תשס/8(ב) 7.11-5 מחנות

שימו לב: לחוזר זה פורסם עדכון. לחצו כאן כדי להגיע לקטע המעודכן.

חינוך חברתי וחינוך בלתי פורמאלי	7.
קייטנות ומחנות קיץ	7.11
מחנות	7.11‎-5


2 באפריל 2000		תאריך תחולה
עדכון סעיף 7.11‎-3 בחוזר הוראות הקבע נט/8(ב) חוזר זה בוטל		מטרת הפרסום

1. מחנות

מבוא - ערכן החינוכי של המחנות

1.1

מראשיתו של החינוך העברי החדש בא"י דאגו הרשויות המקומיות ותנועות
הנוער הממלכתיות לקיים בחופשות ובפגרות מסגרות נופש וקיט לילדים
ולבני נוער, באווירה חינוכית-תרבותית הולמת.
מפעלי תנועות הנוער ומפעלי הנופש לסוגיהם הם השלמה לחוק חינוך
ממלכתי התשי"ג. הדגש מושם בהם על חיי חברה, על משחק, על בידור, על
מלאכה יוצרת ועל פעולות תרבות, אמנות וספורט, יחד עם התנסות
והתמודדות עם אתגרים ועם מצבים חדשים. בפעולות אלה הילדים ובני
הנוער גם מוצאים פורקן לאחר שנת לימודים ארוכה ומייגעת, ומחליפים כוח
לקראת מאמץ רוחני חדש.
בעולם גוברת ההכרה שהמחנות הם מכשיר חינוכי שתרומתו חשובה לעיצוב
אישיותם והתנהגותם החברתית של הילד והנער.

עקרונות מנחים	1.2
ההנחיות וההוראות שלהלן מחייבות כל מי שבכוונתו להפעיל מחנה לילדים ולנוער בימי החופשה. משרד החינוך אחראי לשלומם, לביטחונם, לבטיחותם ולרווחתם של ילדים ובני נוער בשהותם במסגרות חינוכיות מאורגנות הפועלות על פי חוק.

המשרד גם אחראי לאופיים החינוכי של תכנים ושירותים חינוכיים בישראל, לרבות מחנות, ולרמתם החינוכית-המקצועית של העוסקים בשירותים אלו. לפיכך, המשרד רואה חובה לעצמו להתקין תקנות ולקבוע כללים ברורים בכל הקשור למחנות. מארגני המחנות באשר הם יקפידו על מילוין של ההוראות שבחוזר זה. מחנה הוא לפי הגדרתו החוקית עסק טעון רישוי, ולכן על כל מפעיל מחנה לקבל את אישור הרשות המקומית לפי חוק רישוי עסקים התשל"ו-1975. חובת רישוי עסקים למחנות תחול על מחנות שמשך פעילותם הוא מעל יומיים (החל מהשעה 12 בצהריים של היום השלישי). בשנת התש"ן-1990 אושר חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), ולפיו לא יינתן רשיון לפי חוק רישוי עסקים למחנה, אלא אם כן ניתן לו אישור גם ממי ששר החינוך הסמיכו לכך (ראה את נוסח החוק בנספח 1). הנחיות אלה הן נוספות להנחיות ולהוראות שהוצאו על ידי משרד הבריאות ועל ידי משרד החינוך בתחומים אלה:
בריאות - תקנות תברואה - תקנות רישוי עסקים, התשל"ו-1975	1.
הוראות הבטיחות בחוזר הוראות הקבע תשנח/8א, סעיף 5.1‎-6, "הוראות בטיחות בפעילויות ספורט ונופש חוץ בית ספריות"	2.
הוראות הבטיחות בחוזר מיוחד ז', התשנ"ז, "נוהלי בטיחות במערכת החינוך"	3.
תקנות המחנות (רישוי ופיקוח), התשנ"ג-1993	4.
הוראות הביטחון בחוזר המיוחד ה', התשנ"ח, "נוהלי ביטחון בבתי ספר".	5.
אין בכוונת כותבי חוזר זה או בכוונת המשרד להתערב באמות המידה של מחירי המחנות או לפקח עליהם. אנו ממליצים לרשויות המקומיות ולגופים השונים לפתח מערכת פעילות קיט שתגביר את ההיצע, תמנע האמרת מחירים, ותאפשר לכל תלמיד מעוניין תכנית נופש בזמן הפגרה ההולמת את צרכיו ואת יכולתו. כמו כן אנו ממליצים, כי במחנות תפעל ועדה שתקבע את שיעור השתתפות ההורים, בהתאם למצבם הכלכלי.

המחנות לסוגיהם - מסגרות		1.3
אנו מבחינים ב-2 מסגרות עיקריות של מחנות:
מחנות יום ולילה המתקיימים בתנאי פנימייה: מחנות אלה מתקיימים בפנימיות ובמבנים שהותאמו לכך, והילדים נמצאים במסגרת ובאחריות החינוכית של המארגנים 24 שעות ביממה.	א.
מחנות יום ולילה בשטח פתוח מחוץ לתחום היישוב: מחנות אלה מתקיימים בתוך חורשה, מגרש פתוח, שפת הים וכו' הנמצאים מחוץ לתחום היישוב, והילדים נמצאים במסגרת ובאחריות החינוכית של המארגנים 24 שעות ביממה.	ב.

תכנית המחנה

1.4

כדי לספק שירות לפי הצרכים של כלל האוכלוסייה ולפי טעמיה השונים
ייטיבו הגופים החינוכיים השונים לעשות אם יעודדו קיום מחנות מגוונים
ושונים, בהתאם לצרכים ולרצון של כל שכבות הגיל.
במסגרת המחנה חשוב להציע מגוון רחב של פעילות חינוכית-חברתית.
ניתן לקיים מחנות הממוקדים בתחום ובנושא ייחודיים ומוגדרים, כגון
אמנויות, טבע, ספורט וכיו"ב. מחנה יוגדר כמתמקד בנושא מסוים, אם
לפחות 50% מן התכנית יוקדשו לנושא הייחודי. במקרה כזה יש להבטיח
שהמדריכים בתחום המקצועי יהיו רק מי שהוכשרו והוסמכו להדריך בתחום
זה.

כוח-אדם במחנות			1.5
הגדרת תפקידים		א.
מרכז: מי שאחראי על המחנה ועל הפעלתו, בהתאם לחוק ולאמור בחוזר זה.	1)
מדריך ראשי: מדריך, עוזר למרכז המחנה או המחנה הפנימייתי שיש בו 100 חניכים ויותר.	2)
אחראי לביטחון	3)
מי שהוסמך ואושר על ידי קב"ט המחוז של משרדנו ועל ידי קב"ט הרשות להיות אחראי על הביטחון ועל הבטיחות במחנות יום ולילה המתקיימים בתנאי פנימייה ובשטחים פתוחים מחוץ לתחום היישוב.
מדריך מקצועי: מדריך במחנה שאינו חייב להימצא כל שעות הפעילות במחנה, והוא מפעיל נושא מסוים במחנה בפרקי זמן קצובים (כגון ריתמוזיקה, מחול, דרמה, מציל וכד').	4)
מדריך חברתי: מדריך במחנה המצוי בו בכל שעות הפעילות, שיש באחריותו קבוצת תלמידים, והוא מלווה את פעילותם במשך היום, אם כמפעיל ישיר ואם כמפעיל מלווה בנושאי פעילות ייחודית מקצועית (שחייה, מחול, רכיבה על סוסים וכו').	5)

אב/אם מחנה: במחנות עם פנימייה - ממונה על סידורי המשק ועל ההיגיינה האישית ועל התברואה של החניכים.	6)
חישוב כוחות ההדרכה		ב.
במחנה ובמחנה פנימייתי יש למנות מדריך לכל קבוצה של 15 ילדים.	1)
המרכז והמדריך הראשי אינם כלולים בחישוב מספר המדריכים.	2)
בשום מקרה לא יפחת מספר המדריכים הבוגרים במחנה ממדריך בוגר אחד על כל 40 משתתפים במחנה (בכלל מדריכים בוגרים לא יובאו בחשבון מדריכים מקצועיים, אלא אם הם חלק ממערך ההדרכה הקבוע של המחנה).	3)
מועמדים לעבודה במחנות מועמדים לעבודה במחנות יכולים להיות:		ג.
לתפקיד מרכז או מדריך ראשי: מי שהם בעלי תעודה של מורה או מדריך מוסמך לפחות, עם ותק וניסיון בהוראה או בהדרכה של 3 שנים או בעלי תעודה בתוקף שהנפיק מינהל החברה והנוער המעידה על כשירותם לתפקיד מרכז/מדריך ראשי.	1)
לתפקיד מדריכים בתפקידי הדרכה חברתית: מבוגרים: מי שהם מורים ומדריכים מוסמכים, מדריכים בלתי מוסמכים, סטודנטים עם רקע של הדרכת בני נוער, תלמידי סמינרים. צעירים: מסיימי כיתות י' ומעלה של בתי הספר העל-יסודיים עם הכשרה וניסיון בעבודה עם נוער - בוגרי קורסי מדריכים של מינהל החברה והנוער במשרדנו או קורסי הדרכה של תנועות הנוער המאושרים על ידי מינהל החברה והנוער במשרדנו.	2)
לתפקיד הדרכה מקצועית: רק מי שהם מדריכים בעלי הכשרה ותעודה מקצועית מוכרת בתחום שבכוונתם להדריך בו.	3)
הכשרת בעלי תפקידים לעבודה במחנות לפני קיום המחנה יקפיד נותן הרשיון להבטיח כי בעלי התפקידים במחנה יעברו השתלמות בנושאים ובמסגרת המינימום שיפורטו להלן:		ד.
מחנות המתקיימים בתנאי פנימייה ובשטחים פתוחים מחוץ לתחום היישוב
רכז מחנה ומדריך ראשי בעלי תפקיד זה יחויבו במסגרת השתלמות כוללת של 22 שעות: נושאים חינוכיים (12 שעות) * עקרונות לבניית תכנית חינוכית בתנאי פנימייה * עקרונות החינוך הלא-פורמאלי * שימוש בתכניות העשרה * פעולות ערב ולילה * כללי התנהגות ונושאי יום-יום במחנה * תקשורת עם הורים ועם גורמי חוץ. נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות (10 שעות) 1. אבטחת שגרה במחנה ובפנימייה 2. הכרת חפץ חשוד (הרצאת חבלן) 3. עקרונות פינוי ומצבי חירום במחנה ובפנימייה 4. בטיחות וגיהות במחנה 5. הוראות כניסה לחופי רחצה ולברכות 6. בריאות ותברואה במחנה.	א)

מדריכים במחנה מדריך במחנה יחויב במסגרת השתלמות כוללת של 12 שעות:		ב)
נושאים חינוכיים (9 שעות) * עקרונות הדרכה לגיל צעיר * הקניית כלים ומתודות ייחודיים * כללי התנהגות לחיי יום-יום במחנה * פעולות ערב ולילה. נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות (3 שעות) 1. אבטחת שגרה ומצבי חירום 2. חפץ חשוד (הרצאת חבלן) 3. בטיחות וגיהות במחנה.
רכז ביטחון במחנה או בפנימייה מאחר שבמחנות בתנאי פנימייה יש להעמיד למטרה זו בעל תפקיד מיוחד, יש להכשירו בהשתלמות של 14 שעות, בנושאים אלה: נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות 1. אבטחת שגרה במחנה או בפנימייה 6 ש' 2. היכרות עם חפץ חשוד (הרצאת חבלן) 6 ש' 3. עקרונות מצבי חירום ונוהלי פינוי מחנה 6 ש' 4. מטווח 4 ש' 5. בטיחות וגיהות במחנה 4 ש' 6. הוראות כניסה לחופי רחצה ולברכות 4 ש'		ג)

הרשויות המקומיות, בסיוע מנהל מינהל החברה והנוער במחוז וקציני
הביטחון המחוזיים, תהיינה אחראיות לקיומן של השתלמויות אלה,
ותאפשרנה לכל מי שמקיים מחנה לקחת חלק בהשתלמויות. זאת כדי שהם
יוכלו לעמוד בתנאי הרישוי הבסיסיים לאישור המחנה או המחנה.

