תשסג/6(ב) 7-2.1 יצירת אקלים בטוח וצמצום האלימות במוסדות החינוך

התמודדות מערכת החינוך עם פגיעות עובדי הוראה בתלמידים שחלה עליהם חובת דיווח על פי חוק העונשין		1.3
כללי כאשר יש יסוד סביר לחשוב כי עובד הוראה ביצע עברה של פגיעה בתלמיד (העברות מפורטות ב-1.3.6 בהמשך) יש לפעול כדלהלן: 1. הפסקה מיידית של הפגיעה 2. הפרדה בין עובד ההוראה לתלמיד 3. שמירה על סודיות 4. יידוע ההורים 5. דיווח על פי חוק 6. טיפול בתלמיד הנפגע 7. טיפול בכלל מערכת בית הספר 8. טיפול משמעתי בעובד ההוראה הפוגע.		1.3.1
יידוע מנהל המוסד החינוכי, המפקח ואיש מקצוע "בריאות הנפש" (יועץ או פסיכולוג) על כל מקרה של פגיעה של עובד הוראה בתלמיד (כמפורט ב-1.3.6) יש ליידע מייד את מנהל המוסד החינוכי. החובה ליידע את המנהל חלה על כל עובד הוראה שמידע בדבר פגיעתו של עובד הוראה בתלמיד הגיע אליו (מדובר בכל מקור מידע: התלמיד, הוריו, תלמידים אחרים, מורים וכיוצא באלה). המנהל יידע את הפיקוח ואת איש המקצוע "בריאות הנפש" (פסיכולוג או יועץ) לצורך ליווי התלמיד הנפגע כבר משלב זה. יידוע הפיקוח ייעשה מיידית.		1.3.2
ניהול המקרה כאשר מנהל המוסד החינוכי חשוד כפוגע במקרה שמנהל המוסד החינוכי הוא עובד ההוראה החשוד כפוגע, ימלא מפקח המוסד את מקומו של המנהל בכל תהליך הטיפול באירוע. כאשר המפקח אינו זמין, יש לפנות אל מנהל המחוז.		1.3.3
קבלת מידע ראשוני והימנעות מחקירה כדי לא לשבש הליכי חקירה המוסד החינוכי חייב להימנע מחקירת המקרה. על עובד ההוראה שחשף את אירוע הפגיעה לשוחח עם התלמיד הנפגע או עם מי שהמידע בידיו ולקבל מידע ראשוני אודות הפגיעה. כאשר המידע נמצא בידי כמה אנשים (בוגרים או תלמידים), יש להיפגש עם כל אחד מהם בנפרד. אין לחקור את המקרה לפרטיו אלא לאסוף מידע ראשוני בלבד. אין לשוחח בשלב זה עם עובד ההוראה החשוד כפוגע אלא לאחר היוועצות עם המשטרה.		1.3.4
יידוע הורי התלמיד הנפגע יש ליידע את הורי התלמיד הנפגע על הפגיעה סמוך לגילוי האירוע אלא אם יש שיקולים של טובת התלמיד שלא לעשות זאת (גילוי התנגדות מצד התלמיד, חשש שייגרם לו נזק וכד'). במקרים אלה יש להיוועץ בפקיד הסעד. יידוע הורי התלמיד הנפגע ייעשה על ידי יועץ בית הספר או על ידי הפסיכולוג, בנוכחות מנהל המוסד החינוכי. בפגישה זו יעודכנו ההורים לגבי מהות הפגיעה בילדם, וכן יקבלו מידע אודות מהלך טיפולו של המוסד באירוע הפגיעה (דיווח על פי חוק, הפרדה בין עובד ההוראה החשוד כפוגע לבין התלמיד, התמיכה הרגשית בתלמיד וכד'). בנוסף יעודכנו ההורים בדבר זכותם להגיש תלונה במשטרה, ויימסר להם מידע אודות גופים מסייעים במקרים מעין אלה (כדוגמת פרויקט הליווי של המועצה לשלום הילד).		1.3.5
דיווח לפקיד הסעד או למשטרה בעל תפקיד במוסד החינוכי שיש לו יסוד סביר לחשוב כי עובד הוראה אחר ביצע כלפי תלמיד קטין את אחת מהעברות המפורטות להלן חייב לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד הסעד או למשטרה. חובת דיווח זו קבועה בסעיף 368ד(ב) בחוק העונשין, והפרתה היא עברה פלילית שהעונש עליה הוא 6 חודשי מאסר. אלה העברות:		.1.3.6

