1 בפברואר 2001		תאריך תחולה
חדש		מטרת הפרסום

1. רקע
במשרד החינוך הוקמה ועדה מיוחדת לבדיקת ייעודי חצר בית-הספר היסודי
לצורך מתן המלצות לבתי-הספר ולרשויות לתכנון החצר ולעיצובה.
צוות הוועדה מדגיש את משמעות הערך המוסף של חצר בית-הספר בשל
אופייה המיוחד. הוועדה רואה את מבנה בית-הספר ואת החצר כסביבת
החיים של בית-הספר שבה מתרחשים מצד אחד תהליכי למידה וחברות
ומצד שני תהליכים ותפקודים כגון משחק ושעשוע, ספורט וכד', ועל כן מבנה
בית-הספר והחצר יוצרים שלמות אחת, והחצר היא חלק מהמרחב
הלימודי-החינוכי הכולל. זאת בשונה מההשקפה המקובלת עדיין בחלקה,
המפרידה בין מבנה הכיתות לבין החצר ורואה בהם שתי ישויות נפרדות.
בשל אופייה המיוחד של החצר היא עשויה לזמן מגוון של אפשרויות ומצבי
למידה שאינם בנמצא בין כותלי הבניין. עיקר ההמלצות של הוועדה עוסקות
אפוא בהבלטת האפשרויות לניצול החצר כסביבה חינוכית עשירה. הוועדה
ממליצה לראות את החצר כחלק מהחשיבה החינוכית הכוללת של בית-הספר.
יש לערב תלמידים ומורים בכל הקשור לתכנון החצר, לגיבוש התפיסה
הרעיונית שלה, לתכנון ולביצוע עבודות או מתקנים בה, לשימוש שוטף בה
ולאחריות האישית של המשתמשים בה, לרבות השתתפות בתחזוקה מונעת.
הוועדה דנה בחצר בית-הספר היסודי, אך רבות ממסקנותיה ומהמלצותיה
תקפות גם לחצר חטיבות-הביניים והחטיבות העליונות.
2. המלצות הוועדה
הוועדה, לאחר שבחנה את ההיבטים השונים של הפעילות בחצר בית-הספר
היסודי, ממליצה לפעול לתכנון החצר ולהתייחסות אליה על-פי חמישה
גורמים מרכזיים:
גורמים חינוכיים-חברתיים
גורמים פדגוגיים-לימודיים
גורמים פיזיים (הצללה, צמחים, מתקנים וכו')
גורמי תשתיות (בטיחות ותכנון תשתיות)
גורמי בטיחות.
להלן הפירוט:
   

גורמים חינוכיים-חברתיים		2.1
מרחב לפעילות חברתית החצר משמשת כליבת הפעילות החברתית של בית-הספר וכמקום מפגש חברתי, ומזמנת שפע של אינטראקציות ומפגשים חברתיים בלתי פורמאליים מסוגים שונים: מפגשים בין בודדים, בין קבוצות גיל שונות, בין תלמידים למורים, בין מורים להורים; פעילויות ספורט, משחקים, תחרויות ועוד. תהליכי החברות הם תהליכי למידה. על החצר לשרת את אוכלוסיית התלמידים, על-פי הגילים השונים, ואת המורים בכמה צרכים, ועל כן הוועדה ממליצה כי תכנון הפיתוח של החצר ועיצובה יאפשרו מגוון של מקומות להתנסויות החברתיות: מקום לכינוסים ולאירועים של כל בית-הספר, כגון חגיגות, טקסים, מופעים וכו'	2.1.1
מקום לפעילות מובנית או להירגעות בעת ההפסקה שבין השיעורים
מקום לפעילות ספורטיבית מאורגנת ומכוונת או חופשית
מקום למפגש רב-גילי ועל כן מקום לאינטראקציות חברתיות בין התלמידים לבין עצמם, בקבוצות גיל שונות, בין התלמידים למורים, בין יחידים, בין קבוצות וכן בין התלמידים להורים ואף מקום התבודדות לפרט
מקום ליזמות של חברת התלמידים.