נוהל הגשת בקשה לקיום מחנה			1.6
המבקש לפתוח או לקיים מחנה יפעל לפי האמור בתקנות רישוי עסקים התשל"ו-1975 ובתקנות המחנות (רישוי ופיקוח), התשנ"ג-1993.		א.
המבקש יצרף לבקשה (שתופנה לרשות המקומית) -		ב.
אישור לתכנית של הפעילות החינוכית במחנה לפי הטופס "בקשה לרשיון למחנה לפי חוק רישוי עסקים" (ראה נספח 4);	1)
טופס תיאום הוראות ביטחון במחנה (ראה נספח 6), ממולא כראוי וחתום בידי המבקש בשלושה עותקים;	2)
טופס מערך ביקורת בטיחות למחנה (ראה נספח 7);	3)
טופס מערך ביקורת בטיחות ושע"ח למחנה קיץ (ראה נספח 8).	4)
סמכויות נותן האישור		ג.
נותן האישור, דהיינו מנהל מינהל החברה והנוער (ובתנועות הנוער - מנהל המחלקה לתנועות נוער), יבדוק אם תכנית המחנה ומצורפיו אינם סותרים מטרה ממטרות החינוך הממלכתי, כמשמעותה בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג (להלן "חוק חינוך ממלכתי"), ויגיש חוות דעת בכתב לעניין זה לרשות הרישוי בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנמסרו לו המחנה ומצורפיו לבדיקה.	1)
נותן האישור רשאי לתת לבעל הרשיון לפתיחת מחנה את ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח כי פעילות המחנה תושתת על העקרונות המפורטים בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי או כי לא תסתור כל דין.	2)
נותן האישור רשאי, בהודעה בכתב, לדרוש מבעל הרשיון לתקן תוך מועד סביר כל ליקוי בעניין הנוגע למחנה, אם נראה לו כי התיקון דרוש כדי לקיים את הוראות החוק. בעל הרשיון חייב לדאוג שהתיקונים יבוצעו תוך המועד הנקוב בהודעה.	3)

2. ביטחון במחנות

מבוא - כללי			2.1
הנחיות הביטחון חלות על כל סוגי המחנות:		א.
מחנות המאורגנים על ידי יזמים פרטיים - בשטחים הפתוחים יום ולילה	1)
מחנות המאורגנים על ידי תנועות נוער - בתחום היישוב	2)
מחנות קיץ מחוץ לתחום היישוב המאורגנים על ידי תנועות נוער, על ידי רשויות מקומיות ועל ידי יזמים פרטיים בשטחים הפתוחים המשלבים פעולה יום ולילה.	3)
מחנות ומחנות פנימייתיים יוקמו רק לאחר קבלת רשיון מתאים בהתאם לחוק הקייטנות.		ב.
מרכז המחנה הוא האחראי על הביטחון במחנה; כלומר: הוא אחראי על אבטחת המחנה. במחנות שמספר המשתתפים בהם עולה על 100 ימונה לתפקיד זה קב"ט.		ג.

מטרת השמירה והאבטחה במחנות		2.2
המטרה העיקרית של האבטחה והשמירה במחנות היא להגן על החניכים ועל אוכלוסיית המחנה, להרתיע גורמים עוינים ולמנוע מהם לבצע פיגועים מהסוגים האלה:
פיגוע ותקיפת חניכים ומדריכים בתחומי המחנה בנשק קר (סכינים, פגיונות, אלות)	א.
פיגוע על ידי החדרת מטעני חבלה, מתאבד ומכוניות תופת לתחומי המחנה או למקום סמוך	ב.
הגנה על החניכים ועל המדריכים בתחומי המחנה מפני התקפת מחבלים באמצעות נשק חם	ג.

כניסה של גורמים זרים (עוינים/פליליים) לתחום המחנה	ד.
פיגוע בטיולים ובפעילויות ספורט ונופש המבוצעים במסגרת המחנה.	ה.

המודעות לנושאי הביטחון במחנה			2.3
מנהל המחנה (או האחראי לביטחון) יפעל במשך כל המחנה להגברת מודעותם של הסגל והחניכים בנושאי הביטחון כדלהלן:
הסברה
המנהל (או האחראי לביטחון) יכנס את החניכים לתדריך הסברה ביטחוני מיד עם פתיחת המחנה.		א.
במחנות של למעלה משבוע תתקיים פעולת הסברה פעם בשבוע.		ב.
ההסברה תכלול -		ג.
סיכונים ביטחוניים אפשריים (החדרת מטען חבלה, חדירת מתאבד, החדרת מכונית תופת, הצתה, חטיפה, פיגוע בנשק קר, פיגוע בנשק חם ועוד)	1)
זהירות מחפץ חשוד - גילוי ותגובה (מהו חפץ חשוד, סוגי חפצים חשודים, תגובות ראשוניות, הרחקת אנשים וילדים, דיווח מיידי, אזעקת המשטרה, פינוי);	2)
סדר הפעולות ואופן ההתנהגות בעת איתור "חפץ חשוד" המחייב פינוי (סימון המקום ואבטחתו, ריכוז כל קבוצה ליד המדריך שלה, פינוי לשטח כינוס מסודר, מפקד ילדים מדויק, המתנה לכוחות הביטחון);	3)
סדר הפעולות בעת אירוע ביטחוני/חירום.	4)

כרזות (פלקטים)

2.4

כרזות אזהרה מפני חפצים חשודים תיתלינה במקומות בולטים בתחומי
המחנה (בנקודות ריכוז, בחדרי אוכל, במגרש מסדרים ועוד).
יש לוודא מדי יום, שהכרזות שנתלו נמצאות במקום והן שלמות ובמצב תקין
וקריא.
את הכרזות ניתן להשיג אצל קצין הביטחון למוסדות חינוך ברשות
המקומית/במחוז/במטה בירושלים.

תרגול נושאי הביטחון			2.5
יש צורך חיוני בתרגול כל מחנה במצבי חירום אפשריים, מוקדם ככל האפשר. התרגול יסייע להגביר זהירות, עירנות ויכולת תגובה נכונה במצבים ביטחוניים ובטיחותיים אפשריים. התרגול יתבצע על פי המתכונת כדלהלן:
תרגיל פינוי במצבי חירום למחנה המתקיים עד שבוע		א.
התרגיל בא לבחון את הצורך לפנות את המחנה כתוצאה ממצבי חירום ביטחוניים ובטיחותיים כאחד.	-
התרגיל יתקיים לאחר תכנון וארגון מראש ביום פתיחת המחנה.	-
תרגיל הפינוי יתקיים בכל מחזור חדש של מחנאים.	-
תרגיל פינוי במצבי חירום למחנה המתקיים למעלה משבוע ימים		ב.
יש לקיים במחנה המתקיים למעלה משבוע את אותו תרגיל המצוין ב-א לעיל.	-
יש לקיים במחנה תרגיל פתע פעם בשבוע.	-
תרגילי עירנות יש לקיים במחנה תרגילי עירנות לשומרים ולמאבטחים לפחות פעם אחת במחנה המתקיים עד שבוע ובכל שבוע במחנה המתקיים למעלה משבוע ימים. התרגילים יבוצעו באחריות מנהל המחנה.		ג.

סריקות		2.6
בכל מחנה תקוימנה כל יום סריקת בוקר וסריקות שוטפות שמטרתן להבטיח שבמהלך הלילה ובמהלך היום לא הוטמן בשטח המחנה מטען חומר נפץ או חפץ מסוכן.	א.
סריקת הבוקר תבוצע על ידי שני מבוגרים לפחות, לפי קביעה ותכנון של המרכז/האחראי לביטחון, והיא תסתיים לכל המאוחר חצי שעה לפני פתיחת המחנה והגעת המשתתפים. לפני השלמת הסריקה לא תורשה כניסה לשטח המחנה. במחנות המשתרעים על שטח גדול תבוצע הסריקה באמצעות מספר גדול יותר של מבוגרים, לפי תכנון האחראי לביטחון, כדי "לכסות" באופן יסודי את כל השטח בזמן המזערי הנתון. הסריקה תבוצע בשיטת "פעולה במקביל", ותקיף את כל שטח המחנה, ובכלל זה מבנים, חצרות, חדרי משחק ופעולה, מסדרונות, חדרי מדרגות, שירותים, מטבח וחדר אוכל, משרד או מפקדה, פחי אשפה (גם בתחנת ההסעה שליד המחנה), ארגזי חשמל, עמדות כיבוי אש, מחסנים, צמחייה וכל מקום אחר היכול לשמש להסתרת מטען.	ב.
סריקות שוטפות: נוסף לסריקת הבוקר תבוצע סריקה היקפית, בעיקר לאורך הצד הפנימי של הגדר או לאורך קו התיחום של אזור המחנה. סריקה מסוג זה תבוצע לפחות פעם בשעה בזמן פעילות המחנה, באמצעות שני מבוגרים.	ג.

אמצעים פיזיים			2.7
כדי לשפר ולייעל את האבטחה ואת הבטיחות במחנה פנימייתי (שאינו מחנה יער), ובמקרים מסוימים אף לחסוך בכוח אדם ולהרתיע גורמים עוינים, יש להתקין בכל מחנה אמצעי ביטחון כדלהלן:
גדר תקינה		א.
לפני פתיחת המחנה יש לוודא כי הגדר שלמה, ואם יש בה פרצות, יש לתקנה מיד.	1)
לפני פתיחת המחנה יש לוודא כי השטח הסמוך והצמוד לגדר הקייטנה נקי וגלוי לעין (נקי מצמחייה, ללא פסולת בניין, פנוי מחומרים אחרים) ואינו יכול לשמש מסתור להנחת חפצים חשודים.	2)
כניסה		ב.
יש לאפשר כניסה משער אחד בלבד בכל מחנה. יתר השערים יהיו נעולים במשך כל שעות המחנה.	1)
יש לדאוג ל-3‎-2 פתחי מילוט נוספים, שיהיו סגורים מבפנים וניתנים לפתיחה בקלות בעת הצורך.	2)
חנייה לרכב		ג.
יש לאסור כניסת רכב לתוך תחומי המחנה. תאושר כניסה אך ורק לרכב חיוני, למטרות פעילות המחנה.	1)
יש לדאוג למקום חנייה לכלי רכב במרחק של לא פחות מ-100 מ' מהכניסה למחנה.	2)
הקפדה על סדר כדי להקל באיתור חפצים חשודים		ד.
יש לעשות הכול כדי להקל על האפשרות לאתר ולזהות חפצים חשודים.	1)
על-כן יש לדאוג -	2)
לקביעת מקומות מוגדרים לריכוז אשפה בתוך המחנה	-
לפינוי אשפה בצורה מסודרת ובתכיפות גבוהה	-
לסידור ולארגון של ציוד החניכים.	-
סימון וזיהוי של ציוד חיוני כדי להקל על זיהוי הציוד והאמצעים השייכים למחנה - וזאת כדי למנוע החלפת חפצים קיימים בחפצים דומים העלולים לשמש גורמים עוינים למטרה חבלנית - יש לסמן בסימן בולט ציוד חיוני כמו מטפי כיבוי, מכלי גז ניידים, מצברים ועוד.		ה.
מערכות כריזה למטרות שליטה כדי להקל על מנהלי המחנה להעביר הנחיות ברורות למשתתפים בזמן מצבי חירום מומלץ שיהיו במחנה - א) מגפון ידני - על כל 100 חניכים; ב) מערכת כריזה - על כל 500 חניכים.		ו.

אבטחת המחנה			2.8
מחנות יום ולילה בשטח פתוח ומחוץ לתחום היישוב		א.
בכל מחנה תתקיים שמירה/אבטחה על ידי נושאי נשק, כמפורט בנספח 9. בכל עמדה/פטרול יימצא נושא נשק ארוך-קנה אחד לפחות. אם יש שני שומרים, יוכל השומר השני לשאת נשק קצר (אקדח).	1)
מספר נושאי הנשק ייקבע בכפיפות ל"טבלת תקן כוח אדם לחובשים, לרופאים ולשומרים בקייטנה ובמחנה", כמפורט בנספח 9.	2)
השמירה תוכל להתקיים על ידי הורים/מלווים הרשאים לקבל נשק מסוג "קרבין" בתחנות המשטרה, שומרים חמושים נושאי נשק, מתנדבים שאושרו על ידי משטרת-ישראל, מתנדבי המשמר האזרחי ומאבטחי חברות השמירה המאבטחות את מוסדות החינוך שהם בעלי תעודות ומורשים לשאת נשק כחוק.	3)
אסור בהחלט להשתמש בנשק מסוג תמ"ק "עוזי" ותמ"ק "מאוזר פלקון" באבטחת מחנות.	4)
המאבטחים והשומרים יתודרכו ויתורגלו בזיהוי מטעני חבלה ובאמצעים שיש לנקוט לאחר גילוים וכן בכל הקשור לנוהלי פינוי.	5)
המאבטחים והשומרים יהיו בקיאים בהוראות פתיחה באש ובכללי הבטיחות בנשיאת נשקם האישי.	6)

אבטחה צמודה בשער מטרתה העיקרית של האבטחה/השמירה הנייחת היא לקיים ביקורת על הנכנסים לתחום המחנה (ובכלל זה בדיקת תיקים) ולמנוע כניסה של אנשים ורכב שאינם מורשים להיכנס לתחום המחנה. כמו כן השומר משמש גורם צופה ומתריע על זרים המסתובבים סמוך למחנה בנסיבות מחשידות, וכן גורם המרתיע גורמים עוינים. לביצוע משימות אלה יש לוודא -		ב.
ששער המחנה יהיה סגור וניתן לפתיחה נוחה מבפנים. בשטח פתוח ומגודר, שאין בו שער קבוע, יותקן שער בצורת מחסום (מוט או חבל) שלא יאפשר מעבר רכב בלי פתיחה מכוונת על ידי השומר (ניתן להציב יתדות למניעת כניסה ישירה).	1)
שהמאבטח יהיה במקום בולט, ונשקו יהיה צמוד אליו. יש לדאוג גם שיהיה ברשותו אמצעי קשר עם האחראי לביטחון או עם המשרד/המפקדה של המחנה לצורך בירור מיידי או דיווח חיוני על סיכונים ועל חשדות. יש להבטיח שהשומר יימצא במקום נוח ומוצל, וכך יקל עליו לבצע את תפקידו.	2)
שכאשר אדם זר מבקש להיכנס לשטח המחנה יבדוק השומר את זהותו (באמצעות תעודה מזהה) ואת מטרת כניסתו, ויעביר את הנתונים באמצעי הקשר שברשותו לאחראי לביטחון או למפקדה לצורך קבלת אישור לכניסת הזר. אם הנכנס נושא תיק או חבילה, יש לבדקם. אם הנכנס נושא נשק, יש לבדוק אם הוא מורשה לשאת את הנשק ולדווח על כך לאחראי לביטחון.	3)
שמירה ניידת (פטרול)		ג.
מטרתה העיקרית של השמירה הניידת היא לשמור ולפקח על שטחים שאינם יכולים להיות נצפים או מפוקחים על ידי השומר בשער, בעיקר במחנות המופעלים על שטח גדול, פתוח, או עם עצמים המגבילים את שדה הראייה (חורשה, מתקנים גבוהים, מגבלות טופוגרפיות וכיו"ב).	1)
הפטרול יסייר בגזרה שנקבעה לו, או מסביב למחנה, לאורך קו התיחום או הגדר, או שיתמקד בפיקוח על פעילות מיוחדת הנערכת במחנה - הכול לפי ההנחיות שתינתנה על ידי האחראי לביטחון או על ידי מרכז המחנה.	2)
במהלך הסיור יסרוק הפטרול באופן שוטף את השטח בניסיון לאתר "חפצים חשודים" או מפגעים אחרים העלולים לסכן את המשתתפים. נשקו יהיה צמוד אליו, ויהיה בידו אמצעי קשר לדווח על אנשים ועל חפצים חשודים או על כל התפתחות של סכנה למחנה. בכל מקרה מסוג זה יש להעביר דיווח מיידי באמצעי הקשר לאחראי לביטחון, תוך כדי שמירה רצופה על קשר עין עם הגורם החשוד.	3)

