שימו לב: לחוזר זה פורסם עדכון.  לחצו כאן כדי להגיע לקטע המעודכן.

בטיחות, ביטחון ושעת חירום 5.
בטיחות 5.1
נוהלי שגרה, רשימות בקרה ומפרטים טכניים 5.1‎-25
 
1 בפברואר 2002
 
  תאריך תחולה 
החלפת סעיף 5.1‎-10
בחוזר תשנח/10(א)
והחלפת פרקים
א'-י"ד ו-י"ח
בנוהל 1 וכן
נוהל 2 של החוזר
המיוחד ז', התשנ"ז
חוזר זה בוטל
  מטרת הפרסום  


1. תכנית לחינוך לבטיחות
 
רקע  1.1
התנהגות בטיחותית איננה מתמצה בציות לחוקים ולתקנות. זוהי דרך חיים המתבטאת בבחירה
בשיקול דעת ובלקיחת אחריות של האדם לא רק לעצמו אלא גם לזולתו.
 
 
 
מטרת התכנית  1.2
להקנות לתלמידים את ערכי הבטיחות כתוכן חיים המתחייב מערך חיי-האדם ומהחתירה
למצוינות ולכוונם ליישום כללי ההתנהגות הבטיחותיים בבית, במוסד החינוך וברשות הרבים.
 
 
 
עקרונות ותחומי פעולה  1.3
השגת מטרות החינוך לבטיחות תתבסס על יישום העקרונות המובאים להלן:
 
 
לימוד כללי בטיחות ודרכי התנהגות למניעת תאונות כחלק בלתי נפרד ממערכת השיעורים
המקצועיים העיוניים והמעשיים  
1.3.1
 
 
מתן דוגמה אישית של המחנכים והמורים ויצירת אווירה מתאימה להטמעה ולהפנמה של
ערכים ושל לקחים בתחומי הבטיחות
 
1.3.2
 
 
יצירת זיקה בין האחריות האישית של התלמידים לבין הבטיחות, בין היתר באמצעות עידוד
התלמידים להשתלב בפעילויות כמו ביטחון שוטף, עזרה-ראשונה, כיבוי-אש, ועדות
בטיחות, זהירות בדרכים, אגודת בריאות, נאמני-רכוש, המשמר האזרחי ופעילויות דומות
אחרות
 
1.3.3
 
 
הקניית ידע והבנה של הוראות בטיחות כחלק מובנה בכל אחד מהמקצועות שנדרשת בהם
פעילות מעשית או גופנית כלשהי
 
1.3.4
 
 
עריכת סקרי סיכונים על ידי התלמידים בהובלה ובחניכה של המחנכים והעברת הממצאים
להנהלת מוסד החינוך כדי שתעדכן את התלמידים בפעולות המתקנות שבדעתה לנקוט
בעקבות ממצאים אלה
 
1.3.5
 
 
ניתוח אירועי "כמעט נפגע" ואירועים שהתרחשו במוסד החינוך והעברת המלצות לפעולות
מתקנות לידי ועדת הבטיחות והגיהות המשותפת של המוסד החינוכי
 
1.3.6
 
 
העדפת עידוד ביצועי בטיחות מעולים על פני תגובה מענישה על תקלות ועל "עברות"
בטיחות.
 
1.3.7
 
 
 
עידוד ביצועי בטיחות ואיכות מעולים  1.4
משרד החינוך מעודד חיזוק התנהגויות נכונות. גישה זו זוכה לתמיכה רחבה בקרב מומחים
לניהול בטיחות ברחבי העולם המערבי ומיושמת בהצלחה בארגונים מתקדמים רבים.
 
1.4.1
 
 
משרד החינוך ממליץ לקשור בין הבטיחות לבין האיכות כתפיסת עולם. קישור כזה מעניק
משמעות חדשה למושג בטיחות ומעודד מחויבות אישית להתנהגות נכונה. במסגרת גישה זו
ינהיגו מוסדות החינוך בישראל "פרס בטיחות ואיכות" שנתי מטעם מנהל מוסד החינוך.
הפרס יוענק לכיתות וליחידים באופן הזה:  
1.4.2
 
 
פרס שכבתי יוענק לכיתה בשכבה שגילתה יזמה והפגינה הישגים מיוחדים בתחומי
הבטיחות.
 
א.   
פרס אישי שכבתי לבטיחות יוענק לתלמיד מצטיין בתחומים אלה מכלל התלמידים
בשכבה.
 
ב.   
פרס מוסדי לבטיחות יוענק לכיתה שהצטיינה ונבחרה מתוך כלל הכיתות שזכו
בפרסים השכבתיים.  
ג.   
פרס מוסדי לבטיחות יוענק לתלמיד שהצטיין ונבחר מתוך כלל התלמידים שזכו
בפרסים השכבתיים.
 
ד.   
פרס מצוינות בבטיחות יחולק למוסד שינצח בתחרות הארצית.  ה.   
משרד החינוך יקבע מדדים משותפים פנימיים להצטיינות וכן את הסוג ואת האופי של
הפרסים ויפרסם אותם באמצעות המחוזות לכלל מוסדות החינוך. מיון מוסדות החינוך
וקביעת הציונים ייעשו לפי סוג המוסד, אופיו וגיל התלמידים.
 
1.4.3
 
 
תהליך הבחירה ואבני הדרך ייקבעו בנוהל פנימי של מוסד החינוך. בנוהל זה יפורטו, בין
השאר, המועדים לחלוקת הפרסים ואופי המעמד.
 
1.4.4
 
 
מנהלי מוסדות החינוך יזמינו לטקס חלוקת הפרסים את נציגי ההורים וגורמים חיצוניים
המשפיעים על מוסד החינוך והמקיימים עמו יחסי גומלין, ובפרט את ראש הרשות המקומית
ואת מנהל מחלקת החינוך, וכן את נציגי המשטרה, כיבוי האש, לשכת הבריאות המחוזית
וגופים נוספים שנטלו חלק בסקרי ההנהלה, בסקרי הרשות המקומית ובמבדקים חיצוניים.
 
1.4.5
 
 
משרד החינוך ישאף להעמיד לרשות מוסדות החינוך תקציבים מיוחדים לפרסי איכות
ובטיחות. הסכומים שיוקצבו יפורסמו לקראת כל שנת לימודים.
 
1.4.6
 
 
 
שיתוף הקהילה וההורים  1.5
נוסף למפורט לעיל וכדי לחזק את מחויבות הקהילה וההורים לבטיחות יפעלו מוסדות החינוך
כדלקמן:
 
 
הרשות המקומית תיזום ימי עיון, תחרויות ופעולות אחרות להגברת תודעת הבטיחות בקרב
מוסדות החינוך שבתחומה. במידת הצורך תסתייע הרשות המקומית בפעולותיה באחראי
לבטיחות בלשכה המחוזית של משרד החינוך.
 
1.5.1
 
 
הנהלת מוסד החינוך תפעל לשיתוף הורי התלמידים בפעילות הסברה והדרכה ובכל פעילות
אחרת להבטחת שלומם ובטיחותם של התלמידים. שיתוף ההורים ייעשה על ידי עידודם
להתנדב לפעילויות שונות, כגון שיפור ושיפוץ מבנים, כיתות, מתקנים וכד', וכן להשתתף
  בליווי טיולים וסיורים ובתכניות לימוד שונות.
1.5.2
 
 
 הנהלת מוסד החינוך תשלב הורים בוועדת הבטיחות המשותפת. 1.5.3
 
 
 
השתלמויות וימי עיון  1.6
השתלמויות בנושא הבטיחות תיערכנה במסגרת ההשתלמויות הנערכות מטעם המחלקה
להשתלמות עובדי-הוראה, מטעם הממונה על הבטיחות בלשכה המחוזית או מטעם כל גורם
מוסמך אחר.
 
1.6.1
 
 
בארגון ימי עיון לתלמידים אפשר להסתייע בממונה על הבטיחות בלשכה המחוזית. אפשר
לשלב מרצים ומדריכים, סרטים מקצועיים, שקפים ושקופיות, וכן לארגן תערוכת מוצגים
של ציוד מגן ולחלק חומר הסברה, ספרות מקצועית ואמצעים דומים אחרים.
 
1.6.2
 
 
 
הסברה לתלמידים לקראת חופשת הקיץ  1.7
לפני יציאתם של התלמידים לחופשת הקיץ יקיימו מחנכי הכיתות הסברה והדרכה בכללי
הבטיחות כדי לספק לתלמידים הבנה של הסכנות האופייניות במהלך חופשת הקיץ וידע בדרכים
למניעתן. ההסברה תותאם לגיל הילדים, והיא יכולה לשאת אופי של שיחה, סדנה המועברת על
ידי התלמידים עצמם (בכיתות הגבוהות) או כל אופי אחר, לפי שיקול דעתו של המורה המחנך.
ההסברה תתמקד לפחות בתחומים המפורטים להלן:
 
 
שחייה בים  1.7.1
 
 
יש להתרחץ אך ורק בחוף רחצה מוכרז ובפיקוח מציל. יש להישמע להוראותיו
ולשחות בשטח שנקבע על-ידו.  
א.   
יש להכיר את צבעי הדגלים ואת משמעותם:  ב.   
דגל שחור - הרחצה אסורה  1)   
דגל אדום - הרחצה מסוכנת  2)   
דגל לבן - הרחצה מותרת.  3)   
יש לשמור על קשר עין עם בני-המשפחה, עם החברים או עם מתרחצים אחרים.  ג.   
יש להשתמש בתכשירי הגנה למניעת נזקי השמש.  ד.   
על שפת הים יש לחבוש כובע, להימנע משהייה מופרזת בשמש ולהרבות בשתייה.  ה.   
אין להיכנס למים אחרי האוכל.  ו.   
 אין להיכנס למים לאחר שקיעת החמה. ז.   
יש לשמור על הניקיון הסביבתי; חוף נקי מגביר את ההנאה לשוהים בו.
 
ח.   
מאגרי מים, ברכות דגים, ברכות השקאה ומקורות מים בלתי ידועים  1.7.2
 
 
במאגרי מים, בברכות דגים, בברכות השקאה ובמקורות מים בלתי ידועים קיימת סכנת
טביעה, ואסור לרחוץ בהם.
 
 
טיולים (משפחתיים או קבוצתיים)  1.7.3
 
 
מומלץ שטיול עם המשפחה או בקבוצה מאורגנת יהיה בהדרכת מדריך מבוגר, שהוא
בקיא בעריכת טיולים ובמסלולים.
 
א.   
יש להצטייד בפריטים אלו:  ב.   
כובע, רצוי רחב-שוליים  1)   
מימייה מלאה במים (רצויה מימייה נוספת)  2)   
מפת מסלול הטיול (מומלץ לסמן על המפה תחנת משטרה, בית-חולים ויישובים
במסלול הטיול; מומלצת מפה בקנה מידה של 50,000:1 לפחות)
 
3)   
ציוד עזרה-ראשונה (על פי התכולה המפורטת בתיק המע"ר)  4)   
פנס כיס תקין  5)   
שקיות מפלסטיק לריכוז שאריות מזון  6)   
תרמיל קטן.  7)   
מחשש מהכשת נחשים ועקרבים יש להימנע מהכנסת ידיים מתחת לאבנים ומהליכה
ללא נעליים.
 
ג.   
מקררים עזובים  1.7.4
 
 
הכניסה למקררים עזובים בחצרות בתים או במגרשים מסוכנת ביותר, מחמת חוסר היכולת
של הנכנס למקרר לפתוח את הדלת מבפנים, ומשום שאטימות המקרר מונעת את מעבר
הקול ואי אפשר לשמוע קריאות לעזרה. למקרר מקולקל יש לעקור את הדלת.
 
 
אתרי בנייה, חורבות, בתים נטושים, בורות וחפירות  1.7.5
 
 
אין להיכנס לאתרי בנייה מחמת הסכנה של נפילת כלי עבודה וחומרי בנייה מלמעלה
ושל דריכה על מסמרים ועל משטחים בלתי יציבים.
 
א.   
אסור לשחק על פיגומים ולטפל במכונות באתר הבנייה.  ב.   
 אין להיכנס לבתים נטושים. ג.   
אין להתקרב לבורות-סיד ולחפירות למיניהן, שכן קיימת בהם סכנה של מעידה ומפולת
אדמה.
 
ד.   
עפיפונים  1.7.6
 
 
מותר להעיף עפיפונים רק בשטח פתוח, שאין מעליו חוטי חשמל העלולים להתנתק ולסכן
בכך את בעל העפיפון עצמו וגם עוברי-אורח.
 
 
קורקינט וגלגיליות  1.7.7
 
 
קורקינט וגלגיליות אסורים לשימוש בתחום בית הספר. רצוי אף לא להשתמש בהם בדרך
לבית הספר ובחזרה.
 
 
חומרי נפץ, תחמושת וכלי ירייה וחפצים חשודים  1.7.8
 
 
איסוף חומרי נפץ ותחמושת "למזכרת", המשחק והטיפול בהם
ופירוקם - כל אלה מסוכנים מאוד לחיי האדם וגם לסובבים אותו, ולכן הם אסורים.
 
א.   
המשחק בכלי ירייה ובתחמושת המצויים בידי ההורים ברשיון אסור בתכלית האיסור.
יש להרחיק את כלי הירייה מהישג ידם של ילדים קטנים.
 
ב.   
אין לגעת בעצמים בלתי מוכרים. על הנתקל בחפץ חשוד להזהיר עוברי-אורח ולהזעיק
אנשי ביטחון למקום.
 
ג.   
שימוש בכלי-בית חשמליים  1.7.9
 
 
בשעת השימוש בכלי בית חשמליים יש לשמור על ידיים יבשות ולנעול נעליים.  א.   
יש לוודא שהמכשיר וחוטי החשמל תקינים ולא פגומים.  ב.   
בהפעלת מכונת כביסה, מגהץ או מקדחה יש לעמוד על חומר מבודד (עץ, גומי) או על
רצפה יבשה ולנעול נעליים.
 
ג.   
שימוש במקדחה חשמלית או בכל כלי עבודה חשמלי אחר מותר רק אם הכלי הוא בעל
בידוד כפול ומערכת החשמל מוגנת על ידי מפסק פחת.
 
ד.   
שימוש בכיריים של גז  1.7.10
 
 
יש להרחיק חומרים דליקים מסביבות הלהבה והכיריים.  א.   
יש להרחיק את הפנים ואת השיער מהלהבה.
 
ב.   
אין להושיט יד אל אחד מכלי הבישול מעל ללהבה. יש להסב ידיות, בפרט ארוכות,
כלפי הקיר, הוא הצד הפנימי של הכיריים, כדי שהסיר לא יתהפך על המשתמש בו או
על העובר בקרבת הכיריים.
 
ג.   
יש להקפיד על סגירת ברזי הכיריים וברז הביטחון בגמר הבישול.  ד.   
בדליפת גז יש לסגור מיד את ברז הביטחון ולאוורר היטב את המטבח ואת החדרים
הסמוכים. אסור בתכלית האיסור להצית אש כלשהי, מחמת הסכנה של התפוצצות
והתלקחות.
 
ה.   
מניעת תעייה ואבדן הקשר עם בני-המשפחה (על שפת-הים, בטיול, בעת
התרחקות מחצר הבית)
 
1.7.11
 
 
יש לשנן לתלמידים הצעירים את מען ההורים (שם היישוב והרחוב ומספר הבית) ואת מספר
הטלפון בבית ואצל שכנים או אצל קרובי משפחה.
 
 
חומרים רעילים  1.7.12
 
 
אין לאכול פרות וירקות אלא לאחר רחיצתם במים ובסבון (או בדטרגנט), מחשש
מחומרי הדברה.
 
א.   
יש להיזהר בשימוש בחומרי ניקוי שונים ובלתי מוכרים. בבית שמצויים בו ילדים
קטנים יש לשמור את חומרי הניקוי בארון נעול או מעבר להישג ידם.
 
ב.   
יש להרחיק תרופות מהישג ידם של ילדים, בפרט ילדים קטנים.
 
ג.   
מדורות וסכנת שרפות  1.7.13
 
 
יש לוודא שהמגרש המיועד למדורה נקי מקוצים ורחוק ממבנים ומחומרים דליקים.
מומלץ להכין אמצעי כיבוי.
 
א.   
אין להדליק גפרורים ולשחק באש ליד מכלי גז.  ב.   
אין להבעיר אש בשדה קוצים או במגרש גרוטאות.  ג.   
אין לשפוך דלק כלשהו על מדורה דולקת.  ד.   
יש לשבת במרחק בטוח מגצים מתעופפים ולהתחשב בזרמי רוחות.  ה.   
רצוי להקפיד ללבוש בגדים שאינם מכילים סיבים מתלקחים.
 
ו.   
משחקים בחוץ  1.7.14
 
 
המשחק ברחוב מסוכן, גם כאשר אינו מתנהל על הכביש אלא סמוך לו. יש למצוא מקומות
משחק המרוחקים מן הכביש, כגון חצר, גן ציבורי, מגרש פנוי (ללא אשפה או פסולת)
וכיו"ב, אך אין לשחק במגרשי חנייה. אין לרוץ אל הכביש אחרי כדור או אחרי חבר.
 
 
נסיעה ברכב  1.7.15
 
 
אין לנסוע בטרמפים.  א.   
אין לעלות על מכונית ואין לרדת ממנה כשהיא בתנועה.  ב.   
אין להידחק אל פתח המכונית, אלא יש להיכנס אליה באופן מסודר, אחד-אחד.  ג.   
הנסיעה תהיה רק במצב ישיבה ורק במקומות המיועדים לכך (בשום פנים לא על דפנות
כלי-הרכב או על המדרגות).
 
ד.   
אין להוציא את הראש או את הידיים דרך החלונות.  ה.   
אם יש צורך לחצות את הכביש לאחר הירידה מן המכונית. יש לחכות עד שהמכונית
תתרחק מן המקום, או לחצות בזהירות, במרחק ניכר מאחוריה.
 
ו.   
 
הסברה לתלמידים לקראת עונת הגשמים  1.8
הסכנות העיקריות בעונת הגשמים הן דלקות, חנק כתוצאה משהייה בחללים סגורים ובלתי
מאווררים, סכנת טביעה במקומות מוצפים וסכנת היסחפות בדרכים הנחצות על ידי ואדיות
(גשרים איריים).
 
1.8.1
 
 
לקראת עונת הגשמים יקיימו מחנכי הכיתות הסברה והדרכה בכללי הבטיחות כדי לספק
לתלמידים הבנה של הסכנות האופייניות לתקופה זו וידע באשר למניעת התממשותם.
ההסברה תותאם לגיל הילדים, והיא יכולה לשאת אופי של שיחה, סדנה המועברת על ידי
התלמידים עצמם (בכיתות הגבוהות) או כל אופי אחר, לפי שיקול דעתו של המורה המחנך.
 
1.8.2
 
 
מניעת דלקות אופייניות לחורף  1.8.3
 
 
הגורמים העיקריים לפריצת שרפות בבית  א.   
שימוש רב במכשירי חשמל ועומס יתר על שקעים, על כבלים ועל לוחות חשמליים
עלול לגרום להתלקחות.
 
1)   
תנורי חימום הבית נמצאים לעתים סמוך מדיי לרהיטים, לבגדים, לשטיחים,
לווילונות וכד', וגורמים להתלקחותם.
 
2)   
תנורי נפט מתוחזקים לעתים בצורה לוקה, ועקב טלטולם, לאחר הצתת האש,
הנוזל הדליק נשפך וגורם להתפשטות שרפה.
 
3)   
תנורי גז עלולים לגרום לדליפת גז ולהתהוות ריכוז גבוה שלו באוויר, עד כדי
הצתה או פיצוץ.
 
4)   
טיגון אוכל, כגון סופגניות, לביבות וכו', על גבי מחבת עם שמן או עם מרגרינה,
בעיקר כשהוא מתבצע ללא תשומת לב מספקת, עלול להביא להתלקחות ולפריצת
אש או לשפיכת השמן מתוך המחבת.
 
5)   
עישון סיגריות והנחתן ללא השגחה על רהיט בר-בערה הוא תמיד סיכון לשרפה.  6)   
כללי התנהגות ומניעה  ב.   
יש להקפיד על שימוש נכון במכשירי חשמל.  1)   
יש ל למיקום תנור החימום, ויש לאסור ייבוש או חימום בגדים על ידי
הנחתם בסמיכות מסוכנת לתנור החימום.
 
2)   
יש לסגור את ברז הגז כאשר מריחים דליפה שלו לחדר ולפתוח מיד חלון.  3)   
יש להשגיח כל הזמן על להבת הגז בכיריים כאשר מבשלים או מטגנים. אין
להרשות טיגון סופגניות או לביבות על ידי ילדים ללא השגחת מבוגר.
 
4)   
יש לאסור משחק בגפרורים. הורים ומורים צריכים להרחיק גפרורים מהישג ידם
של הילדים.
 
5)   
חשוב ביותר לוודא שיש מטפים וזרנוקים לכיבוי אש בבית הספר ושיודעים איך
להפעיל אותם.
 
6)   
נעילת נעליים או נעלי בית עם סוליית גומי חיונית כאשר נוגעים במכשיר חשמל
כלשהו.
 
7)   
במקרה של כווייה יש להשתמש אך ורק במים קרים ולא בתכשירים אחרים
ולפנות לקבלת עזרה ראשונה.
 
8)   
אירועי "כמעט נפגע" ואירועים בטיחותיים - תגובה, תחקיר ודיווח .2
 
רקע
 
2.1
כאשר מתרחש אירוע בטיחותי חשוב מאוד לפעול בקור רוח, בשיטתיות ובצורה יסודית כדי למזער את
הנזק העקיף של האירוע ולהפיק לקחים נכונים ואמיתיים וכדי לשפר את הטעון שיפור ולמנוע מצבים
דומים בעתיד.
 
מטרת הנוהל
 
2.2
לקבוע את סדרי התגובה, התחקיר והדיווח אודות אירועי "כמעט נפגע" ואירועים בטיחותיים כדי
להבטיח את מזעור הנזק שנגרם, אם נגרם, ואת מניעתם של אירועים דומים בעתיד .
 
מהות התחקיר והדיווח אודות אירועי "כמעט נפגע"  2.3
אירועי "כמעט נפגע" הם אירועי בטיחות שהסתיימו ללא פגיעה פיזית ממשית באדם אולם
בנסיבות מעט שונות היו עלולים להסתיים בפגיעה ממשית. אירועים כאלה שכיחים למדיי,
והם יכולים לכלול מקרים כאלה:
 
2.3.1
 
 
היתקלות של תלמיד בחפץ שהביאה לנפילתו (ללא היפגעות)  א.   
החלקה של תלמיד בחדר שירותים בגלל רצפה רטובה  ב.   
מכת חשמל "קלה" שקיבל תלמיד במהלך שיעור מקצועי (ולא קרה לו שום דבר...)  ג.   
נפילת תלמיד ממתקן מתח בחצר המוסד החינוכי שהסתיימה בשריטה מאבן שהייתה
מונחת בדיוק במקום שבו הוא נפל
 
ד.   
הוצאת יד מחלון אוטובוס ההסעות  ה.   
נפילה של חפץ שנזרק/נפל מהקומה השנייה וכמעט פגע בתלמיד ששיחק עם חבריו
ברחבה שמתחת
 
ו.   
התנתקות יחידה של תקרה אקוסטית שנפלה סמוך למורה או לתלמידים  ז.   
התמוטטות של פיגום בחצר המוסד החינוכי (אחרי שעות הלימודים, כשאף אחד לא
  היה שם)
ח.   
נפילה של תלמיד מכיסא שהיה מונח על השולחן ושבאמצעותו הוא ניסה להגיע למדף
עליון
 
ט.   
נטילת חומר כימי מסוכן ללא רשות משיעור מעבדה  י.   
היתקלות של תלמיד בעמוד השער במהלך משחק כדורגל סוער  יא.   
זינוק של ילד לכביש בזמן שהגיע רכב ההסעה  יב.   
שרפה קטנה שכובתה מיד ושהתחילה במשחק תמים בגפרורים  יג.   
תלמיד שכמעט טבע בברכה במהלך שיעור שחייה או במהלך רחצה בנחל שהיה
במסלול הטיול.
 
