א. בתי ספר
  		  
רשימת בקרה 1: ריכוז אישורי בדיקה שבאחריות הרשות המקומית/הבעלות
תיאור  התדירות  מס' 
אישור מהנדס קונסטרוקטור על יציבות המבנים של בית הספר
(ייבדק בבדיקות רישוי וכן במקרה של קיום סדקים או שקיעה של
חלקי מבנה)
  		 לפי הצורך
  		 1.
  
אישור מהנדס תנועה מחוזי במשרד התחבורה לתחנת הסעה (אם
קיימת)
  		 בהקמת מוסד
חינוך חדש
  		 2.
  
אישור בדיקה בטיחותית של מתקני החצר על ידי הרשות
המקומית
  		 שנתית
  		 3.
  
אישור בדיקה חזותית של מתקני החצר על ידי הרשות המקומית
  		 פעם בחודש
  		 4.
  
אישור בדיקת מוצג על ידי מהנדס קונסטרוקטור
  		 שנתית
  		 5.
  
אישור ופיקוח של מהנדס חשמל ומהנדס אינסטלציה למוצג
המשלב חשמל ומים
  		 שנתית
  		 6.
  
אישור תכנון מהנדס קונסטרוקציה לגבי תקינות הבסיס של מבנה
יביל (קראוון)
  		 בהקמה
  		 7.
  
אישור בודק מוסמך (מהנדס קונסטרוקטור) לתקרת רביץ או לכל
תקרה תלויה אחרת
  		 פעם ב-3
שנים
  		 8.
  
אישור כבאות לתקינות מערכת לחץ המים ולפריסת אמצעי הכיבוי
ותכולתם
  		 שנתית
  		 9.
  
אישור בדיקת התקינות של מערכת החשמל וההארקה על ידי
חשמלאי בודק ואישור בדיקת התקינות של מתקני ומכשירי
החשמל על ידי חשמלאי מוסמך ומעלה
  		 שנתית
  		 10.
  
אישור בודק מוסמך לתקינות מערכת הגז (טכנאי גז סוג 2 ומעלה)
  		 פעם ב-5 שנים
  		 11.
  
אישור בודק מוסמך (לפי סוג המערכת) לתקינות המערכות
לחימום המים
  		 שנתית
  		 12.
  
אישור הרשות המקומית/הבעלות לתקינות המתקנים באולם
הספורט על פי הדרישות המפורטות בתקנים הישראליים
הרלוונטיים
  		 שנתית
  		 13.
  
אישור של בודק מוסמך (כהגדרתו בפקודת הבטיחות בעבודה)
למעליות, למתקני ההרמה, לאבזרי ההרמה, למתקני הלחץ, לדודי
הקיטור ולקולטי הקיטור
  		 על פי החוק
  		 14.
  
אישור בודק מוסמך לרעש (אם ובמקום שנדרש)
  		 על פי החוק
  		 15.
  
אישור בודק מוסמך לבדיקת עוצמת הקרינה במוסדות שבתחומם
או בקרבתם נמצאות אנטנות סלולאריות
  		 שנתית
  		 16.
  
אישור בודק מוסמך לבדיקת עוצמת הקרינה במוסדות שבתחומם
או בקרבתם נמצאים שנעים חשמליים
  		 שנתית
  		 17.
  
אישור בודק מוסמך לבדיקת נוכחות גז ראדון במקומות או
באזורים שנתגלה בהם גז ראדון וכן בכל מקרה שקיים מרתף או
מבנה תת-קרקעי במוסד החינוך
  		 פעם ב-3
שנים
  		 18.
  
רשימת בקרה 2: חצר מוסד החינוך
החצר תהיה נקייה ופנויה ממפגעי בטיחות, ולא יישארו בה פסולת בניין או בורות
לאחר עבודות בנייה או שיפוצים.
 		 1.
  
בחצר של מוסד החינוך יהיו שני שערים המשמשים לכניסה וליציאה וכן שער נפרד
לצורכי משק (מטבח, איסוף אשפה, הכנסת ציוד וכד'). באותם מקרים שמספר
השוהים במוסד החינוכי קטן מ-800, מותר להתקין שני שערים בלבד.
  		 2.
  
מיקום הכניסות ותכנונם יבטיחו יציאה בטוחה מחצר מוסד החינוך. לשם כך תואט
היציאה על-ידי שבירת ציר התנועה הישיר מהחצר לעבר הכביש או לעבר אזורים
אחרים שבהם קיימת תנועה מוטורית, באופן שתיכפה בלימת הריצה.
במקרים שבהם השערים אינם ממוקמים על פי המפורט לעיל תוגן היציאה ממוסד
החינוך באמצעות מעקה בטיחות ממתכת, שייקבע בשפת המדרכה, מול שער
היציאה, על שפת הכביש. אורכו של מעקה-הבטיחות יהיה 10 מ', וגובהו - מטר
אחד.
  		 3.
  
הגישה מהרחוב או ממגרש החנייה אל שער-כניסה אחד לפחות תהיה במישור אופקי
או באמצעות רמפה, לנוחותם של מורים ותלמידים נכים, בהתאם לדרישות
המפורטות ב"חוק הנכים".
  		 4.
  
שבילי הגישה והמדרכות הגובלים עם החצר בית הספר יהיו סלולים או מרוצפים או
כבושים.
  		 5.
  
בבית ספר שיש בו 800 תלמיד ומעלה יהיו 2 שערים + שער משק. סך הכול יהיה
רוחבם הכללי של שערי היציאה 7 מ' לפחות. בבית ספר שיש בו פחות מ-800
תלמיד יהיו 2 שערים שאחד מהם יהיה שער משק. חישוב הרוחב הכולל של
השערים יהיה לפי 0.55 מ' לכל 60 תלמידים. השערים יהיו בגובה של 2.20‎-2 מ'
מפני הקרקע.
  		 6.
  
רוחבו של שער יציאה שאינו מיועד לכניסת רכב לא יפחת מ-1.20 מ'. רוחב שער
הכניסה לצורכי משק יהיה 3 מ', כדי לאפשר כניסה נוחה של כלי-רכב, לפריקה או
לטעינה.
  		 7.
  
השער ייבנה באופן שלא יהיה אפשר לטפס עליו או לזחול מתחתיו. פרזול השער
יכלול סגר ומנעול הניתנים להפעלה מבפנים ומבחוץ, עם אפשרות לקביעת השער
במצב פתוח בעת הצורך. לא יימתח תיל דוקרני ולא תיקבענה יתדות בעלות קצוות
חדים מעל השער, שכן אלה מסכנים את התלמידים.
  		 8.
  
מגרש מוסד החינוך יגודר מכל עבריו. גובה הגדר יהיה 2 מ' לפחות מבפנים ומבחוץ.
הגובה יימדד מפני הקרקע. במקרים שבהם קיים משטח דריכה ורוחבו יותר מ-5
ס"מ, יימדד גובה הגדר ממשטח הדריכה כאמור.
  		 9.
  
גדר סורגים יש לייצב בבסיס בטון. הסורגים יהיו אנכיים, במרווחים של לא יותר
מ-10 ס"מ בין סורג לסורג ובחוזק הדרוש למניעת כיפופם.
  		 10.
  
גדר רשת תהיה מתיל מגולוון או מצופה חומר פלסטי. משבצות הרשת תהיינה
בגודל 4‎-3 ס"מ כדי למנוע אפשרות של טיפוס עליה.
הקצה התחתון של הרשת ישוקע בקרקע או יחובר אל בסיס בטון או בפרופיל
אופקי סמוך לקרקע. הקצה העליון לא יהיה חופשי, כי-אם יחוזק בפרופיל ברזל
אופקי.
  		 11.
  
גדר חיה אינה יכולה בשום מקרה לבוא במקום סוגי הגדרות המפורטים לעיל,
אלא כתוספת נוי בחצר בית-הספר. שיחי הגדר החיה יהיו בלתי-דוקרניים ובעלי
ענפים גמישים כדי למנוע דקירה.
  		 12.
  
שטח החנייה לרכב מנועי יהיה מחוץ לחצר המוסד. הגישה בכלי-רכב אל שטח
החנייה תהיה ישירה מבחוץ, ולא תעבור בתחום מגרש מוסד החינוך ולא תחצה
צירי תנועה של תלמידים.
  		 13.
  
במקומות שבהם התלמידים מרבים להשתמש באופניים יוקצה שטח בתחום חצר
מוסד החינוך לסככת חנייה לאופניים. הגישה באופניים אל הסככה תהיה ישירה
מבחוץ, ולא תחצה צירי תנועה של התלמידים.
  		 14.
  
חניית האופניים תהיה על-פני הקרקע בלבד. לא יותקנו מתקני תלייה לאופניים.
  		 15.
  
ארגון חצר מוסד החינוך יבטיח לפחות את התנאים האלה:
* אפשרות תנועה ופעילות של תלמידים בתנאי בטיחות מרבית  
* מניעת יצירה של מקומות מסתור המקשים על פיקוח ושליטה  
* קיום תנאים נוחים לפינויה המהיר במקרי חירום, וכן גישה נוחה לצוותי
הצלה ולרכב כיבוי לפי אישור של שירותי הכבאות.
 		  
16.
  
בשטח המשמש לבילוי תלמידים בהפסקות לא יגודרו עצים או חלקים מהחצר
בגדר תיל או בכל צורת גידור אחרת העלולה לפגוע בתלמידים במרוצתם.
  		 17.
  
אין להציב מתקנים והתקנים אחרים כמו עמודים, אנטנות, יחידות
טרנספורמציה או כל מתקן או התקן אחר בשטח החצר אלא לצורך הנובע מארגון
החצר ומתפקודיה. מתקנים והתקנים אחרים, שאינם חלק אורגני מארגון החצר
ומתפקודיה כאמור, יגודרו באופן שתימנע גישה אליהם.
  		 18.
  
המפלסים, שבילי ההליכה והמעברים בחצר המוסד החינוכי יאורגנו וימוקמו על
פי הכללים האלה:
* הפרש גובה בין המפלסים העולה על 50 ס"מ מחייב התקנת מעקה-מגן
יציב בגובה של 1.1 מ' או פתרון גנני ההופך את הפרש הגובה לשיפוע
קרקע ביחס של 3:1.		  
* שביל הגישה משער הכניסה לבניין יהיה ברוחב השווה לרוחבו של שער
הכניסה כשהוא פתוח לגמרי. בשום מקרה לא יפחת רוחב השבילים בחצר
מוסד החינוך מ-1.20 מ'.		  
* השבילים משערי הכניסה לבניין, דרכי הגישה והשטחים בחצר - כל אלה
יהיו סלולים או מרוצפים או כבושים, ללא מהמורות, ופניהם יהיו
מחוספסים, למניעת החלקה.		  
* שבילי ההליכה והמעברים שבין המפלסים השונים בחצר יהיו בשיפוע מתון.
 		  
* במקרה שיהיה צורך להתקין מדרגות, לא יפחת מספרן מ-3 ולא יעלה על
14 במהלך אחד.		  
* פני המישור העליון של מדרגות חיצוניות ושל רמפות יהיו מחוספסים,
ויותקנו מחומרים ובשיטות שימנעו סכנת החלקה.
  
19.
  
מתקני חצר הכוללים מתקני קפיצה וגלישה, מתקני טיפוס, מתקני מתח וכן כל
מתקן אחר שקיימת סכנת נפילה ממנו, יהיו תקינים, שלמים, ללא מפגעים,
ויעמדו לכל הפחות בדרישות האלו:
* המתקנים יהיו יציבים.
 		  
* רכיבי המתקן יהיו שלמים.
  
* לא תהיינה נקודות הילכדות.
  
* לא תהיינה נקודות היצבטות.
  
* לא יהיו פינות חדות או חלקים בולטים.
  
* לא יהיו אזורים נגועים בחלודה.
  
 * חלקי העץ יהיו חלקים וללא כפיסים העלולים לגרום לפציעה.  
* השטח שמתחת למתקנים ירופד בשכבת חול בעומק של 30 ס"מ לפחות או
בכל חומר בולם אחר המתאים למתקן ושאושר על ידי מכון התקנים
הישראלי. שכבת החול או החומר הבולם יכסו גם את נקודות העיגון
בקרקע.
  
20.
  
מתקני משחקים הנמצאים במוסד החינוך יעמדו בדרישות התקן 1498-מתקני
משחקים. ראה את הדרישות המפורטות להלן, ברשימות הבקרה לגני הילדים.
  		 21.
  
מגרשי הספורט יהיו תקינים, שלמים, ללא מפגעים, ויעמדו בדרישות האלה
לפחות:
* המשטח יהיה ללא בליטות ושקעים ויהיה עשוי מחומר שימנע פציעות עקב
נפילה או חיכוך בעת החלקה.		  
* מגרשים הגובלים במדרונות, בכבישים או בחלקים מזוגגים של הבניין
יגודרו בגדר בגובה מזערי של 4 מ'.		  
* יישמרו שוליים נקיים ברוחב מינימאלי של 2 מ'. עצמים בולטים, ברזיות,
הספורט. הידראנטים, עמודי תאורה, לוחות חשמל וכיו"ב - יורחקו משולי מגרשי		  
* גופי התאורה מעל מגרשי ספורט יהיו מוגנים ברשתות ועשויים מחומרים
בלתי שבירים ועמידים במים.
  
22.
  
קווי חשמל או טלפון עיליים לא יחצו את תחום חצר המוסד החינוכי, אלא
יחוברו למבנים ולמתקנים באמצעות כבלים תת-קרקעיים.
  		 23.
  
מתקן לאיסוף אשפה ימוקם בגבול המגרש, הרחק ככל האפשר מבניין מוסד
החינוך ומאזורי תנועה ופעילות של תלמידים.
  		 24.
  
מתקני משק, מחסנים וכו' שיש בהם סיכונים בטיחותיים, כגון חומרי הדברה,
חומרי צביעה, חומרי ניקוי, חומרים דליקים, כלי עבודה מונעי כוח וכד', יצוידו
בסידורי נעילה באמצעות מנעולים מתאימים. הערה: בשום מקרה לא ניתן
לאחסן דלקים בתוך מחסנים סגורים.
  		 25.
  
* תאי ביקורת, ברכות הסתעפות, מגופים וכד' יותקנו בשטח מוסד החינוך
באופן שפניהם יהיו בגובה פני הקרקע, בלי ליצור בליטה או שקע.		  
* מוני-מים, ברזים וכד' יותקנו בצמוד לקירות הבניין או לגדר, במרחק של
30 ס"מ, לכל היותר.		  
* כל הצינורות של מערכות השירות יהיו תת-קרקעיים.
 		  
26.
  
* ברזיות מי-שתייה תותקנה בקרבת שטחי הפעילויות של התלמידים,
במקום מוצל ומרוחק ממעברים ומצירי תנועה. מתקן השתייה לא ירוצף
באבן חלקה וכד', כדי למנוע החלקה.		  
* הברזים יהיו מטיפוס סניטארי, ללא מגע פה אדם, ויותקנו בתוך
שקערוריות, כדי למנוע שבירת שיניים.
 		  
27.
  
רשימת בקרה 3: מערכות והיערכות לכיבוי דלקות
ליד כל ברז כיבוי יותקן ארון ציוד כיבוי שיכיל שני זרנוקי כיבוי באורך של 15 מ'
כל אחד, עם מזנק שנחירו בקוטר של 8 מ"מ מסוג סילון ריסוס.
 		 1.
  
גלילולים נוספים ושני מטפי-כיבוי מסוג אבקה יבשה, בקיבולת של 6 או 3 ק"ג,
בהתאמה, יותקנו במקומות רגישים. שני מטפי כיבוי מסוג אבקה יבשה בגודל של
6 ק"ג יותקנו במקומות הבאים לפחות: באולם ההתקהלות, מאחורי בימת
ההצגות, במעבדה, בבית המלאכה, במטבח ובמחסן של חומרים בעירים.
  		 2.
  
מטפי כיבוי האש יהיו שלמים, ותקינותם תיבדק פעם בשנה לפחות.
  		 3.
  
בכל בניין מוסד חינוכי, שמספר קומותיו עולה על שלוש תותקן מערכת אזעקה
למקרה שרפה. לחצני-אזעקה יותקנו בכל קומה, סמוך לכניסה לחדר-המדרגות וליד
שערי היציאה החיצוניים. מתקני אזעקה קולניים יותקנו במקומות האלה:
* בכל קומה
  
* בכל אולם המיועד ל-100 בני אדם ומעלה
  
* בכל חצר ששטחה עולה על 250 מ"ר לפחות.
  
4.
  
הגישה לרכב חילוץ, הצלה וכיבוי אש תהיה לפי אישור שירותי הכבאות.
  		 5.
  


רשימת בקרה 4: המסדרון, חדרי המדרגות ודרכי המילוט
* רוחב מסדרון בבית ספר חד-סטרי (שהכיתות בו בנויות מצדו האחד של
הפרוזדור) לא יפחת מ-2.4 מ' נטו. רוחב מסדרון בבית ספר דו-סטרי
(שהכיתות בו בנויות משני צדי הפרוזדור) לא יפחת מ-4 מ' נטו. גובהו של
המסדרון יהיה 2.30 מ' לפחות.		  
* במוסדות חינוך שנסתיימה בנייתם לפני ספטמבר 1970 ייקבעו תסדירי
המילוט על פי הנחיית שירותי הכבאות.
  
1.
  
המסדרון יהיה פנוי מחדירת אלמנטים של המבנה, לרבות צנרות שונות, בגובה של
עד 2 מ' מפני הרצפה.
  		 2.
  
רצפת המסדרון תהיה במפלס ישר ואחיד.
  		 3.
  
ככלל יהיו בכל קומה לפחות שני חדרי מדרגות שאינם צמודים זה לזה. המרחק בין
חדרי המדרגות ובין דלת הכיתה הרחוקה ביותר לא יעלה על 25 מ'.
התקנת חדר מדרגות אחד בלבד מותרת רק בבניין בן שתי קומות, שקומתו
העליונה משמשת 120 תלמידים לכל היותר, בתנאי שהמרחק מהדלת הרחוקה
ביותר לא יעלה על 25 מ'.
  		 4.
  
אין להתקין במוסד החינוך מדרגות לולייניות. מדרגות רדיאליות יהיו לפי חוק
התכנון והבנייה, והרדיוס הפנימי שלהן לא יפחת מ-3 מ'.
  		 5.
  
