הרופא על שליחת ילד חולה לביתו, יישלח עמו מלווה
מבוגר.
 
ג.   
המלווה המבוגר ילווה את הילד החולה עד מסירתו לידי
הוריו או אפוטרופסו.
 
ד.   

טיפול אחרי הכשת נחש, עקיצת עקרב או נשיכת כלב או חתול
הוכש ילד על-ידי נחש או נעקץ על-ידי עקרב,
 כדלהלן:
 

17.6
 
 
אחרי הכשת נחש  א.   
קיבוע האיבר המוכש  1)   
השכבה במקום מוצל ומנוחה מוחלטת  2)   
פינוי מיידי לבית חולים  3)   
הבאת הנחש - חי או מת - לבית החולים.  4)   
טיפול בעקיצת עקרב  ב.   
קירור המקום ומנוחה מוחלטת  1)   
פינוי מיידי לבית החולים הקרוב.  2)   
טיפול בנשיכת כלב או חתול  ג.   
ניקוי הפצע במים ובסבון  1)   
העברת הנשוך למתקן רפואי קרוב להמשך הטיפול.  2)   

איסור הכנסת בעלי חיים 

17.7
 
 
אין להכניס בעלי-חיים לשטח הקייטנה.   

כללי התנהגות 

17.8
 
 
יש למעט ככל האפשר בשהייה בשמש.  א.   
אין לשהות בשמש ללא חולצה וכיסוי ראש. רצוי להרכיב
משקפי שמש.
ב.   
יש למרוח קרם הגנה מסנן קרינה על איברי הגוף החשופים.  ג.   
אין ללכת יחף בטיולים או בשטח הקייטנה.  ד.   
לילדי הקייטנה תהיה מנוחת לילה שלא תפחת משש שעות
רצופות ומנוחת צהריים שלא תפחת משעה אחת.
 
ה.   

מי שתייה 

17.9
 
 
בשטח הקייטנה יימצאו בכל עת מים באיכות של מי שתייה
בכמות בלתי מוגבלת. יש לדאוג לאספקת מים צוננים.
 
א.   
בשטח הקייטנה יותקנו ברזים למי שתייה.  ב.   
חשיבות השתייה תוסבר לילדים על-ידי המדריכים.  ג.   
לא יצאו ילדים לטיול אלא אם צוידו בכמות נוזלים
המפורטת בחוזר המיוחד ו', התשנ"ז, "טיולים במערכת
החינוך".
 
ד.   
המים ייבדקו לפחות 3 פעמים: שבוע לפני הקמת המחנה,
יומיים לפני תחילת הפעילות ובמהלך הפעילות.
 
ה.   
בדיקות הגבה וכלור נותר תיעשינה באופן שוטף בכל יום על
ידי רכז התברואה במחנה, והוא ירשום את הממצאים. לשם
כך יש להצטייד בערכות בדיקה מתאימות.
 
ו.   
פעולות חיטוי המים תיעשינה בנוכחות נציג משרד הבריאות.
ז.   
סוג המכלים שמותר להשתמש בהם להובלת מי שתייה יהיה
כמצוין בתקנות מי השתייה.
 
ח.   

התנהגות בימי שרב 

17.10
 
בימי שרב לא יתקיימו טיולים מחוץ לשטח הקייטנה.  א.   
בימי שרב תתנהל הפעילות במקומות מוצלים בלבד ובתנאים
שימנעו מאמץ פיזי מוגבר.
 
ב.   
כל פעילות שאינה מתנהלת בישיבה תופסק בימי שרב בין
השעות 16‎-9.
 
ג.   
יש לערוך הפסקות שתייה תכופות ולפקח על כך שהחניכים
שותים.
 
ד.   
 
החזקת רכב ומכשיר טלפון נייד לצרכים דחופים

17.11
 
רכב במצב תקין ומכשיר טלפון יימצאו דרך קבע בשטח
הקייטנה וישמשו לצרכים דחופים.
א.   
בקייטנה הממוקמת מחוץ לשטח עירוני יימצא רכב פינוי.
במחנה תוכן תכנית פינוי רפואי למצבים שונים, קלים
וחמורים.
 
ב.   
בקייטנה הממוקמת מחוץ לשטח עירוני והמונה מעל 400
חניכים יימצא אמבולנס.
 
ג.   
מפקד
 
18.
ילדי הקייטנה ייפקדו לפחות בכל בוקר, צהריים וערב, לפי רשימת
חניכים מסודרת.
 
18.1
 
 
ילדי הקייטנה ייפקדו בכניסה לים, לברכה ולכל מקום רחצה אחר
וביציאה מהם, לפי רשימת חניכים מסודרת.
 
18.2
 
 
יש לפקוד את החניכים בכל עלייה לרכב הסעה וירידה ממנו ובכל
חניית ביניים.
 
18.3
 
 
 
כניסה לחורבות, לבתים נטושים או למערות
 
19.
ילדי הקייטנה לא יורשו להיכנס לחורבות, לבתים נטושים או למערות,
אלא בהתאם להוראות אלה:
 
 
הנכנס ינעל נעליים.  19.1
 
אין לשכב או לשבת על הארץ.  19.2
 
אין לעמוד סמוך לדפנות או לקירות או להישען עליהם.  19.3
 
אין לנוח או ללון בחורבות, בבתים נטושים או במערות.  19.4
 
הכניסה למערות תיעשה רק באישור הלשכות לתיאום טיולים.
19.5
 
 
מודעות לבטיחות, הדרכת הסגל ומנהיגות
20.
מודעות לכללי הבטיחות  20.1
 
מנהל מינהל החברה והנוער במשרד החינוך והרשות המקומית
הנוגעת בדבר יפעלו לכך שכל מנהל קייטנה יהיה מודע להוראות
ולכללי הבטיחות המפורטים בסעיף זה.
 
הדרכת הסגל  20.2
 
מנהל הקייטנה יהיה בקי בהוראות סעיף זה, והוא חייב לעדכן בהן
את סגל הקייטנה ולוודא את ביצוען.
 
 
מנהיגות  20.3
 
בכל מצב חירום או תקרית בקייטנה שבהם איש צוות הקייטנה
נמצא עם הילדים, יעמוד הוא בראשם, יהיה עמם בכל התפתחות,
יעודדם, ידריכם וינהיגם.
 

תפקידיו של מנהל הקייטנה  21.
מנהל הקייטנה נושא באחריות לבטיחות, לביטחון ולבריאות.  21.1
 
מלבד אחריותו הכוללת, מנהל הקייטנה אחראי במישרין על אלה:
21.2
 
תקינות הגידור, תקינות השערים ונעילתם  א.   
ארגון ההשגחה, הליווי והפיקוח על הילדים  ב.   
הקשר עם הרשויות, לרבות משטרת ישראל, מגן-דוד אדום,
פיקוד העורף ומכבי-האש
 
ג.   
סידורי העזרה הראשונה בקייטנה, לרבות אמצעים לפינוי
מהיר של נפגעים
 
ד.   
קיום הוראות החוק ותנאי הרישיון בכל הנוגע לפעילות
הקייטנה
 
ה.   
קיומו של שילוט נאות האוסר על השלכת פסולת שלא במקום
המיועד לכך והמצביע על מיקום פחי האשפה.
 
ו.   
נתגלה ליקוי-בטיחות או מפגע, על מנהל הקייטנה לדאוג להסרתם.
לא הוסר הליקוי או המפגע, לא תקוים פעילות במקום שיש בו
סכנה לילדים או לסגל.
 
21.3
 
 
פרסום רשימת מספרי טלפון חיוניים  21.4
 
מנהל הקייטנה יפרסם על לוח המודעות של הקייטנה, ובכל
דרך נוספת שיראה לנכון, את מספרי הטלפון של המנויים
להלן:
 
א.   
הרופא הקרוב  1)   
האחות  2)   
מרפאת קופת החולים הקרובה
3)   
תחנת מגן דוד אדום  4)   
בית החולים הקרוב  5)   
בתי החולים התורנים בסביבה  6)   
שירות המוניות הקרוב  7)   
לשכת הבריאות הקרובה של משרד הבריאות  8)   
תחנת המשטרה הקרובה  9)   
הרשות המקומית או רשות החינוך המקומית  10)
 
לשכת המחוז של משרד החינוך.  11)
 
למרכז הקייטנה תהיה בהישג-יד רשימת מספרי הטלפון
שפורטו לעיל, וכן מספרי הטלפון של הורי הילדים במקום
העבודה ובבית.
 
ב.   
הגישה לטלפון בתחום הקייטנה תהיה מובטחת למנהל
הקייטנה ולסגל, בכל עת פעילותה של הקייטנה, לשימוש
בהתאם לצורך.
 
ג.   
 
התנועה אל הקייטנה ובחזרה  22.
נוכחות בוגר בתחנות איסוף גדולות ומרכזיות  22.1
 
בתחנות איסוף גדולות ומרכזיות להסעות ילדים יימצא בוגר
או מדריך מסגל ההדרכה, אף אם אינו בוגר, אשר יקדים
לבוא לתחנת האיסוף כמחצית השעה לפני מועד הנסיעה.
 
א.   
בידי הבוגר או המדריך תהיה רשימת שמותיהם של הילדים
שיש לאספם בתחנת האיסוף.
 
ב.   
תחנת איסוף  22.2
 
תחנות לאיסוף ילדים תיקבענה ברחובות שקטים, ללא תנועה
סואנת, שיהיו קרובים ככל האפשר למקום מגוריהם של הילדים.
 
 
התנועה אל הקייטנה וחזרה  22.3
 
מנהל הקייטנה יוודא כי בתאגיד שהוא בעל הרכב המשמש
להסעה המאורגנת יש מי שממלא תפקיד של ממונה על
הבטיחות כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה,
התשי"ד-1954.
 
א.   
כל כלי רכב המסיע ילדים לקייטנה וממנה ישולט בשלט
"הסעת ילדים". גיל האוטובוס לא יעלה על 10 שנים.
ב.   
בהסעה מאורגנת באוטובוס או בטיולית ילוו את הילדים שני
מדריכים לפחות, שישבו ליד פתחי היציאה והכניסה של
הרכב במשך כל הנסיעה. מספר הילדים הנוסעים באוטובוס
או בטיולית יהיה בהתאם למספר הנקוב ברישיון כלי הרכב.
 
ג.   
לפני כל הסעה ברכב יוודא המדריך האחראי לה כי יש ברכב
ערכת חילוץ וציוד עזרה ראשונה, כנדרש לפי תקנות
התעבורה, התשכ"א-1961.
 
ד.   
בשעת הנסיעה יקפידו המדריכים על משמעת ועל קיום כללי
הזהירות על פי המפורט בסעיף 5.1‎-25 של חוזר סב/6(ב)
(בקטע העוסק בהבטחת הבטיחות בתנועה אל מוסד החינוך
וממנו).
 
ה.   
המדריך האחראי על ההסעה המאורגנת ידאג לכך שהנהג
יקפיד על נסיעה מתונה ובטוחה.
 
ו.   
הילדים יעלו על הרכב או ירדו ממנו רק ליד שפת המדרכות
או במפרצי חנייה בשטח עירוני, ורק בשולי הכביש בשטח
בין-עירוני.
 
ז.   
העברת ילדים מצד אחד של הכביש לצדו האחר או משטח
פעולה אחד למשנהו תלווה בפיקוח מדריכים, שינקטו אמצעי
בטיחות מרביים במהלך החצייה של הכביש.
 
ח.   
סדר הירידה מהרכב: הגיע כלי-הרכב ליעדו, ירדו הילדים
ממנו לפי סדר ישיבתם. המדריך יישאר במקום עד לנסיעת
הרכב כשהוא ריק, וישגיח שהילדים לא ייפגעו בשעת הירידה
מן הרכב או בשעה שהרכב מתמרן בשטח בנסיעה לאחור או
בכל דרך אחרת, וכן יבדוק שאף אחד מהחניכים לא נשאר
ברכב.
 
