נספח 7 סדנאות
סדנה למפקחים, למנהלים ולמורים ולהטמעת החלק הראשון של חוזר זה,
"פגיעת עובדי הוראה בתלמידים" (משך הסדנה 3 שעות)  
א.
פיתחו: אלה אלגרסי, בתיה אלוני ושוש צימרמן
 
 
מבוא
חוזר מנכ"ל זה הוא נקודת ציון במערכת החינוך. הוא יוצא באמירה ברורה וחד-משמעתית
בנושא פגיעת עובדי הוראה בתלמידים, והמושג "פגיעה" מקבל משמעות רחבה: החל מפגיעה
מינית וכלה בפגיעה מילולית ובענישה גופנית. אין מדובר באמירה חדשה; הדברים נאמרו
בחוק ובפסקי דין, ונוסחו כתפיסה חינוכית של המערכת. ובכל זאת יש לחוזר מנכ"ל הממוקד
כולו בנושא זה משקל נוסף מעבר לחוקים ולתפיסות שכבר נוסחו.
צפוי כי חוזר מנכ"ל מעין זה יעורר התנגדות, גלויה או סמויה, בקרב ציבור עובדי ההוראה.
למקרא החוזר עלול להתעורר מתח בין שתי תגובות: מצד אחד, ברמת ההצהרה מצופה כי
עובדי הוראה יבינו את הדברים הנאמרים בחוזר ואף יבטאו הסכמה, שהרי מדובר בתפיסות
חינוכיות, בחוקים ובתקדימים משפטיים שקשה להתנגד להם. מצד שני, קריאת החוזר
עלולה לעורר רגשות חרדה: בסופו של דבר כל אחד מבין עובדי ההוראה עלול להיות
בסיטואציה שיכולה להיות כרוכה בפגיעה. חשוב לציין כי אין כאן כוונה "לסמן" את הפוגעים
או את הפוגעים בפוטנציה; ההפך הוא נכון.
מטרתו של חוזר זה היא להציג לפני עובדי ההוראה את כל המידע הנחוץ להם בנושא הפגיעה
בתלמידים ולשמש זרז לאיתור תחומים שיש להתאמן לא להגיע בהם למצב של פגיעה
בתלמיד.
לצורך תכנון סדנה זו נשקלו אפשרויות אחדות של תהליכי הטמעה:
אפשרות אחת: עבודת עומק אישית. מדובר בתהליך ארוך של צלילה
פנימה ופיתוח תובנות לנסיבות הגורמות לעובד ההוראה לפגוע. בהמשך
אפשר להתאמן על אימוץ תגובות אלטרנטיביות. תהליך כזה צריך
להיעשות על ידי איש מקצוע, כאשר הקונטקסט (סביבת העבודה)
  ומאפייני הקבוצה נלקחים בחשבון.
-  
אפשרות שנייה: עבודה ברמה הקוגניטיבית-התנהגותית.
 
- 
הסדנה המוצעת כאן מאמצת את הגישה השנייה. בתי ספר שיבחרו
להתמקד בעבודת ההטמעה של עבודת עומק אישית ארוכת טווח
יוכלו לפנות לקבלת סיוע אל אנשי המקצוע של שפ"י.
בכל מקרה מומלץ לעשות את התהליך של הטמעת החוזר במסגרת
קבוצות המונות לא יותר מ-20 איש.