המדרגות במוסדות החינוך יעמדו בדרישות האלה:
* מספר המדרגות במהלך אחד לא יהיה פחות מ-3 ולא יעלה על 14.  
* גובה המדרגה (הרום) המרבי יהיה 15 ס"מ בגן ילדים ובחטיבה צעירה, 16
  ס"מ בבית ספר יסודי ו-17 ס"מ בבית ספר על-יסודי.		  
* רוחב המדרגה יהיה על פי נוסחת המדרגות בחוק התכנון והבנייה.  
* רוחב מהלך המדרגות לא יהיה פחות מ-1.20 מ'.  
* קצות מהלכי המדרגות ומשטחיהן שמצד הקיר חייבים להיות צמודים וללא
רווחים בינם לבין הקיר (אם קיים רווח נדרש מעקה בגובה 1.10 מ').		  
* המידות של כל המדרגות באותו מהלך ובאותו חדר מדרגות תהיינה אחידות.  
* פני השטח יהיו מחוספסים, למניעת החלקה.
  
6.
  
בכל חלקי חדר המדרגות, לרבות כניסותיו ויציאותיו, יהיה גובה מזקף הראש 2.10
מ' לפחות.
  		 7.
  
בקצה העליון של חדר המדרגות יהיו פתחים ליציאת עשן.
  		 8.
  
בכל קומה או מפלס יהיו שני פתחי מילוט נפרדים שיהיו מרוחקים זה מזה
במידת האפשר. המרחק המרבי בין פתח המילוט לכל חדר בבניין לא יעלה על 25
מ', ומיקומם של פתחי המילוט יהיה סמוך לקצות מסלולי המילוט הקומתיים,
במרחק מרבי זה מזה.
  		 9.
  
יהיו שני פתחי מילוט לפחות בחדר המשמש יותר מ-60 תלמידים או ששטחו
עולה על 100 מ"ר או שמבוצעות בו עבודות הכרוכות בסיכוני בטיחות או
שמאוחסנים בו חומרים מסוכנים.
  		 10.
  
בקומת הקרקע תהיינה שתי כניסות לפחות, שתשמשנה גם פתחי יציאה של
מסלולי המילוט בבניין.
  		 11.
  
* מסלולי המילוט ישולטו בשלטים סטנדרטיים המצביעים על כיוון היציאה.
מעל כל פתחי המילוט, הכניסות לחדרי המדרגות ושערי היציאה החיצוניים
יוצבו שלטי יציאה ותותקן תאורת חירום.		  
* הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך המילוט (הכוללים דלתות יציאה,
מסדרון, חדר מדרגות וכד') יחושב ביחידות של 0.55 מ' לכל 60 נפשות
שנדרש לפנות דרכה. הרוחב המינימלי יהיה "נטו", כלומר יימדד מהנקודה
החודרת ביותר למסלול המילוט ויתחשב בחדירה של אלמנטים של המבנה
לתוכו.		  
* אין להציב במסלול המילוט חפצים העלולים לגרוע מרוחב המסלול
המינימלי. אפשר להציב חפצים בגומחות, בכוכים וכד' בתנאי שיהיו בלתי
מסוכנים ועמידי אש.		  
* אין לקבוע מסלולי מילוט משותפים עם חללים מסוכנים.
  
12.
  


רשימת בקרה 5: כיתות, אלמנטים בבניין, חומרי בנייה וגימור
עד גובה של 2 מ' מהרצפה לא יבלטו מהקירות כל עצמים שהם, אלא אם כן הם
יותקנו בתוך גומחות מיוחדות.
 		 1.
  
לא יהיו מפגעי תשתית בבניין ובכיתות, ובפרט סדקים במבנה, רצפות שקועות,
סימני רפיון (כגון "בטן") בתקרות תלויות ומפגעי תשתית אחרים.
  		 2.
  
חלונות החוץ של חדרי הלימוד ואולמי ההתקהלות ייקבעו באופן שגובה הסף
שלהם מהרצפה יהיה 1.20 מ' לפחות, בהתאם לתנאי האוורור והתאורה במקום.
  		 3.
  
כל החלונות יהיו מובטחים בפני אפשרות של נפילה דרכם.
  		 4.
  
החלונות יוגנו בפני נפילה על ידי מניעת הפתיחה של אגף מעל 100 מ"מ. אחד
הפתרונות נגד נפילה דרך חלונות הוא מתקן מגביל פתיחה אוניברסלי של חלונות
המצוי במכון התקנים. מפתח מגביל פתיחה יימצא בקופסת ניפוץ אדומה, בידי
המורה, בארון המפתחות ובידי המנקה של החלונות. כל המפתחות במוסד החינוך
יהיו זהים.
אפשר גם להגן מנפילה על ידי התקנת מעקה מתאים מעל ספו התחתון של החלון
או על ידי נעילת החלון ושימוש במיזוג אוויר או על ידי הגבהת הסף התחתון
הקבוע עד 1.5 מ' לפחות.
  		 5.
  
בכל מקרה שלא יותקן מגביל פתיחה כאמור לעיל ייפתח החלון הקיים באופן
שלא תתאפשר נפילה דרכו.
  		 6.
  
מעקה או עוגנים ייבנו לכל חלון שספו התחתון עולה על 2 מ' מפני הקרקע כדי
למנוע נפילה דרכו ולהגן גם על המנקה מפני נפילה.
  		 7.
  
קצהו העליון של החלון יהיה בגובה מזערי של 2 מ' מהרצפה.
  		 8.
  
כנפי החלונות לא יבלטו לתוך הכיתה. ולא כלפי חוץ כשגובה הסף התחתון של
החלון הוא מתחת ל-2 מ'.
  		 9.
  
אין להתקין חלונות גרירה אנכיים המופעלים באמצעות בריחים צדדיים או
באמצעות משקולות נגדיים. מותרים חלונות מדגמים המבטיחים את כנף החלון
מפני נפילה חופשית, וזאת גם לאחר שימוש במשך זמן רב.
  		 10.
  
אין להתקין חלונות חיצוניים מרפפות זכוכית.
  		 11.
  
חלונות החדרים שמאוכסן בהם חומר מסוכן יהיו מסורגים בהתאם לדרישות
התקן הישראלי 1635 לסורגים. בכל חדר יהיה לפחות פתח מילוט אחד באחד
הסורגים שיענה על הדרישות האלה:
* פתח המילוט בסורג ייפתח כלפי חוץ ויהיה במידות מינימום של 0.80 מ'
(רוחב) ומטר אחד (גובה).		  
* צבע הסורג המשמש פתח מילוט יהיה מסוג זוהר, פולט אור משני הצדדים.
  
* מעל החלון יותקן שלט זוהר וייכתב עליו "יציאת חירום".
  
12.
  
מפתח המנעול שעל הסורג יימצא בתוך קופסת ניפוץ צבועה באדום שתיקבע
במרחק לא גדול מהמנעול שעל הסורג. מפתחות נוספים מאותו הסוג (מאסטר)
יהיו בארון המפתחות של מוסד החינוך ובידי המורה וכן בידי כל אדם שהוא
אחראי לחדר. קופסת הניפוץ תכיל פטישון להוצאה מהירה של המפתח בשעת
חירום.
  		 13.
  
בחדרים המשמשים יותר מ-60 תלמידים או ששטחם עולה על 100 מ"ר או
שמבוצעות בהם עבודות הכרוכות בסיכוני בטיחות או שמאוחסנים בהם חומרים
מסוכנים נדרשים שני פתחי מילוט.
  		 14.
  
הדלתות של כל חלל (למעט חלל שאין בו יותר מ-10 בני-אדם), וכן הדלתות
המותקנות לאורך מסלול המילוט, תיפתחנה כלפי חוץ, בכיוון המילוט.
  		 15.
  
הדלתות במוסד החינוך תהיינה ברוחב מזערי נקי ("מידת אור") של 0.90 מ'
במצב של פתיחה מלאה ובגובה נקי של 2 מ'.
  		 16.
  
דלתות הנפתחות כלפי פרוזדורים וצירי תנועה אחרים, לרבות דלתות חדרי
הכיתות, חדרי המעבדות והמלאכה, הספרייה וכו', לא תבלוטנה במצב
הפתוח לתוך תחום צירי התנועה. עליהן להיפתח בזווית של 180, או 90
מעלות לפחות.
 		 א. 
בתאי שירותים שאפשר לטפס עליהם או לחדור לתוכם מבחוץ אפשרית
פתיחת הדלת כלפי פנים.
  		 ב. 
17.
  
אין להתקין במוסד החינוך דלתות לפתיחה דו-כיוונית (בין על "פנדל" ובין
בלעדיו) או דלתות גרירה.
  		 18.
  
אגף הדלת יחובר אל המלבן באמצעות צירי-צד מעולים, בעלי שתי כנפיים או
יותר, שאינם מתרוממים והשומרים על רווח מזערי ובלתי מסוכן בין קצות האגף
למלבן (באזור הצירים) בעת פתיחת הדלת.
  		 19.
  
אפשר להתקין דלתות מזוגגות בזכוכית או דלתות עם אלמנט של זכוכית בתוכן
או בצדיהן, בתנאי שהזיגוג יהיה מחומר בלתי מתנפץ, כמו זכוכית מחוסמת,
זכוכית-ביטחון דו-שכבתית, פוליקרבונט, לוחות P.V.C וכדומה.
  		 20.
  
על הדלת יותקנו האבזרים האלה:
* התקן בגובה הדלת (ולא ברצפה), או בכל מקום אחר שלא יהיה מכשול
לתנועת הילדים, לתפיסת הדלת כשהיא פתוחה.

* התקן להאטת מהלך פתיחתה וסגירתה של הדלת: מחזיר הידראולי מסוג
מעולה לבלימת תנועה חופשית של הדלת.

* בגני ילדים ובכיתות א'-ו' אלמנט שיכסה את המרווח בין הכנף למשקוף
(בצד הצירים) וימנע הכנסת אצבעות.
 21.
  
   
הידיות, המנעולים או חיפוייהם (ה"רוזטות") יהיו חלקים וחופשיים
מבליטת ברגים, פינים או חלקי פרזול אחרים.
  		 22.
  
כל דלתות חדרי-הכיתות, חדרי המעבדה וחדרי המלאכה תיסגרנה ותינעלנה
באמצעות מנעול צילינדר אחיד, עם רב-מפתח (Master Key) אחד, מנגנון
סגירה וידיות קבועות.
  		 23.
  
דלתות הנמצאות במעברי מילוט ראשיים תצוידנה במנעול בהלה המאפשר
את פתיחת הכנף מבפנים גם כאשר היא נעולה מבחוץ. עקרון פעולת
המנעול יהיה שלחיצה על הידית תגרום להפעלת בריח הנעילה ולפתיחה
מיידית של הדלתות. אם יש לדלתות כמה כנפיים יותקן בכל כנף מכלול
נעילה למנעול בהלה.
  		 24.
  
יש להתקין מעקה בגובה של 1.10 מ' לפחות בכל מקום בבניין מוסד
החינוך או בחצר שבו הפרשי הגובה בין מפלסים סמוכים עולים על 50
ס"מ ובכל מקום שבו מספר המדרגות עולה על 3.
  		 25.
  
כל המעקים במוסד החינוך יעמדו בדרישות האלה:
* המעקים יהיו יציבים ומקובעים למקומם.

* גובהם המזערי יהיה 1.10 מ' (הגובה יימדד מהמשטח האופקי או מקצה
"אף" המדרגה), למעט מעקה גג.

* המעקים ומסעדי-היד ייבנו באופן שלא יהיה אפשר להחליק עליהם, אך גם
באופן שלא יפצעו את מי שינסה להחליק. רוחבם של המעקים לא יעלה
מעל 10 ס"מ (למניעת ישיבה על גבי המעקה).

* גובהם של מסעדי-היד המותקנים על הקיר או בצד המעקה יהיה 70‎-65
ס"מ בבית-ספר יסודי ו-1.10 ס"מ בבית-ספר על-יסודי, ומרחקם מהקיר
יהיה 4 ס"מ.

* המעקה ומסעדי-היד ייבנו ברציפות וללא הפסקה לאורך כל מהלך
המדרגות.

* במעקים המכילים אלמנטים אנכיים לא יעלה המרווח בין האלמנטים
האלה על 10 ס"מ (למניעת הילכדות ראש או חלק גוף אחר).
 26.
  
גובה המעקה בגג המשמש לפעילות תלמידים יהיה 1.30 מ' לפחות. אם אין
פעילות תלמידים על הגג, יהיה גובה המעקה לפי התקן.
  		 27.
  
כל חומרי הבנייה והגימור בתוך הבניין ומחוצה לו יהיו עמידים בפני בליה, שחיקה
ורטיבות, בהתאם לדרישת התקנים הישראליים העדכניים.
  		 28.
  
לא ייבנו או יותקנו אלמנטים חדים בקירות חוץ ופנים, העלולים לפצוע
תלמידים, עד לגובה 2 מ' מהרצפה או מפני הקרקע.
  		 29.
  
הריצוף לא יהיה מועד להחלקה בכל מקום בבית הספר, ובמיוחד במקומות
המועדים לרטיבות כמו השירותים, המטבח וכד'.
  		 30.
  


רשימת בקרה 6: מכלים, הזנה למערכות אנרגיה ומערכות נוספות
סוללת מכלי הגז לבישול תותקן רחוק ככל האפשר מאזורי הפעילות והתנועה של
התלמידים.
 		 1.
  
מכלי הגז יותקנו במקום פתוח ומאוורר, על גבי משטח בטון ישר המוגבה כ-10
ס"מ מפני הקרקע, מגודר ברשת יציבה ומקורה בגגון, עם פשפש לנעילה במנעול
תלייה. המפתחות יהיו במזכירות מוסד החינוך או בידי אב הבית.
  		 2.
  
מרכזיית גז למתקני הסקה תותקן במכל תת-קרקעי. סביב מקום המכל תותקן
גדר-רשת בגובה של 1.80 מ' לפחות, עם פשפש ועם מנעול תלייה. המכל ייקבע
במקום רחוק מאזורי הפעילות והתנועה של התלמידים וקרוב לגדר המגרש, באופן
שימולא מבחוץ, בלי שמכלית הגז תיכנס לחצר.
  		 3.
  
מכל הנפט או בסולר לצורכי הסקה יהיה תת-קרקעי, אולם אם קיבולו קטן מ-500 ליטר הוא
יכול להיות גם על-קרקעי. במקרה כזה הוא יותקן על גבי בסיס ישר, המוגבה 10 ס"מ מעל פני
הקרקע, ויגודר ברשת יציבה וחזקה, בגובה של 80ץ1 מ', עם פשפש ועם מנעול מתאימים. בכל
   מקרה של הקמת מכל על-קרקעי יש לבנות קירות-איגום בנפח של המכל + 10%.		 4.
  
המכל יותקן רחוק ככל האפשר מאזורי הפעילות של התלמידים וקרוב לגבול המגרש, באופן
שהוא ימולא מבחוץ, בלי שמכלית הדלק תיכנס לחצר. בין המכל לבניין היה מרחק מזערי של
  5 מ'.		 5.
  
משאבת הדלק תותקן בקרבת מכל הדלק, בארגז עשוי פח-פלדה מגולוון וצבוע אדום, נעול
במנעול מתאים, ובו סידורי אוורור מוגנים מחדירת מים.
  		 6.
  


רשימת בקרה 7: אולמות ספורט ושל"ח


באולם הספורט תותקנה שתי דלתות לפחות. הרוחב המזערי הפנוי של כל דלת
יהיה 1.10 מ'. הדלתות תיקבענה בקירות הנגדיים של האולם, ותהיינה רחוקות זו
מזו ככל האפשר, ופתחיהן יהיו כלפי חוץ, בכיוון המילוט.
 		 1.
  
התקרה הקונסטרוקטיבית של האולם, תקרת המשנה והציפויים האקוסטיים יהיו
עמידים בפני פגיעות כדורי הספורט.
  		 2.
  
קירות האולם וחומרי הגימור יהיו חלקים וללא בליטות עד לגובה של 2 מ'
מהרצפה. הפינות של הקירות והעמודים שבהן יהיו קטומים.
  		 3.
  
רצפת האולם תיבנה מחומרים גמישים ומונעי החלקה.
  		 4.
  
פתחי אוורור הניתנים לסגירה אטימה לחלוטין בחורף יותקנו בקירות האורך,
בגובה מזערי של 50 ס"מ מהרצפה. תריסי האוורור יהיו חזקים ועמידים בפני
פגיעות.
  		 5.
  
גופי התאורה יהיו מוגנים נגד שבירה (נושא זה ייבדק בבדיקת רישוי).
  		 6.
  

השקעים ומפסקי החשמל יהיו מטיפוס משוריין. לוח אולם-ההתעמלות יותקן
באחד מחדרי-הספח שמחוץ לאולם.
  		 7.
  
מכשירי ההתעמלות המיועדים לתרגילי תנופה (טבעות, מוטות, חבלים וכו')
יותקנו באופן שכיוון התנופה שלהם יהיה לאורך האולם, מרחקם המזערי מקיר
האורך יהיה 2.50 מ', ומרחקם הרצוי מקיר הרוחב יהיה 8‎-6 מ'.
  		 8.
  
כל חלקי העץ במתקני ההתעמלות יהיו חלקים ונקיים מכל בליטה, מצופים לכה
שקופה, בהירה וקשה במיוחד ובעלי קצוות מעוגלים. כל חלקי המתכת, לרבות
הברגים, יהיו חלקים ושקועים במבנה העץ ועשויים ממתכת בלתי מחלידה או
מגולוונת.
  		 9.
  
המרחקים בין מתקן למתקן יהיו כאלה שבשום פנים ואופן לא תתאפשר חפיפה
בין המתעמלים על המתקנים.
  		 10.
  


רשימת בקרה 8: המקלט


חלקי מבנהו של המקלט, לרבות הארובות וצינורות הסינון, התעלות וצינורות
האוורור, ספי הכניסה, דלתות פתחי החירום וכו', לא יהיו מכשול או מפגע
בטיחותי לתלמידים הנעים בשטח.
 		 1.
  
חלקי המקלט המתנשאים מעל פני הקרקע ייבנו באופן שהתלמידים לא יוכלו
לטפס עליהם.
  		 2.
  