ט.   
נסיעה באופניים: אם קיימת הסעה מאורגנת מתחנת האיסוף
לקייטנה, לא יגיע ילד אליה כשהוא רכוב על אופניים אלא
לאחר קבלת אישור בכתב מאת מרכז הקייטנה ואישור של
ההורים כי ידוע להם שילדם רוכב באופניים אל הקייטנה
וממנה למקום מגוריו וכי הם פוטרים את הקייטנה ואת
עובדיה מאחריות לבטיחותו עד הגיעו לקייטנה ומרגע יציאתו
מתחום הקייטנה.
 
י.   
בכלי-הרכב לא ייסעו נוסעים זרים שאינם נמנים עם סגל
הקייטנה, עם ילדיה או עם מלווי ההסעה.
 
יא.   
לכל טיול ימונה אדם שלא ישתתף בו ותימצאנה אצלו
רשימות החניכים, הכתובות ומספרי הטלפון של ההורים עם
חלוקה לאוטובוסים ולקבוצות. רשימה כזו תהיה אצל רכז
הטיול ובמטה התנועתי או במטה המסגרת.
יב.   

תקינותו של הציוד והפעלתו  23.
תקני ציוד  23.1
 
ציוד העזר והמתקנים להפעלת חוגים יירכשו בידי מרכז הקייטנה
בהתאם לתקנים של משרד החינוך שאפשר לקבלם מנותן האישור.
 
הפעלת ציוד חשמלי  23.2
 
לפני הפעלת ציוד חשמלי יש לקבל אישור על תקינותו
מחשמלאי מוסמך.
 
א.   
ציוד חשמלי בקייטנה יופעל בידי המדריכים או בהשגחתם,
למעט מסורים חשמליים שיפעילו אותם מדריכי כיתה י"ג
לפחות, לאחר קבלת תדרוך הפעלה.
 
ב.   
עבודות חשמל  23.3
 
התקנת תאורה בקייטנה או הוספה של נקודות חשמל בה
תיעשה רק בידי חשמלאי מוסמך.
 
א.   
הונחו כבלי-חשמל מאריכים, ידאג מרכז הקייטנה שהם
יוסדרו באופן שלא יהיו מכשול.
 
ב.   
ציוד פגום  23.4
 
ציוד פגום ייפסל לשימוש בתחומי הקייטנה או בפעילויותיה.
 
 
 
רחצה בים ובברכה  24.
תחולת ההוראות בסעיף 5.1‎-27 של חוזר סב/6(ב),
"הבטחת הבטיחות בפעילויות מים"
 
24.1
 
 
ההוראות המפורטות בסעיף 5.1‎-27 של חוזר סב/6(ב), "הבטחת
הבטיחות בפעילויות מים", חלות במלואן גם על הרחצה בים או
בברכה במסגרת קייטנות ומחנות. ההוראות המפורטת להלן הן
בנוסף להוראות המצוינות לעיל.
 
 
אישור בכתב  24.2
 
הרחצה בים או בברכה תותר רק לילדים שהביאו אישור בכתב
מהוריהם על הסכמתם. האישור יימסר למנהל הקייטנה ויישמר
בתיק מיוחד.
 
 
מקומות רחצה  24.3
 
רחצה בים ובברכה תתקיים רק במקומות רחצה מוכרזים לפי חוק
הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964.
 
שעות הרחצה  24.4
 
רחצה בים תתקיים בשעות היום בלבד, כשהראות טובה
וכשיש מציל מוסמך במקום.
 
א.   
רחצה בברכה בשעות היום מותרת בשעות הפעילות של
הברכה וכשיש מציל מוסמך במקום.
הרחצה בברכת שחייה בשעות הלילה מותרת בתנאים האלה:
ב.   
בידי בעל הברכה יימצאו האישורים המתאימים לרחצה
לילית ולפחות האישורים האלה:
א)אישור רישוי עסקים המתיר רחצה בברכה בשעות
החשכה (אישור רישוי בתוקף)
 
1)   
ב)אישור ממפקח רחצה מחוזי של משרד הפנים להפעלת
הברכה בשעות החשכה ועמידה בתנאים הנדרשים על
ידו בכל עת.
 
 
רמת התאורה בכל נקודה ונקודה באזור הברכה צריכה
להיות 300 לוקס לפחות.
 
2)   
בברכת השחייה יהיה גנרטור חירום המסוגל להפעיל
את כל מערכות החשמל באתר תוך שניות ספורות במצב
של הפסקת חשמל. כשירותו תיבדק מדי שנה, ויהיה
אישור לכך אצל מנהל הברכה.
 
3)   
מספר המלווים המשגיחים על התלמידים יהיה מלווה
אחד על כל 10 תלמידים, וכל קבוצת התלמידים תסומן
בסימון אחיד לזיהויה בתוך יתר המתרחצים.
 
4)   
הפעילות בברכה תהיה בנפרד מהציבור הרחב כדי
לאפשר למלווים ולצוות המצילים שליטה טובה יותר.
 
5)   
בתחילת הפעילות יקבלו התלמידים תדריך ספציפי
הנוגע להתנהגות הנדרשת ולסכנות הקיימות בברכה
בלילה.
 
6)   
על המתרחצים להצטייד באישור ההורים בכתב
(בתוקף ביום הפעילות) להשתתפות ילדם בפעילות
הלילה.
 
7)   
אין לבצע פעילות בברכה בלילה במסגרת מסיבת סיום.  8)   

דגל שחור 

24.5
 
מדריך או מלווה בגיר לא ירשה לילד להיכנס לים כשמונף דגל
שחור ליד סוכת המציל.
 

חובת המדריך האחראי 

24.6
 
לפני הרחצה בים ייוועץ המדריך האחראי עם המציל לעניין קביעת
מקום מסוים שבו ייכנסו הילדים למים.
 
 

משמעת 

24.7
 
המדריך האחראי ידאג לכך שהילדים יישמעו להוראותיו של
המציל.
 
 

ליווי בשעת הרחצה 

24.8
 
כניסת ילדים לים או לברכה מותנית במילוי דרישות הסף
המפורטות בטבלה: *
 
א.   

מספר המלווים לקבוצה     
בים  בברכה  מספר התלמידים בקבוצה  גיל התלמידים 
הרחצה אסורה  2  10  גן חובה 
הרחצה אסורה  2  15  כיתות א'-ד' 
3  2  15  כיתות ה'-ו' 
2  1  15  כיתות ז'-ט' 
2  1  20  כיתות י' ומעלה 
2  2  קבוצת לימוד  חינוך מיוחד 

הערה: גיל התלמידים מתייחס לשנת הלימודים בפועל או לשנה שהסתיימה, ובכל מקרה לא
לשנת הלימודים שאחרי חופשת הקיץ.
___________
* הכניסה לים מגן חובה עד כיתה ד' אסורה בהחלט.
היה מספר הילדים גדול מ-20 וקטן מ-30, הם יחולקו לשתי
קבוצות דומות במספרן. הקבוצה שתישאר מחוץ למים תהיה
בהשגחתו של מדריך שיימצא על החוף או על שפת הברכה.
 
ב.   
השגחה בחוף  24.9
אין להשאיר ילדים בחוף הים או על שפת הברכה בלי השגחתו של
בגיר היודע לשחות.
 
 

סככה 

24.10
מנהל הקייטנה ידאג לכך שילדים ישהו בחוף הים או מחוץ לברכה
בסככה או במקום מוצל אחר ויחבשו כיסוי ראש.
 
 
 
מפקד נוכחות

24.11
לפני כל רחצה בים או בברכה ובגמר הרחצה יערוך המדריך
האחראי מפקד נוכחות על-פי רשימת השמות של הילדים שבידו.
 
 

גידור 

24.12
תחום הרחצה של הילדים יגודר בחבל או בדרך יעילה אחרת. אין
להתיר יציאת ילד מן התחום שנקבע לרחצה.
 
 

השהות במים 

24.13
המדריך האחראי לא ירשה לילד לשהות במים יותר ממחצית
השעה ברציפות.
 
 

תפקיד המדריך 

24.14
בשעה שהוא מופקד על ילדי קייטנה הרוחצים בים או בברכה לא
יעסוק המדריך בהוראת שחייה, בארגון משחקים או בשחייה
להנאתו.
 
 
 
משחקים ועזרים אסורים

24.15
המדריך האחראי יאסור משחקים של התזת מים, הטבעה, קפיצות
למים וכל משחק מסוכן אחר. כן יאסור על הילדים את השימוש
בסנפירים, במשקפי צלילה ובמצופים לסוגיהם.
 
 

פעולות חירום 

24.16
הבחין מדריך בילד שיש חשש שהוא טובע או עלול לטבוע, יפעל
להצלתו המיידית ויזעיק את המציל או את מגן דוד אדום לפי
הוראות המציל.
 
 

סיום הרחצה 

24.17
חמש דקות לפני סיום הרחצה יודיע המדריך האחראי על מועד
סיומה ויפעל להוצאת הילדים מהמים; אין להרשות שהייה נוספת
במים.
 
 

תיק עזרה ראשונה 

24.18
מנהל הקייטנה ידאג לכך שתיק העזרה הראשונה יהיה בידי
אחד המדריכים המלווים את ילדי הקייטנה למקום רחצה.
א.   
תכולת תיק העזרה הראשונה מפורטת ב-17 לעיל, "רפואה ועזרה
ראשונה".
 
ב.   

מקומות רחצה אסורים 

24.19
הרחצה במאגרי-מים פתוחים, בנחלים או בברכות דגים אסורה. מנהל
הקייטנה יזהיר את הילדים מפני ניסיון לרחוץ בהם.
 


פעילות בפארקי מים
 
25.
כללי  25.1
 
הסכנות המיוחדות לפארקי מים נחלקות לחמש קבוצות
עיקריות:
 
א.   
סכנת חבטה ממשטחים קשים (כמו תחתית הברכה או
שפת הברכה) ומפני המים של הברכה, כתוצאה
משימוש לא נכון במקפצות, מקפיצה לא נכונה למים
(כמו קפיצת ראש למים רדודים), ממשחקי משובה על
שפת הברכה (העשויה בטון או חומר קשה אחר) ועוד
 
1)   
סכנת טביעה במהלך השהייה במים  2)   
סכנת פגיעה כמו נפילה, חבטה או הילכדות במהלך
השימוש במתקנים לשעשועי מים וספורט (כמו מגלשות
ומתקנים דומים)
 
3)   
סכנת פגיעה כמו נפילה, חבטה או הילכדות במהלך
השימוש במגרשי משחקים ובמתקני משחק שאינם
מתקני שעשועי מים וספורט אך הממוקמים בשטח
הפארק (מגלשות, מתקני טיפוס, מתקני גובה ומתקנים
אחרים)
 
4)   
סכנת פגיעה במהלך השימוש במתקנים המוקמים בחדר
כושר הממוקם בשטח פארק המים.
 
5)   
מנהלי קייטנות ומחנות נוער יפעלו למניעת הסכנות הכלליות
והסכנות המיוחדות לפארקי מים וימנו מדריך אחראי
לפעילות המתקיימת בפארק מים.
 
ב.   
לעניין מניעת הסכנות הקשורות לכניסה למים, לרחצה
ולשהייה בהם, תקפות כל ההוראות המפורטות בחוזר
הוראות הקבע סב/6(ב), "הבטחת הבטיחות במוסדות חינוך",
ובמיוחד אלו המתייחסות לברכות מים, המפורטות בסעיף
5.1‎-27 של חוזר זה.
ג.   
לעניין מניעת הסכנות הקשורות למגרשי משחקים ולמתקני
משחק שאינם מתקנים של שעשועי מים וספורט, אם הם
ממוקמים בשטח הפארק, תקפות כל ההוראות המפורטות
בחוזר הנ"ל ובמיוחד אלו:
 
ד.   
סעיף 5.1‎-25, רשימת בקרה 2 של בתי הספר: חצר
מוסד החינוך, הנחיות 22‎-20
 
1)   
סעיף 5.1‎-25, רשימת בקרה 2 לגני ילדים: חצר הגן
וסביבתו, הנחיה 16.
 
2)   
הערה: למען הסר ספר, רשימות המבדק המתייחסות למתקני
חצר בבתי הספר ולמתקני משחק בגני הילדים תקפות, ללא
הבחנה בין הגילאים השונים, גם בפארקי מים.
 