יד.   
מכיוון שאירועים כאלה מעצם טיבם מסתיימים ללא פגיעה ממשית באדם (לפחות לא
מיידית), קיימת נטייה לברך על המזל ולעבור לסדר היום, וכך נסללת הדרך לתאונה ממשית
בנסיבות דומות. הניסיון מלמד על קיומו של יחס של 1:10 בין מספר ההתרעות על תאונה
אפשרית ("כמעט נפגע") לבין מימושה בפועל. כלומר, במקום לנצל 10 הזדמנויות לנקיטת
פעולה מונעת, מחכים לתאונה ומקיימים פעולה מתקנת.
 
2.3.2
 
 
 
תחקיר ודיווח אודות אירועי "כמעט נפגע"  2.4
הנהלות מוסדות החינוך תמנענה תאונות באמצעות ניתוח, תחקיר, נקיטת פעולות מונעות
ודיווח אודות אירועי "כמעט נפגע". כדי לאפשר זאת תנקוטנה ההנהלות לפחות את הפעולות
האלה:
 
2.4.1
 
 
הסברה של חשיבות התחקיר והדיווח אודות אירועי "כמעט נפגע" במסגרת שעות
חינוך, סמוך לתחילת שנת הלימודים
 
א.   
עידוד התלמידים להתריע אודות אירועי "כמעט נפגע", אם באמצעות פנייה ישירה
למורה או לבעל תפקיד אחר ואם באמצעות שימוש בתיבת "כמעט נפגע" שתוצב במקום
בולט ומרכזי במוסד החינוך
 
ב.   
ניהול יומן "כמעט נפגע" בכל מוסד חינוך, ובו תרוכזנה רשימות של אירועי "כמעט
נפגע" שאירעו במוסד החינוך ובמוסדות חינוך אחרים כפי שהתקבלו מהנהלת המחוז
או מהנהלת המשרד ואשר תכלולנה פרטים אודות הפעולות המונעות שננקטו בעקבות
אירועים אלה, לרבות פניות שנעשו לרשויות המקומיות (או לבעלות אחרת) ולהנהלת
המחוז.
 
ג.   
אירועי "כמעט נפגע" יתוחקרו על ידי המחנכים. בתחקירים אלה
ישתתפו -  
2.4.2
 
 
המעורבים (תלמידים ואחרים);  א.   
עדים למקרה  ב.   
מורים ומדריכים מקצועיים (לפי הצורך);  ג.   
אב הבית.  ד.   
התחקירים יתמקדו בפעולות מונעות, בכשלים ובשגיאות ולא יישאו אופי שיפוטי (כלומר,
לא יחפשו בהם אשמים).
 
2.4.3
 
 
התחקירים יתקיימו תוך 4 שעות מהאירוע ולא יאוחר מתחילת יום הלימודים הבא (במקרה
שהאירוע קרה בסוף יום הלימודים ואפשר, בנסיבות האירוע ולפי שיקול דעתו של המחנך,
לדחות את מועד התחקיר לתחילת יום המחרת).
 
2.4.4
 
 
תחקירי האירועים יילמדו במסגרת שעות חינוך.  2.4.5
 
 
המלצות לפעולות מונעות ומתקנות תועברנה להנהלת מוסד החינוך ולוועדת הבטיחות
המשותפת. עם קבלת ההמלצות תקיים הנהלת מוסד החינוך דיון ותקבל החלטות ביחס
לפעולות המונעות והמתקנות הנדרשות לפי הסיווג הזה:
 
2.4.6
 
 
פעולות פנימיות שתקוימנה על ידי מוסד החינוך במסגרת סמכויותיו והמשאבים
העומדים לרשותו
 
א.   
פעולות חיצוניות שתקוימנה על ידי הרשות המקומית/הבעלות (המלצות לפעולות כאלו
תועברנה לרשות המקומית/לבעלות, וכן להנהלת המחוז).
 
ב.   
דוח סיכום של אירוע "כמעט ונפגע" ובו המלצות ההנהלה לפעולות מונעות ומתקנות יועבר
להנהלת המחוז ולרשות המקומית (לבעלות). כן יועבר עותק של הדוח לידיעת ועדת
הבטיחות המשותפת ולמפקח הפדגוגי הממונה על המוסד החינוכי.
 
2.4.7
 
 
הנהלת מוסד החינוך, יחד עם ועדת הבטיחות המשותפת, תקיים (בתדירות שתיקבע על ידה)
דיון תקופתי אודות היעילות של ניהול הבטיחות בכל הקשור לתחקור ולדיווח אודות אירועי
"כמעט נפגע". תוצאות הדיון תשמשנה את ההנהלה במסגרת הדיווחים השוטפים על מפגעי
  הבטיחות המתגלים מעת לעת.
2.4.8
 
 
 
הסדרים להגשת טיפול רפואי  2.5
במקרה שיש צורך בהגשת טיפול רפואי, יופנו התלמידים לתחנת מגן-דוד-אדום, למרפאת
קופת-חולים או לבית-החולים הקרוב.
 
2.5.1
 
 
הנהלת מוסד החינוך תיידע את ההורים (או קרובים אחרים, במקרה שלא ניתן להעביר
הודעה כזו להורים) במקביל לפינויו המיידי של התלמיד.
 
2.5.2
 
 
במזכירות המוסד החינוכי יימצאו הפרטים והכתובות האלה:  2.5.3
 
 
רשימת מספרי הטלפון של המוסדות הרפואיים שתיקבע במקום בולט לעין וידוע לכלל
בעלי התפקידים במוסד החינוכי
 
א.   
רשימת התלמידים, ובה הפרטים האלה:  ב.   
שמות ההורים, מענם ומספר הטלפון שלהם  1)   
הכתובת ומספר הטלפון של מקום העבודה של ההורים וציון המוסד הרפואי
שהם מבוטחים בו
 
2)   
השם, המען ומספר הטלפון למסירת הודעה לקרוב או לשכן במקרה שההורים
נעדרים מהבית וממקום העבודה.
 
3)   
 
סדרי הטיפול בנפגע  2.6
במקרה של פציעה קלה יטפלו בילד הנפגע האחות או אחד המורים המוסמכים להגיש עזרה
ראשונה.
 
2.6.1
 
 
הוחלט לשלוח את הילד לביתו - ייעשה הדבר רק בליווי ולאחר בירור מראש שיש מי
שיקבלו בביתו. לא נמצא איש בבית - יש להשאיר הודעה על דלת ביתו של הילד ולציין את
מקום הימצאו (אצל שכנים, קרובי משפחה, חברים, במוסד החינוך וכד').
 
2.6.2
 
 
לא נמצא במקום אדם המוסמך להגיש עזרה ראשונה, או נראה כי דרוש טיפול רפואי נוסף -
יועבר הילד הנפגע במהירות האפשרית למוסד הרפואי הקרוב שהוא מבוטח בו או לתחנת
מגן דוד אדום או לחדר מיון בבית חולים או למרפאת קופת-חולים קרובה (אם הוריו אינם
חברים בקופת חולים
כלשהי) - הכול בהתאם לחומרה ולאופי של הפגיעה.
 
2.6.3
 
 
ילד המועבר לטיפול רפואי ילווה על-ידי בעל תפקיד במוסד החינוכי שימתין לו במקום עד
גמר הטיפול. המלווה יברר במקום את מצבו של הילד, וידווח על כך מיד למנהל המוסד
  החינוכי, והמנהל יודיע על כך להורים.
2.6.4
 
 
הוחלט להחזיר את הילד הנפגע מן המוסד הרפואי למוסד החינוכי - יעשה זאת המלווה.
הוחלט לשלחו לביתו - ילווהו המלווה עד לביתו, וימסור אותו לידי הוריו. בכל מקרה אין
להשאיר את הילד לבד, ללא מלווה.
 
2.6.5
 
 
במקרה שילד נפגע בראש או מאבד את הכרתו או נפגע בצורה קשה או שיש חשש שהוא
נפגע באיבר פנימי, הוא יועבר מיד לבית החולים הקרוב.
 
2.6.6
 
 
המנהל יוודא שבן משפחה יגיע למקום שבו הילד מטופל ויחליף את המלווה מטעם המוסד.
עד בוא בן-המשפחה יישאר המלווה צמוד לילד או יוחלף על ידי בעל תפקיד אחר מהמוסד
החינוכי.
 
2.6.7
 
 
מנהל המוסד ידווח על פרטי המקרה למפקח הפדגוגי הממונה על מוסד החינוך.  2.6.8
 
 
הוחלט לאשפז את הילד בבית חולים, ילווהו המלווה לבית החולים, ובמקביל יודיע על כך
להוריו. המלווה יישאר במקום עד שיגיע אחד ההורים (במקרים אלו יחתום ההורה במשרד
הקבלה על החשבון, כדי שהחשבון לא יופנה למלווה או למוסד החינוכי).
 
2.6.9
 
 
טיפול בפציעת ראש של תלמידים  2.6.10
 
 
יש לתדרך את צוות המורים, שסיבוכים בעקבות חבלת ראש עלולים להתפתח תוך
פרק זמן של דקות מהאירוע. העובדה שאין חוסר הכרה מיידי ושהילד קם על רגליו
ו"נראה בריא" אינה שוללת אפשרות של הידרדרות תוך פרק זמן קצר. משמעותו של
הדבר היא שלאחר חבלת ראש התלמיד חייב להיות בהשגחה קפדנית.
 
א.   
שינויים בהתנהגותו של התלמיד שנחבל ואי שקט פסיכומוטורי הם סימנים אופייניים
המבשרים התפתחות מהירה של נזק נוירולוגי, תוך שניות עד דקות, והתלמיד עלול
לאבד את הכרתו. אמנם לא תמיד קל להבחין בין התפרצות רגשית ובכי לאחר נפילה
לבין שינויים בהתנהגות, אך אם נצפו תופעות חריגות, כמו אבדן כושר הראייה
והתנהגות בלתי נשלטת, המבטאות שינויים ברורים בהתנהגות, יש לפנות את התלמיד
בדחיפות לבית החולים הקרוב.  
ב.   
אם נצפו שינויים בהתנהגות והידרדרות במצב ההכרה לאחר חבלת ראש, והוחלט על
פינוי התלמיד לבית חולים, הפינוי חייב להיעשות בדחיפות ובאמצעות אמבולנס, וזאת
משתי סיבות:
 
ג.   
קיימת סכנה של אבדן ההכרה והפסקות נשימה.
 
1)   
חבלת ראש עלולה לכלול גם פגיעה בעמוד השדרה הצווארי, ולפיכך הפינוי חייב
להיות כרוך במינימום טלטלה.
 
2)   
לאור האמור לעיל, ניסיון של איתור ההורים במקרה זה הוא בבחינה אבדן זמן יקר,
ואין להמתין עם הפינוי של התלמיד עד לאיתור ההורים ולהגעתם. פינוי ברכב פרטי,
שבו אין יכולת לטפל בהידרדרות נוספת ולהגן על אזור עמוד השדרה הצווארי, עלול
לסכן את שלום הילד ולגרום להחמרה נוספת במצבו, ולכן חובה לפנותו באמבולנס.
 
ד.   
חובה שמורה או מבוגר יתלווה לתלמיד בנסיעה באמבולנס לבית החולים. אם אחד
ההורים הגיע, יצטרף הוא לאמבולנס.
 
ה.   
אם ההורה מבקש לנהוג ברכב פרטי ולפנות את ילדו, יש להבהיר לו שלא ניתן לצפות
ממנו לנהוג ברכב בצורה מבוקרת כשילדו שוכב במושב האחורי בחוסר הכרה. לפיכך
הפינוי חייב להיעשות באמבולנס ולהיות מלווה במורה או במבוגר אחר. נוכחות
ההורים רצויה, אך אינה תנאי לפינוי.
 
ו.   
עם גמר הפינוי יש לדווח מיד להורים, אם הם עדיין לא אותרו, ולמפקח הפדגוגי
הממונה על מוסדות החינוך.
 
ז.   
מקרים מיוחדים - חילוץ באמצעות מסוק  2.6.11
 
 
במקרים מיוחדים, במהלך פעילות במקומות מרוחקים או מחמת הצורך בטיפול רפואי
דחוף, יפנה הגורם הרפואי הבכיר בשטח (חובש/רופא) המטפל בנפגע וידרוש פינוי
לבית החולים.
 
א.   
הגורם הרפואי יעביר הודעה על הצורך בפינוי לאחד או לכמה מהגורמים האלה:  ב.   
ליחידת החילוץ האזורית  1)   
לתחנת המשטרה הקרובה, טל' 100  2)   
לחדר מצב טיולים, טל' 02‎-6222211.  3)   
תוכן ההודעה יכלול התייחסות לפרטים האלה:  ג.   
האירוע, סוג הפציעה וחומרתה  1)   
זהות ומספר הנפגעים  2)   
שעת האירוע  3)   
המקום המדויק שהנפגעים נמצאים בו.  4)   
עם הגעתו של הנפגע לבית החולים תימסר הודעה להורים ויופעל מערך התמיכה על פי
המפורט בנוהל זה.
 
ד.   

 
פעולות ראשוניות של הנהלת מוסד החינוך בעקבות אסון  2.7
לצורך ביצוע נוהל זה יעביר מנהל מוסד החינוך או סגנו את מספר הטלפון הפרטי בביתו
לתחנת המשטרה הקרובה למוסד החינוך.
 
2.7.1
 
 
במקרה שתלמיד נפטר או נפצע קשה בין כותלי המוסד החינוכי או בפעילות הנעשית מטעם
המוסד (כמו טיול, מחנה, סיור וכד'), יפעל המנהל באופן הזה:
 
2.7.2
 
 
יודיע על כך למשטרה לאלתר.  א.   
יעביר דיווח למפקח הפדגוגי הממונה על מוסד החינוך.  ב.   
יבוא יחד עם המחנך או עם היועץ ועם נציג המשטרה לבית המשפחה וימסור לה על
האסון. יש לשקול, על פי הצורך, אם לצרף לצוות רופא או אחות.
 
ג.   
יפעיל את מערך התמיכה של המוסד החינוכי ואת מערכת הסיוע הקהילתית.  ד.   
יפעיל את מערך התמיכה של מוסד החינוך וידאג שנציגות של מוסד החינוך תעמוד
מוקדם ככל-האפשר בקשר עם המשפחה במקרה שהאסון קרה מחוץ לשעות הלימודים
וללא קשר למוסד החינוכי.
 
ה.   
 
הפעלת מערך התמיכה  2.8
במקרים מיוחדים, ובפרט במקרי אסון, וכדי לסייע למוסד החינוך ולמשפחה להתמודד עם
האירוע ולהושיט עזרה גם לתלמידים אחרים ולצוות החינוכי, יפעל מנהל המוסד החינוכי באופן
הזה:
 
 
יערב את מערך התמיכה של מוסד החינוך וכן את מערכת הסיוע הקהילתית, ובכלל זה את
השירות הפסיכולוגי-החינוכי המקומי ואת שירותי הרווחה.
 
2.8.1
 
 
יעדכן שירותים אלה בפרטים חיוניים כדי לאפשר להם להושיט סיוע מתאים. פרטים אלה
יכללו את התמונה המשפחתית הכוללת ואת האחים והאחיות הלומדים במסגרות חינוך
אחרות.
 
2.8.2
 
 
ילווה את הסיוע שיינתן לכל התלמידים שנפגעו פגיעה עקיפה מהאסון, כמו בני הכיתה או
המחזור או תלמידים שהיו עדים לאירוע.
 
2.8.3
 
 
 
מסירת הודעה אודות תאונה ואודות ממצאים של בדיקתה  2.9
הודעה על תאונה שאירעה לתלמיד תועבר בתוך 7 ימים ממועד התאונה, על גבי הטופס
הרשמי של משרד החינוך, "דו"ח על תאונה", בכתב קריא ועם פרטים מדויקים, לממוענים
השונים המפורטים בטופס הדוח ובפרט למחלקת החינוך ברשות המקומית או לבעלות,
לפיקוח ולאחראי על הבטיחות במחוז (ראה דוגמה לדו"ח תאונה בנספח ב' לנוהל זה).
 
2.9.1
 
 
הודעה על תאונה שבעקבותיה יש להקים ועדת בדיקה (ראה להלן) תימסר למחלקת החינוך
או לממונה הבטיחות ברשות/בבעלות, לפיקוח ולממונה הבטיחות במחוז. כל זאת נוסף
לדיווח הנדרש בכתב, שיועבר על ידי מנהל המוסד החינוכי לממוענים המפורטים בטופס
הדוח.
 
2.9.2
 
 
אלה מטרות הליך הדיווח:  2.9.3
 
 
לקיים בקרה אודות ביצוע פעולות מתקנות במוסד החינוכי ופעולות מונעות בכלל
המערכת, כפי שגובשו והומלצו על ידי ועדות הבדיקה
 
א.   
להטמיע לקחי תאונות ובפרט "מוסר השכל" ולקחים התנהגותיים במסגרת החינוך
לבטיחות
 
ב.   
להביא את התאונה לידיעת חברת הביטוח  ג.   
לאפשר טיפול בזכויות הנפגע לפי תקנות הביטוח בחברות הביטוח השונות  ד.   
לתעד כל מקרה של בירור התאונה במישור המשפטי או במישור של ועדות בדיקה
מטעם משרד החינוך.
 
ה.   
עם סיום הבירור של נסיבות התאונה יעביר מנהל מוסד החינוך את פרטי הבירור להורי
התלמיד שנפגע במסגרת פגישה שייזום מנהל המוסד החינוכי. בפגישה זו ישתף מנהל
המוסד החינוכי את ההורים בהמלצות ובהחלטות המתייחסות לפעולות מתקנות ולפעולות
מונעות.
 
2.9.4
 
 
דיווח על תאונה לעובד הוראה  2.9.5
 
 
מנהל המוסד החינוכי ידווח בכתב אודות תאונה שנגרמה לעובד הוראה בתחום המוסד
החינוכי או במסגרת פעילותו מטעם מוסד החינוך לממונה על הבטיחות בלשכה
המחוזית ולממונה הבטיחות ברשות המקומית/בבעלות. נוסף לכך יעביר מנהל המוסד
החינוכי את הדיווחים הנדרשים על פי חוק לביטוח הלאומי ולפיקוח על העבודה
(הדיווח לפיקוח על העבודה ייעשה במקרים שבהם העובד נעדר מעבודתו בעקבות
תאונה שלושה ימים או יותר, החל מהיום הראשון שלמחרת התאונה).
 
א.   
ההודעה תימסר על גבי טופס המכונה "הודעה על תאונה" בשני עותקים, והיא תועבר
למחוז או לרשות המקומית או לשניהם (תלוי בהגדרת המעביד). עותק ההודעה יישמר
במסגרת המוסד החינוכי (דוגמה לדוח תאונה ראה בנספח ב לנוהל זה).
 
ב.   
הנהלת המחוז או הרשות המקומית/הבעלות (או שתיהן) אחראיות להעברת עותק אחד
של הדוח למשרד העבודה והרווחה, והעותק השני ישמש לצורך בדיקה ובירור של
נסיבות התאונה.
 
ג.   
                     
הפעלת ועדות לבדיקת תאונות במוסד החינוך  2.10
 
בדיקתם של אירועים חריגים, ובעיקר אירועים שנפגעו בהם תלמידים, משמשת כלי
חיוני ללמידה ולשיפור הפעילות במערכת החינוך. אימוץ ההמלצות ויישום הלקחים יתאפשר אם
המלצות ועדת הבדיקה תהיינה בהירות וניתנות ליישום ולמעקב ואם יישומן יהיה בתחום
סמכותו של משרד החינוך.
 
2.10.1
 
הנסיבות והסמכות למינוי ועדות בדיקה  2.10.2
 
 
עם קבלת דוח על תאונה או על אירוע שהתרחשו בתחום מוסד חינוך בשעות הלימודים
(לרבות ההפסקה) או בפעולה שאורגנה על ידי מוסד חינוך או בפעולה במסגרת החינוך
הבלתי-פורמאלי (חוג, תנועת נוער וכו') ישקול מנהל המחוז או מי שימונה על ידו
הקמתה ומינויה של ועדת בדיקה.
 
א.   
עם קבלת ידיעה על תאונה קטלנית או על אסון המוני (פציעתם של שלושה תלמידים
ומעלה) במוסד החינוך או בפעולה שאורגנה על ידו או בפעולה במסגרת החינוך הבלתי
פורמאלי, כמוזכר לעיל, יפנה מנהל המחוז אל מנכ"ל משרד החינוך להקמתה ולמינויה
של ועדת בדיקה. לגבי יתר האירועים החריגים יישאר העניין לשיקול דעתו של מנהל
המחוז.
 
ב.   
במקרה של תאונה או אירוע שיש בהם חשש לעניין פלילי ידווח מנהל המוסד מיד
ליועץ המשפטי של המשרד, ובמקביל ימלא דוח תאונה מפורט.
 
ג.   
במקרה של התאבדות או של ניסיון התאבדות יש לפעול על פי הנוהל "הנחיות
הקשורות בהתאבדות ובניסיונות התאבדות של תלמידים" (ראה נספח ה להלן).
 
ד.   
המסגרות המצדיקות מינוי ועדות בדיקה  2.10.3
 
 
האירוע התרחש בזמן שמתנהלים לימודים סדירים במוסד החינוך.  א.   
האירוע התרחש במהלך הפסקה.  ב.   
האירוע קרה בפעולה שאורגנה על ידי המוסד החינוכי.  ג.   
האירוע התרחש בפעילות במסגרת תנועות נוער.  ד.   
האירוע התרחש בפעולה שהתקיימה בארגונו, בפיקוחו או בחסותו של משרד החינוך.  ה.   
הרכב הוועדה  2.10.4
 
 
הרכב הוועדה ייקבע בהתאם לנסיבות ולחומרת התאונה, בהתחשב באופי הפעולה
שבמסגרתה התרחש האירוע, באופן הזה:
 
 
חברי הוועדה המתמנה על ידי מנהל המחוז (ועדה מחוזית) ייבחרו מבין
אלה
:
 
א.   
1) מפקח כולל (שאינו מפקח ישיר על ביה"ס)     
2) הממונה על הבטיחות במחוז     
3) מפקח מקצועי - רלוונטי לתחום הפעילות שבמסגרתו התרחשה התאונה     
4) נציג רשות מקומית/בעלות שאינה קשורה למקרה     
5) נציג היועץ המשפטי (כמשקיף וכיועץ)     
6) יועץ מומחה (לפי הצורך והנסיבות)     
7) נציג שפ"י - על פי אופי האירוע     
8) ממונה מחוזי בתחום הבריאות.     
לוועדה זו ימונו 3 חברים לפחות.   
חברי הוועדה המתמנה על ידי המנכ"ל (ועדת מנכ"ל) ייבחרו מבין אלה:  ב.   
1) מפקח כולל (שאינו מפקח ישיר על ביה"ס)     
2) מפקח מקצועי - רלוונטי לתחום הפעילות שבמסגרתו התרחשה התאונה     
3) נציג רשות מקומית/בעלות שאינה קשורה למקרה    
4) נציג היועץ המשפטי (כיועץ וכמשקיף)     
5) נציג שפ"י (על פי אופי האירוע)     
6) מנהל גף הבטיחות     
7) נציג חיצוני (מתוך מאגר גמלאי המשרד), על פי שיקול דעת של ממנה הוועדה     
8) נציג של הקו הפתוח במשרד (כמשקיף)     
9) יועץ מומחה (בהתאם לנסיבות ולצורך)     
10) נציג תלונות הציבור או ביקורת הפנים במשרד (כמשקיף). 
 