חלוץ/מאסף			2.9
הגדרות חלוץ: קבוצת נוער השוהה עם מדריכיה הבוגרים בשטח המחנה העתידי לצורך הקמתו הפיזית. מאסף: קבוצת נוער השוהה בשטח המחנה שהסתיים לצורך פירוקו. הערה: החלוץ בשטח המחנה לא ייחשב כמחנה עד לקבלת האישורים המתאימים: ביטחוני, בטיחותי ובריאותי.		1.
הביטחון בחלוץ		2.
לפני הגעת החלוץ לשטח יש ליידע על כך את קב"ט המחוז.	א.
בשלב הקמת המחנה, עד קבלת האישור הביטחוני מקב"ט המחוז ומכוחות הביטחון, יפעל צוות החלוץ על פי הנוהל של חניון לילה, תוך הקפדה על הכללים האלה:	ב.
שמירה בשער המחנה 24 שעות ביממה
הקפדה על לינה מרוכזת
שמירה של 2 שומרים לפחות בלילה בנקודת ריכוז הלינה
נוכחות שומרים חמושים על פי המפתח בטבלת הטיולים ועל פי האישור הביטחוני מהלשכה לתיאום טיולים
במהלך החלוץ והמאסף נוכחות של חובש אחד לפחות בשטח ההקמה והפירוק.
אישור ביטחוני לחלוץ		3.
כדי לקיים את פעילות החלוץ יש להגיש בקשה ללשכה לתיאום טיולים לקיום החלוץ על פי ההנחיות לתיאום טיולים.	א.
יש לקבל אישור ביטחוני מהלשכה לתיאום טיולים לקיום החלוץ ובו הגדרה מפורשת של תקופת החלוץ ושל כמות נושאי הנשק במקום.	ב.
בטיחות ובריאות בחלוץ כללי השמירה על הבטיחות ועל הבריאות של החניכים במחנה חלים גם על החלוץ, למעט האישורים לפתיחת המחנה אשר יינתו בשלבי ההקמה של המחנה וטרם פתיחתו והגעת החניכים.		4.
נוכחות בעלי תפקידים בחלוץ ובמאסף		5.
בעלי התפקידים הבאים במחנה - קב"ט המחנה, רכז הבריאות ורכז הבטיחות - חייבים להיות בשטח ההקמה, משלב החלוץ, לצורך מתן הנחיות, פיקוח ובקרה.	א.
כללים אלה חלים גם על המאסף.	ב.

הוראות פתיחה באש				2.10
עקרונות כלליים			1.
בסעיף זה יפורטו כללים מנחים, הוראות וסייגים בכל הנוגע לשימוש בכלי ירייה ולפתיחה באש על ידי עובדים, שומרים ומאבטחים הנושאים נשק בתוקף תפקידם.		א.
כלי ירייה הוא אמצעי קטלני, והשימוש בו עלול לסכן את חייו או את שלמות גופו של מי שהירי כוון אליו ושל אחרים. לפיכך השימוש בנשק ייעשה בהתאם לאמור בכללים אלו.		ב.
השימוש בנשק לעבר אדם מותר לשם הגנה עצמית של היורה או של זולתו. הכללים בנוהל זה מבוססים על הוראות סעיפים 34 י' ו-34 ט"ז שבחוק העונשין התשל"ז-1977, כפי שתוקן (תיקון מספר 39, חלק מקדמי וחלק כללי) ופורסם בספר החוקים 1481 בט"ז באלול התשנ"ד, 23.8.94 (ראה את פירוט החוק בהמשך).		ג.
השימוש בכלי ירייה לצורך הגנה עצמית ייעשה כמוצא אחרון, במידת הזהירות הראויה, כאשר אין דרך אחרת בנסיבות העניין להתגבר על התוקף.		ד.
נחיצות השימוש בכלי ירייה תיבחן בכל שלב משלבי האירוע. יש להפסיק את הירי מיד כשפסקה התקיפה ואין עוד סכנה לחיים.		ה.
השימוש בנשק לצורך הגנה עצמית - סדר הפעולות		ו.
תקיפה שלא כדין	1)
סכנה מיידית ומוחשית לחיים לעצמו/לאחרים	2)
ירי כאמצעי אחרון להדיפת התקיפה	3)
ירי ב"בודדת" ומכוון לגוף	4)
הפסקת הירי משחלפה הסכנה.	5)
פתיחה באש במקרה של סכנת חיים			2.
הגדרות		א.
סכנת חיים: סכנה לאבדן חייו של אדם או לחבלה מסוכנת בגופו.	1.

נשק חם: לרבות כלי ירייה, רימון יד, בקבוק תבערה, מטען נפץ.	2.
נשק קר: לרבות סכין, פגיון, גרזן, אלות ומוטות מתכת.	3.
אזהרה מוקדמת: הודעה על כוונה לפתוח באש אם לא תיפסק התקיפה.	4.
השימוש בכלי ירייה מותר, אם הוא נדרש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שבוצעה באמצעות נשק חם או קר ושנשקפת ממנה סכנת חיים מוחשית ליורה או לזולתו.		ב.
לצורך הדיפת התקיפה המסכנת חיים מותר לפתוח באש לעבר גופו של התוקף, במגמה לפגוע בו באופן שיימנע ממנו להשלים את ביצוע מעשה התקיפה. יש להפסיק את הירי מיד כשפסקה התקיפה ואין עוד סכנת חיים.		ג.
פתיחה באש תיעשה רק כמוצא אחרון, לאחר שנשקלו ומוצו דרכי פעולה אחרות להפסקת התקיפה, לרבות מתן אזהרה מוקדמת, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לסכן את חייו של היורה או של זולתו.		ד.
נמלט התוקף עם כלי נשקו, והוא עדיין מסכן חיים, ניתן לירות בגופו כדי למנוע את המשך התקיפה. נמלט התוקף בלא נשק, אין לירות בו.		ה.
פתיחה באש תבוצע, כאמור לעיל, לעבר התוקף בלבד, בירי בודד ומכוון, תוך נקיטת אמצעי זהירות למניעת פגיעה בחפים מפשע.		ו.
יש להימנע ככל האפשר מירי לעבר נשים או ילדים.		ז.
אין לפתוח באש לשם הגנה על הרכוש כאשר אין מתלווית לעברת הרכוש סכנת חיים.		ח.
פעולות לאחר סיום הירי			3.
טיפול רפואי: יש להגיש טיפול רפואי לנפגע לאחר שנבדק כי אין נשקפת עוד סכנה מצדו.		א.
דיווח: יש לדווח בהקדם האפשרי על כל מקרה של שימוש בכלי ירייה לתחנת המשטרה הקרובה, לקב"ט הרשות ולקב"ט המחוזי של משרדנו.		ב.
סריקה: יש לבצע סריקה לאיתור נפגעים נוספים או נזק לרכוש.		ג.
בידוד אזור הירי: יש למנוע כניסת אנשים לאזור הירי עד לסיום הבדיקה המשטרתית.		ד.
תחקיר: קצין הביטחון המחוזי יערוך דו"ח מפורט לאחר כל מקרה של פתיחה באש וישלח אותו לאגף הביטחון במשרדנו. הממונה הארצי לאבטחת מוסדות חינוך יעביר את ממצאי התחקיר בצירוף המלצותיו.		ה.

חוק העונשין התשל"ז-1977(⁽¹⁾) - הגנה עצמית הגנה עצמית - 34י לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו. ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית	4.
מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
חריגה מן הסביר - 34טז הוראות סעיפים 34י, 34יא ו-34יב לא יחולו כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה.

אמצעים לשליטה, לאזעקה ולמילוט במצבי חירום		2.11
בכל מחנה יימצאו האמצעים שיפורטו בהמשך במצב תקין ושמיש ובסטנדרטים המחייבים:
אמצעי קשר חיצוני, כגון טלפון (או פלא-פון) או מכשיר קשר ליצירת קשר עם מוקד הפועל ברציפות 24 שעות ביממה (במפקדה או במשרד של הקייטנה תיתלה במקום בולט טבלה עם מספרי טלפון חיוניים: משטרה או צה"ל לפי אזורי האחריות, מכבי אש, מד"א, בית חולים קרוב, קב"ט מקומי וכו'), אמצעי קשר פנימי, כגון מכשירי קשר קטנים לקשר עם שומרים/פטרול, מערכת כריזה ו/או מגבירי קול ניידים (מגפון), בהתאם לגודל הקייטנה	א.
יציאות חירום במבנה בתחום היישוב (לפחות יציאה אחת נוספת ליציאה הראשית), דרכי פינוי נוחות ובטוחות ושטחי פינוי (לפחות שניים ובכיוונים נוגדים), במרחק של 500‎-300 מ' מאזור המחנה.	ב.
שטחי כינוס למקרה שיהיה צורך בפינוי כל המשתתפים במחנה יום ולילה המתקיימים בשטח פתוח מחוץ לתחום היישוב, בעת אירוע חירום	ג.
אמצעי כיבוי אש ועזרה ראשונה - לפי המפורט להלן, בפרק על הבטיחות בקייטנות ובמחנות	ד.
תיק אבטחה שיוכן על ידי האחראי לביטחון במחנה ויימצא במינהלת המחנה (ראה פירוט ב-2.16 להלן).	ה.

האחראי לביטחון במחנה		2.12
במחנה ימונה אחראי לביטחון בעל דרגת קצונה (במילואים) או בעל דרגת רס"ל (לפחות) במשטרת ישראל. פרטיו האישיים (ובכלל זה דרגה צבאית, דרגה במשטרה, מס' אישי, מס' תעודת זיהוי) יועברו לידיעת קב"ט מוסדות החינוך במחוז/ברשות המקומית לפחות 15 יום לפני פתיחת המחנה (הקב"ט יעביר בצורה מרוכזת את פרטי האחראים לביטחון לאישור משטרת ישראל/מדור רישוי).	א.
האחראי לביטחון חייב לקבל תדרוך אישי בנושא מילוי תפקידו מהקב"ט המקומי. תיאום התדרוך עם הקב"ט הוא באחריות האחראי לביטחון או מרכז המחנה. התיאום לביצוע התדרוך יקוים לפחות 15 יום לפני פתיחת המחנה.	ב.

יציאה מהמחנה לסיורים ולטיולים ביום ובלילה

2.13

יציאה לטיול תבוצע בהתאם לנהלים המפורטים בחוזר המיוחד ו', התשנ"ז,
"טיולים במערכת החינוך", בהתאם לחוזר הוראות הקבע תשנח/8א, סעיף
5.1‎-6, "הוראות בטיחות בפעילויות ספורט ונופש חוץ בית-ספריות",
ובהתאם לחוזר הוראות הקבע נט/4(ג), סעיפים 6.2‎-3 עד 6.2‎-13, העוסקים
בנוהלי הביטחון בטיולים.
טיול/סיור בתחום היישוב אינו מחייב תיאום ומלווים חמושים. יציאה לטיול
לשטחים הפתוחים ולשמורת טבע מחייבת תיאום ומלווים חמושים (ראה
בחוזרים שהוזכרו לעיל).

סוגי המחנות ונוהלי אבטחתם				2.14
מנקודת הראות של ביטחון המחנה ושל אבטחתו יש להדגיש: מחנות יום ולילה המתקיימים בתנאי פנימייה ובשטחים פתוחים מחוץ לתחום היישוב ומחנות הכוללים לינת לילה בשטח מחייבים קיום סידורי ביטחון מיוחדים, נוסף לכל ההוראות והסידורים שפורטו בסעיפים הקודמים, כדלקמן:

אישורים ותדרוכים של קב"ט הרשות/המחוז

כל פתיחת מחנה מחייבת תדרוך ואישור קב"ט הרשות/המחוז של משרדנו, נוסף למילוי טופס תיאום והצהרה לקיום הוראות בטיחות וביטחון במחנה (ראה בנספח 6).	א)
קב"ט הרשות/המחוז יאשר את מינוי האחראי לביטחון במחנה ויתדרך אותו.	ב)
קב"ט המחוז יאשר את תכנית אבטחת המחנה, את מספר השומרים ביום ובלילה ואת נוהלי אחסנת הנשק.	ג)
קב"ט הרשות/המחוז יבדוק את אמצעי הקריאה והאזעקה במחנה.	ד)
קב"ט הרשות/המחוז יוודא שיש אמצעי תקשורת המאפשרים התקשרות למשטרה, למכבי אש ולמד"א.	ה)
קב"ט הרשות/המחוז יקבע מועד לביצוע תרגיל פינוי.	ו)

תיאום מוקדם עם גורמי הביטחון המקומיים/האזוריים
התיאום ייעשה בכל מקרה ובכל מספר של משתתפים (באמצעות
הקב"ט המקומי), באחריות מרכז המחנה.