עברות זנות: סרסרות למעשי זנות, הבאת אדם לידי מעשה זנות, הבאת אדם לידי עסקי זנות, סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, ניצול קטינים לזנות, קבלת שירות של מעשה זנות של קטין, פרסום ומסירה של מידע בדבר זנות של קטין
פרסום והצגה של תועבה: שימוש בגופו של קטין לפרסום תועבה או להצגת תועבה
הפרת חובה של הורה או אחראי: הפרת החובה לספק לקטין צורכי מחיה או לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, באופן שמסכן או עלול לסכן את חייו או פוגע או עלול לפגוע בבריאותו פגיעת קבע
עברות מין: אונס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה מגונה, עברות מין במשפחה
עברות השארה, נטישה או הזנחה: השארת ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה או במטרה לנטשו, תוך סיכון חייו באופן שפוגע או עלול לפגוע ממש בשלומו או בבריאותו, הזנחת ילד שטרם מלאו לו ארבע-עשרה שנים ומושגחים אחרים שאינם מסוגלים לדאוג לצורכיהם על ידי אי ספוק מזון, לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומם ובריאותם
עברות של תקיפה או התעללות: תקיפת קטין או חסר ישע (תוך גרימת חבלה של ממש או חבלה חמורה לקטין והתעללות גופנית, נפשית או מינית בו).

הדיווח ייעשה על ידי עובד ההוראה שנחשף למידע בהקדם האפשרי.
על מנהל המוסד החינוכי לוודא שהדיווח אכן נעשה.

אופן הדיווח הדיווח לפקיד הסעד או למשטרה ייעשה טלפונית ובמקביל יישלח בכתב. כדי לשמור על החיסיון של פרטי הנפגע אין להעביר את הדיווח בפקס' אלא באמצעות הדואר, במעטפה סגורה.	1.3.7
אפשרות לפטור מדיווח למשטרה דיווח לפקיד הסעד מאפשר לעתים, על פי הנסיבות, זימון ועדת פטור לדיון במקרה ולמתן פטור מדיווח למשטרה. זאת במקרים מיוחדים ויוצאי דופן שבהם המנהל יעדיף לדווח לפקיד הסעד.	1.3.8
יידוע מנהל המחוז ומהנהל אגף/מחלקת החינוך ברשות מפקח המוסד החינוכי יידע בהקדם האפשרי את מנהל המחוז ואת מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית אודות הפגיעה במקביל לדיווח לפקיד הסעד או למשטרה. פרטי התלמיד הפנגע יופיעו בדיווחים אלה בראשי תיבות.	1.3.9
דיווח לממונה על המשמעת במשרד במקביל לדיווח לפקיד הסעד או למשטרה על מפקח בית הספר לדווח לממונה על המשמעת במשרד, על טופס כדוגמת זה המובא בנספח 2 לחוזר זה.	1.3.10
הקמת צוות טיפול (להלן "ועדה") יש להקים בבית-הספר ועדה בין-מקצועית לטיפול בכל מקרה שמורה תוקף תלמיד החייב דיווח, בהתאם להוראה בחוזר הוראות הקבע סא/4(ג), סעיף 2.1‎-3, תת סעיף 1.5ה. במקרים של פגיעת עובד הוראה בתלמיד יש לזמן גם בעלי תפקידים נוספים, כמו המפקח על בית הספר, היועץ הבכיר, מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית, מדריך שפ"י ונציג של פקידי הסעד או המשטרה. מספר המשתתפים בוועדה תלוי בחומרת האירוע. מפקח בית-הספר ישתתף בוועדה בכל הרכב שהוא. על הוועדה ללוות את המשך הטיפול באירוע על פי הנהלים ובהתאם לחוק ולתכנן את ההתערבות החינוכית בבית-הספר.	1.3.11
יידוע עובד ההוראה החשוד אודות הדיווח בתיאום עם המשטרה במקביל לדיווח לפקיד הסעד או למשטרה על מנהל בית הספר ליידע את עובד ההוראה החשוד אודות הדיווח. זאת רק לאחר תיאום עם פקיד הסעד ועם המשטרה ובכפיפות לשיקולים לטובת החקירה.	1.3.12