דרכי הגישה אל הכניסות למקלט ואל היציאות ממנו, לרבות היציאות מפתחי
יציאות החירום, תהיינה פנויות, מסומנות ומשולטות, סלולות או מרוצפות, ללא
בליטות או שקעים, בגימור מחוספס למניעת החלקה ופנויות מכל מכשול או
הפרעה לתנועה מהירה וחלקה.
  		 3.
  
פתחי החירום של המקלט היוצאים אל שטח החצר יהיו סגורים מבפנים, ולא
יבלטו מעל פני השטח.
  		 4.
  
קירות המקלט, תקרתו ורצפתו יצופו בחומרים בלתי דליקים.
  		 5.
  
במקלט תהיה תאורת חירום תקינה ומשולטת.
  		 6.
  

רשימת בקרה 9: מעבדות המדעים


במעבדה יהיה לפחות מעבר אחד בעל רוחב מזערי של מטר אחד. מעבר זה יהיה
חופשי מכל מכשול, ושום ריהוט וציוד לא יימצאו בו. במעבדה תהיינה לפחות שתי
דלתות שתיפתחנה כלפי חוץ, עם קשר רצוף למעבר (דלת היציאה מחדר ההכנה
המחובר למעבדה תיחשב כדלת יציאה).
 		 1.
  
בחדרי הכנה הצמודים לחדרי מעבדות תיבנה יציאה נפרדת, לא דרך חדר המעבדה,
אשר תיפתח כלפי חוץ.
  		 2.
  
שימוש בצנרת גלויה או בבידוד העשויים מחומרים פלסטיים יתר רק במקרים
מיוחדים, באישור מהנדס בטיחות.
  		 3.
  
לכל סוגי הצנרת (חשמל, מים, אוויר דחוס, גז וכו') המגיעים לשני מקומות לפחות
בתוך חדר המעבדה חייב להיות מתג או ברז ניתוק כללי. ברז או מתג זה יהיה נפרד
עבור אותו חדר ומותקן ליד שולחן המורה. המתגים והברזים חייבים להיות נגישים
וקלים לאבחנה.
  		 4.
  
כימיקלים יאוחסנו במחסן נפרד, שיהיה מאוורר היטב הן בחלקו התחתון והן
בחלקו העליון ומוגן מפני קרינת שמש ישירה וממושכת.
  		 5.
  
באגף חדרי מעבדות שבו שלוש מעבדות ויותר יוקצה מחסן כימיקלים נפרד. דלתות
המחסן תצוידנה במנעול צילינדר. כן יהיה מחסן כימיקלים למעבדה שיש בה מגמה
לכימייה או מגמה ללבורנטים.
  		 6.
  
כל מנגנוני ההפעלה (ברזים ומתגים למיניהם) של מערכות השירות (מים, גז,
חשמל) יהיו מחוץ למנדף.
  		 7.
  
החלון המתרומם של המנדף יובטח מפני נפילה מקרית. נורת סימון אדומה תצביע
על מצבו התפעולי של המתקן.
  		 8.
  
ליד כל חדר או קבוצה של חדרי מעבדה יותקן ארון ובו ציוד-מגן אישי, ציוד
עזרה-ראשונה וכלים לאיסוף ולטיהור-חירום של שפכים מעבדתיים.
  		 9.
  
בכל מעבדה יותקן ברז תקני לשטיפת עיניים, משולב או נפרד ממקלחת החירום.
  		 10.
  
בקרבת פתח היציאה מהמעבדה שמרבים להשתמש בה בכימיקלים תימצא
מקלחת-חירום תקנית, עם ניקוז נאות ברצפה.
  		 11.
  


רשימת בקרה 10: חדרי המלאכה


בחדרי מלאכה שקיימים בהם סיכוני-אש פוטנציאליים תהיינה הדלתות בעלות
עמידות-אש מזערית של חצי שעה.
 		 1.
  
לאורך חדר המלאכה יהיה מעבר מרכזי ברוחב מטר אחד, שיסתיים בפתח היציאה.
  		 2.
  
החלקים הנעים והסובבים של מכונות יוגנו באופן בטיחותי.
  		 3.
  
לא יוזנו מכונות ומכשירים ממעגלי מאור.
  		 4.
  
המפסק הראשי יותקן בקרבת הכניסה ותאופשר נעילתו במצב "מופסק" (OFF).
  		 5.
  
לאורך הקירות, במרווחים שאינם עולים על 5 מ', יותקנו לחצני חירום בולטים
להפסקת הזרם בלבד.
  		 6.
  
כל מכונה או מתקן חשמלי קבועים יצוידו - נוסף למפסק החשמלי המקורי שלהם -
גם במפסק שיורכב על הקיר או על העמוד הסמוך.
  		 7.
  

המכונות תמוקמנה באופן שהפריטים הארוכים המובאים לעיבוד לא יפריעו
לפעולתן של מכונות אחרות ולא יבלטו לתוך המעבר. מכונות המתיזות שבבים,
סיגים וכו' (כגון משחזת, כרסומת, מקצוע וכו') תמוקמנה במרחק סביר מן
המעברים ומשולחנות העבודה, וכיוון התזת השבבים וכו' יהיה כלפי הקיר.
המרחק המזערי בין מכונה למכונה יהיה 90 ס"מ.
 		 8.
  
תימנע הפעלה בלתי מבוקרת של ציוד מסוכן בחדרי המלאכה, על ידי גידורו,
נעילתו או ריתוק מתגיו או ברזיו של ציוד כזה במצב "מופסק" או "סגור".
  		 9.
  
תנורי קרמיקה יותקנו בחדרי ספח מיוחדים או באגף נפרד בחדרי המלאכה שיש
בהם סידורי אוורור.
  		 10.
  
בחדרי מלאכה רועשים תקוימנה בדיקות רעש תקופתיות ויסופקו מגני אוזניים
או אטמים מתאימים.
  		 11.
  
בחדרי המלאכה, במקומות שנקבע כי קיים בהם רעש מזיק, יש להציב שילוט
אזהרה לרעש מזיק ושילוט המורה על הצורך להשתמש באמצעי מגן מתאימים,
וכן להקצות אטמי אוזניים או אוזניות.
  		 12.
  


רשימת בקרה 11: מערכות החשמל


הלוח הראשי ייבנה מפח או מחומר פלסטי הכבה מעצמו ולא מעץ או מפרספקס.
 		 1.
  
לוחות-משנה ייעשו מפח או מחומר פלסטי הכבה מעצמו, או מחומרים בלתי
דליקים אחרים, ולא מעץ או מפרספקס. לארונות יהיו סידורי נעילה.
  		 2.
  
בלוחות החשמל יימצאו מבטחים אוטומטיים וכן שני מפסקי זרם פחת ברגישות
של 30 מיליאמפר בהתאם לדרישות חוק החשמל.
  		 3.
  
כל המעגלים ומפסקי הזרם הראשיים יסומנו בסימון בר-קיימא.
  		 4.
  
בלוח יימצאו תכנית ותרשים של המתקן שלוח-המשנה מזין אותו.
  		 5.
  
המפסקים, בתי התקע (השקעים) ונקודות המאור בקירות יותקנו בגובה של 1.80
מ' מהרצפה. כל בתי התקע (השקעים) בגובה מתחת ל-1.8 מ' יהיו מוגנים, ויותקן
בהם תריס מגן פנימי או מכסה.
  		 6.
  
מנורות פלורסצנטיות לא תותקנה על גבי חומרים דליקים (כמו עץ וכד').
  		 7.
  
גופי התאורה בחדרי השירותים ובחצר יהיו מטיפוס מוגן-מים.
  		 8.
  
המעבדות
מפסקי-זרם, מפסקי-מגן, מבטחים וכו' יימצאו בלוח-משנה, בקרבת
הכניסה למעבדה. דלת הארון תהיה מצוידת במנעול, אך המפסקים
הראשיים של כוח ומאור יותקנו מחוץ לארון, ויסומנו באופן בולט.
 		 א. 
בתי-תקע חשמליים ימוקמו בגובה 25 ס"מ בקירוב מעל פני לוח השולחן.
 		 ב. 
בתי-תקע של מעגלים בעלי מתחים שונים יותקנו באופן שלא יאפשרו
טעות בחיבור המכשירים החשמליים ויסומנו בצורה ברורה.
 		 ג. 
הצנרת החשמלית ומרכיביה יופרדו ממקורות מים וממערכות גז.
 		 ד. 
בשולחן המורה יימצאו כל המפסקים של המעגלים החשמליים המותקנים
במעבדה.
 		 ה. 
מערכת התאורה במחסני הכימיקלים ובחדרי ההכנה תהיה עמידה בפני
התפוצצות וקורוזיה.
 		 ו. 
9.
  
חדר המחשב
מערכת החשמל תותקן בתעלות שתיקבענה בגובה שלא יעלה על 25 ס"מ
מעל פני השולחנות.
 		 א. 
אפשר להתקין בתי תקע בחזית השולחן, בתנאי שיהיו בתוך תעלות.
 		 ב. 
שולחנות שלא יותקנו לאורך הקירות יקובעו לרצפה, ומערכת החשמל
תותקן בצנרת מתחת לרצפת החדר. ליד השולחן יהיה לוח מקובע ברצפה,
ובו יותקנו בתי התקע שהזרם ינותב אליהם.
 		 ג. 
10.
  

רשימת בקרה 12: התקנת מבנים יבילים (קראוונים)


הקראוון יוצב על בסיס מוגבה מהקרקע. גובהו המרבי יהיה 60 ס"מ.
  		 1.
  
בכניסה לקראוון תהיינה 3 מדרגות לפחות. מעקה (מאחז יד) יותקן משני הצדדים
של המדרגות, בגובה 0.90 מ'.
  		 2.
  
מערכת החשמל של הקראוון תהיה מוגנת על ידי מפסק זרם ברגישות של 30
מיליאמפר. המפסק יהיה בלוח החשמל של הקראוון.
  		 3.
  
בקראוון שנבנה לפני 1.11.2000 יותקנו גלאים ומתזי מים (ספרינקלרים). כל
שינוי בנושא מחייב אישור של שירותי הכיבוי. בקראוון שנבנה אחרי 1.11.2000
יותקנו גלאים בלבד. קראוון המיועד ללינה מחייב בכל מקרה ספרינקלרים וגלאי
עשן.
  		 4.
  
סמוך למבנה תוצב עמדת כיבוי אש הכוללת ברז שרפה "2, גלגלון " 3/4 של 25 מ' עם
מזנק, 2 זרנוקים של 15 מ' כל אחד, וכן מטפה כיבוי אש המכיל 6 ק"ג של אבקה
יבשה, וכל אלה יהיו בארון שמידותיו X 80 X 30 120 ס"מ. אם קיימת עמדת
כיבוי אש במרחק קטן מ-10 מ', אין צורך להוסיף עמדה נוספת, בתנאי שהצינורות
של הזרנוקים יוארכו ל-25 מ'.
  		 5.
  
המרווח שבין המבנה לבין הקרקע ייאטם בבלוקים מסביב למניעת הכניסה של
תלמידים אל מתחת לקראוון.
  		 6.
  
מבנה השירותים יהיה במרחק סביר מהקראוון (עד 60 מ').
  		 7.
  


רשימת בקרה 13: הצבת מוצג
(.הערה: ההתייחסות למוצג המיועד לשמש למשחקים/לשעשועים תהיה כאל מתקן משחקים)

הגובה המרבי של המוצג לא יעלה על 2.5 מ', והרוחב המרבי של צלעות הבסיס לא
יעלה על
3 מ'.
  		 1.
  
המוצג ומיקומו לא יהיו מפגע בטיחותי ולא תהיינה בו פינות חדות, בליטות חדות
או זוויות חדות.
  		 2.
  
מתקן המשלב חשמל ומים חייב באישור ובפיקוח של מהנדס חשמל ומהנדס
אינסטלציה, ועליו לכלול גם תאורה חיצונית ואפשרות להתזת מים חיצונית
ולניקוז.
  		 3.
  
כל מוצג יתוחם וישולט בשלט האוסר על טיפוס.
  		 4.
  
מוצג שיותקן ליד הכניסה למוסד יותקן במרחק של 3 מ' לפחות מהכניסה, באופן
שהוא לא יהיה מפגע בכניסה למוסד או ביציאה ממנו.
  		 5.
  
מוצג שיותקן בחצר המוסד יותקן לפחות במרחק של 3 מ' מחלונות המבנה.
  		 6.
  

ב. גני ילדים
רשימת בקרה 1: ריכוז אישורי בדיקה שבאחריות הרשות המקומית/הבעלות

 
תיאור התדירות  מס'
אישור מהנדס קונסטרוקטור על יציבות המבנים של גן ילדים (ייבדק
בבדיקות רישוי וכן במקרה של קיום סדקים או שקיעה של חלקי
מבנה)
  		 לפי צורך
  		 1.
  
אישור בודק מוסמך על תקינות מערכת הגז (טכנאי גז מסוג 2
ומעלה)
  		 פעם ב-5
שנים
  		 2.
  
אישור מהנדס תנועה מחוזי במשרד התחבורה לתחנת הסעה (אם
קיימת)
  		 בהקמת גן
חדש
  		 3.
  
אישור בדיקה בטיחותית של מתקני החצר על ידי הרשות המקומית
  		 שנתית
  		 4.
  
אישור בדיקה חזותית של מתקני החצר על ידי הרשות המקומית
  		 פעם בחודש
  		 5.
  
אישור בודק מוסמך (לפי סוג המערכת) לתקינות מערכות חימום
המים
  		 שנתית
  		 6.
  
אישור בדיקת מוצג על ידי מהנדס קונסטרוקטור
  		 שנתית
  		 7.
  
אישור ופיקוח של מהנדס חשמל ומהנדס אינסטלציה למוצג המשלב
חשמל ומים.
  		 שנתית
  		 8.
  
אישור תכנון מהנדס קונסטרוקציה לגבי תקינות הבסיס של מבנה
יביל (קראוון)
  		 בהקמה
  		 9.
  
אישור כבאות לתקינות מערכת לחץ המים ולפריסת אמצעי הכיבוי
ותכולתם
  		 שנתית
  		 10.
  
אישור בדיקת התקינות של מערכת החשמל וההארקה על ידי
חשמלאי בודק ואישור בדיקת התקינות של מתקני ומכשירי חשמל
על ידי חשמלאי מוסמך ומעלה
  		 שנתית
  		 11.
  
אישור בודק מוסמך (מהנדס קונסטרוקטור) לתקרת רביץ או לכל
תקרה תלויה אחרת
  		 פעם ב-3
שנים
  		 12.
  
אישור בודק מוסמך לבדיקת עוצמת הקרינה במוסדות שבתחומם
או בקרבתם נמצאות אנטנות סלולאריות.
  		 שנתית
  		 13.
  
אישור בודק מוסמך לבדיקת עוצמת הקרינה במוסדות שבתחומם
או בקרבתם נמצאים שנעים חשמליים.
  		 שנתית
  		 14.
  
אישור בודק מוסמך לבדיקת נוכחות גז ראדון במקומות או
באזורים שנתגלה בהם גז ראדון וכן בכל מקרה שקיים מרתף או
מבנה תת-קרקעי במוסד החינוך.
  		 פעם ב-3
שנים
  		 15.
  


רשימת בקרה 2: חצר גן הילדים וסביבתו


הגן ימוקם הרחק ממקורות רעש וזיהום, הרחק ממחסני דלק וגז ומאזור תעשייה
שיש בו סיכון בריאותי לתלמידים, הרחק ממפגעים תברואתיים, ממטרדי תנועה
ומהתקהלויות בני אדם, מסיכוני תנועת כלי רכב בעורקי תנועה ובצומתי תנועה,
מאזורים מועדים לסיכוני הצפות ומפולות או גלישת קרקע וסלעים וכיוצא באלה.
 		 1.
  
בחצר הגן לא יימצאו עמודי חשמל או טלפון. כל קווי החשמל והטלפון יהיו
תת-קרקעיים.
  		 2.
  
גן הילדים או חצר המשחקים של הגן לא יימצאו מתחת למרפסות, לרמפות, לגגות
של מבנה כלשהו, או מתחת לכל מערכת אחרת שתאפשר נפילת גופים מגבוה על
הגן או על חצרו.
במקרים חריגים (כגון שכירות זמנית כשאין חלופה אחרת), כשגן הילדים פועל
בניגוד לאמור לעיל, יש להתקין גגון מתאים מעל חצר המשחקים כדי למנוע פגיעה
כתוצאה מנפילת חפצים.
  		 3.
  
* חצר הגן תהיה חופשייה ממפגעים: ערמות פסולת בנייה, גרוטאות
בעלות קצוות חדים, ברזלים תקועים בקרקע, שברי זכוכית וכד'.
* לא יימצאו בחצר הגן בורות, חפירות ותעלות מכל סוג שהוא ובכל
עומק שהוא.
 4.
  
הארגון והמבנה של חצר הגן יאפשרו קשר עין של הגננת והעוזרת לגננת עם כל
חלקי החצר. לא תהיינה פינות נסתרות בחצר הגן.
  		 5.
  
לחצר הגן יהיו שני שערים: שער הכניסה והיציאה ייפתח כלפי פנים, ורוחבו יהיה
1.50‎-1.20 מ'. השער השני ישמש למצבי חירום בלבד, ימוקם מצדו האחורי של
הגן ויהיה נעול.
השערים יהיו מצוידים במנגנוני הסגירה והנעילה האלה:
* מנגנון סגירה שניתן להפעלה מבפנים ומבחוץ
* מנגנון נעילה שניתן להפעלה מבפנים ומבחוץ
* מנגנון הצמדת השער במצב פתוח, לשם מניעת תנועה בלתי רצויה של השער.
השערים ייבנו באופן שלא יהיה אפשר לטפס עליהם או לזחול מתחתם.
לא יימתח תיל דוקרני ולא תיקבענה יתדות בעלות קצוות חדים מעל השערים.
לשערים יהיו צירים מוזזים, באופן שיהיה מרווח של כ-4 ס"מ לפחות בין כנף
השער למשקופים האנכיים, ותימנע האפשרות של קטיעת אצבעות.
 6.
  
היציאה מהגן תוגן באמצעות מעקה בטיחות ממתכת, שייקבע בשפת המדרכה, מול
שער היציאה, במרחק של 1.5 מ' לפחות ממנו. אורכו המזערי של מעקה-הבטיחות
יהיה כרוחב השער ועוד 2 מ' לפחות מכל צד, וגובהו יהיה 90 ס"מ.
  		 7.
  