מקום למשחק ולשעשוע הוועדה רואה בהיבט המשחק והשעשוע עיקרון בסיסי ותנאי סף בתכנון חצר בית-הספר. הזכות של הילד למשחק הוכרה באמנות בינלאומיות (של אונסקו) שישראל חתומה עליהן כאחת מזכויות הילד. מזכות זו נובעת הזכות להנאה. תכנון אזורי המשחק והשעשוע ייעשה תוך הקפדה מלאה על כל הכללים, הסטנדרטים והמלצות התקן שנקבעו לתכנון מגרשי ספורט ומשחק ומתקני משחק ושעשוע, לרבות הקצאת השטח הנדרש לכל תלמיד.

2.1.2

הפחתת אלימות לפי הוועדה הוצגו ממצאי סקר בנושא אלימות תלמידים המצביעים על כך שהחצר היא אחד המקומות שבהם מתרחשים יחסית יותר אירועי אלימות. הוועדה ממליצה כי התכנון האדריכלי, ובכלל זה תכנון הנוף של החצר, יציע פתרונות להפחתת האלימות בה על-ידי מניעת חיכוך יתר של תלמידים ויאפשר יצירת אינטימיות ותחושת מרחב אישי לפרט ולקבוצה גם במרחב הגדול. תכנון החצר צריך גם לאפשר למורה התורן תצפית על החצר כולה. הוועדה ממליצה להסב את תשומת לב מנהל בית-הספר המתכנן את החצר לשלב בתכנון הפעילויות בה גם תכניות למניעת אלימות, וכן לבחון את העלות/התועלת של כל תכנית המוצעת לתכנון ולעיצוב החצר מהיבטים העשויים למנוע אלימות והשחתה (ונדליזם).

2.1.3

גורמים פדגוגיים-לימודיים הערך המוסף של החצר - הרחבת מרחב הלמידה לחצר בית-הספר יש ערך מוסף: היא מקום שאפשר ללמוד בו בצורה מתוכננת או ספונטנית, רציפה או מזדמנת, והיא מזמנת שפע ומגוון של אפשרויות והזדמנויות ללמידה ולהוראה שאינן יכולות להתרחש בין כותלי המבנה והכיתה. הוועדה ממליצה אפוא להתייחס לחצר כאל הרחבת מרחב הלמידה ולתכננה ולבנותה כחלק מראייה ומתפיסה כוללת של בית-הספר, בהתאמה לתכנית הלימודים, ל"אני מאמין" הבית-ספרי ולמדיניות בית-הספר. הוועדה מציעה כמה דרכים לביצוע, וכל בית-ספר יבחר את הדרך ואת הכיוון המתאימים לו: בית-הספר יכול לייעד את החצר או אזורים בה לנושא, לרעיון או לכמה נושאים שהם חלק מתכנית הלימודים שלו ושל תפיסתו החינוכית, כגון אמנות, מדע, מתמטיקה, איכות הסביבה, ארכיאולוגיה, חקלאות ועוד. הנושאים יכולים להיות גם נושאים אינטגרטיביים או רב-תחומיים.