 
לעניין מניעת הסכנות הקשורות לשימוש בחדר כושר, אם
הוא ממוקם בשטח הפארק, תקפות כל ההוראות המפורטות
בחוזר הנ"ל, סעיף 5.1‎-25, ס"ק .7.9
 
ה.   
לעניין מניעת הסכנות הקשורות לשימוש במתקנים לשעשועי
מים תקפות ההוראות המפורטות כאן.
 
ו.   
תנאים מוקדמים  25.2
 
מנהל הקייטנה או מחנה הנוער ידרוש מבעל האתר הצהרה
בכתב שלפיה יש לו רישיון עסק וביטוח בתוקף לפעילות
במקום.
 
א.   
המנהל ידרוש מבעל האתר הצהרה בכתב שלפיה כל מתקני
המשחקים עומדים בדרישות התקן הישראלי 1498-"מתקני
משחקים" המעודכן ועברו בדיקות חזותיות ותקופתיות
(בדיקה שנתית) והם מאושרים לשימוש מן הבחינה
הבטיחותית.
 
ב.   
המנהל ידרוש מבעל האתר הצהרה בכתב שלפיה כל
המתקנים הממוקמים במגרשי הספורט (כמו שערי כדורגל,
עמודי סל ועוד) נבדקו במהלך השנה האחרונה (עיגון, יציבות,
שלמות ואי קיום סכנה של היצבטות, הילכדות, היפצעות
מפינות חדות ומכפיסי עץ בולטים ועוד) והם מאושרים
לשימוש מן הבחינה הבטיחותית.
 
ג.   
המנהל ידרוש מבעל האתר הצהרה בכתב שלפיה כל
המתקנים לשעשועי מים וספורט עומדים בדרישות התקנים
הישראליים המתאימים, לפי סוגי המתקנים, ונבדקו במהלך
השנה האחרונה, לקראת עונת הרחצה, וכי הם מאושרים
לשימוש מבחינה בטיחותית.
ד.   
המנהל ידרוש מבעל האתר הצהרה בכתב שלפיה כל ברכות
השחייה הממוקמות באתר עונות על דרישות התברואה
המתאימות ועל דרישות משרד הפנים המתייחסות להבטחת
הבטיחות בברכות שחייה המפורטות במקומות אלה:
 
ה.   
בתקנות רישוי עסקים (ברכת שחייה ופארק מים)  1)   
בצו הסדרת מקומות-רחצה (ברכות-שחייה מוכרזות).  2)   
המנהל יתעד את כל ההצהרות המפורטות בסעיפים הקודמים
במשרדי הקייטנה או מחנה הנוער.
 
ו.   
המנהל יבדוק בעצמו או על ידי מישהו מטעמו כי בצמוד לכל
מתקן (מתקן שעשועי מים וספורט, מתקן משחקים, מתקן
ספורט, מקפצה ומתקן אחר) קיים לוח הנחיות והגבלות ובו
הוראות בטיחות ספציפיות בהתאם להוראות היצרן הכוללות
גילאים, מלווים, הנחיות ומגבלות שימוש, איסורים (כמו
למשל איסור גלישה עם הראש לפנים) ועוד.
 
ז.   
התלמידים  25.3
 
השחייה והשהייה במים בברכות "רגילות" (כלומר בברכות
שחייה שאין מופעלים בהן מתקנים לשעשועי מים וספורט)
מותרת לתלמידים בגיל המפורט בטבלה ב-24.8 א לעיל.
 
א.   
השימוש במתקנים לשעשועי מים וספורט (לא כולל מתקן
גלים או מתקן זרמים) מותר לתלמידים בגיל שאינו מתחת
לנדרש בלוח ההנחיות וההגבלות הצמוד למתקן. במקרים
שבהם אין לוח הנחיות והגבלות, או שאין התייחסות לגיל, לא
יותר השימוש במתקנים אלה עד לבדיקה עם בעל המקום או
עם האחראי מטעמו.
 
ב.   
מגלשות מהירות מותרות לשימוש לתלמידי חטיבת הביניים
ומעלה בלבד. יש לבדוק עם בעל האתר את סוג המגלשות
(מהירות או איטיות).
 
ג.   
ברכות גלים, מסלולי אבובים ומתקני בועה למיניהם מותרים
לשימוש לתלמידי חטיבת הביניים ומעלה בלבד.
 
ד.   
השתתפות התלמידים בפעילות מותנית בקבלת אישור בכתב
מההורים. האישורים יתועדו במשרדי הקייטנה או מחנה
הנוער.
 
ה.   
המלווים  25.4
 
מספר המלווים המבוגרים יהיה אחד על כל 15 תלמידים,
ובכיתות א'-ד' יהיו שני מלווים על כל 15 ילדים.
 
א.   
המלווים הבוגרים יסיירו במתקנים בעת הפעילות, ויוודאו
שהיא תקינה ואינה חורגת מכללי הבטיחות.
 
ב.   
במתקן בועה יתלווה המורה/המלווה למשגיחים על המתקן כל
זמן שהתלמידים מצויים בו.
 
ג.   
כללי ההתנהגות והשימוש במתקנים  25.5
 
לפני תחילת הפעילות בפארק מים יש לקיים תדריך כללי שבו
יימסרו לתלמידים כללי הבטיחות הכלליים וכן הגבלות
והוראות התנהגות ספציפיות בשטח הפארק ובמתקנים
השונים.
 
א.   
לפני התרת הגלישה יוודא המורה האחראי את הימצאותם
של "משלח" בראש המגלשה ו"מקבל" בתחתיתה, שהם עובדי
האתר. לא תותר גלישה אם חסרים נושאי תפקידים אלה.
כמו כן חייב להיות באתר מציל מוסמך.
 
ב.   
ה"מקבל" יוודא הרחקת גולשים שסיימו את גלישתם.  ג.   
פרק הזמן בין גולש אחד למשנהו יהיה לא פחות מ-15 שניות
במגלשות המפותלות האיטיות.
 
ד.   
במגלשות המהירות על המורה האחראי לוודא שיהיה בכל עת
גולש אחד בלבד על המגלשה. לא יישלח גולש נוסף אם הגולש
הקודם לא עזב את ברכת הקבלה.
 
ה.   
הגלישה מותרת כאשר הרגליים מכוונות קדימה בלבד. אין
לגלוש בכל צורה אחרת.
 
ו.   
אין להרשות גלישה של כמה גולשים יחד.  ז.   
בפעילויות השונות בפארקי מים, ובמיוחד בגלישה במגלשות,
יש להקפיד להסיר משקפיים, ואין לגלוש עם חפצים חדים או
קשים.
 
ח.   
במשך השהות של התלמידים באתר המים האחריות עליהם
היא על המורה האחראי על הפעילות.
 
ט.   
הרחצה בברכה ובפארק מים בשעות החשכה
הרחצה בברכת שחייה ובפארק מים בשעות החשכה מותרת
בתנאים האלה:
 
25.6
 
 
נוסף לכל ההיתרים הקבועים לנושא של רחצה בברכה
ובפארק מים בשעות היום יימצאו בידי בעל הברכה/מפעיל
הברכה והפארק האישורים המתאימים לרחצה לילית
ולפחות האישורים האלה:
 
א.   
אישור רישוי עסקים המתיר רחצה בברכה/בפארק מים
בשעות החשכה (אישור רישוי בתוקף)
 
1)   
אישור ממפקח רחצה מחוזי של משרד הפנים להפעלת
הברכה/פארק המים בשעות החשכה ועמידה בתנאים
הנדרשים על ידו בכל עת.
 
2)   
תנאי התאורה בברכה/בפארק המים צריכים לאפשר
למצילים תצפית טובה על קהל המתרחצים, זהים לתנאים
השוררים ביום, כלומר יכולת להבחין בעיגול שחור בקוטר
15 מ"מ ממרחק של 10 מ' בתוך המים.
 
ב.   
רמת התאורה בכל נקודה ונקודה באזור הברכה/פארק המים
צריכה להיות 300 לוקס לפחות.
 
ג.   
מספר המלווים המשגיחים על התלמידים יהיה מלווה אחד
לכל 10 תלמידים, וכל קבוצת תלמידים תסומן בסימן אחיד
לזיהוי הקבוצה מיתר המתרחצים.
 
ד.   
על המתרחצים להצטייד באישור ההורים בכתב (בתוקף ליום
הפעילות) להשתתפות ילדם בפעילות הלילה.
 
ה.   
בפארק מים יהיה גנרטור חירום המסוגל להפעיל את כל
מערכות החשמל באתר תוך שניות ספורות במצב של הפסקת
חשמל. כשירותו תיבדק מדי שנה, ויהיה אישור לכך אצל
מנהל האתר.
 
ו.   
לפארק יהיה אישור ממהנדס בטיחות להפעלתו בלילה.  ז.   
לפארק יהיה אישור של שירותי הכבאות המתייחס במפורש
גם לשעות החשכה.
 
ח.   
בתחילת הפעילות יקבלו התלמידים תדריך ספציפי הנוגע
להתנהגות הנדרשת ולסכנות הקיימות הן בברכה והן בפארק
המים בלילה.
 
ט.   
פעילות המים תהיה בנפרד מהציבור הרחב כדי לאפשר
למלווים ולצוות המצילים שליטה טובה יותר.
 
י.   
אין לבצע פעילות בפארק המים בלילה במסגרת מסיבת סיום.
 
יא.   
מפקד
לפני תחילת הפעילות ובסיומה ייערך מפקד שמי על ידי המדריך
האחראי.
 
25.7
 
 
שיט
 
26.
תחולת ההוראות בסעיף 5.1‎-27 של חוזר סב/6(ב),
"הבטחת הבטיחות בפעילויות מים"

ההוראות המפורטות בסעיף 5.1‎-27 של חוזר סב/6(ב), "הבטחת
הבטיחות בפעילויות מים", חלות במלואן על הרחצה בים או
בברכה במסגרת קייטנות. ההוראות המפורטת להלן הן בנוסף
להוראות המצוינות לעיל.
 
26.1
 
 
הגבלות בשיט
מנהל הקייטנה רשאי לארגן שיט רק בספינות ממונעות, המיועדות
להסעת קבוצות מטיילים, כשהן מושטות בידי בעלי מקצוע על פי
רישיון כחוק מטעם רשות מוסמכת.
 
26.2
 
 
ליווי
השיט של הילדים בספינות ממונעות בטיולים קבוצתיים ייערך
בליווי מבוגרים ובהשגחתם.  
26.3
 
 
חובות המלווים
מחובתם של המלווים בשיט להקפיד על הוראות אלו:
 
26.4
 
 
מספר החניכים שיעלו לספינות יהיה בהתאם לרישיון
הספינה.
 
א.   
בספינה יימצאו אמצעי-הצלה.  ב.   
כל ילד ישב במקום שנקבע לו.  ג.   
יש לשמור על המשמעת בזמן ההפלגה.  ד.   
ייערך מפקד נוכחות לפי רשימת שמות לפני תחילת השיט
ובסיומו.
 
ה.   
 
ביקורים בגן-חיות  27.
המדריכים והמלווים של קבוצת ילדים המבקרת בגן-חיות יאסרו
על ילדים להתקרב לכלובי החיות. על המדריך האחראי להסביר
לילדים, לפני הכניסה לתחומי גן-החיות, את הסכנה הטמונה
בהתקרבות לכלובי החיות.
 
27.1
 
 
המדריך האחראי יאסור על הילדים האכלה של חיות בגן-חיות או
כל פעולה אחרת המחייבת התקרבות לכלוביהן.
 
27.2
 
 
 
טיולים  28.
תחולת ההוראות בסעיף 5.1‎-26 של חוזר הוראות הקבע
סב/6(ב) ושל סעיף 5.3‎-25 של חוזר הוראות הקבע
סא/5(ב)
 
28.1
 
 
ההוראות המפורטות בחוזר סב/6(ב), בסעיף 5.1‎-26,
"הבטחת הבטיחות בטיולים ובפעילויות שדה ושטח", חלות
במלואן גם על טיולים הנערכים במסגרת הקייטנות.
ההוראות המפורטות להלן הן בנוסף להוראות אלה.
   