שטח החנייה לרכב מנועי לצורכי מוסד החינוך יהיה מחוץ לתחום המוסד. מערכת
שילוט ותמרור לבטיחות התנועה של הולכי הרגל לעבר הגן תמוקם בסביבתו.
  		 8.
  
מגרש גן הילדים יגודר מכל עבריו. גובה הגדר יהיה 2 מ' לפחות מפני הקרקע
משני הצדדים. במקרים שבהם קיים משטח דריכה כלשהו שאפשר לטפס ממנו על
הגדר יימדד גובה הגדר ממשטח הדריכה כאמור.
  		 9.
  
* הגדר תהיה בנויה בצורה יציבה וחזקה ותהיה בעלת מבנה קשיח.
היא צריכה להיות עמידה בפני כוחות אופקיים ומקשה על הטיפוס
עליה.
* גדר סורגים יש לייצב בבסיס בטון. הסורגים יהיו אנכיים,
במרווחים של לא יותר מ-10
ס"מ בין סורג לסורג ובחוזק הדרוש למניעת כיפופם. אסור
שהסורגים האנכיים יהיו
מחודדים בקצה.
* גדר רשת תהיה מתיל מגולוון או מצופה חומר פלסטי. משבצות
הרשת תהיינה בגודל
המונע אפשרות של טיפוס עליה. הקצה התחתון של הרשת ישוקע
בקרקע או יחובר
אל בסיס בטון או לפרופיל אופקי סמוך לקרקע. הקצה העליון לא
יהיה חופשי, כי-אם
יחוזק בפרופיל ברזל אופקי.
* אין להתקין בגן הילדים גדרות שיימצא בהן תיל דוקרני.
 10.
  
גדר חיה אינה באה בשום פנים ואופן במקום גדרות כמפורט לעיל, אלא כתוספת
נוי בתוך חצר הגן, ועליה להיות משיחים בלתי דוקרניים, שענפיהם גמישים ואינם
שבירים.
  		 11.
  
* תאי ביקורת, ברכות הסתעפות, מגופים וכד' יותקנו בשטח מוסד
החינוך באופן
שפניהם יהיו בגובה פני הקרקע, בלי ליצור בליטה או שקע.
* מוני-מים, ברזים וכד' יותקנו בצמוד לקירות הבניין או לגדר,
במרחק של 30 ס"מ מהם
לכל היותר.
* כל הצינורות של מערכות השירות יהיו תת-קרקעיים.
  		 12.
  
שטח החצר יהיה ממולא בחול-ים, בכורכר, באדמת גן ("סומסומייה", חצץ בעל
פינות מעוגלות שגודל גרגיריו אינו קטן מ-3 מ"מ) או בדשא. יש להימנע ממילוי
חצר הגן בכל חומר כיסוי אחר שחלקיו או מרכיביו עלולים לפגוע בילדים או
לפצוע אותם אם ימעדו או ייפגעו ממרכיבים אלה בדרך אחרת.
  		 13.
  
לא תימצא בגן הילדים צמחייה דוקרנית.
  		 14.
  
* לא יימצאו עצים במקומות שבהם הילדים נמצאים בתנועה מתמדת, ואם יש
עצים, תובטח מניעת אפשרות הטיפוס עליהם.
* לא יימצאו עצים בצמוד לגדרות חיצוניים של הגן כדי למנוע אפשרות טיפוס
ויציאה או כניסה בלתי מבוקרות.
 15.
  
מתקני משחקים
מתקני משחקים המוצבים בחצר יעמדו בדרישות האלו לפחות:
* מתקני משחקים יותקנו באופן שלא יתאפשר להמשיך ולטפס מהם על עצים,
אל חלקי
בניין, אל גדרות ואל מתקנים אחרים, גבוהים יותר.
* על כל המתקנים יהיה סימון שיכלול פרטים אלו:
1.שם היצרן וכתובתו והסמל המסחרי שלו
2.שנת הייצור
3.גיל המשתמשים שהמתקן מיועד להם
4.בעל המתקן או האחראי עליו וכתובתו
5. סימון התאמת המתקן לת"י.
  
* המתקנים יהיו יציבים.
* רכיבי המתקנים יהיו שלמים.
* לא תימצאנה נקודות הילכדות.
* לא תימצאנה נקודות היצבטות.
* לא יהיו פינות חדות או חלקים בולטים.
* לא יהיו אזורים נגועים בחלודה.
* חלקי העץ יהיו חלקים וללא כפיסים העלולים לגרום לפציעה.
* לכל מתקן ייקבע שטח המשחק שלו: אזור המשחק למתקנים הנייחים יהיה
שטח
המשחק ועוד 1.2 מ' מכל צד. אזור המשחק למתקנים הנעים יהיה שטח המשחק
ועוד
1.8 מ' מכל צד. בין שטחי המשחק יהיו מעברים שרוחבם מטר אחד לפחות.
* השטח שמתחת למתקנים שקיימת אפשרות נפילה מהם ירופד בשכבת חול
בעומק של
30 ס"מ לפחות או בכל חומר בולם אחר המתאים למתקן ושאושר על ידי מכון
התקנים הישראלי. שכבת החול או החומר הבולם יכסו גם את נקודות העיגון
בקרקע.
המרווח בין מתקן כזה למשטח קשיח יהיה לפחות 2 מ'.
  		 16.
  

דגשים נוספים לבדיקה במתקני המשחקים
* ארגז החול יהיה בעל פינות מעוגלות, וימולא כדי  2/3 מקיבולו.
* סככת צל תהיה בגובה 2.5 מ', יציבה, ולא תהיינה בליטות סביב בסיסי
העיגון.
* לנדנדת "עלה ורד" יהיו מושבים שלמים, ומתחתם יהיו צמיגים. גובה
המושבים לא
יעלה על מטר אחד.
* בנדנדה תלויה השרשראות תהיינה בתוך צינורות פלסטיים, המסבים יהיו
שלמים,
משטח הישיבה יהיה בגובה 63‎-45 ס"מ מפני הקרקע, והיא תמוקם באופן
שתנועתה
לא תפריע לפעילויות משחק אחרות.
* סביב קטע היציאה של המגלשה יהיה בור מלא בחול שמידותיו X.2 2.0 מ'.
לא יהיה
כל מתקן אחר לפני משטח החול. משטח המגלשה יהיה ללא פגמים. חלקה
התחתון
של המגלשה יהיה מוגבה מעל פני הקרקע 42‎-22 ס"מ. גלישה לא תסתיים בתוך
החול הכללי.
* סולמות טיפוס לא יהיו מתחת לעצים, ולא יותקנו סמוך למשטחים
מרוצפים. רוחב
משטח החול יהיה 2 מ' מכל צד.
* לסולמות קשת לא יהיו מאחזי יד בחלק העליון. השלבים התחתונים יתחילו
מגובה 1.2
מ' מהקרקע.
* מתקן חבית: החבית תהיה שלמה, ולא תהיינה בה פינות חדות או חורים.
משני קצוות
החבית יהיו שלבים במרחק 10 ס"מ משפת החבית. אין להשתמש בחצאי חביות.
* הקרוסלה תהיה סגורה מכל עבריה. המרווח בין התחתית לקרקע לא יעלה על
10 ס"מ.
לא יהיה אפשרי לסובבה במהירות רבה.
חצר גורטאות
החצר תאושר על ידי המפקח הפדגוגי ותופעל רק על ידי גננת שהשתלמה בנושא
זה.
  		  
כל השבילים יהיו ישרים, בלי שברים, בליטות, מהמורות וכד', ופניהם יהיו
מחוספסים, למניעת החלקה, ובעלי שיפוע מתון. שיפועים גדולים יותר יש למתן
באמצעות מדרגות גן (גובהן המרבי יהיה 15 ס"מ, ותהיינה 3 מדרגות רצופות
לפחות).
  		 17.
  
כל הפרש גובה בין המפלסים בחצר העולה על 50 ס"מ מחייב התקנת מעקה מגן
יציב בגובה של 1.10 מ' לפחות, שסורגיו אנכיים והמרווח ביניהם אינו עולה על
10 ס"מ נטו למניעת היתפסות. המעקה ייבנה בצורה שתימנע ישיבה עליו.
  		 18.
  

רשימת בקרה 3: בניין וכיתות גן הילדים

מבנה גן הילדים יהיה צמוד לחצר המיועדת לצורכי הגן בלבד, והיציאה מהמבנה
תהיה ישירות אל חצר המשחקים.
  		 1.
  
לא יהיו מפגעי תשתית בבניין ובכיתות, ובפרט סדקים במבנה, רצפות שקועות,
סימני רפיון (כגון "בטן") בתקרות תלויות ומפגעי תשתית אחרים.
  		 2.
  
כל פני השטח החיצוניים והפנימיים של המבנה, בגובה של 2 מ' מהרצפה לפחות,
יהיו ישרים וחלקים מכל בליטה, חספוס וכד' כדי למנוע היפגעות ילדים (מגע
וחיכוך).
  		 3.
  
לא יהיו בקירות החיצוניים בליטות או גופים ארכיטקטוניים שיאפשרו לילדים
טיפוס לגובה. המרזבים לא יהיו מכשול לילדים.
  		 4.
  
מעברים ודרכי מילוט
רוחבן של דרכי מילוט לא יקטן מ-1.10 מ'. בגן הנמצא במפלס הקרקע, או
לא יותר מאשר 50 ס"מ מעליו או מתחתיו, ושמספר הכיתות שלו אינו
עולה על שתיים, יורשו דרכי מילוט ברוחב מזערי של 90 ס"מ.
גן ילדים בן כיתה אחת בלבד פטור מחובת שני מסלולי מילוט, בתנאי
שיותקן בו גלאי אש/עשן.
 		 א. 
אין להציב במסלול המילוט חפצים העלולים לגרוע מרוחב המסלול המזערי.
אפשר להציב חפצים בגומחות, בכוכים וכד', בתנאי שיהיו בלתי מסוכנים
ועמידים באש.
 		 ב. 
אין לקבוע מסלולי מילוט משותפים עם חללים מסוכנים.
 		 ג. 
5.
  
דלתות
דלת הכניסה תהיה ברוחב נקי (מידת "אור") של 90 ס"מ. הדלתות של תאי
השירותים תהיינה ברוחב נקי מזערי של 60 ס"מ, ורצוי 70 ס"מ. גובהן
יהיה 1.50 מ' מהרצפה. בין הרצפה לחלק התחתון של כנף הדלת יהיה רווח
של 20 ס"מ לפחות. דלתות תאי השירותים לא תינתנה בשום פנים ואופן
לנעילה מבפנים ואף לא לסגירה (מומלץ להשתמש בצמדים מגנטיים).
פתיחת הדלתות תהיה כלפי חוץ. בתאי שירותים שאפשר לטפס עליהם או
לחדור לתוכם מבחוץ אפשרית פתיחת הדלת כלפי פנים.
 		 א. 
דלת הכניסה לגן הילדים ולדלתות הכיתות תיפתח כלפי חוץ ובזווית של
180 מעלות, ואם הדלת נצמדת לקיר פינתי - בזווית של 90 מעלות לפחות.
 		 ב. 
לא תותקנה דלתות דו-כיווניות (הנפתחות לשני כיוונים). כן אין להתקין בגן
דלתות הזזה או דלתות הנעות על ציר פיר (כדי לא ליצור מרווח בין
המשקוף ובין כנף הדלת).
 		 ג. 
6.
  
בכל גן ילדים (המצוי על מישור קרקעי) תהיינה לפחות 2 דלתות ליציאה בשעת
חירום (פרט לגנים בני כיתה אחת): דלת הכניסה הראשית ודלת היציאה
למרפסת או לחצר. בשעת תכנון הגן יש להבטיח מרחק מרבי בין שתי הדלתות.
בגן דו-קומתי תהיה לכל כיתת גן דרך יציאה בטוחה ונפרדת (לא דרך כיתה
סמוכה).
 		 ד. 
אפשר להתקין בגן הילדים דלתות עם זכוכית או עם אלמנט מזכוכית בתוכן או
בצדיהן, בתנאי שהזיגוג יהיה מחומר בלתי מתנפץ (זכוכית בטיחות, לוחות
פוליקרבונט, לוחות P.V.C. וכד').
 		 ה. 
כנף הדלת תחובר אל המשקוף באמצעות צירי צד בעלי 2 כנפיים או יותר שאינן
מתרוממות והשומרות על רווח מזערי ובלתי מסוכן בין קצה כנף הדלת ובין
המשקוף הצמוד אליו.
 		 ו. 
על הדלת יותקנו האבזרים האלה:
* התקן לתפיסת הדלת כשהיא פתוחה
* התקן להאטת מהלך פתיחתה וסגירתה של הדלת: מחזיר הידראולי מסוג
מעולה לבלימת תנועה חופשית של הדלת
* רצועת גומי או כל חומר רך אחר שיכסו את המרווח בין הכנף למשקוף (בצד
הצירים) וימנעו הכנסת אצבעות.
 		 ז. 
ידיות הדלתות ואבזריהן יהיו שלמים ותקינים בכל עת.
 		 ח. 
הידיות, המנעולים או חיפוייהם (ה"רוזטות") יהיו חלקים וחופשיים מבליטת
ברגים, פינים או חלקי פרזול אחרים. הידיות תהיינה בגובה של 90 ס"מ
מהרצפה.
  		 ט. 
חלונות
א.כל החלונות יהיו מובטחים בפני כל אפשרות של נפילה דרכם, למעט חלונות
שהסף התחתון שלהם מתחת ל-2 מ'.
 7.
  
* חלונות החוץ ייקבעו באופן שגובה הסף התחתון שלהם מהרצפה יהיה 1.20
מ' לפחות, בהתאם לתנאי האוורור והתאורה במקום.
* חלון שגובה ספו בין 0.6 מ' ל-1.20 מ' מפני הרצפה יזוגג בחומר בלתי מתנפץ.
 		 ב. 
אם הסף התחתון של החלון בגן הילדים הוא בגובה של 2 מ' ומעלה מעל פני
הקרקע, יוגנו החלונות בפני נפילה על ידי מניעת הפתיחה של כנף מעל 100
מ"מ (ראה מתקן מגביל פתיחה אוניברסלי של חלונות כאחד מן הפתרונות נגד
נפילה דרך חלונות). מפתח מגביל פתיחה יימצא בקופסת ניפוץ אדומה, בידי
גננת, בארון המפתחות ובידי המנקה של החלונות. כל המפתחות בגן הילדים
יהיו זהים.
אפשר גם להגן מנפילה על ידי התקנת מעקה מתאים מעל ספו התחתון של
החלון או על ידי נעילת החלון ושימוש במיזוג אוויר או על ידי הגבהת הסף
התחתון הקבוע עד 1.5 מ' לפחות.
 		 ג. 
בכל מקרה שלא יותקן מגביל פתיחה כאמור לעיל ייפתח החלון הקיים באופן
שלא תתאפשר נפילה דרכו.
 		 ד. 
קצהו העליון של החלון יהיה בגובה מזערי של 2 מ' מהרצפה.
 		 ה. 
עד גובה 2 מ' מהרצפה יהיו החללים נקיים מבליטות של אגפי החלונות מכל סוג
שהוא. חלונות שאגפיהם כן נפתחים כלפי פנים, מתחת לגובה 2 מ', יצוידו
בפרזול לקביעת האגף הפתוח או לעצירתו באופן שלא יוכל לשנות את מצבו
בחופשיות כתוצאה מרוח או מסיבה אחרת. אין להתקין חלונות מסוג זה ללא
פרזול. החלונות ייפתחו בזווית של .
 		 ו. 
 
 
אין להתקין חלונות גרירה אנכיים המופעלים באמצעות בריחים צדדיים או
באמצעות משקולות נגדיים. מותרים חלונות מדגמים המבטיחים את אגף
החלון מפני נפילה חופשית, וזאת גם לאחר שימוש במשך זמן רב.
  		 ז.
אין להתקין חלונות חיצוניים מרפפות זכוכית.
 		 ח. 
 
חלונות מסורגים
חלונות החדרים שמאוכסן בהם חומר מסוכן יהיו מסורגים בהתאם לדרישות
התקן הישראלי 1635 לסורגים. בכל חדר יהיה לפחות פתח מילוט אחד באחד
הסורגים שיענה על הדרישות האלה:
* פתח המילוט בסורג ייפתח כלפי חוץ ויהיה במידות מינימום של 0.80 מ'
(רוחב) ומטר אחד (גובה).
* צבע הסורג המשמש פתח מילוט יהיה מסוג זוהר, פולט אור משני הצדדים.
* מעל החלון יותקן שלט זוהר וייכתב עליו "יציאת חירום".
* במקרים שבהם יותקנו סורגים על החלונות ויש דלת כניסה/יציאה אחת
בלבד, יש לדאוג שאחד הסורגים, רצוי הרחוק מהדלת, יאפשר פתיחה מתוך
הגן, וישמש פתח מילוט נוסף לדלת.
* מפתח המנעול שעל הסורג יימצא בתוך קופסת ניפוץ צבועה באדום שתיקבע
במרחק לא גדול מהמנעול שעל הסורג. מפתחות נוספים מאותו הסוג (מאסטר)
יהיו בארון המפתחות של הגן ובידי הגננת וכל אדם אחראי לחדר. קופסת
הניפוץ תכיל פטישון להוצאה מהירה של המפתח בשעת חירום.
*בגנים החדשים לא יותקנו סורגים.
  		 ט.
 