2.2

להלן דוגמאות לנושאי חקר לימודי שאפשר לפתח בחצר:
פעילות חקר מדעית: החצר כמעבדה לחקר תופעות הקשורות בסביבה: מזג האוויר, השמש, הרוח, הגשם, הצמחייה האופיינית, בעלי החיים, הקרקע ועוד נושאים העשויים להפריע למהלך הלימודים התקין בכיתה כמו מים, חול, צבע, קולות וכו'
פעילות אמנותית: גן פסלים יצירות אמנות ללימודי אמנות ופינת יצירה עצמית תוך שילוב עבודות תלמידים מחומרים מסורתיים, עכשוויים וממוחזרים
פעילות תיאטרלית: פינת תיאטרון אינטראקטיבי בחצר עם במה להתרחשויות תיאטרליות מכוונות או מזדמנות
גן מדעי-פיזיקלי: עבודות ואלמנטים מדעיים-פיזיקליים שיכולים להיות גם פעלולים
ארכיאולוגיה: הקמת דמי-אתר ארכיאולוגי, ובו ממצאים ארכיאולוגיים וכו'
מתמטיקה: מתקנים הנדסיים ומודלים מתמטיים
לימודי הסביבה, הטבע והחקלאות וכד': חממה, גינה לימודית, פינת חי וכו'.
הוועדה ממליצה להשאיר פינות או אזורים לא מתוכננים בחצר, כדי שיתוככנו על-ידי התלמידים לפעילות יצירתית חופשית שלהם ובכך יגבירו את תחושת השייכות שלהם לבית-הספר. כמו כן הוועדה ממליצה להגביר את מעורבותם של התלמידים והמורים בתכנון החצר והפעילויות בה וכן בתחזוקתה. באופן כזה תגבר אחריות הלומדים ומידת מעורבותם בשמירה על החצר ועל מתקניה. בתכנון הפיזי של הרעיון הפדגוגי יש להתחשב בצורך להקצות שטחים לגורמים קבועים, המשתלבים בסביבת בית-הספר, ולגורמים משתנים, פרי יצירת התלמידים, מחומרים מתכלים שאינם קבועים.

גורמים פיזיים		2.3
דינמיות ורב-ממדיות הוועדה ממליצה להתייחס לחצר כאל מרחב דינמי ורב-ממדי, המאפשר ניצול הזדמנויות שונות שלא חשבו עליהן עד כה, מעבר למטרות וליעדים המוגדרים. הוועדה ממליצה, בעת תכנון חצר בית-הספר, להשאיר אזורים או פינות שבעזרת דמיון, יצירתיות ויזמה אפשר להתאימם למגוון פעילויות בשיתוף פעולה עם חברת התלמידים ועם קהילת בית-הספר.	2.3.1

ההיבט האסתטי הוועדה ממליצה לתת את הדעת בתכנון החצר ובעיצובה להיבט האסתטי כגורם התורם לחזות בית-הספר כולו, משפיע על התייחסות התלמידים לבית-הספר ועל התנהגותם בו בעת שהייתם בחצר, מפחית אלימות וונדליזם וכן משפיע על החינוך לאסתטיקה ותורם להנעמת שהשהייה בחצר והפעילות בה. ההיבט האסתטי הוא תנאי לחשיבה המחודשת על החצר. פיתוח השפה האסתטית יבוא לידי ביטוי בכל ההיבטים של הפיתוח, התכנון והעיצוב של החצר. היבטים אסתטיים מתייחסים לצמחייה ולגינון, לריהוט החוצות, לאבזרי התאורה, למרקם (טקסטורה) ולצבע של החומרים שמשתמשים בהם, למתקני המשחק והשעשוע, לעבודות וליצירות של התלמידים, ליצירות האמנות של אמנים מוכרים ולעבודות ייחודיות אחרות בעלות נוכחות עיצובית.	2.3.2
גינון וצמחייה בחצר בתכנון הצמחייה בחצר יש להתייחס להנחיות חוזר המנכ"ל המיוחד א', התשמ"ח, פרק שני, בקטע העוסק בשטחי חורש (עמ' 18). כמו כן מומלץ להתייחס לחוברת "נוי וצל אילנות" בהוצאת משרד החינוך והתרבות, וכן לחוברת "גינון בקלי קלות", בהוצאת המועצה לישראל יפה (ראה ברשימה הביבליוגרפית להלן). את רשימת סוגי הצמחייה המומלצת לשימוש בחצר ראה בחוברת "חצר בית הספר כמקום" (ראה ברשימה הביבליוגרפית להלן). הוועדה ממליצה להתייחס ל"הנחיות לתכנון מוסדות חינוך בתחומי בריאות הסביבה", שהוכנו על-ידי הוועדה הבינמשרדית של משרדי החינוך והבריאות בנושא צמחייה: "אין לשתול צמחייה רעילה וקוצנית ואין להשתמש בצמחייה הגורמת לאלרגיה" (ראה סעיפים 1.4, 1.5 ו-1.6 של ההנחיות בפרק ב' של החוברת "הנחיות לתכנון מוסדות חינוך בתחומי בריאות הסביבה", וכן את רשימת הצמחים הגורמים לתופעות אלרגיות המובאת בנספח להלן).	2.3.3