א.   
גם ההוראות המפורטות בסעיף 5.3‎-25 של חוזר הוראות
הקבע סא/5(ב), "נוהלי ביטחון בבתי ספר - הביטחון בטיולים
ובפעילות חוץ בית ספרית", חלות במלואן על טיולים
הנערכים במסגרת קייטנות.
 
ב.   
אישור ביטחון  28.2
 
מנהל קייטנה לא יקיים טיול אלא לאחר שקיבל אישור ביטחון על
פי הנחיית הלשכה לתיאום טיולים, כמפורט בסעיף 5.3‎-25 של
חוזר הוראות הקבע סא/5(ב), "נוהלי ביטחון בבתי ספר - הביטחון
בטיולים ובפעילות חוץ בית ספרית", ובתיאום עם מטה התנועה
הרלוונטי שלו.
 
 
תנאי שרב  28.3
 
אין לקיים טיול אם הודיע חזאי השירות המטאורולוגי כי יתקיימו
תנאי שרב.
 
 
שינוי התנאים במהלך טיול  28.4
 
התקיימו תנאי שרב במהלך טיול או גבר החום במהלכו, בלי
שהייתה הודעה מוקדמת על כך מטעם החזאי, יש לבטל את
הסיורים ברגל.
 
 
שתייה  28.5
 
אספקה של מים קרים, בכמות שלא תוגבל מראש, תובטח
במשך הטיול. נערך הטיול ברגל, תיקבע הפסקה לשתיית מים
פעם בשעה לפחות.
 
א.   
נערך הטיול ברכב, תיקבע מדי שעתיים הפסקה בת 15 דקות
לפחות לצורך שתייה.
 
ב.   
יש לדאוג שמסלול הטיול יעבור במקומות שאפשר להשיג
בהם מים ראויים לשתייה או להצטייד מראש בכמות מספקת
של מי שתייה.
 
ג.   
תחשיב מי השתייה  28.6
 
כמות מי השתייה שתילקח במכלים לטיול תחושב לפי 750
סמ"ק לילד לשעת הליכה ושליש ליטר לילד לשעת נסיעה.
 
א.   
החניך יישא עמו עד 4.5 ליטרים (בהתאם ליכולתו). שאר
המים הדרושים, בהתאם לתחשיב ולאורך המסלול, יינשאו
על ידי המלווים והמדריכים, או יינתנו בנקודות מילוי מים
שתוגדרנה מראש על ידי אחראי הטיול.
 
ב.   
טיול ברגל  28.7
 
מנהל הקייטנה ידאג לכך שלטיול ברגל יצטיידו הילדים
בכיסוי ראש, בנעליים גבוהות ובלבוש מתאים.
 
א.   
בסיור ברגל אין לנוע בכבישים. אם אין אפשרות אחרת, יש
ללכת בשולי הכביש בטיולי הליכה (באזור בין-עירוני בלבד),
במרחק סביר מהתנועה שבו. יש להקפיד על הליכה בצד
השמאלי של הכביש, נגד כיוון התנועה.
 
ב.   
אין לנוע על מסילת ברזל, לרבות הסוללה.  ג.   

שעות החשכה 

28.8
 
אין לקיים טיולים בשעות החשכה, אלא אם הטיול תואם ואושר
 על ידי לשכת תיאום הטיולים של משרד החינוך.
 
 

מלווים ומלווים רפואיים  28.9
 
מתקיים הטיול באזור שאיננו עירוני, יצרף מנהל הקייטנה
לטיול -
 
א.   
מדריך טיולים מוסמך הבקיא באזור הטיול  1)   
מי שמוסמך להגיש עזרה ראשונה, היודע להשתמש
בציוד שבתרמיל עזרה ראשונה (לעניין זה יש להעדיף
נוכחות של אחות מוסמכת או חובש מוסמך);
 
2)   
דרישות מפורטות המתייחסות למלווים החמושים מפורטות
באישור הביטחון לטיול על פי המפורט בחוזר הוראות הקבע
סא/5(ב), סעיף 5.3‎-25, "נוהלי ביטחון בבתי ספר - הביטחון
בטיולים ובפעילות חוץ בית ספרית", סעיף קטן 3, "דרישות
כוחות הביטחון לליווי חמוש בטיולים".
 
ב.   

מסלולי טיולים 

28.10
 
מנהל הקייטנה יקיים טיולים במסלולים המומלצים בידי
הוועדה המייעצת לטיולים במשרד החינוך או במסלולים
אחרים שיאשר היועץ לטיולים בלשכת המחוז של משרד
החינוך.
 
א.   
בידי המדריכים תהיה מפת האזור, ומסלול הטיול יסומן
עליה.
 
ב.   

קייטנות למוגבלים 

28.11
 
בקייטנה לילדים המוגבלים מבחינה פיזית יפעל מרכז הקייטנה
בהתאם להוראותיו של יועץ בטיחות מוסמך שהוא בעל תעודת
כשירות מטעם מפקח עבודה ראשי על הבטיחות במשרד העבודה
(להלן - יועץ בטיחות מוסמך).
 
 
הנחיות לבניית מתקני מחנאות  29.
כללי  29.1
 
נוהלי הבטיחות שלהלן נועדו למתקן מחנאות שגובהו בין 2
ל-6 מ'.
 
א.   
 המתקן ייבנה מעץ, והחיבורים ייעשו באמצעות חבלים.  ב.   

הגדרות 

29.2
 
בנייה מחנאית: בנייה של מתקן שדה ארעי המוקם במסגרת
פעילות מחנה קיץ, העשוי ברובו עץ, חבלים ואמצעי חיבור
אחרים, אשר גובהו המרבי 4 מ' ומספר השוהים בו במהלך
ההקמה או השימוש לא יעלה על שישה בו-זמנית (להלן
"מתקן מחנאי").
 
א.   
בנייה מחנאית הנדסית: בניית מתקן שדה ארעי, המוקם
במסגרת פעילות מחנה קיץ, העשוי עץ, חבלים ואמצעי חיבור
אחרים, המיועד לשימושם של יותר משישה בני אדם
בו-זמנית ואשר גובהו המרבי 6 מ' (להלן "מתקן
מחנאי-הנדסי").
 
ב.   
סנדות: מוטות עץ באורך של 7‎-1 מ' ובעובי של 12‎-5 ס"מ
לפחות.
 
ג.   
חבל לבניית מתקני מחנאות: חבל שזור, בקוטר של 4 מ"מ
לפחות, העשוי מסזל או מפלסטיק.
 
ד.   
מסמרים: מסמרי ברזל או פלדה מפותלים.  ה.   
סולם: סולם הצמוד למתקן והבנוי משלבים.  ו.   
 ציוד: ציוד הכולל פטישים, צבת וכו'.  ז.   

הדרישות המזעריות לאישור הבטיחות למתקן מחנאי 

29.3
 
מתקן מחנאי שגובהו המרבי 1.20 מ' יאושר על ידי מרכז
המחנה.
 
א.   
מתקן מחנאי שגובהו המרבי 4 מ' (העולה על 1.20 מ') יאושר
בטיחותית על ידי מרכז ההנהגה או על ידי בעל תפקיד
שהוסמך על ידי הנהגת תנועת הנוער לאשר מתקנים
מחנאיים. האישור יתייחס לפרטים האלה:
תכנית המתקן (סרטוט, חומרים, חיזוקים, עומסים ופרטים
נוספים)
תכנית ההקמה (העובדים וכשירותם, סדר העבודה,
האחריות, הבטיחות, הפיקוח)
 
ב.   
השימוש (בדיקה חזותית, בדיקת היציבות).
 
 
הדרישות המזעריות לאישור הבטיחות למתקן
מחנאי-הנדסי

המתקן יאושר בטיחותית על ידי מרכז ההנהגה או על ידי בעל
תפקיד שהוסמך על ידי הנהגת תנועת הנוער לאשר מתקנים
מחנאיים, לאחר שייוועץ במהנדס/בהנדסאי אזרחי רשום. האישור
יתייחס לפרטים האלה:
 
29.4
 
 
תכנית המתקן (הכוללת דגם, סרטוט, חומרים, חיזוקים,
עומסים ופרטים נוספים)
 
   
תכנית ההקמה (העובדים וכשירותם, סדר העבודה, אחריות,
בטיחות, פיקוח)
 
   
השימוש במתקן (בדיקה חזותית, בדיקת היציבות).     
 
הוראות בטיחות להקמת המתקנים  29.5
 
הוראות הבטיחות שלהלן מפורטות על פי שלבי
ההקמה האלה:
 
א.   
שלב מקדים - ההכנות  1)   
שלב ההקמה  2)   
שלב השימוש במתקן  3)   
השלב של פירוק המתקן.  4)   
השלב המקדים - ההכנות  ב.   
לפני תחילת ההקמה של המתקן יש להגדיר את סוגו, את
הגובה הנדרש ואת מיקומו המדויק וכן להכין תרשים
או דגם של המתקן.
 
1)   
לצורך הקמת המתקן ימונה מדריך בעל ניסיון של 3
שנים לפחות בהקמת מתקן. המדריך יהיה בעל ידע,
ניסיון והכשרה מתאימים.
 
2)   
המתקן ייבנה בפיקוחו ובהנהלתו הישירה והמתמדת של
המדריך בכל שלבי ההקמה. הן התכניות והן המתקן
עצמו יאושרו על ידי מנהל הקייטנה.
 
3)   
השטח שיאותר לא יהיה מתחת לקווי חשמל או טלפון.  4)   
עם איתור השטח הוא יגודר בגידור תוחם, והכניסה
תותר רק למי שעוסק בהקמת המתקן.
 
5)   
יש להכין את כל הנדרש מראש, ובכלל זה סנדות,
מסמרים, חבלים וחומרי בנייה אחרים.
 
6)   
יש לתדרך את הקבוצה שתשתתף בהקמת המתקן.
התדריך יכלול הוראות בטיחות ואמצעי אבטחה
לעבודה במקומות גבוהים.
 
7)   
יש להכין אמצעי כיבוי בכל שלב, מהקמת המתקן ועד
פירוקו. יש להכין מטפים בכמות מספקת בהתאם
להנחיות כיבוי האש של המחנה.
8)   
 ערכת עזרה ראשונה תהיה בהישג יד ובקרבת מקום.  9)   
שלב ההקמה  ג.   
יש לנקות את שטח המתקן מאבנים ומכל עצם העלול
לסכן את החניכים.
 
1)   
הסנדות שישתמשו בהן בהקמת המתקן תיבדקנה על ידי
המדריך הממונה על ההקמה, תותאמנה לייעודן ותהיינה
חזקות וללא ריקבון, תולעים או סדקים.
 
2)   
יש להשתמש בחבלים בעובי 12‎-4 מ"מ. החבלים יהיו
חדשים.
 
3)   
בסיס המתקן יהיה מרובע, ומידותיו X22 מ' לפחות וX4‎-4
מ' לכל היותר (לא כולל החצובות והמשולשים).
 
4)   
הקשר של חבל לצורך חיבור סנדה יהיה קשר מוט.
הכפיתות לצורך חיבור הסנדות תהיינה מרובעות,
מצולבות או שמיניות, בהתאם לצורך. עובי חבל
הכפיתה יהיה 6‎-4 מ"מ.
 
5)   
הגנה מפני נפילה תסופק לצוות הבנייה בכל מקום
שאפשר ליפול ממנו לעומק נפילה העולה על 2 מ' או
יותר באמצעות מעקות, הכוללים אחז יד בגובה 1.10
מ', אחז תיכון בגובה 0.5 מ' ומעצור רגל למניעת נפילת
החפצים. כל עוד לא יותקן מעקה, תסופק הגנה
באמצעות רתמת בטיחות וחבל הכולל התקן ריסון
(התקן ריסון: ציוד לבלימת אנרגיה קינטית כתוצאה
מנפילה מגובה). החבל יעוגן לנקודה יציבה המסוגלת
לעמוד במעמס הנפילה.
 