שמירה במחנה ביום ובלילה

ככלל תתקיים שמירה בנשק.	א)
מספר השומרים/המאבטחים יהיה בהתאם לטבלת תקן כוח אדם לחובשים, לרופאים ולשומרים במחנה ובקייטנה (כמפורט בנספח 9).	ב)
יש להקפיד על תכנון השמירה: יש להציב שומר בשער, ויש לדאוג לשמירה רגלית סביב שטח הקייטנה (פטרול), וכן לקיומה של כיתת כוננות.	ג)
תכנון השמירה יתבצע על פי תכנית אבטחת המחנה כפי שאושרה על ידי קב"ט המחוז וכוחות הביטחון (משטרת ישראל וצה"ל בתחום גזרתם).	ד)

נוכחות אחראי לנושא הביטחון
בכל מחנה שלנים בו או שוהים בו במשך הלילה מעל ל-100
משתתפים חייב האחראי לביטחון להימצא בתוך המחנה במשך
הלילה.

כל השומרים השוהים במחנה במשך הלילה (ובכלל זה השומרים
שאינם במשמרת) יהיו מאורגנים במסגרת של "כיתת כוננות"
לצורך הפעלה מרוכזת ומאורגנת להתגוננות נגד תקיפה עוינת
בפרק הזמן שלפני הגעת כוחות הביטחון. הפעלת כיתת הכוננות
בעת הצורך תבוצע אך ורק לפי ההוראות ובפיקודו הישיר של
האחראי לביטחון או סגנו. לשם כך עליו להכין ולאמן את כיתת
הכוננות בהתאם לדרוש.

המחנה יהיה מואר במשך שעות החשכה. במידת האפשר יושם
דגש על תאורה "היקפית" (לאורך הגדרות/גבולות התיחום). רצוי
להבטיח תאורת חירום למקרה של תקלה ברשת הראשית.

תיאום ביטחוני בלשכה לתיאום טיולים: מחנות שמתקיימת בהם
פעילות לילה והם מתקיימים מחוץ לשטח המיושב של היישוב
חייבים לקבל אישור ביטחוני מהלשכה לתיאום טיולים.

דגשים מיוחדים למחנות			2.15
הסברה		א.
תינתן הסברה לכל מדריכי המחנה, עם פתיחתו, על ידי הקב"ט המחוזי או בהתאם להנחייתו האישית, על ידי הקב"ט של הרשות המקומית או על ידי האחראי לביטחון של המחנה.	1)
האחראי לביטחון במחנה חייב להשתתף בהשתלמות שתתקיים באחריותו של משרדנו, באותה שנה שבה המחנה מתקיים (עד 5 חודשים לפני קיום המחנה).	2)
אמצעים פיזיים		ב.
יותקנו אמצעים לאזעקת המשטרה או צה"ל (טלפון/פלאפון, קשר אלחוטי).	1)
בכל מחנה יותקנו אמצעי קשר או מערכת כריזה לאזעקת המאבטחים והמדריכים בשעת הצורך.	2)
בכל מחנה יהיה ציוד עזרה ראשונה בהתאם לתקן (ראה נספח 12).	3)
בכל מחנה שהחניכים שוהים בו בלילה יימצאו אמצעי תאורת חירום.	4)
יציאה לטיולים		ג.
יציאה לטיולים מהמחנה מחויבת בכל הנהלים בהתאם להנחיות בחוזר המיוחד ו', התשנ"ז, "טיולים במערכת החינוך", ובחוזר הוראות הקבע נט/4(ג), סעיפים 6.2‎-3 עד 6.2‎-13, ותש"ס/5(א), סעיף 17-.6.2 הערה: את כל ההוראות, הנהלים וההנחיות של חוזרי המנהל הכללי הנוגעים לטיולים ולפעילות לקייטנה אפשר למצוא באתר מינהלת הטיולים (הלמידה מחוץ לבית הספר) באינטרנט, על פי הכתובת הזו: www.education.gov.il/tiyulim.	1)
כל יציאה לטיול מחויבת בליווי חמוש, בהתאם להנחיות בחוזרים שהוזכרו לעיל.	2)
אחזקת נשק		ד.
אם ירוכזו כלי הנשק על ידי האחראי לביטחון, תחול עליו חובת אחזקת נשק בהתאם לחוק ולהוראות משטרת-ישראל.	1)
יש להקפיד על כללי הבטיחות והזהירות בשימוש בנשק (על הוראות בטיחות לנשיאת נשק מסוג "קרבין" ראה בנספח 10).	2)

תכנית אבטחת המחנה

2.16

כללי		א.
הקב"ט/האחראי לביטחון במחנה יכין תכנית אבטחה למחנה במהלך ההכנות.	1)
תכנית האבטחה תובא לאישור קב"ט המחוז וכוחות הביטחון בשטח המחנה.	2)
אישור קב"ט המחוז לתכנית האבטחה הוא תנאי לקבלת אישור רישוי עסקים ואישור לקיום המחנה.	3)
אם יתגלו ליקויים במהלך הסיור בשטח בתכנית האבטחה אשר הוצגה על-ידי קב"ט המחנה, יובהרו הליקויים על ידי קב"ט המחוז ויתוקנו על-ידי קב"ט המחנה לצורך קבלת האישור המתאים.	4)
תכנית אבטחת המחנה תוכן כמפורט להלן. התכנית תלווה בתרשימים, בתמונות ובטבלאות כנדרש.	5)
המסגרת להכנת תיק אבטחה במחנה קיץ תוכן התיק (ראה דוגמה בנספח 11) 1) כללי 2) עיקרי שיטת האבטחה במחנה 3) בעלי תפקידים במחנה 4) דגשים והנחיות למאבטחים/לשומרים במחנה 5) פק"ל מאבטחים במחנה 6) אירועי חירום במחנה - מקרים ותגובות 7) טלפונים ואמצעי תקשורת 8) רפואה במחנה 9) תיאום עם גורמי חוץ 10) הוראות פתיחה באש 11) נספחים		ב.

פירוט הנושאים הכלולים בתיק
כללי פרק זה יכלול תיאור טופוגרפי וגיאוגרפי של המחנה, מיקומו, גודלו, תכנית המחנה ותיאור סביבתו הקרובה, דרכי גישה, מיקום מדויק (נ"צ), מחנות משניים - במידה שקיימים, אזורי שהיית החניכים, סוג ומיקום המתקנים, נקודות תורפה ביטחוניות, שטחי פינוי, עמדות שמירה, עמדות הג"ס, סידורי חשמל ותאורה (גנרטור).		1)
עיקרי שיטת האבטחה פרק זה יכלול:		2)
פירוט עמדות השמירה הנייחות והניידות (מפקדת המחנה, הש"ג, עמדות תצפית, אוהל כיתת כוננות, פטרולים - רגלי ורכוב);	א)
שיטת האבטחה - אבטחת יום ואבטחת לילה, פירוט איוש העמדות והפטרולים ביום ובלילה ומיקום העתודה, פירוט המשמרות וכמות כוח האדם בכל משמרת והגדרת תפקידי השומרים/המאבטחים בכל עמדה;	ב)
כיתת כוננות - מיקום ואיוש ביום ובלילה, פירוט תפקידים ומשמרות;	ג)
פקודות קבע למאבטחים, הנחיות והוראות;	ד)
שיטת דיווח	ה)
עיבוי המערך והזעקת תגבורת.	ו)
בעלי תפקידים במחנות פרק זה יכלול את כלל בעלי התפקידים שלהלן במחנה, הגדרת תפקידיהם, מיקומם ודרכי ההתקשרות אליהם:		3)
המפקד/אחראי המחנה	א)
קב"ט המחנה	ב)
סגן קב"ט המחנה	ג)
רופא + חובשים ומגישי עזרה ראשונה במחנה	ד)
המנהלן, אמרכל המחנה.	ה)

דגשים והנחיות למאבטחים/לשומרים במחנה פרק זה יכלול פקודות קבע למאבטחים/לשומרים:		4)
עליית משמר ותדריכים	א)
חלוקת הנשק ואבטחתו	ב)
סריקות במחנה	ג)
נוהל הטיפול ב"חפץ חשוד"	ד)
נוהל עצירת חשוד	ה)
דרכי דיווח	ו)
מיקום השומרים במחנה מעבר לשעות השמירה ודרכי הזעקתם במקרה של אירוע חירום	ז)
לבוש והתנהגות	ח)
גזרות שמירה ואבטחה	ט)
גזרות פטרול (בדגש על תרשים המחנה)	י)
נוהלי חירום.	יא)
פק"ל מאבטחים/שומרים במחנה פרק זה יכלול את הציוד ואת האמצעים של השומרים/המאבטחים (כולל קשר, תאורה וכו').		5)
אירועי חירום במחנה פרק זה יפרט את אופן התפקוד של בעלי התפקידים בעת אירועי חירום במחנה (חפץ חשוד, שרפה, אירוע פח"ע, חדירת חשודים, חדירת גורמים פליליים), ובכלל זה תגובות בעת התרחשותם (מינוי צוות כיבוי והגדרת תפקידיו, מינוי צוות בטיחות מאנשי המחנה שיבצעו סיור לאיתור מפגעי בטיחות).		6)
טלפונים ואמצעי תקשורת בפרק זה יפורטו אמצעי התקשורת והקשר אל המחנה וממנו החוצה לגורמי הביטחון, למשטרה, למד"א, לכיבוי-אש, לגורמי התנועה ולמשרד החינוך (טלפונים, פלאפונים, מכשירי קשר, פקסימיליה וכו').		7)
רפואה במחנה בפרק זה יפורטו כוח האדם ואמצעי הרפואה במחנה (כולל מיקום המרפאה, האמבולנס, רופא, אחראי מרפאה, חובשים והציוד שברשותם).		8)
תיאום עם גורמי חוץ בפרק זה יפורטו הגורמים המאשרים את המחנה והקשורים אליו (משרד החינוך ומשרד הבריאות)		9)

הוראות פתיחה באש בפרק זה תפורטנה הוראות פתיחה באש בתוקף - סייגים והגבלות (כמפורט ב-2.10 לעיל).	10)
נספחים בפרק זה יצורפו תרשים שטח המחנה, תצלום/מפה 50,000:1 של אזור המחנה, מכתב תיאום וכו'.	11)

2.17 פיקוח ובקרה במחנה

תדרוכים			א.
יבוצע תדרוך לכל סגל המחנה ביום הראשון, ובו יפורטו נוהלי הביטחון, תכנית האבטחה ונוהלי החירום.		1)
יבוצע תדרוך מפורט לאנשי האבטחה במחנה ביום הראשון, ובו יפורטו נוהלי הביטחון במחנה, תכנית האבטחה, נוהלי החירום, הדגשים והנחיות הביטחון ונוהלי השימוש בנשק והפתיחה באש.		2)
מדי ערב תתבצע עליית משמר של שמירת הלילה ובה יתודרכו השומרים על-ידי הקב"ט בנושאים האלה: מודיעין, חלוקת שמירה וגזרות, טבלת שמירה, נוהלי חירום ודגשים מיוחדים.		3)
כוחות העזר במחנה - מרכז המחנה, הרופא, החובשים, המנהלן וכו' - יתודרכו בתחילת המחנה ולפחות פעם בשבוע בנושאים האלה:		4)
נוהלי חירום	א)
דרכים וצירי פינוי.	ב)
פיקוח ובקרה			ב.
קב"ט המחנה יבצע בדיקות תקינות שמירה באופן מדגמי במהלך היום ובמהלך הלילה במחנה.		1)
קב"ט המחנה יבצע בדיקות מדגמיות לכל הטיולים היוצאים משטח המחנה לבדיקת תקינותם ועמידתם בתקנים הנדרשים.		2)
קב"ט המחנה יפקח על קיום האבטחה ותכנית האבטחה במהלך המחנה.		3)
אבטחת המחנה תיבדק על-ידי יחידת הפיקוח של משרד החינוך.		4)
תרגילים קב"ט המחנה ידאג לבצע תרגול של השומרים/המאבטחים וכן תרגול של פינוי המחנה בהתאם למפורט ב-2.5 לעיל.			ג.

3. בטיחות במחנות

תחולה והנחיות כלליות	3.1
הנחיות הבטיחות חלות על כל סוגי המחנות. חובת הביצוע של ההנחיות חלה על מי שמתמנה למרכז המחנה.

אמצעי בטיחות		3.2
בכל מחנה יהיה ציוד לעזרה ראשונה לפי התקן (ראה נספח 12).	א.
מטפי הכיבוי יהיו בעלי תג בדיקה תקף ויסומנו, כדי למנוע את החלפתם במטפים ממולכדים.	ב.
חבלים, יתדות, עצים שנכרתו ואמצעי תיחום אחרים יסומנו באמצעות פסים זוהרים או פסים בהירים, כדי שייראו בחושך.	ג.
בכל מחנה שהתלמידים שוהים בו בלילה יהיו אמצעי תאורה (פנסים) לשימוש בעת הצורך.	ד.