לוועדה זו ימונו 5 חברים לפחות.   
מינוי יו"ר לוועדות הבדיקה  2.10.5
 
 
מינוי יו"ר לוועדה מחוזית
יו"ר הוועדה יהיה מפקח כולל או מי שהוסמך על ידי מנהל המחוז והוסכם על ידי מטה
המשרד.  
א.   
מינוי יו"ר לוועדת מנכ"ל
יושבי הראש לוועדות המנכ"ל ימונו מבין בעלי התפקידים האלה:
 
ב.   
1) בעלי תפקידים ממטה המשרד     
2) הסמנכ"ל הבכיר למינהל ולמשאבי אנוש     
3) מנהל מינהל החברה והנוער     
4) מנהל תחום של"ח     
5) מנהל האגף לביטחון, לבטיחות ולשעת חירום     
6) מנהל אגף שפ"י     
7) יועץ המנכ"ל     
8) יועץ השר     
9) מנהל המינהל הדתי     
10) סגן מנהל המינהל הדתי 
 
11) מנהל האגף לחינוך המוכר 
 
 12) מנהל גף הבטיחות
 
13) מנהל המינהל הפדגוגי 
 
14) סגן מנהל המינהל הפדגוגי 
 
15) מנהלי אגפי הגיל (קדם יסודי, יסודי, חט"ב, על יסודי) 
 
16) מנהל מינהלת הטיולים 
 
17) מאגר מועמדים של עובדים לשעבר שאינם עובדי המשרד ואינם מאותו מחוז או
רשות.
 

 
מכל מחוז ייבחרו 3 נציגים (רצוי מקרב המפקחים הכוללים) אשר יצורפו למאגר
שהוזכר לעיל של יושבי ראש לוועדות מנכ"ל. שמות המועמדים מהמחוז יועברו למנהל
גף הבטיחות.
 
 
הכשרה מקצועית ליושבי ראש הוועדות  2.10.6
 
 
המועמדים הפוטנציאלים לשמש יושבי ראש לוועדות יעברו הכשרה מקצועית במסגרת
השתלמות ייעודית, ובה הם יקבלו את הידע ואת הכלים הבסיסיים בנושאים הרלוונטיים
לעבודת הוועדות. ההכשרה תבוצע באחריות מנהל גף הבטיחות ובשיתוף עם יחידות
המשרד הרלוונטיות (שפ"י, הקו הפתוח, הייעוץ המשפטי, מינהל החברה והנוער, אגף
הביטחון, המינהל הפדגוגי).
 
 
כתב המינוי לוועדת בדיקה  2.10.7
 
 
בכתב המינוי של ועדת הבדיקה יצוינו הפרטים האלה:   
רשימה שמית של החברים והמשקיפים בוועדה וכן של יו"ר הוועדה, העוזר ליו"ר
הוועדה ומזכיר הוועדה
 
א.   
שם הנפגע ומועד התאונה (כולל השעה)  ב.   
תיאור תמציתי של האירוע  ג.   
מועד תחילת הפעילות של הוועדה  ד.   
מועד סיום פעולתה של הוועדה  ה.   
שמו וחתימתו של ממנה הוועדה (דוגמת כתב מינוי ראה בנספח א לנוהל זה).  ו.   
סמכויות הוועדה ותפקידיה  2.10.8
 
 
ועדת הבדיקה מוסמכת לקיים את הפעולות האלה:   
גביית עדויות  א.   
 עיון במסמכים רלוונטיים ב.   
זימון מומחים על פי הצורך  ג.   
סיור במקום התרחשותה של התאונה בהתאם לצורך  ד.   
מתן המלצות לאור ניתוח הממצאים לגבי המרכיבים האלה:  ה.   
1) האתר, המבנים, הציוד והתשתית הבטיחותית     
2) מידת עירנותם ובקיאותם של המעורבים בנושא הבטיחות או בנושאים הקשורים
לתחום הבדיקה
 
   
3) מידת מילוי ההוראות והנהלים הנוגעים לבטיחות ונהלים אחרים שפורסמו על
ידי משרד החינוך
 
   
בעלי התפקידים המעורבים, הסגל הפדגוגי והמינהלי, התלמידים, אנשי האחזקה
4) והשירותים, נותני השירות בתחומים השונים (רפואה, הדרכה, הזנה, הסעות
וכו'), הורים ומתנדבים
 
   
5) המוסדות והארגונים הקשורים לאירוע שבו התרחשה התאונה: הרשות
המקומית/הבעלות, מוסדות רפואה וביטחון
 
   
6) התארגנות בית-הספר ופעילותו לאחר האירוע (מינהלית ופדגוגית).     
מהלך הפעילות של הוועדה  2.10.9
 
 
כללי
ככלל לא תחל הוועדה בבדיקתה אלא עם תום החקירה המשטרתית. זאת כדי למנוע
שיבוש של ניהולה התקין של החקירה הפלילית. במקרים שבהם נדרשת בדיקה
פנים-משרדית מיידית, בשל הצורך למנוע סכנה או תקלות נוספות, תתבצע הבדיקה
במקביל לחקירה הפלילית, בתיאום עם המשטרה, ככל שהדבר ניתן, וכן תוך שמירה
על זכויות החשודים ובייחוד יידועם בדבר זכויותיהם הדיוניות. הזדמנויות המפגש של
הוועדה עם החשודים במסגרת הבדיקה תצומצמנה ככל האפשר, כדי למנוע את שיבוש
הליכי החקירה המשטרתית ומחשש לתיאום עדויות בין החשודים. אפשר גם לפרט את
מגבלות ההליך הפלילי במכתב הזימון הנשלח לחשודים על ידי הוועדה. בכל מקרה של
חשדות בפלילים, או כאשר הבדיקה משיקה לתחומי חקירה פלילית, יש לפעול בתיאום
עם היועץ המשפטי.  
א.   
אלה השלבים העיקריים בעבודתה של ועדת הבדיקה:  ב.   
 1) התכנסות ראשונה לקביעת דרכי העבודה ולוח הזמנים    
2) גביית העדויות וביצוע הבדיקות עד לכתיבת "תמצית הממצאים"     
3) העברת תמצית הממצאים אל מנהל המוסד החינוכי לתגובתו בהגבלת הזמן המתבקשת
   
4) גיבוש הדוח, ובכלל זה מסקנות והמלצות, והעברתו לעיון היועץ המשפטי     
5) הפצתו והפנייתו של הדוח המסכם כמפורט להלן (במועד שנקבע בכתב המינוי)     
6) בוועדה הבודקת מקרה התאבדות - זימון ההורים לעדות.     
הערה: במהלך עבודתה הוועדה רשאית לפנות, לצורך הדרכה וייעוץ, אל היועץ המשפטי, אל
מנהל המחוז ואל מנהל גף הבטיחות במשרד, ואף לזמן מומחים חיצוניים על פי הצורך ולפי
אישור מראש של הגורם הממנה.
 
 
2.10.10 הדוח המסכם   
הדוח המסכם יכלול את הפרטים האלה:   
תמצית הממצאים: תיאור ממצה של האירוע כפי שהוא תואר על ידי העדים השונים,
בצורה קצרה ומובנת, ובכלל זה פרטי האירוע (שמות, מקומות, תאריך, שעה, מהלך
התאונה, תוצאות התאונה, הפעולות שנעשו בעקבות התאונה, ביה"ח שהפינוי בוצע אליו,
הטיפול הרפואי שניתן, מסגרת הפעילות, לוח הזמנים המדויק)
 
א.   
תיאור דרכי הפעולה של הוועדה: תיאור הפעולות שנקטה הוועדה במהלך עבודתה, כמו
ביקורים באתרים, תחקור העדים, שמותיהם ותפקידם, בדיקת מסמכים רלוונטיים,
התייעצות עם מומחים ופגישות הוועדה
 
ב.   
תיאור פיזי של מקום התרחשותה של התאונה  ג.   
מסקנות (כולל דיווח על קיום או על אי-קיום של הוראות ונהלים)  ד.   
המלצות  ה.   
חתימה של כל אחד מחברי הוועדה.  ו.   
2.10.11 המלצות על פעולות מניעה   
הוועדה תמליץ על צעדים שיש לנקוט במוסדות החינוך או ביחידות המשרד כדי למנוע את
הישנותן של תאונות דומות בעתיד. ההמלצות תוגדרנה כדלקמן:
 
 
המלצות על פעולת מניעה נקודתית  א.   
המלצות על פעולות מניעה מיידיות  ב.   
המלצות על פעולות מניעה מערכתיות (חינוכיות ומינהליות)  ג.   
המלצות על פעולות מניעה לטווח הארוך  ד.   
המלצות על שינוי הנהלים הרלוונטיים או על תוספת לנהלים הקיימים.  ה.   
המלצות הוועדה תיקחנה בחשבון את הצורך בשמירה על צנעת הפרט.   
2.10.12 הפניית הדוח המסכם   
הדוח המסכם יופנה אל ממנה הוועדה, החתום על כתב המינוי.  א.   
המכותבים הקבועים לדוח יהיו בעלי התפקידים האלה:  ב.   
1) המנכ"ל     
2) הסמנכ"ל הבכיר למינהל ולמשאבי אנוש     
3) מנהל המחוז (אם הוא איננו ממנה הוועדה)     
4) ממונה הבטיחות במחוז     
5) יועץ משפטי     
6) מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית/בבעלות     
7) מנהל גף הבטיחות     
מנהל שפ"י (במקרה של התאבדות או בכל מקרה שנראה לוועדה כי העניין קשור
8) בהיבטים פסיכולוגיים-ייעוציים)
 
   
9) מנהל אגף הביטחון     
10) חברי הוועדה. 
 
הדוח לא יועבר לגורם נוסף ולא יפורסם, כולו או מקצתו, ללא הרשאה מאת היועץ
המשפטי.
 
ג.   
הפקת לקחים ויישום מסקנות  2.11
 
אחת המטרות המרכזיות של הקמת ועדות בדיקה היא הפקת לקחים ולמידה מהניסיון המצטבר
כדי למנוע תאונות והיפגעויות בעתיד. לכן, עם קבלת דוח הוועדה יהיה המשך התהליך על פי
הקווים המנחים המפורטים להלן:
 
 
ממנה הוועדה יהיה האחראי המרכזי על יישום מסקנות הוועדה.  2.11.1   
עם גיבוש הדרך ליישום המסקנות (לאחר התייעצויות עם יחידות המשרד הרלוונטיות)
יפרסם ממנה הוועדה את המלצותיו לגופים הרלוונטיים.
 
2.11.2   
לגבי ועדות שמונו על ידי המנכ"ל יתבצע התהליך כדלקמן:  2.11.3
 
 
הסמנכ"ל הבכיר למינהל ולמשאבי אנוש יהיה האחראי על גיבוש דרך היישום של
דוחות הוועדות, והוא ייעזר בבעלי תפקידים נוספים במשרד כמפורט בנוהל זה.
 
א.   
מנהל גף הבטיחות, בסיוע גורמי המטה הרלוונטיים, ימליץ לסמנכ"ל הבכיר למינהל
ולמשאבי אנוש על דרכים למימושן של המלצות הוועדות.
 
ב.   
במקרה שהמלצות הבדיקה מתייחסות למסקנות אישיות לגבי עובדי הוראה מומלץ לקיים
בדיקה מיוחדת של המשמעויות הנובעות מהסקת המסקנות האישיות על ידי צוות המורכב
מבעלי התפקידים האלה:
 
2.11.4
 
 
הממונה על הטיפול בפרט ובתנאי השירות באגף כוח אדם בהוראה  א.   
מנהל אגף כוח-אדם בהוראה  ב.   
יועץ משפטי.  ג.   
במקרה שהמלצות הוועדה מתייחסות למסקנות אישיות לגבי עובדי המשרד מומלץ לקיים
בדיקה של צוות המורכב מבעלי התפקידים האלה:
 
2.11.5
 
 
מנהל תחום משאבי אנוש  א.   
הממונה על המשמעת במשרד  ב.   
יועץ משפטי.  ג.   
לגבי המלצות הוועדות הנוגעות למסקנות בתחום הנוגע לשינוי נהלים או להדרכה או להפצת
חומר מקצועי במערכת, האחריות על מימוש המסקנות וההמלצות היא של מנהל האגף
לביטחון, לבטיחות ולשעת חירום.
 
2.11.6
 
 
במקרה של התאבדות או של ניסיון התאבדות האחריות על מימוש המסקנות וההמלצות של
הוועדות בתחום ההדרכה ובתחום הנהלים חלה על מנהל אגף שפ"י.
 
2.11.7
 
 
בקרה על יישום ההמלצות  2.12
 
מנהל האגף לביטחון, לבטיחות ולשעת חירום יבצע בקרה על ביצוע ההמלצות, כדלקמן:   
2.12.1  יקבע לוח-זמנים לביצוע ההמלצות.
2.12.2  יקיים תחקיר התקדמות בביצוע לאור דוח הביניים.
2.12.3  יקיים תחקיר מסכם אודות יישום ההמלצות לאור הדוח הסופי.
 
 
נספחים 2.13
דוגמה לנוסח כתב מינוי לוועדה לבדיקת תאונות במוסד חינוך
וטופס של דוח ועדת בדיקה
נספח א 
1. נוסח כתב מינוי
לכבוד
(שמות חברי הוועדה,
תפקידם המקצועי
ותפקידם כחברי הוועדה
עפ"י הפירוט בחוזר המנכ"ל)

הנדון: מינוי ועדה לבדיקת__________________________________
בתוקף סמכותי בהתאם לחוזר מנכ"ל "הוראות קבע" סב/6(ב) אני ממנה אתכם לשמש חברים בוועדה לבדיקת
המתואר להלן:
_______________________________________________________________
  _______________________________________________________________
1. 
נוהל הפעלת הוועדה וסמכויותיה מפורטים בחוזר "הוראות הקבע" סב/6(ב), סעיף 5.1‎-25
עמודים 75‎-68.
 
2. 
 הרכב הוועדה 3. 

התפקיד  השם  התפקיד בוועדה 
___________ ___________ א. יו"ר הוועדה 
___________ ___________ ב. מנחה הוועדה 
___________ ___________ ג. חבר 
___________ ___________ ד. חבר 
___________ ___________ ה. חבר 
___________ ___________ ו. חבר 
___________ ___________ ז. יועץ 
נושאים לבדיקת הוועדה
על הוועדה לבדוק את הנושאים הבאים ולהתייחס אליהם בדוח הסיכום:
א. _________________________ 
ב. _________________________ 
ג. _________________________ 
ד. _________________________ 
ה. _________________________ 
 
4. 
על הוועדה להגיש את מסקנותיה ואת המלצותיה למנהל הכללי לא יאוחר מתאריך

 
5. 
בכבוד רב,

שמו וחתימתו של ממנה הוועדה) ,
(המנכ"ל או מנהל המחוז
 
העתקים :
רשימת התפוצה על פי הנוהל (ראה לעיל ב-2.10.12 )



2. טופס של דוח ועדת בדיקה
האירוע
תיאור האירוע
(תיאור תמציתי של מה שקרה והתוצאות העיקריות)
____________________________________________________
____________________________________________________
  ____________________________________________________
1. 
חברי הוועדה והיקף הבדיקה  2. 
חברי הוועדה
______________________________- יו"ר
______________________________- חבר
______________________________- חבר
______________________________- חבר
______________________________- מנחה
2.1   
היקף הבדיקה
(רשימת הפעולות העיקריות של הוועדה - סיורים, עדויות, מעבדות, חוות דעת, נהלים וכו')
2.2.1 _________________________________________
2.2.2_________________________________________
2.2.3_________________________________________
2.2.4_________________________________________
2.2.5_________________________________________
2.2.6_________________________________________
2.2.7_________________________________________
2.2.8_________________________________________
2.2.9_________________________________________
 
2.2   
הממצאים  3. 
ממצאי האירוע
1. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
3.1   
2. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
3. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
4. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
5. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
ממצאי רקע
1. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
3.2   
2. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
3. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
4. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
5. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
6. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
7. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
8. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
9. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
10. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
11. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
12. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
   _______________________________________________________
 
ממצאים נוספים
1. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
3.3   
2. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
3. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
4. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
5. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
6. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
7. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
מסקנות
1. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
4. 
2. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
3. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
4. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
5. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
6. _______________________________________________________
   _______________________________________________________
     _______________________________________________________
 
המלצות  5. 
1. _______________________________________________________  
   _______________________________________________________
   _______________________________________________________
 
האחראי על הביצוע:__________  מועד הביצוע:___________   
2. _______________________________________________________  
   _______________________________________________________
   _______________________________________________________
 
האחראי על הביצוע:__________  מועד הביצוע:___________   
3. _______________________________________________________  
   _______________________________________________________
   _______________________________________________________
 
האחראי על הביצוע:__________  מועד הביצוע:___________   
4. _______________________________________________________  
   _______________________________________________________
   _______________________________________________________
 
האחראי על הביצוע:__________  מועד הביצוע:___________   
6. חתימת חברי הצוות
_____________________ - יו"ר
_____________________ - חבר
_____________________ - חבר
_____________________ - חבר
_____________________ - מנחה
סיכום היו"ר
_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
  _________________________________________________________
7. 
הסתייגות חבר צוות (אם קיימת)
_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
  _________________________________________________________
8. 
נספח ב טופס לכתיבת תחקיר
כותרת האירוע
  _________________________________________________________
1. 

פרטי הנפגע
תיאור האירוע
(תיאור תמציתי של מה שקרה ושל התוצאות העיקריות, המועד והמקום)
_________________________________________________________
  _________________________________________________________
2. 
ממצאים  3. 
ממצאי האירוע
1. ______________________________________________________
  _________________________________________________________
3.1   
2. ______________________________________________________
_________________________________________________________
 
3. ______________________________________________________
_________________________________________________________
 
4. ______________________________________________________
_________________________________________________________
 
ממצאי רקע
1. ______________________________________________________
  _________________________________________________________
3.2   
2. ______________________________________________________
_________________________________________________________
 
3. ______________________________________________________
_________________________________________________________
 
4. ______________________________________________________
_________________________________________________________
 
ממצאים נוספים
1. ______________________________________________________
  _________________________________________________________
3.3   
2. ______________________________________________________
_________________________________________________________
 
3. ______________________________________________________
_________________________________________________________
 
4. ______________________________________________________
_________________________________________________________
 
מסקנות
(קביעה ברורה באשר לסיבת האירועים וסיכום לגבי הגורמים הישירים, התורמים והקודמים.
לדוגמה:  
4. 
האירוע התרחש כתוצאה של איבוד שיווי משקל במשחק ונפילה כלפי מטה מהקומה השנייה למשטח.  1)   
הגורם הישיר לתאונה הוא נפילה כלפי מטה ופגיעה בראש.  2)   
הגורמים התורמים:  3)   
חוסר פיקוח  א)   
האווירה, האקלים, דפוסי הניהול ודפוסי החניכה.)  ב)   
1.________________________________________
  ________________________________________
 
2.________________________________________
  ________________________________________
 
3.________________________________________
  ________________________________________
 
4.________________________________________
  ________________________________________
 
המלצות/לקחים
(ההמלצה תיכתב באופן שתגדיר מה עושים, מי אחראי ועד מתי צריך לבצע את הדברים.
לדוגמה:  
5. 
יוכשר רכז בטיחות.
אחריות: מנהל ביה"ס מועד הביצוע: תוך שבועיים.
 
1)   
יותקן מעקה חדש מול כיתת מחשבים.
אחריות: מהנדס הרשות מועד הביצוע: 30 בנובמבר.
 
2)   
1.______________________________________________ 
  ______________________________________________
  ______________________________________________
 

האחריות:______________  מועד הביצוע:___________  
 
2.______________________________________________ 
  ______________________________________________
  ______________________________________________
 

האחריות:______________  מועד הביצוע:___________  
 
3.______________________________________________ 
  ______________________________________________
  ______________________________________________
 

האחריות:______________  מועד הביצוע:___________  
 


נספח ג טופס דוח על תאונה
נספח ד דוח תאונה - הנחיות למילוי הדוח
הנחיות למנהל/לגננת
את הדוח יש למלא בהדפסה או בכתב יד קריא בכל העותקים.
 
א. 
יש למלא את כל הסעיפים של הדוח.
 
ב. 
הדוח על תאונה יישלח מיד לאחר שאירעה התאונה.
 
ג. 
הדוח על היעדרות התלמיד מחמת תאונה ימולא ויישלח מיד עם שובו של התלמיד למוסד החינוך.
 
ד. 
על תאונה קטלנית יש להודיע טלפונית מיד למנהל המחוז, ובו זמנית יש למלא דוח על התאונה
ולשלחו לפי רשימת התפוצה שבתחתית כל טופס.
 
ה. 
תפוצה
המקור (בצבע לבן): ל"ענבל", חב' לביטוח בע"מ, רח' עמק רפאים 44, ירושלים 93142.
 
- 
העותק הראשון (בצבע לבן): לממונה הבטיחות בלשכה המחוזית של משרד החינוך. מוסדות
שאין להם זיקה ללשכה המחוזית ישלחו את הטופס כמפורט להלן:  
- 
* מוסדות במסגרת החינוך ההתיישבותי: לאגף לחינוך התיישבותי, הקריה, תל-אביב   
* מוסדות לחינוך ותרבות ולערבים: למשרד החינוך, רח' פראן 7, רמת-אשכול, ירושלים   
* מוסדות במסגרת החינוך המוכר: למחלקה לארגון מוסדות חינוך, משרד החינוך, רח' דבורה
הנביאה 2, ירושלים
 
 
* בתי מדרש למו"ג: למחלקה להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך, רח' דבורה הנביאה 2,
ירושלים.
 
 
העותק השני (בצבע ירוק): למנהל המחלקה לחינוך ברשות המקומית או לבעלים על המוסד
החינוכי.
 
- 
העותק השלישי (בצבע כחול): לאחראי לביטוח - המחלקה לבנא"ם, משרד החינוך, רח' שבטי
ישראל 34, ירושלים.
 
- 
העותק הרביעי (בצבע צהוב): לתיוק בתיק התאונות במוסד החינוכי.
 
- 
נספח ה פירוט עיקרי הביטוח לתלמידים
מהות הביטוח  א. 
התלמידים במוסדות החינוך בארץ (בגני ילדים לגילאי 4‎-3 וחובה, בבתי"ס יסודיים, בחט"ב
ובחט"ע, בבתי מדרש למורים ולגננות ותלמידים בפנימיות) מבוטחים על-ידי משרד החינוך
בביטוח "צד שלישי". במסגרת זו מכוסה אחריותם החוקית של משרד החינוך ו/או הרשות
המקומית ו/או הבעלים על המוסד ומי שנשלח או מועסק על-ידם בכל הקשור בהפעלה ובקיום של
מוסד חינוך בתור שכזה.
 
 
דיווח  ב. 
הנהלת בית הספר תדווח מיד לחברת הביטוח על כל תאונה הנגרמת לתלמיד בתחום המוסד או
בפעילות מטעם המוסד, גם אם היא התקיימה מחוץ לכותלי המוסד.
 