6)   
אם יותקן חשמל במתקן, הוא יהיה של 24 וולט בלבד
ויותקן רק על ידי חשמלאי מוסמך. אל מתקן שאין
עולים עליו אפשר לחבר תאורה של 220 וולט בהתקנה
ובאישור של חשמלאי מוסמך.
 
7)   
אפשר להשתמש בחומרי בנייה נוספים, כמו מתכת,
קירות, ברזל וכו', אבל אורכם לא יעלה על מטר אחד,
והשימוש בהם יהיה בבסיס התחתון של המתקן.
 
8)   
מתקן שגובהו מעל ל-4 מ' לא יעלו עליו או ישהו בו
במהלך הבנייה יותר מ-6 אנשים (450 ק"ג) בו-זמנית.
 
9)   
היתדות לחיזוק המתקן תהיינה במרחק של לא יותר
ממטר אחד זו מזו. המתקנים יעוגנו לעצים יציבים או
למעגנים בשיטה של 2‎-1‎-3 או 1‎-1‎-1, בהתאם לצורך,
או בכל דרך אחרת, בתנאי שיאושרו על ידי מנהל
המחנה ועל ידי המדריך האחראי על בניית המתקן.
10)
 
אם מרכיבים את המתקן על בסיס בטון קיים, יש לחברו
לווים או ליתדות שיוכנו מראש בשטח.
 
11)
 
מתקן לשינה שגובהו מעל 50 ס"מ מחויב במעקה מכל
צדדיו. גובה המתקן לא יעלה על 1.5 מ', ובכל מקרה
הוא יהיה חד קומתי.
 
12)
 
בשלב ההקמה תותר הכניסה רק למי שעוסק בבנייה,
באישור מדריך האחראי על הבנייה.
 
13)
 
חיבורים  14)
 
א)אם משתמשים במסמרים, עליהם להיות מפותלים.   
ב)המסמר יהיה באורך שלא יבלוט מהרכיבים.   
הציוד שמשתמשים בו להקמת המתקן, כמו פטישים,
צבתות וציוד אחר, יהיה תקין, ויש להשתמש בו בצורה
המתאימה לייעודו.
 
15)
 
שלב השימוש במתקן  ד.   
המשתמש הראשון במתקן יהיה המדריך הממונה על
ההקמה, והוא יבדוק את חוזק המתקן ואת מידת
יציבותו.
 
1)   
הגנה מפני נפילה תסופק למשתמשים במתקן בכל מקום
שאפשר ליפול ממנו לעומק נפילה העולה על 0.5 מ' או
יותר באמצעות מעקות, הכוללים אחז יד בגובה 1.10
מ', אחז תיכון בגובה 0.5 מ' ומעצור רגל למניעת נפילת
החפצים.
 
2)   
העלייה של חניכים/נוער למתקן תיעשה בהשגחה
ובאישור של מדריך. העלייה למתקן תבוקר על ידי
מדריך בחלק התחתון ועל ידי מדריך בחלק העליון.
 
3)   
העלייה תבוצע בסולמות בעלי שלבים. כאשר גובה
הסולם מעל 2 מ', יש להתקין מעקה גב לכל אורכו
למניעת נפילה. אם העלייה היא בשיטה אחרת, יש
להתקין מאחזי יד בגובה של 110 ס"מ.
 
4)   
יש לציין בשילוט ברור את הגיל ואת המספר של
החניכים/הנוער שיהיו רשאים להשתמש במתקן
בו-זמנית.
 
5)   
בכל בוקר, עם תחילת הפעילות, ייבדקו המתקנים על
ידי מדריך אחראי לפי רשימת בדיקה מסודרת.
 
6)   
אין לעלות על מתקן שגובהו עולה על 2 מ' בלילה.  7)   
שלב הפירוק  ה.   
בעת פירוק המתקן יש לנקוט את כל כללי הזהירות
שננקטו בעת ההקמה.
1)   
הגנה מפני נפילה תסופק לצוות הפירוק בכל מקום
שאפשר ליפול ממנו לעומק נפילה העולה על 2 מ' או
יותר. במהלך הפירוק חובה להצטייד ברתמת בטיחות
ובחבל הכולל התקן ריסון. החבל יעוגן לנקודה יציבה
המסוגלת לעמוד במעמס הנפילה.
 
2)   
לצורך פירוק המתקן ימונה מדריך אחראי בעל ניסיון
של 3 שנים לפחות בהקמה ובפירוק של מתקן. המדריך
יהיה בעל ידע, ניסיון והכשרה מתאימים.
 
3)   
יש לגדר את השטח ולאשר כניסה לשטח המתקן
לעוסקים בפירוק בלבד.
 
4)   
לצורך הפירוק יש להשתמש בציוד תקין ומתאים
לשימוש.
 
5)   
לפני תחילת הפירוק יתדרך המדריך האחראי את
המפרקים באשר לכל שלבי הפירוק.
 
6)   
הפירוק יהיה בשלבים, מהחלק העליון כלפי מטה. יש
להימנע מגרימת מפולת בכל שלבי הפירוק.
 
7)   
מתקנים שגובהם מעל 2 מ' יפורקו באור יום בלבד.  8)   
במהלך פירוק מתקנים אסור לחתוך חבלים באמצעות
סכין חיתוך המורכב על מוט הארכה.
 
9)   
 
התקנת גנרטורים ותשתיות חשמל  30.
יש לפעול לפי ההנחיות שלהלן במצבים שבהם יש צורך להתקין
גנרטורים לאספקת חשמל שלא דרך חברת החשמל:
 
 
חוק החשמל התשי"ד-1954 ותקנותיו קובע כי "לא יתכנן אדם,
לא יתקין, לא יבדוק, לא יתקן גנרטור אלא אם כן הוא חשמלאי".
מתוך כך ברור לחלוטין כי התקנת גנרטור יכולה להתבצע רק על
ידי אדם בעל רישיון של חשמלאי, ולכן ההצבה וההתקנה של
גנרטור יכולות להתבצע רק על פי הוראות חוק החשמל
התשי"ד-1954 ותקנותיו העדכניות ליום ביצוע העבודה.
 
30.1
 
 
בהתאם להוראות החוק, בהתקנת גנרטור מעל 5 קו"ש חובה
לרשום את הגנרטור במשרד התשתיות הלאומיות, במינהל
החשמל. במסגרת ההודעה למשרד התשתיות הלאומיות יש לציין
את הנתונים האלה:
 
30.2
 
 
השם, המען והבעלים או המחזיק לפי העניין  א.   
מען המקום שבו הגנרטור נמצא ושם ומען האחראי על
הגנרטור
 
ב.   
הפרטים המופיעים על לוחיות הזיהוי של הערכה
ג.   
אופן התקנת הגנרטור (קבוע, ארעי)  ד.   
אופן התקנת המתקן (קבוע, ארעי).  ה.   
על כל שינוי בנתונים האלה יש לדווח גם כן למינהל החשמל
במשרד התשתיות הלאומיות.
 
30.3
 
 
לאחר הדיווח יתקבלו אישור והנחיות של משרד התשתיות
הלאומיות מהמינהל לענייני החשמל.
 
30.4
 
 
לכל גנרטור ימונה אחראי אדמיניסטרטיבי, ולא תתאפשר הפעלתו
של הגנרטור אלא על ידי האחראי.
 
30.5
 
 
הגנרטור ומערכת החשמל המוזנת על ידו ייבדקו על ידי חשמלאי
בודק בעל רישיון מתאים (חשמלאי הרשאי לעסוק בביצוע בדיקות
מתקן חשמל בהתאם לסוג הרישיון שלו, למעט עבודות חשמל אשר
תוכננו ובוצעו על ידו) לפני הפעלתו הראשונה, לאחר ביצוע
שינויים בו, וכן פעם בחמש שנים לפחות, ויינתן אישור בכתב
בדבר הדרכת האחראי על הגנרטור.
 
30.6
 
 
האחריות על פי חוק החשמל ותקנותיו לגבי הגנרטור ומתקני
החשמל "יראו אותה כמוטלת על מתכנן המתקן, מתקינו, בודקו,
בעליו, מחזיקו או מפעילו" (ציטוט מ"חוק החשמל").
 
30.7
 
 
כל התקנה, שיפוץ או שינוי במערכת החשמל יבוצעו על ידי
חשמלאי מוסמך בלבד, והמערכת תיבדק על ידי חשמלאי בודק
כמתחייב בחוק החשמל.
 
30.8
 
 
מרחק הגנרטור מהמחנה ומיקום מכל הדלק (הנפרד) יהיו בהתאם
להנחיות כיבוי אש ברישוי עסקים.
 
30.9
 
 
שימוש במבערי גז חד-קני ודו-קני (כלב גז)  31.
להלן הנחיות בטיחות לשימוש במבערי גז חד/דו-קני המחוברים
אל מכל גז פחמני מעובה לצורך חימום ובישול מזון, שתייה וכדו';
זאת כדי למנוע סיכונים העלולים לנבוע משימוש לא תקין
במתקנים אלו ובגז פחמני מעובה:
 
31.1
 
 
מבערי הגז החד-קני/הדו-קני מיועדים לשימוש עם מכלי גז
ביתיים ותעשייתיים בקיבולת של 30 ל' לפחות, בחיבור
ישיר.
 
א.   
מבערי הגז החד-קני/הדו-קני פועלים על גז פחמני מעובה
(גפ"מ) שהוא חומר דליק, ויש להקפיד על כללי הבטיחות
המתחייבים מכך.
 
ב.   
יש לוודא כי מבער הגז החד-קני/הדו-קני מאושר על ידי מכון
התקנים הישראלי.
 
ג.   
יש לקרוא את הוראות השימוש והבטיחות המצורפות
למכשיר על ידי היצרן לפני השימוש ולפעול על פיהן.
ד.   
הובלת מכלי הגז תתבצע אך ורק כשהם במצב אנכי
(במעומד) ויציב, ללא חשש של נפילה בשעת טלטול הרכב או
במהלך פניות.
 
ה.   
לצורך הפעלת מכלי הגז יש להציבם אך ורק במעומד.
המכלים והמערכת יותקנו רק במקומות פתוחים ומאווררים,
שלא תהיה בהם אפשרות של הצטברות גז במקרה של דליפה,
ובמרחק של 5 מ' לפחות ממקומות שבהם המפלס נמוך
מהמקום שבו מותקנת המערכת כולה. אם יש בלוני עתודה,
יש להגדיר עבורם חצר מתוחמת ומוצלת, עם ציוד כיבוי אש
נאות, וכן עם שילוט מתאים.
 
ו.   
אין להשתמש במבער הגז החד-קני/הדו-קני במקום סגור.  ז.   
לפני יציאה לשטח ייקבע אדם מבוגר, רצוי בעל ידע טכני,
שיהיה אחראי על מערכת הגז וידאג שילדים ואחרים לא
יעסקו במערכת זו. אלה תפקידיו:
 
ח.   
עליו לוודא בסיום הפעלת מערכת הגז, כי הברזים של
מכלי הגז ומערכת הגז סגורים.
 
1)   
עליו לפקח על אופן ההעמסה של הציוד על רכב ההסעה
ועל פריקתו ממנו, ובכלל זה העמדתו במצב אנכי ובאופן
יציב, כדי שלא תהיה אפשרות שהוא ייפול.
 
2)   
עליו לוודא כי המכלים המובלים סגורים ולא קיימת
אפשרות שהם ייפתחו על ידי פגיעה מכנית או דומה.
 
3)   
פעם בחצי שנה תיבדק מערכת מבערי הגז החד-קני והדו-קני
על ידי טכנאי גז מוסמך, ויינתן אישור בכתב על ידו על
תקינות המכשיר וחיבוריו. האישור יכלול את הדרכת
האחראי במידת הצורך.
 