הוראות והנחיות בטיחות במחנות פנימייתיים			3.3
הפעלת מחנה פנימייתי מותנית בקבלת אישור בטיחותי על תקינות המבנה והמתקנים ובהכשרת המדריכים בהוראות ובהנחיות של הבטיחות.		א.
המחנה יפעל בהתאם להוראות ולהנחיות הבטיחות שפורסמו בחוזרי המנהל הכללי.		ב.
יש לקבל מכל חניך הצהרה על מצב בריאותו, חתומה על ידי הוריו (וגם ממדריכים צעירים עד גיל 18).		ג.
כל יציאה מאורגנת מתחומי המחנה תתבצע בהתאם להוראות הבטיחות בטיולים.		ד.
כל יציאה מאורגנת מתחומי המחנה לפעילויות מים תתבצע בהתאם להוראות הבטיחות בנושא.		ה.
רחצה בברכה ובים תתבצע בהתאם להוראות האלה:		ו.
חניכים מכיתה ה' ומעלה מורשים לרחוץ ולשחות בברכה ובים. מספר המלווים יהיה בהתאם למצוין בחוזר המנכ"ל בנושא.	1)
חניכים מכיתות א'-ד' מורשים לרחוץ בברכה בלבד, ואך ורק בשטח המסומן "מים רדודים". אין להתיר לחניכים לשחות. על כל 10 חניכים יהיה מלווה מבוגר אחד.	2)
חניכים בגיל הגן יהיו רשאים לרחוץ אך ורק בברכה, ובברכה המיועדת לפעוטות בלבד.	3)
בכל מחנה יימצא מגיש עזרה ראשונה. במחנה המונה 100 חניכים יימצא חובש (חובש אחד על כל 100 חניכים). בקייטנה המונה 400 חניכים יימצא רופא נוסף ל-4 חובשים ורכב לפינוי נפגעים המסוגל לשאת אלונקה עם הנפצע במצב של שכיבה. במחנה שנמצאים בו מעל 10 חובשים מותר ש- 1/3 מהם יהיו מגישי עזרה ראשונה.		ז.

שמירה על ידי חניכים	3.4
חניכים רשאים לקחת חלק במערך השמירה של המחנה בהתאם להוראות ולכללים המחייבים עד השעה 24 בלבד. לאחר מכן על החניך לנוח 7 שעות לפחות. הנחיה זו אינה חלה על מתנדבי המשמר האזרחי המגיעים למחנה לצורך שמירה. אלה יכולים לשמור עד הבוקר.

שינה ומנוחה	3.5
חניכים הנמצאים בפעילות במחנות חייבים במינימום שעות שינה ומנוחה, כמפורט להלן: עד גיל 14: תשע שעות שינה ומנוחה בגיל 16‎-14: שמונה שעות שינה ומנוחה בגיל 16+: שבע שעות שינה ומנוחה.

הוראות והנחיות בטיחות במחנה קיץ			3.6
מחנה קיץ של תנועות הנוער יאושר להפעלה רק לאחר ביקורת של מדריכי בטיחות מוסמכים.			א.
על כל מפקד מחנה קיץ לעבור השתלמות בטיחות לפני הפעלת המחנה.			ב.
שטח מחנה הקיץ			ג.

יש להתקין שילוט מכוון אל המחנה.	1)
יש לנקות את שטח המחנה מצמחייה קוצנית, עבותה, יבשה או רעילה.	2)
אין להקים מחנה במבצרים עתיקים, במבנים נטושים וליד ערמות אשפה וכדומה.	3)
יתדות, חוטי מתיחה ומכשולים אחרים יסומנו בצורה בולטת, באופן שייראו (גם בחשכה).	4)
יש להתקין עמדות לכיבוי אש, לקבוע צוות כיבוי מבין מדריכי המחנה ולתרגל את אוכלוסיית המחנה בתרגילי כיבוי ופינוי, בהתאם להנחיות של שירותי הכבאות.	5)
לקט כללי בטיחות לחניכים, שיסופק על ידי האגף לביטחון המשרד, ייתלה על לוח המודעות.	6)
מפקד המחנה והמדריכים יהיו בקיאים בהנחיות ובהוראות הבטיחות שפורסמו בחוזר המיוחד ו', התשנ"ז, "טיולים במערכת החינוך", ובחוזר הוראות הקבע נט/4(ג), סעיפים 6.2‎-3 עד 6.2‎-13, וכן בכל העדכונים שפורסמו עד לזמן הפעלת המחנה.	7)
כל מתקני המחנה ייבנו מחומרים חזקים ועמידים (סנדות וחבלים) ובהתאם להוראות הבטיחות, ויימצאו בשטח פתוח.	8)
מערכת החשמל תותקן אך ורק על ידי חשמלאי מוסמך (יש להצטייד באישור חשמלאי בודק מוסמך על תקינות המערכת). למערכת יהיה ממסר פחת ברגישות של 30 מילי-אמפר.	9)
מכלי גז יאוכסנו במצב של עמידה במקום מוצל. לא יהיו מכלי גז שקועים בתוך הקרקע. צינורות הגז יהיו תקינים וקצרים ככל האפשר.	10)
חומרי ניקוי והדברה ועמדת הדלקים והשמנים יוחזקו במקום נפרד ומשולט בשלט אזהרה בנפרד ממקום אכסון המזון. סמוך לעמדת השמנים והדלקים יהיו אמצעי כיבוי אש מתאימים.	11)
יש להשתמש אך ורק בכלי עבודה תקינים.	12)
הדלקת אש (מדורות, סיסמאות, אבוקות, משואות) תיעשה אך ורק על ידי מדריכים ובהתאם להוראות הבטיחות שפורסמו בחוזרי המנכ"ל. כמו כן, אין להוסיף חומר דליק (למעט עצי בעירה) בזמן בעירת האש, וההדלקה תיעשה אך ורק אם קיימת במקום שמיכת כיבוי אש.	13)
כל יציאה מאורגנת מתחומי המחנה תתבצע בהתאם להוראות הבטיחות בטיולים.	14)
ביציאה מאורגנת מתחומי המחנה לגיחות מחנאיות של עד יומיים (עד שני לילות) יש לבסס את מצרכי המזון על מנות קשות בלבד. המעוניינים לשלב בישול מזון בגיחה המחנאית חייבים לקבל אישור ממפקחי לשכת הבריאות המחוזית. גיחות שהן מעבר ליומיים (מעבר לשני לילות ובוקר) דינן כדין כל מחנה המצריך רישוי עסקים כחוק.	15)
כל פעילויות המים תתבצענה בהתאם להוראות הבטיחות.	16)
יש לקבל מכל ילד הצהרה על מצב בריאותו, חתומה על-ידי הוריו.	17)
כל ההוראות וההנחיות שתינתנה בימי העיון לאחראים לביטחון ולבטיחות הן תוספת להוראות לעיל.		ד.

הנחיות בריאות

3.7

בכל מחנה יימצא מגיש עזרה ראשונה. במחנה המונה 100 חניכים
יימצא חובש (חובש אחד על כל 100 חניכים). במחנה המונה 400
חניכים יימצא רופא נוסף ל-4 חובשים ורכב לפינוי נפגעים המסוגל
לשאת אלונקה עם נפגע במצב של שכיבה.

כאמור לעיל, כל מלווה רפואי (מגיש עזרה ראשונה וחובש) יצויד
בתרמיל עזרה ראשונה. מאחר שיש שוני בהכשרה ובמיומנות של מגיש
העזרה הראשונה ושל החובש, תפורטנה להלן התכולות של תרמילי
העזרה הראשונה של שניהם:

תכולת התרמיל של חובש

1	תרמיל גב
10	משולשים
10	אגדים, 8 ס"מ
20	גזות סטריליות
3	חוסם עורקים
1	תחבושת מתילן
2	פדים גדולים
10	סיכות ביטחון
2	תחבושות אלסטיות
10	תחבושות אישיות
1	תחבושות בטן
50	אקמול רגיל בכדורים
20	אגד מידבק
cc50	כלורהקסידין נוזלי
2 גלילים	פלסטר, 2 אינטש
1	מספריים מאלומיניום לתחבושות
1	מסכת כיס להנשמה (אמבו)
2	חוסם ורידים
2	צווארון פילדלפיה
1‎+1	צינור לשחרור דרכי אוויר מס' 3‎-2
20	פדי יוד
20	פדי אלכוהול
1	פנס עם סוללות רזרביות ונורה רזרבית
1 ליטר	מימיית מים לחירום
2 ליטר	שקית עירוי הרטמן עם ציוד לעירוי
4 יח'	מחטי עירוי

נוסף לתרמיל יצויד כל חובש באלונקה מתקפלת.

(א)

תכולת התרמיל של מגיש עזרה ראשונה

1	תרמיל גב
10	אגד, 8 ס"מ
1	איספלנית נייר
2 יח'	חוסם עורקים
1	מספריים לעזרה ראשונה
10	משולש בד
1	סד פלסטי ליד
10	סיכות ביטחון
20	פד גזה "3"3, סטרילי
10	פד יוד
10	פד לחיטוי העור
8	תחבושות אישיות
2	תחבושות בטן
2	תחבושות לכוויות
1‎+1	צינור לשחרור דרכי אוויר מס' 3‎-2

(ב)

הערה: על כל בקבוק ועל כל קופסה יצוינו בבירור תוכנם והוראות
השימוש בהם.

הנחיות לבניית מתקנים במחנות קיץ				3.8
כללי			1.
נוהלי הבטיחות האלה נועדו למתקן מחנאות שגובהו בין 1/2 2 ל-6 מטרים.		א.
המתקן ייבנה מעץ, והחיבורים ייעשו באמצעות חבלים.		ב.

הגדרות			2.
סנדות: מוטות עץ באורך של 7‎-1 מ' ובעובי של 12‎-5 ס"מ לפחות.		א.
חבל: חבל שזור, לא מחומר פלסטי, בקוטר של 4 מ"מ לפחות.		ב.
מסמרים: מסמרי ברזל או פלדה מפותלים.		ג.
סולם: סולם הצמוד למתקן והבנוי משלבים.		ד.
ציוד: ציוד הכולל פטישים, צבת וכו'.		ה.

הוראות הבטיחות שלהלן מפורטות על פי שלבי ההקמה האלה:			3.
שלב מקדים - ההכנות		א.
שלב ההקמה		ב.
שלב השימוש במתקן		ג.
שלב פירוק המתקן.		ד.

להלן נוהלי הבטיחות על פי השלבים שהוזכרו לעיל:			4.
שלב מקדים - ההכנות		א.
לפני תחילת ההקמה של המתקן יש להגדיר את סוגו, את הגובה הנדרש ואת מיקומו המדויק וכן להכין סרטוט של המתקן.	1)
לצורך הקמת המתקן ימונה מדריך בעל ניסיון של 3 שנים לפחות בהקמת מתקן. המדריך יהיה בעל ידע, ניסיון והכשרה מתאימים.	2)
המתקן ייבנה בפיקוחו ובהנהלתו הישירה של המדריך בכל שלבי ההקמה. תכנית הבנייה תאושר על ידי מפקד המחנה או על ידי הממונה על הבטיחות מטעמו.	3)
השטח שיאותר לא יהיה מתחת לקווי חשמל או טלפון וכו'.	4)
עם איתור השטח הוא יגודר בגידור תוחם, והכניסה תותר רק למי שעוסק בהקמת המתקן.	5)
יש להכין את כל הנדרש מראש, ובכלל זה סנדות, מסמרים, חבלים וכו'.	6)
יש לתדרך את הקבוצה שתשתתף בהקמת המתקן. התדריך יכלול גם הוראות בטיחות.	7)
יש להכין אמצעי כיבוי בכל שלב, מהקמת המתקן ועד פירוקו (יש להכין מטפים בכמות מספקת).	8)
יש להכין ערכת עזרה ראשונה בקרבת מקום.	9)

שלב ההקמה		ב.
יש לנקות את שטח המתקן מאבנים ומסלעים. השטח יהיה ישר, ללא שיפועים, וירופד בחול, או שהאדמה שלו תהיה תחוחה.	1)
הסנדות שישתמשו בהן בהקמת המתקן תיבדקנה, תותאמנה לייעודן ותהיינה חזקות וללא ריקבון, תולעים או סדקים.	2)
יש להשתמש בחבלים בעובי של 12‎-4 מ"מ. החבלים יהיו חדשים.	3)
בסיס המתקן יהיה מרובע, ומידותיו 2 2 מ' לפחות ו-4 4 מ' לכל היותר (לא כולל חצובות ומשולשים).	4)
הקשרים של החבלים לצורך חיבור הסנדות יהיו קשרי מלחים. הכפיתות לצורך חיבור הסנדות תהיינה מרובעות או מצולבות, בהתאם לצורך. עובי חבל הכפיתה יהיה 6‎-4 ס"מ.	5)
המתקן יכיל אזורי נפילה של 2.5 מ' בכל אזור, למניעת פגיעה.	6)
אם יותקן חשמל במתקן, הוא יהיה של 24 וולט בלבד. ההתקנה תיעשה על ידי חשמלאי מוסמך.	7)
ניתן להשתמש בחומרי בנייה נוספים, כמו מתכת, קירות, ברזל וכו', אבל אורכם לא יעלה על מטר אחד, והשימוש בהם יהיה בבסיס התחתון של המתקן.	8)
לגובה של מעל ל-4 מ' לא יעלו יותר מ-6 אנשים (450 ק"ג).	9)
היתדות לחיזוק המתקן תהיינה במרחק של מטר אחד זו מזו. המתקנים יעוגנו לעצים יציבים או למעגנים בשיטה של 2‎-3‎-1 או 1‎-1‎-1, בהתאם לצורך.	10)
אם מרכיבים את המתקן על בסיס בטון קיים, יש לחברו לווים או ליתדות שיוכנו מראש בשטח.	11)
חיבורים * אם משתמשים במסמרים, עליהם להיות מפותלים.	12)
* המסמר יהיה באורך שלא יבלוט מהרכיבים.
הציוד שמשתמשים בו להקמת המתקן, כמו פטישים, צבת וכו', יהיה תקין, ויש להשתמש בו בצורה המתאימה לו.	13)

