סוכות בחו"ל ובארץ

תיאור קצר של השיעור	התלמידים יתבוננו בציור חג הסוכות של מוריץ אופנהיים ובאמצעות הכלי Marqueed יתייחסו לפרטים השונים בו. לאחר מכן יקראו את הקומיקס "חפני בעל דמיון ועלילותיו", המתאר ילד יהודי-אמריקאי הלומד על חג הסוכות. באמצעות בניית טבלה ב-Google Docs ישוו התלמידים בין חג הסוכות בשני המקורות שראו לחג הסוכות המוכר להם.
קהל יעד	כיתות ה': תרבות ישראל ומורשתו – עם ישראל וארץ ישראל בראי חגי ישראל כיתות ו': תרבות ישראל ומורשתו – חגי ישראל בין מסורת לחידוש
פריטי מקור שהשיעור מתבסס עליהם	סוכות, מוריץ דניאל אופנהיים, 1867 חופני בעל דמיון ועלילותיו, עדן, 1925
אורך הפעילות	45 דקות
חומר רקע למורה	סוכות – על הסוכה ומנהגיה באתר משרד החינוך סוכות – מידע ופריטים נוספים באתר הספרייה הלאומית
ציוד והכנות מוקדמות	אמצעי הקרנה כיתת מחשבים מומלץ להעלות מראש את תמונת חג הסוכות לאתר Marqueed, ולסמן בה את החלקים שבהם תרצו להתמקד (ראו בהמשך).

מהלך ההוראה ואורך משוער	תיאור הפעילות
התבוננות מונחית בתמונה, 15 דקות	בפעילות זו נתבונן בשני פריטים: ציור וקומיקס, המציגים את חג הסוכות בחוץ לארץ לפני עשרות שנים. נתייחס למאפייני החג המתוארים שם ונשווה למנהגי החג בישראל בימינו. הציגו בפני התלמידים את הציור סוכות של מוריץ דניאל אופנהיים (1867). בציור זה מתוארת סוכה של משפחה יהודית מסורתית בגרמניה במאה ה-19. מומלץ להעלות את התמונה באתר Marqueed. יש צורך ביצירת חשבון משתמש הן כדי להעלות תמונה הן כדי להגיב. ליצירת חשבון נדרשת כתובת דוא"ל, וההרשמה קצרה וקלה. השיתוף של התמונה עם התלמידים הוא באמצעות העתקת הכתובת שלצד איקון הקישור מימין לתמונה. כל תלמיד שיצר חשבון יכול להגיב באמצעות הקישור שקיבל. שימו לב לסמן את התמונה כציבורית אם ברצונכם שכל תלמיד יוכל להגיב. סמנו בתמונה – באמצעות שרטוט ריבוע או ביד חופשית – חלקים שתרצו להתמקד בהם: קישוטי הסוכה, בני המשפחה, הילדים המתבוננים. מומלץ לכתוב שאלה על כל אחד מהחלקים, לדוגמה: - מיהם הילדים? מדוע הם מתבוננים כך? - מיהם היושבים לשולחן? מה מביעים פניהם? - פרטו משהו מיוחד ששמתם לב אליו בסוכה ובקישוטיה. הנה דוגמה לקובץ כזה. שלחו את התמונה לתלמידים ובקשו מהם להגיב. התגובות יופיעו אצלכם בקובץ (מומלץ לבטל מראש בהגדרות את האפשרות של התרעת דוא"ל). לאחר מכן סכמו במליאה את המאפיינים המיוחדים של חג הסוכות בזמנו של אופנהיים כפי שהם עולים מהתמונה: הסוכה עשויה עץ, במזג האוויר הקר באירופה לא היה אפשר לשהות בסוכות בד. המנורה היא מנורת נרות – לא חשמל. זו מנורה אופיינית לגרמניה באותו הזמן, היא נראית כמו מנורת פמוטים לשבת וכינויה "כוכב היהודים" (יודנשטרן). הקישוטים כוללים שרשרות נייר הדומות לשרשרות בימינו, אך שימו לב לכדורי הזכוכית – אלו קישוטים של חג המולד שאומצו בידי היהודים, מכיוון שהיו זמינים בחוץ לארץ. נוסף על כך, תלו מהתקרה זרי פרחים. בני המשפחה היושבים נראים נינוחים ורגועים. הצייר מציג את החג כמשפחתי ונעים, בני המשפחה יושבים בנחת והמשרתת מגישה את האוכל (מה שמעיד על היותם מהמעמד הבינוני, כמו רבים מיהודי גרמניה באותו הזמן). האב מקדש על גביע יין. גם החתול הוא חלק מהמשפחה. הילדים המתבוננים מבחוץ הם ככל הנראה השכנים הלא-יהודים, אפשר לראות שבשבילם זה אינו יום חג – הם נושאים את תיקי בית הספר. הם מתבוננים בפליאה ב"תופעה המוזרה" של אנשים שאוכלים בסוכה מחוץ לבית, בסוכה ובקישוטים שלה.