גורמי תשתיות		2.4
תכניות אדריכליות יש לחייב את האדריכלים העוסקים בתכנון בתי-ספר לתכנן את חצר בית-הספר ואת האזורים שבין המבנים כמו את המבנה עצמו ולהציג תכנית פיתוח מפורטת של החצר כשם שהם מציגים תכנית של המבנה. יש להציג בתכניות של בתי-ספר חדשים המוגשות לבדיקת המשרד תכנית אדריכלית המתייחסת לחצר ולמבנים כאל מערך אינטגרלי שלם, תוך הקצאה והכנה של תשתיות ושטחים לפעילויות השונות, כפי שעולה מדוח הוועדה.	2.4.1

בתכנון החצר יש להתייחס להנחיות בחוזר המנכ"ל המיוחד א', התשמ"ח, פרק שני, סעיף 2, "איתור ותכנון מגרש לבית הספר היסודי".
הצללה הוועדה ממליצה לקבוע כי צל, באמצעות אמצעי הצללה שונים, הוא הכרחי ותנאי סף לפעילות התלמידים בחצר. הכוונה להצללה באמצעות עצים בוגרים או באמצעי הצללה אחרים, כגון פרגולות וסככות, העשויים להיות אלמנטים עיצוביים התורמים לאסתטיקה של חצר בית-הספר. לעניין זה הוועדה מאמצת את ההמלצות שבאו לידי ביטוי במסמך "הנחיות לתכנון מוסדות חינוך בתחומי בריאות הסביבה", 1997, סעיף .1.7		2.4.2
הכנת תשתיות הוועדה ממליצה לדאוג, כבר בעת התכנון האדריכלי הראשוני של בית-ספר חדש או בעת תכנון מחודש לבית-ספר ישן, לתכנון תשתיות מתאימות הנדרשות לפיתוח החצר גם כמרחב למידה; לדוגמה:		2.4.3
אמצעי הצללה על פי ההמלצות שצוינו לעיל וכן הצללה של שטחים לפחות לשתי מסגרות לימוד של כ-20 תלמידים כל אחת
שולחנות עבודה וספסלי ישיבה לקבוצות לימוד
באזור מסוים בחצר - מצע של תכסית רכה המאפשר ניקוי קל ונעיצת מתקנים
תשתית לרשת מים ולניקוזם
נקודות חשמל
צמחייה
גינה לימודית
גידור
תשתית למוצגי תלמידים, קיר קשקוש, פינת התבטאות וכו'
טלפון ציבורי בחצר (בסקר עמדות התלמידים עלה הצורך לטלפון ציבורי ולשירותים בחצר).

גורמי בטיחות תנאי סף לתכנון החצר הם כל נוהלי הבטיחות הנוגעים לנושא המופיעים בחוזרי המנכ"ל הקיימים והעתידים להתפרסם. כמו כן מתקני החצר הייחודיים חייבים לעמוד בדרישות מכון התקנים.

2.5

3. ביבליוגרפיה

גודל בית הספר היסודי, המכון לפיתוח מבני חינוך ורווחה, נובמבר, 1986, תל-אביב.

1.

חוזר המנהל הכללי המיוחד ז', התשנ"ז, "נוהלי בטיחות במערכת החינוך", משרד החינוך התרבות והספורט, ניסן התשנ"ז, אפריל 1997.

2.

הנחיות ותקנים לתכנון מתקני התעמלות, משחקים וספורט, מכון וינגיט לחינוך גופני ולספורט, רשות הספורט והחינוך הגופני, משרד החינוך, מרס 1977.

3.

חוזר המנהל הכללי המיוחד א', התשמ"ח, "פרוגרמות לתכנון גני ילדים ובתי-ספר יסודיים, הנחיות ותקנים לבנייה ולריהוט של בתי-ספר יסודיים", משרד החינוך התרבות והספורט, ירושלים, אלול התשמ"ז, ספטמבר 1987.