ט.   
האדם המבוגר שייקבע כאחראי על מערכות הגז יקבל
הדרכה על ידי טכנאי גז מוסמך בצורה מסודרת. ההדרכה
תכלול הסברים על -
 
י.   
רכיבי המערכת;  1)   
אופן החיבור של המערכת למכל;  2)   
אופן בדיקת האטימות של המערכת לפני הפעלתה;  3)   
תרגול החיבור, הבדיקה וההפעלה של המערכת.  4)   
לפני הפעלת המבער החד-קני/הדו-קני יש להדק היטב את
המחבר שבין מכל הגז למכשיר, להקפיד על תקינות האטם
ולוודא שאין דליפת גז. אין להשתמש באש לבדיקת דליפה.
הבדיקה תתבצע אך ורק באמצעות מי סבון מקציפים.
 
יא.   
לפני הפעלת המבער החד-קני/הדו-קני יש לבדוק את תקינות
הצינור הגמיש המחבר בין המכשיר לבין המכל.
 
יב.   
יש להתקין שסתום זרימת יתר בין מכל הגז למכשיר, באופן
זה: שסתום זרימת היתר יחובר אל ברז מכל הגז, והצינור
הגמיש יחובר אל שסתום זרימת היתר. טכנאי גז מוסמך
יאשר בכתב כי שסתום זרימת היתר הותקן על פי הנדרש.
 
יג.   
החיבורים בין המכשיר או המכל (ואם יותקן שסתום זרימת
יתר - גם בין השסתום) לבין הצינור הגמיש יהיו באמצעות
מחבר מתוברג וחומר אטימה. כל אבזרי חיבור אלו, המצויים
בצינורות הגמישים, יהיו מחוברים לצינור הגמיש בעזרת
טבעת הצמדה (בנדים) או בהברגה או בלחץ, כדי שלא
ישתחררו מאליהם בשימוש רגיל.
 
יד.   
הוראות הפעלה ושימוש  טו.   
יש להציב את המבער החד-קני/הדו-קני בתנוחה רצויה
באמצעות רגליות המכשיר.
 
1)   
יש להקפיד שהכלי שמחממים בו יוצב בצורה יציבה ולא
יתנדנד (קיימת סכנת היפוך הכלי ושפך חם וכתוצאה
מכך כוויות). רצוי להציב את הכלי שמחממים על אמבט
מתכת.
 
2)   
יש לוודא כי ברזי המכשיר (אחד במבער חד-קני ושניים
במבער דו-קני) סגורים היטב.
 
3)   
יש לפתוח את הברז של מכל הגז.  4)   
להדלקה יש לפתוח את ברז המכשיר ובו-זמנית להגיש
גפרור דולק לפתח הגביע שבקצה המכשיר, ויש להקפיד
לעמוד מאחורי המכשיר (במבער דו-קני יש להדליק כל
קנה בנפרד, בהתאם להוראות לעיל).
 
5)   
הלהבה שתידלק צריכה להיות חזקה, רועשת וכחלחלה.
אם לא נדלקת להבה כזו, יש לוודא כי ברז המכל פתוח,
ואם הוא פתוח ובכל זאת אין להבה כאמור לעיל, יש
לכבות את המכשיר ולהחזירו לתיקון אצל היצרן.
 
6)   
את עוצמת האש אפשר לווסת במידת מה באמצעות ברזי
המכשיר בלבד.
 
7)   
כיבוי המכשיר  טז.   
כאשר אין מפרקים את המבער מהמכל עקב הצורך
בשימוש חוזר, יש לסגור את הברז/ים של המבער ואחר
כך את ברז הגז של המכל.
1)   
אם יש צורך בפירוק המערכת מהמכל עקב העמסתה או
העברתה, יש לסגור ראשית את ברז הגז של המכל ולחכות עד
שהלהבה תדעך כליל, ורק אז יש לסגור היטב את ברזי
המכשיר.
 
2)   
בשאלות הבהרה בנושא מבערים והפעלה יש לפנות אל היצרן.
 
31.2
 
 
דיווח על תאונה  32.
אירעה תאונה שבה נפגע ילד, בין בתחומי הקייטנה ובין מחוץ
לתחומיה, בין בשעת פעילות ובין בשעת הנסיעה מתחנת האיסוף
לקייטנה או מן הקייטנה לתחנת הפיזור, חייב מנהל הקייטנה
לדווח עליה מיד בטלפון לגורמים האלה: לקב"ט משרד החינוך
הממונה על הקייטנה/למזכ"ל תנועת הנוער או לגוף המארגן או
לבעלים, למפקח מינהל החברה והנוער הממונה על הקייטנה, וכן
להורי התלמיד, לאחר התייעצות עם מזכ"ל התנועה או עם הגוף
המארגן או עם הבעלים. כמו כן עליו למלא טופס דוח על תאונה
הנהוג במשרד החינוך ולצרף את תיאור התאונה ועדויות של
מדריכים וחניכים שהיו עדי ראייה לתאונה. הטופס ייחתם בידי
מנהל הקייטנה ויישלח לפי התפוצה הרשומה על גביו.
 
32.1
 
 
מרכז הקייטנה יצטייד, לפני פתיחתה, בטופסי דיווח על תאונה
(ראה נספח 3 להלן).
 
32.2
 
 
אירוע שיש בו נפגע יתוחקר על ידי המדריך ועל ידי רכז הקייטנה,
והרכז יכין דוח מסכם של הממצאים, המסקנות והלקחים, ויעביר
אותו לאגף הביטחון והבטיחות במשרד החינוך, למינהל החברה
והנוער במחוז, להנהגת התנועה ולמועצת תנועות הנוער או לגוף
המארגן.
 
32.3
 
 
הצהרת ההורים על מצב בריאותו של ילדם  33.
על ההורים למלא טופס הצהרה על מצב בריאותו של ילדם המוגש
מטעם מנהל הקייטנה/המחנה (ראה את הטופס בנספח 7 להלן).
 
1.   
לפני קליטת החניכים יגיש מרכז הקייטנה/המחנה את הטפסים
לבדיקת רופא מומחה ברפואת ילדים או משפחה כדי לאשרם על
ידו ולקבל הנחיה כיצד לנהוג לגבי מי שיש להם מגבלות רפואיות.
על קייטנות רשותיות לפנות לרופא הרשות. על קייטנות פרטיות
וציבוריות, עמותות וארגונים לפנות לרופא מומחה ברפואת ילדים
או ברפואת משפחה.
הורי ילד שיש לו מגבלות רפואיות על פי הצהרתם חייבים לצרף
דוח של בדיקת רופא המאשר את יכולתו של ילדם להשתתף
בקייטנה.
2.   
יש לתייק את טופס הצהרת ההורים במקום נגיש תוך שמירה
והקפדה על צנעת הפרט ועל סודיות רפואית. לאחר סיום
הקייטנה/המחנה יש לתייק את הטפסים לתקופה של 7 שנים,
כמקובל ברשומות רפואיות.
 
3.   
 
ביטוח קייטנות ומחנות  34.
חובה על מארגני מחנות הקיץ והקייטנות, הרשויות המקומיות,
העמותות ומפעלי הקייטנות הפרטיות, לערוך ביטוח צד ג' המכסה את
אחריותם ואת אחריות עובדיהם כלפי התלמידים.
משרד החינוך מכסה אך ורק את אחריות עובדיו, דהיינו את אחריות
המדריכים, הרכזים והמפקחים שהם עובדי המדינה.
 
 

בשאלות אפשר לפנות אל מר רותם זהבי, הממונה הארצי לבטיחות
במוסדות החינוך, טל' 02‎-5603732 ו-02‎-5603001.



35. נספחים
נספח 1  מדבק בטיחות בקייטנות


תאריך: ___________
שם הבקר: ___________
מס' הטלפון: ___________
שם הקייטנה: ___________ מס' החניכים: ___________
הכתובת ומס' הטלפון: __________________ הגילאים: ___________
שם המנהל: ___________ תאריכי הפעילות: ________________

הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס'
    תוקף רישיון העסקים ומספר החניכים
 
1.
 
    ציוד העזרה הראשונה (יש לוודא בדיקת ציוד ותיקי ע"ר ע"י
רופא/חובש/מגיש ע"ר)
 
2.
 
    ציוד כיבוי האש - בדיקת המטפים ועמדות כיבוי האש, וכן
סימון המטפים ואישור תקף של שירותי כבאות
 
3.
 
    המבנים
- הגובה והיציבות של המעקות
- המדרגות
- החלונות
- הדלתות
- שונות
 
4.
 
    מערכות החשמל והאנרגיה
- אישור חשמלאי בודק
- חיבורי החשמל
- מפסק זרם פחת
 
5.
 
    הציוד, כלי העבודה והמלאכה והחומרים שנעשה בהם שימוש
בחוגים ובסדנאות
 
6.
 
    קיום רשימת החניכים ומספרי הטלפון בביתם ושל ההורים
בעבודה; הימצאות חוזרי המנהל הכללי הרלוונטיים; לדוגמה:
חוזר קייטנות, חוזר טיולים ופעילויות שדה ושטח, פעילויות
מים וכו' (יש לוודא העברת הדרכה להנהלה בנושאי בטיחות
ובכללי ההתנהגות בקייטנה)
 
7.
 
    המתקנים
- מתקני משחק
- מתקני ספורט
 
8.
 
    החצר
- המפלסים
- הריצוף
- המעקות
- הגידור
- הצמחייה
- מכשולים
 
9.
 
    מתקני גז ומכלי גז (יש לוודא את קיומו של אישור
על תקינות המערכת)
 
10.
 
    שונות
 
11.
 
הערות
האישור שיינתן אינו מתייחס לפעילות המתבצעת מחוץ לשטח/למבנה הקייטנה.
1. 
בפעילויות מחוץ לקייטנה, כמו טיולים, שחייה בברכה וכד', יש לפעול על פי חוזרי
המנכ"ל הרלוונטיים העדכניים ליום ביצוע הפעילות.
 
2. 
סיכום כללי
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________

                תאריך                  שם הבקר                 חתימה
           __________            __________            __________



נספח 2 מבדק בטיחות במחנות קיץ
תאריך: ___________
שם הבקר: ___________
מס' הטלפון: ___________
1. הנתונים
המסגרת המארגנת: ______________________________
מיקום המחנה: _________________________________
שם המנהל / אחראי המחנה: ________________________
מס' ת"ז שלו: __________________________________
מס' הטלפון: ___________________________________
תאריך הפתיחה: _________ תאריך הסיום: __________
גיל החניכים: ___________ מס' החניכים: ___________
מס' המדריכים: ___________________

2. הממצאים
    א. דרכי גישה וסביבה

הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס'
    שילוט ברור המכוון אל המחנה ובשער הכניסה
 
1.
 
    מיקום המחנה
- במרחק של מעל 50 מ' מכבלי מתח גבוה
- במרחק של מעל 100 מ' מעורק תנועה ראשי
- במרחק של מעל 150 מ' ממאגרי מים
- לא בקרבת מבצרים עתיקים
- לא בקרבת כפרים ומבנים נטושים
- לא בקרבת שטחים ביצתיים
- לא בקרבת ערמות אשפה אזוריות
 
2.
 
    הצמחייה באזור המחנה (יש לגזום ענפים
העלולים ליפול או ענפים נמוכים המסכנים בפגיעה)
 
3.
 
    תיחום וסימון גבולות המחנה בצורה בולטת
 
4.
 
    תיחום וסימון של מגרש החנייה שמחוץ למחנה
 
5.
 
    שילוט שער הכניסה
 
6.
 


    ב. שטח המחנה

הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    סימון השבילים בצורה בולטת
 
7.
 
    סימון בולט (גם בלילה) של מכשולים: יתדות, חוטי מתיחה
של מתקנים ואוהלים, גדמי עצים וכד'
 
8.
 
    סימון הדרך לשירותים ולמקלחת והארתה בשעות החשכה
 
9.
 
    תאורה תקינה בתאי השירותים
 
10.
 
    ניקיון מקומות המגורים וסביבתם
 
11.
 


    ג. מתקנים מחנאיים

הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    יציבות מתקני המחנה (עליהם להיות בנויים מסנדות חזקות,
ללא ריקבון, תולעים או סדקים)
 
12.
 
    מתקנים גבוהים
- גובה שלא יעלה על 6 מ'
- עומק נפילה מרבי של 2.5 מ'
- בשטח נפרד, מתוחם ומסומן
- שילוט "אין כניסה לחניכים ללא ליווי מדריך"
 
13.
 