 
 
תביעות  ג. 
על מי שתובע תשלום פיצויים בהתאם לתנאי הביטוח להגיש את תביעתו לחברת הביטוח
בצירוף כל המסמכים הנוגעים בדבר, אישורים רפואיים וכיו"ב.
 
1)   
במסגרת "תאונות אישיות" מסווגות תאונות הנגרמות לתלמידים 24 שעות ביממה (האמור
לעיל מתייחס גם לתאונות הקורות בתחום ביה"ס), כשהאחריות לתאונה אינה על משרד
החינוך, רשות מקומית או בעלים אחרים על המוסד או על עובדיהם הפדגוגיים או האחרים.
2)   
תלמיד שנפגע זכאי לקבל טיפול רפואי במרפאת קופת החולים שהוא או הוריו מבוטחים בה
(על המנהלים ועל הגננות להצטייד מראש במידע בעניין זה).
 
3)   
הוצאות נסיעה ראשוניות של הנפגע ממקום התאונה לקופת החולים וחזרה על-סמך קבלה
מקורית בלבד של מונית או של אמבולנס יש להגיש לאחראי על הסעות תלמידים בלשכה
המחוזית של משרד החינוך. קבלות שלא במקור לא תתקבלנה.
 
4)   
תלמיד שנפגע בשיניו (24 שעות ביממה) זכאי לקבל טיפול סטנדרטי ללא תמורה במרפאות
השיניים של "מרפאות שורש".
 
5)   
אין מחזירים הוצאות רפואיות לטיפולי שיניים שנעשו אצל רופאים פרטיים, אלא אם כן יש
בידי התלמיד אישור ממרפאת השיניים של "מרפאות שורש" על-כך שלא היה באפשרותה
לטפל בו והוא הופנה על ידה לרופא אחר.
 
6)   
במקרים אלו יוחזרו ההוצאות הרפואיות לפי מחירון קופת החולים הכללית בלבד.
 
7)   
נספח ו הנחיות הקשורות בהתאבדות ובניסיונות התאבדות של תלמידים (מתוך חוזר
(נו/1, סעיף 10
רקע  א. 
מקרי התאבדות וניסיונות התאבדות הם אירועים טראומטיים המעוררים תגובות רגשיות
קשות וגורמים טלטלה במשפחה, בקרב החברים ובקרב המורים.
 
1)   
התאבדות היא אירוע מורכב, הרבה מעבר למה שבא לידי ביטוי במערכת החינוך. למערכת
החינוך אין סמכות וכלים לבדוק את כל המרכיבים והגורמים לאירוע זה. לעומת זאת, על
מערכת החינוך מוטלת החובה לבדוק את עצמה.
 
2)   
מכיוון שאין למערכת יכולת לבדוק את התמונה בכללותה, אין בכוחה של ועדת בדיקה
מטעמה להגיע למסקנה באשר לסיבות ההתאבדות. תפקידה של ועדת הבדיקה מוגבל אפוא
לבדיקת הקשר שבין האירוע לבין תפקודה של מערכת החינוך, וזאת כדי להפיק את
הלקחים המתאימים הן באשר להקפדה על נהלים, הן באשר לזיהוי ילדים בסיכון גבוה והן
באשר לרגישות גורמי המערכת לפרט.
 
3)   
חשוב לזכור, שהקמתה של הוועדה ופעולתה עלולות לעורר ציפיות, כמו גם חרדות, הן
בקרב המשפחה והן בקרב מערכת החינוך, דבר המצריך עבודה רגישה וזהירה.
 
4)   
היקף
נספח זה כולל:  
ב. 
נהלים להתערבות;  1)   
נהלים לגבי מקרה התאבדות;  2)   
נהלים לגבי ניסיונות התאבדות.
 
3)   
נהלים להתערבות  ג. 
כאשר נודע למי מחברי הצוות החינוכי על איום בהתאבדות, עליו להודיע על כך מיד ליועץ
ולמנהל בית-הספר, ובאמצעותם למנהל השירות הפסיכולוגי-החינוכי במקום, והם יחליטו
על דרכי הטיפול בתלמיד ובקהילת התלמידים.
 
1)   
על כל מקרה התאבדות או ניסיון התאבדות של תלמיד במסגרת בית-הספר או מחוצה לו
ידווח מנהל המוסד החינוכי שהתלמיד לומד בו מיד למפקח על בית הספר, למנהל המחוז
ולמנהל השירות הפסיכולוגי-החינוכי ביישוב.
 
2)   
מנהל בית-הספר, יחד עם היועץ ועם פסיכולוג בית-הספר, יפעילו גם תכנית התערבות,
בהתאם לצורך, המכוונת לכלל התלמידים, לתלמידים שנחשפו לאירוע או שהם קרובים
לתלמיד הנפגע, להורים, למורים ולצוות הניהולי. הסיוע יינתן ברמת הפרט, ברמת הקבוצה
וברמת המערכת. הפסיכולוג המחוזי ו/או היועץ הבכיר יסייעו בהפעלת התכניות הללו. אם
אין בבית-הספר יועץ או פסיכולוג, יפנה המנהל לעזרתו של השירות הפסיכולוגי-החינוכי
במקום.
 
3)   
נהלים לגבי מקרה התאבדות  ד. 
עם קבלת דוח או ידיעה על מקרה של התאבדות תלמיד יפנה מנהל המחוז אל המנכ"ל
בבקשה למנות ועדת בדיקה, והמנכ"ל ימנה ועדה זו על פי הנוהל.
 
1)   
הוועדה תבדוק אם היה קשר בין העשייה החינוכית לבין האירוע, תסיק מסקנות, ותמליץ
את המלצותיה החינוכיות והטיפוליות בלבד. כל זאת כדי להגביר את העירנות ואת
הרגישות של המערכת לסימני מצוקה בעתיד.
 
2)   
הרכב הוועדה יהיה כדלהלן:  3)   
יו"ר הוועדה - מפקח המחוז, ובחמ"ד - מחמ"ד המחוז     
נציג הרשות המקומית     
מפקח שאינו מהמחוז שבו אירעה ההתאבדות     
פסיכולוג מחוזי ויועץ בכיר     
פסיכולוג מומחה או יועץ בכיר שאינו מהמחוז שבו אירעה ההתאבדות.     
דרכי הבדיקה  4)   
הוועדה תעיין במסמכים הנוגעים לאירוע ותזמן אנשים ובעלי תפקידים הקשורים בו.  א)   
בכל מקרה תזמן הוועדה את הורי התלמיד, את הנהלת בית-הספר, את חברי הצוות
הטיפולי ואת מחנך הכיתה, וכן את מפקח בית הספר.
 
ב)   
לפי הצורך תזמן הוועדה חברי צוות חינוכי, בני משפחה, חברים וגורמים בקהילה.
במידת הצורך תבקר הוועדה בבית-הספר.
 
ג)   
היקף הבדיקה  5)   
הוועדה תבדוק את הנושאים הבאים ותתייחס אליהם בדוח שתגיש:   
 תיאור נסיבות ההתאבדות והאירועים הרלוונטיים שקדמו לו ושבאו בעקבותיו א)   
דרכי ארגון בית-הספר והאקלים השורר בו, הקשורים באירוע  ב)   
קיומם של נהלים והוראות  ג)   
הצעדים שנקט בית-הספר לפני האירוע ובעקבותיו  ד)   
דרכי שיקומו של בית-הספר (כמוסד חינוכי) ושל התלמידים הלומדים בו (כפרטים).  ה)   
מסקנות והמלצות  6)   
בבדיקת הנושאים הללו תתייחס הוועדה לשאלה אם הייתה נגיעה לעשייה (או
לאי-העשייה) החינוכית באירוע ההתאבדות.
 
א)   
הוועדה תגיש את ממצאיה למנכ"ל וליועץ המשפטי תוך שלושים יום ממינויה, תוך
שמירה מוחלטת על סודיות.
 
ב)   
מסירת ממצאי הוועדה להורים, למנהל המחוז, למנהל מחלקת החינוך, לשפ"י במשרד
החינוך, למנהל בית-הספר ולמנהל השירות הפסיכולוגי-החינוכי המקומי תיעשה לאחר
הדיווח למנכ"ל ובאישורו.
 
ג)   
המנכ"ל ימנה אדם שתפקידו לעיין בדוח הוועדה, לשוחח עם הנוגעים בדבר ולהמליץ
לפניו אם קיימת מניעה כלשהי ממסירת הדוח בשלמותו.
 
ד)   
יו"ר הוועדה יחליט, בהתייעצות עם חברי הוועדה, איך יימסר הדוח להורים ועל ידי
מי.
 
ה)   
נהלים לגבי ניסיון התאבדות  ה. 
עם קבלת מידע לגבי ניסיון התאבדות ימנה מנהל המחוז צוות בודק.  1)   
הרכב הצוות יהיה כדלקמן:  2)   
המפקח על בית הספר - יו"ר הצוות     
הפסיכולוג המחוזי או נציגו     
נציג הרשות המקומית (מומלץ מלשכת הרווחה)     
יועץ בכיר או נציגו.     
סמכויות הצוות, דרכי הבדיקה והיקפה יהיו זהים להנחיות לוועדת הבדיקה לעניין
התאבדות המפורטות לעיל. כמו כן תוודא הוועדה שהתלמיד מקבל עזרה נפשית.
3)   
הצוות יגיש את ממצאיו למנהל המחוז תוך שלושים יום ממינויו. העתק הדו"ח יישלח
למנכ"ל ולשפ"י.
 
4)   
במקרים חריגים ימנה המנכ"ל, על פי שיקול דעתו, ועדה לבדיקת ניסיון ההתאבדות. ועדה
זו תפעל בהתאם להנחיות לוועדת הבדיקה לעניין התאבדות המפורטות לעיל.
 
5)   
הבטחת הבטיחות בפעילויות בהפסקה ומניעת משחקים מסוכנים .3
 
רקע  3.1
כדי להבטיח את בטיחותם של התלמידים בשעות ההפסקה, בשעות חופשיות, במסיבות
ובכל זמן שבו קיים חשש למשחקי משובה, יפעל המוסד החינוכי לקראת ההתנהגויות,
המפגעים והמצבים המסוכנים.
 
3.1.1
 
 
מבדיקת המתרחש בחצרות בתי-הספר, במסדרונותיהם ובכיתות בזמן ההפסקות מתברר
שהתנהגותם של פרטים ושל קבוצות תלמידים בהפסקות שבין שיעור לשיעור מלווה לא פעם
בגילויים של תוקפנות כלפי החברים וכלפי נכסי המוסד, אי-זהירות מפני מפגעים או
יצירתם ואי-הגינות במשחקים. וכך, במקום לפרוק מתחים, ההפסקה עלולה להגביר את
המתח אצל התלמידים.
 
3.1.2
 
 
 
מטרת הנוהל  3.2
להבטיח את בטיחות התלמידים בעת ההפסקה באמצעות בקרה של מורים, מבוגרים ותלמידים
תורנים.
 
 
 
הנחיות להבטחת הבטיחות בהפסקה  3.3
הנחיות כלליות
כדי להבטיח את בטיחות התלמידים בעת ההפסקה מנהל בית הספר חייב לנקוט את
הפעולות האלה:  
3.3.1
 
 
עליו לאתר את המוקדים האפשריים למפגעי בטיחות ולסיכונים בעת ההפסקה, הן
מבחינה חברתית והן מבחינת המפגעים והמטרדים הפיזיים. האיתור יתבצע תוך סיור
בכל שטחי בית הספר. נתגלו מפגעי בטיחות או מקומות מסוכנים, ידאג מנהל בית
הספר להסרתם או למניעת האפשרות של היפגעות מהם.
 
א.   
           
עליו למנות מורים תורנים ולמקמם בשטח בית הספר ולקבוע שטחי אחריות לשם
הסדרת פעילותם של התלמידים בהפסקה ולשם פיקוח עליה, כדי למנוע התנהגות
מסוכנת ומשחקים מסוכנים העלולים לגרום לתאונות.  
ב.   
תורנות המורים תתבצע בעיתויים האלה:  ג.   
משעה 7.30 ועד סיום השעה ראשונה של הלימודים  1)   
בהפסקות שבין השיעורים.  2)   
ארגון ההפסקה  3.3.2
 
 
תלמידי בית הספר לא יורשו לצאת מתחומי המוסד החינוכי בזמן ההפסקות. יציאת
תלמידים מתחום בית הספר בעת ההפסקה, לכל מטרה שהיא, תותר רק באישור בכתב
של מורה, מחנך או מנהל.
 
א.   
בתי ספר שונים מקיימים הפסקה מאורגנת בשיטות שונות המונעות מפגעים לסוגיהם.
ב.   
מניעת משחקים אסורים  3.3.3
 
 
אסור בהחלט להכניס לתחום מוסד החינוך משחקים וחפצים מסוכנים.  א.   
הנהלות מוסדות החינוך תמנענה משחקים אסורים מכל סוג שהוא באמצעות הסברה,
מעורבות ההורים והתערבות מורים תורנים ומבוגרים אחרים. במיוחד יש למנוע את
המשחקים המנויים ברשימה שלהלן:
 
ב.   
ריצה ומשחקי כדור במדרגות בית הספר  1)   
שימוש באולרים, בסכינים ובחפצים חדים אחרים  2)   
זריקת אבנים, שימוש בחצים ובקשתות, שימוש במקלעות גומי ("רוגטקות")
ובצעצועים המועפים לאוויר באמצעות גומיות או חומרי נפץ ("טילים" למיניהם)
 
3)   
משחקים ב"סוס ארוך", חבטה במקלות, הטלת ילדים בכוח על הרצפה, הכנסת
ראשו של ילד למים
 
4)   
כניסה לטרקטורונים ונהיגה בהם בשטח בית הספר  5)   
כניסה למקומות סגורים ולאזורים מסוכנים, כגון מקררים ישנים, אתרי בנייה,
  מקלט לא מאוורר וכד'
6)   
"מבחני אומץ", כגון רולטת כביש ורכבת ומשחקי עצירת נשימה והפנוט  7)   
משחקי קרטה וג'ודו ושיטות לחימה אחרות שלא בפיקוח מדריך מקצועי מוסמך  8)   
משחקים בכדורים של כלי נשק, באמצעים פירו-טכניים, בגפרורים, באקדחי
פקקים, במציתים ובאמצעי הדלקה אחרים
 
9)   
משחקים באש  10)
 
שימוש באקדחי אוויר וברובי אוויר  11)
 
שימוש במצביעי לייזר  12)
 
שימוש בשוריקנים (חרבות ויתדות נינג'ה)  13)
 
שימוש בספריי קצף וכן בחומרים כימיים מסוכנים או לא מזוהים.
 
14)
 
הבטחת הבטיחות במוסד החינוכי לפני שעות הלימודים ואחריהן .4
 
רקע  4.1
אירועי בטיחות עלולים להיגרם גם מחוץ לשעות הלימודים הפורמאליות, כלומר לפני תחילת
הלימודים, כשהתלמידים מתקבצים לחצר מוסד החינוך ולמתקניו, או אחרי שעות הלימודים,
במסגרת חוגי העשרה שונים המתקיימים במוסד החינוכי, וכן במהלך השימוש במתקני מוסד
החינוך על ידי הקהילה (במקומות שהדבר נהוג).
 
 
 
מטרת הנוהל  4.2
לקבוע עקרונות ותחומי פעולה להבטחת בטיחות התלמידים והבאים האחרים בשערי המוסד
החינוכי לפני שעות הלימודים ואחריהן.
 
 
 
הבטחת הבטיחות לפני יום הלימודים ובסיומו  4.3
חצי שעה לפני תחילת הלימודים יגיעו בעלי התפקידים למוסד החינוכי כדי לסייע במניעת
אירועי בטיחות ומצבים מסוכנים. אלה בעלי התפקידים ותחומי אחריותם:
 
4.3.1
 
 
אב הבית - שיקיים בדיקה ביטחונית בטיחותית וסריקה של חצר מוסד החינוך כדי
לוודא שאין בה חפצים מסוכנים ומפגעי בטיחות
 
א.   
מורים תורנים שיבטיחו התנהגות נאותה וימנעו משחקים אסורים  ב.   
עובדי חינוך תורנים (בחינוך המיוחד) שיסייעו לתלמידים להימנע מאירועי בטיחות
וממצבים מסוכנים ויבטיחו התנהגות נאותה של תלמידים
 
ג.   
תלמידים תורנים שיסייעו לתלמידים להימנע מאירועי בטיחות וממצבים מסוכנים.  ד.   
חצר מוסד החינוך תיפתח לכניסת תלמידים רק לאחר הבדיקה הביטחונית-הבטיחותית
שתבוצע על ידי אב הבית, כאמור לעיל.  
4.3.2
 
 
בסיום יום הלימודים יוודא אב הבית כי כל הדלתות של כיתות הלימוד ננעלו, מלבד כיתות
לימוד שמתוכננות להתקיים בהן פעילויות לאחר שעות הלימודים.
 
4.3.3
 
 
 
הבטחת הבטיחות בפעילויות או בחוגים המתקיימים לאחר סיום יום הלימודים  4.4
עקרונות כלליים להבטחת הבטיחות בפעילויות המתקיימות לאחר שעות
הלימודים
 
4.4.1
 
 
אישור בכתב: המורה או המדריך האחראים על הפעילות או על החוג יקבלו אישור
בכתב לתכנית הפעילות מטעם הנהלת מוסד החינוך.
 
א.   
הבטחת התנהגות בטיחותית: המורה או המדריך האחראים על הפעילות או על החוג
ינקטו את הפעולות הנדרשות כדי להבטיח התנהגות בטיחותית של המשתתפים
בפעילות או בחוג.
 
ב.   
הבטחת תנאים בטיחותיים: הרשות המקומית או הבעלות תבטחנה את קיומם של
תנאים בטיחותיים במתקנים, בכיתות או בתשתיות אחרות שנעשה בהן שימוש
בפעילויות המתקיימות לאחר שעות הלימודים. המורה או המדריך האחראים על
הפעילות או על החוג יוודאו כי לא קיימים מפגעים העלולים לסכן את המשתתפים
בפעילויות אלו.
 
ג.   
הכנה מראש ומניעת אלתורים: אמצעי העזר לפעילות תקינה יוכנו מבעוד מועד כדי
למנוע אלתורים מיותרים (כמו הארכת חוט חשמל, צירוף כיסאות במקום סולם וכד').
 
ד.   
פעילות במקומות המוקצים לכך: המורה או המדריך האחראים על הפעילות ימנעו
כניסת תלמידים לחדרים שלא נועדו לפעילות.
 
ה.   
תחומי הסמכות והאחריות של המורה או המדריך האחראים על הפעילויות  4.4.2
 
 
עליו לוודא שהפעולות תיערכנה בהתאם לתכנית המאושרת.  א.   
עליו לוודא כי יש גישה חופשית לטלפון ולחדר האחות או למקום שנמצא בו ציוד
לעזרה ראשונה ושיש ברשותו מספרי הטלפון של המנהל, מד"א, קופת-חולים, בית
החולים הקרוב ותחנת המוניות הקרובה ביותר.
 
ב.   
עליו להביא לידיעת כל אחד ממדריכי החוגים את תכנית פעולותיו ואת מקום הימצאו
בעת קיום החוגים, כדי שאפשר יהיה לפנות אליו במידת הצורך.
 
ג.   
עליו לטפל בכל מצב מסוכן או מפגע בטיחותי שהובא לידיעתו ולהעביר דיווח למנהל
המוסד החינוכי אודות המקרה, הטיפול שניתן וההמלצות להמשך הטיפול.
 
ד.   
עליו להחזיק את מפתחות הכיתות או המתקנים שבהם הפעילות מתוכננת, לפתוח
מקומות אלו ולוודא אי קיום מפגעים ומצבים מסוכנים לפני תחילת הפעילות.
 
ה.   
עליו לנעול את הכיתות או את המתקנים עם סיום הפעילות, לאחר שיוודא שהמקומות
מסודרים, נקיים וללא מפגעים שנוצרו, אם נוצרו, במהלך השימוש במקומות אלו.
 
ו.   
כשירות המדריכים או המורים האחראים על הפעילויות  4.4.3
 
 
עליהם להיות מורשים לרכז את הפעילות מטעם הפיקוח של מינהל החברה והנוער
במחוז או מגורם מקצועי מוסמך.
 
א.   
עליהם להיות בקיאים בכללי הבטיחות המיוחדים הנוגעים לתחום התמחותם
ולפעילות המתבצעת. במקרים שבהם מתקיימת פעילות גופנית במאמץ יהיה לפחות
אחד המדריכים או המורים מוסמך לתת עזרה ראשונה.
 
ב.   
 
בטיחות בעת מבצעי התרמה
 
4.5
יש לדאוג לבטיחות התלמידים במבצעי התרמה באמצעות הצעדים האלה:   
תדרוך בנושאי בטיחות וביטחון: המורה האחראי על ההתרמה יתדרך את התלמידים
הנוטלים בה חלק. בתדריך יעמוד המורה על הנושאים הבאים לפחות:
 
4.5.1
 
 
כללי הבטיחות בדרכים, ובכלל זה אופן חציית כבישים, רכיבה על אופניים ונסיעה
בתחבורה ציבורית
 
א.   
סירוב להצעות לנסיעה בטרמפים  ב.   
איסור להיכנס לתוך הדירות (יש להישאר בחוץ או בחדר המדרגות)  ג.   
הימנעות ממגע עם כלבים.  ד.   
עבודה בקבוצות: יש להכין את רשימת התלמידים בחלוקה אזורית, ואחר כן יש לשלוח
אותם בקבוצות (לפחות בזוגות). לכל קבוצה ימונה ראש קבוצה.
 
4.5.2
 
 
התרמה באור יום: ההתרמה תיעשה בשעות היום בלבד.  4.5.3
 
 
הקפדה על נימוסים והליכות: יש לשנן לתלמידים את אמצעי הזהירות ואת כללי הנימוס
במגעם עם אנשים זרים.
 
4.5.4
 
 
שמירה על כספי התרומות: יש לתת לתלמידים הנחיות כיצד לשמור על כספי התרומות
וכיצד ולמי הם יימסרו.
 
4.5.5
 
 
הבטחת הבטיחות בתנועה אל מוסד החינוך וממנו .5
 
רקע  5.1
משרד החינוך רואה חשיבות עליונה בהקניה של הרגלי הליכה ותנועה נכונים בכבישים
ובדרכים, בין אם הדבר קורה במסגרת המוסד החינוכי ובאחריותו ובין אם תנועת
התלמידים מתקיימת מחוץ לשעות הלימודים הפורמאליות.
 
5.1.1
 
 
הבטחת ההסעות לתלמידים תבוצע בכפיפות להוראות משרד התחבורה ולמדיניות אגף
ההסעות במשרד החינוך, למעט הסעות מוסדות חינוך שאינן בשגרה ושהן באחריות מנהל
מוסד החינוך.
 
5.1.2
 
 
את האמור בנוהל זה יש לשנן ולחזור ולשנן לילדים ברמות הסבר שונות, המתאימות
לגילאים השונים.
 
5.1.3
 
 
מנהל המוסד החינוכי יקבע את ההוראות מתוך נוהל זה שרצוי וצריך להביא לידיעת הורי
הילדים, כדי שגם הם ידריכו את הילדים בנושא.
 
5.1.4
 
 
 
מטרת הנוהל  5.2
להביא לידיעתם של המורים, עובדי ההוראה, המדריכים ובעלי התפקידים האחרים את הנחיות
משרד החינוך הקשורות לתנועה אל מוסד החינוך וממנו כדי שיסבירו כללים אלה לתלמידים
ויטמיעו אותם בהתנהגותם.
 