שלב השימוש במתקן		ג.
המשתמש הראשון במתקן יהיה המדריך, והוא יבדוק את חוזק המתקן ואת מידת יציבותו.	1)
העלייה למתקן של חניכים/נוער תיעשה בהשגחה ובאישור של מדריך.	2)
יש לציין בשילוט ברור את גיל החניכים/הנוער שיהיו רשאים להשתמש במתקן.	3)
העלייה למתקן תבוקר על ידי מדריך בחלק התחתון ועל ידי מדריך מקבל בחלק העליון.	4)
העלייה תבוצע בסולמות בעלי שלבים. כאשר הסולם מעל 2 מ' יש להתקין מעקה לכל אורכו כדי למנוע נפילה. אם העלייה היא בשיטה אחרת, יש להתקין מאחזי יד בגובה של 105 ס"מ.	5)

שלב הפירוק בעת פירוק המתקן יש לנקוט את כל כללי הזהירות שננקטו בעת ההקמה:		ד.
יש למנות מדריך אחראי לכל נושא הפירוק.	1)
יש לגדר את השטח ולאשר כניסה לשטח המתקן לעוסקים בפירוק בלבד.	2)
לצורך הפירוק יש להשתמש בציוד תקין ומתאים לשימוש.	3)
לפני תחילת הפירוק יתדרך המדריך האחראי את המפרקים באשר לכל שלבי הפירוק.	4)
הפירוק יהיה בשלבים, מהחלק העליון כלפי מטה. יש להימנע מגרימת מפולת בכל שלבי הפירוק.	5)

התקנת גנרטורים	3.9
יש לפעול לפי ההנחיות שלהלן במצבים שבהם יש צורך להתקין גנרטורים לאספקת חשמל שלא דרך חברת החשמל:

חוק החשמל התשי"ד-1954 ותקנותיו קובע כי "לא יתכנן אדם, לא יתקין, לא יבדוק, לא יתקן גנרטור אלא אם כן הוא חשמלאי". מתוך כך ברור לחלוטין כי התקנת גנרטור יכולה להתבצע רק על ידי אדם בעל רשיון של חשמלאי, ולכן ההצבה וההתקנה של הגנרטור יכולות להתבצע רק על פי הוראות חוק החשמל התשי"ד-1954 ותקנותיו העדכניות ליום ביצוע העבודה.	א.
בהתאם להוראות החוק, בהתקנת גנרטור מעל 5 קו"א חובה לרשום את הגנרטור במשרד התשתיות הלאומיות, במינהל החשמל. במסגרת ההודעה למשרד התשתיות הלאומיות יש לציין את הנתונים האלה: שם המען והבעלים או המחזיק לפי העניין, מען המקום שבו הגנרטור נמצא, שם ומען האחראי על הגנרטור, הפרטים המופיעים על לוחיות הזיהוי של הערכה, אופן התקנת הגנרטור (קבוע, ארעי), אופן התקנת המתקן (קבוע, ארעי). על כל שינוי בנתונים האלה יש לדווח גם כן למינהל החשמל במשרד התשתיות הלאומיות.	ב.
לאחר הדיווח יתקבלו אישור והנחיות של משרד התשתיות הלאומיות מהמינהל לענייני החשמל.	ג.
לכל גנרטור ימונה אחראי אדמיניסטרטיבי, ולא תתאפשר הפעלתו של הגנרטור אלא על ידי האחראי.	ד.
הגנרטור ומערכת החשמל המוזנת על ידו ייבדקו על ידי חשמלאי בודק בעל רשיון מתאים (חשמלאי הרשאי לעסוק בביצוע בדיקות על מתקן חשמל בהתאם לסוג הרשיון שלו, למעט עבודות חשמל אשר תוכננו ובוצעו על ידו) לפני הפעלתו הראשונה, לאחר ביצוע שינויים בו, וכן פעם בחמש שנים לפחות, ויינתן על כך אישור בכתב.	ה.
האחריות על פי חוק החשמל ותקנותיו לגבי הגנרטור ומתקני החשמל "יראו אותה כמוטלת על מתכנן המתקן, מתקינו, בודקו, בעליו, מחזיקו או מפעילו".J״	ו.

שימוש במבערי גז חד-קני ודו-קני (כלב גז)	3.10
להלן הנחיות בטיחות לשימוש במבערי גז חד-קני/דו-קני המחוברים אל מכל גז פחממני מעובה לצורך חימום ובישול מזון, שתייה וכדו'; זאת כדי למנוע סיכונים הנובעים משימוש לא תקין במתקנים אלו ובגז פחממני מעובה:

יש לוודא כי מבער הגז החד-קני/הדו-קני מאושר כחוק על ידי מכון התקנים הישראלי.		1.
יש לקרוא את הוראות השימוש והבטיחות המצורפות למכשיר על ידי היצרן לפני השימוש ולפעול על פיהן.		2.
מבערי הגז החד-קני/הדו-קני מיועדים לשימוש עם מכלי גז ביתיים ותעשייתים בקיבולת של 30 ליטר לפחות, בחיבור ישיר.		3.
מבערי הגז החד-קני/הדו-קני פועלים על גז פחממני מעובה (גפ"מ) שהוא חומר דליק, ויש להקפיד על כללי הבטיחות המתחייבים מכך.		4.
הובלת מכלי הגז תתבצע אך ורק כשהם במצב אנכי (במעומד) ויציב, ללא חשש של נפילה בשעת טלטול הרכב או סיבובו.		5.
לצורך הפעלת מכלי הגז יש להציתם אך ורק במעומד. המכלים והמערכת יותקנו רק במקומות פתוחים ומאווררים, שלא תהיה בהם אפשרות של הצטברות גז במקרה של דליפה ובמרחק של 5 מ' לפחות ממקומות שבהם המפלס נמוך מהמקום שבו מותקנת המערכת כולה.		6.
אין להשתמש במבער הגז החד-קני/הדו-קני במקום סגור.		7.
לפני יציאה לשטח ייקבע אדם מבוגר, רצוי בעל ידע טכני, שיהיה אחראי על מערכת הגז וידאג שילדים ואחרים לא יעסקו במערכת זו. אלה תפקידיו:		8.
עליו לוודא, בסיום הפעלת מערכת הגז, כי הברזים של מכלי הגז ומערכת הגז סגורים.	א.
עליו לוודא את אופן ההעמסה והפריקה של הציוד על רכב ההסעה וממנו, ובכלל זה העמדתו במצב אנכי ובאופן יציב כדי שלא תהיה אפשרות שהוא ייפול, כאמור ב-5 לעיל.	ב.
עליו לוודא כי המכלים המובלים סגורים ולא קיימת אפשרות שהם ייפתחו על ידי פגיעה מכנית או דומה.	ג.
לפני היציאה לשטח חובה שמבערי הגז ייבדקו על ידי טכנאי גז מוסמך ויינתן אישור בכתב על ידו על תקינות המכשיר והחיבורים.		9.

האדם המבוגר שייקבע כאחראי על מערכות הגז יקבל הדרכה על ידי טכנאי גז מוסמך בצורה מסודרת. ההדרכה תכלול הסברים על -		10.
רכיבי המערכת;	א)
אופן חיבור המערכת למכל;	ב)
אופן בדיקת האטימות של המערכת לפני הפעלתה;	ג)
תרגול החיבור, הבדיקה וההפעלה של המערכת.	ד)
לפני הפעלת המבער החד-קני/הדו-קני יש להדק היטב את המחבר שבין מכל הגז למכשיר, להקפיד על תקינות האטם ולוודא שאין דליפת גז. אין להשתמש באש לבדיקת דליפה. הבדיקה תתבצע אך ורק באמצעות מי סבון מקציפים.		11.
לפני הפעלת המבער החד-קני/הדו-קני יש לבדוק את תקינות הצינור הגמיש המחבר בין המכשיר לבין המכל.		12.
מומלץ להתקין שסתום זרימת יתר בין מכל הגז למכשיר, באופן זה: שסתום זרימת היתר יחובר אל ברז מכל הגז, והצינור הגמיש יחובר אל שסתום זרימת היתר. טכנאי גז מוסמך יאשר בכתב כי שסתום זרימת היתר הותקן על פי הנדרש.		13.
החיבורים בין המכשיר או המכל (ואם יותקן שסתום זרימת יתר - גם בין השסתום) לבין הצינור הגמיש יהיו באמצעות מחבר מתוברג וחומר אטימה. כל אבזרי חיבור אלו, המצויים בצינורות הגמישים, יהיו מחוברים לצינור הגמיש בעזרת טבעת הצמדה (בנדים) או בהברגה או בלחץ, כדי שלא ישתחררו מאליהם בשימוש רגיל.		14.
הוראות הפעלה ושימוש
יש להציב את המבער החד-קני/הדו-קני בתנוחה רצויה באמצעות רגליות המכשיר.		1.
יש להקפיד שהכלי שמחממים בו יוצב בצורה יציבה ולא יתנדנד (קיימת סכנת היפוך הכלי ושפך חם וכתוצאה מכך כוויות). רצוי להציב את הכלי שמחממים על אמבט מתכת.		2.
יש לוודא כי ברזי המכשיר (אחד במבער חד-קני ו-2 במבער דו-קני) סגורים היטב.		3.
יש לפתוח את ברז מכל הגז.		4.
להדלקה יש לפתוח את ברז המכשיר ובו-זמנית להגיש גפרור דולק לפתח הגביע, בקצה המכשיר, ויש להקפיד לעמוד מאחורי המכשיר (במבער דו-קני יש להדליק כל קנה בנפרד, בהתאם להוראות לעיל).		5.

הלהבה שתידלק צריכה להיות חזקה, רועשת וכחלחלה. אם לא נדלקת להבה כזו, יש לוודא כי ברז המכל פתוח, ואם הוא פתוח ובכל זאת אין להבה כאמור לעיל, יש לכבות את המכשיר ולהחזירו לתיקון אצל היצרן.		6.
את עוצמת האש ניתן לווסת במידת מה באמצעות ברזי המכשיר בלבד.		7.
כיבוי המכשיר		8.
כאשר אין מפרקים את המבער מהמכל עקב הצורך בשימוש חוזר יש לסגור את הברז/ים של המבער ואחר כך את ברז הגז של המכל.	א.
אם יש צורך בפירוק המערכת מהמכל עקב העמסתה או העברתה, יש לסגור ראשית את ברז הגז של המכל ולחכות עד שהלהבה תדעך כליל ורק אז יש לסגור היטב את ברזי המכשיר.	ב.
בשאלות הבהרה בנושא מבערים והפעלה יש לפנות אל היצרן.		9.
האחריות לביצוע הנוהל הנדרש והמפורט תהיה בידי מנהל המחנה או מנהל הקייטנה או מנהל בית הספר או האחראי על הטיול.		10.

.3.11 ביקורים, דוחות ובקשות לביקורת בטיחות

בקשות לביקורת יש להגיש לאחראים על הבטיחות במחוזות משרד החינוך או לקב"ט הרשות המקומית, כמפורט בנספח 7 ("טופס מערך ביקורת למחנה").	א.
מפקח מינהל החברה והנוער רשאי לבקר בכל פעילות של מחנה העומדת לפיקוח, והוא חייב לבדוק אם הפעילות החינוכית היא בהתאם לתכנית המחנה שאושרה בידי נותן האישור.	ב.
מצא מפקח כי הפעילות החינוכית במחנה איננה לפי התכנית שאושרה, הוא רשאי לתת הוראות כדי להתאים את הפעילות לתכנית האמורה או להפסיק את הפעילות.	ג.

דיווח על תאונה		3.12
אירעה תאונה שבה נפגע ילד, בין בתחום המחנה ובין מחוץ לתחומו, בין בשעת פעילות ובין בשעת הנסיעה מתחנת האיסוף למחנה או מן המחנה לתחנת הפיזור, חייב מרכז המחנה לדווח עליה בטופס דו"ח על תאונה הנהוג במשרדנו ולצרף תיאור של התאונה ועדויות של מדריכים וחניכים שהיו עדי ראייה לתאונה. הטופס ייחתם בידי מרכז המחנה ויישלח לפי התפוצה הרשומה על גביו.	א.
במקרה של פציעה קשה או מוות יש להודיע על כך לאחראי על הבטיחות בלשכה המחוזית.	ב.

ביטוח תלמידים				3.13
על מפעילי המחנה לדאוג לביטוח צד שלישי; דהיינו: כל פגיעה או נזק העלולים להיגרם לצד שלישי על ידי החניכים או לחניכים על ידי צד שלישי צריכים להיות מכוסים.

4. טיולים במחנות

אישור מוקדם לביצוע הטיול	4.1
מרכז המחנה יקיים טיולים בהתאם להוראות בחוזר המיוחד ו', התשנ"ז, בנושא "טיולים במערכת החינוך", ובחוזר הוראות הקבע נט/4(ג), סעיפים 6.2‎-3 עד 13-.6.2

תנאי שרב	4.2
אין לקיים טיול אם הודיע חזאי השירות המטאורולוגי במשרד התחבורה כי במסלול הטיול יתקיימו תנאי שרב. התקיימו תנאי שרב במהלך טיול או גבר החום במהלכו בלי שהייתה הודעה מוקדמת על כך מטעם החזאי, יש לבטל את הסיורים ברגל.

