חוזר זה בוטל

בטיחות, ביטחון ושעת חירום 5.
בטיחות 5.1
הבטחת הבטיחות בקייטנות ובמחנות קיץ* 5.1‎-32
 
1 בפברואר 2002
 
  תאריך
תחולה
 
החלפת פרק 3
בסעיף 7.11.4 של
חוזר הוראות הקבע
תשס/8(ב) ופרק 3
בסעיף 7.11‎-5 של
אותו חוזר
 
  מטרת
הפרסום
  


רקע
 
1. 
מראשיתו של החינוך העברי החדש בא"י דאגו הרשויות המקומיות והממלכתיות ותנועות
הנוער לקיים בחופשות ובפגרות מסגרות נופש וקיט לילדים ולבני נוער באווירה
חינוכית-תרבותית הולמת.
 
1.1   
זה כמה שנים שבצד קייטנות עירוניות, ציבוריות ומוסדיות נערכות קייטנות פרטיות,
על-בסיס עסקי. משרד החינוך רואה בברכה את הרחבת מגוון התחומים ומעגל המשתתפים,
אך יחד עם זאת הוא רואה צורך דחוף להזכיר ולהדגיש את המטרות החינוכיות-החברתיות
של הקייטנה.
 
1.2   
הקייטנות ומפעלי הנופש לסוגיהם הם השלמה לחוק חינוך ממלכתי התשי"ג ולמפעל החינוך
במוסדות החינוך. הדגש מושם בהם על חיי חברה, על משחק, על בידור, על מלאכה יוצרת
ועל פעולות תרבות, אמנות וספורט.
 
1.3   
בפעולות אלה הילדים ובני הנוער גם מוצאים פורקן לאחר שנת לימודים ארוכה ומייגעת,
  ומחליפים כוח לקראת מאמץ רוחני חדש.
1.4   
בעולם גוברת ההכרה שהקייטנה היא מכשיר חינוכי שתרומתו חשובה לעיצוב אישיותם
והתנהגותם החברתית של ילדים ובני נוער.
 
1.5   

* בכל מקום בחוזר זה כשמוזכרת קייטנה הכוונה גם למחנה, וכשמוזכר מחנה הכוונה אך ורק
למחנה.

2. מקורות
ההנחיות המפורטות בסעיף זה מבוססות על המקורות האלה:   
תקנות הקייטנות (רישוי ופיקוח)  -   
סעיף 5.1‎-26 בחוזר זה, "הבטחת הבטיחות בטיולים ובפעילויות שדה ושטח"  -   
סעיף 5.1‎-27 בחוזר זה, "הבטחת הבטיחות בפעילויות מים"  -   
סעיף 5.3‎-25 בחוזר הוראות הקבע סא/5(ב), "נוהלי ביטחון בבתי ספר - הביטחון בטיולים
ובפעילות חוץ-בית-ספרית"
 
-   
תקנות התברואה - תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ולמחנות נופש),
התשל"ו-1975.
 
-   
3. הוראות כלליות
 
הגדרות
 
3.1
   
קייטנה: מקום שמתנהלת בו פעילות יום-יומית מאורגנת של נופש וחברה לקבוצה המונה
חמישה ילדים לפחות, במבנים ארעיים או יציבים, לתקופה קצובה ורצופה של כמה ימים
לפחות, בתקופת חופשת הלמודים מבית-הספר.
 
3.1.1
 
 
מחנה: מקום בשדה שמתנהלת בו פעילות יום-יומית מאורגנת של נופש וחברה לקבוצה
המונה שלושים איש לפחות, לתקופה קצובה ורצופה של שלושה ימים לפחות.
 
3.1.2
 
 
הורים: לרבות אפוטרופוס של הילד וכל אדם שהילד נמצא ברשותו, בפיקוחו או בהשגחתו.
3.1.3
 
 
נותן האישור: מנהל מינהל החברה הנוער במשרד החינוך, סגנו ומנהלי המינהל במחוזות
משרד החינוך.
 
3.1.4
 
 
רישוי למחנה: רישוי כמשמעותו בחוק רישוי עסקים.  3.1.5
 
 
 תקנות התברואה: תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ולמחנות נופש). 3.1.6
 
 
מנהל קייטנה:* מי שאחראי על הקייטנה ועל הפעלתה וכן מנהל מוסד חינוך המקיים
פעילות גם בחופשות, לרבות מרכזים של מוסדות חינוך המוכרים על ידי המשרד. מנהל
הקייטנה חייב להיות נוכח במקום במשך כל זמן הפעילות. אם עליו להתלוות לפעילות מחוץ
לתחום הקייטנה, עליו למנות לעצמו מחליף.
 
3.1.7
 
 
מדריך ראשי: מדריך, עוזר למנהל קייטנה שיש בה 150 חניכים ויותר ולמנהל קייטנה
בתנאי פנימייה שיש בה 100 תלמידים ויותר.
 
3.1.8
 
 
רכז ביטחון ובטיחות: מי שהוסמך ואושר על ידי קב"ט הרשות או קב"ט המחוז, לפי
הצורך, או על ידי מנהל המחלקה לתנועות נוער במשרד החינוך להיות אחראי על הביטחון
ועל הבטיחות בקייטנות.
 
3.1.9
 
 
מדריך: מדריך בקייטנה המצוי בה בכל שעות הפעילות, שיש באחריותו קבוצת תלמידים,
והוא מלווה את פעילותם במשך היום, אם כמפעיל ישיר ואם כמפעיל מלווה, בנושאי פעילות
ייחודית מקצועית (שחייה, מחול, רכיבה על סוסים וכו').
 
3.1.10
 
מדריך מקצועי: מדריך בקייטנה שאינו חייב להימצא כל שעות הפעילות בקייטנה והוא
מפעיל נושא מסוים בקייטנה בפרקי זמן קצובים (כגון ריתמוזיקה, מחול, דרמה, מציל וכד').
3.1.11
 
אב/אם בית: בקייטנות עם פנימייה - ממונה על סידורי הבית והמשק ועל ההיגיינה האישית
של החניכים.
 
3.1.12
 
 
מפעלי הקיט לסוגיהם
 
3.2
המסגרות העיקריות של קייטנות ומחנות  3.2.1
 
 
קייטנות במבנה  א.   
קייטנות יום בשטח פתוח בתחום היישוב  ב.   
קייטנות יום ולילה המתקיימות בתנאי פנימייה  ג.   
קייטנות יום ולילה המתקיימות בתנאי פנימייה  ד.   
מחנות יום ולילה בשטח פתוח מחוץ לתחום היישוב  ה.   
חלוץ.
 
ו.   
קייטנות במבנה  3.2.2
 
 
אלו הן קייטנות יום המתקיימות בתוך מוסד חינוכי או בתוך מבנה ציבורי או פרטי
מכל סוג, בתוך תחום היישוב וסמוך לאזור מגורים או סמוך למתקנים ציבוריים
פעילים.
 
א.   
בקייטנות אלו המבנה משמש בסיס קבע לפעילות הקייטנה, אך אפשר בהחלט לשלב
יציאות לפעילות מחוץ למבנה (טיול, ברכה ופעילויות ספורט ונופש אחרות).
 
ב.   
קייטנות יום בשטח פתוח, בתחום היישוב
אלה קייטנות המתקיימות בתוך מחנה, חורשה או מגרש פתוח על פי ההוראות המפורטות
בסעיף זה ונמצאות בתוך תחום היישוב.
 
3.2.3
 
 
קייטנות יום בשטח פתוח, מחוץ לתחום היישוב
אלה קייטנות המתקיימות בתוך מחנה, חורשה או מגרש פתוח על פי ההוראות המפורטות
בסעיף זה והנמצאות מחוץ לתחום היישוב.
 
3.2.4
 
 
קייטנות יום ולילה המתקיימות בתנאי פנימייה
קייטנות אלה מתקיימות בפנימיות ובמבנים שהותאמו לכך, והילדים נמצאים במסגרת
ובאחריות החינוכית של המארגנים 24 שעות ביממה.
 
3.2.5
 
 
מחנות יום ולילה בשטח פתוח מחוץ לתחום היישוב
אלה מחנות המתקיימים בחורשה או במגרש פתוח על פי ההוראות המפורטות להלן,
הנמצאים מחוץ לתחום היישוב, והחניכים נמצאים במסגרת ובאחריות החינוכית של
המארגנים 24 שעות ביממה.
 
3.2.6
 
 
חלוץ
זוהי קבוצת נוער שמספר חבריה אינו עולה בדרך כלל על 50 משתתפים, השוהה עם
מדריכיה הבוגרים בשטח המחנה העתידי לצורך הקמתו הפיזית.
אם יש בחלוץ עד 50 משתתפים, הוא חייב בתיאום ובאישור ביטחוני כנדרש לפני עלייתו
לשטח. אם החלוץ מונה מעל 50 משתתפים, דינו כדין מחנה לכל דבר.
 
3.2.7
 
 

* המונח "מנהל קייטנה" מחליף את המונח "מרכז קייטנה" שהיה שגור בעבר, כדי שיהיה
תיאום בין החוזר לבין חוק הקייטנות ותקנותיו.

 
תכנית הקייטנות  3.3
קייטנה המתמקדת בנושא מסוים  3.3.1
 
 
קייטנה תוגדר כמתמקדת בנושא מסוים, כגון אמנויות, טבע, ספורט וכיו"ב, אם לפחות
50% מן התכנית יוקדשו לנושא הייחודי.
 
א.   
במקרה כזה יש להבטיח שהמדריכים בתחום המקצועי יהיו רק מי שהוכשרו והוסמכו
להדריך בתחום זה.
 
ב.   
קייטנות נפרדות, לפי מגמות בתי-הספר  3.3.2
 
 
קייטנות המאורגנות על ידי רשות מקומית שיש בה מוסדות חינוך ממלכתיים
וממלכתיים-דתיים תקוימנה בנפרד לתלמידי כל בית-ספר, בתנאי שבכל קייטנה
ישתתפו לפחות 50 תלמידים.
 
א.   
כאשר מספר המשתתפים בקייטנות משתי המגמות קטן, ורואים משום הקלה משקית
וארגונית בהקמת קייטנה אחת, יש לחפש מרכז אחראי לקייטנה היודע מראש כי לפניו
קייטנה מעורבת. לקבוצות הילדים הדתיים ימונו מדריכים דתיים, ותובטח מסגרת
עצמאית לתלמידי כל בית ספר, כגון במפקד הבוקר, בתפילה וכד'. זאת כדי לשמור על
אופייה החינוכי של כל קבוצת בית-ספר.
 
ב.   
קייטנות פנימייתיות הן בכל מקרה נפרדות - לתלמידי החינוך הממלכתי
והממלכתי-דתי. אם מספר הילדים אינו מספיק כדי לקיים קייטנה פנימייתית נפרדת,
יש לצרף בתי-ספר בעלי אותה מגמה, מרשויות מקומיות שונות, למפעל קיט אחד.
 
ג.   
 
חישוב כוחות ההדרכה
 
3.4
בשום מקרה לא יפחת מספר המדריכים הבוגרים בקייטנה ממדריך בוגר אחד או מבוגר שנת
שירות בתנועת נוער אחד על כל 40 משתתפים בקייטנה (בכלל מדריכים בוגרים לא יובאו בחשבון
מדריכים מקצועיים, אלא אם הם חלק ממערך ההדרכה הקבוע של הקייטנה). כוחות ההדרכה
יחושבו על פי הכללים האלה:
 
 
בקייטנה יומית, במבנה או בחורשה, יש למנות מדריך לכל קבוצה של 25 תלמידים.  3.4.1
 
 
בקייטנה יומית לחוף-ים או ביציאה לברכה יש למנות מדריך לכל קבוצה של 15 ילדים.  3.4.2
 
 
בקייטנה עם פנימייה יש למנות מדריך לכל קבוצה של 15 ילדים.
 
3.4.3
 
 
בקייטנה לתלמידי בתי הספר של החינוך המיוחד יש למנות מדריך לכל קבוצה של 11
ילדים.  
3.4.4
 
 
המנהל והמדריך הראשי אינם כלולים בחישוב מספר המדריכים.  3.4.5
 
 
בקייטנות לגני ילדים אפשר למנות מנהלים על פי הכללים האלה:  3.4.6
 
 
במגזר העירוני אפשר למנות מנהל אחד ל-5 קייטנות לכל היותר בגני ילדים באותה
שכונה, ברדיוס שלא יעלה על 5 ק"מ.
 
א.   
במגזר הכפרי אפשר למנות מנהל אחד לכמה יישובים (עד 5 יישובים) בתנאי שהמרחק
בין היישוב הקרוב ביותר ובין היישוב הרחוק ביותר לא יעלה על 5 ק"מ.
 
ב.   
 
מועמדים לעבודה בקייטנות
 
3.5
לתפקיד מנהל או מדריך ראשי: מי שהם בעלי תעודה של מורה או מדריך מוסמך לפחות
או מדריך בוגר כיתה י"ג בתנועת נוער, בעלי ותק וניסיון בהוראה או בהדרכה של 3 שנים,
וכן מנהל מוסד חינוך המקיים פעילות בחופשות המוכרת על ידי משרד החינוך.
 
3.5.1
 
 
לתפקיד מדריך  3.5.2
 
 
בתפקיד זה ישמשו מי שהם מורים ומדריכים מוסמכים, מדריכים בלתי מוסמכים,
סטודנטים עם רקע של הדרכת בני נוער, תלמידי סמינרים ומדריכים צעירים (מדריכים
צעירים הם מסיימי כיתות י', י"א ו-י"ב של בתי הספר העל-יסודיים עם הכשרה וניסיון
בעבודה עם נוער - בוגרי קורסי מדריכים של מינהל החברה והנוער במשרדנו או קורסי
הדרכה של תנועות הנוער).
 
א.   
בקייטנות של רשויות מקומיות אפשר להעסיק נוער בעבודה כמד"צים כדלקמן:  ב.   
מדריכים צעירים בכיתות י"א-י"ב אשר סיימו את כל שלבי ההכשרה לתפקידם,
בעלי תעודת מדריך צעיר, יהיו זכאים לתשלום כספי עבור עבודתם בקייטנות
הרשותיות כמקובל על פי חוק העסקת הנוער.
 