מעקות ומסעדי יד
יש להתקין מעקה בכל מקום בבניין מוסד החינוך או בחצר שבו הפרשי
הגובה בין מפלסים סמוכים עולים על 50 ס"מ ובכל מקום שבו מספר
המדרגות עולה על שלוש.
כל המעקים במוסד החינוך (חוץ ממעקה הגג) יעמדו בדרישות האלה:
* המעקים יהיו יציבים ומקובעים למקומם.
* גובהם המזערי יהיה 1.10 מ'. הגובה יימדד מהמשטח האופקי או מקצה
"אף" המדרגה.
* המעקים ומסעדי-היד ייבנו באופן שלא יהיה אפשר להחליק עליהם, אך גם
באופן שלא יפצעו את מי שינסה להחליק. רוחבם של המעקים לא יעלה על
10 ס"מ (למניעת ישיבה על גבי המעקה).
* מסעדי יד יותקנו משני צדי מהלך המדרגות, בלי להתחשב ברוחבו. גובהם
של מסעדי-היד המותקנים בצד המעקה או על הקיר יהיה 50‎-45 ס"מ,
ומרחקם מהקיר יהיה 4 ס"מ.
* המעקה ומסעדי-היד ייבנו ברציפות וללא הפסקה לאורך כל מהלך
המדרגות.
* במעקים המכילים אלמנטים אנכיים לא יעלה המרווח בין האלמנטים
האלה על 10 ס"מ (למניעת הילכדות הראש או חלק גוף אחר).
 		 א. 
המעקות ובתי האחיזה יהיו בנויים ביחידות רצופות (לא מאלמנטים
בודדים), שתאפשרנה את אחיזת היד ואת החלקתה ברציפות, ללא הפסקה,
ובלי להיתקל במכשול כלשהו. מעקה שאפשר להחליק עליו יצויד באמצעים
מתאימים למניעת החלקה (כפתורי עצירה וכדומה).
  		 ב. 
אם הגג משמש את התלמידים, יהיה גובה המעקה בגג 1.30 מ' לפחות.
 		 ג. 
כבש (רמפה) חיצוני לשימוש גן הילדים יהיה ברוחב מזערי של 1.25 מ'.
  		 ד. 
תכולת הגן וארגון הכיתות בו
א.חומרים, קוביות, ארגזים וכד' - מקומם בפינות רחוקות מן הפתחים, כדי
לאפשר מעבר חופשי.
 9.
  
אין לערום חפצים כבדים לגובה רב. במדפים הגבוהים, מעל להישג ידו של
הילד, יהיו ערוכים אך ורק חפצים קלים ובלתי שבירים.
 		 ב. 
שולחנות ופרטי ריהוט אחרים יהיו בעלי פינות מעוגלות.
 		 ג. 
כלים חשמליים, כמו קומקום חשמלי, מתקנים לחימום מים באקווריום,
מתקני הפעלה לצעצועים וכד' - אלה יהיו בעלי בידוד כפול או יוגנו על ידי
הארקה. לא יימצאו מכשירים חשמליים שאינם שמישים בתחום גן הילדים.
 		 ד. 
תמונות, קישוטים וכד' יחוברו אל הקיר בדרך שתמנע סכנת נפילה.
קישוטים כלשהם לא יחוברו אל נורות החשמל ואל חוטי הנורות. לצורך זה
מומלץ להתקין ווים בתקרה.
 		 ה. 
לא תימצאנה בגן שקיות ניילון העלולות לשמש למשחקי הילדים. שקיות
ניילון לשימוש הגננת ולאחסון חומרים תימצאנה מעבר להישג ידם של
הילדים, וזאת מחשש שהילדים ילבשו את השקיות על ראשיהם וייחנקו.
 		 ו. 
אין להתקין בגני ילדים מראות מזכוכית, אלא מחומר לא שביר (פרספקס).
  		 ז. 

8.
  
המטבח
המטבח יופרד מחדר הלימוד, וישמש להכנת אוכל.
 		 א. 
מתקני הבישול והחימום והכבלים החשמליים המזינים אותם יימצאו
במקום גבוה, מעבר להישג ידו של הילד.
 		 ב. 
חימום ובישול בגן ייעשו בכיריים חשמליים או בכיריים של גז (אין
להשתמש במכשיר גז מיטלטל). מכל הגז יימצא מחוץ לגן, ויהיה מוקף
ברשת נעולה.
 		 ג. 
נמצא במטבח מקרר, תהיה בו אפשרות של פתיחה מבפנים.
  		 ד. 
אחסון חומרי ניקוי
כל חומרי הניקוי והחיטוי יוחזקו בארון נפרד ונעול, ומפתח הארון יימצא
בידי הגננת ובידי הסייעת בלבד. אם אין ארון מיוחד לכך בגן, תדאג הגננת
שחומרי הניקוי והחיטוי יימצאו מעבר להישג ידם של הילדים ובנפרד
ממזון, וכן שיהיו מאוחסנים באופן שלא יהיה חשש של נפילתם או
שפיכתם.
  		 11.
  
עזרה ראשונה
א.בגן הילדים יימצא תרמיל עזרה ראשונה בעל תכולה מתאימה (על פי
ההנחיות בחוזר המנכ"ל).
 12.
  
ציוד העזרה הראשונה יהיה בלתי נגיש לילדים.
  		 ב. 
10.
  


רשימת בקרה 4: מערכות והיערכות לכיבוי דלקות

במקרים שבהם מותקן בגן גלגלון הוא ימוקם באופן שלא יגרום להתזה על לוח
החשמל. בגנים שבהם מותקן גלגלון ישירות על הקיר, ולא בתוך גומחה, הוא יותקן
בגובה של
כ-1.50 מ'.
  		 1.
  
מטפה כיבוי אש יהיה תלוי על הקיר, במקום בולט, סמוך לדלת היציאה מהמבנה,
ובגובה העולה על 1.50 מ'. המטפה יהיה מסוג המכיל אבקה יבשה, בעל תו תקן
ישראלי ותקין (תווית האישור על תקינות המטפה תהיה צמודה אליו).
  		 2.
  

רשימת בקרה 5: מכלים והזנה למערכות אנרגיה ולמערכות נוספות

סוללת מכלי גז לבישול תותקן רחוק ככל האפשר מאזורי הפעילות והתנועה של
התלמידים.
  		 1.
  
המכלים יותקנו במקום פתוח ומאוורר, על גבי משטח בטון ישר המוגבה כ-10 ס"מ
מפני הקרקע, מגודר ברשת יציבה ומקורה בגגון, עם פשפש לנעילה במנעול תלייה.
המפתחות יהיו אצל הגננת או במזכירות אשכול הגנים.
  		 2.
  
מרכזיית גז למתקני הסקה תותקן במכל תת-קרקעי. סביב מקום המכל תותקן
גדר-רשת בגובה של 1.80 מ', לפחות, עם פשפש ועם מנעול תלייה. המכל ייקבע
במקום רחוק מאזורי הפעילות והתנועה של התלמידים וקרוב לגדר המגרש, באופן
שימולא מבחוץ ומכלית הגז תצטרך להיכנס לחצר.
  		 3.
  
צנרת ההזנה למערכת הגז לא תהיה גלויה אלא תת-קרקעית.
  		 4.
  
מכל הנפט או הסולר לצורכי הסקה יהיה תת-קרקעי, אולם אם קיבולו קטן
מ-500 ליטר הוא יכול להיות גם על-קרקעי. במקרה כזה הוא יותקן על בסיס ישר,
המוגבה 10 ס"מ מעל פני הקרקע, ויגודר ברשת יציבה וחזקה, בגובה של 1.80 מ',
עם פשפש ועם מנעול מתאימים. בכל מקרה של הקמת מכל על-קרקעי יש לבנות
קירות-איגום (מעצרה) בנפח של המכל + 10%.
  		 5.
  
המכל יותקן רחוק ככל האפשר מאזורי הפעילות של התלמידים וקרוב לגבול
המגרש, באופן שהוא ימולא מבחוץ, ומכלית הדלק לא תצטרך להיכנס לחצר. בין
המכל לבניין יהיה מרחק מזערי של 5 מ'.
  		 6.
  
משאבת הדלק תותקן בקרבת מכל הדלק, בארגז עשוי פח-פלדה מגולוון וצבוע
אדום, נעול במנעול מתאים, ובו סידורי אוורור מוגנים מחדירת מים.
  		 7.
  
כל צינורות ההזנה למערכת הדלק יותקנו תת-קרקעית.
  		 8.
  

רשימת בקרה 6: מערכות ומכשירי חשמל

הלוח הראשי ייבנה מפח או מחומר פלסטי הכבה מעצמו ולא מעץ או מפרספקס.
  		 1.
  
לוחות-משנה ייעשו מפח או מחומרים בלתי דליקים אחרים, ולא מעץ או
מפרספקס. לארונות יהיו סידורי נעילה.
  		 2.
  
בלוחות החשמל יימצאו מבטחים אוטומטיים וכן מפסקי זרם פחת ברגישות של 30
מילי-אמפר.
  		 3.
  
כל המעגלים ומפסקי הזרם הראשיים יסומנו בסימון בר-קיימא.
  		 4.
  
בלוח יימצאו תכנית ותרשים על התקן שלוח-המשנה מזין אותו.
  		 5.
  
המפסקים, השקעים ונקודות המאור בקירות יותקנו בגובה של 1.80 מ' מהרצפה.
כל השקעים שמתחת לגובה 1.80 מ' יהיו בעלי מכסה מסתובב או אחר המונע גישה
לחשמל (לדוגמה, שקע שהחשמל בו זורם רק כאשר מכניסים פין של הארקה).
  		 6.
  
מנורות פלורסצנטיות לא תותקנה על גבי חומרים דליקים (כמו עץ וכד'). יש
להבטיח את הגנת המנורות במגן.
  		 7.
  
גופי התאורה בחדרי השירותים ובחצר יהיו מטיפוס מוגן-מים.
  		 8.
  

רשימת בקרה 7: התקנת מבנים יבילים (קראוונים)

הקראוון יוצב על בסיס מוגבה מהקרקע. גובהו המרבי יהיה 60 ס"מ.
  		 1.
  
בכניסה לקראוון תהיינה 3 מדרגות לפחות. מעקה (מאחז יד) יותקן משני הצדדים
של המדרגות, בגובה 0.90 מ'.
  		 2.
  
מערכת החשמל של הקראוון תהיה מוגנת על ידי מפסק זרם ברגישות של 30
מיליאמפר. המפסק יהיה בלוח החשמל של הקראוון.
  		 3.
  
בקראוון שנבנה לפני 1.11.2000 יותקנו גלאים ומתזי מים (ספרינקלרים). כל
שינוי בנושא מחייב אישור של שירותי הכיבוי. בקראוון שנבנה אחרי 1.11.2000
יותקנו גלאים בלבד. קראוון המיועד ללינה מחייב בכל מקרה ספרינקלרים וגלאי
עשן.
  		 4.
  
סמוך למבנה תוצב עמדת כיבוי אש הכוללת ברז שרפה "2, גלגלון " של 25 מ' עם
מזנק, 2 זרנוקים של 15 מ' כל אחד, וכן מטפה כיבוי אש המכיל 6 ק"ג של אבקה
יבשה, וכל אלה יהיו בארון שמידותיו X 80 X 30 120 ס"מ. אם קיימת עמדת כיבוי
אש במרחק קטן מ-10 מ', אין צורך להוסיף עמדה נוספת, בתנאי שהצינורות של
הזרנוקים יוארכו ל-25 מ'.
  		 5.
  
המרווח שבין המבנה לבין הקרקע ייאטם בבלוקים מסביב למניעת הכניסה של
תלמידים אל מתחת לקראוון.
  		 6.
  
מבנה השירותים יהיה במרחק סביר מהקראוון (עד 60 מ').
  		 7.
  


רשימת בקרה 8: הצבת מוצג
הערה: ההתייחסות למוצג המיועד לשמש למשחקים/לשעשועים)
.תהיה כאל מתקן משחקים)

הגובה המרבי של המוצג לא יעלה על 2.5 מ', והרוחב המרבי של צלעות הבסיס לא
יעלה על
3 מ'.
  		 1.
  
המוצג ומיקומו לא יהיו מפגע בטיחותי ולא תהיינה בו פינות, בליטות או זוויות
חדות.
  		 2.
  
מתקן המשלב חשמל ומים חייב באישור ובפיקוח של מהנדס חשמל ומהנדס
אינסטלציה, ועליו לכלול גם תאורה חיצונית ואפשרות להתזת מים חיצונית
ולניקוז.
  		 3.
  
כל מוצג יתוחם וישולט בשלט האוסר את הטיפוס עליו.
  		 4.
  
מוצג שיותקן ליד הכניסה למוסד יותקן במרחק של 3 מ' לפחות מהכניסה, באופן
שהוא לא יהיה מפגע בכניסה למוסד או ביציאה ממנו.
  		 5.
  
מוצג שיותקן בחצר המוסד יותקן לפחות במרחק של 3 מ' מחלונות המבנה.
  		 6.
  

רשימת בקרה 9: המקלט

חלקי מבנהו של המקלט, לרבות הארובות וצינורות הסינון, התעלות וצינורות
האוורור, ספי הכניסה, דלתות פתחי החירום וכו', לא יהיו מכשול או מפגע
בטיחותי לתלמידים הנעים בשטח.
  		 1.
  
חלקי המקלט המתנשאים מעל פני הקרקע ייבנו באופן שתלמידים לא יוכלו לטפס
עליהם.
  		 2.
  
דרכי הגישה אל הכניסות למקלט ואל היציאות ממנו, לרבות היציאות מפתחי
יציאות החירום, תהיינה פנויות, מסומנות ומשולטות, סלולות או מרוצפות, ללא
בליטות או שקעים, בגימור מחוספס למניעת החלקה ופנויות מכל מכשול או
הפרעה לתנועה מהירה וחלקה.
  		 3.
  
פתחי החירום של המקלט היוצאים אל שטח החצר יהיו סגורים מבפנים, ולא
יבלטו מעל פני השטח.
  		 4.
  
קירות המקלט, תקרתו ורצפתו יצופו בחומרים בלתי דליקים המאושרים על ידי
מכון התקנים.
  		 5.
  
במקלט תהיה תאורת חירום תקינה ומשולטת.
  		 6.
  

ג. פנימיות וכפרי נוער
רשימת בקרה 1: מבני כפר הנוער (ללא בי"ס)

יש לוודא שקיים רשיון מעון בתוקף (בפנימיות שיש בהן תלמידים גילאי ז'-ח'
ומטה).
  		 1.
  
יש לוודא שקיים אישור שנתי של שירותי כיבוי אזוריים לעמידה בדרישות למניעת
דלקות ולכיבוין.
  		 2.
  
יש לוודא שקיים אישור לכך שציוד כיבוי האש נבדק בשנה האחרונה.
  		 3.
  
יש לוודא שקיימות יציאות מילוט בחדרי המגורים, בחדרי האוכל, במטבח,
באולמות התרבות ובמועדונים הניתנים לפתיחה מבפנים והדרך אליהם משולטת
ומוארת בתאורת חירום.
  		 4.
  
חדר המכיל יותר מ-60 איש מחויב בשני פתחי מילוט לפחות.
  		 5.
  
יש לוודא שניתן אישור שנתי לתקינות מערכת החשמל וההארקה על ידי חשמלאי
בודק. ניתן אישור שנתי לתקינות מתקני החשמל ומכשיריו על ידי חשמלאי
מוסמך ומעלה.
  		 6.
  
בודק גז מוסמך יבדוק את מערכת הגז פעם ב-5 שנים.
  		 7.
  
מערכת האנרגיה למטבח ולהסקה במגורים נבדקה והותקנה כחוק (דרושה בדיקה
פעם בשנה).
  		 8.
  
יש לוודא שמתקני חדר כושר ייבדקו על ידי בודק מוסמך פעם בשנה, ומפעיל חדר
הכושר הוא מדריך בעל הסמכה מתאימה, שעבר השתלמויות באופן סדיר.
  		 9.
  
יש לוודא שקיים אישור של בודק מוסמך לדודי קיטור, למתקנים ולאבזרים של
הרמה, למדחסים וכיו"ב.
  		 10.
  
למפעיל ברכת השחייה יהיו האישורים האלה: רישוי עסקים, אישור מיוחד
לשחייה בלילה, אישור משרד הבריאות ואישור של מפקח רחצה מחוזי מטעם
משרד הפנים להפעלת הברכה.
  		 11.
  
יש לוודא שקיים מינוי ממונה בטיחות בעבודה בתוקף או מנהל בטיחות למוסדות
חינוך בכפרי הנוער שנדרשו לכך על ידי משרד העבודה.
  		 12.
  
יש לוודא שסגל המוסד עבר הדרכה בהפעלת ציוד כיבוי אש. לפחות פעם בשנה
נעשה תרגול עם החניכים.
  		 13.
  
יש לוודא שמבוצע סקר למבנים ישנים ולתקרות רביץ על ידי מהנדס
קונסטרוקטור פעם בשלוש שנים לפחות.
  		 14.
  
מבנים שאינם בשימוש יהיו נעולים ומגודרים ומצוידים בשלטים שכתוב עליהם
"הכניסה אסורה".
  		 15.
  
מסגרייה/נגרייה/מוסך יופעלו על ידי עובדים שהוסמכו לעבודה וזוהי עבודתם
העיקרית. נושא זה ייבדק פעם בשנה על ידי הממונה על הבטיחות.
  		 16.
  
ביקורת בטיחות שנתית מקיפה תבוצע על ידי הבעלות, ויקוים מעקב אחר תיקון
הליקויים בעלי קדימות ראשונה אשר נמצאו בביקורת.
  		 17.
  
יש לוודא שקיימות גדר ואבטחה של 24 שעות ביממה תוך קישור עם לחצני
חירום למוקד משטרה.
  		 18.
  
יש לוודא שקיימת מערכת כריזה באזורי הפנימיות וחדרי האוכל.
  		 19.
  
המקלטים בכפר יתוחזקו מבחינה בטיחותית כנדרש.
  		 20.
  
יש לוודא שקיימות מערכות התרעה וגילוי של אש, וכן שקיים קשר על ידי לחצן
מצוקה למוקד מאויש.
  		 21.
  
מרכזי הענפים ושאר עובדי הכפר יכירו את הוראות הבטיחות הייחודיות בתחום
עיסוקם כגון ההוראות הקשורות למטבח, למחסן המטבח, לחדרי האוכל וכדומה.
  		 22.
  
יש לוודא שמתבצע גיזום עצים לקראת החורף.
  		 23.
  
עצים מסוכנים, הנוטים ליפול, ייכרתו על ידי כורת עצים מנוסה (חיצוני).
  		 24.
  
קיים לחצן מצוקה במוקד מאויש למשטרת ישראל.
  		 25.
  


רשימת בקרה 2: המטבח

דלתות המטבח תיפתחנה כלפי חוץ.
  		 1.
  
המטבח יהיה מאוורר.
  		 2.
  
המעברים יהיו פנויים לכיוון דלתות היציאה.
  		 3.
  
