תיאור קצר של השיעור

בימי העלייה הראשונה (1881–1903) הגיעו לארץ ישראל כעשרים וחמישה אלף עולים, והקימו עשרים ושלוש מושבות. תמונות מן התקופה מאירות את מאפייני המושבה ומסייעות להגדיר סוג התיישבות זה. השיעור מאפשר התנסות בשלוש מיומנויות :

1. הפקת מידע ממקור חזותי;

2. הגדרת מושג;

3. עבודת צוות.

קהל יעד

נושא העלייה הראשונה נלמד באופן מקיף בחט"ע. פעילות זו נועדה לחשוף את הלומדים בחט"ב למאפייני המושבה בלבד, ואינה מתיימרת לבחון את תקופת העלייה הראשונה על כל היבטיה.

קהל היעד של פעילות זו הם תלמידי כיתות ח' או ט' בחט"ב. ניתן ללמד בהקשר של שני נושאים המופיעים בתכנה"ל:

1. היהודים לאן? כיתה ח';

2. מבוא לנושא הבית הלאומי – מבית לאומי למדינה בדרך – בניית התשתית למדינה יהודית, כיתה ט'.

פריטי מקור שהשיעור מתבסס עליהם

1. רחוב יעקב, רחובות, 1893

2. רחוב בית הכנסת, ראשון לציון, 1893

3. רחוב חובבי ציון, פתח תקווה, תחילת המאה העשרים

אורך הפעילות

שני שיעורים.

חומר רקע למורה

1. אתר מוזיאון העלייה הראשונה

2. מפת יישובי העלייה הראשונה והשנייה, מאתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח

3. לאן יהודים לאן: אנשי העלייה הראשונה (סרטון), מאתר הטלוויזיה החינוכית

ציוד והכנות מוקדמות

מחשבים, מקרן

קבצים נוספים

3 דפי עבודה, דף עבודה לכל תמונה.

פתיחה.

הפתיחה מבקשת ליצור רלוונטיות

20 דקות

הציגו לתלמידים את השאלות הבאות:

מה סוג היישוב שאתם גרים בו? מה הם מאפייניו: האם הוא יישוב עירוני? האם הוא יישוב כפרי? מה מיקומו הגאוגרפי? מתי נוסד? מה מקור שמו? מה גודל האוכלוסייה? מהם ענפי הכלכלה המיוחדים לו? מהם המאפיינים הבולטים של אוכלוסייתו?

הצגת מטרת השיעור והמקורות החזותיים שיתבסס עליהם

20 דקות

הבהירו לתלמידים כי השיעור נועד לברר באמצעות תמונות מהם מאפייני המושבה ולחבר הגדרה לסוג התיישבות זה, שהוקם בעלייה הראשונה.

1. הקרינו את מפת יישובי העלייה הראשונה והשנייה ובררו עם התלמידים באילו אזורים בארץ ישראל הקימו עולי העלייה הראשונה מושבות.

2. הקרינו לפני התלמידים את התמונות שהפעילות מבוססת עליהן (ראו לעיל, "פריטי מקור שהשיעור מתבסס עליהם"), והדגישו כי תמונות א' וב' הן מאותה השנה (1893), ולכן הבסיס הכרונולוגי להשוואה ביניהן מדויק. זמן הצילום של תמונה ג' אינו ברור במדויק, אבל תמונה זו אינה רחוקה בזמן מתמונות א' וב', ומשקפת את רוח התקופה, ולכן ניתן לצרפה לדיון זה.

מומלץ לחלק את הכיתה לשלוש קבוצות. כל קבוצה תנתח תמונה אחת, על פי דף העבודה. אפשרו לתלמידים לבחור את התמונה שהם רוצים לנתח. בכיתות גדולות אפשר לבצע את המשימה בזוגות, או לחלופין לתת לשתי קבוצות משימה זהה.

עבודה בקבוצות

25 דקות

על פי דפי העבודה המצורפים.

סיום השיעור – השוואה ודיון

25 דקות

1. במליאת הכיתה יציגו הקבוצות או כמה מן הזוגות את ממצאיהן ותיערך השוואה בין התמונות.

2. ייערך דיון שמטרתו ניסוח הגדרה כיתתית משותפת לסוג היישוב – מושבה.

3. התלמידים יחזרו לשאלת הפתיחה ויבהירו במה היישוב שהם גרים בו שונה ממושבה או דומה לה.

שיעורי בית

אתרו באמצעות מפת יישובי העלייה הראשונה והשנייה עוד מושבות שהוקמו בשנות העלייה הראשונה והכינו מצגת ובה לפחות חמש תמונות של המושבות בשנותיהן הראשונות.

א. שימו לב לתאריכי התמונות שאתם מבקשים להציג.

ב. כתבו כותרת לכל תמונה ואת השנה שבה צולמה.

ג. ציינו ליד כל תמונה מה מקורה.

ד. הסבירו מדוע בחרתם בתמונות אלו.