חלק ראשון - מפגש ראשון עם החוזר (הרגשות, המחשבות, האיומים
וההזדמנויות) (שעה עד שעה ורבע)
הפגישה תתחיל בקריאה דמומה של החוזר (כ-15 עד 20 דקות).
מצופה שכל משתתף יקבל עותק מצולם של החוזר, לא רק מטעמי
נוחיות, שהרי אם כל מורה חייב להישמע לחוקים ולנהלים
הכתובים בחוזר - החוזר צריך להיות בבעלותו ונגיש לו.
לאחר תום קריאת החוזר יתבקשו המשתפים להתייחס למשפט או
לפסקה מתוכו, כולל כותרת החוזר, שעוררו את תשומת לבם
במיוחד, ולציין איזה רגש קטע זה מעורר ואיזו מחשבה הוא מעלה.
צפוי שהמשתתפים יעלו רצף של תגובות כואבות ופגועות וחרדות
לצד תגובות של שביעות רצון ושבח.
חשוב לעודד תגובות מגוונות. אם עולות רק תגובות מסוג אחד, יש
להזמין גם תגובות מהקצה השני של הרצף.
לתשומת לב המנחה: יש לצפות שבחדר תהיה הצפה של רגשות קשים.
חשוב להיות אמפאתי לתגובות הכואבות שהחוזר מעורר. החוזר
עוסק הרי בעובדי ההוראה עצמם, הם נמצאים במוקד ההתייחסות,
ולכן עוצמת התגובות מובנת. לפני ההתקדמות לחלק השני של
הסדנה רצוי לשהות עם הקבוצה בחלק זה.
שיטת ה-swot (ראשי תיבות של המילים strength,
weaknesses, opportunities, threats) לאבחון מערכת מעריכה
את כוחותיה של המערכת להוביל שינוי בנושא העומד על הפרק.
באמצעות שיטה זו נבחנים מאפיינים מנוגדים הפועלים בה
בו-זמנית מול מצב השינוי המתבקש: כוחה מול חולשותיה,
ההזדמנות הניצבת בפניה מול האיום (ראה את התרשים המודל
להלן, בתוספת א' לסדנה זו). להלן שאלות שיש לשאול כדי לבחון
את מגוון הכוחות הפועלים במערכת:
מה הם הכוחות של המערכת שיסייעו לה ליצור את השינוי ולהגשים את התוצאות
  המצופות?
1. 
מה הן החולשות של המערכת העלולות להקשות עליה להגשים את
  התוצאות המצופות?
2. 
מה הן ההזדמנויות והאפשרויות שנפתחות למערכת אם היא
  תגשים את התוצאות המצופות?
3. 
מה הם האיומים בהכנסת השינוי העלולים להפריע להגשמת התוצאות
  המצופות?
4.  
ההנחה היא כי בתחילת הדיון בחוזר יצביעו המשתתפים בעיקר על החולשות
שלו וידגישו את האיום בהוצאת נוהל מעין זה. זהו העיתוי להזמין את
המשתתפים להרחיב את היריעה ולהצביע על ההזדמנויות שחוזר זה מציב בפני
המערכת ועל הכוח שהוא מקנה לה.
אנו מביאים למנחה כמה כיווני חשיבה אפשריים המתייחסים לכוחות
ולהזדמנויות שהחוזר יוצר:
קבלת הוראות ברורות הופכת נושאים עמומים לברורים יותר וזהו יתרון.
 
- 
החוזר מזמין את המערכת לפתח דרכי התמודדות יעילות יותר עם
תלמידים מקשים.
 
- 
החוזר מאפשר גיוס גורף של כל הצוות לפעולה בנושא של
שיפור האקלים בבית הספר.
 
- 
החוזר מפחית קונפליקטים, דילמות וסימני שאלה.
 
-
החוזר פועל לשינוי נורמות.
 
- 
החוזר משביח את איכות התקשורת במערכת ומשנה את רמת השיח.
 
- 
החוזר מאפשר אימון ופיתוח שליטה עצמית בסיטואציות קשות.
 
-
החוזר מאפשר למערכת לדבר על נושאים קשים מתוך רצון להתחזק
ולהשתנות.
 
- 

לתשומת לב המנחה: ייתכן שהקבוצה תיתקע באיום ובקושי שהחוזר מציב
בפניה. במקרה זה חשוב לגלות אמפאתיה לקבוצה, אך להציג את החוזר
כעובדה קיימת, כתוצר של מדיניות ומחשבה, בהתייחס לנתונים של דוח
בנבנישתי (ראה בנספח 4).