הפרדה בין עובד ההוראה החשוד כפוגע לבין התלמיד
הנפגע
כדי למנוע המשך קשר בין עובד ההוראה החשוד כפוגע ובין התלמיד
הנפגע, וזאת בלי לפגוע בתלמיד או להפנות אליו את הזרקורים, על מנהל
בית הספר, בתיאום עם מנהל המחוז ובאישורו, לדאוג להפרדה ביניהם.
משמעות ההפרדה היא שהמורה החשוד כפוגע לא ילמד את התלמיד
הנפגע. להפרדה יש חשיבות, משום שיש בה מסר של הגנה על התלמיד
הנפגע, והיא גם מונעת שיבוש של הליכי חקירה.

מבין האפשרויות ליצירת הפרדה פדגוגית:

1.3.13

שינוי השיבוץ של עובד ההוראה החשוד כפוגע
שינוי מערכת שעות הלימודים לכלל הכיתה.

אין להעביר את התלמיד הנפגע לכיתה אחרת או למוסד חינוכי אחר כדי ליצור הפרדה. במקרה שבו מנהל בית הספר מתקשה ליצור הפרדה עליו להיוועץ במפקח.
אפשרות להשעיה דחופה ע"י מנכ"ל המשרד במקרים שבהם מדובר בעברה חמורה שנעברה בתלמיד בית הספר, כאשר השארתו של עובד ההוראה הפוגע בתוך המסגרת החינוכית עד לבירור פרטי הפגיעה מנוגדת לכל תפיסה חינוכית ומעבירה מסר של הפקרת מוגנותם של התלמידים - במקרים כאלה קיימת אפשרות של השעיה דחופה של עובד ההוראה על ידי מנכ"ל המשרד לתקופה של חודש ימים לכל היותר. מנהל מחוז הסבור שיש ליישם אפשרות זו יכתוב למנכ"ל המשרד מכתב מפורט המנמק את הסיבות להשעיה, עם העתק לממונה על המשמעת במשרד. לאחר החלטת המנכ"ל בעניין השעיה ייערך לעובד ההוראה החשוד כפוגע שימוע על ידי הממונה על הטיפול בפרט ותנאי שירות במשרד במהירות האפשרית ולא יותר מימים ספורים מיום הפנייה - הכול בכפיפות להוראות החוק. טענות העובד לעניין הכוונה להשעותו תוצגנה למנכ"ל לשם החלטה סופית בדבר ההשעיה. תהליך ההשעיה מרגע הפניית המכתב למנכ"ל ועד החלטתו אודות ההשעיה לא יארך יותר מימים ספורים.			1.3.14
ליווי התלמיד הנפגע והתמיכה בו החל מחשיפת אירוע הפגיעה חלה על המוסד החינוכי חובת הליווי של התלמיד הנפגע והתמיכה בו. הליווי ייעשה באמצעות אחד מבין אנשי המקצוע האלה: היועץ החינוכי, הפסיכולוג, המחנך או דמות חינוכית משמעותית אחרת עבור התלמיד הנפגע. התלמיד ייפגש עם הגורם המלווה אותו באופן סדיר לצורך תמיכה רגשית בו.			1.3.15
יידוע התלמיד הנפגע והוריו לגבי המהלכים הקשורים בטיפול באירוע מנהל המוסד החינוכי ייתן לתלמיד הנפגע ולהוריו מידע שוטף בקשר למהלכים הקשורים בטיפול מערכת החינוך באירוע: ההפרדה בין עובד ההוראה לתלמיד, החלטות בעניין האירוע, חזרתו של עובד ההוראה למערכת החינוכית במקרה שהתלונה לא העלתה דבר וכל פרט אחר בעל השלכות על התלמיד.			1.3.16
זכותם של הנפגע ושל הוריו לקבל מידע מן המשטרה בכל הקשור לחקירה המשטרתית יש להפנות את התלמיד הנפגע ואת הוריו לתחנת המשטרה שבה החקירה מתנהלת, ושם יימסר להם מידע כמתחייב מחוק זכויות נפגעי עברה, התשס"א-2001.			1.3.17
שמירה על סודיות אין לנקוב בשמו של התלמיד הנפגע במהלך ההתערבות בתוך מערכת החינוך לאחר גילוי האירוע, כמו למשל בפגישת כלל צוות המורים. אין למסור מידע לתקשורת. יש להפנות את הפונים לדובר המשרד. יש להקפיד על שמירת כבודו של עובד ההוראה החשוד כפוגע ולהקפיד על דיון ענייני (יש לזכור כי כל עוד לא הוכחה אשמתו הוא נהנה מחזקת חפות).			1.3.18
הטיפול החינוכי-המערכתי של מוסד החינוך באירוע פגיעה של עובד הוראה בתלמיד אירוע של פגיעת עובד הוראה בתלמיד יוצר טלטלה עזה במוסד החינוכי, וזוכה בדרך כלל לתהודה רבה בקרב שאר אנשי הצוות החינוכי ובקרב אוכלוסיית התלמידים וההורים. על המוסד להיערך למתן מענה מערכתי לכלל האוכלוסיות בטווח הקצר, תוך הקפדה על הכללים המופיעים ב-1.10.3 להלן. מיד לאחר חשיפת האירוע לאחר הדיווח לפקיד הסעד או למשטרה ובתיאום עמם, על המנהל לכנס את צוות המורים למפגש או למפגשים (בהתאם להערכתו את צורכי הצוות, התלמידים וההורים). במפגשים אלה עליו להסתייע בפיקוח ובאנשי מקצוע כגון יועץ, פסיכולוג, יועץ בכיר או מדריך שפ"י בתחום כדי לתת מענה לצרכים של אנשי הצוות, של התלמידים ושל ההורים.			1.3.19