 
 
היקף הנוהל  5.3
הנוהל עוסק בתחומים האלה:   
הליכה  5.3.1
 
 
רכיבה על אופניים  5.3.2
 
 
הולכת תלמידים לפעילויות קבועות מחוץ למוסד החינוכי  5.3.3
 
 
הסעות תלמידים.
 
5.3.4
 
 
 
הליכה  5.4
הליכה בקרבת כבישים או דרכים, לרבות מסילות רכבת, תיעשה על פי הכללים האלה:   
יש ללכת על המדרכה, הרחק ככל האפשר משפת הכביש.  5.4.1
 
 
אם אין מדרכה, יש ללכת בשולי הדרך, הרחק ככל האפשר מהכביש.  5.4.2
 
 
אם אין אפילו שוליים תקינים, ויש הכרח ללכת על הכביש, יש לצעוד בצדו השמאלי, קרוב
ככל האפשר לשפת הכביש, וגם אז יש לצמצם את ההליכה בכביש ככל האפשר.
 
5.4.3
 
 
לפני חציית כביש יש לעמוד במרחק צעד אחד לפחות לפני הכביש, עם הפנים אל הכביש,
לבדוק בכל הכיוונים שהתנועה באה מהם (בצומת גם מלפנים ומאחור), ורק כשאין רכב
מתקרב - לחצות את הכביש בקו הקצר ביותר.
 
5.4.4
 
 
יש לחצות את הכביש בהליכה מהירה, אך לא בריצה.  5.4.5
 
 
אם התלמיד חושש לחצות את הכביש לבדו, עליו לבקש עזרה מאדם מבוגר הנמצא בקרבת
מקום.
 
5.4.6
 
 
במעבר-חצייה מרומזר יש להתחיל בחציית הכביש רק כשדולק אור ירוק ברמזור
להולכי-רגל ולאחר שמוודאים שהכביש פנוי או שהרכבים עצרו.
 
5.4.7
 
 
יש לחצות כביש בגשר, במנהרה או במעבר חצייה להולכי רגל, אם יש כאלה בקרבת מקום.
החוק מחייב חצייה בקרבת צומת, אם אין מתקן חצייה מוסדר להולכי-רגל בסביבה.
 
5.4.8
 
 
בשעות הבוקר והצהריים יש לחצות את הכביש במקומות שמוצבים בהם תלמידי משמרות
הזה"ב ולהישמע להוראותיהם.
 
5.4.9
 
 
בעת חצייה במעבר-חצייה, כשהרכב עוצר לפני המעבר, יש לוודא שאין רכב אחר עוקף
אותו, ובמידת הצורך יש לעצור ולבדוק זאת תוך כדי החצייה.
 
5.4.10
 
 
בדרך המחולקת לאורכה על-ידי מפרדה יש לחצות כל קטע ככביש נפרד, לפי ההנחיות.  5.4.11
 
 
יש להימנע מחציית הכביש בקרבת רכב חונה או בין רכבים חונים.  5.4.12
 
 
אין לחצות את הכביש במקום שיש בו גדר הפרדה באמצע הכביש, אף אם הגדר נפרצה.  5.4.13
 
 
מעקות-הבטיחות מיועדים להפרדה בין המדרכה לכביש. אין לשבת, לטפס או להישען
עליהם.
 
5.4.14
 
 
אין להימצא בכביש אלא לצורך חצייתו או לצורך הליכה בו, כמוסבר לעיל.  5.4.15
 
 
אין ללכת בכביש או לחצות כל דרך שהתנועה עוברת בה (לרבות מסילת-ברזל) עם אוזניות
מחוברות למכשיר המשמיע צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה
רפואי.
 
5.4.16
 
 
אין להתיר לילדים קטנים לחצות את הכביש לבדם.
 
5.4.17
 
 
 
רכיבה על אופניים  5.5
האופניים הם כלי-רכב לכל דבר, ולכן הרכיבה עליהם דורשת מהרוכב להכיר היטב את תקנות
התעבורה ולציית להן. להלן כללים נבחרים לרכיבה על אופניים:
 
 
יש לוודא שהאופניים תקינים ומצוידים בכל עת בכל הציוד הדרוש, ובכלל זה ציוד התאורה
ואבזרי הבטיחות.
 
5.5.1
 
 
הרוכב לא יתחבר אל רכב אחר הנע בדרך ולא יגרור דבר באופניים.  5.5.2
 
 
אין להטעין על האופניים מטען כבד או ארוך.  5.5.3
 
 
יש לרכוב קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית של הכביש. אם קיים שביל מיוחד לאופניים, יש
לרכוב בשביל זה בלבד. אם יש שוליים סלולים מימין לכביש, מותר לרכוב מימין לקו
הצהוב.
 
5.5.4
 
 
הרוכב ישמור על רווח מספיק בינו ובין הרכב הנוסע לפניו, כדי שיספיק להיעצר מיד וללא
חשש מתאונה.
 
5.5.5
 
 
יש לרכוב בטור יחיד, ולא בזוגות או בשלשות. הרוכב לא ייסע בצדו של רכב אחר אלא
לצורך עקיפה הכרחית.
 
5.5.6
 
 
הרוכב יעקוף בצד שמאל בלבד, וגם זאת רק לאחר שיוודא שהכביש מאחוריו ומלפניו פנוי
ולאחר שיאותת בידו לסימון פנייה.
 
5.5.7
 
 
יש להקפיד על איתות לפני האטה, עצירה ושינוי כיוון הנסיעה.  5.5.8
 
 
בצומת ובכביש סואן מומלץ לרוכב לרדת מהאופניים ולהוביל אותם כהולך-רגל על המדרכה
ובמעבר-החצייה.
 
5.5.9
 
 
בעת הרכיבה על אופניים אין להרכיב אוזניות המחוברות למכשיר המשמיע צלילים או
קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי.
 
5.5.10
 
 
על רוכב האופניים לרכוב עם מחזירי-אור לגופו (במיוחד על הזרועות ועל הקרסוליים) ועם
קסדה לראשו.
 
5.5.11
 
 
אין להתיר לילדים קטנים לרכוב על אופניים בדרך לבדם ככלל ובשעות החשכה בפרט.
 
5.5.12
 
 
 
הולכת תלמידים לפעילויות מחוץ למוסד החינוכי  5.6
בכל יציאת תלמידים לטיולים מחוץ למוסד החינוך יש לנהוג לפי ההוראות המפורטות בנהלים
המתייחסים לטיולים ולפעילויות נופש וספורט מחוץ לתחומי המוסד החינוכי (ראה בסעיף
5.1‎-26 בחוזר זה).
הולכת תלמידים תתקיים תוך יישום הכללים האלה:
 
 
תנועה ברגל בדרכים  5.6.1
 
 
יש להימנע ככל האפשר מתנועה ברגל בכבישים.  א.   
אם קיים הכרח לנוע בכבישים, ייעשה הדבר ככל האפשר בכבישים צדדיים, בטור
עורפי, בשוליים השמאליים, נגד כיוון התנועה, כשהמלווים הולכים בראש הטור,
באמצעו ובסופו. מגיש העזרה הראשונה יימצא בסוף הטור.
 
ב.   
אין לצעוד בכבישים בשעות הדמדומים והחשכה. אם אין אפשרות אחרת, ורק בשעת
הכרח, ינועו התלמידים על פי האמור ב-ב' לעיל והמלווים יישאו פנסי-חשמל דולקים.
התלמידים יהיו מצוידים בתוויות מחזירות-אור ("זהירונים").
 
ג.   
בחציית כביש - גם אם הדבר נעשה במעבר-חצייה - יוצבו מבוגרים-זקיפים מן
המלווים במרחק של 50 מ' משני הצדדים של מקום החצייה להבטחת החצייה
ולהכוונת התנועה בכביש. רצוי שהמלווים יהיו מצוידים בדגלונים או בשלטים של
"משמרות הזהירות
בדרכים". החצייה תיעשה בקבוצות, ואחד המבוגרים ירכז את התלמידים מעברו
השני של הכביש.
ד.   
בעצירת רכב להורדת המטיילים ירדו המבוגרים ראשונים, יעמדו ליד כל פתח, ויפנו
את התלמידים מיד אל המדרכה הקרובה או אל מקום מבטחים אחר שמחוץ לכביש.
 
ה.   
האוטובוס יעמוד רק בצמוד לשפת הדרך, ודלתותיו תפנינה לצד הדרך. בשום פנים
ואופן אין לאפשר פתיחת דלתות כאשר דלתות הרכב פונות לכיוון הכביש.
 
ו.   
תנועה ליד מסילת ברזל  5.6.2
 
 
אין לצעוד על פסי-הרכבת ועל הסוללה שבקרבתם.  א.   
לפני חציית מסילה על המלווים לנקוט צעדים אלו:  ב.   
לפני המעבר יש לרכז את התלמידים לשם חצייה מהירה של המסילה.  1)   
החצייה תיעשה רק במקומות שאפשר לראות בהם בעין גלויה את המתרחש על
המסילה לאורך של 150 מ' לפחות מכל צד.
 
2)   
לאבטחת החצייה יימצאו המלווים משני צדי המסילה ובסוף הטור. אחד
המלווים יחצה את המסילה אחרון.
 
3)   
תנועת תלמידים יחידים לחבירה לפעילות שמחוץ למוסד החינוך  5.6.3
 
 
תלמידי הכיתות א'-ו' לא יישלחו לפעילות-חוץ באופן עצמאי אלא בליווי מבוגר.  א.   
תלמידים יחידים הצריכים להגיע לפעילות מחוץ למוסד החינוך יתודרכו על-ידי
המורה לגבי המסלול שבו עליהם ללכת ואופן ההתנהגות בתנועה בדרכים ובחציית
כבישים.
 
ב.   
המורה יוודא את הגעתו של התלמיד ליעדו.  ג.   
תנועת תלמידים היוצאים לפעילות שיפוט במסגרת ההתאחדות לספורט בתי
הספר
 
5.6.4
 
 
במסגרת ההתאחדות לספורט בבתי ספר מתקיימת פעילות של תחרויות שבהן תלמידי
כיתות י"א-י"ב משתלבים כשופטים. מכיוון שהתחרויות מתקיימות לאחר שעות הלימודים,
אין מניעה שהתלמידים השופטים יצאו לאחר הפעילות ללא ליווי של מבוגר בתנאים האלה:
 
 
קיים אישור של הורי התלמיד השופט אודות הסכמתם להשתתפותו בפעילות ונסיעתו
למקום ללא ליווי מבוגר.
 
א.   
קיים אישור רפואי על בריאות התלמיד השופט.  ב.   
המרחק של מקום התחרות אינו עולה על 20 ק"מ מבית התלמיד. אם המרחק עולה על
20 ק"מ, יש לקבל גם אישור של מנהל מוסד החינוך שהתלמיד לומד בו, וההתאחדות
לספורט או מוסד החינוך ידאגו להסיע את התלמיד לתחרות ולהחזירו לביתו.
 
ג.   
   
נסיעת תלמידים יחידים אל מוסד החינוך וממנו (ללא ליווי) בתחבורה הציבורית  5.7
הנהלת מוסד החינוך תיידע את ההורים שהם נושאים באחריות להדרכת ילדיהם בכל
הקשור להתנהגות נאותה ובטוחה בנסיעה בתחבורה ציבורית.
 
5.7.1
 
 
הורים שילדיהם נוסעים אל מוסד חינוך וממנו בתחבורה ציבורית ימסרו הודעה על כך
למחנך הכיתה בראשית השנה. שמות הילדים הנוסעים בתחבורה הציבורית יצוינו ביומן
הכיתה, והמורה יבדוק אם הם הגיעו אל המוסד.
 
5.7.2
 
 
כדי לסייע להורים בהדרכת ילדיהם תעביר בתחילת השנה הנהלת מוסד החינוך דף ובו
ההוראות האלו:
 
5.7.3
 
 
רכב ההסעה הוא מקום ציבורי; יש להתנהג בנימוס אל הנהג ואל הנוסעים ולשמור על
הרכוש שבו.
 
א.   
אין לרוץ אל רכב ההסעה העומד בתחנה או המתחיל בנסיעה.  ב.   
בשעת המתנה בתור יש לעמוד על המדרכה, במרחק של צעד אחד לפחות משפתה.
במקום שאין מדרכה יש להמתין ליד עמוד-התחנה או במקום שבו המבוגרים
ממתינים.
 
ג.   
אין לשחק בתחנת ההסעה.  ד.   
הגיע רכב ההסעה לתחנה, יש לעלות עליו רק לאחר שהוא נעצר לחלוטין.  ה.   
הכניסה לרכב ההסעה היא בדלת המיועדת לעליית נוסעים, אלא אם כן ניתנה הוראה
מפורשת אחרת על-ידי הנהג.
 
ו.   
יש לחפש מקום ישיבה, ואם אין, יש לעמוד רחוק ככל האפשר מהנהג. אין לעמוד ליד
  דלתות הכניסה והיציאה ולא על המדרגות.
ז.   
בנסיעה בעמידה יש להחזיק במאחז משענת-הגב של אחד המושבים או במוט האחיזה
המותקן בתקרת האוטובוס. יש לעמוד בפיסוק קל, כשהגוף מופנה לצד האוטובוס.
 
ח.   
אין להוציא את היד או את הראש מהחלון.  ט.   
אין לרדת מרכב ההסעה כל עוד הוא בתנועה.  י.   
יש לרדת מהרכב במתינות. אם רכב ההסעה הוא אוטובוס, יש לזכור שגובה המדרגות
עולה על הגובה המקובל.
 
יא.   
אסור באיסור חמור להפריע לתלמיד אחר לרדת מרכב ההסעה או לדחוף אותו החוצה.
יב.   
אחרי הירידה יש להתרחק מיד מרכב ההסעה ולחכות על המדרכה עד שהוא ייסע. אין
לחצות את הכביש לפני רכב ההסעה או מאחוריו.
 
יג.   
 
הסעת תלמידים בתחבורה מיוחדת  5.8
הסעת תלמידים בתחבורה מיוחדת תיעשה באופן הזה:   
כלי הרכב  5.8.1
 
 
נהג המסיע תלמידים יהיה בעל היתר להסעת ילדים (תקנה 84(ה) של משרד
התחבורה).
 
א.   
בכל מקום שקיימת בו הסעת תלמידים מאורגנת אל מוסד החינוך וממנו היא תבוצע
ברכב שהותאם להסעת נוסעים ואשר הורשה לכך על-ידי רשות הרישוי כגון
אוטובוסים או אוטובוסים זעירים ציבוריים, מוניות וטיוליות. רכב ההסעה יהיה אך
ורק מחברה המעסיקה קצין בטיחות בתעבורה.
 
ב.   
ההסעות לא תבוצענה בשום מקרה ברכב מסחרי בלתי אחוד (כגון טנדרים).  ג.   
רכב הסעה יהיה תקין, בן 10 שנים לכל היותר, ויש לוודא שעבר את כל הבדיקות
הנדרשות.
 
ד.   
כלי הרכב יכללו את כל האבזרים והציוד הנדרשים על ידי משרד התחבורה מכלי רכב
המשמשים להסעת נוסעים ותלמידים, לרבות ערכת מילוט, מזגן ותרמיל עזרה
ראשונה.
 
ה.   
כלי הרכב המסיעים תלמידים יצוינו באופן בולט, אם באמצעות שלט
"הסעת-תלמידים" ואם על-ידי צבע מיוחד (רצוי כתום, שהוא צבע תקני לאזהרה).
 
ו.   
לא תורשה צפיפות באוטובוס מעל למותר לפי תקנות משרד התחבורה.  ז.   
בשעת הנסיעה יוודא הנהג שכל התלמידים יושבים במקומותיהם. עמידה על מדרגות
האוטובוס אסורה בהחלט.
 
ח.   
כלי הרכב המיועדים להסעת נכים ומוגבלים יהיו בנויים בהתאם למפרט הטכני
להסעת נכים של אגף הרכב במחלקת התקינה במשרד התחבורה.
 
ט.   
כל כלי הרכב המשמשים להסעת תלמידים בחינוך המיוחד יהיו מצוידים בחגורות
בטיחות תקניות לכל הנוסעים.
 
י.   
כלי הרכב המשמשים להסעת ילדים עד גיל ארבע יצוידו במושבי בטיחות וריסון.  יא.   
תחנות ההסעה  5.8.2
 
 
התקנתן ותחזוקתן של תחנות ההסעה לתלמידים הן באחריות הרשות/הבעלות.  א.   
תחנת ההיסעים לאוטובוסים שליד מוסד החינוך תאושר על ידי הרשות המוסמכת וכל
קווי ההסעה ישולטו.
 
ב.   
תוקמנה גדרות-מגן להפרדת התלמידים מאזור התנועה, והתלמידים לא יורשו להימצא
באזור זה.
 
ג.   
מסלול התנועה בתחנה יאפשר יציאה ללא שימוש בהילוך אחורי.  ד.   
תחנת-ההסעה תשולט באופן ברור. תותקן מדרכה מוגבהת מעל פני הכביש או סככה
שבה יוכלו הילדים לחכות מחוץ לאזור התנועה של המכוניות.
 
ה.   
מנהל מוסד החינוך ימנה מורה תורן לכל תחנה שיפקח על הסדר בעת העלאת תלמידים
על רכבי ההסעה והורדתם מהם וכן ידווח למנהל המוסד על המפגעים ועל הליקויים
בתחנת ההסעה.
 
ו.   
מנהל מוסד החינוך או מורה שהוסמך על-ידו יבקרו לעתים מזומנות בתחנות האיסוף,
כדי לעמוד על סדרי ההסעה.
 
ז.   
סדרי ההסעה יהיו ברורים ויובאו לידיעת התלמידים והוריהם. סדרים אלו יכללו
התנהגות באירועים חריגים (תאונות, פגיעה חבלנית, שרפה).
ח.   
ליווי על ידי מבוגר  5.8.3
 
 
רצוי שכל אוטובוס ילווה על-ידי אדם מבוגר.  א.   
ליווי על-ידי מבוגר הוא חובה בהסעת תלמידים של מוסדות החינוך המיוחד וכן
בהסעת תלמידים ממוסדות חינוך אזוריים שמסלול נסיעתם ארוך.
 
ב.   
הסעה מאורגנת של תלמידי פנימיות למוסד החינוכי או לבתיהם תלווה על ידי אדם
מבוגר או על ידי תלמיד כיתה י"ג שעבר הכשרה מתאימה.
 
ג.   
מלווה יעבור הכשרה ותרגול בבית הספר שיכללו את הגדרת תפקידיו בהסעה ותרגול
ההתנהגות במצבי חירום ובמצב של תאונה. המלווה גם יקבל רשימה של מספרי טלפון
של המוסד ושל הורי התלמידים.
 
ד.   
במצב שבו ילד יורד מהרכב ועליו לחצות כביש, יעשה זאת המלווה יחד אתו, מאחורי
רכב ההסעה הממתין.
 
ה.   
המלווה יפקוד את התלמידים, לפי רשימה, בתחילת הנסיעה, תוך כדי הנסיעה
ובסיומה, ויוודא שלא נשאר תלמיד ברכב.
 
ו.   
 
הסעת תלמידים ממוסד החינוך לטיול או למקומות לימוד מחוץ למוסד החינוך
 
5.9
ההסעה תבוצע באופן הזה:   
הנסיעה תהיה במכונית שאושרה להובלת נוסעים על-ידי המפקח על התעבורה וגילה אינו
עולה על 10 שנים. רכב ההסעה המאורגנת יהיה מחברה המעסיקה קצין בטיחות בתעבורה.
נהג המסיע תלמידים יהיה בעל היתר להסעת ילדים (תקנה 84 (ה) של משרד התחבורה).
שעות הנהיגה והמנוחה של הנהג תהיינה בהתאם לתקנות התעבורה התקפות של משרד
התחבורה.
 
5.9.1
 
 
הנסיעה תלווה על-ידי מורה אחראי הסעה בכל רכב הסעה אשר ימונה לתפקידו על ידי
המורה האחראי על הטיול. המורה ישב ליד פתח היציאה של רכב ההסעה.
 
5.9.2
 
 
לפני הנסיעה יקיים המורה האחראי על ההסעה תדריך בטיחות לתלמידים ולמלווים
הנוסעים ברכב ההסעה. התדריך יתייחס לנושאים הבאים לפחות:
 
5.9.3
 
 
ישיבה במקום אחד  א.   
שמירה על השקט ועל תרבות הנסיעה  ב.   
אי-הוצאת איברים מחלון רכב ההסעה  ג.   
איסור זריקת חפצים מרכב ההסעה החוצה
 
ד.   
איסור עמידה אלא במקומות שהדבר מותר על פי החוק  ה.   
כללי העלייה והירידה מרכב ההסעה.  ו.   
לפני תחילת הנסיעה יערוך המורה האחראי על ההסעה מפקד של התלמידים ושל המלווים
הנוסעים על פי רשימה שמית שהעתק שלה יימצא במוסד החינוכי.
 
5.9.4
 
 
בעלייה לכלי-הרכב ובירידה מהם תהיינה דלתות הרכב בצד המדרגה או שולי הכביש. יש
לעלות לרכב ולרדת ממנו באופן מסודר ובהשגחת המלווה האחראי.
 
5.9.5
 
 
לא תותר עלייה לרכב או ירידה ממנו כל עוד הוא בתנועה.  5.9.6
 
 
הישיבה תותר רק במקומות המיועדים לכך. תיאסר הישיבה על דפנות כלי-הרכב או על
המדרגות.
 
5.9.7
 
 
המלווה האחראי יבדוק את מצב הדלתות ואת תקינות נעילתן לפני תחילת הנסיעה, ורק
באישורו יתחיל הנהג בנסיעה.
 
5.9.8
 
 
אין להסיע תלמידים במספר גדול מזה הרשום ברשיון הרכב.  5.9.9
 
 
באוטובוס מותר להסיע שלושה ילדים עד גיל 14 במושב של שניים, בתנאי שכל התלמידים
יהיו במצב ישיבה ומספר הנוסעים לא יעלה על 70.
 
5.9.10
 
 
בעל חברת ההסעה יחתום על טופס בטיחות כתנאי לביצוע ההסעה בפועל.
 
5.9.11
 
 
הסעת תלמידי החינוך המיוחד  5.10
 
התלמידים הבאים זכאים להסעה מיוחדת ללא הגבלת מרחק:  5.10.1
 
תלמידים אוטיסטים  א.   
תלמידים חולי נופש  ב.   
תלמידים עם נכויות פיזיות קשות (תלמידים הסובלים משיתוק מוחין, מניוון שרירים
וכיו"ב)
 
ג.   
תלמידים עם פיגור קשה  ד.   
תלמידים עם פיגור בינוני  ה.   
תלמידים עיוורים  ו.   
תלמידים חירשים.
 
ז.   

הסעות של תלמידים מהחינוך המיוחד תלווינה על ידי מבוגר שיוצב לתפקידו על פי קביעת
מנהל המוסד החינוכי.  
5.10.2
 
כלי הרכב המסיעים ילדי חינוך מיוחד, אשר מגבלותיהם מפורטות ברשימה דלעיל, יהיו
מצוידים במושב בטיחות המיועד לילדים עד גיל 4, כמתחייב מתקנת התעבורה בנושא זה,
ובחגורות בטיחות תקניות לכל הנוסעים.
 
5.10.3
 
הנחיות בטיחות לנהג  5.11
 
מורים אחראים על הסעות ומורים תורנים בתחנות הסעה ינחו את הנהגים ויבדקו את עמידתם
בדרישות האלה:
 
 
כשמגיעים לתחנת האיסוף על הנהג לפתוח את הדלת הקדמית בלבד ולדאוג שהתלמידים
ייכנסו לרכב בצורה מסודרת.
 