1)   
אין להעסיק מדריכים שלא סיימו כיתה י"א לפחות. מדריכים צעירים בכיתות י',
שסיימו קורס מדריכים צעירים, יוכלו להיות מועסקים בתפקידי עזר למדריכים
ללא קבלת תשלום, אולם ראוי להעניק להם, בתום עבודתם בקייטנות, שי מראש
הרשות (טיול, ספרים וכיו"ב).
 
2)   
לתפקיד מדריך מקצועי: רק מי שהם מדריכים בעלי הכשרה ותעודה מקצועית מוכרת
בתחום שבכוונתם להדריך.
 
3.5.3
 
 
 
הכשרת בעלי תפקידים לעבודה בקייטנות ובמחנות  3.6
מבקש הרשיון להפעלת קייטנה, בסיוע מינהל החברה והנוער במחוז וקציני הביטחון המחוזיים,
יהיה אחראי לקיומן של השתלמויות המפורטות להלן ולהשתתפותם של כל בעלי התפקידים
בהשתלמויות אלה:
 
 
קייטנות יום במבנה או בשטח פתוח בתחום היישוב  3.6.1
 
 
מנהל קייטנה, המדריך הראשי ומי שאחראי לביטחון ולבטיחות בקייטנה יחויבו
במסגרת השתלמות של 15 שעות בחתך הנושאים האלה:
 
א.   
נושאים חינוכיים (9 שעות)  1)   
* עקרונות לבניית תכנית חינוכית בקייטנה   
* עקרונות החינוך הלא פורמאלי   
* ניהול חינוכי של צוותי עובדים   
* שימוש בתכניות העשרה   
נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות (6 שעות)  2)   
* אבטחת שגרה בקייטנה (היכרות עם הוראות קיימות)   
* הכרת חפץ חשוד (הרצאה ע"י חבלן)   
* עקרונות פינוי ומצבי חירום בקייטנה   
* בטיחות וגיהות בקייטנה   
* הוראות כניסה לחופי רחצה ולברכות   
* בריאות ותברואה בקייטנות.   
מדריך בקייטנה (חברתי, מקצועי ומדריך צעיר) יחויב במסגרת השתלמות של 11 שעות
בחתך הנושאים האלה:
 
ב.   
נושאים חינוכיים (8 שעות)  1)   
* עקרונות הדרכה לגיל הצעיר   
* הקניית כלים ומתודות ייחודיים לעבודה עם ילדים ועם נוער בקייטנה (משחקים,
מיומנויות, מחנאות וכו')
 
 
* היכרות עם תכנית הקייטנה שהמדריך יפעל בה
 
 
נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות (3 שעות)  2)   
* אבטחת שגרה ומצבי חירום בקייטנה   
* חפץ חשוד (הרצאת חבלן)   
* בטיחות וגיהות בקייטנה   
* הוראות רחצה בברכה ובים.   
קייטנות יום ולילה המתקיימות בתנאי פנימייה או בשטחים פתוחים בתוך
היישוב או מחוץ לתחום היישוב
 
3.6.2
 
 
מנהל הקייטנה, המדריך הראשי ומי שאחראי לביטחון ולבטיחות יחויבו במסגרת
השתלמות של 22 שעות, בחתך הנושאים האלה:
 
א.   
נושאים חינוכיים (12 שעות)  1)   
* עקרונות לבניית תכנית חינוכית בתנאי פנימייה   
* עקרונות החינוך הלא-פורמאלי   
* שימוש בתכניות העשרה   
* פעולות ערב ולילה   
* כללי התנהגות ונושאי יום-יום בקייטנה   
* תקשורת עם ההורים ועם גורמי חוץ.   
נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות (10 שעות)  2)   
* נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות המובאים בחוזרי המנכ"ל   
* אבטחת שגרה בקייטנה ובפנימייה   
* הכרת חפץ חשוד (הרצאת חבלן)   
* עקרונות פינוי ומצבי חירום בקייטנה ובפנימייה   
* בטיחות וגיהות בקייטנה   
* הוראות כניסה לחופי רחצה ולברכות   
* בריאות ותברואה בקייטנה.   
מדריך בקייטנה (חברתי, מקצועי ומדריך צעיר) יחויב במסגרת השתלמות של 12 שעות
בחתך הנושאים האלה:
 
ב.   
נושאים חינוכיים (9 שעות)  1)   
* עקרונות הדרכה לגיל הצעיר   
* הקניית כלים ומתודות ייחודיים
 
 
* כללי התנהגות לחיי היום-יום בקייטנה   
* פעולות ערב ולילה   
נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות (3 שעות)  2)   
* אבטחת שגרה ומצבי חירום   
* חפץ חשוד (הרצאת חבלן)   
* בטיחות וגיהות בקייטנה.   
רכז הביטחון והבטיחות בקייטנה או בפנימייה יחויב בהשתלמות של 16 שעות,
בנושאים האלה:
 
ג.   
* אבטחת שגרה בקייטנה (2 שעות)   
* היכרות עם חפץ חשוד (הרצאת חבלן; 2 שעות)   
* עקרונות מצבי חירום ונוהלי פינוי קייטנה (2 שעות)   
* מטווח (4 שעות)   
* בניית תיק אבטחת מחנה (שעה אחת)   
* בטיחות וגיהות בקייטנה והכנת תיק לניהול הבטיחות במחנה (5 שעות)   
* בניית תיק אבטחה במחנה (שעה אחת).
 
 
 
רשיון לקייטנה
 
3.7
המבקש רשיון לקייטנה לפי חוק רישוי עסקים יצרף לבקשה את המסמכים האלה:  3.7.1
 
 
תכנית של הפעילות החינוכית בקייטנה שמצורפים אליה ציור, דגם, דוגמה או כתב, לפי
העניין, של סמל הקייטנה, דגל הקייטנה, התלבושת האחידה של הקייטנה והמנון
הקייטנה, אם הם קיימים
 
א.   
טופס תיאום הוראות ביטחון בקייטנה, חתום בידי המבקש, בשלושה עותקים  ב.   
טופס מערך ביקורת לבדיקת הבטיחות בקייטנה (ראה נספח ב), אם הרשיון מבוקש
לקייטנה במבנה של מוסד חינוך
 
ג.   
טופס מערך ביקורת לבדיקת הבטיחות במחנה (ראה נספח ג), אם הרשיון מבוקש
למחנה.  
ד.   
למחנה יהיה אישור כיבוי אש כחלק מאישור העסק, ובו יפורטו ההנחיות לכיבוי אש, הציוד
המחייב והאמצעים הנוספים המחייבים לכיבוי אש.
 
3.7.2
 
 
סמכויות נותן האישור  3.7.3
 
 
נותן האישור יבדוק אם תכנית הקייטנה ונספחיה אינם סותרים מטרה ממטרות החינוך
הממלכתי במשמעותה בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953 (להלן - חוק חינוך
ממלכתי), ויגיש חוות דעת, בכתב, לעניין זה לרשות הרישוי בהקדם האפשרי ולא
יאוחר מתום 21 ימים מיום שנמסרו לו תכנית הקייטנה ונספחיה לבדיקה. האישור
יינתן בהתאם לנאמר בחוק רישוי עסקים.
 
א.   
נותן האישור רשאי לתת לבעל הרשיון את ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח
שהפעילות בקייטנה תושתת על העקרונות המפורטים בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי או
שלא תסתור חקיקה כלשהי.
 
ב.   
נותן האישור רשאי, בהודעה בכתב, לדרוש מבעל הרשיון לתקן תוך מועד סביר כל
ליקוי בעניין הנוגע לקייטנה. בעל הרשיון חייב למלא דרישה זו תוך המועד הנקוב בה.
 
ג.   
4. בטיחות ותברואה
 
שטח הקמת הקייטנה
 
4.1
ככלל לא תתקיימנה קייטנות במבנים ובבתי ספר שמתבצעים בהם שיפוצי קיץ הכוללים
תוספת בנייה, שינוי מבנים וכד'.
 
4.1.1
 
 
בקייטנה יהיה צוות כיבוי אש מתוך הסגל והחניכים.
 
4.1.2
 
 
במקרים שהקייטנה או המחנה יוקמו בשטח, תתקיימנה דרישות המינימום האלו:  4.1.3
 
 
השטח יהיה יבש ונקי.  א.   
השטח ימוקם במרחק סביר מאזור מגורים ומאזור תעשייה, מביצות, משלוליות
וממקומות לסילוק אשפה ושפכים.
 
ב.   
השטח יהיה נקי מעשבי בר ומקוצים עד למרחק של 10 מ' מהמבנים או מהאוהלים
הקיצוניים.
 
ג.   
 
במקרים שהקייטנה או המחנה יוקמו בחניון או בחורשה, הם יעמדו בתנאי המינימום האלה:
4.1.4
 
 
יהיו בה מי שתייה, שולחנות, ספסלים ושירותים.  א.   
אם היא תהיה בחורשה, אין לקיימה, בחורשת אורנים מדרום לזיכרון-יעקב ומצפון
לבאר-שבע.
 
ב.   
הקייטנה תוקם במרחק העולה על: (א) 50 מ' מקו מתח גבוה; (ב) 100 מ' מעורק תנועה
ראשי; (ג) 150 מ' ממקורות מים המשמשים לשתייה.
 
ג.   
המחנה יוקם במרחק של 100 מ' לפחות משדות המושקים בקולחין או משדות
מרוססים.
 
ד.   
 
תנאים לקייטנה שקיימים בה שירותי שדה או שירותים כימיים  4.2
בקייטנה שיש בה שירותי שדה או שירותים כימיים יוקמו מקומות המגורים במרחק שאינו פחות
מ-30 מ' מהשירותים הקרובים ואינו עולה על 100 מ' מהם.
 
 
 
המטבח  4.3
המטבח יוקם במרחק של 100 מ' לפחות מחדרי השירותים ובהתחשב עם כיווני הרוחות.  4.3.1
 
 
מטבח הקייטנה יהיה במבנה קבוע או במבנה ארעי.  4.3.2
 
 
במבנה מטבח קבוע יתקיימו התנאים לפי תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי
אוכל).
 
4.3.3
 
 
מבנה של מטבח ארעי יוקם באוהל המיועד למטרה זו בלבד.  4.3.4
 
 
במטבח הנמצא במבנה ארעי יתקיימו התנאים האלה:  4.3.5
 
 
יהיו שולחנות עבודה מצופים בחומר אטום הניתן לרחצה או לשימוש חד-פעמי.  א.   
הכלים והמצרכים יאוחסנו על אצטבאות בגובה 30 ס"מ מהרצפה לפחות.  ב.   
הלחם יאוחסן בארון מרושת המונע חדירת חרקים ומכרסמים לתוכו שיהיה סגור בכל
עת או בארגז עץ או בקופסת קרטון נקייה המונחים על אצטבה. הלחם יהיה ארוז
  באריזה מקורית של המאפייה.
ג.   
במטבח יהיה ברז למים זורמים לשטיפת כלים.  ד.   
מתחת לברז יותקן שולחן רחצה וכיור לשטיפת כלים. הכיור ואזור השטיפה ינוקו
משאריות מזון מיד לאחר גמר שטיפת הכלים.
 
ה.   
במטבח יהיו ווים לתליית הסירים הרחוצים בגובה של 50 ס"מ לפחות מהרצפה.  ו.   
הכנת המזון תתבצע על פי ארבעת היסודות לטיפול נכון במזון:  4.3.6
 
 
רכישת מזון ממקומות בטוחים  א.   
מניעת כניסה של חיידקים למזון  ב.   
מניעת ריבוי חיידקים במזון  ג.   
הרחקת חיידקים מכלים וממזון.
כל זה לפי נוהל ההדרכה של משרד הבריאות.
 
ד.   
לא ייכנס אדם למטבח הקייטנה אלא לצורכי עבודה בלבד.
 
4.3.7
 
 
 
אחסנת אשפה ופינויה  4.4
האשפה מהמטבח תאוחסן במכלים בעלי מכסה תקין.  4.4.1
 
 
בתוך המכל תהיינה שקיות מפוליאטילן (ניילון) בגודל מתאים למכל.  4.4.2
 
 
האשפה תפונה מהמטבח פעם ביום לפחות אל מכלי אשפה מכוסים המותקנים במרחק של
50 מ' מהמטבח.
 
4.4.3
 
 
משטח מכלי האשפה יהיה נקי בכל עת.
 
4.4.4
 
 
 
מקורות המים ודרכי אספקתם  4.5
המים שיסופקו לקייטנה יהיו ממקור שאישרה לשכת הבריאות האזורית.  4.5.1
 
 
יסופקו לפחות 40 ל' ליום לנפש ממקור מים מאושר.  4.5.2
 
 
המים יסופקו ממקור לאספקת מים זורמים על-ידי רשות מקומית או במכלים נקיים
ואטומים שמחוברים אליהם ברזים.
 
4.5.3
 
 
מים המיועדים לשימוש במטבח הקייטנה יסופקו במכל המיועד למטרה זו בלבד.  4.5.4
 
 
מערך בדיקת המים והטיפול בהם יהיה בהתאם להנחיות של משרד הבריאות.
 
4.5.5
 
 
 
שולחנות לרחיצת כלי אוכל
 
4.6
בשטח הקייטנה יהיה שולחן לרחיצת כלי אוכל שיעמוד בתנאים האלה:   
השולחן יהיה מצופה מתכת בלתי מחלידה או פח מגולוון.  4.6.1
 
 
שני צדיו הקיצוניים יהיו מוגבהים, והלוח שלו ייבנה בשיפוע כלפי פנים.  4.6.2
 
 
בחלק התחתון של השיפוע יהיו פתחים לניקוז מי שטיפת הכלים.  4.6.3
 
 
מתחת לכל שולחן תהיינה תעלות ניקוז פתוחות להרחקת מי השטיפה אל מחוץ לשטח המחנה
או יהיה בור סופג בנפח של מטר מעוקב אחד לפחות אשר ימולא באבנים או בחצץ. לפני בור
ספיגה יותקן מפריד שמן.
 
4.6.4
 
 
מעל לשולחן יותקנו ברזים זוגיים נגדיים כדי לאפשר רחיצת כלים משני הצדדים.  4.6.5
 
 
מספר הברזים שיותקנו על השולחנות לרחיצת הכלים יחושב לפי זוג ברזים נגדיים לכל 25
ילדים לפחות.
 