שתייה בטיול

4.3

אספקה של מים קרים, בכמות שלא תוגבל מראש, תובטח במשך הטיול. נערך
הטיול ברגל, תיקבע הפסקה פעם בשעה לפחות. נערך הטיול ברכב, תיקבע
מדי שעתיים הפסקה בת 15 דקות לפחות לצורך שתייה. יש לדאוג שמסלול
הטיול יעבור במקומות שבהם ניתן להשיג מים ראויים לשתייה או להצטייד
מראש בכמות מספקת של מי שתייה.
כמות מי השתייה שתילקח במכלים לטיול תחושב לפי 750 סמ"ק לילד לשעת
הליכה ושליש ליטר לילד לשעת נסיעה. המדריכים והמלווים יהיו מצוידים
גם במימיות.

טיול ברגל

4.4

מרכז המחנה ידאג שלטיול ברגל יצטיידו הילדים בכיסוי ראש, בנעליים
גבוהות ובלבוש מתאים.
בסיור ברגל אין לנוע בכבישים. אם אין אפשרות אחרת, יש ללכת בשולי
הכביש (באזור בין-עירוני בלבד), במרחק סביר מהתנועה שבו. יש להקפיד על
הליכה בצד השמאלי של הכביש, נגד כיוון התנועה. אין לנוע על מסילת ברזל,
לרבות הסוללה.
אין לקיים טיולים בשעות החשכה, אלא באישור מפקח מינהל החברה והנוער
בלשכת המחוז של משרדנו.

מלווים	4.5
אם הטיול מתקיים באזור שאיננו עירוני, יצרף המרכז מלווים בהתאם לאמור בחוזר המיוחד ו', התשנ"ז, בנושא "טיולים במערכת החינוך" ובחוזר הוראות הקבע נט/4(ג), סעיפים 6.2‎-3 עד 13-.6.2

מסלולי טיולים	4.6
מרכז מחנה יקיים טיולים במסלולים המומלצים בידי הוועדה המייעצת לטיולים במשרדנו או במסלולים אחרים שיאשר היועץ לטיולים בלשכת המחוז של משרדנו. בידי המדריכים תהיה מפת האזור, ועליה יסומן מסלול הטיול.

קייטנות למוגבלים	4.7
במחנה לילדים מוגבלים מבחינה פיזית יפעל מרכז המחנה בהתאם להוראותיו של יועץ בטיחות מוסמך מטעם המוסד לבטיחות ולגיהות.

פרטים נוספים אפשר לקבל ממר חיים הלפרין, מנהל
המחלקה לתנועות נוער, טל' 02‎-5603173/7.

5. נספחים
נספחים 6‎-1
ראה נספחים 6‎-1 בסעיף 7.11‎-4 של חוזר הוראות הקבע תשס/8(ב).

נספח 7 טופס מערך ביקורת בטיחות למחנה
(ימולא על-ידי יועץ בטיחות מוסמך)

נספח 8 טופס מערך ביקורת בטיחות ושע"ח למחנה-קיץ
חלק א' (ימולא על-ידי מבקש הרשיון)
שם מחנה הקיץ:

כתובתו:

שם הילדים במחנה הקיץ:

תאריך פתיחתו:

תאריך סיומו:

שם מנהל מחנה הקיץ:

מס' ת"ז:

תאריך הגשת הבקשה לרשיון:

אני מבקש, כי תיערך בדיקה של הבטיחות והתברואה במחנה הקיץ, וכי יינתן
אישור שמחנה-הקיץ עומד בדרישות לפתיחתו ולקיומו במקום ובתקופה כמפורט
לעיל.

_________________
חתימת מנהל מחנה-הקיץ

_________________
שם מנהל מחנה-הקיץ

__________
תאריך

נספח 9 תקן כוח אדם לחובשים, לרופאים ולשומרים במחנה קיץ

תקן מינימום לשומרים במחנה קיץ								מספר הרופאים	מספר החובשים	מס' החניכים במחנה	מס' סיד'
שמירת לילה				שמירת יום				מספר הרופאים	מספר החובשים	מס' החניכים במחנה	מס' סיד'
סה"כ	כיתת כוננות	פטרול	שומר שער	סה"כ	כיתת כוננות	פטרול	שומר שער
6	3	2	1	2	-	1	1	-	1	עד 100	1
6	3	2	1	2	-	1	1	-	2	מ-101 עד 200	2
6	3	2	1	3	1	1	1	-	3	מ-201 עד 300	3
6	3	2	1	4	2	1	1	-	4	מ-301 עד 400	4
6	3	2	1	8	5	2	1	1	4	מ-401 עד 500	5
10	5	4 (2 2)	1	8	5	2	1	1	4	מ-501 עד 600	6
10	5	4 (2 2)	1	8	5	2	1	1	4	מ-601 עד 700	7
10	5	4 (2 2)	1	8	5	2	1	1	4	מ-701 עד 800	8
10	5	4 (2 2)	1	8	5	2	1	1	4	מ-801 עד 900	9
14	6	4 (2 2)	2	8	5	2	1	1	4	מ-901 עד 1000	10
14	6	6 (2 3)	2	14	5	6 (2 3)	1	1	5	מ-1001 עד 1100	11
14	6	8 (2 2)	2	10	5	4 (2 2)	1	1	5	מ-1101 עד 1200	12
14	6	6 (2 3)	2	10	5	4 (2 2)	1	1	5	מ-1201 עד 1300	13
14	6	6 (2 3)	2	10	5	4 (2 2)	1	1	5	מ-1301 עד 1400	14
14	6	6 (2 3)	2	10	5	4 (2 2)	1	1	5	מ-1401 עד 1500	15
14	6	6 (2 3)	2	10	5	4 (2 2)	1	1	5	מ-1501 עד 1600	16
14	6	6 (2 3)	2	10	5	4 (2 2)	1	1	5	מ-1601 עד 1700	17
14	6	6 (2 3)	2	10	5	4 (2 2)	1	1	5	מ-1701 עד 1800	18
14	6	6 (2 3)	2	10	5	4 (2 2)	1	1	5	מ-1801 עד 1900	19
14	6	6 (3 2)	2	10	6	4 (2 2)	2	1	6	מ-1801 עד 2000	20
16	6	8 (4 2)	2	14	6	6 (3 2)	2	1	6	מ-2001 עד 2100	21
16	6	8 (4 2)	2	14	6	6 (3 2)	2	1	6	מ-2101 עד 2200	22
16	6	8 (4 2)	2	14	6	6 (3 2)	2	1	7	מ-2101 עד 2500	23
18	6	10 (5 2)	2	16	6	8 (4 2)	2	1	7	מ-2201 עד 3000	24

* המספרים הינם סה"כ למשמרת אחת.
* משמרת שנייה בפטרול ובשער יכולה להיות מצוות כיתת הכוונות.
* שעות השמירה למשמרת אחת לא יעלו על 6 שעות שמירה.
* כמות החובשים והרופאים מתייחסת לשהייה במחנה. בכל יציאה מהמחנה לטיול וכד' יהיה מספר
החובשים/המע"רים על-פי ההנחיות של הלשכה לתיאום טיולים.

נספח 10 הוראות בטיחות לנשיאת רובה קרבין
ראה נספח 8 בסעיף 4-.7.11

נספח 11 דוגמה לתיק אבטחת מחנה (מחנה כפר החורש)
תוכן התיק
1. עיקרי שיטת האבטחה
2. שיטת האבטחה
3. פקודות קבע למאבטחים
4. מקרים ותגובות
5. בעלי תפקידים
6. תיאומים ונספחים.

עיקרי שיטת האבטחה

שטח המחנה: המחנה בנוי ממפקדה ראשית, מבנייני עזר, ממבני מגורים
ומשלושה מחנות משנה.

א.

דרכי גישה: למחנה 6 דרכי גישה אפשריות לרכב:
* דרך ראשית, מכיוון דרום-מזרח
* דרך אחת מכיוון צפון, דרך כפר עילוט
* דרך אחת מכיוון מערב, דרך תמרת
* דרך אחת מכיוון צפון מזרח
* דרך אחת מכיוון דרום - מתחברת למחנה אלון
* דרך אחת מכיוון דרום החסומה בגדר בקר ועבירה אך ורק לרכב 4

ב.

סימון המחנות: כל המחנות מסומנים ומוקפים, וכל היקף המחנה
ממוספר בנקודות ביקורת מ-1 עד 32.

ג.

שיטת האבטחה
כעיקרון כוח האבטחה מורכב מאחד-עשר מאבטחים, ונוסף קב"ט המחנה
וצוות מהתנועה - תצפיתנים ללא נשק.
אבטחת יום
ביום יש 5 עמדות נייחות, פטרול נייד ופטרול סגן קב"ט.
עמדות נייחות
ש"ג תחתון - מאבטח
ש"ג עליון - שומר ללא נשק
ש"ג תמרת - מאבטח
עמדת עילוט - מאבטח
עמדת מגורי סגל - תצפיתן ללא נשק
פטרולים ניידים
פטרול פנימי - סגן קב"ט
אבטחת לילה
בלילה יש שתי עמדות נייחות ושני פטרולים ניידים וכן סיור ממונע של
הקב"ט.
עמדות נייחות
עמדת עילוט - מאבטח
ש"ג אמצעי - 2 מאבטחים עם נשק וללא נשק
פטרולים ניידים
פטרול עילוט - 2 מאבטחים
פטרול תמרת - 2 מאבטחים

השמירה תתנהל בשתי משמרות - משמרת יום ומשמרת לילה: - לילה: 00:00‎-06:20 - יום: 00:00‎-20:06	*
משמרת לילה תבצע בדיקת קשר לפי: פטרול אחת ל-15 דקות, עמדה נייחת כל 30 דקות.	*
נוסף לכך קיימת הקמב"צייה המאוישת 24 שעות ביממה ומרכזת את כל נושא הקשר.	*
כל פטרול ועמדה ידווחו בקשר מוטורולה ויצוידו בזרקור, נוסף לנשק אוטומטי.	*

כיתת כוננות
כל צוות השמירה ישמש כיתת כוננות בשעות שאינן בפעילות, כלומר בכל עת
יהיו לפחות 5 מאבטחים בכיתת כוננות ונוסף להם צוות הרפואה וצוות
כוננות סגל, הכולל את כל נושאי הנשק במחנה שיוזעקו במערכת הכריזה
במקרה חירום.

פקודות קבע למאבטחים

ככלל לכל עמדה קיים פק"ל הוראות קבע לעמדה שתבוצענה במשך כל
השעות שבהן העמדה מאוישת, ולכל פטרול יש הוראות קבועות לשעות
הפטרול.

משמרת הלילה תבצע סריקה בכל רחבי המחנה, כולל פתיחת ציר לש"ג
בצורה הזו:

עמדת ש"ג אמצעי תבצע סריקה עד לש"ג תחתון.

א.

פטרול עילוט יבצע סריקה בדרך ללא מוצא ובדרך החסומה
לעילוט עד 200 מ' משטח המחנה. כמו כן הוא יבצע סריקה בדרך
הפנימית עד ש"ג עילוט ופתיחת ציר לכיוון עילוט למרחק של 200
מ' משטח המחנה.

ב.

פטרול תמרת יבצע סריקה בדרך הפנימית מש"ג תמרת עד הש"ג
הראשי ובין המבנים.

ג.

הסריקה תסתיים עד שעה 30:06, וכל מאבטח יחתום אצל הקב"ט
על כך שהשטח נקי.

ד.

כל יום יתבצע תדריך לכל צוות האבטחה לפני ארוחת הערב. בתדריך
ייבדקו כלי נשק, יתבצע מעבר על פקודות הקבע למאבטחים, כללי לכל
המחנה ופרטני לכל אחת מהעמדות, ותתבצע חזרה על הוראות פתיחה
באש.

כלי הנשק הארוכים (קרבין, M-16, גליל) יהיו לעולם פרוקים,
והמחסניות מחוץ לכלים, גם במשמרת וגם במנוחה. האקדחים
יהיו פרוקים, והמחסניות בכלים.

א.

אורחים המגיעים עם נשק ארוך למחנה - יש לוודא שהנשק פרוק
וללא מחסנית.

ב.

בזמן משמרת ינועו המאבטחים לבושים בצורה הגונה ולעולם עם
נעליים. תג שמי עם שם המאבטח יוצמד בכל עת לחולצה.

שעות פעילות הקב"ט וסגנו
00:00‎-00:06 - קב"ט
00:00‎-06:12 - סגן
00:00‎-12:18 - קב"ט
00:00‎-18:00 - סגן.

שעות פעילות המאבטחים
לילה: משמרת אחת	-
יום: ש"ג 1 - 7 שעות קבוע, עם השלמת אבטחה במחליף ל-3 שעות בש"ג עילוט ש"ג 2 - 7 שעות קבוע, עם השלמת אבטחה במחליף ל-3 שעות בש"ג תמרת.	-
פק"ל מאבטחים פטרולים
עליך לוודא שאין חדירה רגלית של זרים למחנה, כולל מתחזים לחניכים.	1.
עליך לוודא עירנות והימצאות עמדות נייחות במקומן.	2.
עליך לוודא שאין יציאת חניכים משטח המחנה.	3.
עליך לדווח לקב"ט על כל אירוע חריג כגון שרפות וכו'.	4.
עמדת עילוט
תפקידך להגן על הגזרה הצפונית של המחנה ולסכל כל ניסיון להרע לבאי המחנה.	1.
תפקידך לוודא שאף רכב לא ייכנס לכיוון המחנה בדרך העפר.	2.
תפקידך לוודא שאף אדם, בין אם רכוב או לא, לא ייכנס לתחום שטח המחנה מכיוון צפון.	3.
תפקידך להתריע בכל מקרה של אירוע שאינו רגיל, בין אם שרפה או תנועה שאינה שגרתית.	4.
תפקידך לתצפת לעבר רכס עילוט.	5.
עמדת ש"ג תחתון
תפקידך להגן על האגף המזרחי של המחנה.	1.
תפקידך לוודא שאף כלי רכב שאינו מורשה ומאושר לא ייכנס למחנה.	2.
תפקידך לוודא שכל אדם הרוצה להיכנס למחנה אכן רשאי להגיע.	3.
תפקידך לסרוק כל אוטובוס ריק המגיע לאזור המחנה, כולל תאים.	4.

