Page 55 - רגב סקירה

6.1 התנסות ייחודית מורחבת
בהוראה חונכות ושותפות - בקידום
מצוינות בלימודי הערבית המדוברת לתלמידי
תיכון יהודי - שיתוף מכללה ותיכון
ד”ר ורד יפלח-וישקרמן, מרכזת תכנית רג”ב במכללה האקדמית לחינוך ע”ש קיי
55
השפה הערבית, השפה הרשמית השנייה במדינת ישראל - מתוך הכרה בחשיבות ידיעת השפה נקבעה בשנת 1995 חובת לימוד ערבית כשפה זרה שנייה בכיתות ז’-י’.
מערכת החינוך עדיין לוקה מאוד בתחום הוראת הערבית המדוברת, זהו תחום שנזנח כמעט לחלוטין, ובכלל זה בהוראת הערבית במגמות המזרחניות. זאת בשעה שמחקרים הוכיחו בבירור כי ציבור התלמידים, המנהלים, ההורים וחלק מן המורים לערבית היה רוצה לראות יותר עיסוק בערבית
המדוברת, בפרטבבעייתיות שבריבוי הלהגים שבה [משרד החינוך (1)2006];
Shohamy&Dounitsa-Schmidt) 1998[2)]. רק כמחצית מן המורים הן בחט”ב והן בחט”ע מדווחים כי הם מנהלים את רוב השיעור בערבית [משרד החינוך(2006)], כך שלמעשה נמנעת מהתלמידים הזדמנות פז להיחשף לערבית על דרך השמיעה שעשויה להגביר את כשירותם הלשונית בשפה.
לפיכך פותח בתכנית המצוינים (רג”ב-ראש גדול בהוראה) במכללת קיי מודל אחר להתנסות אחרת במעשה ההוראה המאפשר לסטודנטים וסטודנטיות מתכנית המצויניםבני המגזר הבדווי ללמד ערבית מדוברת לתלמידי תיכון יהודי למבחן הבגרות בעלפה בניב הבדווי. מודל זה מאפשר לסטודנטיםהבדווים להיות חונכים לתלמידים יהודים וכן להיות חניכים של המורה המאמן. מודל ייחודי זה יוצר ממשק ייחודי בין המשתתפים בתהליך, כשכל הגורמים יוצרים שיתוף פעולה ומלמדים אלו את אלו - מודל
שבו הסטודנטים, המורה והתלמידים משמשים כחונכים ונחנכים גם יחד.
שילובם של פרחי הוראה מצטיינים מהמגזר הבדווי מזמן קשר בלתי אמצעי בין התלמידים והסטודנטים ומאפשר שיתוף פעולה על בסיס הכרה הדדית של השפה, החברה והתרבות הערבית.בפרויקט זה הלמידה נוצרת בהקשר אותנטי על ידי יצירתמודל אחר של חונכות וחניכות.תהליך הלמידה כלל פעילות אותנטית מתמשכת בהקניית הערבית המדוברת (הפעילויות כוללות למידה בקבוצות קטנות,
סיור במרכז גו’ אלון וסיור בשוק המקומי ברהט).
בתכנית ייחודית זו להקניית הערבית המדוברת בלהג הבדווי פעלנו הן ברמת התלמידים והן ברמת הסטודנטים בשלושה מישורים:
1. המישור הקוגניטיבי - רכישת ידע, פיתוח המודעות, פיתוח תהליכי הטמעה של אחריות ומחויבות לערכים הומניים אוניברסליים, פיתוח מיומנויות חשיבה, דיון ופתרון בעיות וטיפוח ערכים.
2. המישור הרגשי - פיתוח עמדות חיוביות כלפי האחר, בניית ערוצי תקשורת מגוונים ויצירת אווירה בונת אמון.
3. המישור ההתנהגותי - התנסות חווייתית בחינוך לחיים משותפים, הקשבה וקבלה של האחר, השונה; פיתוח יכולות פדגוגיות; עידוד דיאלוג פתוח, מכבד ומקבל ונכונות לשינוי עמדות; עידוד למעורבות אזרחית.
http://meyda. .לקראת פיתוח תכנית לימודים בערבית לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה במגזר היהודי – מחקר הערכה, ירושלים .)2006( משרד החינוך 1 education.gov.il/files/Tochniyot_Limudim/DochotMechkarim/Aravit.pdf Shohamy, E., & Dounitsa Schmidt, S. )1998(. Jews vs. Arabs: Language attitudes and stereotypes. The Tammy Steinmets Center for Peace 2 .Research, Tel Aviv University