4.6.6
 
 
שטיפת הכלים תתבצע במים זורמים ובחומרים שאישר משרד הבריאות.
 
4.6.7
 
 
 
איסור הכנסת מזון מסוים  4.7
לשטח הקייטנה לא יוכנסו מצרכי המזון האלה:  4.7.1
 
 
קרמים, קצפות ורטבים  -   
מיונז  -   
בשר, עוף, דגים או מוצריהם, בין אם הם מבושלים או בלתי מבושלים, טחונים או
בלתי טחונים, קפואים או בלתי קפואים, אלא אם כן הם משומרים וארוזים בקופסאות
סגורות הרמטית
 
-   
חלב שאינו מפוסטר או מעוקר.  -   
באתרים שיש בהם מטבח מרכזי העומד בתנאי "בית אוכל" תיתכן הכנת פריטי המזון
המפורטים לעיל בכפיפות לאישור של לשכת הבריאות.
 
4.7.2
 
 
 
הכנסת מזון למטבח
 
4.8
מצרך מזון מהמנויים להלן בטור א' יוכנס לקייטנה רק אם מולאו התנאים המצוינים לצדו בטור
ב':
 
 


טור ב'
התנאים
 
טור א'
מצרך המזון
 
ממקור מאושר, באריזה מקורית של היצרן  מצרכי מזון משומרים 
(א) ארוזים באריזות מקוריות, סגורות ונקיות  חלב, מוצרי חלב וגבינות 
(ב) טריים מדי יום   
ארוזים באריזה מקורית של היצרן  מרגרינה, חמאה וריבה 
נקיות ולא סדוקות או שבורות  ביצי תרנגולת 
יבשים, בלתי מצופים וארוזים  דברי מאפה 
עטופים בלבד  שוקולד ודברי מתיקה 
טריים או מיובשים בלבד  פרות וירקות 
אספקה יומית ממאפייה מאושרת  לחם 
 
טיפול במזון
 
4.9
הטיפול במזון ייעשה בדרך זו:   
לא יוחזקו ולא יוגשו לילדי הקייטנה שאריות מזון או מאכלים מארוחה אחרת.  4.9.1
 
 
המאכלים יוכנו סמוך ככל האפשר לשעת הצריכה.  4.9.2
 
 
יש להימנע מנגיעת ידיים מיותרת במצרכי המזון.  4.9.3
 
 
אחסנת המזון תהיה בכלים נקיים וסגורים הנתונים על מדפים בגובה 30 ס"מ מהרצפה.  4.9.4
 
 
מאכלים הנאכלים חמים יוחזקו במכל חימום בטמפרטורה של מעל ל-70 מעלות צלזיוס, עד
להגשתם. מאכלים הנאכלים קרים יוחזקו בקירור פעיל, בטמפרטורה של עד 4 מעלות
צלזיוס.
 
4.9.5
 
 
הובלת המאכלים תיעשה במכלים נקיים וסגורים; המכלים ינוקו מיד אחרי השימוש.
 
4.9.6
 
 
פרות וירקות יש לרחוץ באופן יסודי ביותר, בתמיסת דטרגנט, ולהדיחם היטב במים זורמים
אחרי רחיצתם, על פי הנוהל של משרד הבריאות.  
4.9.7
 
 
המטפלים במזון ירחצו את ידיהם בסבון באופן יסודי לפני התחלת העבודה, אחרי כל
הפסקה בעבודה, בין פעולות בסוגי מזון שונים, ובמיוחד אחרי ביקור בשירותים.
 
4.9.8
 
 
בריאות העובדים במטבח
 
4.10
 
לא יעבוד במטבח קייטנה אדם שנתקיים בו אחד מאלה:  4.10.1
 
הוא חולה במחלה מידבקת או נושא טפילים של מחלה מדבקת.  א.   
על גופו יש חבורות, חטטים, פצעים פתוחים או מוגלתיים, אף אם הם מכוסים
בתחבושת.
 
ב.   
הוא עונד תכשיטים על ידיו.  ג.   
ניקיון גופו אינו מניח את דעתו של המרכז.  ד.   
בגדי העובד במטבח יהיו נקיים, בהירים ומיועדים למטרה זו בלבד.  4.10.2
 
על אדם העובד במטבח הקייטנה להמציא אישור רפואי במועד כי הוא בריא לחלוטין ורשאי
לעבוד במטבח.
אדם העובד במטבח הקייטנה חייב להקפיד על ניקיון גופו ועל הכללים הנדרשים לשמירה על
ההגיינה הסביבתית.
 
4.10.3
 
שירותים
 
4.11
 
בקייטנה יימצאו או ייבנו שירותים לכל מין בנפרד, כמפורט להלן:  4.11.1
 
לכל 50 נפשות, או חלק מהן, לפחות תא שירותים אחד  א.   
במבנה - לכל 40 ילדים, או לחלק מהם, לפחות משתנה אחת.  ב.   
השירותים יסומנו באופן ברור ונראה לעין. במחנות הממוקמים בטבע יבוצע הסימון בדרך
זו:
 
4.11.2
 
הדרך לשירותים תסומן בסרטים לבנים.  א.   
 בשעות הלילה תואר הדרך במנורות סערה (פנסי רוח) או בכל דרך בטוחה אחרת. ב.   
השירותים והמשתנות יהיו מאחד או יותר מהסוגים המפורטים בתקנות רישוי עסקים
(תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש). הם ייבנו, יוחזקו ויסולקו בהתאם לתנאים
המפורטים בתוספת הראשונה לתקנות אלו.
 
4.11.3
 
סמוך לשירותים או לשוחות יותקנו ברזי מים זורמים לשטיפת ידיים לאחר השימוש בהם.
ליד הברזים יימצא תמיד סבון.
 
4.11.4
 
בקייטנה ימונה אחראי שתפקידו יהיה לדאוג לניקיון השירותים והמשתנות.
 
4.11.5
 
מלאי של חומרי ניקיון, הדברה וחיטוי
 
4.12
 
בקייטנה יימצא תמיד מלאי של חומרי ניקוי (לרבות סיד וגיר במקרה של שירותים
המבוססים על בורות ספיגה), נייר טואלט וסבון לשימוש שבוע ימים.
 
4.12.1
 
חומרי החיטוי וההדברה יאוחסנו במקום המיועד למטרה זו בלבד שיהיה נעול בכל עת,
והמפתח יימצא בידי מנהל הקייטנה.
 
4.12.2
 
מקלחות
 
4.13
 
בקייטנה הכוללת לינה תיבנינה או תוקצינה מקלחות נפרדות לשני המינים, שתענינה על התנאים
האלה:
 
 
לכל 50 נפשות או לחלק מהן תהיה לפחות מקלחת אחת.  4.13.1
 
מקלחת שדה תעמוד בתנאים האלה לפחות:  4.13.2
 
מתחת לכל מקלחת ייבנה בור סופג מכוסה באבנים או בחצץ לספיגת מי הדלוחין או
תעלות ניקוז אל מחוץ לשטח הקייטנה או פתרון אחר שיניח את דעתו של משרד
הבריאות.
 
א.   
רצפת המקלחת תהיה בנויה מבטון או מאריחים, ותישטף מדי בוקר במברשת ובמים
ובתמיסה של חומר מחטא באישור משרד הבריאות.
 
ב.   
מכלי האשפה  4.14
 
אשפה מכל סוג שהוא תורחק מהמחנה בשקי פוליאטילן לפחות פעם ביום. בתוך המחנה יפונו
פחי האשפה לפחות שלוש פעמים ביום למשטח מרכזי שייקבע בתיאום עם משרד הבריאות.
 
4.14.1
 
בקייטנה הכוללת מגורים יוצב ליד מקומות המגורים מכל אשפה אחד לכל 20 ילד או לחלק
מהם; מכלי האשפה יעמדו בתנאים האלה:
 
4.14.2
 
א. תהיינה בתוכם שקיות פוליאטילן מתאימות לגודל מכל האשפה.   
ב. הם רוקנו פעם ביום לפחות, לתוך מכלי אשפה מרכזיים.   
בקייטנה יוצבו מכלי אשפה מרכזיים שיעמדו בתנאים האלה:  4.14.3
 
א. הם יהיו בעלי מכסה אטום ומדגם שאישרה הרשות המקומית.   
ב. הם יוצבו במרחק של 50 מ' ממטבח הקייטנה.   
ג. השטח שמסביב למכלי האשפה ומתחתם יהיה נקי בכל עת.   
האשפה ממכלי האשפה המרכזיים תסולק באחת מהדרכים האלה:  4.14.4
 
א. סילוק מרכזי על-ידי הרשות המקומית בתדירות של פעם ביום לפחות     
ב. סילוק לתוך בור אשפה העומד בתנאים האלה:     
   1) הוא מותקן במרחק של 100 מ' לפחות מהקייטנה וממקור מי שתייה כלשהו.   
   2) גודלו יחושב לפני מספר הילדים בקייטנה ויהיה בנפח של 4 מ' מעוקבים לפחות,
   ועומקו יהיה מטר אחד לכל 100 ילד.
 
 
   3) האשפה תכוסה מדי יום בשכבת אדמה בעובי של 10 ס"מ.   
   4) אם הבור מולא עד כדי 50 ס"מ מתחת לפני הקרקע, הוא יכוסה באדמה ויסומן
   בשלט שיהיה כתוב עליו "בור אשפה מלא".
 
 
   5) אם תנאי הקרקע לא יאפשרו חפירת בור, ולא תקוימנה ההוראות המנויות לעיל,
   תישרף האשפה מדי יום ביומו לאחר קיום סדרי בטיחות נאותים.
 
 
ניקוז שפכים  4.15
 
בורות סופגים יהיו לכל פונקציה בנפרד (אחד למטבח, אחד למקלחת וכד'). אפשר לנצל את
הטופוגרפיה לניקוז ללא בור סופג, באישור משרד הבריאות.
 
4.15.1
 
ניקוז הדלוחין יהיה באמצעות צנרת סגורה לבורות סופגים או לשטח שיאושר על ידי משרד
הבריאות.
 
4.15.2
 
ניקיון השטח בסיום הקייטנה  4.16
 
לא יעזוב מנהל הקייטנה את השטח אלא לאחר ביצוע הפעולות האלה:   
סתימה של כל בורות הניקוז, בורות השירותים ובורות האשפה  4.16.1
 
ביצוע פעולת ניקוי כללית של שטח הקייטנה והרחקת כל פסולת ואשפה.  4.16.2
 
אם הקייטנה מתקיימת ביער קק"ל, יש לבצע פגישת סיכום עם אחראי היער מטעם הקק"ל.
 
4.16.3
 
רפואה ועזרה ראשונה  4.17
 
אישור בריאות מההורים
על כל חניך להצטייד בטופס הצהרה על מצב בריאותו החתום על ידי הוריו (ראה הוראה
בחוזר הוראות הקבע סא/4 (א), סעיף 2.2‎-19). הטופס יימסר למנהל הקייטנה, והמידע
הרפואי בו יועבר אך ורק לגורם רלוונטי במחנה. טופס הצהרת הבריאות יישמר בידי מנהל
הקייטנה, ולא יימסר לגורם אחר.
קבלת ילד עם בעיות רפואיות למסגרת הקייטנה תיעשה באישור מנהל הקייטנה.
ההורים אחראים להמציא אישור מרופא מטפל המגדיר את הצורך למתן טיפול, אם קיים
צורך כזה. בעל הסמכות הרפואית הגבוהה ביותר בקייטנה אחראי לדאוג ליישום התוכן של
טופס ההצהרה על בריאותו של החניך.
 
4.17.1
 
צוות רפואי  4.17.2
 
בכל קייטנה יימצאו בכל עת לפחות אנשי הרפואה האלה:  א.   
בקייטנה המונה עד 100 חניכים יימצא מגיש עזרה ראשונה.  1)   
בקייטנה המונה 100 חניכים ומעלה יימצא חובש. על כל 100 חניכים נוספים
יימצא חובש נוסף.
 
2)   
בקייטנה המונה 400 חניכים או יותר יכלול הצוות הרפואי רופא, אחות ושני
חובשים. כמו כן יש לחייב הצבת רופא כונן זמין למהלך כל הקייטנה, וכן רכב
לפינוי נפגעים המסוגל לשאת אלונקה עם נפגע במצב של שכיבה.
 
3)   
מנהל הקייטנה יוודא כי כל איש צוות רפואי נושא עמו תעודה בתוקף המעידה על
הכשרתו ועל תפקידו. ואלה תנאי הסף המחייבים את אנשי הצוות הרפואי:
 
ב.   
מגיש עזרה ראשונה (מע"ר)
בוגר קורס שמשכו 44 שעות בעזרה ראשונה/בהחייאה, שעבר רענון של 20 שעות
בתום כל שנתיים ומציג תעודה על כך.
 
1)   
חובש
א)מי שעבר קורס חובשים בצה"ל שלב 6, עד שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר
בצה"ל. שנתיים לאחר שחרורו יחויב החובש לעבור השתלמות ורענון שיימשך
שלושה ימים, וכן הלאה בתום כל שנתיים. הקורס יועבר על ידי גורם מוסמך
ויכלול גם יום אחד של התנסות על אמבולנס. אם החובש משרת שירות פעיל
במילואים ומביא אישור על כך מיחידתו הצבאית, הוא פטור מרענון.
 
2)   
ב)חובש/נהג שעבר קורס נהגי אמבולנס במד"א (עובד או מתנדב), והוא פעיל
במד"א.
 
 
ג)בוגר קורס נהגי אמבולנס של מד"א עד שנה מיום סיום הקורס. בוגר שאינו פעיל
חייב בקורס רענון בדומה לחובש צבאי.
הערה
בסיום כל קורס רענון תינתן למסיימים תעודת כיס המאשרת את השתתפותם
בקורס הרענון ואת העובדה שעברו את הבחינות. תוקף התעודה לשנתיים.
 
 
אחות
אחות מוסמכת, ולא אחות סיעודית, שעסקה באופן סדיר במקצוע עד 3 שנים לפני
הצטרפותה למחנה.
 
3)   
פאראמדיק
מי שסיים לימודי תואר ברפואת חירום. פאראמדיק פעיל (לפחות 6 משמרות
בחודש על ניידת טיפול נמרץ - נט"ן) יכול לשמש חובש. פרמדיק שאינו פעיל יעבור
השתלמויות בדומה לחובש צבאי ולחובש/נהג שאינם פעילים במקצועם.
 