בטווח הארוך יבנה המנהל, בסיוע אנשי המקצוע, תכנית התערבות ארוכת טווח שמטרתה חיזוק כוחות ההתמודדות של צוות ההוראה במפגש עם התלמידים ותמיכה בו. עקרונות התכנית מופיעים ב-1.10 בחוזר זה.
תיעוד הטיפול באירוע כל בעלי התפקידים במערכת החינוך יתעדו בכתב את מהלך הטיפול באירוע מרגע שיגיע לידיעתם. התיעוד יכלול רישום פגישות, שיחות טלפון, התכתבויות וכל פרט הנוגע בטיפול באירוע. התיעוד יישמר בתיק, בארון נעול בחדר המנהל.				1.3.20
מאגר מידע הממונה על המשמעת במשרד ינהל מאגר מידע שיכלול את כל הדיווחים המגיעים אליו. מאגר המידע יהיה נגיש לנציגי הייעוץ המשפטי של המשרד, לאחראים על הנושא בשפ"י ולנציגים של נציבות שירות המדינה ושל המשטרה. מאגר המידע לא יכלול את שמות הקטינים הנפגעים.				1.3.21
היוועצות במקרה של התלבטות לגבי חובת הדיווח במקרים שקיימת התלבטות לגבי חובת הדיווח ביחס לעברה שביצע עובד הוראה בתלמיד אפשר לפנות להיוועצות לגורמים הבאים (רשימת הטלפונים של הגורמים האלה מובאת בנספח 3 לחוזר):				1.3.22
הייעוץ המשפטי של המשרד
הממונה על הטיפול בפרט ועל תנאי שירות
מדריכים למניעת התעללות של שפ"י במחוזות (אפשר לקבל את פרטיהם מהיועצים הבכירים במחוזות)
פקידי סעד
קציני נוער של המשטרה.

להמשך החוזר

הוראות קבע

חוזר מנכ"ל תשסג/6(ב), ל' שבט תשס"ג, 2 בפברואר 2003