5.11.1
 
אין להסיע תלמידים בעמידה (באוטובוס אפשר להושיב על מושב אחד 3 תלמידים שגילם
אינו עולה על 14 שנים).
 
5.11.2
 
במהלך הנסיעה על הנהג להיות עירני גם למתרחש בתוך הרכב (הוצאת ידיים וראש מחוץ
לרכב, התנהגות פרועה של תלמידים והתנהגויות מסוכנות אחרות).
 
5.11.3
 
כשמגיעים לתחנת היעד יאפשר הנהג ירידה מהרכב אך ורק דרך הדלת הקדמית.  5.11.4
 
ההורדה תתבצע בצד שבו נמצא מוסד החינוך או ביתו של התלמיד, כדי שהתלמידים לא
ייאלצו לחצות כבישים.
 
5.11.5
 
התלמידים ייאספו בתחנות הסעה קבועות ומוסדרות מראש. אין להעלות או להוריד
תלמידים במקומות מזדמנים.
 
5.11.6
 
הנהג יבדוק את הרכב בתום ההסעה כדי לוודא שלא נשאר בו ילד או חפץ.
 
5.11.7
 
(בטיחות באירועים (באספות, בחגיגות ובחגים שונים .6
 
רקע  6.1
אספות, חגיגות, וציון חגים ומועדים מאופיינים במספר גדול של משתתפים המתקבצים במקום
אחד ובתחושת התרגשות העלולה לבוא לידי ביטוי, במקרים קיצוניים, בהתנהגות פורקת עול.
שני מאפיינים אלה מחייבים היערכות מיוחדת להבטחת הבטיחות מצד סגל המוסד החינוכי.
 
 
מטרת הנוהל  6.2
להבטיח את בטיחות התלמידים, ההורים, בני המשפחה, האורחים, עובדי ההוראה וסגל מוסד
החינוך במהלך קיום האירועים באמצעות יישום כללי הבטיחות הנוגעים לאירועים אלו ובקרתם.
 
 
 
עקרונות כלליים  6.3
האירועים, על כל שלביהם, יקוימו בבקרתם של סגל המורים ועובדי המוסד החינוכי
ובסיועם של הורים מתנדבים ותלמידים. האירועים יאושרו על ידי ממונה הבטיחות מטעם
הרשות/הבעלות.
 
6.3.1
 
 
מנהל המוסד החינוכי ימנה אחראי לבטיחות ולביטחון של האירוע שיכין תכנית
שתכלול את הסידורים הנדרשים למניעת תאונות, את סידורי הפינוי ואת סדר הפעולות שיש
לבצע בשעת חירום. התכנית תכלול את הנחיות מנהל המוסד החינוכי ביחס לכללי
ההתנהגות הקשורים לאירוע.
 
6.3.2
 
 
התכנית בכללותה תאושר על ידי מנהל המוסד החינוכי ותועבר בתדריך לסגל המורים
ועובדי ההוראה המשתתפים באירוע.
 
6.3.3
 
 
במהלך האירוע יימצא במקום מגיש עזרה ראשונה עם הציוד הרפואי הדרוש.
 
6.3.4
 
 
 
בטיחות באירוע המתקיים באולם בתוך המוסד החינוכי ומחוצה לו  6.4
הבטחת הבטיחות באירועים המתקיימים באולמות בתוך המוסד החינוכי ומחוצה לו תיעשה תוך
יישום הכללים הבאים ובקרתם:
 
 
אין לקיים חגיגה בצריפים מסוג "פיאו" או בצריפים דליקים.  6.4.1
 
 
אין לקיים חגיגה באולם שאין בו התקנים לכיבוי אש.  6.4.2
 
 
המנהל יאשר קיום חגיגה באולם רק לאחר שיבדוק שיש בו סדרי בטיחות נאותים ואישור
עסקים מסודר.
 
6.4.3
 
 
האחראי לבטיחות האירוע יכין תכנית בטיחות כוללת לאירוע שתכלול כללים והנחיות
לפינוי האולם במקרה חירום.
 
6.4.4
 
 
מפתחות פתחי החירום יימצאו בידי האחראי לבטיחות ולביטחון החל מתחילת האירוע.
 
6.4.5
 
 
התלמידים ייכנסו לאולם ויצאו ממנו לפי סדר הכיתות ובליווי המורים שיהיו צמודים
לכיתותיהם כל זמן האירוע.
 
6.4.6
 
 
תלמידי הכיתות הנמוכות ישבו קרוב לפתחי היציאה.  6.4.7
 
 
כמות האנשים באולם לא תעלה על תכולתו של האולם, ובשעת האירוע יהיו המעברים
באולם פנויים.
 
6.4.8
 
 
אין לנעול את האולם כל זמן שנמצאים בו תלמידים.  6.4.9
 
 
באולם או בקרבתו יימצא מכשיר טלפון להתקשרות נוחה ומהירה בעת הצורך.  6.4.10
 
לא יורשה עישון באולם ולא תורשה בו הדלקת אש.
 
6.4.11
 
 
הבטחת בטיחות הבמות  6.5
האחראי לבטיחות האירוע יבדוק את יישום הכללים האלה:   
לא תוקם במה על בסיס בלתי יציב, כמו כיסאות ושולחנות.  6.5.1
 
 
גובה הבמה לא יעלה על 40 ס"מ, למעט אולמות שבהם הבמה קבועה.  6.5.2
 
 
אמצעי העלייה אל הבמה והירידה וממנה יהיו מתאימים ויציבים.  6.5.3
 
 
תקינות הבמה ויציבותה תיבדק על ידי בעל מקצוע שהוא מהנדס מבנה (קונסטרוקטור).
המהנדס יאשר בכתב את תקינותה ואת יציבותה.
 
6.5.4
 
 
התכנון יהיה לפי תקן ישראלי (להלן ת"י) 466-חוקת הבטון על חלקיו, וכן על פי ת"י
1225-חוקת מבנה פלדה על חלקיו ועל פי מפמ"כ 270-אגדים מעץ על חלקיו.
 
6.5.5
 
 
 
בטיחות בחשמל  6.6
האחראי לבטיחות האירוע יבדוק את יישום הכללים האלה:   
מערכת החשמל, לרבות התאורה, תותקן אך ורק על ידי חשמלאי מוסמך שיבדוק את
תקינות חיבורי החשמל ואת בטיחותם סמוך לתחילת החגיגה. המערכות תוגנה על ידי ממסר
פחת.
 
6.6.1
 
 
תלמיד לא יורשה להפעיל מכשיר הקשור לרשת החשמל, אלא לאחר בדיקת חשמלאי מוסמך
  ובאישור של המנהל או האחראי לבטיחות האירוע.
6.6.2
 
 
לא ייתלו או יודבקו קישוטים, שרשרות, כרזות ואבזרי נוי על גופי תאורה ועל חוטי
החשמל.
 
6.6.3
 
 
הארכת חוטי החשמל תיעשה אך ורק באמצעות כבלים מאריכים תקניים ותקינים. מערכת
החשמל תותקן בגובה של 2.50 מ' ומעלה.
 
6.6.4
 
 
 
בטיחות באירועים שנעשה בהם שימוש באש  6.7
האחראי לבטיחות האירוע יבדוק את יישום הכללים האלה:   
המנהל או האחראי על בטיחות האירוע יתדרך את סגל ההוראה הנוטל חלק באירוע בכל
הקשור לתכנית הבטיחות של האירוע ולכללים ולתסדירים לפינוי האולם או אזור האירוע.
 
6.7.1
 
 
יש להכין אמצעי כיבוי אש הכוללים מטפי כיבוי ומים בקרבת מקום האירוע ובהישג יד.  6.7.2
 
 
יש למנות חוליה לתפעול ציוד הכיבוי.  6.7.3
 
 
בכל פעילות של הדלקת אש תימצאנה שמיכות כיבוי במקום האירוע.  6.7.4
 
 
אין לחמם את אולם החגיגה במכשיר חימום בעל להבה גלויה.  6.7.5
 
 
טקסי אש למיניהם (הדלקת משואות, ססמאות אש, לפידים וכד') יתקיימו בחצר, ולא
באולם.
 
6.7.6
 
 
מדורות תודלקנה בשטח פתוח בלבד.  6.7.7
 
 
אסור בהחלט להפעיל כל אמצעי פירו-טכניקה במסגרת המוסד החינוכי.  6.7.8
 
 
בטקס שייעשה בו שימוש באש, באבוקות, בססמאות אש וכדומה יש לנהוג בהתאם לכללים
האלה:
 
6.7.9
 
 
האחראי לבטיחות האירוע יודיע לתחנת מכבי האש המקומית על קיום מפקד/טקס אש
ויקבל את אישורם בכתב.
 
א.   
חובה לקיים הדרכה ולקבל הנחיות בשימוש באמצעי כיבוי אש.  ב.   
האחראי לבטיחות האירוע או מורה או מחנך שתודרך על ידו יעביר לידיעת כלל
המשתתפים ובעלי התפקידים את כללי הבטיחות למניעת שרפות.
 
ג.   
מפקד אש יתקיים בשטח פתוח בלבד, נקי מעשבים, מקוצים ומחומר דליק אחר,
ובנוכחות מבוגר. בעת הצתת אש יש לבדוק את כיוון הרוח ולהיזהר מהסטת הלהבה
  לכיוון המצית.
ד.   
יש להכין את המדורה, את הססמה, את האבוקה וכד' מבעוד מועד ולבדוק אותן שוב
סמוך לתחילת הטקס.
 
ה.   
מותר להשתמש בחומר דליק מסוג סולר או קרוסין (נפט) שיהיה ספוג בבד או בחומרי
הבעירה. אין להשתמש בחומר דליק אחר. יש להקפיד במיוחד לא להשתמש בחומרים
נדיפים ודליקים כגון בנזין, כוהל, אצטון וכד'.
 
ו.   
הצתת המדורה, האבוקה או הססמה תתבצע אך ורק על-ידי מבוגר או על-ידי תלמידי
כיתות י"א-י"ב שיקבלו הדרכה מיוחדת בנושא לפני הטקס.
 
ז.   
לא יסף חומר דליק בעת הבעירה. אסור בהחלט לזרוק לאש מכלי לחץ (ספריי) או
חומרים העלולים להתפוצץ (כגון אסבסט, כדורים, אבק שרפה וכד').
 
ח.   
אבוקות תוצבנה במרחק מינימלי של 2.5 מ' זו מזו. מרחק של 11 מ' לפחות יישמר בין
הלהבות לבין משתתפי האירוע.
 
ט.   
בגמר האירוע תדאג החוליה שמונתה מקרב התלמידים לתפעול אמצעי הכיבוי ולכיבוי
מושלם של המדורה, הססמה או האבוקה/המשואה/הלפיד/הגחלים באמצעים לכיבוי
אש שרוכזו מבעוד מועד בשטח המפקד/הטקס.
 
י.   
במקרה של התלקחות יופעלו מטפי כיבוי ותימסר הודעה לתחנה המקומית הקרובה של
כיבוי האש.
 
יא.   
 
בטיחות בל"ג בעומר  6.8
ככלל יש לפעול על פי כללי הבטיחות באש המפורטים לעיל. בעת ביצוע תהלוכת לפידים יבדוק
האחראי לבטיחות האירוע את יישום הכללים האלה:
 
 
לפני ל"ג בעומר תקוים הדרכה בשימוש באמצעי כיבוי-אש לעובדים, למורים ולתלמידים
החל מכיתה ז' ומעלה.
 
6.8.1
 
 
תהלוכת לפידים ומדורות המבוצעות במסגרת מוסד החינוך מחייבות אישור מוקדם של
מנהל המוסד.
 
6.8.2
 
 
מסלול התהלוכה ייקבע באופן שהוא יפזר את הצופים על פני שטח מרבי.  6.8.3
 
 
 מנהל המוסד ימנה אחראי שיקבע את מסלול התהלוכה. 6.8.4
 
 
רוחב המסלול יהיה פי שניים מרוחב הטורים בתהלוכה.  6.8.5
 
 
סגירת המסלול בעת תהלוכה או מפקד תיעשה באופן שכל 4 מ' תהיה יציאה ברוחב מטר
אחד. בין קבוצת הולכים אחת לשנייה יהיה מרווח של 3.5 מ' לפחות, ובין שורה אחת
לשנייה - פעם וחצי אורך הזרוע (אורך הלפיד לא יעלה על אורך הזרוע).
 
6.8.6
 
 
לא יורשה גידור אזור הישיבה של הצופים בתהלוכה. במידת הצורך אפשר לגדרו במוטות
ניידים המחוברים בחבל.
 
6.8.7
 
 
לכל קבוצת תלמידים יש למנות אחראי מבין התלמידים.  6.8.8
 
 
קופסאות שימורים או התקני הבערה יותקנו באופן שבמקרה של שרפה אפשר יהיה להדק
את פני הקופסה אל הקרקע ולהחניק את הלהבה. קצות הקופסה יהיו ישרים ומשוקעים
בפטיש.
 
6.8.9
 
 
לפני היציאה לתהלוכה יתורגלו המשתתפים על ידי המדריכים בהחנקת הלהבות (יש לתת
פקודה ברורה ואחידה: "להבה כבה!").
 
6.8.10
 
בעת הדלקת מדורות יש להקפיד על מרחק סביר בין התלמידים ללהבות למניעת כוויות
(בהתחשב בגודל המדורה ובכיוון הרוח).
 
6.8.11
 
 
בטיחות בחג החנוכה  6.9
לקראת חג החנוכה ינקטו מנהלי מוסדות החינוך/הגננות אמצעי זהירות מיוחדים כדי למנוע
סיכוני אש ושרפה בפעולות ההכנה לחג, בעת המסיבות ובחג עצמו. נוסף לכללים המפורטים לעיל
יבדוק אחראי בטיחות האירוע את יישומם של הכללים האלה:
 
 
יש להקפיד שהחנוכיות שהילדים מכינים לא תהיינה מחומרים דליקים, כגון עץ, מוצרי
פלסטיק וכד'.
 
6.9.1
 
 
בעת הכנת סופגניות יש להקפיד על כללי הבטיחות באש, להיזהר מהתזת שמן ולהקפיד על
יציבות הסירים/המחבתות. כל הפעולות של הכנת סופגניות וטיגונן תהיינה בהשגחה צמודה
של גננת/מורה. רצוי להכין במקום מטפה כיבוי אש.
 
6.9.2
 
 
בהכנת נרות משעווה יש להקפיד על הרחקת קערת השעווה הרותחת מהישג ידם של
הילדים. חובה שמבוגר יכין את השעווה הרותחת.
 
6.9.3
 
 
תלמידים ידליקו נרות אך ורק בנר דולק ולא בגפרורים. 6.9.4
 
 
אם מניחים חנוכייה ליד החלון, יש להקפיד להניחה על משטח יציב והרחק מחומרים
העלולים להידלק.
 
6.9.5
 
 
אין לרקוד עם נרות דולקים בידיים.  6.9.6
 
 
אם מתקיימת תהלוכת לפידים או נעשה שימוש כלשהו בלפידים, יש להקפיד שהם יהיו
מאובטחים ושהשימוש בהם יהיה בהתאם לכללי הבטיחות שהבאנו לעיל בסעיף הדן בל"ג
בעומר.
 
6.9.7
 
 
בטיחות בחגיגות פורים  6.10
 
לקראת חג הפורים ידאגו מנהלי מוסדות החינוך לקיים פעולות הסברה בקרב התלמידים ויביאו
לתודעתם את הסיכונים הקשורים בחג הפורים ואת הדרכים למניעתם. המחנכים, המורים
ועובדי סגל ההוראה האחרים יבדקו ויבקרו את יישום הכללים האלה:
 
 
אסור להשתמש באקדחי "קפצונים", באקדחי פקקים, בפיקות זיקוקין-די-נור, במפתחות
עם מסמרים וכדומה.
 
6.10.1
 
אסור להשתמש באבקות שרפה מכל סוג שהוא.  6.10.2
 
אסור להשתמש באמצעים היוצרים קולות נפץ או רעשים דמויי התפוצצות, העלולים לגרום
לבהלה.
 
6.10.3
 
אסור להשתמש בתחפושות מחומרים דליקים, כגון צמר גפן, זהורית וניילון. יש להשתמש
בבדים שאושרו על ידי מכון התקנים.
 
6.10.4
 
אסור להשתמש בשקיות פלסטיק כמסכה (משום סכנת חנק למתחפש).  6.10.5
 
אסור להשתמש בצבעים ובצבעי איפור שאינם "נושמים".
 
6.10.6
 
בטיחות בחג השבועות  6.11
 
משחקי מים על ידי תלמידים בחג השבועות הם מנהג שהתפשט בשנים האחרונות בקרב
תלמידי בתי הספר וגני הילדים. משחקי מים אלו כרוכים בסכנות כמפורט להלן:
 
6.11.1
 
זריקה והתזה של מים על מכוניות נוסעות עלולות להביא את נהג הרכב למצב של
איבוד השליטה על הרכב ולגרום לתאונה.
 
א.   
שקית מלאה מים היא כמו אבן (ככל שהשקית גדולה יותר, הנזק עלול להיות גדול
  יותר), ופגיעתה עלולה לגרום לנפגעים ולפציעות בדרגות שונות.
ב.   
השימוש במים על גבי משטחים עלול לגרום לסכנת החלקה.  ג.   
השימוש במים בקרבת מתקני חשמל או נקודות חשמל עלול לגרום להתחשמלות.  ד.   
במקרים מסוימים המשחקים במים משתמשים בצינורות כיבוי אש אשר לחץ המים
בהם גבוה, וכתוצאה מכך קיימת סכנה של היפגעות תלמידים.
 
ה.   
בחלק מהמקרים הילדים משתמשים בחומרי צבע חריפים שהם מכניסים לתוך שקיות
המים. צבעים אלה גורמים לפגיעה גופנית, בעיקר לעיניים.
 
ו.   
חלק ממשחקי המים מתבצעים תוך כדי ריצה של התלמידים (בריחה ורדיפה). מצב זה
מגביר את הסכנה להיפגעות תלמידים כתוצאה מהתנגשות במכשולים שונים.
 
ז.   
על מוסדות החינוך לקיים פעולות הסברה והדרכה אודות הסכנות במשחקי המים ולנקוט
צעדים מעשיים למניעתם בין כותלי מוסד החינוך.
 
6.11.2
 
7. בטיחות בשיעורי החינוך הגופני  
רקע  7.1
בשיעורי החינוך הגופני התלמידים עומדים בפני אתגרים פיזיים, שהתמודדות מבוקרת עמם
נועדה להביא לחוסן פיזי ונפשי. לעומת זאת, התמודדות בלתי מבוקרת עלולה להביא את
התלמידים אל סף הסכנה, אם כתוצאה מחשיפה ישירה לגורמי סיכון (כמו נפילה מגובה, מעידה,
חבטה וסיכונים פיזיקליים ופיזיולוגיים אחרים) ואם כתוצאה מחשיפה עקיפה (כמו איבוד
הריכוז והקשב כתוצאה מהתעייפות הגוף).
 
 
 
מטרת הנוהל  7.2
להבטיח את בטיחות התלמידים במהלך שיעורי החינוך הגופני באמצעות יישום כללי בקרה של
הסיכונים הקשורים בפעילויות אלו.
 
 
 
עקרונות כלליים  7.3
שיעורי החינוך הגופני יתקיימו תוך יישום העקרונות הכלליים האלה:   
מתקני הספורט והמשחקים לסוגיהם, באולמות ובמגרשים, יעמדו בדרישות התקנים
הרלוונטיים. רשימות התקנים האלה נמצאות במכון התקנים הישראלי. בעת התכנון
וההתקנה של המתקנים יש להיעזר בתקנים אלו.
 
7.3.1
 
 
המורה לחינוך גופני יהיה בוגר קורס רענון למגישי עזרה ראשונה.  7.3.2
 
 
תדריך בטיחות ספציפי יועבר בתחילת כל שיעור חינוך גופני, ובמסגרתו יש להצביע על
סיכונים ועל נקודות תורפה בטיחותיות ולרענן את כללי ההתנהגות המקצועיים.
 
7.3.3
 
 
שיעורי החינוך הגופני יועברו על פי תכנית שאושרה על ידי משרד החינוך ובאופן שלא
יתקיימו שיעורי חינוך גופני רצופים לאותה כיתה באותו יום וכן שיישמר פער של יום
לפחות בין שיעורי חינוך גופני הניתנים לאותה כיתה.
 
7.3.4
 
 
המורה לחינוך גופני לא יידרש ליותר מ-6 שעות הוראה ליום.  7.3.5
 
 
יש לשבץ את שיעורי החינוך הגופני (ובייחוד את אלה הנערכים בחוץ) ככל האפשר בשעות
הבוקר המוקדמות.
 
7.3.6
 
 
יש לדאוג שהציוד והמתקנים יהיו שלמים ושבודק מוסמך יבדוק את תקינותם על פי
עיתויים הקבועים בחוק.
 
7.3.7
 
 
יש לערוך את שיעורי החינוך הגופני במקומות שנמצאו מתאימים לכך ושהם נקיים
ממפגעים וממכשולים אחרים. במקרים של ספק ייקבעו מקומות אלו בהתייעצות עם
המפקח על החינוך הגופני של מוסד החינוך.
 
7.3.8
 
 
שיעורי חינוך גופני שיתקיימו מחוץ לחצר מוסד החינוך, כמו ריצה, יתקיימו על מדרכות או
בכביש צדדי, שהתנועה בו מועטה, בתנאי שהתלמידים יעצרו את התנועה באמצעות שלטי
"עצור" בזמן שמתקיימת פעילות על הכביש.
 
7.3.9
 
 
המורה המלמד את השיעור לחינוך גופני חייב להימצא עם תלמידיו. אם חולקה הכיתה
לקבוצות הפועלות במקביל במקומות שונים, ידאג המורה להצבת תלמידים תורנים
שישמשו ראשי קבוצות (בהשגחה, בשיפוט ובארגון), והמורה עצמו ידריך את הקבוצה
המבצעת תרגילים חדשים או תרגילים מסוכנים יחסית ויבדוק מדי פעם את הפעילות
המבוצעת בקבוצות שונות.
בחינוך המיוחד יוצב מלווה מבוגר המועסק במערכת במקום התלמיד התורן. אין לקיים
ריצה לתלמידים עיוורים על הכביש אלא רק בין כותלי מוסד החינוך.
 
7.3.10
 
 
תחומי סמכות ואחריות  7.4
המורה לחינוך גופני  7.4.1
 
 
עליו לקבוע את תכנית הלימודים בבית הספר בהתאם לתכנית הלימודים הרשמית של
משרד החינוך. אין ללמד פעילויות שלא בהתאם לתכנית זו אלא באישור של המפקח
  על החינוך הגופני.
א.   
עליו ליישם את התכנית ולהתאימה לכלל התלמידים, לרבות אוכלוסיית התלמידים
המוגבלים פיזית.
 
ב.   
עליו לבחור את הפעילויות באופן שהן תתאמנה לגיל ולמין של התלמידים וליכולתם
בהתאם לכושרם הגופני ולקצב התקדמותם.
 
ג.   
עליו לקבוע את מקום הפעילות בהתחשב בתנאי המקום ומזג האוויר.  ד.   
עליו להתחיל כל שיעור בתדריך בטיחות ולקיים את השיעורים תוך יישום מלא
ומקצועי של הוראות הבטיחות הספציפיות המתייחסות לפעילות ולשימוש בציוד
ובמתקנים.
 
ה.   
עליו לשלוח כל תלמיד המתלונן על הרגשה רעה או על כאבים לבדיקה אצל גורם
מוסמך, על פי הסידורים הקיימים במוסד החינוך. המורה לחינוך גופני לא יקבע
אבחנה רפואית.
 
