הגדות ציוניות

תיאור קצר של השיעור	התלמידים ילמדו על השמות של חג הפסח ומשמעותם, ולאחר מכן יצפו בסרטון שמציג את המשמעויות שבהן התמקדו חגיגות פסח בקיבוצים, בהשראת רעיונות ציוניים. בחלק המרכזי של השיעור, התלמידים יעיינו בשתי הגדות "ציוניות" ובהן תוספות שמתייחסות למשמעויות אלו של החג. בסיכום השיעור יערכו התלמידים דיון על המשמעויות של פסח בימינו.
קהל יעד	ז'–ט'
פריטי מקור שהשיעור מתבסס עליהם	עמוד מתוך הגדת תנועת החלוץ, פולין 1937 עמודים מתוך הגדה של פסח בית ספר חקלאי חדרה , 1953
אורך הפעילות	45 דקות
חומר רקע למורה	אביב הגיע, פסח בא – רקע באתר משרד החינוך רקע על התפתחות ההגדות הלא-מסורתיות – אתר הספרייה הלאומית הגדות לא מסורתיות – מבחר הגדות באתר הספרייה הלאומית
ציוד והכנות מוקדמות	כיתת מחשבים אם אין כיתת מחשבים: אמצעי הקרנה והדפסת הפריטים עבור התלמידים
קבצים נוספים	יחידה מקוונת באתר הספרייה הלאומית.