תעלות הניקוז תהיינה שקועות ומוגנות ברשתות בגובה פני הרצפה.
  		 4.
  
כל הציוד ייבדק פעם בשנה לפחות, על ידי חשמלאי, טכנאי-גז וכל בודק אחר
כנדרש.
  		 5.
  
לא יהיו חומרי-ניקוי וחיטוי בתוך המטבח, אלא במחסן המיוחד לכך.
  		 6.
  
לא יהיו במטבח חומרים מתלקחים כגון בנזין ונפט.
  		 7.
  
במטבח יהיו ציוד עזרה ראשונה תקין, נגיש ובמקום בולט.
  		 8.
  
המטבח וחדר האוכל לא יהיו במקלט או בחדר תת-קרקעי.
  		 9.
  
חדר האוכל, המטבח וחדר-החלוקה יהיו במפלס אחד, ללא מדרגות ביניהם.
  		 10.
  
חומרי ניקוי יאוחסנו בארון סגור שיסומן עליו "זהירות! חומרי-ניקוי!".
  		 11.
  
חומרי הניקוי יהיו באריזתם במקורית, ויאוחסנו מחוץ למבנה, במקום נעול
ומאוורר לפי ת"י 158.
  		 12.
  
בכל מטבח יהיה מטפה ובו 6 ק"ג של אבקה לפחות, נגיש ובמקום בולט לעין.
  		 13.
  
ציוד העזרה הראשונה יהיה במצב תקין, נגיש ובולט.
  		 14.
  
כל המכונות במטבח תהיינה מוגנות באופן בטיחותי.
  		 15.
  
את המכונה לחיתוך לחם אפשר יהיה להפעיל רק עם סגירת מכסה ההגנה של
אזור הסכינים.
  		 16.
  
סירים מתהפכים יהיו מאובטחים באופן שתימנע התהפכותם בפעולה אקראית.
  		 17.
  
עובדי המטבח יעברו בדיקה רפואית שנתית כנדרש בחוק.
  		 18.
  

רשימת בקרה 3: מחסן המטבח

תכולת המחסן תאוחסן על מדפים, החפצים הכבדים למטה והקלים למעלה.
  		 1.
  
כלי זכוכית יאוחסנו באופן שתימנע נפילתם.
  		 2.
  
תהיה הפרדה בין חומרי-ניקוי וחיטוי, בין מזון ובין אריזות ריקות.
  		 3.
  
מטפה כיבוי-אש תקין יהיה סמוך לדלת היציאה.
  		 4.
  
תקינות המקרר תיבדק תקופתית.
  		 5.
  
לדלת חדר הקירור יהיה מתקן המאפשר פתיחה מבפנים, כפתור אזעקה מבפנים
ופעמון אזעקה מבחוץ שאפשר לשמוע אותו למרחוק, גם בתנאי רעש.
  		 6.
  

רשימת בקרה 4: חדר האוכל

בחדר האוכל יהיה ציוד כיבוי-אש תקין, נגיש, גלוי וקרוב לפתחי היציאה.
  		 1.
  
שלט מואר במילה "יציאה" יהיה מעל דלתות היציאה.
  		 2.
  
בחדר האוכל תהיה תאורות חירום.
  		 3.
  
אם יש סורגים על החלונות, יותקנו בהם פתחי-מילוט הניתנים לפתיחה מבפנים,
על ידי מנעולים ומפתחות שיהיו בקופסאות ניפוץ צפודות. בחדר שיש בו מעל 60
איש חייבים להיות שני פתחי מילוט.
  		 4.
  

רשימת בקרה 5: הנוי

ציוד מכני וציוד מורכב (שיש בו חלקים נעים, להבים, חוטים פלסטיים מסתובבים,
שרשראות, חגורות וכבלים חשמליים) ייבדק פעם בחודש. הבדיקה תירשם ביומן
המצאי בחתימת הבודק.
  		 1.
  
כלי עבודה חשמליים יוזנו דרך ממסר מגן (פחת).
  		 2.
  
הציוד ייבדק בהתאם להנחיות היצרן (נדרש אישור בדיקה).
  		 3.
  
כל החלקים הנעים והמסתובבים ימוגנו.
  		 4.
  
חרמש מכני ומסור מנועי יופעלו על ידי מבוגר בלבד.
  		 5.
  
חומרי ההדברה יוחזקו באריזות המקוריות כחוק.
  		 6.
  

רשימת בקרה 6: טרקטורים ומכונות חקלאיות
א. טרקטורים ומכונות חקלאיות

מנהל ענף המכונות החקלאיות/מוסך הטרקטורים יהיה בעל הכשרה מקצועית
מתאימה ובעל היתר ממשרד התחבורה לנהל מוסך טרקטורים ומכונות חקלאיות.
  		 1.
  
החלקים הנעים במכונה, בין ממקור הנעה ראשוני ובין של תמסורת הנעה - כגון
גלגלי תנופה, גלגלי שיניים, גלגלות, רצועות, שרשראות, צירים, גלים, נקודות
מעיכה, גזירה ולחיצה, חלקים "עובדים" של מכונות, שבמשך פעולתם עלולים
לגרום להעפת חפצים - יהיו מגודרים במגנים באופן שיבטיחו את העובדים מפני כל
פגיעה.
  		 2.
  
חיבור המגנים צריך להיות בדרך כלל קבוע ובצורה שתאפשר טיפול ואחזקה
מתאימים. על המכונה ייתלה שלט "בלי המגן אסור להפעיל את הציוד".
  		 3.
  
עיקרי הוראות הבטיחות יפורסמו על לוח המודעות במוסך.
  		 4.
  
ב. מכונות חקלאיות ייחודיות
מכונות דישון וזיבול
המכונות תצוידנה בציוד מגן שיהיה בהישג יד ובשילוט מתאים המורה על
חובת השימוש בציוד זה.
 		 א. 
למפזרת זבל אורגני יהיה מוט שימנע גישה למנגנון הפיזור.
 		 ב. 
למפזרת צנטריפוגלית יהיה מוט מגן היקפי שימנע גישה חופשית למנגנון
הפיזור.
 		 ג. 
1.
  
מכונה לתיחוח ולכיסוח
במכונה יהיו משקפי מגן ושילוט המחייב שימוש בשקפיים אלו.
 		 א. 
במכסחת אופקית יהיו מגן מפח או שרשראות תלויות.
 		 ב. 
2.
  
מתקנים לריסוס ולהדברה
המתקן ייבדק פעם בשנה.*
 		 א. 
על מד הלחץ יסומן באופן ברור הלחץ המותר.
 		 ב. 
במרסס בעל מנוע משלו והנגרר על ידי טרקטור יותקן מתקן המאפשר את
הדממתו ממושב הטרקטור.
 		 ג. 
על המתקן יהיה שילוט אזהרה שייכתב עליו "סכנה, רעל!".
 		 ד. 
3.
  
מתקן לאיבוק
במתקן לאיבוק יהיה ציוד מגן אישי מתאים.
  		 4.
  
מתקן לאיבוק
במתקן לאיבוק יהיה ציוד מגן אישי מתאים.
  		 5.
  
מתקן גיזום
במתקן יהיה ציוד מגן אישי מתאים כמו משקפי מגן, נעליים גבוהות
וכדומה.
 		 א. 
בכלי יד חשמליים עם מוט מאריך יהיה המוט מעץ או מחומר מבודד כגון
גומי או פלסטיק.
 		 ב. 
הגנרטור להפעלת הכלים יהיה מבודד מהקרקע.
 		 ג. 
6.
  
* מחייב הצגת אישור.
ג. התקני בטיחות בטרקטורים J

הטרקטורים, העגלות והמכונות החקלאיות העצמאיות יהיו מצוידים ברשיונות
בתוקף.
 		 1.
  
לטרקטור תהיה מסגרת בטיחות שבה גם גגון להגנה מקרני השמש.
  		 2.
  
לטרקטור תהיינה ידיות אחיזה ומדרגות לצורך עלייה לעמדת הנהג.
  		 3.
  
לטרקטורים יהיה אור אחורי שיאיר את הכלי הנגרר, וכן יהיו להם אורות
אחוריים תקינים.
  		 4.
  
בטרקטור יהיה מפסק ראשי למערכת החשמל.
  		 5.
  
דוושות הבלימה תהיינה מחוספסות או מנוקבות, ודוושות הבלם תהיינה מצוידות
במתקן המחבר ומנתק את הנעילה.
  		 6.
  
יהיו מגנים על כלל החלקים הנעים בטרקטורים, כמו הגלגלים, הגל הקרדני,
מעביר הכוח, גלגל השרשרת וכדומה.
  		 7.
  
הגלגלים האחוריים יהיו מוגנים בכנפיים למניעת מגע מקרי.
  		 8.
  
צינור הפליטה יהיה מורכב בגובה באופן שימנע זרימת גזים הנפלטים לכיוון הנהג.
בצינור הפליטה יהיה קולט גצים.
  		 9.
  
פין הגרירה יהיה תקין, ובקצהו התחתון יהיה פין אבטחה.
  		 10.
  
בטרקטור יהיה מטפה אבקה וארגז עזרה ראשונה.
  		 11.
  
על הטרקטור יהיו סרטים זוהרים לאזהרה בנקודות תורפה.
  		 12.
  
בטרקטור יהיה מתקן למניעת התנעה ללא רשות.
  		 13.
  
ד. ציוד לכלים נגררים

ברשיון הטרקטור יהיה רישוי לכלי נגרר.
 		 1.
  
בכלי הנגרר תהיה רגלית מתקפלת שתהיה צמודה ליצול של הנגרר.
  		 2.
  
בכלי הנגרר יהיו סדי עצירה מעץ.
  		 3.
  
בכלי הנגרר יהיה מטפה אבקה בקיבולת של 3 ק"ג (לכלים גדולים).
  		 4.
  
בכלי הנגרר יהיו סימונים לאזהרה בנקודות תורפה וסכנה.
  		 5.
  
ה. סככת המכונות החקלאיות

הסככה, ובכלל זה מקום חנייתם של הטרקטורים, תגודר בגדר יציבה וחזקה.
 		 1.
  
שער הכניסה יהיה ניתן לנעילה.
  		 2.
  
בסככה תותקן מערכת תאורה נאותה בשעות החשכה.
  		 3.
  
בסככה ובסביבתה יותקנו אמצעים לכיבוי שרפות בהתאם להמלצת שירותי הכיבוי,
והעובדים יודרכו בכיבוי אש.
  		 4.
  

רשימת בקרה 7: העבודה במכוורת

במכוורת יהיו סולמות תקינים ותקניים.
  		 1.
  
חומרי הדברה ורעלים אחרים יאוחסנו בארון נפרד ונעול או במחסן מיוחד שהוכשר
לכך ויהיו משולטים בשלט אזהרה "סכנה! רעל! חומרי הדברה!" עם ציור של
גולגולת ושתי עצמות.
  		 2.
  
חומרי ההדברה והרעלים יישמרו באריזות המקוריות המציגות את הוראות היצרן.
  		 3.
  
לעובדים יהיה ציוד מגן אישי, תקין ובהישג יד, כולל שילוט המחייב שימוש בציוד
המגן.
  		 4.
  
בחדר או במחסן המשמש לאיוד ולאחסון חומר אתילן-דה ברומייד, חומצת חומץ
או חומרי איוד יותקנו חלונות הנפתחים וננעלים מבחוץ.
  		 5.
  
ציוד עזרה ראשונה יימצא במכוורת או בחדר לימוד שיש בו כוורת זכוכית. המורה
חייב בהשתלמות של מגיש עזרה ראשונה.
  		 6.
  
תוף מכונת הרדייה יהיה בעל מכסה עם סגר ביטחון.
  		 7.
  
ציוד ההרמה המשמש להעברת הכוורת (כגון כננות הרמה) ייבדק על ידי בודק
מוסמך.
  		 8.
  
גופי התאורה, המפסקים, חיבורי הכוח (השקעים) והצנרת יהיו מסוג משוריין.
  		 9.
  
כלים בעלי גוף חימום יצוידו במנורות התראה לציון פעולה תקינה.
  		 10.
  
במכוורת יהיה מפסק זרם ראשי, משולט, נגיש ובמקום בולט.
  		 11.
  
נורת אזהרה אדומה תותקן במקום בולט בכניסה לבניין המכוורת ותדלוק בזמן
שהמפסק הראשי מחובר.
  		 12.
  
חשמלאי מוסמך יבדוק פעם בחודש את תקינות המערכת החשמלית.*
  		 13.
  
בכניסת הרשת למבנה יהיה ממסר זרם פחת.*
  		 14.
  
השטח מסביב למכוורת יהיה נקי מעשבים יבשים.
  		 15.
  
ליד המכוורת יהיו חבית מים או בור לכיבוי חומר דליק.
  		 16.
  
ליד המכוורת תהיה עמדת כיבוי אש ובה מטפי כיבוי, 2 מחבטים, 2 ווי הריסה
ודליי חול.
  		 17.
  

רשימת בקרה 8: החממה


המאוורר יהיה בעל מסגרת הגנה מפני הלהבים וממערכת ההנעה ובעל שילוט
אזהרה מופעל אוטומטית. כאשר המגן יוסר תהיה הפסקת פעולה אוטומטית.
  		 1.
  
בצינור המים המזין את מכל הדישון יהיו 2 שסתומים אל-חוזרים.
  		 2.
  
תהיה הפרדה בין מכל הריסוס לרשת המים.
  		 3.
  
הרצפה בחדר המיון והאריזה תהיה בשיפוע, עם תעלות ניקוז למים.
  		 4.
  
חומרי ההדברה, החיטוי והאיבוק יימצאו במחסן נפרד, נעול ומשולט כחוק.
  		 5.
  
תהיה בחממה תאורה נאותה.
  		 6.
  
תיבדק תקינות הארקתם של המאיידים ממתכת.*
  		 7.
  
בחממה יהיו מפסקי זרם פחת.
  		 8.
  
בחממה יהיו סולמות תקינים ותקניים.
  		 9.
  
בחממה יהיו אמצעים נאותים ונדרשים לעבודה בגובה ועל הגג.
  		 10.
  
העגלה המשמשת לפריסת יריעות פוליאתילן על הגג תצויד במעקים.
  		 11.
  
יהיו גובלים למניעת נפילתה של העגלה ממשטח הגג.
  		 12.
  

* מחייב הצגת אישור .

רשימת בקרה 9: הרפת+הדיר
א. רפת+דיר

ציוד העזרה הראשונה יימצא ברפת ובדיר, והעובדים האחראים ידעו להגיש עזרה
ראשונה. הרפת והדיר יהיו בפיקוח וטרינרי צמוד ומוסמך.
  		 1.
  
ברפת ובדיר יהיו מקלחות חמות וחדרי הלבשה מתאימים.
  		 2.
  
העובדים ילבשו נעלי עבודה או מגפיים, ויהיה שילוט מתאים המחייב זאת.
  		 3.
  
יהיה מתקן מסודר לכלי עבודה.
  		 4.
  
* מחייב הצגת אישור .
ב. חדרי חליבה
גלגלי רצועות ההנעה של מדחסי הקירור ומכונות החליבה יגודרו באופן בטיחותי,
ואבזרי החשמל יהיו מוגני מים.
 		 1.
  
מצמדי המנועים והמשאבות של חלקי ההנעה של הבוחשים יגודרו באופן בטיחותי,
וחדר המכונות והמדחסים יהיה מאוורר, נעול ונקי.
  		 2.
  
מכלי החלב מהסוג המאורך יצוידו במשטחי עמידה עם מעקים משני צדי המכל.
המדחסים יעברו בדיקות תקופתיות כחוק על ידי בודק מוסמך.
  		 3.
  
מצג הבוחש של כל מכל יצויד במנעול תלייה.
  		 4.
  
חומרי ניקוי, חיטוי וצריבה יאוחסנו בארון סגור, משולט באזהרה מתאימה.
  		 5.
  
יש להשתמש בציוד מגן אישי מתאים לשימוש בחומרי חיטוי וצריבה.
  		 6.
  
בחדר החליבה יהיה מפסק זרם פחת מסומן ומוגן כהלכה.
  		 7.
  
ג. סככות רביצה
בסככות יהיו מעברי אדם לצורך מיגון ומילוט בעת סכנה.
 		 1.
  
לוחות החשמל וכבלי החשמל יהיו אטומים ומוגנים ממים.
  		 2.
  
המאווררים יהיו מוגנים מכל הצדדים וייתלו בגובה של 2.5 מ' לפחות.
  		 3.
  
ד. בורות זבל ונוזלים

יש לגדר את בורות הזבל ולשלטם בשילוט אזהרה.
 		 1.
  
הבורות יהיו מדופנים בחומר המונע מעבר מזהמים לקרקע.
  		 2.
  
ה. מרכזי מזון ומכלי תערובת

חובה להגן על רגלי המכלים נגד פגיעת כלי רכב.
 		 1.
  
הפתח הקדמי של המכל צריך להיות בגובה של 3.2 מ' מעל הרגליים.
  		 2.
  
יש להקפיד שסביבת המתבן תהיה נקייה מעשבים ורצפת המתבן תהיה ישרה.
  		 3.
  
משטחים לחומרים לחים ולגינות להחמצת פרי הדר יש לגדר בשלטי אזהרה.
  		 4.
  
ו. דיר הצאן (הוראות נוספות לנאמר ב-א)

אם קיים "בור מחלוב" בעל כיסוי מתרומם, חובה לבדוק את כננת ההרמה פעם
ב-14 חודש על ידי בודק מוסמך. המשקולות תהיינה בתוך מסלול סגור או מוגן.
בכננת תהיה לשונית ביטחון שתמנע ירידה חופשית של המכסה.
 		 1.
  
בדיר יהיה נוהל קבוע וברור ליציאה למרעה (ראה בסעיף 5.1‎-30 של חוזר זה, ס"ק
1.8).
  		 2.
  
תרופות, חומרי חיטוי וכו' יאוחסנו בארון מתכת נעול.
  		 3.
  
אילי ההרבעה של העדר יוחזקו במקום נעול, בעל גדרות גבוהות וחזקות.
  		 3.
  

רשימת בקרה 10: הלול


אם יש בלול מאביס אוטומטי, יותקן מפסק חשמלי נוסף בצד הלול המרוחק
מהמאביס.
  		 1.
  
למאביס המגן על האלווטור החלזוני להעברת תערובת ולמערכת האוורור המאולץ
יהיה גידור מגן.
  		 2.
  