4)   
רופא
רופא מומחה או בעל ניסיון ברפואת ילדים או ברפואת משפחה העוסק בתחום
רפואה ראשונית. ההעסקה במחנה תחייב השתלמות בת יומיים ברפואת חירום.
רופא יכול לשמש בכל אחד מהתפקידים של איש צוות רפואי.
 
5)   
ציוד רפואי
 
4.17.3
 
 א. ציוד מרפאה ניידת - במחנה שיש בו רופא  
 

לרופא  
הערות  הכמות שם הפריט  מס' סידורי
   2  מד לחץ דם  1 
   1  סטטוסקופ  2 
   5  מד חום  3 
   2  כלי מתכת אל חלד  4 
   1  פינצטה לגוף זר  5 
   1  פינטצה אנטומית, X1510  6 
   1  מספריים מלכי"ם 16/20  7 
   10  מחט 21  8 
   10  מחט 23  9 
   10  מחט 25  10 
   1+אוזניות  אוטוסקופ  11 
   10 חב' של 100 יחידות
לפחות
 
פד גזה סטרילי, X33  12 
   10 חב' של 100 יחידות  פד גזה סטרילי, X22  13 
   10 חב' של 100 יחידות  פד גזה X33 ל"ס  14 
   200  אגד מידבק  15 
   10  איספלנית בד חד פעמית  16 
   50  שפדל עץ  17 
   1 חבילה  אפליקטור רגל  18 
   10 חבילות  אגד חבישה, 5 ס"מ  19 
   10 חבילות  אגד חבישה, 7 ס"מ  20 
   10 חבילות  אגד חבישה, 10 ס"מ  21 
   5  צמר גפן, 100 גר'  22 
   5  תחבושת בינונית  23 
   5  תחבושת מטלין  24 
   5  משולש בד  25 
   10  תחבושת אישית  26 
   2  חוסם עורקים  27 
   2  חוסם ורידים  28 
   20  תחבושת אלסטית, 8 ס"מ  29 
   20  תחבושת אלסטית, 10 ס"מ  30 
   10  פלסטר  31 
   3 ליטרים  סביעור  32 
   2 ליטרים  אלכוהול  33 
   2 ליטרים  מי חמצן 3%  34 
   20 בק'  טיפות אף  35 
   10 בק'  טיפות אזולין  36 
   10 בק'  טיפות סולפציד  37 
   10 בק'  טיפות דקס אוטיק  38 
   10  משחת פולידין, 15 גר'  39 
   3  משחת וזלין, 40 גר'  40 
   30  משחת דקטרין  41 
   2  משחת פולידין, 250 גר'  42 
   5  משחת סינטו 3%  43 
   4  סירופ מלוקס  44 
   20  משחת הידרוקורטיזון 1%  45 
   10  לוציוקלמין  46 
   5  טיפות פניסטיל  47 
   10 יחידות  טלק רפואי  48 
   10 קופסאות  תחבושת הגיינית  49 
   10 קופסאות  טמפקס  50 
   1 קופסה  כפפות סטריליות לטקס  51 
   2  ספרי פלסטר  52 
   2  שקית קירור  53 
   5  מזרק ח"פ, 10 סמ"ק  54 
   5  מזרק ח"פ, 5 סמ"ק  55 
   5  מזרק, 50 סמ"ק  56 
   30 יחידות  הרטמן, ליטר אחד  57 
   30 יחידות  הרטמן, 500 סמ"ק  58 
   30  סט עירוי  59 
   20  ונפלון ירוק  60 
   20  ונפלון כחול  61 
   20  ונפלון ורוד  62 
   1 יחידה  צינור לשטיפת קיבה  63 
למקרה של הרעלה
בלבד
 
1 חב'  אבקת פחמן פעיל רפואי  64 
למקרה של הרעלה
בלבד
 
1 בק'  סירופ היפקאק (IPECAC)  65 
   300 טבליות  טבליות אקמול  66 
   100 יח'  סדיסטל  67 
   X203  אקמול פורטה  68 
   X203  מוסקול  69 
   100 קופסאות  מוקסיפן 250 מ"ג  70 
   X203  סירופ מוקסיפן פורטה 500
מ"ג
 
71 
   100 טבליות  פרמין  72 
   100 טבליות  פרוגרון  73 
   X203  פפברין  74 
   100 טבליות  אהיסטון  75 
   100 טבליות  אימודיום  76 
   100 טבליות  רפפן 250 מ"ג  77 
   100 טבליות  אורבנין 250 מ"ג  78 
   100 טבליות  סיליאן ג'ל  79 
   X202  אריתרומיצין  80 
   X203  אופטלגין  81 
   X204  רספרים  82 
   X202  גליפלין  83 
   X201  לקסטיב  84 
   2 בק'  טיפות אופטלגין  85 
   2 בק'  רפפן 500 מ"ג  86 
   4  משאף ונטולין  87 
   20 חבילות  סטריסטריפ  88 
   2 חב'  סכין גילוח חד פעמי  89 
   X51  אמפ' פרמין  90 
   X51  אמפ' אדרנלין  91 
   5 יחידות  קרן סלברול  92 
   5 יח'  סקלפל + להבי ניתוח 115  93 
   5 בק'  יוד סגול  94 
   5  חוקן מיקרולט  95 
   2 בק'  שמן פרפין  96 
   X520  אורבנין, 500 מ"ג  97 
חבילה סטרילית  5  חוט משי ומחט תפירה, 16
מ"מ 3/0
 
98 
חבילה סטרילית  5  חוט משי ומחט תפירה, 19
מ"מ 5/0
 
99 
חבילה סטרילית  5  חוט משי ומחט תפירה, 26
מ"מ 6/0
 
100 
  1  ערכת מכשורים כלליים
101 
   1  מספריים כירורגיים  102 
   1  מלקחיים לניתוחים זעירים  102 
   50 יח'  שקיות נייר לתרופות  103 
   2 יח'  אלונקה  104 
   1 יח'  קרש גב  105 
   1 יח'  שולחן טיפולים  106 
   1 יח'  מיטת טיפולים  106 
   1  צווארון פלדלפיה  105 
   1  סד לקיבוע  106 
השתמשו בציוד הרפואי, בכולו או בחלקו, יושלם הציוד לפי המפורט ברשימה שלעיל
בתוך 24 שעות.
 
ב.   
תכולת תרמילים רפואיים  4.17
.4
 
 
תכולת התרמיל של רופא


 
הכמות הפריט
10 אמפ' אדרנלין, מ"ג אחד
6 אמפ' אטרופין
5 אמפ' פוסיד, 20 מ"ג
2 אמפ' נאטריום בי קרבונט
5 אמפ' נאטריום פיזיולוגי, 10 מ"ג
20 טבל' אקמול, 500 מ"ג
5 אמפ' פראמין 10 מ"ג, 2 מ"ל
1 אמפ' אולטראקורטן, 100 מ"ג
5 אמפ' ואליום 1 מ"ג, 2 מ"ל
5 אמפ' לידוקאין 2%, 10 מ"ג
1 המאצל, 500 מ"ל
10 כפפות לא סטר' גדולות (לטקס)
1 צוארון חילוץ בינוני
10 אגד 3
2 אגד מתמתח, X54
1 אספלנית 1
2 גזה וזלין, סטרילית
1 חוסם ורידים, 70 ס"מ
2 חוסם עורקים, 2 מ'
1 מד חום
10 מזרק לואר, 2 סמ"ק, עם מחט
X1.521
10 מזרק לואר, 10 סמ"ק, עם מחט
X1.521
1 מזרק לואר, 50 סמ"ק, ללא מחט
10 מחט לואר, X1.518, ח"פ
10 מחט לואר, X1.521, ח"פ
10 מחט מסוג וונפלון G 14
10 מחט מסוג וונפלון G 18
10 מחט מסוג וונפלון G 22
1 מנתב אוויר מס' 1
1 מנתב אוויר מס' 2
1 מנתב אוויר מס' 3
10 משולש בד
10 מסורית לאמפולות
1 מד-לחץ דם עם שעון
1 סטטוסקופ
2 מכשיר לעירוי בלחץ
1 מספריים לחבישה
12 סיכות ביטחון
1 סרט שרוול מד"א
1 ערכת מחדר תריסריון+שקית
2 ערכת מכשירים כללית לרופא
1 ערכת לרינגוסקופ
2 ערכה נלווית לניתוח זעיר
1 ערכת עירוי
1 ערכת פנימוטורקס
1 ערכת קריקוטומיה
10 פד גזה "X3"3, סטרילי
40 פד יוד
30 פד לחיטוי עור
1 מנורת מצח
1 צינור הרדמה מג'יל 7 מ"מ עם
מחבר
1 צינור הרדמה מג'יל 8 מ"מ עם
מחבר
2 תחבושת שדה אישית
2 תחבושת שדה בינונית
2 תחבושת שדה גדולה
2 תחבושת לכוויות
1 תרמיל רופא ריק
1 מקל תאורה
1 מסכת כיס להנשמה
1 מפוח אמבו למבוגר + מסכות 5‎-2
1 סקשן
א.   
תכולת התרמיל של חובש
1 תרמיל גב (בגודל בהתאם לתכולה)
10 משולשים
10 אגדים (גליליים)
20 פד גזה "X3"3 סטרילי
3 חוסם עורקים סיליקון 2 מ'
2 חוסם ורידים
2 תחבושת מטלין לכוויות
2 תחבושות אלסטיות
10 תחבושות אישיות
2 תחבושות בטן
50 טבליות אקמול
20 אגד מידבק
2 STICK LIGHT (שפורפרת זוהרת)
CC50 כלורהקסידין נוזלי/פולידין
2 גלילים (1‎+1) פלסטר, "1-"2 (איספלנית)
1 מספריים מאלומיניום לתחבושות
1 מסכת כיס תקנית להנשמה (אמבו)
2 צווארון פילדלפיה לקיבוע עמוד שדרה צווארי
1‎+1‎+1 מנתב אוויר מס' 2, 3, 4
20 פד-אלכוהול לחיטוי העור, 70%
1 פנס עם סוללות רזרביות ונורה רזרבית
ליטר אחד מימיית מים מפלסטיק
2 (כל ערכה מכילה ליטר אחד) ערכות עירוי הרטמן עם ציוד לעירוי
2 VENFLON 18G
2 VENFLON 21G
2 מחט מסוג וונפלון G 18
2 מחט מסוג וונפלון G 21
4 מערכות למתן עירוי 4(2 לכל ערכה)
חומר לחיטוי העור
4 פד "X3"3
גליל אחד איספלנית נייר, "1
5 זוגות כפפות חד פעמיות
 
ב.   
נוסף לתרמיל יצויד כל חובש באלונקה מתקפלת שתהיה ברכב הטיול.   
תכולת התרמיל של מע"ר
תרמיל גב (הגודל בהתאם לתכולה) 1
אגד גלילי (גדלים שונים) "3 10
גליל איספלנית "1 1
חוסם עורקים (סיליקון) 2 מ' 2 יח'
מספריים לעזרה ראשונה לחיתוך חומר ממתכת 1
משולש בד 10
סד פלסטי ליד 1
פד גזה "X3"3, סטרילי 20
פד לחיטוי העור, אלכוהול 70% 10
תחבושות אישיות 8
תחבושות בטן 2
תחבושות מטלין לכוויות 2
מנתב אוויר מס' 2, 3, 4 1‎+1‎+1
כפפות חד פעמיות 5 זוגות
 
ג.   
הערה: על כל בקבוק ועל כל קופסה יצוינו בבירור תוכנם והוראות השימוש בהם, ובכלל זה
התאריך האחרון לשימוש.
 
 

   
טיפול רפואי  4.17.5
 
נתגלו אצל ילד סימני מחלה, הוא יופנה לרופא, בליווי מדריך.  א.   
גילה הרופא אצל ילד סימני מחלה מידבקת, יודיע מנהל הקייטנה על כך ללשכת
הבריאות הקרובה תוך 12 שעות.
 
ב.   
הורה הרופא על שליחת ילד חולה לביתו, יישלח עמו מלווה מבוגר.  ג.   
המלווה המבוגר ילווה את הילד החולה עד מסירתו לידי הוריו או אפוטרופסו.  ד.   
טיפול אחרי הכשת נחש, עקיצת עקרב או נשיכת כלב או חתול  4.17.6
 
הוכש ילד על-ידי נחש או נעקץ על-ידי עקרב, יש לנהוג כדלהלן:   
אחרי הכשת נחש  א.   
קיבוע האיבר המוכש  1)   
השכבה במקום מוצל ומנוחה מוחלטת  2)   
פינוי מיידי לבית חולים  3)   
הבאת הנחש - חי או מת - לבית החולים.  4)   
טיפול בעקיצת עקרב  ב.   
קירור המקום ומנוחה מוחלטת  1)   
פינוי מיידי לבית החולים הקרוב.  2)   
טיפול בנשיכת כלב או חתול  ג.   
יניקוי הפצע במים ובסבון  1)   
העברת את הנשוך למתקן רפואי קרוב להמשך הטיפול.  2)   
איסור הכנסת בעלי חיים  4.17.7
 
אין להכניס בעלי-חיים לשטח הקייטנה.   
כללי התנהגות  4.17.8
 
יש למעט ככל האפשר בשהייה בשמש.  א.   
 אין לשהות בשמש ללא חולצה וכיסוי ראש. רצוי להרכיב משקפי שמש. ב.   
יש למרוח קרם הגנה מסנן קרינה על איברי הגוף החשופים.  ג.   
אין ללכת יחף בטיולים או בשטח הקייטנה.  ד.   
לילדי הקייטנה תהיה מנוחת לילה שלא תפחת משש שעות רצופות ומנוחת צהריים שלא
תפחת משעה אחת.
 
ה.   
מי שתייה  4.17.9
 
בשטח הקייטנה יימצאו בכל עת מים באיכות של מי שתייה בכמות בלתי מוגבלת. יש
לדאוג לאספקת מים צוננים.
 
א.   
בשטח הקייטנה יותקנו ברזים למי שתייה.  ב.   
חשיבות השתייה תוסבר לילדים על-ידי המדריכים.  ג.   
לא יצאו ילדים לטיול אלא אם צוידו בכמות נוזלים המפורטת בחוזר המיוחד ו',
התשנ"ז, "טיולים במערכת החינוך".
 