מהלך ההוראה ואורך משוער	תיאור הפעילות
	הסבר כללי פעילות זו מבוססת על יחידה מקוונת באתר הספרייה הלאומית. , שבה כל המדיה הלימודית מאורגנת על פי שלבי עבודה. אנו ממליצים לערוך את הפעילות בזוגות בשילוב סיכומי ביניים במליאה, אך אפשר גם לפעול ביחידים, למעט הדיון המסכם. אם הפעילות אינה נעשית בכיתת מחשבים, אפשר להקרין את היחידה בפני הכיתה. יש להתאים את הפעילויות והמשימות השונות לביצוע במליאה.
פתיחה – עבודת חקר בזוגות וסיכום במליאה 10 דקות	פתיחה – עבודת חקר לחג הפסח ארבעה שמות, המבטאים את המשמעויות השונות שלו. חלקו את התלמידים לזוגות והפנו אותם ליחידה המקוונת. בקשו מהם להתמקד בשלב מספר 1 ולבצע את המשימה בקובץ word או בדף העבודה. לאחר ביצוע המשימה, סכמו את שמות החג ומה הם מייצגים: חג הפסח – מזכיר את הנס שנעשה לעם ישראל במצרים כאשר אלוהים פסח על בתי היהודים במכת בכורות. זה גם השם של הקורבן שהוקרב בבית המקדש לזכר הנס מדי שנה בשנה. חג המצות – מזכיר את החיפזון של בני ישראל ביציאתם ממצרים, ובעקבות כך לא הספיק בצקם לתפוח ואכלו מצות. (שני השמות האלה הם הכינויים לחג בתורה). חג החירות – מזכיר את החירות שהשיגו בני ישראל עם יציאת מצרים, בכך שהפכו מעם עבדים לעם חופשי. חג האביב – מתייחס לעונת השנה שבה חל חג הפסח. בהקשר החקלאי, החג מציין את תחילת קציר השעורים, ה"עומר", שמתחיל בתקופה זו.
צפייה בסרטון וסיכום הנלמד ממנו 7 דקות	בשיעור זה נתמקד בשתי משמעויות של החג, שהושם עליהן דגש רב בציונות שלפני קום המדינה ולאחר מכן, בארץ וגם בחו"ל. ננסה להבין מדוע התמקדו דווקא במשמעויות אלו ונראה כיצד הן נתנו להן ביטוי. צפייה בסרטון הפנו את התלמידים לשלב 2 בפעילות, לצפייה בסרטון "סדר פסח בקיבוץ עין חרוד מאוחד ". למשימות הצפייה אפשר להוסיף שאלה מכוונת: לדברי הדוברת, אילו שתי חוויות גדולות השפיעו בעיקר על אופי חג הפסח בתנועה הקיבוצית? בקשו מהתלמידים להציג את המסקנות שלהם וסכמו. הדוברת בסרט מתייחסת לשני היבטים של החג הקיבוצי: ההיבט החקלאי – "חג האביב": מציין את השיבה לעבודת האדמה, והתבטא באמצעות קציר עומרים והבאתם לשולחן החג. ההיבט החברתי/ציוני – "חג החירות": מציין את העלייה לארץ, והתבטא בארוחה חגיגית, בריקודים ובשירים יחד עם קיבוצי הסביבה. החוויות של העלייה לארץ והשיבה לעבודת האדמה נתנו משמעות חדשה ורלוונטית למשמעויות הקדומות של חג הפסח.
היכרות עם פריטי מקור 18 דקות	הפנו את התלמידים לשלב 3 בפעילות ברשת. אם אין כיתת מחשבים, חלקו לתלמידים את הפריטים המודפסים (שלבים 4 ו-5 בפעילות). סיכום בקשו משני זוגות להציג בפני הכיתה את מסקנותיהם מההגדה שבחרו. לאחר מכן מומלץ להתייחס לנקודה משמעותית שחוזרת בשתי ההגדות – היחס למצב היהודים בגולה. שתי ההגדות מציגות את החלופה של "חירות" – עצמאות מדינית שמביאה לביטחון – הקשורה קשר הדוק לציונות.
דיון מסכם במליאה 10 דקות	לאחר שלמדנו על המשמעות החדשה שניתנה לחג הפסח בקיבוצים ובתנועות ציוניות לפני קום המדינה ובשנים הראשונות לכינונה, נבחן מה המשמעות של חג הפסח כיום, בחברה שאנו חיים בה. שאלות לדיון מסכם מופיעות בשלב 6 בפעילות. שאלות נוספות שיכולות לשמש בסיס לדיון: לאיזו משמעות של חג הפסח אתם מתחברים היום, אם בכלל? מה הפעולות המשמעותיות ביותר עבורכם בליל הסדר? נוסף על ההגדה המסורתית, האם אצלכם במשפחה ישנם קטעי קריאה או שירה מיוחדים? מהם? אפשר לסכם את השיעור כולו באמירה כי חג הפסח הוא דוגמה להטענת החגים באופי ובמשמעות המתאימים לכל תקופה ולכל קהילה.

מהלך ההוראה ואורך משוער

תיאור הפעילות

הסבר כללי

פעילות זו מבוססת על יחידה מקוונת באתר הספרייה הלאומית. , שבה כל המדיה הלימודית מאורגנת על פי שלבי עבודה. אנו ממליצים לערוך את הפעילות בזוגות בשילוב סיכומי ביניים במליאה, אך אפשר גם לפעול ביחידים, למעט הדיון המסכם.

אם הפעילות אינה נעשית בכיתת מחשבים, אפשר להקרין את היחידה בפני הכיתה. יש להתאים את הפעילויות והמשימות השונות לביצוע במליאה.

פתיחה – עבודת חקר בזוגות וסיכום במליאה

10 דקות

פתיחה – עבודת חקר

לחג הפסח ארבעה שמות, המבטאים את המשמעויות השונות שלו. חלקו את התלמידים לזוגות והפנו אותם ליחידה המקוונת. בקשו מהם להתמקד בשלב מספר 1 ולבצע את המשימה בקובץ word או בדף העבודה. לאחר ביצוע המשימה, סכמו את שמות החג ומה הם מייצגים:

חג הפסח – מזכיר את הנס שנעשה לעם ישראל במצרים כאשר אלוהים פסח על בתי היהודים במכת בכורות. זה גם השם של הקורבן שהוקרב בבית המקדש לזכר הנס מדי שנה בשנה.