תפקידך להתריע על כל אירוע שאינו שגרתי או הנראה חריג.	5.
תפקידך לתאם כל עלייה של כלי רכב עם ש"ג עליון.	6.
עמדת ש"ג עליון
עליך לתאם כל ירידה של רכב עם ש"ג תחתון.	1.
עליך לקבל כל כלי רכב שעולה מש"ג תחתון ולכוון את כניסת הרכב לחנייה.	2.
ש"ג תמרת (עמדת יום בלבד)
עליך להגן על המחנה מכיוון מערב.	1.
עליך לוודא שאין תנועה של רכבים מכיוון תמרת.	2.
יש למנוע את כניסתם של חניכים שאינם חניכי המחנה.	3.
עליך לתצפת לכיוון צפון ומערב ודרום מערב ולהתריע על שרפות.	4.
עמדת מגורי סגל (תצפיתן ללא נשק)
עליך לתצפת לכיוון דרום ולהתריע על שרפות ועל חדירות רגליות.	1.
עליך להגן ולשמור על אזור מגורי הסגל.	2.

מקרים ותגובות				4.
נוהל חפץ חשוד בכל מקרה של חפץ שאינו מזוהה יינקטו הפעולות האלה:			1.
יבודד אזור החפץ, ויורחקו כל האנשים מהאזור.		א.
תועבר הודעה לקמב"צייה, וייודע הקב"ט.		ב.
יוזעק חבלן משטרת ישראל.		ג.
אם יש צורך יפונה המחנה לפי הנוהל הזה:		ד.
תועבר הודעה במערכת הכריזה להתפנות לאמפי' (חוץ מבמקרה שבו החפץ נמצא באמפי' עצמו).	1.
לאחר הריכוז באמפי' יועברו החניכים לאגף המרוחק מאזור החפץ.	2.
נוהל שרפה במחנה יש כיתת כוננות לכיבוי שרפות 24 שעות ביממה.			2.

קיימות 4 חוליות כיבוי, ולכל חוליה גזרת אחריות וציוד כיבוי לפי הפירוט הזה: 1. חוליית גנרטור 2. חוליית מפקדה 2 3. חוליית מטבח. האחראי על כל חוליה הוא מפקד החוליה, ויש גם אחראי כיבוי לכל המחנה. יבוצע תרגיל כיבוי אש פעם בשלושה ימים, וכן יבוצע תרגיל פינוי מחנה במקרה של שרפה, כאשר הדגש הוא שאם פורצת שרפה בשטח המחנה יתבצע הפינוי לשטחי הכינוס כמפורט להלן: כל תת-מחנה יתכנס ברחבת המסדרים, ולאחר ספירת החניכים יתבצע פינוי לשטחי הכינוס הראשיים: מגרש טקס סיום דרומית למחנה ורכס עילוט צפונית למחנה. מרפאה: אל מקום השרפה יזנקו 2 חובשים, ומרפאת המחנה תיכנס לכוננות (טיפול בנפגעי עשן וכוויות).
אירוע פח"ע בשטח המחנה ברגע שתועבר הודעה על אירוע פח"ע בשטח המחנה יינקטו הצעדים האלה:		3.
תוקפצנה כיתות הכוננות, כולל צוות כוננות סגל.	1.
תועבר הודעה במערכת הכריזה למחנות השונים.	2.
תועבר הודעה לכל גורמי הביטחון בשטח.	3.
יבודד אזור הפיגוע על ידי כוח האבטחה וכיתת הכוננות.	4.
לא תתבצע כל תנועה של אנשים בשטח המחנה, למעט כוח הכוננות בפיקוד הקב"ט ותיאום כל הכוחות שבשטח.	5.
במידת האפשר יפונו שאר האנשים מהיער.	6.
בשעת חירום יש ליידע ולהפעיל את כוחות הביטחון לפי התרשים המצורף בנספח. האחריות על קיום הקשר עם גורמי הביטחון היא על הקמב"צייה.		4.
נוהל יציאה משטח המחנה		5.
כל יציאה משטח המחנה תתואם ותאושר על ידי הקב"ט. הקבוצות תצאנה כאשר הן מלוות על ידי מלווים נושאי נשק ארוך ולאחר שהמאבטחים בגזרות הרלוונטיות יעודכנו הן לגבי יום והן לגבי לילה.	1.

בעלי תפקידים 1. יוני בן דור - מפקד הסמינר: ביפר 03‎-6106666, מנוי 36399		6.
2. איתן בלומברג: ביפר 03‎-6106666, מנוי 53625.
קב"טים 1. קב"ט מחנה: אורן אושרוביץ 2. סגן קב"ט: תומר הירש.
טלפונים במחנה כפר החורש * טלפון קווי: 06‎-554863 * פלאפון: 050‎-311633 * ביפר: 03‎-6106666, מנוי 51043 * מחלקת מפעלים, ת"א: 03‎-6813408 * מרכז הנוע"ל, ת"א: 03‎-6814488 * ביפר רכזי מפעלים: 03‎-6106666; מנוי יוני: 36399; מנוי איתן: 53625		7.
מיקום המחנה ברשת U.T.M מחנה כפר החורש: 71105/62125 מנחת מסוקים: 71130/62085.		8.
רפואה במחנה מרפאה מלאה הכוללת: 1. רופא; 2. אמבולנס פינוי; 3. אחראי מרפאה; 4. 7 חובשים.		9.
קשר אלחוטי במחנה כפר החורש מערכת קשר שמתחלקת ל-3 חלקים:		10.
מערכת רב-גל בכל המכוניות, עם האזנה במפקדה ראשית כפר החורש ובמרכז התנועה בתל אביב 24 שעות ביממה	1.
רשת קשר פנימית, שכורה למערך האבטחה: לשומרים בכל עמדה ופטרול, לקב"ט ולהאזנה במפקדה הראשית, 24 שעות ביממה	2.

קשר אלחוטי למועצה אזורית עמק יזרעאל (רשת ביטחון) המאפשר קשר עם קב"ט המועצה, עם מג"ב עפולה ועם קב"טי היישובים הסמוכים. המכשיר נמצא במפקדה הראשית בהאזנה 24 שעות ביממה.	3.
תיאום המחנה מתואם עם הגורמים האלה: 1. מרחב עמקים 2. משטרת נצרת 3. מג"ב עפולה 4. קב"ט מועצה אזורית יזרעאל 5. קב"ט משרד החינוך התרבות והספורט 6. מד"א מגדל העמק 7. מכבי אש עפולה 8. בית חולים עפולה.		11.
נספחים 1. תרשים שטח המחנה 2. תצלום מפה 50,000:1 של האזור ושל המחנה 3. מכתבי תיאום 4. הוראות פתיחה באש 5. רפואה - מקרים ותגובות 6. תרשים הפעלת כוחות ביטחון.		12.

נספח 12 תקן ציוד למרפאה במחנה, לרופא, לחובש ולמגיש עזרה ראשונה
ציוד מרפאה ניידת - במחנה שיש בו רופא

הערות	הכמות	שם הפריט	מס' סידורי
	2	מד לחץ דם	1
	1	סטטוסקופ	2
	2	מד חום	3
	2	כלי מתכת אל חלד	4
	1	פינצטה לגוף זר	5
	1	פינטצה אנטומית, 15 10	6
	1	מספריים מלכי"ם 16/20	7
	10	מחט 21	8
	10	מחט 23	9
	10	מחט 25	10
	1	אוטוסקופ	11
	10 חב'	פד גזה סטרילי, 3 3	12
	10 חב'	פד גזה סטרילי, 2 2	13
	10 חב'	פד גזה 3 3 ל"ס	14
	5 10	אגד מידבק	15
	10	איספלנית בד חד פעמית	16
	50	שפדל עץ	17
	1	אפליקטור רגל	18
	10	אגד חבישה, 5 ס"מ	19
	10	אגד חבישה, 7 ס"מ	20
	10	אגד חבישה, 10 ס"מ	21
	5	צמד גפן, 100 גר'	22
	5	תחבושת בינונית	23
	5	תחבושת מטלין	24
	5	משולש בד	25
	10	תחבושת אישית	26
	2	חוסם עורקים	27
	2	חוסם ורידים	28
	5	תחבושת אלסטית, 8 ס"מ	29
	5	תחבושת אלסטית, 10 ס"מ	30
	ליטר אחד	פולידין, ליטר אחד	31
	ליטר אחד	סביעור, ליטר אחד	32
	ליטר אחד	אלכוהול, ליטר אחד	33
	ליטר אחד	מי חמצן 3%, ליטר אחד	34
	20 בק'	טיפות אף	35
	10 בק'	טיפות אזולין	36
	10 בק'	טיפות סולפציד	37
	10 בק'	טיפות דקס אוטיק	38
	10	משחת פולידין, 15 גר'	39
	3	משחת וזלין, 40 גר'	40
	15	משחת דקטרין	41
	2	משחת פולידין, 250 גר'	42
	5	משחת סינטו 3%	43
	2	סירופ מלוקס	44
	10	לוציוקלמין	45
	5	טיפות פניסטיל	46
	10	טלק רפואי	47
קופסאות	10	תחבושת הגיינית	48
קופסאות	10	טמפקס	49
קופסאות	10	היסטואקריל	50
	1 חב'	כפפות סטריליות	51
	2	ספרי פלסטר	52
	2	שקית קירור	53
	5	מזרק ח"פ, 10 סמ"ק	54
	5	מזרק ח"פ, 5 סמ"ק	55
	5	מזרק, 50 סמ"ק	56
	ליטר אחד	הרטמן, ליטר אחד	57
	2	הרטמן, 500 סמ"ק	58
	5	סט עירוי	59
	5	ונפלון ירוק	60
	5	ונפלון כחול	61
	5	ונפלון ורוד	62
	1 חב'	צינור לשטיפת קיבה	63
למקרה של הרעלה בלבד	1 חב'	אבקת פחמן פעיל רפואי	64
למקרה של הרעלה בלבד	1 בק'	סירופ היפקאק (IPECAC)	65
	20 3	טבליות אקמול	66
	100 יח'	סדיסטל	67
	20 3	אקמול פורטה	68
	20 3	מוסקול	69
	20 3	מוקסיפן 250 מ"ג	70
	20 3	סירופ מוקסיפן פורטה 500 מ"ג	71
	20 2	רוקל	72
	20 3	פרמין	73
	20 3	פרוגרון	74
	20 2	פפברין	75
	20 3	אהיסטון	76
	20 2	אימודיום	77
	5	רפפן, 250 מ"ג	78
	5	אורבנין, 250 מ"ג	79
	20 2	סיליאן גל	80
	20 2	אריתרומיצין	81
	20 4	טבעציקלין	82
	20 3	אופטלגין	83
	20 4	רספרים	84
	20 2	גליפלין	85
	20 1	לקסטיב	86
	2 בק'	טיפות אופטלגין	87
	2 בק'	רפפן 500 מ"ג	88
	4	משאף ונטולין	89
	2	בקבוק ונטולין	90
	2	בקבוק בריקלין	91
	5	אמפ' פפברין	92
	20	סטריסטריפ	93
	2 חב'	סכין גילוח חד פעמי	94
	5 1	אמפ' לידוקאין 2%	95
	5 1	אמפ' פרמין	96
	5 1	אמפ' אדרנלין	97
	5	קרן סלברול	98
	5 יח'	סקלפל + להבי ניתוח 115	99
	5 בק'	יוד סגול	100
	5	חוקן מיקרולט	101
	2 בק'	שמן פרפין	102
	5 20	אורבנין, 500 מ"ג	103
חבילה סטרילית	5	חוט משי ומחט תפירה, 16 מ"מ 3/0	104
חבילה סטרילית	5	חוט משי ומחט תפירה, 19 מ"מ 5/0	105
חבילה סטרילית	5	חוט משי ומחט תפירה, 26 מ"מ 6/0	106
	1	ערכת מכשורים כלליים לרופא	107
	1	מספריים כירורגיים	108
	1	מלקחיים לניתוחים זעירים	109
	50 יח'	שקיות נייר לתרופות	110
	2 יח'	אלונקה	111
	1 יח'	קרש גב	112
	1 יח'	שולחן טיפולים	113
	1 יח'	מיטת טיפולים	114

נספח 13 דרכי תקשורת ליחידות החילוץ
ראה נספח 9 בסעיף 4-.7.11

(1) פורסם בספר החוקים מס' 864 התשל"ז-.4.8.1977 תיקון 39 (חלק מקדמי וחלק כללי),
התשנ"ד-1994, פורסם בספר החוקים מס' 1481, התשנ"ד, .23.8.94

הוראות קבע

חוזר מנכ"ל תשס/8(ב), כ"ו אדר תש"ס, 2 באפריל 2000