ד.   
המים ייבדקו לפחות 3 פעמים: שבוע לפני הקמת המחנה, יומיים לפני תחילת הפעילות
ובמהלך הפעילות.
 
ה.   
בדיקות הגבה וכלור נותר תיעשינה באופן שוטף בכל יום על ידי רכז התברואה במחנה,
והוא ירשום את הממצאים. לשם כך יש להצטייד בערכות בדיקה מתאימות.
 
ו.   
פעולות חיטוי המים תיעשינה בנוכחות נציג משרד הבריאות.  ז.   
סוג המכלים שמותר להשתמש בהם להובלת מי שתייה יהיה כמצוין בתקנות מי
השתייה.
 
ח.   
התנהגות בימי שרב  4.17.10
 
בימי שרב לא יתקיימו טיולים מחוץ לשטח הקייטנה.  א.   
בימי שרב תתנהל הפעילות במקומות מוצלים בלבד ובתנאים שימנעו מאמץ פיזי מוגבר.
ב.   
כל פעילות שאינה מתנהלת בישיבה תופסק בימי שרב בין השעות 16‎-9.  ג.   
יש לערוך הפסקות שתייה תכופות ולפקח על כך שהחניכים שותים.  ד.   
החזקת רכב ומכשיר טלפון נייד לצרכים דחופים  4.17.11
 
רכב במצב תקין ומכשיר טלפון יימצאו דרך קבע בשטח הקייטנה וישמשו לצרכים
דחופים.
 
א.   
בקייטנה הממוקמת מחוץ לשטח עירוני יימצא רכב פינוי עם אפשרות להכנסת אלונקה.
ב.   
בקייטנה הממוקמת מחוץ לשטח עירוני והמונה מעל 400 חניכים יימצא אמבולנס.
 
ג.   
מפקד
 
4.18
 
ילדי הקייטנה ייפקדו לפחות בכל בוקר, צהריים וערב, לפי רשימת חניכים מסודרת.  4.18.1
 
ילדי הקייטנה ייפקדו בכניסה לים, לברכה ולכל מקום רחצה אחר וביציאה מהם, לפי
רשימת חניכים מסודרת.
 
4.18.2
 
יש לפקוד את החניכים בכל עלייה לרכב הסעה וירידה ממנו.
 
4.18.3
 
כניסה לחורבות, לבתים נטושים או למערות
 
4.19
 
ילדי הקייטנה לא יורשו להיכנס לחורבות, לבתים נטושים או למערות, אלא בהתאם להוראות
אלה:
 
 
הנכנס ינעל נעליים.  4.19.1
 
אין לשכב או לשבת על הארץ.  4.19.2
 
אין לעמוד סמוך לדפנות או לקירות או להישען עליהם.  4.19.3
 
אין לנוח או ללון בחורבות, בבתים נטושים או במערות.  4.19.4
 
הכניסה למערות תיעשה רק באישור הלשכות לתיאום טיולים.
 
4.19.5
 
מודעות לבטיחות, הדרכת הסגל ומנהיגות
 
4.20
 
מודעות לכללי הבטיחות  4.20.1
 
מנהל מינהל החברה והנוער במשרד החינוך והרשות המקומית הנוגעת בדבר יפעלו לכך שכל
מנהל קייטנה יהיה מודע להוראות ולכללי הבטיחות המפורטים בסעיף זה.
 
 
הדרכת הסגל  4.20.2
 
מנהל הקייטנה יהיה בקי בהוראות סעיף זה, והוא חייב לעדכן בהן את סגל הקייטנה ולוודא
את ביצוען.
 
 
מנהיגות  4.20.3
 
בכל מצב חירום או תקרית בקייטנה שבהם איש צוות הקייטנה נמצא עם הילדים, יעמוד
הוא בראשם, יהיה עמם בכל התפתחות, יעודדם, ידריכם וינהיגם.
 
 
   
תפקידיו של מנהל הקייטנה  4.21
 
מנהל הקייטנה נושא באחריות לבטיחות, לביטחון ולבריאות.  4.21.1
 
מלבד אחריותו הכוללת, מנהל הקייטנה אחראי במישרין על אלה:  4.21.2
 
תקינות הגידור, תקינות השערים ונעילתם  א.   
ארגון ההשגחה, הליווי והפיקוח על הילדים  ב.   
הקשר עם הרשויות, לרבות משטרת ישראל, מגן-דוד אדום, פיקוד העורף ומכבי-האש  ג.   
סידורי העזרה הראשונה בקייטנה, לרבות אמצעים לפינוי מהיר של נפגעים  ד.   
קיום הוראות החוק ותנאי הרשיון בכל הנוגע לפעילות הקייטנה  ה.   
קיומו של שילוט נאות האוסר על השלכת פסולת שלא במקום המיועד לכך והמצביע על
מיקום פחי האשפה.
 
ו.   
נתגלה ליקוי-בטיחות או מפגע, על מנהל הקייטנה לדאוג להסרתם. לא הוסר הליקוי או
המפגע, לא תקוים פעילות במקום שיש בו סכנה לילדים או לסגל.
 
4.21.2
 
פרסום רשימת מספרי טלפון חיוניים  4.21.3
 
מנהל הקייטנה יפרסם על לוח המודעות של הקייטנה, ובכל דרך נוספת שיראה לנכון,
את מספרי הטלפון של המנויים להלן:
 
א.   
1) הרופא הקרוב     
2) האחות     
 3) מרפאת קופת החולים הקרובה    
4) תחנת מגן דוד אדום     
5) בית החולים הקרוב     
6) בתי החולים התורנים בסביבה     
7) שירות המוניות הקרוב     
8) לשכת הבריאות הקרובה של משרד הבריאות     
9) תחנת המשטרה הקרובה     
10) הרשות המקומית או רשות החינוך המקומית 
 
11) לשכת המחוז של משרד החינוך. 
 
למרכז הקייטנה תהיה בהישג-יד רשימת מספרי הטלפון שפורטו לעיל, וכן מספרי
הטלפון של הורי הילדים במקום העבודה ובבית.
 
ב.   
הגישה לטלפון בתחום הקייטנה תהיה מובטחת למנהל הקייטנה ולסגל, בכל עת
פעילותה של הקייטנה, לשימוש בהתאם לצורך.
 
ג.   
 
התנועה אל הקייטנה ובחזרה  4.22
 
נוכחות בוגר בתחנות איסוף גדולות ומרכזיות  4.22.1
 
בתחנות איסוף גדולות ומרכזיות להסעות ילדים יימצא בוגר או מדריך מסגל ההדרכה,
אף אם אינו בוגר, אשר יקדים לבוא לתחנת האיסוף כמחצית השעה לפני מועד הנסיעה.
א.   
בידי הבוגר או המדריך תהיה רשימת שמותיהם של הילדים שיש לאספם בתחנת
האיסוף.
 
ב.   
תחנת איסוף  4.22.2
 
תחנות לאיסוף ילדים תיקבענה ברחובות שקטים, ללא תנועה סואנת, שיהיו קרובים ככל
האפשר למקום מגוריהם של הילדים.
 
 
התנועה אל הקייטנה וחזרה  4.22.3
 
מנהל הקייטנה יוודא כי בתאגיד שהוא בעל הרכב המשמש להסעה המאורגנת יש מי
שממלא תפקיד של ממונה על הבטיחות כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה,
התשי"ד-1954.
 
א.   
כל כלי רכב המסיע ילדים לקייטנה וממנה ישולט בשלט "הסעת ילדים". גיל האוטובוס
לא יעלה על 10 שנים.
 
ב.   
בהסעה מאורגנת באוטובוס או בטיולית ילוו את הילדים שני מדריכים לפחות, שישבו
ליד פתחי היציאה והכניסה לרכב במשך כל הנסיעה. מספר הילדים הנוסעים באוטובוס
או בטיולית יהיה בהתאם למספר הנקוב ברשיון כלי הרכב.
 
ג.   
לפני כל הסעה ברכב יוודא המדריך האחראי לה כי יש ברכב ערכת חילוץ וציוד עזרה
ראשונה, כנדרש לפי תקנות התעבורה, התשכ"א-1961.
 
ד.   
בשעת הנסיעה יקפידו המדריכים על משמעת ועל קיום כללי הזהירות על פי המפורט
בסעיף 5.1‎-25 של חוזר זה (בקטע העוסק בהבטחת הבטיחות בתנועה אל מוסד החינוך
וממנו).
 
ה.   
המדריך האחראי על ההסעה המאורגנת ידאג לכך שהנהג יקפיד על נסיעה מתונה
ובטוחה.
 
ו.   
הילדים יעלו על הרכב או ירדו ממנו רק ליד שפת המדרכות או במפרצי חנייה בשטח
עירוני, ורק בשולי הכביש בשטח בין-עירוני.
 
ז.   
העברת ילדים מצד אחד של הכביש לצדו האחר או משטח פעולה אחד למשנהו תלווה
בפיקוח מדריכים, שינקטו אמצעי בטיחות מרביים במהלך החצייה של הכביש.
 
ח.   
סדר הירידה מהרכב: הגיע כלי-הרכב ליעדו, ירדו הילדים ממנו לפי סדר ישיבתם.
המדריך יישאר במקום עד לנסיעת הרכב כשהוא ריק, וישגיח שהילדים לא ייפגעו
בשעת הירידה מן הרכב או בשעה שהרכב מתמרן בשטח בנסיעה לאחור או בכל דרך
אחרת.
 
ט.   
נסיעה באופניים: אם קיימת הסעה מאורגנת מתחנת האיסוף לקייטנה, לא יגיע ילד
אליה כשהוא רכוב על אופניים אלא לאחר קבלת אישור בכתב מאת מרכז הקייטנה
ואישור של ההורים כי ידוע להם שילדם רוכב באופניים אל הקייטנה וממנה למקום
מגוריו וכי הם פוטרים את הקייטנה ואת עובדיה מאחריות לבטיחותו עד הגיעו
לקייטנה ומרגע יציאתו מתחום הקייטנה.
 
י.   
בכלי-הרכב לא ייסעו נוסעים זרים שאינם נמנים עם סגל הקייטנה, עם ילדיה או עם
מלווי ההסעה.
 
יא.   
לכל טיול ימונה אדם שלא ישתתף בו ותימצאנה אצלו רשימות החניכים לכל אוטובוס
בנפרד.
 
יב.   
תקינותו של הציוד והפעלתו  4.23
 
תקני ציוד  4.23.1
 
ציוד העזר והמתקנים להפעלת חוגים יירכשו בידי מרכז הקייטנה בהתאם לתקנים של
משרד החינוך שאפשר לקבלם מנותן האישור.
 
 
הפעלת ציוד חשמלי  4.23.2
 
לפני הפעלת ציוד חשמלי יש לקבל אישור על תקינותו מחשמלאי מוסמך.  א.   
ציוד חשמלי בקייטנה יופעל בידי המדריכים או בהשגחתם, למעט מסורים חשמליים
שיפעילו אותם מדריכי כיתה י"ג לפחות, לאחר קבלת תדרוך הפעלה.
 
ב.   
עבודות חשמל  4.23.3
 
התקנת תאורה בקייטנה או הוספה של נקודות חשמל בה תיעשה רק בידי חשמלאי
מוסמך.
 
א.   
הונחו כבלי-חשמל מאריכים, ידאג מרכז הקייטנה שהם יוסדרו באופן שלא יהיו
מכשול.
 
ב.   
ציוד פגום  4.23.4
 
ציוד פגום ייפסל לשימוש בתחומי הקייטנה או בפעילויותיה.
 
 
רחצה בים ובברכה  4.24
 
תחולת ההוראות בסעיף 5.1‎-27, "הבטחת הבטיחות בפעילויות מים"  4.24.1
 
ההוראות המפורטות בסעיף 5.1‎-27 של חוזר זה, "הבטחת הבטיחות בפעילויות מים", חלות
במלואן גם על הרחצה בים או בברכה במסגרת קייטנות ומחנות. ההוראות המפורטת להלן
הן בנוסף להוראות המצוינות לעיל.
 
 
אישור בכתב  4.24.2
 
הרחצה בים או בברכה תותר רק לילדים שהביאו אישור בכתב מהוריהם על הסכמתם.
האישור יימסר למנהל הקייטנה ויישמר בתיק מיוחד.
 
 
מקומות רחצה  4.24.3
 
רחצה בים ובברכה תתקיים רק במקומות רחצה מוכרזים לפי חוק הסדרת מקומות רחצה,
התשכ"ד-1964, ובאישור נוסף של הממונה על הבטיחות בלשכת המחוז של משרד החינוך.
 
 
שעות הרחצה  4.24.4
 
הרחצה תתקיים בשעות היום בלבד, כשהראות טובה, וכשיש מציל מוסמך במקום. בשעות
הדמדומים או הערב, או אם הראות אינה טובה, הרחצה בים ובברכה אסורה.
 
 
דגל שחור  4.24.5
 
מדריך או מלווה בגיר לא ירשה לילד להיכנס לים כשמונף דגל שחור ליד סוכת המציל.   
חובת המדריך האחראי  4.24.6
 
לפני הרחצה בים ייוועץ המדריך האחראי עם המציל לעניין קביעת מקום מסוים שבו ייכנסו
הילדים למים.
 
 
משמעת  4.24.7
 
המדריך האחראי ידאג לכך שהילדים יישמעו להוראותיו של המציל.   
ליווי בשעת הרחצה  4.24.8
 
כניסת ילדים לים או לברכה מותנית במילוי דרישות הסף המפורטות בטבלה:
 
א.   


מספר המלווים לקבוצה 
בים  בברכה  מספר התלמידים בקבוצה  גיל התלמידים 
הרחצה אסורה  2  10  גן חובה 
הרחצה אסורה  2  15  כיתות א'-ד' 
3  2  15  כיתות ה'-ו' 
2  1  15  כיתות ז'-ט' 
2  1  20  כיתות י' ומעלה 
2  2  קבוצת לימוד  חינוך מיוחד 
הערה: גיל התלמידים מתייחס לשנת הלימודים בפועל או לשנה שהסתיימה, ובכל מקרה לא לשנת הלימודים
שאחרי חופשת הקיץ.
 