ו.   
עליו לפטור מהשתתפות בשיעור לחינוך גופני או בתחרות כל תלמיד שעל גופו סימני
פגיעה או פציעה, או תלמיד החבוש או נתון בגבס, בתנאי שהתלמיד יציג תעודה מרופא
או מאחות המאשרת זאת או המגבילה את פעילותו בשיעור או בתחרות.
 
ז.   
עליו לקיים סדר ומשמעת ולתת עזרה לתלמידים הזקוקים לכך.  ח.   
עליו להזהיר את התלמידים מפני שימוש בציוד או במתקן לא תקינים, לדווח להנהלת
בית הספר במקרה של אי תקינות מתקן או ציוד ולדאוג להוצאה משימוש של הציוד או
המתקן הבלתי תקינים.
 
ט.   
עליו לקבוע תלבושת מתאימה לפעילות בשיעורי החינוך הגופני (חולצה, מכנסיים
ונעליים) ולאסור השתתפות בשיעור בגופייה או בגוף חשוף.
 
י.   
עליו לדאוג שהתלמידים יימנעו מהופעה לשיעור עם שעונים ועם תכשיטים, כגון
שרשרות, צמידים, עגילים, נזמים וכל פריט אחר העלול להיתפס או לגרום חבלה
לתלמיד או לחברו.
 
יא.   
עליו להשתתף בהשתלמות להוראת תלמידים בחינוך המיוחד, אם הוא נדרש להוראת
החינוך הגופני במוסדות לחינוך מיוחד.
 
יב.   
עליו לדאוג לתקינות ולשלמות של ציוד העזרה הראשונה הנמצא באולם ההתעמלות.  יג.   
עליו להגיש עזרה ראשונה לתלמיד שנפגע במהלך השיעור לחינוך גופני ולדאוג
להעברתו, בליווי מלווה, לתחנת עזרה ראשונה או לבית חולים, אם יש צורך בכך.
 
יד.   
עליו להודיע להנהלת מוסד החינוך על התאונה, וההנהלה תדאג ליישום מלא של הנוהל
לטיפול בתאונות ולחקירתן.
 
טו.   
הנהלת בית הספר  7.4.2
 
 
עליה לוודא קיום מלא ומקצועי של תכנית הלימודים הבית ספרית המבוססת על תכנית
הלימודים הרשמית של משרד החינוך.
 
א.   
עליה להעביר לידי המורה לחינוך גופני בתחילת כל שנה ובמהלכה דיווח על מצב
בריאותם של התלמידים ועל מגבלות המונעות מהם השתתפות סדירה או מלאה
בשיעורי החינוך הגופני, אם יש כאלה.
 
ב.   
עליה לדאוג להחלפת מידע ולשיתוף פעולה בין המחנכים, המורים לחינוך גופני
והאחות המטפלת בבית הספר.
 
ג.   
עליה לדאוג לשלמות הציוד והמתקנים ולתקינותם.
 
ד.   
 
הנחיות המתייחסות לעונות השנה  7.5
שיעורי חינוך גופני המתקיימים בעונת הקיץ  7.5.1
 
 
הסכנות העיקריות הקשורות בקיום שיעורי החינוך הגופני בקיץ הן מכות חום והתייבשות.
כדי למנוע התממשות סכנות אלו יתקיימו שיעורי החינוך הגופני בתקופת הקיץ ובפרט בימי
הקיץ החמים במיוחד (30 מעלות ומעלה), בכפיפות להגבלות המפורטות להלן:  
 
השיעורים יתקיימו ככל האפשר במקומות מוצלים שיש בקרבתם ברזיות או סידורי
שתייה אחרים.
 
א.   
דרגת הקושי של התרגילים תותאם למגבלות מזג האוויר.  ב.   
יש לעודד את התלמידים לשתייה מוגברת, לכיסוי הראש ולמריחת חלקי גוף חשופים
במשחות מסננות קרינה.
 
ג.   
שיעורי חינוך גופני המתקיימים בעונת החורף  7.5.2
 
 
הסכנות העיקריות הקשורות בקיום שיעורי חינוך גופני בחורף הן מכות קור (היפותרמיה,
העלולה להתפתח משילוב של טמפרטורות נמוכות, רטיבות ורוח) וחשיפה לגורמי מחלה
כתוצאה מהיחלשות מנגנוני ההגנה של הגוף. כדי למנוע התממשות סכנות אלו יתקיימו
שיעורי החינוך הגופני בתקופת החורף, ובפרט בימים גשומים וקרים, בכפיפות להגבלות
המפורטות להלן:  
 
השיעורים יתקיימו ככל האפשר במקומות יבשים ומוגנים מרוח.  א.   
דרגת הקושי של התרגילים תותאם למגבלות מזג האוויר.  ב.   
לבוש התלמידים יותאם לתנאי מזג האוויר.
 
ג.   
 
אולם ההתעמלות  7.6
אולם ההתעמלות הוא מתקן שייעודו לאפשר חינוך גופני בתנאים נוחים וללא השפעה של
תנאי תאורה ומזג אוויר.
 
7.6.1
 
 
כדי להבטיח שימוש יעיל ובטוח באולם תבוצע בו הפעילות בכפיפות לדרישות הכלליות
האלה:
 
7.6.2
 
 
בתחילת כל יום פעילות יש לבדוק את כשירות המתקנים וחלקיהם, ובהתאם לצורך
ולהוראות האחזקה המונעת יש לסגור ולחזק ברגים ולשמן את החלקים הנעים.
 
א.   
הכניסה לאולם ההתעמלות מותרת רק אם נמצאים בו המורה או תלמיד אחראי
מטעמו. בתום השיעור יעזבו התלמידים את האולם (בחינוך המיוחד יהיה מלווה
מבוגר המועסק במערכת במקום תלמיד אחראי). קבוצת תלמידים הנמצאת בשעות
חופשיות או בהפסקה רשאית להשתמש באולם ההתעמלות למשחקי כדור בלבד
(קטרגל, כדוריד, כדורעף או כדורסל), רק באישורו של המורה לחינוך גופני.
המשחקים ייערכו בהשגחתו של מורה מבית הספר או של תלמיד אחראי שמונה על ידי
המורה לחינוך גופני, וזאת לתלמידי כיתות י'-י"ב בלבד, לאחר שיתודרכו על ידי
המורה לחינוך גופני של בית הספר.
 
ב.   
אין להעמיד בכניסה לאולם ההתעמלות מתקנים או חפצים אחרים.  ג.   
אין לרכז באולם מכשירים וציוד שאינם משמשים את החינוך הגופני, ולו גם באופן
זמני.
 
ד.   
מתקני התעמלות התלויים מהתקרה, כגון טבעות, חבלים וכד', יהיו מקופלים ואחוזים
בסגר אל קיר האולם כאשר אין משתמשים בהם.
 
ה.   
כל המתקנים המיועדים לטיפוס או לקפיצה, כגון סולמות, חבלים, "חמור", ארגז,
"סוס" וכד', יימצאו בהשגחת המורה לחינוך גופני, והוא ידאג לתקינותם.
 
ו.   
מתקני ההתעמלות ייבדקו לאחר כל חופשה על ידי המורה לחינוך גופני, ופעם בשנה
(לקראת פתיחת שנת הלימודים) על ידי הרשות המקומית.
 
ז.   
 
בטיחות בהתעמלות על מכשירים  7.7
הסכנות העיקריות הכרוכות בהתעמלות על מכשירים הן נפילה מהמכשיר, חבטה (פגיעה)
ממנו, חתכים העלולים להיגרם מחלקים חשופים וחדים (כמו ראשי ברגים, צירים וחלקים
דומים אחרים) וכן התמוטטות של המתקן.
 
7.7.1
 
 
אין לעלות על מתקני טיפוס באולם או בחצר.  7.7.2
 
 
התעמלות על מכשירים תבוצע בכפיפות לדרישות הכלליות האלה:  7.7.3
 
 
ההתעמלות על מכשירים תיערך במקומות מתאימים מבחינת המבנה, רמת התאורה
וסוג המכשירים.
 
א.   
מתחת למתקנים שקיימת אפשרות נפילה מהם יש להניח מזרנים שירפדו את כל אזורי
הנחיתה האפשריים.
 
ב.   
בעת ביצוע תרגילי התעמלות שונים ידאג המורה, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי,
להצבת עזרה מתאימה ולמינוי משגיחים ועוזרים מבין התלמידים. המורה יימצא
סמוך לקבוצה המבצעת תרגילים בעלי רמת קושי וסיכון גבוהים יותר או הלומדת
תרגילים חדשים.
 
ג.   
לפני לימוד תרגיל חדש ידאג המורה להסבר מתאים ומקיף הכולל את שלבי ביצוע
התרגיל, את כללי הבטיחות השונים בביצוע ואת הדרכים להגשת עזרה ולשמירה,
ובמידת האפשר ידגים את ביצוע התרגיל.
 
ד.   
אם נדרש יותר ממשגיח אחד לביצוע תרגיל מסוים, יסביר המורה לכל משגיח את
תפקידו המדויק, תוך חלוקה חדה וברורה ביניהם.
 
ה.   
תרגילים יבוצעו אך ורק לאחר הכנה וחימום מתאימים ובהתאם לרמתם ולכושרם של
התלמידים.
 
ו.   
במהלך החימום יושם דגש גם על לימוד ועל תרגול של ניתורים ונחיתות ועל עקרונות
השמירה העצמית.
 
ז.   
לפני ביצוע תרגילים על מכשירים יבדוק המורה את תקינות המכשיר, את יציבותו ואת
חוזקו. לא יתבצעו תרגילים על מכשירים שלא נבדקו או על מכשירים שנבדקו ולא
השביעו את רצונו של המורה.
 
ח.   
יש להתעמל בביגוד מתאים ובנעלי התעמלות או בנעלי ריקוד. באישור מיוחד של
  המורה אפשר להתעמל יחפים. אסור בשום פנים להתעמל בגרביים.
ט.   
בביצוע תרגילים ברמה גבוהה (דרגה ה' ומעלה על פי הדירוג של "האיגוד להתעמלות
ספורטיבית") ידאג המורה להימצאות אבקת מגנזיום ליד המתקנים הדורשים שימוש
באבקה זו.
 
י.   
 
בטיחות באתלטיקה קלה  7.8
הבטיחות באתלטיקה קלה מורכבת מאוד. חוסר ריכוז או טעות קטנה עלולים לגרום
לפציעה. לכן על המורה לחינוך גופני להחדיר לתלמידיו את תודעת הבטיחות מיד עם תחילת
הלימוד של מקצוע האתלטיקה הקלה.
 
7.8.1
 
 
תלמיד עלול להיפצע בגלל חוסר ידע, חוסר מיומנות, חוסר תשומת לב או פזיזות. יש
להסביר לתלמיד את שלבי ביצוע הפעולות הנכונות ולהדגיש לפניו את חשיבות נושא
הבטיחות ומניעת ההיפגעות.
 
7.8.2
 
 
שיעורי אתלטיקה קלה יקוימו בכפיפות לדרישות הכלליות האלה:  7.8.3
 
 
התלמיד יוכן בצורה נכונה והדרגתית למאמצים הנדרשים. הכנה גופנית נכונה כוללת
עבודה הדרגתית, פיתוח מרכיבי הכושר הגופני ופיתוח המיומנויות.
 
א.   
יש להתאים את רמת המאמץ לגיל התלמיד, לכושרו הגופני ולרמת המיומנות שלו.
חוסר התאמה בין דרישות המורה לרמת התלמיד עלול לגרום לפציעות מיותרות.
 
ב.   
יש לבצע תרגילי חימום לפני הלימוד והביצוע של תרגילים באתלטיקה קלה. יש
להקפיד שחלק מהחימום יהיה ספציפי.
 
ג.   
יש להתאים את הביגוד לתרגילים המתוכננים. ביגוד לא מתאים עלול לגרום לפציעות.
בגד עליון חם בחורף ישמור על חום הגוף.
 
ד.   
סידור הכיתה וארגונה ייעשו באופן שיקלו על העברה בטוחה של השיעור. אם יש
אפשרות לחלק את הכיתה לשניים, יעבוד המורה עם חצי הכיתה הלומדת נושא חדש
או נושא מורכב.
 
ה.   
יש להתאים את המתקן ואת הציוד לגילאים השונים ולרמות המיומנות שלהם.
 
ו.   
אמצעי זהירות כלליים בזריקות ובהדיפות  7.8.4
 
 
זריקות והדיפות תקוימנה בכפיפות לדרישות הכלליות האלה:   
המורה יקיים קשר עין עם כל קבוצת תלמידים הודפת או זורקת במשך כל השיעור.  א.   
לפני הזריקה או ההדיפה יש לוודא כי אף תלמיד אינו נמצא באזור המעוף והנחיתה
של החפץ הנהדף או הנזרק.
 
ב.   
זריקה והדיפה תבוצענה רק בכיוון אחד (אחרי הגדרת אזור ההדיפה). אין לזרוק או
להדוף בזוגות, זה מול זה.
 
ג.   
המורה יוודא שאף תלמיד לא יחצה את קו הזריקה וייגש להחזיר את החפץ הנהדף או
הנזרק ללא הוראה מפורשת.
 
ד.   
הודפים או זורקים המשתמשים ביד שמאל ירוכזו בקבוצה נפרדת.  ה.   
השלבים הראשונים של הזריקה או ההדיפה יהיו הדרגתיים, וייעשו תחת עינו הפקוחה
של המורה.
 
ו.   
ביום גשום על המורה להזהיר את התלמידים מפני החלקת החפץ הנהדף או הנזרק
הרטוב מידם, וכן מפני החלקה במשטח הזריקה/ההדיפה.
 
ז.   
קפיצה למרחק וקפיצה משולשת  7.8.5
 
 
קפיצות למרחק וקפיצות משולשות תתבצענה בכפיפות לדרישות הכלליות האלה:   
יש לקחת בחשבון את גיל התלמידים בעת קביעת מקום הניתור (שכן אחרת חלק
מהתלמידים עלולים לא להגיע כלל לבור הנחיתה ולנחות על משטח קשה העלול לגרום
לפציעתם). בקפיצה משולשת אין להתחיל לקפוץ קפיצות מלאות לפני כיתה ט' אלא
באישור מיוחד.
 
א.   
יש לבדוק את מסלול ההרצה ואת משטח הנחיתה לפני השיעור כדי לוודא שהם נקיים
מאבנים, מזכוכיות וממפגעים אחרים.
 
ב.   
החול בבור הנחיתה חייב להיות תחוח ועמוק דיו כדי להבטיח נחיתה רכה ובטוחה. יש
לעדור את החול מדי פעם בפעם. אם נעשה שימוש במגרפה או במעדר, יש להניחם
מחוץ לבור באופן שהחלק החד (העלול להיות מונף, כמו שיני המגרפה) יהיה כלפי
מטה.
 
ג.   
הקופץ ימשיך ויצא מהבור בכיוון הקפיצה או הצדה ולא יחזור לאחור.  ד.   
לא ישב אדם על שפת בור הקפיצה מכל עבריו.  ה.   
קפיצה לגובה  7.8.6
 
 
קפיצות לגובה תתבצענה בכפיפות לדרישות הכלליות האלה:   
משטח נחיתה חולי מתאים רק לסגנון המספרת.  א.   
אין לקפוץ בסגנון גלילת בטן, צד או פוסברי ללא מזרן.  ב.   
בקפיצות לגובה שגובהן מעל 130 ס"מ יהיה עובי מזרן הנחיתה 60 ס"מ לפחות. על
המזרן לבלוט לפחות 50 ס"מ משני צדי העמודים ו-2 מ' לפניהם. אם משתמשים בשני
מזרנים יש לוודא שהם יהיו צמודים וללא רווחים. מומלץ להצמיד למזרן הנחיתה
מזרן נחיתה אחר המצוי בכל בית ספר (כגון אלו הנמצאים בחדר ההתעמלות), כדי
שישמש להגנה במקרה שהקופץ מתגלגל ממזרן הנחיתה העבה יותר.
 
ג.   
בקפיצות לגובה של עד 130 ס"מ אפשר להשתמש במזרן בעובי של 20 ס"מ לפחות.  ד.   
אפשר להשתמש בגומי כתחליף לרף.  ה.   
ריצת משוכות  7.8.7
 
 
ריצת משוכות תתבצע בכפיפות לדרישות הכלליות האלה:   
בתחילת השיעור יסביר המורה לחינוך גופני כיצד להימנע מנפילה העלולה להיגרם
כתוצאה מפגיעה במשוכה.
 
א.   
על גובה המשוכה להתאים לגיל התלמיד.  ב.   
המשוכה תותקן באופן שנגיעה קלה בה תגרום לנפילתה כדי למנוע את נפילת התלמיד
ואת פציעתו.
 
ג.   
בטיחות במשחקי כדור  7.8.8
 
 
משחקי הכדור נפוצים ואהובים על התלמיד, אך טמונה בהם סכנה לתאונות העלולות
להיגרם כתוצאה מהיתקלות, מנפילה, מפגיעה בחפצים ומהיפגעות מהם. יש לקיים את
השיעורים בכדור בכפיפות לדרישות הכלליות האלה:
 
 
יש לקיים חימום כללי וספציפי לכל סוג ענף בנפרד, לפני תחילת הפעילות הגופנית.
 
א.   
בחימום יש לתרגל אלמנטים מתוך המשחק, כדי להימנע מפגיעות.  ב.   
החימום חייב להיום מותאם לגיל, למין ולרמה של הילדים וכן לעונת השנה.  ג.   
יש להקפיד שהילד לא יענוד תכשיטים, שעונים, טבעות, עגילים, נזמים או כל דבר
העלול לגרום לפגיעה בו או באחר.
 
ד.   
יש ללמד ולהדגיש תפיסה נכונה, למניעת פגיעה באצבעות.  ה.   
הכדור יהיה מנופח בהתאם לחוקי המשחק (ולא יותר מדיי).  ו.   
משטחי המשחק יהיו נקיים מעצמים זרים.  ז.   
זמן המשחק יותאם ליכולתם של התלמידים.  ח.   
מתקנים ומשטחים - כללי  ט.   
1) המשטחים יהיו ישרים ולא חלקים.     
2) לפני פתיחת יום הלימודים יש לוודא שהמשטח יהיה ללא חול, יבש ונקי.     
3) יש לנטרל עצמים זרים הבולטים מהקרקע ומהקירות.     
4) בכדור יד יש לרפד משני צדי השערים קירות קרובים (עד 2 מ') במזרנים או
ברשת.
 
   
5) יש לעגן את המתקנים לקרקע.     
6) המתקנים יהיו צבועים כהלכה, לא חלודים, ללא מסמרים או חלקי מתכת
בולטים.
 
   
7) במגרש הקרוב לכביש מומלץ להתקין גדר גבוהה או רשת למניעת יציאת
הכדורים לכביש.
 
   
דרישות כלליות לפי ענפי המשחקים  י.   
1) כדוריד     
   א) יש להתריע מפגיעה בפניו של השוער.   
   ב) רצוי שהשוער יצויד במגן אשכים (בייחוד במשחקים).   
   ג) גודל הכדור יהיה מותאם לגילו ולמינו של התלמיד.
 
כדורסל  2)   
א)בתחרויות מומלץ לנעול נעליים גבוהות המגנות על הקרסול.   
ב)גודל הכדור יותאם לגילו ולמינו של התלמיד.   
כדורעף  3)   
יש להצטייד בברכיות.   
כדורגל  4)   
א)שטח הדשא או החול יהיה ללא בורות, ומתקני הממטרות יהיו מכוסים.   
ב)רצויות קורות שערים עגולות (במשחקים רשמיים של בתיה"ס הדבר הוא
חובה).
 
 
ג)בתחרויות מומלצות נעלי כדורגל עם בולמים (מסטופקס, ולא ממתכת).   
ד)בשיעורים ובימי ספורט של בתי הספר יש לשחק בנעלי התעמלות.   
ה)מומלץ לשוער להצטייד בכפפות, במגני ברכיים ובמגני אשכים.   
ו)הדרכה ביסודות המשחק ובחוקה תמנע משחק גס.   
ז)במשחקים רצוי ללבוש מגני עצם. במשחקים רשמיים הדבר הוא חובה.   
ח)שיפוט תקיף ימנע פגיעות יתר.   
קטרגל  5)   
א)שטח המשחק יהיה דשא, חול, מגרש מרוצף או אולם. המשטחים יהיו ישרים,
ללא בורות, מהמורות או מרצפות בולטות העלולים לגרום להיתקלות, לנפילה או
לפגיעה.
 
 
ב)יש לשחק בנעלי התעמלות.   
ג)מספר השחקנים יותאם לגודל המשטח של המשחק.
 
 
 
בטיחות בחדר הכושר  7.9
כללי פעילות והיגיינה  7.9.1
 
 
האימון ייעשה אך ורק בפיקוחו ובהדרכתו של מורה או מדריך שהוסמכו לכך.  א.   
הפעילות והאימון בחדר הכושר מותרת לתלמידים מגיל 14 ומעלה רק לאחר שימציאו
אישור מההורים שהם מסכימים שילדיהם יתאמנו בחדר הכושר, נוסף לאישור רפואי
המאשר את כשירותם של התלמידים מבחינה רפואית להתאמן בחדר הכושר. האישור
יכול להיות גם מרופא המשפחה, ואין חובה להביא אישור מרופא ספורט דווקא.
 
ב.   
קטין - מתחת לגיל 14 - אינו רשאי להתאמן בחדר הכושר.  ג.   
תלמיד לא יורשה להיכנס לחדר הכושר בגפו.  ד.   
הכניסה לחדר הכושר תהיה בתלבושת ספורט ובנעלי ספורט.  ה.   
המורה ידאג לסדרת תרגילי חימום שאין להתחיל בלעדיהם את האימון בחדר כושר.  ו.   
האימון ייעשה בהדרגה ובהתאם ליכולתו האישית של המתאמן.  ז.   
המורה יחזור וידגיש את הצורך בנשיפה בעת ביצוע מאמצים, כדי למנוע תופעות
ולסלווה.
 
ח.   
דגש רב יושם על הרמה ועל נשיאה נכונות כדי למנוע נזקים אפשריים לעמוד השדרה.  ט.   
בגמר האימון יש לבצע תרגילי שחרור והרפיה.  י.   
יש להציג הוראות כלליות על גבי שלט בכניסה לחדר הכושר ואת כללי הבטיחות,
ההתנהגות וההיגיינה על גבי שלטים ליד המכשירים השונים.
 
יא.   
מומלץ לאפשר לתלמידים מקלחת בגמר השיעור.  יב.   
ארגון חדר הכושר  7.9.2
 
 
התכנון: יש לשאוף להשגת התנאים האופטימליים לאימון במאמץ, דהיינו יש לתכנן
מערכת שמטרתה לתת למתאמן את מרב האפשרויות.
 
א.   
ההתקנה: יש לוודא רמה גבוהה של בטיחות בהתקנת כל האבזרים והמכשירים. יש
להבטיח סידורי בטיחות שימנעו נפילת משקולות, קריעת כבלים, השתחררות קפיצים
וכו'. ההתקנה תיעשה על ידי בעלי מקצוע העוסקים בדבר.
 
ב.   
תנאי הסביבה: יש לשאוף להשגת תנאי טמפרטורה, לחות ותחלופת אוויר מתאימים
(מומלץ להסתייע במומחים בנושא).
 
ג.   
התאורה: אם אפשר לספק לחדר הכושר תאורת יום, יש לתכנן את שטח החלונות
בשיעור של כ-12% מרצפת החדר. בתאורה מלאכותית יש לשאוף לתנאי תאורה של
220 לוקס. רצוי להשיג עוצמת תאורה זו בצורה מאוזנת וסבירה, על ידי התקנת
מנורות פלורסנט שקועות ומוגנות על ידי שבכה או על ידי "ארמטורה".
 