חלק שני - מתן מידע על החוזר (45 דקות)
בסדנה למפקחים ולמנהלים יש להציג את תרשימי הזרימה של החוזר (ראה
להלן את תוספת ב' לסדנה א') ולעבור על הקטעים בחוזר המאזכרים את
אחריותם של המפקחים והמנהלים (1.9.3 ו-1.9.4). בהמשך יש לעבור
לנושאים המרכזיים המופיעים בחוזר.
בסדנה למורים אפשר להתחיל מחלק זה.
אחריותו של עובד ההוראה כפי שהיא מוגדרת על ידי החוק. מדובר בחוק
העונשין המגדיר את אחריותו של המורה בשמירה על הקטין ובמניעת
פגיעה בו. מדובר בעברות של התעללות, בעברות מין ובעברות חבלה
חמורה המחייבות דיווח בשל היות המורה במעמד של "אחראי על קטין".
לעניין זה נדרשה שופטת בית המשפט העליון, הגב' דורית בייניש, בפסק
דין נגד מורה שתקף קטין והורשע בבית משפט שלום. השופטת בייניש
נדרשה לפסוק בשאלה אם מדובר בעברה שיש עמה קלון, ולכן היא
  מחייבת פיטורין, ואכן פסקה כך.
1. 
להלן כמה ציטוטים מתוך פסק הדין:
"המורים מהווים מודל חיקוי לתלמידיהם; הם אלה האמונים על סלילת
דרכי ההתנהגות של תלמידיהם, ומשפיעים על דפוסי ההתנהגות העתידיים
של החברה כולה. מורה שהכה את תלמידיו מאבד את מעמדו ואת יוקרתו
בעיני התלמידים, ולכן יש לדרוש ממנו הקפדה יתרה במילוי תפקידו
והתנהגות הולמת בכל אורחות חייו בכלל, ובפרט עת עוסק הוא בחינוך
תלמידיו."

ובמקום אחר:
"אין לקבל טיעון זה (בעניין שיטות חינוך הנהוגות במגזרים מסוימים) גם
אם נכונה הטענה כי שיטות הנהגת משמעת תוך שימוש באמצעים פיזיים
למטרות חינוכיות מקובלות בבתי ספר או בבתים במגזרים מסוימים. אין
להשלים עם מצב זה. חוקי המדינה חלים על כל מגזרי האוכלוסייה, וגם
אם מסורות מן העבר מקשות על עקירה מהשורש של תופעות שהיו
מקובלות פעם, אין לאשר היום נורמות הפוגעות בגופו ובנפשו של ילד
כלשהו. שיטות חינוך המבוססות על שימוש באמצעי אלימות, מלקות,
מכות, שימוש במכות סרגל ומשיכות אוזניים היו נהוגות בעבר בחברות
ובקבוצות אוכלוסייה שונות, ולא רק בישראל. באותם ימים מורים
האמינו בכוחם המחנך של אלה. כיום יודעים אנו כי נזקם של אמצעים
פיזיים רב, כי פגיעתם קשה וכי אין להשלים עמם עוד..."
 
 
איסור ענישה גופנית והתייחסות לפגיעה פיזית "קלה", שאינה נחשבת בחוק כ"חבלה
חמורה", כאל עברה החייבת דיווח. מדובר באמירה ברורה המכוונת לשנות נורמות
ולהכחיד התנהגויות של אלימות מכל סוג שהוא נגד תלמידים.
במהלך השנים חל תהליך של שינוי נורמות. אפשר לעקוב עם הקבוצה אחר תהליכים
מרכזיים בתחום זה (תחילה שינויים במעמד האישה והתארגנויות פמיניסטיות ובהמשך
התפתחות תפיסות בנושאים של זכויות ילדים, זכויות מיעוטים וכד').
ייתכן שאחת האמירות של אנשי חינוך בהקשר של דיון בחוזר המנכ"ל תהיה ש"מעמד
המורה ירד או נפגע". אפשר לבחון עם הקבוצה אם חוזר מנכ"ל זה פוגע במעמדו של
המורה או מחזק אותו.
אפשר להקריא בקול רם או לחלק למשתתפים עמוד אחד מתוך פסק דין של כבוד
השופטים ברק, בייניש ואנגלרד בערעור של אם שהורשעה בתקיפת ילדיה (ראה להלן
קטע מפסק הדין בתוספת ג' לסדנה א').
 
2. 
התייחסות המערכת לפגיעה מילולית או לענישה משפילה. אפשר להציג
בשלב זה את הנתונים מתוך דוח בנבנישתי של העלבה והשפלה (נספח 4).
 
3. 