 
היה מספר הילדים גדול מ-20 וקטן מ-30, הם יחולקו לשתי קבוצות דומות במספרן.
הקבוצה שתישאר מחוץ למים תהיה בהשגחתו של מדריך שיימצא על החוף או על שפת
הברכה.  
ב.   
השגחה בחוף
אין להשאיר ילדים בחוף הים או על שפת הברכה בלי השגחתו של בגיר היודע לשחות.
 
4.24.9
 
סככה
מנהל הקייטנה ידאג לכך שילדים ישהו בחוף הים או מחוץ לברכה בסככה או במקום מוצל
אחר ויחבשו כיסוי ראש.
 
4.24.10
 
מפקד נוכחות
לפני כל רחצה בים או בברכה ובגמר הרחצה יערוך המדריך האחראי מפקד נוכחות על-פי
רשימת השמות של הילדים שבידו.
 
4.24.11
 
גידור
תחום הרחצה של הילדים יגודר בחבל או בדרך יעילה אחרת. אין להתיר יציאת ילד מן
התחום שנקבע לרחצה.  
4.24.12
 
השהות במים
המדריך האחראי לא ירשה לילד לשהות במים יותר ממחצית השעה ברציפות.
 
4.24.13
 
תפקיד המדריך
בשעה שהוא מופקד על ילדי קייטנה הרוחצים בים או בברכה לא יעסוק המדריך בהוראת
שחייה, בארגון משחקים או בשחייה להנאתו.
 
4.24.14
 
משחקים ועזרים אסורים
המדריך האחראי יאסור משחקים של התזת מים, הטבעה, קפיצות למים וכל משחק מסוכן
אחר. כן יאסור על הילדים את השימוש בסנפירים, במשקפי צלילה ובמצופים לסוגיהם.
 
4.24.15
 
פעולות חירום
הבחין מדריך בילד שיש חשש שהוא טובע או עלול לטבוע, יפעל להצלתו המיידית ויזעיק את
המציל או את מגן דוד אדום לפי הוראות המציל.
 
4.24.16
 
סיום הרחצה
חמש דקות לפני סיום הרחצה יודיע המדריך האחראי על מועד סיומה ויפעל להוצאת
הילדים מהמים; אין להרשות שהייה נוספת במים.
 
4.24.17
 
תיק עזרה ראשונה  4.24.18
 
מנהל הקייטנה ידאג לכך שתיק העזרה הראשונה יהיה בידי אחד המדריכים המלווים
את ילדי הקייטנה למקום רחצה.
 
א.   
תכולת תיק העזרה הראשונה מפורטת ב-4.17 לעיל, "רפואה ועזרה ראשונה"  ב.   
מקומות רחצה אסורים
הרחצה במאגרי-מים פתוחים, בנחלים או בברכות דגים אסורה. מנהל הקייטנה יזהיר את
הילדים מפני ניסיון לרחוץ בהם.
 
4.24.19
 
שיט
 
4.25
 
תחולת ההוראות בסעיף 5.1‎-27, "הבטחת הבטיחות בפעילויות מים"
ההוראות המפורטות בסעיף 5.1‎-27 של חוזר זה, "הבטחת הבטיחות בפעילויות מים", חלות
במלואן על הרחצה בים או בברכה במסגרת קייטנות. ההוראות המפורטת להלן הן בנוסף
להוראות המצוינות לעיל.
 
4.25.1
 
הגבלות בשיט
מנהל הקייטנה רשאי לארגן שיט רק בספינות ממונעות, המיועדות להסעת קבוצות מטיילים,
כשהן מושטות בידי בעלי מקצוע על פי רשיון כחוק מטעם רשות מוסמכת.
 
4.25.2
 
ליווי
השיט של הילדים בספינות ממונעות בטיולים קבוצתיים ייערך בליווי מבוגרים ובהשגחתם.  
4.25.3
 
חובות המלווים
מחובתם של המלווים בשיט להקפיד על הוראות אלו:
 
4.25.4
 
מספר החניכים שיעלו לספינות יהיה בהתאם לרשיון הספינה.  א.   
בספינה יימצאו אמצעי-הצלה.  ב.   
כל ילד ישב במקום שנקבע לו.  ג.   
יש לשמור על המשמעת בזמן ההפלגה.  ד.   
ייערך מפקד נוכחות לפי רשימת שמות לפני תחילת השיט ובסיומו.
 
ה.   
התנאי לקיום שיט  4.25.5
 
השיט במסגרת קייטנה טעון אישור בכתב של מפקח מינהל החברה והנוער בלשכת המחוז של
משרד החינוך.
 
 
ביקורים בגן-חיות  4.26
 
המדריכים והמלווים של קבוצת ילדים המבקרת בגן-חיות יאסרו על ילדים להתקרב לכלובי
החיות. על המדריך האחראי להסביר לילדים, לפני הכניסה לתחומי גן-החיות, את הסכנה
הטמונה בהתקרבות לכלובי החיות.
 
4.26.1
 
המדריך האחראי יאסור על הילדים האכלה של חיות בגן-חיות או כל פעולה אחרת המחייבת
התקרבות לכלוביהן.
 
4.26.2
 
 
טיולים  4.27
 
תחולת ההוראות בסעיפים 5.1‎-26 ו-5.3‎-25  4.27.1
 
ההוראות המפורטות בחוזר זה, בסעיף 5.1‎-26, "הבטחת הבטיחות בטיולים
ובפעילויות שדה ושטח", חלות במלואן גם על טיולים הנערכים במסגרת הקייטנות.
ההוראות המפורטת להלן הן בנוסף להוראות אלה.
 
א.   
גם ההוראות המפורטות בסעיף 5.3‎-25 של חוזר הוראות הקבע סא/5(ב), "נוהלי
ביטחון בבתי ספר - הביטחון בטיולים ובפעילות חוץ בית ספרית", חלות במלואן על
טיולים הנערכים במסגרת קייטנות.
 
ב.   
אישור ביטחון  4.27.2
 
מנהל קייטנה לא יקיים טיול אלא לאחר שקיבל אישור ביטחון על פי הנחיית הלשכה לתיאום
טיולים, כמפורט בסעיף 5.3‎-25 של חוזר הוראות הקבע סא/5(ב), "נוהלי ביטחון בבתי ספר
- הביטחון בטיולים ובפעילות חוץ בית ספרית", ובתיאום עם מטה התנועה הרלוונטי שלו.
 
 
תנאי שרב  4.27.3
 
אין לקיים טיול אם הודיע חזאי השירות המטאורולוגי כי הטיול יתקיימו תנאי שרב.   
שינוי התנאים במהלך טיול  4.27.4
 
התקיימו תנאי שרב במהלך טיול או גבר החום במהלכו, בלי שהייתה הודעה מוקדמת על כך
מטעם החזאי, יש לבטל את הסיורים ברגל.
 
 
שתייה  4.27.5
 
אספקה של מים קרים, בכמות שלא תוגבל מראש, תובטח במשך הטיול. נערך הטיול
ברגל, תיקבע הפסקה לשתיית מים פעם בשעה לפחות.
 
א.   
נערך הטיול ברכב, תיקבע מדי שעתיים הפסקה בת 15 דקות לפחות, לצורך שתייה.  ב.   
יש לדאוג שמסלול הטיול יעבור במקומות שאפשר להשיג בהם מים ראויים לשתייה או
להצטייד מראש בכמות מספקת של מי שתייה.
 
ג.   
תחשיב מי השתייה  4.27.6
 
כמות מי השתייה שתילקח במכלים לטיול תחושב לפי 750 סמ"ק לילד לשעת הליכה,
ושליש ליטר לילד לשעת נסיעה.
 
א.   
המדריכים והמלווים יהיו מצוידים גם במימיות.  ב.   
טיול ברגל  4.27.7
 
מנהל הקייטנה ידאג לכך שלטיול ברגל יצטיידו הילדים בכיסוי ראש, בנעליים גבוהות
ובלבוש מתאים.
 
א.   
בסיור ברגל אין לנוע בכבישים. אם אין אפשרות אחרת, יש ללכת בשולי הכביש בטיולי
הליכה (באזור בין-עירוני בלבד), במרחק סביר מהתנועה שבו. יש להקפיד על הליכה
בצד השמאלי של הכביש, נגד כיוון התנועה.
 
ב.   
אין לנוע על מסילת ברזל, לרבות הסוללה.  ג.   
שעות החשכה  4.27.8
 
אין לקיים טיולים בשעות החשכה, אלא באישור מפקח מינהל החברה והנוער בלשכת המחוז
של משרד החינוך.
 
 
מלווים ומלווים רפואיים  4.27.9
 
מתקיים הטיול באזור שאיננו עירוני, יצרף מנהל הקייטנה לטיול -  א.   
מדריך טיולים מוסמך הבקיא באזור הטיול  1)   
מי שמוסמך להגיש עזרה ראשונה, היודע להשתמש בציוד שבתרמיל עזרה ראשונה
(לעניין זה יש להעדיף נוכחות של אחות מוסמכת או חובש מוסמך);
 
2)   
מלווים נושאי נשק לפי הוראותיהן של רשויות הביטחון;  3)   
מלווים בוגרים בהתאם לסוג הפעילות המתוכננת (פעילות מים, שיט, שחייה וכד').
4)   
דרישות מפורטות המתייחסות למלווים החמושים מפורטות באישור הביטחון לטיול על
פי המפורט בחוזר הוראות הקבע סא/5(ב), סעיף 5.3‎-25, "נוהלי ביטחון בבתי ספר -
הביטחון בטיולים ובפעילות חוץ בית ספרית", סעיף קטן 3, "דרישות כוחות הביטחון
לליווי חמוש בטיולים".
 
ב.   
מסלולי טיולים  4.27.10
 
מנהל הקייטנה יקיים טיולים במסלולים המומלצים בידי הוועדה המייעצת לטיולים
במשרד החינוך או במסלולים אחרים שיאשר היועץ לטיולים בלשכת המחוז של משרד
החינוך.
 
א.   
בידי המדריכים תהיה מפת האזור, ומסלול הטיול יסומן עליה.  ב.   
קייטנות למוגבלים  4.27.11
 
בקייטנה לילדים המוגבלים מבחינה פיזית יפעל מרכז הקייטנה בהתאם להוראותיו של יועץ
בטיחות מוסמך שהוא בעל תעודת כשירות מטעם מפקח עבודה ראשי על הבטיחות במשרד
העבודה (להלן - יועץ בטיחות מוסמך).
 
 
הנחיות לבניית מתקני מחנאות  4.28
 
כללי  4.28.1
 
נוהלי הבטיחות שלהלן נועדו למתקן מחנאות שגובהו בין 2 ל-6 מ'.  א.   
המתקן ייבנה מעץ, והחיבורים ייעשו באמצעות חבלים.  ב.   
הגדרות  4.28.2
 
סנדות: מוטות עץ באורך של 7‎-1 מ' ובעובי של 12‎-5 ס"מ לפחות.  א.   
חבל לבניית מתקני מחנאות: חבל שזור, בקוטר של 4 מ"מ לפחות, העשוי מסזל או
מפלסטיק.
 
ב.   
מסמרים: מסמרי ברזל או פלדה מפותלים.  ג.   
סולם: סולם הצמוד למתקן והבנוי משלבים.  ד.   
ציוד: ציוד הכולל פטישים, צבת וכו'.
 
ה.   
           
הוראות בטיחות להקמת המתקנים  4.28.3
 
הוראות הבטיחות שלהלן מפורטות על פי שלבי ההקמה האלה:  א.   
שלב מקדים - ההכנות  1)   
שלב ההקמה  2)   
שלב השימוש במתקן  3)   
השלב של פירוק המתקן  4)   
השלב המקדים - ההכנות  ב.   
לפני תחילת ההקמה של המתקן יש להגדיר את סוגו, את הגובה הנדרש ואת
מיקומו המדויק וכן להכין תרשים או דגם של המתקן.
 
1)   
לצורך הקמת המתקן ימונה מדריך בעל ניסיון של 3 שנים לפחות בהקמת מתקן.
המדריך יהיה בעל ידע, ניסיון והכשרה מתאימים.
 
2)   
המתקן ייבנה בפיקוחו ובהנהלתו הישירה והמתמדת של המדריך בכל שלבי
ההקמה. הן התכניות והן המתקן עצמו יאושרו על ידי מנהל הקייטנה.
 
3)   
השטח שיאותר לא יהיה מתחת לקווי חשמל או טלפון.  4)   
עם איתור השטח הוא יגודר בגידור תוחם, והכניסה תותר רק למי שעוסק בהקמת
המתקן.
 
5)   
יש להכין את כל הנדרש מראש, ובכלל זה סנדות, מסמרים, חבלים וחומרי בנייה
אחרים.
 
6)   
יש לתדרך את הקבוצה שתשתתף בהקמת המתקן. התדריך יכלול הוראות
בטיחות ואמצעי אבטחה לעבודה במקומות גבוהים.
 
7)   
יש להכין אמצעי כיבוי בכל שלב, מהקמת המתקן ועד פירוקו. יש להכין מטפים
בכמות מספקת בהתאם להנחיות כיבוי האש של המחנה.
 
8)   
ערכת עזרה ראשונה תהיה בהישג יד ובקרבת מקום.  9)   
שלב ההקמה  ג.   
יש לנקות את שטח המתקן מאבנים ומכל עצם העלול לסכן את החניכים.
 
1)   
הסנדות שישתמשו בהן בהקמת המתקן תיבדקנה על ידי המדריך הממונה על
ההקמה, תותאמנה לייעודן ותהיינה חזקות וללא ריקבון, תולעים או סדקים.
 
2)   
יש להשתמש בחבלים בעובי 12‎-4 מ"מ. החבלים יהיו חדשים.  3)   
בסיס המתקן יהיה מרובע, ומידותיו X22 מ' לפחות וX4‎-4 מ' לכל היותר (לא כולל
החצובות והמשולשים).
 
4)   
הקשר של חבל לצורך חיבור סנדה יהיה קשר מוט. הכפיתות לצורך חיבור
הסנדות תהיינה מרובעות, מצולבות או שמיניות, בהתאם לצורך. עובי חבל
הכפיתה יהיה 6‎-4 מ"מ.
 
5)   
לאחר הבנייה של שלד המתקן ייבנו מעקות בכל מקום שנמצאים ועובדים בו.  6)   
אם יותקן חשמל במתקן, הוא יהיה של 24 וולט בלבד ורק על ידי חשמלאי
מוסמך.
 