ד.   
השימוש במקלט: כאשר המקלט משמש חדר כושר יש לתכנן בו מערכת אוורור מאולץ
אשר תספק אוויר טרי לחלל החדר. יש להביא בחשבון שהמתאמנים בחדר דורשים
חמצן רב, ועל כן יש לדאוג לתחלופת אוויר מתאימה.
 
ה.   
קירות חדר הכושר: קירות החדר צריכים להיות חלקים. כל הקירות חייבים להיות
מסוגלים לשאת עומס מכני רב, וכן הברגות, ולעמוד בקידוחים.
 
ו.   
הרצפה: על רצפת חדר הכושר להיות עמידה בפני חבטות ושחיקה. מומלצת רצפת
P.V.C עם שכבת ספוג.  
ז.   
התקרה: רצוי לתת לתקרת האולם טיפול אקוסטי, כדי להקטין את משך ההדהוד
באולם (מומלץ עד למינימום של 1.8 שניות, על פי תקן אירופי מקובל).
 
ח.   
השימוש במכשירים, בדיקתם ואחזקתם  7.10
 
הנחיות כלליות לשמירה על מכשירי ההתעמלות  7.10.1
 
רצוי לסמן על הקירות (בעזרת לוחיות) את מקומו הקבוע של כל מכשיר בנפרד.  א.   
בכל מקרה אין לגרור את המכשירים על הרצפה.  ב.   
בסיום כל פעולה (שיעור) יוחזר כל מכשיר למקומו בצורה מאורגנת ומסודרת.  ג.   
 אם המכשירים נמצאים בשטח פתוח (בהפסקות) יש לדאוג לכסותם בבד או ביוטה. ד.   
יש לשמור על ניקיון המכשירים ועל ניקיון מקום אחסונם.  ה.   
אין להרשות פעולה על מכשיר לפני בדיקתו והבטחת תקינותו.  ו.   
אם נתגלה פגם כלשהו במכשיר יש למנוע כל פעילות בו ולטפל מיד בתיקונו.  ז.   
אחרי כל חופשה ממושכת יש לערוך בדק מכשירים כללי.  ח.   
אין להשתמש במכשירים או בחלקיהם למטרה אחרת, כמו בניית בימות לחגיגות בבית
הספר.
 
ט.   
מכשירי מתח וטבעות  7.10.2
 
יש לבדוק את יציבות המכשיר, את חוזק השרשרות (הכבלים), את הברגות המתיחה,
את העוגנים ברצפה, את מקום חיבור השרשרות לעוגנים, את מוט הפלדה, את
החיבורים בין מוט הפלדה ובין העמודים שהוא מחובר אליהם, את הווים המיועדים
לכיוון גובה המתח ואת הגומיות שבבסיס העמודים.
 
א.   
במכשיר מתח המחובר לקיר תהיה הבדיקה זהה לזו שתוארה לעיל, אך נוסף לכך יש
לבדוק את יציבות לוח הפלדה המחובר לקיר.
 
ב.   
טיפול מונע ואחזקה מונעת  ג.   
יש להקפיד שמוט הפלדה יהיה תמיד חלק ונקי. את החלודה ואת שכבת הלכלוך
המצטברים על המוט יש לנקות בבד שמיר ובמטלית.
 
1)   
יש לשמן פעם בחודש את הברגות המתיחה.  2)   
יש לשמור על מוט הפלדה במקום יבש.  3)   
לקראת פגרה של יותר מחודש ימים יש לנקות את מוט הפלדה ולמרוח עליו
שכבת שמן דקה.
 
4)   
אופן הסידור של המזרנים  ד.   
מתחת למכשירי מתח וטבעות יש לרפד במזרני גומאוויר שטח בגודל 4 מ' אורך,
מטר אחד רוחב ו-4 ס"מ עובי לפחות.
 
1)   
בירידות (בעיקר מעל מתח גבוה) יש להניח במקום הנחיתה מזרן גומאוויר בעובי
20 ס"מ לפחות, כשיר לנחיתות מסוכנות יותר, שאינו שוקע יותר מ-10 ס"מ
לאחר שהמתעמל נוחת עליו.
 
2)   
במקרה שהמזרנים בעובי 20 ס"מ רכים מדיי (כלומר הם גורמים למגע עם
הרצפה לאחר שנוחתים עליהם), צריך להניח עליהם מזרן בעובי 4 ס"מ כדי
  למנוע שקיעה מוגזמת של הגומאוויר על הרצפה.
3)   
לאחר הקפיצה יש לוודא שהמזרנים לא זזו ממקומם.  4)   
קפצית (מיני טראמפ)  7.10.3
 
על כל מורה המלמד בעזרת קפצית לעבור הכשרה או השתלמות בסיסית בנושא.  א.   
יש לבדוק את יציבות המכשיר, את הלולאות במסגרת הקפצית ואת אופן חיבורן לחוטי
הגומי או לקפיצים, את מצב חוטי הגומי או הקפיצים, את יריעת הנתירה, את
ההברגות המיועדות לכיוון שיפוע הקפצית, את כריות הבטיחות המחוברות על מסגרת
הקפצית ואת גומיות הבלימה המונעות החלקה ונזק לרצפה.
 
ב.   
טיפול ואחזקה מונעת  ג.   
בסיום כל פעולה יש לקפל את הקפצית.  1)   
פעם בחודש יש לנקות את יריעת הנתירה במי סבון.  2)   
יש לשמור על חוט הגומי ועל הקפיצים מרטיבות.  3)   
בעת פגרה ממושכת יש להרפות את חוט הגומי כדי לשמור על קפציותו.  4)   
פעם בכמה חודשים יש לשמן את ההברגות המיועדות לכיוון של שיפוע הקפצית.  5)   
אין להניח על הקפצית ועל יריעת הנתירה חפצים או מכשירים כבדים.  6)   
המזרנים  ד.   
חייבת להיות שמירה צמודה של המורה.  1)   
יש להניח שכבה כפולה של מזרני גומאוויר בעובי של 20 ס"מ לפחות במקום
הנחיתה.
 
2)   
באין מזרנים אין להשתמש בקפצית.  3)   
קפצת (טרמפולינה)  7.10.4
 
הוראות הבטיחות המובאות להלן מיועדות לאחראים על הפעילות בקפצת (טרמפולינה),
למאמנים, למדריכים ולמשתמשים:  
 
השימוש בקפצת מותר רק בנוכחות מאמן או מדריך מוסמך.  א.   
האימון, לרבות ההרכבה והפירוק, ייעשו בפיקוחו הישיר של המאמן המוסמך.  ב.   
לפני תחילת הפעילות יבחן המאמן את יציבות המכשיר, את הלולאות במסגרת הקפצת
  ואת אופן חיבורן לחוטי הגומי או לקפיצים, את מצב
ג.   
חוטי הגומי או הקפיצים, את יריעת הנתירה, את כריות הבטיחות המחוברות על
מסגרת הקפצת ואת הגומיות המונעות החלקה ונזק לרצפה.
 
 
מאמן הנאלץ לעזוב את שטח האימון יוודא שהפעילות תופסק עד שובו.  ד.   
אין לבצע חימום על מכשיר ללא מאמן מוסמך.  ה.   
הקפצת לא תהיה בהישג ידם של מי שאינם מוסמכים להשתמש בה.  ו.   
מכל צדדיה של הקפצת יש להניח מזרנים ברוחב של 2 מ' לפחות. המזרנים הם חלק
מהמכשור.
 
ז.   
הקפצת תוצב במרחק של 3 מ' לפחות מהקיר או מכל מכשיר אחר. מעל הקפצת חייב
להיות חלל בגובה 7 מ' לפחות, ללא כל מכשיר, אבזר, חבל וכדו' מעליה.
 
ח.   
המשתתפים יהיו בתלבושת ספורט הולמת (כולל איסוף שיער והסרת אבזרים או
תכשיטים העלולים לסכן את המתאמן או את חבריו). יש לאסור שימוש בנעליים או
בגרביים חלקים.
 
ט.   
רשאי להשתתף בקפיצות על הקפצת רק מי שעונה על הדרישות המפורטות להלן:  י.   
המשתתף רשום לפעילות במסגרת הגוף המארגן (בתי ספר, חוגים, גופים
מוסמכים אחרים) והתקבל בהתאם לנהלים המקובלים בהוראות (לרבות אישור
הורים ואישור רפואי).
 
1)   
המשתתף מכיר את הנהלים, את כללי המשמעת ואת הוראות הבטיחות לגבי
השימוש בקפצת ואת התרגילים שהוא עומד לבצע.
 
2)   
התקיים בירור עם המשתתף על ידי המאמן שהעלה כי הוא מוכן לקפיצה בקפצת,
הן מבחינה נפשית והן מבחינה גופנית.
 
3)   
המשתתפים יתרגלו רק מיומנויות התואמות את רמתם ואת כושרם.  יא.   
תרגילים קשים ומורכבים (כמו סלטות) יותרו רק לאחר ביצוע הכנה מתאימה על ידי
מאמן מוסמך.
 
יב.   
אין להתיר ליותר מילד אחד לקפוץ על הקפצת בו-זמנית, אלא אם יש תרגילים
מסוימים המחייבים זאת.
 
יג.   
טיפול ואחזקה מונעת  יד.   
בסיום כל פעולה יש לקפל את הקפצת ולהקפיד לנעול אותה במקום סגור.
 
1)   
פעם בחודש יש לנקות את יריעת הנתירה במי סבון.  2)   
יש לשמור על חוט הגומי ועל הקפיצים מרטיבות.  3)   
בעת פגרה ממושכת יש להרפות את חוט הגומי כדי לשמור על קפיציותו.  4)   
אין להניח על הקפצת ועל יריעת הנתירה חפצים או מכשירים כבדים.  5)   
ריבועית  7.10.5
 
יש לבדוק את יציבות המכשיר, את הברגים המחברים את המתקן לקיר ולרצפה, את
שלבי הריבועית (אם אינם סדוקים או מחוספסים) ואת הנעילה של המתקן לרצפה
לאחר הזזתו קדימה על המסילה.
 
א.   
טיפול ואחזקה מונעת  ב.   
יש לנקות את הריבועית מאבק ומלכלוך לפי הצורך.  1)   
פעם בשלושה חודשים יש לשמן את גלגלי המסילה של המתקן.  2)   
פעם בשלושה חודשים יש לנקות את השקעים ברצפה שבהם מוכנסים הפינים
לחיזוק המכשיר.
 
3)   
אופן סידור המזרנים: יש לרפד במזרני גומאוויר את המשטחים שלפני ואחרי
המכשיר, לפי הצורך.
 
ג.   
מתקן אנגלי (סולמת מורחבת)  7.10.6
 
יש לבדוק את יציבות המכשיר, את מוטות הנשיאה, את הגומיות (גלגל הגומי) של
ידיות הנשיאה, את הנעילה של המתקן לרצפה, את הכבלים המייצבים את המתקן, את
הברגות המתיחה של הכבלים, את המכשירים התלויים על המתקן עצמו ואת פרטי
הציוד המיועדים להרכבה על המתקן.
 
א.   
טיפול ואחזקה מונעת  ב.   
יש לשמור על המתקן מאבק ומלכלוך.  1)   
פעם בחודשיים יש לשמן את ההברגות.  2)   
יש לנקות לפי הצורך את עוגני הנעילה שברצפה, כדי להבטיח נעילה מלאה
ובטוחה.
 
3)   
אופן סידור המזרנים: בגלל המבנה המיוחד של הסולמת המורחבת וצורתו המשתנה
של המכשיר על ידי הרכבת פריטים שונים עליו יש ל לצורת ריפוד המשטח של
המזרנים שמתחתיו (לגודל ולסוג)
ולחייב את המורה לרפד במזרנים מתאימים את כל אותם המקומות המיועדים לנחיתה
או למניעת נזקי גוף.
 
ג.   
עזרה ראשונה במפעלי ספורט ובתחרויות
 
7.11
 
הגדרות  7.11.1
 
מגיש עזרה ראשונה: אדם שעבר הדרכה בעזרה ראשונה במסגרת מורשית על פי
החוק. משך ההשתלמות הוא 44 שעות הדרכה.
 
א.   
חובש: בוגר קורס חובשים קרבי בצה"ל המשרת בצבא או במילואים בתפקיד חובש.  ב.   
באירועי ספורט שיש בהם 400 משתתפים לכל היותר (כולל קהל) יימצאו מגיש עזרה
ראשונה, ערכה לעזרה ראשונה ורכב שיסומן כרכב פינוי.
 
7.11.2
 
באירועי ספורט שבהם מעל 400 איש (כולל קהל) יימצאו חובש, ערכת חובש ורכב שיסומן
כרכב פינוי.
 
7.11.3
 
8. הבטחת הבטיחות במוסדות החינוך - בדיקות, סקרים ומבדקים
 
רקע  8.1
כדי להבטיח את יעילותה של מערכת ניהול הבטיחות והגיהות על הנהלות מוסדות החינוך לקיים
בדיקות, מדידות, סקרים ומבדקים - הכול כמפורט במדריך לניהול הבטיחות והגיהות במערכות
חינוך, בסעיף 5.1‎-24 של חוזר זה.
 
 
 
מטרת הנוהל  8.2
להנחות את הנהלות מוסדות החינוך כיצד לבצע את הבקרה, את המדידה ואת הבדיקה של
ביצועי הבטיחות והגיהות במוסדם; זאת כדי להשיג יעדים אלו:
 
 
לאפשר קיום שיטתי של הבקרה התפעולית ושל בקרת התיעוד  8.2.1
 
 
לקבוע אם תכניות הבטיחות והגיהות אכן יושמו ואם היעדים של משרד החינוך ושל מוסד
החינוך, אכן הושגו
 
8.2.2
 
 
לבדוק שהבקרות של הסכנות אכן מיושמות ושהן מועילות  8.2.3
 
 
לעודד יישום של תכניות ושל בקרת סכנות על ידי מתן משוב לכל הגורמים המעורבים  8.2.4
 
 
לאפשר ייזום פעולות מונעות ופעולות מתקנות.
8.2.5
 
 
 
מדידה וניטור  8.3
הנהלות מוסדות החינוך תקיימנה פעולות מדידה וניטור שגרתיות ותכופות של ביצועי הבטיחות
והגיהות כחלק מהעשייה הניהולית היום-יומית, נוסף לביצוע הערכת סיכונים כמשימה לימודית,
קיום ביקורות מדגמיות על ידי יועצי הבטיחות של המחוז וסקר הרשות המקומית. להלן פירוט
הסוגים והנושאים העיקריים של המדידה והניטור:
 
 
סוגים של מדידה וניטור  8.3.1
 
 
מדידה יזומה: מדידה של ביצועים כדי לבדוק את העמידה ביעדי התכנית להבטחת
הבטיחות והגיהות של מוסד החינוך. הדבר נעשה באמצעות קיום תצפיות אודות
התנהגות תלמידים בהפסקות; בדיקת בקיאות סגל ההוראה במדיניות להבטחת
הבטיחות והגיהות של מוסד החינוך; מעקב אחר מספר המורים שעברו הדרכה או
השתתפו בקורסים הקשורים לבטיחות, אחר כמה הצעות לשיפור בתחומי הבטיחות
והגיהות ואחר הזמן החולף עד ליישום פעולות מתקנות; מדידה של משתנים נוספים על
פי קביעת הנהלת מוסד החינוך.
 
א.   
מדידה מגיבה: מדידה של ביצועים כתגובה לתאונות, כמעט תאונות, פגיעה
בבריאות, תקלות וראיות אחרות המצביעות על ליקויים בביצוע מהיבטים של בטיחות
או של גיהות. כדוגמאות לניטור מגיב אפשר לציין מספר תאונות, מספר ימי היעדרות,
תנאים לא בטיחותיים ותלונה של הורה או תלמיד.
 
ב.   
תחומים של מדידה וניטור  8.3.2
 
 
מנהלי מוסדות החינוך יקיימו או ייזמו מדידה וניטור במהלך שנת הלימודים, כחלק
מהתכנית להבטחת הבטיחות והגיהות.
 
א.   
פירוט התחומים בנוהל זה הוא חלקי, והוא כולל -  ב.   
ניטור התנהגויות תלמידים בשיעורים, בהפסקות, באירועים ובפעילות
חוץ-מוסדית (כמו טיולים, ימי ספורט, פעילות שחייה, סיורים לימודיים וכד')
 
1)   
ניטור מפגעי בטיחות וביקורות שגרתיות.  2)   
נוסף לפעולות הניטור והמדידה המנויות לעיל תתקיימנה במוסדות החינוך ביקורות
בטיחות מטעם משרד החינוך, מטעם הרשות המקומית/הבעלות ומטעם גורמים
חיצוניים אחרים כמו כיבוי אש, פיקוד העורף, האגף לפיקוח על העבודה (לעניין
סדנאות במוסדות חינוך) וכן מטעם לשכת הבריאות המחוזית. ביקורות אלו
תתקיימנה כביקורות סדירות ותתואמנה עם הנהלות מוסדות החינוך טרם ביצוען.
 
ג.   
   
ניטור התנהגויות תלמידים  8.3.3
 
 
מנהלי מוסדות החינוך יקבעו כללים לניטור התנהגויות מסוכנות של תלמידים במהלך
השיעורים, בהפסקות, באירועים ובפעילויות אחרות של מוסד החינוך (כמו טיולים,
ימי ספורט, פעילות שחייה, סיורים לימודיים וכד'). הכללים יתייחסו במיוחד
לתלמידים (אחריות הדדית של תלמידים) וכן לבעלי התפקידים האלה:
 
א.   
מחנך הכיתה  1)   
המורה התורן  2)   
המורה המקצועי  3)   
המדריך המקצועי  4)   
אחראי הפעילות  5)   
אב הבית  6)   
מגיש העזרה הראשונה  7)   
התלמיד התורן.  8)   
תחומי האחריות והסמכות של בעלי התפקידים המנויים לעיל מפורטים במדריך
לניהול הבטיחות במערכת החינוך (ראה סעיף 5.1‎-24 בחוזר זה) וכן בהוראות
בטיחות ספציפיות.
 
ב.   
ניטור מפגעי בטיחות וביקורות שגרתיות  8.3.4
 
 
הנהלת מוסד החינוך, הנהלת המחוז, הרשות המקומית (או הבעלות) וגורמים חיצוניים
אחרים יקיימו פעולות לניטור מפגעי בטיחות באופן הזה:
 
 
הנהלת מוסד החינוך  א.   
תעודד ותפעל להעברת דיווחים אודות מפגעי בטיחות ומצבי סיכון מצד מורים,
מחנכים, אחראי הפעילות, מורים ומדריכים מקצועיים, מורים תורנים וחניכים
תורנים, אב הבית ובעלי תפקידים מנהליים.
 
1)   
תעודד ותפעל לקיום סיורי בטיחות שיקוימו על ידי סגל ההוראה והסגל המנהלי.
2)   
תעודד ותפעל לקיום סיורי בטיחות של ועדת הבטיחות המשותפת.
 
3)   
הנהלת המחוז  ב.   
תבצע מבדקים מדגמיים במוסדות החינוך באמצעות יועץ בטיחות על פי הנחיית
ממונה הבטיחות בלשכה המחוזית.
 
1)   
תפיק ותפיץ את דוחות המבדק לטיפולן של הרשות או הבעלות וכן לגורמים
פנימיים אחרים.
 
2)   
הרשות המקומית (הבעלות)  ג.   
תפקח ותקיים ביקורות בטיחות במוסדות החינוך, תתריע אודות קיום מפגעי
בטיחות ותתקן את המפגעים שאותרו.
 
1)   
תפקח על ביצוע נאות ובטיחותי של שיפוצים ותוספות בנייה במוסדות החינוך.  2)   
תקבע סדרי דחיפויות ועדיפויות לתיקון מפגעי בטיחות ולטיפול בהם.  3)   
תשתתף במבדקי בטיחות של יועץ הבטיחות וממונה הבטיחות בלשכה המחוזית.
4)   
תפקח על הסעות תלמידים במוסדות החינוך באותם מוסדות שבהם מתבצעות
הסעות מרוכזות.
 
5)   
גורמים חיצוניים אחרים  ד.   
יקיימו ביקורות ופיקוח לפי תחומי התמחותם וסמכותם.
 
 
 
רשימות לבקרה ולמבדק (להבטחת תנאים בטיחותיים במוסדות החינוך)  8.4
רקע  8.4.1
 
 
האחריות הישירה לתקינות המתקנים והתשתיות במוסדות החינוך ולעמידתם
בדרישות החוק והתקנים מוטלת על הרשות או על בעלות אחרת (באותם מקרים
שבהם המתקנים והתשתיות אינם שייכים לרשות המקומית) שהתשתיות והמתקנים
האלה שייכים לה.
 
א.   
יחד עם זאת, הנהלות מוסדות החינוך אחראיות לשלומם ולבטיחותם של המשתמשים
במתקנים ובתשתיות אלה, כלומר לתלמידים, למורים, לסגל המנהלתי ולכל אדם
  השוהה במוסד החינוך.
ב.   
המשמעות המעשית של חלוקת האחריות היא שעל הנהלות מוסדות החינוך לעדכן את
הרשות/הבעלות כל אימת שמתגלית חריגה מהמפרטים ומהדרישות המתייחסים
למתקנים ולתשתיות. על הרשות/הבעלות לתקן את הטעון תיקון כדי להבטיח את
בטיחותם של המשתמשים במתקנים ובתשתיות אלה.
 
ג.   
כמפורט בתפקידי מנהל מוסד החינוך (ראה ב"מדריך לניהול הבטיחות במוסדות
החינוך", סעיף 5.1‎-24 בחוזר זה), מנהל מוסד החינוך רשאי למנוע שימוש במתקנים
ובתשתיות בכל מקרה שנשקפת לדעתו סכנה למשתמשים במתקנים ובתשתיות אלה.
 
ד.   
להלן טבלאות ובהן ריכוז הדרישות שנועדו לאפשר למנהל מוסד החינוך ולבעלי
התפקידים לקיים בקרה ראשונית אודות עמידה בדרישות. בקרה שלמה ומלאה
תיעשה על ידי בעלי מקצוע ועל ידי יועצי בטיחות.
 
ה.   
משרד החינוך מבצע בקרה ומבדק באמצעות ממוני הבטיחות במחוזות הנעזרים על ידי
יועצי בטיחות. ביקורות אלו מבוצעות מעת לעת לפי הצורך, במטרה להעריך את
תקינות התשתיות, המבנים והמתקנים במוסדות החינוך ואת מידת עמידתם בדרישות
בהתאם לנהלים המפורטים בחוזר המנכ"ל.
 
ו.   
מטרת הרשימות  8.4.2
 
 
לשמש רשימות אחידות ומשותפות לרשויות/לבעלויות ולמוסדות החינוך כדי לאפשר ייזום
מבדקים וביקורות לאבטחת הבטיחות במוסדות החינוך.
 
 
רשימות הבקרה
רשימות אלה הן חלקיות, והן כוללות פריטים שאפשר לבדוק אותם בדרך של בדיקה
חזותית, הערכה מקצועית או הצגת תיעוד. במקרה של ויכוח או אי-הבנה או חילוקי דעות
באשר לפירוש הכתוב ברשימה יש לפנות לפרקים הרלוונטיים בחוזר זה, והם הקובעים.
 
8.4.3
 
 

להמשך החוזר

הוראות קבע


חוזר מנכ"ל תשס"ב ב/6, י"ט שבט תשס"ב, 1 בפברואר 2002