    חבלי חיזוק מתקנים, חבלי מתיחה, יתדות מסומנים בצורה
בולטת (בצבע לבן, בסיד וכד')
 
14.
 
    מתקנים המיועדים לספורט (שימוש בחבלים בעלי קוטר של
20 מ"מ לפחות)
 
15.
 


    ד. חשמל

הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    מערכת החשמל במחנה
- מותקנת ע"י חשמלאי מוסמך ומאושרת ע"י חשמלאי בודק.
- קווי החשמל בגובה של 2.5 מ' לפחות.
- מוגנת ע"י ממסר לזרם פחת ברגישות 30 מיליאמפר
ומפסקים חצי-אוטומטיים.
- אין חיבורי חשמל של V220 לאוהלים.
- המערכת מיועדת רק לתאורה, למערכת כריזה ולמקרר
מרכזי.
- אין חיבורים מאולתרים.
- גנרטור ממוקם במרחק כ-100 מ' מהמחנה לפחות.
- עמדת תדלוק גנרטור במרחק של 10 מ' לפחות מהגנרטור
וליד העמדה ממוקם מטפה כיבוי אש של 6 ק"ג לפחות.
- ליד הגנרטור יש עמדת תדלוק עם משפך למילוי מ�כל דלק
או משאבת דלק.
- לגנרטור יש מפעיל קבוע.
 
16.
 


    ה. בישול וחימום

הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    מערכת הגז לבישול
- תותקן ע"י טכנאי גז מוסמך.
- מכלי הגז מאוחסנים במצב עמידה ובמקום מוצל, ואינם
קבורים באדמה או עטופים.
- כל מכלי הגז הם בעלי וסתים תקניים (כיוון וסת הגז
יתבצע ע"י טכנאי גז מוסמך בלבד)
- צינורות גז לא יונחו על הקרקע ללא הגנה מפני פגיעה (רצוי
במידת הצורך לקבור את הצינורות כשהם מושחלים בשרוול
הגנה)
- אין חומרים דליקים בקרבת הכיריים (בד, שמן, דלק,
חבלים).
- ליד המטבח יש מטפה כיבוי אש של 6 ק"ג לפחות.
 
17.
 


     ו. חומרי ניקיון והדברה ודלקים

הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    מיון חומרי הניקוי וההדברה ואחסונם בנפרד, בכלי קיבול
המיועדים לכך, וכן שילוטם ב"זהירות, חומרי ניקוי והדברה!
לא למאכל!"
 
18.
 
    שימוש בחומרי הדברה ע"י מדביר מוסמך בעל רישיון
 
19.
 
    דלקנים ומכלי דלק וגז במרחק 100 מ' לפחות מהמחנה
ומתוחמים
 
20.
 
    שילוט "זהירות, דלק! לא לעשן!"
 
21.
 
    מטפי כיבוי אש ע"י עמדת אחסון דלק
 
22.
 


    ז. מחסן וכלי עבודה

הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    תקינות כלי העבודה במחנה (ובכלל זה כלי העבודה
החשמליים)
- גרזנים: חיבור תקין של הגרזן לקת
- מעדרים: קת שלמה ולא סדוקה
- מסורים: מסורית שלמה, ללא שיניים שבורות
 
23.
 
    קיום הציוד הנדרש במחסן, ללא ציוד מיותר
כמו דלקים וכו'
 
24.
 


    ח. שונות

הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    הימצאות במחנה של חוזרי המנכ"ל בנושאים הרלוונטיים
 
25.
 
    הימצאות מכשיר קשר פועל או טלפון נייד
 
26.
 
    הימצאות רשימה של החניכים, ובכלל זה כתובות וטלפונים
של ההורים בבית ובעבודה ואישור ההורים ליציאה מהמחנה
 
27.
 
    הימצאות רשימת בתי חולים בסביבה וטלפונים לשעת
חירום
 
28.
 
    מתן הדרכה לחניכים בנושא הבטיחות בהכנה למחנה ועם
ההגעה אליו
 
29.
 
    הימצאות לוח מודעות עם הוראות בסיסיות למחנה עבור
החניכים
 
30.
 
    לבוש מתאים לחניכים ולמדריכים
 
31.
 
    אי הימצאות בעלי חיים במחנה
 
32.
 
    קיומה של תכנית לניהול הבטיחות של המחנה
 
33.
 


    ט. עזרה ראשונה וכיבוי אש

הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    הימצאות רכב פינוי קבוע המסוגל לשאת אלונקה פתוחה
 
34.
 
    הימצאות חובש אחד על כל 100 חניכים ורופא על כל 400
חניכים
 
35.
 
    - קיום אישור של מכבי אש (כחלק מרישוי עסקים) המפרט
את הציוד המחייב את הכוננות הנדרשת במצב של שרפה
- קיום ציוד כיבוי אש תקין ובדוק כנדרש
- קיום צוות כיבוי אש מקרב צוות המדריכים
 
36.
 

3. סיכום כללי
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________

                תאריך                  עורך המבדק                 חתימה
           __________            __________            __________





נספח 4 דוח תאונה - הוראות למילוי הדוח
את הדוח יש למלא בכתב יד קריא בכל העותקים.
- 
יש למלא את כל הסעיפים בדוח.
- 
הדוח יישלח לכל המכותבים.
 
- 

נספח 5 תהליך רישוי קייטנה(1) - הודעה בדבר מבדק בטיחות מקדים

תאריך המבדק: ________________________
שם עורך המבדק: ____________ מספר אישור הכשירות: ____________
מספר הטלפון של עורך המבדק: _________________
שם הקייטנה: ________ הייעוד:(2) נופש/פעילות שדה ויער    מספר החניכים: __________
כתובת הקייטנה/מחנה הנוער: ___________ גילאי החניכים: ___________
הבעלות: ________ שם המנהל: _________ מספר הטלפון של המנהל: _________
תאריכי הפעילות: ____________________
אני החתום מטה קיימתי מבדק בטיחות מקדים במקום המיועד לשמש כקייטנה
שפרטיו מפורטים לעיל.
1. 
במקום נמצאים המתקנים והתשתיות האלה (כיתות, אולמות, מתקני חצר, מתקני
משחק, מתקני יער, אולם ספורט, ברכה, תשתית אחרת):
א. ____________________
ב. ____________________
ג. ____________________
ד. ____________________
ה. ____________________
ו. ____________________
2. 
במבדק השתתפו בעלי התפקידים האלה (סמן את המשבצות המתאימות):
מנהל הקייטנה (חובה)
רכז הבטיחות של הקייטנה (חובה)
אחר: (פרט)
אחר: (פרט)
3. 
במהלך המבדק הדרכתי את בעלי התפקידים שהשתתפו במבדק מטעם הקייטנה בכל
הקשור ליישום הדרישות המפורטות בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך ודרישות
מחייבות אחרות הנוגעות להבטחת הבטיחות בקייטנה/במחנה.
 
4.
בסיום המבדק המצאתי למנהל הקייטנה דוח מבדק הכולל את הדרישות שיש ליישם
לקראת הפתיחה של הקייטנה וכתנאי לפתיחתה.
5. 
לפני תחילת הפעילות בפועל בקייטנה אקיים מבדק בטיחות שני כדי לוודא שכל
הדרוש להבטחת הבטיחות קוים ושתוקנו והוסרו המפגעים כפי שפורטו בדוח הסיכום.
6. 

(1) המונח קייטנה כולל גם מחנה נוער.
(2) סמן במעגל.
פרטי עורך המבדק וחתימתו
  _________        _________        _______________        _________        _________
   שם פרטי           שם משפחה         מספר אישור הכשירות          תאריך             חתימה
(חוק ארגון הפיקוח על העבודה)       
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הצהרת מנהל הקייטנה
אני מצהיר כי לפני תחילת הפעילות בפועל בקייטנה אקיים מבדק בטיחות שני כדי
לאמת שכל הדרישות להבטחת הבטיחות נתמלאו במלואן. המבדק ייערך על ידי עורך
מבדק בטיחות מוסמך, על פי רשימת המבדק המפורטת בנספח 2 לעיל ועל פי
הדרישות שהועברו אליי בסיום המבדק המקדים.
6. 
אני מבהיר כי אם יתברר במהלך המבדק השני, שיקוים כאמור לפני תחילת הפעילות,
שמצב הבטיחות בפועל מסכן את השוהים במקום, לא אתחיל בפעילות במקום עד
להסרת הליקויים.
7. 
אני מצהיר כי איישם את הדרישות להבטחת הבטיחות המפורטות בחוזר הוראות
הקבע סד/10(ב), "קייטנות ומחנות קיץ", ודרישות מחייבות אחרות במהלך התפעול
השוטף של הקייטנה.
 
8. 
פרטי מנהל הקייטנה וחתימתו


         ___________          ___________          ___________          ___________
          שם פרטי                   שם משפחה                   תאריך                   חתימה



נספח 6 נוהל אישור בטיחות למחנה קיץ

כללי
מאפייני מחנות הקיץ ואופי הפעילויות המתקיימות בהם מחייבים את
קיומו של תהליך שיטתי המתייחס לבחירת מקום המחנה והמתקנים
המתוכננים בו, לבניית מתקני יער ולהקמה של מבנים ארעיים, לניהול
שגרת הפעילות ולמוכנות לניהול מצבי חירום.
1. 
המטרה
לפרט את התהליך שלפיו מתקבל האישור הבטיחותי של מחנה קיץ.
2. 
הגדרות  3. 
נותן האישור: מנהל מינהל החברה והנוער במשרד החינוך
התרבות והספורט, סגנו ומנהלי המינהל במחוזות המשרד.
 
א.   
סמכות הרישוי: המועצה האזורית או הרשות המקומית
שבתחומן מוקם מחנה הקיץ אשר מנפיקות את רישיון ההפעלה
במסגרת רישוי העסקים.
 
ב.   
מחנה: מקום בשדה שמתנהלת בו פעילות יום-יומית מאורגנת של
נופש וחברה לקבוצה המונה שלושים איש לפחות, לתקופה קצובה
ורצופה של שלושה ימים לפחות.
 
ג.   
חלוץ: קבוצת בעלי תפקידים וחניכים בוגרים של תנועת הנוער
המגיעים למקום המתוכנן להקמת המחנה לפני הגוף העיקרי כדי
להקים את בסיסי מתקני היער ואת התשתיות האחרות הנדרשות
ולהבטיח קליטה יעילה ובטוחה של הגוף העיקרי.
 
ד.   
מנהל מחנה: מי שאחראי על המחנה ועל הפעלתו.  ה.   
רכז הבטיחות במחנה קיץ: מי שהוסמך על ידי רכז המפעלים
של תנועת נוער או ארגון נוער, או כל גוף אחר המעוניין להקים
מחנה, לרכז את הפעולות להבטחת הבטיחות במחנה הקיץ.
 
ו.   
יועץ בטיחות: הנציג והזרוע המבצעת של הממונה על הבטיחות
במחוז משרד החינוך התרבות והספורט.
 
ז.   
הנחיית שיפור: הנחיה המפורסמת על ידי יועץ בטיחות אם הוא
נוכח לדעת כי יש פערים בין דרישות חוזר המנכ"ל להבטחת
הבטיחות לבין המציאות בפועל וכאשר לדעתו פרסום הנחיית
השיפור תמריץ את הנהלת המחנה לקיים פעולות מתקנות לסגירת
הפערים שהתבררו. בהנחיה תיקבע מסגרת זמן שלא תהיה גדולה
משלושה ימים כדי להשלים את הפעולות המתקנות המפורטות בה.
ח.   
הנחיית בטיחות: הנחיה המפורסמת על ידי יועץ בטיחות ועל פי
שיקול דעתו, אם הוא נוכח לדעת כי שהייה במקום כלשהו במחנה
או שימוש במתקן הקיים בו עלולים להיות מסוכנים.
הנחיית הבטיחות מפרטת את המקום או את המתקן שנדרש
להפסיק לאלתר את השהייה או את השימוש בו עד להשלמת
הפעולות המתקנות הנדרשות כדי להסיר את הסכנה.
ט.   