7)   
אפשר להשתמש בחומרי בנייה נוספים, כמו מתכת, קירות, ברזל וכו', אבל אורכם
לא יעלה על מטר אחד, והשימוש בהם יהיה בבסיס התחתון של המתקן.
 
8)   
מתקן שגובהו מעל ל-4 מ' לא יעלו עליו או ישהו בו במהלך הבנייה יותר מ-6
אנשים (450 ק"ג) בו-זמנית.
 
9)   
היתדות לחיזוק המתקן תהיינה במרחק של לא יותר ממטר אחד זו מזו. המתקנים
יעוגנו לעצים יציבים או למעגנים בשיטה של 2‎-1‎-3 או 1‎-1‎-1, בהתאם לצורך.
 
10)
 
אם מרכיבים את המתקן על בסיס בטון קיים, יש לחברו לווים או ליתדות שיוכנו
מראש בשטח.
 
11)
 
מתקן לשינה שגובהו מעל 50 ס"מ מחויב במעקה מכל צדדיו. גובה המתקן לא
יעלה על 1.5 מ', ובכל מקרה הוא יהיה חד קומתי.
 
12)
 
בשלב ההקמה תותר הכניסה רק למי שעוסק בבנייה, באישור מדריך האחראי על
הבנייה.
 
13)
 
חיבורים  14)
 
א)אם משתמשים במסמרים, עליהם להיות מפותלים.   
ב)המסמר יהיה באורך שלא יבלוט מהרכיבים.
 
 
הציוד שמשתמשים בו להקמת המתקן, כמו פטישים, צבתות וציוד אחר, יהיה
תקין, ויש להשתמש בו בצורה המתאימה לייעודו.
 
15)
 
שלב השימוש במתקן  ד.   
המשתמש הראשון במתקן יהיה המדריך הממונה על ההקמה, והוא יבדוק את
חוזק המתקן ואת מידת יציבותו.
 
1)   
העלייה של חניכים/נוער למתקן תיעשה בהשגחה ובאישור של מדריך. העלייה
למתקן תבוקר על ידי מדריך בחלק התחתון ועל ידי מדריך בחלק העליון.
 
2)   
העלייה תבוצע בסולמות בעלי שלבים. כאשר גובה הסולם מעל 2 מ', יש להתקין
מעקה גב לכל אורכו למניעת נפילה. אם העלייה היא בשיטה אחרת, יש להתקין
מאחזי יד בגובה של 110 ס"מ.
 
3)   
יש לציין בשילוט ברור את גיל ומספר החניכים/הנוער שיהיו רשאים להשתמש
במתקן בו-זמנית.
 
4)   
בכל בוקר, עם תחילת הפעילות, ייבדקו המתקנים על ידי מדריך אחראי לפי
רשימת בדיקה מסודרת.
 
5)   
אין לעלות על מתקן שגובהו עולה על 2 מ' בלילה.  6)   
שלב הפירוק  ה.   
בעת פירוק המתקן יש לנקוט את כל כללי הזהירות שננקטו בעת ההקמה.  1)   
לצורך פירוק המתקן ימונה מדריך אחראי בעל ניסיון של 3 שנים לפחות בהקמה
ובפירוק מתקן. המדריך יהיה בעל ידע, ניסיון והכשרה מתאימים.
 
2)   
יש לגדר את השטח ולאשר כניסה לשטח המתקן לעוסקים בפירוק בלבד.  3)   
לצורך הפירוק יש להשתמש בציוד תקין ומתאים לשימוש.  4)   
לפני תחילת הפירוק יתדרך המדריך האחראי את המפרקים באשר לכל שלבי
הפירוק.
 
5)   
הפירוק יהיה בשלבים, מהחלק העליון כלפי מטה. יש להימנע מגרימת מפולת בכל
שלבי הפירוק.
 
6)   
מתקנים שגובהם מעל 2 מ' יפורקו באור יום בלבד.
 
7)   
התקנת גנרטורים ותשתיות חשמל  4.29
 
יש לפעול לפי ההנחיות שלהלן במצבים שבהם יש צורך להתקין גנרטורים לאספקת חשמל שלא
דרך חברת החשמל:
 
 
חוק החשמל התשי"ד-1954 ותקנותיו קובע כי "לא יתכנן אדם, לא יתקין, לא יבדוק, לא
יתקן גנרטור אלא אם כן הוא חשמלאי". מתוך כך ברור לחלוטין כי התקנת גנרטור יכולה
להתבצע רק על ידי אדם בעל רשיון של חשמלאי, ולכן ההצבה וההתקנה של גנרטור יכולות
להתבצע רק על פי הוראות חוק החשמל התשי"ד-1954 ותקנותיו העדכניות ליום ביצוע
העבודה.
 
4.29.1
 
בהתאם להוראות החוק, בהתקנת גנרטור מעל 5 קו"ש חובה לרשום את הגנרטור במשרד
התשתיות הלאומיות, במינהל החשמל. במסגרת ההודעה למשרד התשתיות הלאומיות יש
לציין את הנתונים האלה:
 
4.29.2
 
השם, המען והבעלים או המחזיק לפי העניין  א.   
מען המקום שבו הגנרטור נמצא, ושם ומען האחראי על הגנרטור  ב.   
הפרטים המופיעים על לוחיות הזיהוי של הערכה  ג.   
אופן התקנת הגנרטור (קבוע, ארעי)  ד.   
אופן התקנת המתקן (קבוע, ארעי).  ה.   
על כל שינוי בנתונים האלה יש לדווח גם כן למינהל החשמל במשרד התשתיות הלאומיות.  4.29.3
 
לאחר הדיווח יתקבלו אישור והנחיות של משרד התשתיות הלאומיות מהמינהל לענייני
החשמל.
 
4.29.4
 
לכל גנרטור ימונה אחראי אדמיניסטרטיבי, ולא תתאפשר הפעלתו של הגנרטור אלא על ידי
האחראי.
 
4.29.5
 
הגנרטור ומערכת החשמל המוזנת על ידו ייבדקו על ידי חשמלאי בודק בעל רשיון מתאים
(חשמלאי הרשאי לעסוק בביצוע בדיקות מתקן חשמל בהתאם לסוג הרשיון שלו, למעט
עבודות חשמל אשר תוכננו ובוצעו על ידו) לפני הפעלתו הראשונה, לאחר ביצוע שינויים בו,
וכן פעם בחמש שנים לפחות, ויינתן אישור בכתב בדבר הדרכת האחראי על הגנרטור.
 
4.29.6
 
האחריות על פי חוק החשמל ותקנותיו לגבי הגנרטור ומתקני החשמל "יראו אותה כמוטלת
  על מתכנן המתקן, מתקינו, בודקו, בעליו, מחזיקו או מפעילו" (ציטוט מ"חוק החשמל").
4.29.7
 
כל התקנה, שיפוץ או שינוי במערכת החשמל יבוצעו על ידי חשמלאי מוסמך בלבד, והמערכת
תיבדק על ידי חשמלאי בודק כמתחייב בחוק החשמל.
 
4.29.8
 
מרחק הגנרטור מהמחנה ומיקום מכל הדלק (הנפרד) יהיו בהתאם להנחיות כיבוי אש
ברישוי עסקים.
 
4.29.9
 
שימוש במבערי גז חד-קני ודו-קני (כלב גז)  4.30
 
להלן הנחיות בטיחות לשימוש במבערי גז חד/דו-קני המחוברים אל מכל גז פחמני מעובה
לצורך חימום ובישול מזון, שתייה וכדו'; זאת כדי למנוע סיכונים העלולים לנבוע משימוש
לא תקין במתקנים אלו ובגז פחמני מעובה:
 
4.30.1
 
מבערי הגז החד-קני/הדו-קני מיועדים לשימוש עם מכלי גז ביתיים ותעשייתיים
בקיבולת של 30 ל' לפחות, בחיבור ישיר.
 
א.   
מבערי הגז החד-קני/הדו-קני פועלים על גז פחמני מעובה (גפ"מ) שהוא חומר דליק, ויש
להקפיד על כללי הבטיחות המתחייבים מכך.
 
ב.   
יש לוודא כי מבער הגז החד-קני/הדו-קני מאושר על ידי מכון התקנים הישראלי.  ג.   
יש לקרוא את הוראות השימוש והבטיחות המצורפות למכשיר על ידי היצרן לפני
השימוש ולפעול על פיהן.
 
ד.   
הובלת מכלי הגז תתבצע אך ורק כשהם במצב אנכי (במעומד) ויציב, ללא חשש של
נפילה בשעת טלטול הרכב או במהלך פניות.
 
ה.   
לצורך הפעלת מכלי הגז יש להציבם אך ורק במעומד. המכלים והמערכת יותקנו רק
במקומות פתוחים ומאווררים, שלא תהיה בהם אפשרות של הצטברות גז במקרה של
דליפה ובמרחק של 5 מ' לפחות ממקומות שבהם המפלס נמוך מהמקום שבו מותקנת
המערכת כולה. אם יש בלוני עתודה, יש להגדיר עבורם חצר מתוחמת ומוצלת, עם ציוד
כיבוי אש נאות, וכן עם שילוט מתאים.
 
ו.   
אין להשתמש במבער הגז החד-קני/הדו-קני במקום סגור.  ז.   
לפני יציאה לשטח ייקבע אדם מבוגר, רצוי בעל ידע טכני, שיהיה אחראי על מערכת הגז
  וידאג שילדים ואחרים לא יעסקו במערכת זו. אלה תפקידיו:
ח.   
1) עליו לוודא בסיום הפעלת מערכת הגז, כי הברזים של מכלי הגז ומערכת הגז
סגורים.
 
   
עליו לפקח על אופן ההעמסה של הציוד על הרכב ההסעה ועל פריקתו ממנו, ובכלל
2) זה העמדתו במצב אנכי ובאופן יציב, כדי שלא תהיה אפשרות שהוא ייפול.
 
   
3) עליו לוודא כי המכלים המובלים סגורים ולא קיימת אפשרות שהם ייפתחו על ידי
פגיעה מכנית או דומה.
 
   
לפני היציאה לשטח חובה שמבערי הגז ייבדקו על ידי טכנאי גז מוסמך ויינתן אישור
בכתב על ידו על תקינות המכשיר והחיבורים. האישור יכלול את הדרכת האחראי לגז.
 
ט.   
האדם המבוגר שייקבע כאחראי על מערכות הגז יקבל הדרכה על ידי טכנאי גז מוסמך
בצורה מסודרת. ההדרכה תכלול הסברים על -
 
י.   
1) רכיבי המערכת;     
2) אופן החיבור של המערכת למכל;     
3) אופן בדיקת האטימות של המערכת לפני הפעלתה;     
4) תרגול החיבור, הבדיקה וההפעלה של המערכת.     
לפני הפעלת המבער החד-קני/הדו-קני יש להדק היטב את המחבר שבין מכל הגז
למכשיר, להקפיד על תקינות האטם ולוודא שאין דליפת גז. אין להשתמש באש לבדיקת
דליפה. הבדיקה תתבצע אך ורק באמצעות מי סבון מקציפים.
 
יא.   
לפני הפעלת המבער החד-קני/הדו-קני יש לבדוק את תקינות הצינור הגמיש המחבר בין
המכשיר לבין המכל.
 
יב.   
יש להתקין שסתום זרימת יתר בין מכל הגז למכשיר, באופן זה: שסתום זרימת היתר
יחובר אל ברז מכל הגז, והצינור הגמיש יחובר אל שסתום זרימת היתר. טכנאי גז
מוסמך יאשר בכתב כי שסתום זרימת היתר הותקן על פי הנדרש.
 
יג.   
החיבורים בין המכשיר או המכל (ואם יותקן שסתום זרימת יתר - גם בין השסתום)
לבין הצינור הגמיש יהיו באמצעות מחבר מתוברג וחומר אטימה. כל אבזרי חיבור אלו,
המצויים בצינורות הגמישים, יהיו מחוברים לצינור הגמיש בעזרת טבעת הצמדה
(בנדים) או בהברגה או בלחץ, כדי שלא ישתחררו מאליהם בשימוש רגיל.
 
יד.   
הוראות הפעלה ושימוש  טו.   
1) יש להציב את המבער החד-קני/הדו-קני בתנוחה רצויה באמצעות רגליות
המכשיר.
 
   
2)יש להקפיד שהכלי שמחממים בו יוצב בצורה יציבה ולא יתנדנד (קיימת סכנת
היפוך הכלי ושפך חם וכתוצאה מכך כוויות). רצוי להציב את הכלי שמחממים על
אמבט מתכת.
 
   
3) יש לוודא כי ברזי המכשיר (אחד במבער חד-קני ושניים במבער דו-קני) סגורים
היטב.
 
   
4) יש לפתוח את הברז של מכל הגז.     
5) להדלקה יש לפתוח את ברז המכשיר ובו-זמנית להגיש גפרור דולק לפתח הגביע
שבקצה המכשיר, ויש להקפיד לעמוד מאחורי המכשיר (במבער דו-קני יש
להדליק כל קנה בנפרד, בהתאם להוראות לעיל).
 
   
6) הלהבה שתידלק צריכה להיות חזקה, רועשת וכחלחלה. אם לא נדלקת להבה כזו,
יש לוודא כי ברז המכל פתוח, ואם הוא פתוח ובכל זאת אין להבה כאמור לעיל,
יש לכבות את המכשיר ולהחזירו לתיקון אצל היצרן.
 
   
7) את עוצמת האש אפשר לווסת במידת מה באמצעות ברזי המכשיר בלבד.     
כיבוי המכשיר  טז.   
כאשר אין מפרקים את המבער מהמכל עקב הצורך בשימוש חוזר, יש לסגור את
1) הברז/ים של המבער ואחר כך את ברז הגז של המכל.
 
   
2) אם יש צורך בפירוק המערכת מהמכל עקב העמסתה או העברתה, יש לסגור
ראשית את ברז הגז של המכל ולחכות עד שהלהבה תדעך כליל, ורק אז יש לסגור
היטב את ברזי המכשיר.
 
   
בשאלות הבהרה בנושא מבערים והפעלה יש לפנות אל היצרן.
 