דיון במליאה, 10 דקות	קראו יחד את הקומיקס חפני בעל דמיון ועלילותיו (1925). דונו עם התלמידים בעובדות שעולות מן הקומיקס הזה: היכן ומתי חי חפני? מהן ה"סוכות" שאליהן חלם לעוף? איך מדמיין חפני סוכה? מדוע היא שונה מהסוכה שאנו מכירים? בקומיקס כלל לא מופיעה סוכה בניו יורק, מדוע אין סוכות בניו יורק? ערכו השוואה בין הנוף האורבני שחפני חי בו לבין ארץ ישראל הדמיונית.
פעילות השוואתית ביחידים, 15 דקות	כעת הטילו על התלמידים לערוך השוואה פרטנית: עליהם להשוות בין חג הסוכות כפי שמשתקף בכל אחת מהתמונות, לבין חג הסוכות כפי שאנו מכירים אותו. לצורך ההשוואה התלמידים יעבדו בקבוצות קטנות של 2–3 תלמידים. כל קבוצה תפתח טבלה ב- Google Docs, ובעזרתה ישוו בין התקופות השונות: גרמניה במאה ה-19 (ציורו של אופנהיים), ניו יורק בראשית המאה ה-20 (הקומיקס של חפני) וישראל של ימינו. על התלמידים לחשוב כיצד לתכנן את הטבלה לצורך ההשוואה. הצעה לפרטי השוואה: האם בונים סוכה? איך נראית הסוכה – ממה היא עשויה? מהם קישוטי הסוכה? איך מתייחסים השכנים לסוכה? את התוצר ישתפו התלמידים עם המורה. לאחר מכן ערכו את סיכום ההשוואה בעל פה במליאה.
סיכום – סוכות אז והיום, 5 דקות	ראינו שציון חג סוכות בחו"ל, בייחוד במאה הקודמת, היה שונה מאוד מהמקובל בימינו: לא תמיד אפשר לבנות סוכה, לעתים חוקי עזר עירוניים אוסרים על בנייתה, לעתים מזג האוויר אינו מאפשר זאת, והשכנים הלא-יהודים היו מגיבים בתמיהה ולעתים גם בהתנכלות. לדוגמה, בניו יורק, עד היום יהודי העיר כמעט אינם בונים סוכות בשל היעדר מקום – אין מרפסות בבניינים, והבנייה צפופה. זו הזדמנות להעלות חוויות מחג הסוכות בימינו: מה נעים לנו בחג הסוכות? מה מיוחד בו? האם בבתי התלמידים נוהגים לבנות סוכה? האם אוכלים בסוכה ומארחים בה? האם ישנם תלמידים שבני משפחתם ישנים בסוכה? ולסיום – אילו דיברו עם חפני, מה הדבר המעניין שהיו מספרים לו על סוכות בארץ ישראל של ימינו?