חג המצות – מזכיר את החיפזון של בני ישראל ביציאתם ממצרים, ובעקבות כך לא הספיק בצקם לתפוח ואכלו מצות.

(שני השמות האלה הם הכינויים לחג בתורה).

חג החירות – מזכיר את החירות שהשיגו בני ישראל עם יציאת מצרים, בכך שהפכו מעם עבדים לעם חופשי.

חג האביב – מתייחס לעונת השנה שבה חל חג הפסח. בהקשר החקלאי, החג מציין את תחילת קציר השעורים, ה"עומר", שמתחיל בתקופה זו.

צפייה בסרטון וסיכום הנלמד ממנו

7 דקות

בשיעור זה נתמקד בשתי משמעויות של החג, שהושם עליהן דגש רב בציונות שלפני קום המדינה ולאחר מכן, בארץ וגם בחו"ל. ננסה להבין מדוע התמקדו דווקא במשמעויות אלו ונראה כיצד הן נתנו להן ביטוי.

צפייה בסרטון

הפנו את התלמידים לשלב 2 בפעילות, לצפייה בסרטון "סדר פסח בקיבוץ עין חרוד מאוחד ". למשימות הצפייה אפשר להוסיף שאלה מכוונת: לדברי הדוברת, אילו שתי חוויות גדולות השפיעו בעיקר על אופי חג הפסח בתנועה הקיבוצית?

בקשו מהתלמידים להציג את המסקנות שלהם וסכמו.

הדוברת בסרט מתייחסת לשני היבטים של החג הקיבוצי:

ההיבט החקלאי – "חג האביב": מציין את השיבה לעבודת האדמה, והתבטא באמצעות קציר עומרים והבאתם לשולחן החג.

ההיבט החברתי/ציוני – "חג החירות": מציין את העלייה לארץ, והתבטא בארוחה חגיגית, בריקודים ובשירים יחד עם קיבוצי הסביבה.

החוויות של העלייה לארץ והשיבה לעבודת האדמה נתנו משמעות חדשה ורלוונטית למשמעויות הקדומות של חג הפסח.

היכרות עם פריטי מקור

18 דקות

הפנו את התלמידים לשלב 3 בפעילות ברשת. אם אין כיתת מחשבים, חלקו לתלמידים את הפריטים המודפסים (שלבים 4 ו-5 בפעילות).

סיכום

בקשו משני זוגות להציג בפני הכיתה את מסקנותיהם מההגדה שבחרו.

לאחר מכן מומלץ להתייחס לנקודה משמעותית שחוזרת בשתי ההגדות – היחס למצב היהודים בגולה. שתי ההגדות מציגות את החלופה של "חירות" – עצמאות מדינית שמביאה לביטחון – הקשורה קשר הדוק לציונות.

דיון מסכם במליאה

10 דקות

לאחר שלמדנו על המשמעות החדשה שניתנה לחג הפסח בקיבוצים ובתנועות ציוניות לפני קום המדינה ובשנים הראשונות לכינונה, נבחן מה המשמעות של חג הפסח כיום, בחברה שאנו חיים בה.

שאלות לדיון מסכם מופיעות בשלב 6 בפעילות. שאלות נוספות שיכולות לשמש בסיס לדיון:

לאיזו משמעות של חג הפסח אתם מתחברים היום, אם בכלל?
מה הפעולות המשמעותיות ביותר עבורכם בליל הסדר?

נוסף על ההגדה המסורתית, האם אצלכם במשפחה ישנם קטעי קריאה או שירה מיוחדים? מהם?

אפשר לסכם את השיעור כולו באמירה כי חג הפסח הוא דוגמה להטענת החגים באופי ובמשמעות המתאימים לכל תקופה ולכל קהילה.