תיאור קצר של השיעור

בפתיחת השיעור ייערך משחק טריוויה מקוון שמצביע על הדמיון בין תוכני ההגדה המסורתית בעדות השונות. במהלך השיעור יפגשו התלמידים דפים מהגדות שונות המעידים על הייחוד שישנו בהגדות המסורתיות, ובהשראתם ייצרו דף הגדה ישראלי עכשווי באמצעות כלי העיצוב המקוון canva.

קהל יעד

כיתות ה-ז

פריטי מקור שהשיעור מתבסס עליהם

• עמוד מתוך הגדת זולצבך, גרמניה 1755
• הפיוט "אתה גאלת", הגדה של פסח, בגדד, 1868
• ביעור חמץ והכנות לפסח, הגדה של פסח, איטליה 1892
• שני עמודים מתוך הגדה של פסח, קהיר, 1922
• עמוד מתוך הגדה של פסח, אוסטריה 1929
• שני עמודים מתוך הגדה של פסח, הודו, 1935

אורך הפעילות

45 דקות

חומר רקע למורה

• הגדה של פסח – על התפתחות ההגדה, באתר תרבות.il
• תערוכה וירטואלית של הגדות לפסח – באתר הספרייה הלאומית

ציוד והכנות מוקדמות

• אמצעי הקרנה
• כיתת מחשבים
• יצירת טבלה משותפת ב- Google Docs (אופציונלי, ראו בהמשך)
• בחירת שישה קטעים מההגדה לצורך חלוקתם לתלמידים לשם ביצוע הפעילות היצירתית (ראו בהמשך)

קבצים ותכנים נוספים

• משחק טריוויה מקוון באתר הספרייה הלאומית
• דף עבודה (ניתן לוותר על דף העבודה אם בוחרים באפשרות ליצור טבלה שיתופית עבור התלמידים, ראו בהמשך)

פתיחה במליאה 5 דקות

פתחו במשחק טריוויה מקוון. במשחק זה שלוש קטגוריות: שירים מן ההגדה, קטעים מן ההגדה ושלבי הסדר. בכל קטגוריה שאלות בדרגות קושי הולכות וגדלות, והמשימה היא להשלים את תחילת הביטוי המופיע בשאלה.

חלקו את הכיתה לשתי קבוצות. מנו תלמיד או תלמידה ניטרלי/ת שינהל את רישום הנקודות. התור עובר בין הקבוצות לסירוגין. הקבוצה בוחרת על איזו קטגוריה לענות, ומקבלת את השאלה הראשונה הפנויה בקטגוריה (לפי רמת קושי הולכת וגדלה). לאחר שענתה על השאלה, לחצו על הלחצן של גילוי התשובה. תשובה נכונה מזכה את הקבוצה במספר הנקודות המופיע בה, תשובה שגויה מעבירה את הנקודות לקבוצה השנייה.

בחידון יש אפשרות להפעיל מונה זמן, מומלץ לכוון אותו ל-15 שניות.

בסיום המשחק, הסבו את תשומת לב התלמידים לעובדה שתלמידים מעדות שונות ידעו להשלים את אותה התשובה.

הסיבה לכך היא שנוסח ההגדה המסורתית נקבע כבר לפני מאות שנים, ובנוסח זה היא נפוצה בתפוצות השונות.

אבל, בכל זאת, כל הגדה נראית שונה. מקצת השוני טמון במנהגים ובטקסטים שנוספו להגדה בתפוצות, ומקצתו ייחודי להגדה בודדת.

פעילות סביב הגדה בקבוצות

10 דקות

בשיעור זה יפגשו התלמידים בהגדות מארצות שונות ומתקופות שונות, ויכירו משהו ייחודי בכל אחת מההגדות האלה.

חלקו את התלמידים לשש קבוצות, כל קבוצה תעסוק בהגדה אחרת בעזרת דף העבודה המצורף.