בור הרקב יהיה מגודר בעמודי הגנה, ויהיה לו כיסוי יציב.
  		 3.
  
חומרי הדברה וקוטלי עשבים יאוחסנו בארון מיוחד ממתכת, נעול ומשולט.
  		 4.
  
מכל הדלק למשרפה יוצב במרחק של 12 מ' לפחות מהמשרפה.
  		 5.
  
במכל הסילו יש להקפיד על סולם תקין, וחובה להתקין מעקה בטיחות סביב גג
המכל.
  		 6.
  

רשימת בקרה 11: הפעלת אורוות סוסים


לאורווה יהיה אישור מקצועי ובטיחותי מהגורמים הממונים במינהל לחינוך
התיישבותי.
  		 1.
  
האורווה תהיה נקייה ומרווחת, והמעברים יהיו פנויים ממכשולים.
  		 2.
  
רצפת האורווה תהיה נקייה ומנוקזת מנוזלים, למניעת החלקת העובדים והסוסים.
  		 3.
  
עמדת הסוסים תאפשר למטפל לנוע בחופשיות לפני ראש הסוס.
  		 4.
  
בפתח האורווה יוצב שילוט המתריע על הסכנות ועל האיסורים באורווה.
  		 5.
  
מערכת החשמל תיבדק לפחות פעם בשנה על ידי חשמלאי מוסמך.*
  		 6.
  
מרכז האורווה ומדריכי הרכיבה יהיו בעלי תעודות הסמכה כמדריכי רכיבה מטעם
בית הספר למוסמכים במכון וינגייט ובעלי הכשרה של מגישי עזרה ראשונה.
  		 7.
  
באורווה תותקן דלת יציאת חירום מהצד הנגדי של הדלת הראשית, וגודלה
יאפשר מעבר סוס דרכה.
  		 8.
  
בכניסה וביציאת החירום תותקן תאורת חירום.
  		 9.
  
במקום יימצאו שירותים וכיור עם מים זורמים.
  		 10.
  
ליד האורווה יימצא חדר המתנה לתלמידים.
  		 11.
  
מתקן/מבנה אחסון הקש יהיה במרחק של כ-50 מ' מהאורווה.
  		 12.
  
יש להציב עמדת כיבוי מאושרת על ידי הכבאות הכוללת מטפה עם 6 ק"ג של
אבקה, ברז כיבוי "2 עם חיבור תקני, גלגלון כיבוי ", 2 זרנוקים בקוטר "2 ומזנק
"2.
  		 13.
  
במקום יהיה שילוט האוסר על עישון באורווה ובסביבה הקרובה ברדיוס של 3 מ'.
  		 14.
  
השטח שמסביב לאורווה יהיה נקי מקוצים ומעשבים שוטים.
  		 15.
  
בכניסה יירשם בצורה בולטת מספר הטלפון של תחנת הכיבוי הקרובה, מיקום
הטלפון הקרוב ושם מחזיק המפתחות של האורווה.
  		 16.
  
באורווה יהיה אישור על פיקוח וטרינרי ועל חיסון הסוסים.
  		 17.
  
תרופות לסוסים וחומרי הדברה יוחזקו בארון נעול וסגור.
  		 18.
  
באורווה יימצא מתקן שיאפשר עלייה על גב הסוס.
  		 19.
  
קסדות המגן תהיינה מאושרות ותעמודנה בדרישות התקן המוכר.
  		 20.
  
מגרש האימונים לרכיבה יהיה בגודל X4020 מ' לפחות, תחם בגדר עמידה בפני
סוסים ובה שער אחד לפחות שרוחבו 2.5 מ'. גובה הגדר והשער יהיה 1.5 מ'
לפחות.
  		 21.
  

* מחייב הצגת אישור .

רשימת בקרה 12: המטע והפרדס

עבודות שונות במטע ובפרדס מחייבות שימוש באמצעי מגן. הציוד שיהיה בנמצא
חייב להיות תקין ותקני, וחייב להיות שילוט המחייב את השימוש באמצעי המגן.
  		 1.
  
הסולמות יהיו תקינים ויהיו מצוידים בפלטות עם דוקרן למניעת שקיעה.
  		 2.
  

רשימת בקרה 13: חומרי הדברה

אין לאחסן חומרי הדברה בשדה, אלא במחסן. אם כמות החומרים קטנה, אפשר
לאחסנם בארגז סגור כהלכה.
  		 1.
  
לא יאוחסנו במחסן או בארגז האחסנה אלא חומרי הדברה בלבד, ואולם מותר
לאחסן במחסן זבלים כימיים ואריזות ריקות של חומרי הדברה.
  		 2.
  
רצפת המחסן תהיה מחומר מוצק ובלתי חדיר לרטיבות.
  		 3.
  
חומרי הדברה יוחזקו במחסן של משטחי מתכת קבועים, בגובה של 25 ס"מ לפחות
מהרצפה ובמרחק של 25 ס"מ לפחות מקירות המחסן.
  		 4.
  
במחסן יהיה אוורור נאות באמצעות פתחים בגובה של מטר וחצי לפחות מן הרצפה.
בפתחים יותקנו סורגים למניעת הכניסה אל המחסן של מבוגרים וילדים, וכן
תותקן רשת זבובים.
  		 5.
  
ארגז אחסנה יהיה עשוי מתכת או עץ בעובי 2 ס"מ לפחות, ויהיה מצופה בפח
מבחוץ. הארגז יוחזק תמיד במצב תקין.
  		 6.
  
המחסן וארגזי האחסנה יינעלו. מפתח הארגז או המחסן יוחזק בדרך כלל בידי
המחסנאי. מותר למסור את המפתח של המחסן או הארגז לבעל רשיון ריסוס
מטעם האגף להגנת הצומח, אשר מונה כחוק.
  		 7.
  
בצד החיצון של דלת המחסן יוצג שלט אזהרה בגודל X4020 ס"מ לפחות, עשוי פח,
וייכתב עליו "סכנה! רעל! חומרי הדברה!" באותיות שגובהן 4 ס"מ לפחות. כן
יצוירו על הארגז גולגולת ושתי עצמות בגודל X1510 ס"מ לפחות.
  		 8.
  
במקום בולט על הארגז ייכתב "סכנה! רעל! חומרי הדברה!" באותיות שגובהן 4
ס"מ לפחות, וכן יצוירו על הארגז גולגולת ושתי עצמות בגודל X1510 ס"מ לפחות.
  		 9.
  
חומר הדברה שנתפזר שלא בדרך הדברה ייאסף מיד, ואם הוא אינו ראוי
לשימוש, הוא יושמד ללא דיחוי ובאופן בטוח.
  		 10.
  
חומרי הדברה יישמרו באריזות המקוריות של היצרן, על סימוניהן ועל תוויותיהן
המקוריות.
  		 11.
  
חומר הדברה שאינו דרוש לשימוש מיידי יורחק ויוחזק תמיד בכלי סגור או
באריזה סגורה.
  		 12.
  
העברת חומר הדברה מאריזתו המקורית לכלי או לאריזה אחרת אסורה על פי
התקן, גם אם יסומנו באופן בולט על גבי הכלי או האריזה שם החומר, עובדת
היותו רעיל והוראות קצרות לשימוש בטוח בו.
  		 13.
  
השימוש באריזות ובציוד המגן יהיה כנדרש בתקנות על פי ההוראות שעל תוויות
האריזה.
  		 14.
  
חובה על המשתמשים לעבור בדיקות רפואיות תקופתיות על פי תקנות משרד
הבריאות.
  		 15.
  

רשימת בקרה 14: מפעלים לאספקת מים

הסולם הקבוע המוליך לראש המגדל יהיה בעל הגנה מלאה למניעת נפילה.
  		 1.
  
הקצה העליון של הסולם יהיה 1.5‎-1 מ' מעל המפלס שהוא מוביל אליו.
  		 2.
  
קצהו התחתון של הסולם יסתיים בגובה של 2.5‎-2 מ' מעל פני הקרקע. פתח
הסולם יהיה נעול.
  		 3.
  
גג המגדל או מפלס גבוה אחר יהיה מוקף מעקה חזק ויציב, בגובה 1.30 מ', עם
אזן יד ואזן תיכון.
  		 4.
  
כל החלקים במנועים ובמשאבות יהיו מגודרים באופן בטיחותי.
  		 5.
  
לוח החשמל יהיה בתוך מבנה או בארון סגור, לפי תקנות החשמל.
  		 6.
  
חדרי הבארות והמשאבות יהיו נעולים.
  		 7.
  
ברכות מים פתוחות יש לגדר בגדר גבוהה וחזקה ולשלט בשלטי אזהרה "סכנה!
הכניסה לשטח הברכה אסורה!".
  		 8.
  
ברכות חמצון
* שטח הברכות יהיה מגודר.
* השערים יהיו נעולים.
* יהיו שלטי אזהרה מסביב לשטח הברכות.
* ברזי השקיה במי שופכין ישולטו בשילוט אזהרה "מים לא לשתייה!" בעברית,
ובאזורים שמתגוררים בהם ערבים גם בערבית.
  		 9.
  

רשימת בקרה 15: המוסך

את המוסך יפעיל עובד שהוסמך כחוק.
  		 1.
  
הרצפה תהיה נקייה.
  		 2.
  
במוסך יהיה מטפה מסוג שייקבע על ידי רשות הכבאות.
  		 3.
  
אזור טעינת המצברים ימוקם בפינה מבודדת, עם אוורור נאות. תימנע גישת
תלמידים למקום ויימצא בו שילוט האוסר עישון.
  		 4.
  
באזור טעינת המצברים יהיו כל הציוד והאבזרים החשמליים מסוג חסין פיצוץ.
  		 5.
  
המשאות הכבדים (מנועים וכיו"ב) יוצבו על מעמד נאות ויציב.
  		 6.
  

רשימת בקרה 16: המסגרייה

את המסגרייה יפעיל מסגר מנוסה שזהו עיסוקו העיקרי.
  		 1.
  
לכל מכונה יותקן מפסק המוזן דרך מפסק פחת.
  		 2.
  
הכלים החשמליים יהיו תקינים ובעלי בידוד כפול.
  		 3.
  
למקדחת עמוד ולמשחזת יהיו מגנים מתאימים. המכשירים יהיו מקובעים לרצפה
כהלכה.
  		 4.
  
מדחס ייבדק תקופתית, ויהיה בעל מגן ושילוט אזהרה על הפעלה אוטומטית. אם
המדחס מופעל חשמלית, הוא חייב בהערקה ובהזנה דרך ממסר פחת.
  		 5.
  
עבודות הריתוך תבוצענה על ידי רתך בעל הסמכה והכשרה מתאימות.
  		 6.
  
גלילי החמצן והאצטילן יאוחסנו כחוק.
  		 7.
  

רשימת בקרה 17: הנגרייה

המעברים הפנימיים יהיו פנויים בכל עת ליציאת חירום.
  		 1.
  
לכל מכונה יהיה מפסק חשמלי נפרד המוזן דרך ממסר פחת.
  		 2.
  
תימצא בנגרייה מערכת ליניקת אבק אשר תהיה קרובה למקום היווצרותו.
  		 3.
  
מסור עגול חייב מגן המצויד גם במערכת יניקת אבק ונסורת.
  		 4.
  
במכונת ההקצעה יימצא מגן באזור המפעיל.
  		 5.
  
במכונת כרסומת (פרייזר) יותקן מיגון מושלם וקפדני.
  		 6.
  
במכונת ליטוש ימוגנו אזורי הלכידה בין רצועות הליטוש לבין גלגלי ההנעה
והמתיחה.
  		 7.
  
אזורים שקיים בהם רעש מזיק חייבים בסימון ובשילוט המורה על חובת הזהירות
מפני מפגעי רעש.
  		 8.
  
בנגרייה יהיה ציוד כיבוי אש מאושר מתאים להנחיות רשות הכבאות.*
  		 9.
  
את המכונות בנגרייה יפעיל רק נגר מנוסה, שזהו עיסוקו העיקרי.
  		 10.
  

רשימת בקרה 18: דוד הקיטור

המבנה מעל הדוד חייב להיות מקורה בגג קל.
  		 1.
  
על דופן הדוד יהיה מד גובה פני המים ומד לחץ עם זכוכית שקופה.
  		 2.
  
על הדוד לעבור ביקורת תקופתית על ידי בודק מוסמך.
  		 3.
  
מכל הדלק המזין את הדוד מחויב ברישוי עסקים ומותנה באישור של מפקח עבודה
אזורי.*
  		 4.
  
במכל דלק תת-קרקעי יש להתקין צינור אוורור, ויש לגדר את אזור המכל.
  		 5.
  
מתחת למכל דלק על-קרקעי יש להתקין ברכת גלישה שתכיל 110% מתכולת
המכל.
  		 6.
  
* מחייב הצגת אישור .

רשימת בקרה 19: פינות חי ובתי גידול
א. פינות חי ובתי גידול בתוך מבנה

הקמת פינת חי מחייבת אישור בכתב ממפקח מקצועי.
  		 1.
  
האחראי על פינת החי יהיה בוגר הקורס לרכזי פינות חי.
  		 2.
  
הצוות המטפל יעבור השתלמות מתאימה לטיפול בבעלי חיים ולפעילות אתם.
  		 3.
  
פינת החי חייבת להיות בפיקוח וטרינרי צמוד.*
  		 4.
  
בכניסה לפינת החי/לחדר החקר וליד כלובים יוצבו שלטי אזהרה "אסורה הכניסה"
ו"סכנת נשיכה".
  		 5.
  
בכל בית גידול, במבנה או בחצר, חייבת להיות ערכת עזרה ראשונה הכוללת
תכולת תיק מגיש עזרה ראשונה (על פי ההוראות בחוזר המנכ"ל).
  		 6.
  
בית גידול יוצב במקום נוח לטיפול, שלא יחייב אמצעים מיוחדים כדי להגיע אליו.
  		 7.
  
בית הגידול יוצב על מעמד יציב, בולט ונוח לצפייה.
  		 8.
  
בית הגידול יוצב באופן שלא יפגע או יפריע למעבר חופשי.
  		 9.
  
באקווריום/טרריום הבנוי מזכוכית תהיינה הפינות ושפת הזכוכית מלוטשות לכל
אורכן ומעוגלות.
  		 10.
  
כלוב מרשת גמישה יהיה בעל מסגרת קשיחה.
  		 11.
  
בכלוב הבנוי מרשת תהיינה קצות הרשת מוגנות על ידי פס הגנה.
  		 12.
  
מכסה/גג של בתי גידול ברוחב של מטר אחד חייב להיות מעוגן לדפנות הכלוב או
לקיר המבנה.
  		 13.
  
בית הגידול לא יבלוט מהמעמד שלו.
  		 14.
  
בית הגידול יוצב באופן שלא יבלטו פינות חדות ואבזרים חדים כלפי מעבר
להולכי-רגל.
  		 15.
  

* מחייב הצגת אישור .
ב. בתי גידול מחוץ למבנה וספארי

בית גידול מחוץ למבנה חייב להיות סגור ומוקף גדר רשת בצפיפות שלא תעלה על
5 ס"מ בין מרכיביה, ובכל מקרה עליה להתאים לסוג בעלי החיים שבפינת החי.
הגדר תהיה בגובה של לא פחות מ-200 ס"מ, ובחלקה העליון תהיה תוספת גדר
ברוחב של 50 ס"מ בשיפוע של 45 מעלות כלפי חוץ.
 		 1.
  
בפינת חי שיש בה בעלי חיים המסוגלים לקפוץ/לטפס על גדרות יש לבנות גדר
היקפית עם שיפוע עליון המוטה כלפי פנים בזווית של 45 מעלות.
  		 2.
  
בפינת החי יימצאו שני פתחי יציאה ברוחב של 120 ס"מ לפחות, מרוחקים זה
מזה.
  		 3.
  
פתחי היציאה צריכים להיות נעולים. אמצעים לפתיחת הנעילה חייבים להיות
סמוך לפתחים.
  		 4.
  
סביב ברכה לבעלי חיים חייבת להיות גדר בגובה של לא פחות מ-110 ס"מ על פי
ת"י 1142.*
  		 5.
  
בברכה לא יעלה גובה המים על 40 ס"מ.
  		 6.
  
ניקוז הברכה יהיה ישירות למערכת הביוב.
  		 7.
  
בבתי גידול מחוץ למבנה תימצא פינה להגיינה, לחיטוי ולנטילת ידיים.
  		 8.
  
בבתי גידול מחוץ למבנה תימצא פינה קבועה, סגורה ומסודרת לאחסון כלי
עבודה.
  		 9.
  
חייב להיות אישור, על פי תקנים ובאישור מהנדס, לכל שבילי התנועה, הגשרים
והמתקנים.
  		 10.
  
בספארי חובה לבנות כניסה כפולה באופן שייווצר שטח כליאה בין השער החיצוני
לשער הפנימי.
  		 11.
  
גובה הגדר בספארי יהיה מותאם לסוג בעלי החיים,* ובכל מקרה לא יפחת
מ-110 ס"מ ולא יעלה על 2 מ'.
  		 12.
  
* מחייב הצגת אישור .
ג. פינות חי - כללי
בפינות החי חייבות להיות עמדות כיבוי אש תקניות ונגישות בהתאם להנחיות
שירותי הכבאות.
 		 1.
  
בפינת חי צריך להיות אישור של חשמלאי מוסמך למערכות החשמל.
  		 2.
  
אסור לחמם כלוב באמצעות גוף חימום גלוי או להבה גלויה.
  		 3.
  
בפינות ליטוף יימצאו שני פתחי כניסה/יציאה ברוחב של 120 ס"מ לפחות.
  		 4.
  
חומרי חיטוי יאוחסנו במקום נעול ומאוורר. יותקנו שלטים "סכנה"! חומרים
מסוכנים!".
  		 5.
  
ד. חדר/כיתה עם בעלי חיים טורפים

במקום חייב להיות לחצן מצוקה תקני סמוך לדלת הכניסה ובגובה מרבי של 100
ס"מ המסומן בבירור. הלחצן יחובר למזכירות בית הספר ולפעמון דלת הכניסה.
 		 1.
  
בכניסה תיתלנה הוראות בטיחות חשובות.
  		 2.
  
בחדר או בכיתה עם בעלי חיים טורפים תהיה ערכת לכידה לבעלי חיים אלו.
  		 3.
  