סמכויות יועץ הבטיחות
לעניין אישור הבטיחות למחנות קיץ נותן האישור מאציל ליועץ
הבטיחות המחוזי את הסמכויות האלה:
א. להיכנס בכל עת למחנה הקיץ ולקיים בו מבדק או ביקורת בטיחות
ב. לדרוש ממנהל המחנה להתלוות אליו במהלך קיום מבדק או ביקורת
ג. לפרסם הנחיית שיפור במקרים שלפי דעתו נדרשת הנחיה כזו
ד. לפרסם הנחיית בטיחות במקרים שלפי דעתו נדרשת הנחיה כזו.
 
 
4.
ייעוץ ומבדקי בטיחות בתהליך האישור
יועץ הבטיחות המחוזי משתלב בתהליך אישור מחנה קיץ בשלבים
האלה:
א. סיור מקדים - מבדק בטיחות ראשון
ב. סיום עבודות החלוץ - מבדק בטיחות שני
ג. סיום עבודות ההקמה (כשכל החניכים כבר במחנה) - מבדק בטיחות
שלישי.
 
5. 
נוסף לשלבים שצוינו לעיל, ילווה יועץ הבטיחות את הפעילות
המתקיימת במחנה על פי החלטת הממונה המחוזי על הבטיחות.
 
6. 
מבדק הבטיחות הראשון - הערכת הסיכונים בסיור מקדים
שילוב הבטיחות בסיור המקדים יתבצע על פי המתווה הזה:
 
7. 
המטרות  א.   
לבחון את מידת התאמתו של המקום המיועד למחנה קיץ
לדרישות הבטיחות המתייחסות לסביבת הפעילות המפורטות
בחוזר הוראות הקבע סב/6(ב), סעיף 5.1‎-32
 
-   
להציג דגשים הקשורים להיבטי בטיחות בתהליך הקמת
המחנה.
 
-   
המשתתפים: רכז המפעלים, מנהל מחנה הקיץ, רכז הבטיחות של
מחנה הקיץ, הקב"ט המחוזי, יועץ הבטיחות המחוזי.
 
ב.   
התוצרים: דוח מבדק בטיחות הכולל מטלות ודגשי בטיחות
הנדרשים להקמת המחנה
או: הנחיית שיפור הקובעת מה נדרש לבצע מן הבחינה הבטיחותית
כדי שאפשר יהיה לאשר הקמת מחנה במקום
או: הנחיית בטיחות הפוסלת את המקום המיועד מן הבחינה
הבטיחותית.
 
ג.   
המפרטים: טבלאות א' ו-ב' בטבלת המבדק המפורטת בחוזר
הוראות הקבע סב/6(ב), סעיף 32-.5.1
 
ד.   
מבדק הבטיחות השני - סיום עבודות החלוץ
עם סיום עבודות החלוץ, וכתנאי להגעת הגוף העיקרי, יקיים יועץ
הבטיחות המחוזי מבדק בטיחות על פי המתווה הזה:
 
8. 
המטרות  א.   
לבחון את מידת ההתאמה בין ארגון המחנה, הסביבה,
המתקנים והתשתיות לבין הדרישות המפורטות בחוזר
המנהל הכללי להבטחת הבטיחות
 
-   
להציג דגשים הקשורים להיבטי בטיחות לקראת הגעת הגוף
העיקרי.
 
-   
המשתתפים: מנהל מחנה הקיץ, רכז הבטיחות של מחנה הקיץ,
יועץ הבטיחות המחוזי
 
ב.   
התוצרים: דו"ח מבדק בטיחות הכולל דגשי בטיחות לקראת
הגעת הגוף העיקרי
או: הנחיית שיפור הקובעת מה נדרש לבצע מן הבחינה הבטיחותית
כדי שאפשר יהיה לאשר הגעה והתמקמות של הגוף העיקרי
או: הנחיית בטיחות האוסרת שימוש במתקן או שהייה במקום
העלול להיות מסוכן.
 
ג.   
המפרטים: כל סעיפי המבדק המפורטים בנספח ב של סעיף
5.1‎-32 בחוזר הוראות הקבע סב/6(ב).
 
ד.   
מבדק הבטיחות השלישי - סיום עבודות ההקמה (כשכל
החניכים כבר במחנה)
עם סיום עבודות ההקמה יקיים יועץ הבטיחות המחוזי מבדק בטיחות
על פי המתווה הזה:
 
9. 
המטרות  א.   
לבחון את מידת ההתאמה בין ארגון המחנה, המתקנים
והתשתיות לבין הדרישות המפורטות בסעיף 5.1‎-32 של
חוזר הוראות הקבע סב/6(ב)  
-   
להציג דגשים הקשורים להיבטי ניהול הבטיחות במהלך
שגרת המחנה.
 
-   
המשתתפים: מנהל מחנה הקיץ, רכז הבטיחות של מחנה הקיץ,
יועץ הבטיחות המחוזי.  
ב.   
התוצרים: דוח מבדק בטיחות הכולל דגשי בטיחות במהלך שגרת
המחנה
או: הנחיית שיפור הקובעת מה נדרש לבצע מן הבחינה הבטיחותית
כדי שאפשר יהיה לאשר את הפעילות המתוכננת במחנה הקיץ
או: הנחיית בטיחות האוסרת שימוש במתקן או שהייה במקום
העלול להיות מסוכן.  
ג.   
המפרטים: כל סעיפי המבדק המפורטים בנספח ב של סעיף
5.1‎-32 בחוזר הוראות הקבע סב/6(ב).
 
ד.   
מבדק הבטיחות בעקבות הנחיית שיפור או הנחיית בטיחות
עם השלמת הפעולות המתקנות המפורטות בהנחיית הבטיחות או
בהנחיית השיפור יפנה מנהל המחנה בבקשה לקיום מבדק בטיחות
נוסף. המבדק ייערך על פי המתווה הזה:  
10. 
המטרות  א.   
לבחון את מידת ההתאמה בין ארגון המחנה, הסביבה,
המתקנים והתשתיות לבין הדרישות המפורטות בחוזר
המנהל הכללי להבטחת הבטיחות בעקבות השלמת פעולות
מתקנות שנדרשו בהנחיית שיפור או בהנחיית בטיחות  
-   
לאפשר את המשך הפעלתו של מתקן או מקום שנסגרו
בעקבות הנחית בטיחות.  
-   
המשתתפים: מנהל מחנה הקיץ, רכז הבטיחות של מחנה הקיץ,
יועץ הבטיחות המחוזי.  
ב.   
התוצרים: דוח מבדק בטיחות.  ג.   
המפרטים: פעולות מתקנות המפורטות בהנחיית השיפור או
בהנחיית הבטיחות; כל סעיפי המבדק המפורטים בנספח ב של
סעיף 5.1‎-32 בחוזר הוראות הקבע סב/6(ב).
 
ד.   

להלן הטפסים להנחיית שיפור ולהנחיית בטיחות:
טופס להנחיית שיפור

תאריך: ___________
שעה: ___________
 
 
לכבוד
מנהל המחנה ___________________
הנחיית שיפור
בתאריך קיימתי מבדק / ביקורת בטיחות במחנה
1. 
במהלך המבדק/הביקורת התברר כי דרישות חוזר המנכ"ל
להבטחת הבטיחות המפורטות להלן אינן מקוימות:
א.
ב.
ג.
ד.
ה.
2.  
אתה מתבקש לפעול לאלתר ובתוך פרק זמן שלא יעלה על __________ ימים
לתיקון המצב שתואר בסעיף 2 לעיל.
3.  
לידיעתך: תוכל לערער על הנחיית השיפור בפני ראש תחום נוער וקהילה
במינהל החברה והנוער במשרד החינוך התרבות והספורט בתוך 24
שעות ממועד פרסומה.
4. 
לתשומת לבך: הגשת ערעור איננה פוטרת אותך מיישום הפעולות
המתקנות לביטול הפערים המפורטים בסעיף 2 לעיל.
5. 
מבדק בעקבות הנחיית השיפור ייערך על ידי הח"מ או על ידי יועץ בטיחות אחר
בתאריך שיתואם אתך. במבדק תיבדקנה הפעולות המתקנות שננקטו בעקבות הנחיה
זו ולאור תוצאות הערעור על הנחיית הבטיחות, אם יוגש.
6. 
ביטול הנחיית השיפור ייעשה בכפיפות לתוצאות של מבדק הבטיחות
כאמור.
בברכה,

           ____________        ____________        ____________
              שם משפחה                  שם פרטי                     חתימה


העתקים
- לראש תחום נוער וקהילה במנהל החברה והנוער במשרד החינוך
התרבות והספורט 
- למנהל החברה והנוער במחוז
- לממונה הבטיחות במחוז
- לרכז המפעלים של תנועת הנוער
7. 


טופס להנחיית בטיחות
תאריך: __________
שעה: __________
 
 
לכבוד
מנהל המחנה

הנחיית שיפור
בתאריך __________ קיימתי מבדק / ביקורת בטיחות במחנה יער
1.  
במהלך המבדק/הביקורת התברר כי קיים חשש לשלומם של
המשתמשים או השוהים במקומות או במתקנים האלה:
2.  

הסכנה  המקום/המתקן  מס' 
    1.  
    2.  
    3.  
    4.  
    5.  
אתה מתבקש לפעול לאלתר לתיקון המצב שתואר ב-2 לעיל.
3.  
עד להסרת הסכנה חל איסור לשהות במקומות או להשתמש במתקנים
המצוינים ב-2 לעיל.
4. 
לידיעתך, אתה יכול לערער על ההנחיה בתוך 24 שעות ממועד
פרסומה בפני מנהל המינהל לחברה ולנוער במחוז  .
5. 
מבדק בעקבות הנחיית השיפור ייערך על ידי הח"מ על פי
בקשתך. במבדק תיבדקנה הפעולות המתקנות שנקטת בעקבות
הנחיה זו, ולאור תוצאות הערעור על הנחיית הבטיחות, אם
יוגש.
6.  
פרטי יועץ הבטיחות:
           ____________        ____________        ____________
              שם משפחה                  שם פרטי                     חתימה


העתקים:
- לקב"ט המחוזי
- לממונה הבטיחות במחוז
- לרכז המפעלים של תנועת הנוער


נספח 7 הצהרה ההורים על מצב בריאותו של ילדם המשתתף בקייטנה/במחנה

הקייטנה/המחנה__________________                 היישוב _________________
אל: מרכז הקייטנה/המחנה ___________________
מאת: הורי התלמיד/ה   ________    _________________    ________    ________
                                  השם הפרטי          שם המשפחה                    מס' ת"ז    תאריך הלידה

אני מצהיר בזאת כי:
לא ידוע לי על מגבלות בריאותיות המונעות מבני/מבתי להשתתף
בפעילות הנערכת בקייטנה/במחנה.
1. 
יש לבני/לבתי מגבלות בריאותיות המונעות השתתפות מלאה/חלקית
בפעילות הנדרשת בקייטנה/במחנה כדלקמן:
פעילות גופנית: __________________________ 
טיולים: __________________________ 
פעילות אחרת: __________________________ 
תיאור המגבלה: __________________________ 
מצורף אישור רפואי שניתן ע"י ___________ לתקופה של ___________
2.
יש לבני/לבתי מגבלה בריאותית כרונית (כגון אסטמה, סוכרת
נעורים אפילפסיה וכד').
מצורף אישור רפואי שניתן ע"י ___________ לתקופה של ___________
שם+כתובת+טלפון לפנייה בשעת מצוקה 
3. 
בני/בתי מקבל/ת את הטיפול התרופתי הזה: סוג התרופה: ___________ 
תיאור אופן הטיפול:____________  

4. 
בני/בתי נעזר/ת בכוחות עצמו/עצמה בציוד הרפואי הבא (משאף, ערכת
זריקות, ערכת טיפול וכו'): ___________________ 
_________________________________________________
תאריך __________   שם ההורים __________   חתימת ההורים _________ 
 
5. 

הוראות קבע


חוזר מנכ"ל תשסד/10(ב), י"ב סיון תשס"ד, 1 ביוני 2004