4.30.2
 
דיווח על תאונה  4.31
 
אירעה תאונה שבה נפגע ילד, בין בתחומי הקייטנה ובין מחוץ לתחומיה, בין בשעת פעילות
  ובין בשעת הנסיעה מתחנת האיסוף לקייטנה או מן הקייטנה
4.31.1
 
לתחנת הפיזור, חייב מנהל הקייטנה לדווח עליה מיד בטלפון לגורמים האלה: לקב"ט משרד
החינוך הממונה על הקייטנה/למזכ"ל תנועת הנוער או לגוף המארגן או לבעלים, למפקח
מינהל החברה והנוער הממונה על הקייטנה, וכן להורי התלמיד, לאחר התייעצות עם מזכ"ל
התנועה או עם הגוף המארגן או עם הבעלים. כמו כן עליו למלא טופס דוח על תאונה הנהוג
במשרד החינוך ולצרף את תיאור התאונה ועדויות של מדריכים וחניכים שהיו עדי ראייה
לתאונה. הטופס ייחתם בידי מנהל הקייטנה ויישלח לפי התפוצה הרשומה על גביו.
 
 
מרכז הקייטנה יצטייד, לפני פתיחתה, בטופסי דיווח על תאונה שניתן לקבלם מן הממונה על
הבטיחות בלשכת המחוז של משרד החינוך.
 
4.31.2
 
אירוע שיש בו נפגע יתוחקר על ידי המדריך ועל ידי רכז הקייטנה, והרכז יכין דוח מסכם של
הממצאים, המסקנות והלקחים, ויעביר אותו להנהגת התנועה ולמכרז תנועות הנוער.
 
4.31.3
 
5. סדרי הביטחון בקייטנות המתקיימות במבנה של מוסד חינוך
דרישות מפורטות המתייחסות לסדרי הביטחון בקייטנות נמצאות בסעיף 5.3‎-25 של חוזר
הוראות הקבע סא/5(ב), "נוהלי ביטחון בבתי ספר - הביטחון בטיולים ובפעילות חוץ-בית-ספרית",
בסעיף קטן 12, "סדרי הביטחון בקייטנות".
 
5.1 
אלה הנושאים המפורטים בחוזר המוזכר לעיל:  5.2 
מבוא  -   
מטרת השמירה והאבטחה בקייטנות  -   
המודעות לנושאי הביטחון בקייטנה  -   
הסברה  -   
כרזות  -   
תרגול נושאי ביטחון  -   
סריקות  -   
אמצעים פיזיים (גידור, כניסה, חנייה, סדר, סימון וזיהוי ציוד חיוני, מערכת כריזה למטרות
שליטה)
 
-   
אבטחת הקייטנה  -   
הוראות פתיחה באש
 
-   
אמצעים לאזעקה ולמילוט במצבי חירום  -   
האחראי לביטחון בקייטנה  -   
יציאה מהקייטנה לסיורים ולטיולים ביום ובלילה  -   
סוגי הקייטנות ונוהלי אבטחתן.
 
-   
6. סדרי הביטחון במחנות
דרישות מפורטות המתייחסות לסדרי הביטחון במחנות נמצאות בסעיף 5.3‎-25 של חוזר הוראות
הקבע סא/5(ב), "נוהלי ביטחון בבתי ספר - הביטחון בטיולים ובפעילות חוץ בית ספרית", בסעיף
קטן 13, "סדרי הביטחון במחנות".
 
6.1 
אלה הנושאים המפורטים בחוזר המוזכר לעיל:  6.2 
מבוא  -   
מטרת השמירה והאבטחה במחנות  -   
המודעות לנושאי הביטחון במחנות  -   
הסברה  -   
כרזות  -   
תרגול נושאי ביטחון  -   
אמצעים פיזיים (גידור, כניסה, חנייה, סדר, סימון וזיהוי ציוד חיוני, מערכת כריזה למטרות
שליטה)
 
-   
אבטחת המחנה  -   
חלוץ/מאסף  -   
הוראות פתיחה באש  -   
אמצעים לאזעקה ולמילוט במצבי חירום  -   
האחראי לביטחון במחנה  -   
יציאה מהקייטנה לסיורים ולטיולים ביום ובלילה  -   
סוגי המחנות ונוהלי אבטחתם  -   
דגשים מיוחדים למחנות  -   
תכנית אבטחת המחנה  -   
פיקוח ובקרה במחנה.
 
-   
7. נספחים
נספח א ביקורת בטיחות בקייטנות
 
   
תאריך: ___________
שם הבקר: ___________
מס' הטלפון: ___________
שם הקייטנה: ___________   מס' החניכים: ___________
הכתובת ומס' הטלפון: ___________   הגילאים: ___________
שם המנהל: ___________ תאריכי הפעילות: ___________

   
הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    תוקף רשיון העסקים ומספר החניכים
 
1.
 
    ציוד העזרה הראשונה (יש לוודא בדיקה ציוד ותיקי ע"ר ע"י
רופא/חובש/מגיש ע"ר)
 
2.
 
    ציוד כיבוי האש - בדיקת המטפים ועמדות כיבוי האש, וכן
סימון המטפים ואישור תקף של שירותי כבאות
 
3.
 
    המבנים
- הגובה והיציבות של המעקות
- המדרגות
- החלונות
- הדלתות
- שונות
 
4.
 
    מערכות החשמל והאנרגיה
- אישור חשמלאי בודק
- חיבורי החשמל
- מפסק זרם פחת
 
5.
 
    הציוד, כלי העבודה והמלאכה והחומרים שנעשה בהם שימוש
בחוגים ובסדנאות
 
6.
 
    קיום רשימת החניכים ומספרי הטלפון בביתם ושל ההורים
בעבודה; הימצאות חוזרי המנהל הכללי הרלוונטיים; לדוגמה:
חוזר קייטנות, חוזר טיולים ופעיליות שטח ושטח, פעילויות
מים וכו' (יש לוודא העברת הדרכה להנהלה בנושאי בטיחות
ובכללי ההתנהגות בקייטנה)
 
7.
 
    המתקנים
- מתקני משחק
- מתקני ספורט
 
8.
 
    החצר
- המפלסים
- הריצוף
- המעקות
- הגידור
- הצמחייה
- מכשולים
 
9.
 
    מתקני גז ומכלי גז (יש לוודא את קיומו של אישור
על תקינות המערכת)
 
10.
 
    שונות
 
11.
 
הערות
האישור שיינתן אינו מתייחס לפעילות המתבצעת מחוץ לשטח/למבנה הקייטנה.
 
1. 
בפעילויות מחוץ לקייטנה, כמו טיולים, שחייה בברכה וכד', יש לפעול על פי חוזרי המנכ"ל הרלוונטיים העדכניים
ליום ביצוע הפעילות.
 
2. 
סיכום כללי
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________

תאריך: ____________   שם הבקר: ____________   חתימה: ____________


נספח ב ביקורת בטיחות במחנות קיץ
תאריך: ____________ 
שם הבקר: ____________ 
מס' הטלפון: ____________ 
 
1. נתונים
המסגרת
המארגנת:____________________________________________
___
מיקום
המחנה:______________________________________________
_
שם המנהל / אחראי המחנה:
_______________________________________________
מס' ת"ז שלו:
_______________________________________________
מס' הטלפון:
_______________________________________________
תאריך הפתיחה: _________________תאריך הסיום:
______________
גיל החניכים: ____  מס' החניכים: ___
מס' המדריכים:
_______________________________________________
2. הממצאים
א. דרכי גישה וסביבה

     

הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס'
    שילוט ברור המכוון אל המחנה ובשער הכניסה
 
1.
 
    מיקום המחנה
- במרחק של מעל 50 מ' מכבלי מתח גבוה
- במרחק של מעל 100 מ' מעורק תנועה ראשי
- במרחק של מעל 150 מ' ממאגרי מים
- לא בקרבת מבצרים עתיקים
- לא בקרבת כפרים ומבנים נטושים
- לא בקרבת שטחים ביצתיים
- לא בקרבת ערמות אשפה אזוריות
 
2.
 
    הצמחייה באזור המחנה (יש לגזום ענפים
העלולים ליפול או ענפים נמוכים המסכנים בפגיעה)
 
3.
 
    תיחום וסימון גבולות המחנה בצורה בולטת
 
4.
 
    תיחום וסימון של מגרש החנייה שמחוץ למחנה
 
5.
 
    שילוט שער הכניסה
 
6.
 
ב. שטח המחנה

   
הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    סימון השבילים בצורה בולטת
 
7.
 
    סימון בולט (גם בלילה) של מכשולים: יתדות, חוטי מתיחה
של מתקנים ואוהלים, גדמי עצים וכד'
 
8.
 
    סימון הדרך לשירותים ולמקלחת והארתה בשעות החשכה
 
9.
 
    תאורה תקינה בתאי השירותים
 
10.
 
    ניקיון מקומות המגורים וסביבתם
 
11.
 
ג. מתקנים מחנאיים

   
הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    יציבות מתקני המחנה (עליהם להיות בנויים מסדנות חזקות,
ללא ריקבון, תולעים או סדקים)
 
12.
 
    מתקנים גבוהים
- גובה שלא יעלה על 6 מ'
- עומק נפילה מרבי של 2.5 מ'
- בשטח נפרד, מתוחם ומסומן
- שילוט "אין כניסה לחניכים ללא ליווי מדריך"
 
13.
 
    חבלי חיזוק מתקנים, חבלי מתיחה, יתדות מסומנים בצורה
בולטת (בצבע לבן, בסיד וכד')
 
14.
 
    מתקנים המיועדים לספורט (שימוש בחבלים בעלי קוטר של
20 מ"מ לפחות)
 
15.
 
ד. חשמל

   
הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    מערכת החשמל במחנה
- מותקנת ע"י חשמלאי מוסמך ומאושרת ע"י חשמלאי
בודק.
- קווי החשמל בגובה של 2.5 מ' לפחות.
- מוגנת ע"י ממסר לזרם פחת ברגישות 30 מיליאמפר
ומפסיקים בחצי-אוטומטיים.
- אין חיבורי חשמל של V220 לאוהלים.
- המערכת מיועדת רק לתאורה, למערכת כריזה ולמקרר
מרכזי.
- אין חיבורים מאולתרים.
- גנרטור ממוקם במרחק כ-100 מ' מהמחנה לפחות.
- עמדת תדלוק גנרטור במרחק של 10 מ' לפחות מהגנרטור
וליד העמדה ממוקם מטפה כיבוי אש של 6 ק"ג לפחות.
- ליד הגנרטור יש עמדת תדלוק עם משפך למילוי מ�כל דלק
או משאבת דלק
- לגנרטור יש מפעיל קבוע.
 
16.
 
ה. בישול וחימום

   
הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    מערכת הגז לבישול
- תותקן ע"י טכנאי גז מוסמך.
- מכלי הגז מאוחסנים במצב עמידה ובמקום מוצל, ואינם
קבורים באדמה או עטופים.
- כל מכלי הגז הם בעלי וסתים תקניים (כיוון וסת הגז
יתבצע ע"י טכנאי גז מוסמך בלבד)
- צינורות גז לא יונחו על הקרקע ללא הגנה מפני פגיעה (רצוי
במידת הצורך לקבור את הצינורות כשהם מושחלים בשרוול
הגנה)
- אין חומרים דליקים בקרבת הכיריים (בד, שמן, דלק,
חבלים).
- ליד המטבח יש מטפה כיבוי אש של 6 ק"ג לפחות.
 
17.
 
ו. חומרי ניקיון והדברה ודלקים

   
הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    מיון חומרי הניקוי וההדברה ואחסונם בנפרד, בכלי קיבול
המיועדים לכך, וכן שילוטם ב"זהירות, חומרי ניקוי והדברה!
לא למאכל!"
 
18.
 
    שימוש בחומרי הדברה ע"י מדביר מוסמך בעל רשיון
 
19.
 
    דלקנים ומכלי דלק וגז במרחק 100 מ' לפחות מהמחנה
ומתוחמים
 
20.
 
    שילוט "זהירות, דלק! לא לעשן!"
 
21.
 
    מטפי כיבוי אש ע"י עמדת אחסון דלק
 
22.
 
ז. מחסן וכלי עבודה

   
הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    תקינות כלי העבודה במחנה (ובכלל זה כלי העבודה
החשמליים)
- גרזנים: חיבור תקין של הגרזן לקת
- מעדרים: קת שלמה ולא סדוקה
- מסורים: מסורית שלמה, ללא שיניים שבורות
 
23.
 
    קיום הציוד הנדרש במחסן, ללא ציוד מיותר
כמו דלקים וכו'
 
24.
 
ח. שונות

   
הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    הימצאות במחנה של חוזרי המנכ"ל בנושאים הרלוונטיים
 
25.
 
    הימצאות מכשיר קשר פועל או טלפון נייד
 
26.
 
    הימצאות רשימה של החניכים, ובכלל זה כתובות וטלפונים
של ההורים בבית ובעבודה ואישור ההורים ליציאה מהמחנה
 
27.
 
    הימצאות רשימת בתי חולים בסביבה וטלפונים לשעת חירום
 
28.
 
    מתן הדרכה לחניכים בנושא הבטיחות בהכנה למחנה ועם
ההגעה אליו
 
29.
 
    הימצאות לוח מודעות עם הוראות בסיסיות למחנה עבור
החניכים
 
30.
 
    לבוש מתאים לחניכים ולמדריכים
 
31.
 
    אי הימצאות בעלי חיים במחנה
 
32.
 
    קיומה של תכנית לניהול הבטיחות של המחנה
 
33.
 
ט. עזרה ראשונה וכיבוי אש

   
הערות
הממצאים
הנושא לבדיקה  מס' 
    הימצאות רכב פינוי קבוע המסוגל לשאת אלונקה פתוחה
 
34.
 
    הימצאות חובש אחד על כל 100 חניכים ורופא על כל 400
חניכים
 
35.
 
    - קיום אישור של מכבי אש (כחלק מרישוי עסקים) המפרט
את הציוד המחייב את הכוננות הנדרשת במצב של שרפה
- קיום ציוד כיבוי אש תקין ובדוק כנדרש
- קיום צוות כיבוי אש מקרב צוות המדריכים
 
36.
 

3. סיכום כללי
___________________________________________________
_______________
___________________________________________________
_______________
___________________________________________________
_______________
___________________________________________________
_______________
___________________________________________________
_______________

תאריך ____________  שם הבקר ____________   חתימה
____________  

הוראות קבע


חוזר מנכ"ל תשס"ב ב/6, י"ט שבט תשס"ב, 1 בפברואר 2002