בחלק א' של דף העבודה, על התלמידים למלא את הטבלה על פי פרטי ההגדה שהם עוסקים בה. מומלץ ליצור טבלה ייעודית ב-Google Docs. באותו הקובץ, הקדישו גיליון נפרד לכל הגדה והפנו אליו את התלמידים, וכך התלמידים יראו גם את המידע שחבריהם כתבו. בשורה האחרונה בטבלה עליהם להציג את מה שמייחד את ההגדה שהם עוסקים בה. אלו ההגדות והייחוד המופיע בדפים המוצגים מהן:

1. הגדת זולצבך, גרמניה 1755 – בעמוד זה מופיע תחריט ובו תיאור דמיוני של בית המקדש. ייתכן שהתחריטים בהגדה זו נלקחו מהגדת אמסטרדם. המקדש מתואר כמפואר וגדול במיוחד, ובנוי במרכז העיר ירושלים, שנדמית כעיר אירופית. זה איור לקטע המסיים את ההגדה, שמתייחס לחלום לחזור לירושלים ולבניין המקדש.

2. הגדה של פסח, בגדד, 1868 – הפיוט "אתה גאלת" מופיע בהגדות של עדות מעטות (לדוגמה, תימן ועיראק). אפשר להציע לתלמידים להאזין להקלטה שלו באתר "הזמנה לפיוט". ישנו גם תרגום של הפיוט לערבית, המופיע באותיות עבריות.

3. הגדה של פסח, איטליה 1892 – בחלק הפותח את ההגדה ישנם תחריטים המתארים הפעולות הנעשות לקראת הפסח: ניקוי הבית והכנת המצות, כאיור לטקסט שמלווה את ביעור החמץ.

4. הגדה של פסח, קהיר, 1922 – בעמודים המוצגים ישנו איור של מסלול בני ישראל בצאתם ממצרים וכן תיאור מילולי של המסלול עם שמות המקומות. הציור מעניין במיוחד בשל העובדה שהוא נעשה דווקא בקרב הקהילה היהודית בתוככי מצרים.

5. הגדה של פסח, אוסטריה 1929 – בהגדה זו, באיור לסיפורם של חמשת החכמים מבני ברק, מתוארות דמויות החכמים כדמויות מוכרות מההיסטוריה היהודית (רש"י, הרמב"ם ועוד).

6. הגדה של פסח, הודו, 1935 – בעמודים המוצגים, הפותחים את ההגדה, מופיע תצלום של משפחה יהודית-הודית סביב שולחן הסדר, כאיור לטקסט המלווה את שרֵפת החמץ.

פעילות יצירתית בקבוצות והצגה במליאה

25 דקות

הזמינו את התלמידים ליצור "הגדה מקומית". חלקו לכל קבוצה את אחד הקטעים מההגדה המסורתית. המשימה שלהם היא ליצור "דף הגדה" ולחבר את הקטע שקיבלו לישראל של זמננו, לדוגמה, באמצעות הוספת תצלום עכשווי המתקשר לטקסט, איור, הסבר או פרשנות המקשרים את הקטע מן ההגדה לימינו, שיר עכשווי הקשור לנושא וכד'.

את הדף מומלץ לעצב בתכנת העיצוב canva. יש להירשם לאתר, ואז לבחור את הפורמט המתאים – לדוגמה, כרזה או מצגת. אפשר לבחור רקעים ודימויים מהרשימות שבצד שמאל (שימו לב, מקצתם בתשלום), ואז לשמור כ-PDF או קובץ תמונה, וכמובן אפשר לשתף. שימו לב, לעתים הטקסטים בעברית יוצרים בעיות, לכן רצוי לבחור Antic כדי לקבל גופן אריאל, או Lora לגופן פרנק-ריהל.

בתחילה, כל קבוצה תציג בפני הכיתה את ההגדה המקורית שעסקה עליה, ואחר"כ את התוצר שלה, ותסביר את החיבור בין הקטע המקורי ובין המציאות הישראלית העכשווית.

סיכום

5 דקות

סכמו בכך, שגם אם נדמה לנו שכל ההגדות דומות, בכל התקופות השתמשו במרחב יצירה שאיפשר הוספת תמונות, הוספת פיוטים של העדה, תצלומים, שרטוטים וכד'. כל אלו קירבו את תוכן ההגדה אל הקוראים המקומיים, אולי כדי לנסות למלא את לשון ההגדה:

"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".