ברמה ההצהרתית יסכים כל אחד כי התנהגות של פגיעה מילולית או העלבה
אסור שתתרחש. יחד עם זאת רבים מעובדי ההוראה נקלעים לסיטואציות
קשות וממלכדות המיתרגמות לנתונים של בנבנישתי.

נשאלת השאלה מה יכולות להיות הסיבות לפגיעה מילולית של עובד הוראה
בתלמיד, מה מאפיין את הסיטואציות שבהן הפגיעה המילולית מתרחשת.

לתשומת לב המנחה: להלן אוסף של סיבות וסיטואציות שנאספו מפי מורים
כאשר נשאלו "מדוע פגעת מילולית בתלמיד?". אפשר להציג אוסף זה לפני
הקבוצה ולהעשירו בעוד דוגמאות שתועלינה בתוך הקבוצה:
  המנהל פגע בי.
  באתי מצוברח מהבית.
  תלמיד העליב/הכעיס אותי/פגע בי.
  תלמיד העמיד אותי במבוכה בפומבי.
  לא הצלחתי להעביר את השיעור על פי התכנון שלי.
  החלטתי להעמיד אותו במקום.
  רציתי שהוא ירגיש מה שהוא עושה לאחרים.

הדיון בהמשך ינסה לענות על השאלה מה מאפיין סיטואציות של פגיעה
בתלמיד (תחושת חוסר אונים של המורה, השלכה של קושי ממקום אחר על
יחסי מורה-תלמיד, עלבון או פגיעה של המורה, רצון "ללמד לקח" וכד').

חלק שלישי - פגיעה מילולית - איך מתרגמים הוראות להתנהגות? (60‎-45 דקות)

לצורך העבודה בחלק זה נשתמש בסיפור מטאפורי:
תארו לעצמכם כי אתם מתגוררים מזה 20 שנה באזור מסוים, ונוסעים מדי
יום באותו הכביש אל העבודה וממנה. בחמש השנים האחרונות החלו לבנות
בצדי הכביש שכונה חדשה. במהלך הבנייה נוצרה באותו כביש הסתעפות חדשה,
שדרשה מכם עם הזמן לשים יותר לב, להאט ולעתים אפילו לעצור. בוקר אחד
אתם מגלים ששמו תמרור "עצור" בצומת.
מה המחשבות הראשונות שעולות בראשכם למראה התמרור? (סוף סוף מישהו
קיבל שכל ושם תמרור; מטורפים, זאת גזרה שאין לעמוד בה! יהיו פה המון
תאונות; אסור לנהוג כאן; אשתמש בכבישים חלופיים.)
נמשיך בסיפור, וננסה לתאר לעצמנו מה קרה לאחר חודש. (היו תאונות; חלק
מהאנשים עוצרים וחלקם אינם עוצרים; אנשים נוסעים בדרכים חלופיות;
אנשים למדו לעצור.)
מה אפשר לקחת מן הסיפור הזה אל המציאות שלנו, שבה גם אנו נפגשים עם
תמרור "עצור" - לא לפגוע מילולית - ונדרשים לעשות שינוי התנהגותי?
אפשר להגיע יחד עם הקבוצה למגוון רעיונות של דרכים שאפשר לנקוט כדי לא
להגיע למצב של פגיעה מילולית בתלמיד:
להתאמן על הפרדה בין התלמיד (האדם) לבין הבעיה
 
- 
להחליט להישמע לתמרור "עצור"
 
להתאמן כיצד להימנע ממאבקי כוח ושליטה
 
- 
להתאמן בטכניקות של ניהול כעס
 
- 
להתאמן בביטוי מילולי של הרגשות (כעס, עלבון) במקום בביטוי התנהגותי שלהן
 
- 
לפתח אמפאתיה לזולת
 
- 
לפתח מודעות ותובנות לדברים שפוגעים בנו וללמוד להגיב באופן שאינו
פוגע בחזרה.
 
- 
רעיונות אלה יכולים לשמש נקודת מוצא להמשך העבודה בחדר המורים. שינויים התנהגותיים
דורשים אימון וחיפוש אחר חלופות, תהליך אשר יש לתת לו זמן ומקום מוגדר לעבודה.

להמשך נספח 7

הוראות קבע


חוזר מנכ"ל תשסג/6(ב), ל' שבט תשס"ג, 2 בפברואר 2003