4.

ד"ר אוריון נ', גרטל ג' (התשנ"ו), הוראה בסביבת הלימוד החוץ כיתתית, משרד החינוך התרבות והספורט, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים, ירושלים.

5.

אלקלעי י', קפלן ש' (התש"ן-1990), נוי וצל אילנות, מדריך לטיפוח הנוי בחצרות, מוסדות חינוך ומבני ציבור, משרד החינוך התרבות והספורט, ירושלים (מהדורה שנייה ומחודשת).

6.

בן חור י', לוי י' (התשנ"ח),הסביבה הקרובה כמשאב לימודי-חינוכי, מכון מופ"ת, תל-אביב.

7.

בן-יוסף א' (התשנ"ח), קווים לתכניות ליבה בבית-הספר היסודי, שיקולי דעת, רעיונות, הצעות, משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לתכניות לימודים, ירושלים.

8.

בן-יוסף א' (עורכת) (התשנ"ח), אליבה דליבה, הרצאות ודיונים בנושא תכנית ליבה, משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לתכניות לימודים, ירושלים.

9.

גארדנר ה', אינטליגנציות מרובות, משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לתכניות לימודים ומכון ברנקו וייס, ירושלים.

10.

דרורי י' (עורכת) (1990), ההפסקה הפעילה בבית-הספר, משרד החינוך והתרבות, המזכירות הפדגוגית, האגף לחינוך יסודי, ירושלים.

11.

החברה למשק ולכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (1999), מתקני חצר - הנחיות פדגוגיות, בטיחות ותחזוקה, המכון למחקר ולפיתוח מוסדות חינוך ורווחה, תל-אביב.

12.

הנחיות לתכנון מוסדות חינוך בתחומי בריאות הסביבה, משרד החינוך ומשרד הבריאות, ירושלים, נובמבר 1997 (סיכום עבודת צוות משותף), תדפיס.

13.

הרצברג א', סטון א' (1978), בית-הספר לילדים נועד, ספריית פועלים.

14.

ווינדזור א' (עורכת) (1999), תכנון חצר בית-הספר, הנחיות, המלצות, המכון למחקר ולפיתוח מוסדות חינוך ורווחה, תל-אביב.

15.

זבה ו', צ'רצ'מן א' (1984), חצר בית הספר כמקום לילדים, המכון לפיתוח מבני חינוך ורווחה, תל-אביב.

16.

זבה ר', צ'רצ'מן א' (1988), "חצר בית הספר היסודי - עקרונות תכנון כנגד עקרונות חינוך", עיונים בחינוך ,48 אוניברסיטת חיפה, עמ' 48‎-35.

17.

זבה ר' (1999), המשחק בחצר בית הספר (בדפוס).

18.

לויטין א', אדריכל (1993), אולמות ספורט בישראל 93', רשות הספורט והחינוך הגופני, המועצה להסדר ההימורים בספורט, מכון וינגייט.

19.

מגרשי משחקים בבתי ספר ובשכונה, חוברת להורים, למורים ולוועדי בתי ספר לתכנון ובנייה (מחדש), חוברת מתורגמת מהולנדית, הוצאת Lans, הולנד, 1988.

20.

מוריה י', ברניר ס' (1998), חצר בית הספר כמקום, המועצה לישראל יפה, תל-אביב.

21.

מרכז השלטון המקומי (1985), הוראות בטיחות למתקני חצר בגני ילדים ובגנים ציבוריים, חוזר מנכ"ל 108.

22.

קראוזה א' (עורך) (1996), גינון בקלי קלות, המועצה לישראל יפה, תל-אביב.

23.

שמידע א', צרום ד' (1992), מדריך העצים והשיחים בישראל, הוצאת כתר, ירושלים.	24.
Building Bulletin 86 (1997), School Grounds, A Guide to good Practice, Architects and Building Branch, De	25.

הוראות קבע

חוזר מנכ"ל תשסא/6(א), ח' שבט תשס"א, 1 בפברואר 2001