בתי גידול עם בעלי חיים טורפים יוצבו בחדרים/בכיתות הניתנים לנעילה ואשר
חלונותיהם מסורגים.
  		 4.
  
ה. גידול בעלי חיים טורפים בחצר

במקום שמגדלים בו בעלי חיים טורפים יהיה אישור בכתב מהמפקח על הוראת
החקלאות ואיכות הסביבה במחוז ומווטרינר הרשות.
 		 1.
  
בין שביל המבקרים לכלוב תהיה גדר הפרדה במרחק שלא יפחת מ-150 ס"מ. הגדר
תהיה תקנית, בגובה של לא פחות מ-120 ס"מ ויציבה, ותמנע מעבר אל הכלוב.
  		 2.
  
בכלוב שמגדלים בו בעלי חיים טורפים חייבים להיות 2 תאים שיאפשרו הפרדה
מוחלטת בין בעל החיים לבין המטפל.
  		 3.
  
הכלוב שמגדלים בו בעלי חיים טורפים חייב להיות בנוי מחומרים עמידים כדי
שיימנעו בריחת הטורף או כרסום הכלוב.

 		 4.
  
נספח - דוח סיכום מבדק  8.4.4 
דוח הסיכום מאפשר לבודק לרכז את ממצאי המבדק ולדרג אותם לפי סדר הקדימות
לטיפול.  		 1.   
דוח הסיכום לפי מתכונתו בנוי באופן שיהיה אפשר לשלוח אותו לרשות או לכל מוסד
אחר המבקש את ממצאי הדוח.
  		 2.   
הבטחת תנאים בטיחותיים במוסדות חינוך
דוח סיכום מבדק

נתונים כלליים
מספר התלמידים   

 סמל המוסד   

 שם המוסד   

 הבעלות   

 היישוב   

טלפון המוסד   

 שנת ההקמה   

 כתובת המוסד   

המשתתפים מטעם   
הרשות/הבעלות

 המשתתפים מטעם   
המוסד החינוכי

 פרטי המפקח/ת    
הכללי/ת

 פרטי המנהל   
או הגננת

פרטי הבודק   

 תאריך המבדק   


הממצאים לפי תחומי הבדיקה וסדר הקדימויות לביצוע וליישום של פעולות מתקנות
כללי
הממצאים אותרו מתוך השוואת המצב הקיים עם סטנדרטים נדרשים המפורטים ברשימות המנחות לעריכת מבדק
המצויות והמפורטות בחוזר זה.
 		 1. 
הממצאים ערוכים בטבלה המפרטת את תחומי הבדיקה ואת קדימות הטיפול באופן הזה:  2. 
א.תחומי הבדיקה: הסעיף שהממצא המצוי ברשימת המבדק מתייחס אליו.     
ב.הדרישה לתיקון ולשיפור: הדרישה כפי שהיא מנוסחת ברשימת המבדק.     
ג.הממצא, מהותו ומיקומו: פירוט הממצא כפי שאובחן על ידי עורך המבדק, בחלוקה לשלוש רמות קדימות אלו:
קדימות טיפול 1: מתייחסת להסרה של מפגע(1) בטיחותי. קיומו של המפגע מחייב את הסרתו המיידית.
קדימות טיפול 2: מתייחסת לתיקון ליקוי. הפער בין הממצא לבין הדרישה מוערך כגדול. משך הזמן עד
לתיקון בפועל של הליקוי ייקבע על ידי הרשות.
  		    
קדימות טיפול 3: מתייחסת לתיקון ליקוי. הפער בין הממצא לבין הדרישה מוערך כפער קטן עד בינוני.
  משך הזמן עד לתיקון בפועל של הליקוי ייקבע על ידי הרשות.		  
סמל המוסד  
 		 שם המוסד  
 		 תאריך המבדק
 





מפגע הוא פגם או ליקוי שלפי דעת עורך המבדק מסכן באופן ברור ומיידי את האדם במגע מקרי או לא מכוון (דוגמאות .1
אפשריות: מרצפת שלא במקומה; ברזל זווית בולט בחצר המשחקים; חוסר במעקה; בור בחצר; פינה חדה במתקן משחקים
או במתקן חצר; נקודת היתפסות או הילכדות במתקן משחקים; מתקן ספורט לא מקובע או מבוסס; חלון ללא מגביל
.(נפילה; מתקן חשמלי לא מוארק; שקע חשמלי חשוף; מדרגה שבורה; חפץ בולט למעבר ופגמים וליקויים דומים אחרים









פרטי הממצאים
קדימות 1
הממצא, מהותו
ומיקומו
  		 הדרישה לתיקון
ולשיפור
  		 הסעיף ברשימת
המבדקים
  		 תחום
הבדיקה
  
מס'
  
            1. 
            2. 
            3. 
            4. 
            5. 
          

קדימות 2

הממצא, מהותו
ומיקומו
  		 הדרישה לתיקון
ולשיפור
  		 הסעיף ברשימת
המבדקים
  		 תחום
הבדיקה
  
מס'
  
            1. 
            2. 
            3. 
            4. 
            5. 
          

קדימות 3

הממצא, מהותו
ומיקומו
  		 הדרישה לתיקון
ולשיפור
  		 הסעיף ברשימת
המבדקים
  		 תחום
הבדיקה
  
מס'
  
            1. 
            2. 
            3. 
            4. 
            5. 
          

בדיקות באחריות הרשות/הבעלות - ריכוז אישורים חסרים במוסד החינוכי
 תיאור  תדירות  מס' 
   פעם בחודש  1. 
   שנתית  2. 
   שנתית  3. 
   שנתית  4. 
   פעם ב-3 שנים  5. 
   פעם ב-5 שנים  6. 

סיכום אישי:______________________________________________________
______________________________________________________________


,בברכה
_________



9. עבודות בנייה ושיפוצים בתחום מוסדות חינוך בזמן לימודים
  
רקע  9.1
מעת לעת נדרשים מוסדות החינוך לבצע עבודות של הרחבות, שינויים ותוספות בנייה העלולות
להיות סיכון בטיחותי לתלמידים הלומדים במוסדות החינוך והשוהים בתחומיהם. העקרונות
המפורטים להלן הם תוספת לחוקים, לתקנות, לתקנים ולהוראות מחייבות אחרות כמו חוק
התכנון והבנייה, חוקי עזר עירוניים וכד'.
  		  
 
עקרונות מנחים  9.2
מניעת הפרעות ורעש  9.2.1
  		  
מחלקות החינוך וההנדסה של הרשות המקומית (או הבעלות) תתכננה את ביצוען של עבודות
הבנייה או השיפוצים לפי לוח זמנים ובשיטות עבודה וארגון שימנעו הפרעות, מטרדי
בטיחות ורעש.  		  
העדפת ביצוע עבודות בחופשות (עבודות שיפוץ קצרות)  9.2.2
  		  
עבודות המחייבות פעילות מקצועית קצרה במבנה תבוצענה בעת החופשות שבמהלך שנת
הלימודים. במקרים אלו יש להיוועץ באחראים על הבטיחות ברשות/בבעלות ולנהוג על פי
הנחיותיהם.  		  
העדפת ביצוע עבודות ממושכות בפגרת הקיץ ובחופשות ארוכות  9.2.3
  		  
עבודות המחייבות פעילות ממושכת תבוצענה רק בפגרת הקיץ ובחופשות, ותתוכננה באופן
שלפחות כל העבודות הכרוכות בסיכון בטיחותי ובמטרדים קשים של רעש, לכלוך, אבק וכד'
תבוצענה בחודשים יולי-אוגוסט, ורק בלית בררה תבוצענה שאר העבודות השקטות והנקיות
יחסית במהלך הלימודים.  		  
איסור חשיפת תלמידים לרעש מזיק  9.2.4
  		  
אין לבצע עבודות הכרוכות במטרדי רעש גדולים במיוחד - חד פעמיים (כגון פיצוצים) או
ממושכים (כגון הפעלת מדחס אוויר) - בעת שילדים נמצאים במקום.  		  
בידוד אזור העבודה  9.2.5
  		  
יש להתקין סידורי גישה נפרדים לעובדים לצורך הכנסה והוצאה של חומרים, כלים
וציוד מדרכי הגישה של תלמידים אל המוסד.  		 א.   
בין שטח המוסד לאתר הבנייה תיבנה גדר הפרדה קשיחה, אטומה ויציבה מלבנים,
מלוחות עץ או מחומרים דומים. גדר ההפרדה תהיה בגובה של 2 מ' לפחות, והיא
תבטיח הפרדה מוחלטת בין אתר הבנייה לשטחי משחק או פעילות; זאת כדי למנוע כל
  אפשרות של כניסת ילדים ואנשים לא מורשים לאתר הבנייה עד גמר עבודות הבנייה.		 ב.   
הצד הפונה אל אזור משחק הילדים ופעילות מוסד החינוך יהיה חלק וללא בליטות
ומסמרים, חוטי ברזל ומפגעים דומים אחרים.  		 ג.   
אין להתקין גדר רשת או למתוח בדי יוטה ודומיהם, וכן אין להשתמש בפח גלי כגדר
הפרדה בין אתר הבנייה ובין שטח המשחק של המוסד החינוכי.  		 ד.   
על הגדרות המפרידים ייתלה שילוט "סכנה! כאן בונים! אין כניסה!".  ה.   
כל בור, שקע או מקום שקיימת סכנה לנפילה לתוכו או ממנו יגודר באופן בטיחותי כדי
למנוע סכנה של נפילת תלמידים.  		 ו.   
גידור וסימון שטח סכנה  9.2.6
  		  
אם במהלך הבנייה יש סכנה של נפילת חפצים, אבזרי בנייה וכלים, יש לאסור
הימצאות ילדים בשטח הסכנה.  		 א.   
אפשר להתקין גגון מעל חצר המשחקים באופן שהוא יכסה כ-3.5 מ' מאזור הסכנה של
נפילת חפצים. הגגון יהיה קשיח ויוכל לשאת את המשקל של אבזרים וחומרי בנייה
העלולים ליפול בנפילה חופשית.  		 ב.   
עבודה על גגות - מניעת סיכוני רטיבות בעונת הגשמים  9.2.7
  		  
הכיסוי המבודד מפני חדירת גשמים לא יוסר בתקופת הגשמים כדי למנוע חדירת מים
אל מערכות החשמל ורטיבויות (סכנת התחשמלות).  		 א.   
הכיסוי המבודד יושלם לפני תחילת עונת גשמים.  ב.   
אטימת חלונות ופתחים בבנייה פנימית  9.2.8
  		  
הושלמה בנייה חיצונית של המבנה ונמשכת הבנייה הפנימית, ייאטמו החלונות הפונים אל
חצר המשחקים בלוחות עץ, בלבנים וכד', כדי למנוע נפילת חפצים וחדירת מי גשמים
למבנה.  		  
שמירה על הניקיון ופינוי פסולת  9.2.9
  		  
בסוף כל יום עבודה של הקבלן במבנה עליו לאסוף את האבזרים ואת פסולת הבנייה שנפלו
על הגגון או לחצר ולבדוק את יציבות הגגון, ובמידת הצורך לבצע בו תיקונים.  		  
שימוש בעגורן צריח  9.2.10
  
בשימוש בעגורן צריח לבנייה סמוך לשטח מוסדות החינוך אסורה העברת חומרים מעל שטח
מוסדות החינוך, וכן העברת המשקולות הנגדיים של העגורן מעל שטח החצר. הדבר יבוצע
בפיקוחו של בודק מוסמך לעגורן צריח ועל ידי גובלים שיקבעו זאת.
  		  
בנייה במהלך הלימודים  9.2.11
  
בכל מקרה של בנייה בזמן לימודים יש לקבל הנחיות ממהנדס הרשות/הבעלות ומממונה
הבטיחות הרשותי.  		  
בקרה ומעקב  9.2.12
  
מנהלי מוסדות חינוך וגננות שבשטח מוסד החינוך שלהם מתבצע שיפוץ בתחומים של מבנה,
מתקני משחקים, שערים, גדרות, חצרות וכד' ידווחו לממונה הבטיחות ברשות/בבעלות
לצורך מעקב על ידי יועצי הבטיחות כדי לוודא עמידה בתקנים ובהוראות הבטיחות.  		  
ביקורת הרשות (הבעלות) לפני מסירה  9.2.13
  
לפני שיימסר המבנה או המתקן לשימוש המוסד החינוכי תבוצע בו ביקורת יסודית על
ידי מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית (או הבעלות), בשיתוף עם מנהל מוסד
החינוך, כדי לוודא שהמקום, כולל החצר, נקיים ופנויים מכל חפץ, פסולת בנייה או
מטרד בטיחות כלשהו.  		 א.   
לביקורת כזו מומלץ להזמין את ממונה הבטיחות ברשות/בבעלות.  ב.   
בסיום ביצוע הביקורת ישלח מהנדס הרשות/הבעלות אישור בטיחות לממונה הבטיחות
במחוז.
  		 ג.   
10. הנחיות נוספות
בקרת החשיפה לגז ראדון במוסדות חינוך  10.1
  
רקע  10.1.1
  
המשרד לאיכות הסביבה ממליץ לבצע בדיקות של הימצאות גז ראדון במוסדות חינוך
בכיתות צמודות קרקע, במקלטים ובכיתות הנמצאות במפלס שמתחת לפני הקרקע.  		 א.   
רשויות המעוניינות לבצע בדיקה במוסדות החינוך שבתחום שיפוטן יכולות לפנות
למשרד לאיכות הסביבה לקבלת מידע לגבי אפשרויות הביצוע של מדידת גז הראדון
ורשימת החברות המורשות לבצע בדיקה זו.  		 ב.   
כל חברה המבצעת בדיקות כאלה חייבת לקבל אישור של המשרד לאיכות הסביבה.  ג.   
צעדים למניעת ההימצאות של גז ראדון  10.1.2
  
יש להגביר את האוורור במקלטים המשמשים חדרי לימוד על ידי הפעלת המאווררים
  ופתיחת הדלתות והחלונות למשך שעות רבות.		 א.   
יש להגביר את האוורור בחדרי לימוד הנמצאים בקומת קרקע ובמפלס שמתחת לקרקע
על ידי פתיחת חלונות ודלתות למשך שעות רבות. חדרים אלו, אם הם היו סגורים
במשך תקופה ארוכה, יש לאווררם לפני כניסת התלמידים.  		 ב.   
יש לסתום ולאטום סדקים וחורים ברצפות ובקירות המקלטים והחדרים האלה.  ג.   
מומלץ לצבוע את שטחי הרצפה ואת הקירות של המקלטים והחדרים המוזכרים לעיל.
הצבעים המומלצים והיעילים ביותר לעצירת גז הראדון הם צבעי אפוקסי (שתי שכבות
של צבע לפחות) או צבע המעורב בתרכובת האטימה.  		 ד.   
במקלטים ובחדרי לימוד שבוצעה בהם אטימה נגד חדירת גז ראדון אין לתקוע
מסמרים וווים בקירות.  		 ה.   
ציפוי הקירות בגבס, בטיח או בטפטים אינו מצמצם את פליטת גז הראדון לתוך מוסד
החינוך.  		 ו.   
בבניית מוסדות חינוך חדשים ניתן לשלב חומרים וטכנולוגיות היכולים להקטין את
אפשרות חדירת גז הראדון לתוך המבנים. זאת תוך התייעצות עם מהנדסים מומחים
ועם המכון הגיאולוגי לגבי אזורי סיכון של פליטת גז ראדון.  		 ז.   
חומר הסברה  10.1.3
  
מוסדות חינוך המעוניינים לקבל חומר הסברה על גז הראדון יפנו למשרד לאיכות הסביבה.
  		  
איסוף סוללות - הנחיות בטיחות  10.2
  
רקע  10.2.1
  
על פי פניית המשרד לאיכות הסביבה התבקשו מוסדות החינוך לסייע באיסוף סוללות שיצאו
מכלל שימוש. משרד החינוך מצטרף וממליץ להצטרף לפעילות החשובה. יחד עם זאת, אנו
מפנים את תשומת הלב להוראות הבטיחות שלהלן כדי למנוע היפגעות כתוצאה מטיפול לא
נכון בסוללות.  		  
הנחיות בטיחות לאיסוף סוללות  10.2.2
  
יש להרחיק את הסוללות מקרבתם של פעוטות (בשל סכנת בליעה וסכנת היפגעות
מחומרים רעילים המצויים בסוללה כתוצאה מהכנסתם לפה).
  		 א.   
אין לזרוק סוללות לאש או לחשוף אותן למקור חום.  ב.   
אין לטעון סוללות חד-פעמיות (בשל סכנת התפוצצות של הסוללה או שחרור גזים
רעילים).  		 ג.   
אין להשאיר את הסוללות בתחום בית-הספר מעל לתקופת זמן של 30 ימים, ורצוי
לפנותן מוקדם ככל האפשר.  		 ד.   
יש להשתמש אך ורק במכלים שסופקו על ידי המשרד לאיכות הסביבה לצורך איסוף
הסוללות.  		 ה.   
מידע על סוגי הסוללות הקיימות ועל החומרים המסוכנים שהן מכילות
  		 10.2.3  
 
תיאור הסוללה ושימושה החומרים
המסוכנים  		 סוג הסוללה
כפתור - למכשירי שמיעה (מכשירים רפואיים), לשעונים,
למצלמות ועוד
  		 כספית
  		 תחמוצת
כספית
  
כפתור - למחשבונים, למצלמות, לשעונים ועוד
  		 כסף, ניקל
  		 תחמוצת כסף
  
סוללות נטענות מגודל M עד D - למכשירים חשמליים
שונים
  		 קדמיום
  		 ניקל קדמיום
  
כפתור - למצלמות, למחשבים ועוד
  		 ליתיום, תיוניל
  		 ליתיום
  
D, C, M, AAA - 9 וולט - לשימוש ממושך
  		 כספית
  		 אלקלין (מגנן)
  
D, C, M, AAA - 9 וולט - לשימוש רגיל
  		 כספית
  		 אבץ - פחם
  
 
בקרת החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית  10.3
  
המשרד לאיכות הסביבה מגביל את הקרינה מאנטנות השידור לפי המפורט להלן:   
בקרת החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בלתי-מייננת  10.3.1
  
בכל מוסד חינוכי תיערך בדיקה פעם בשנה להתאמת הדרישות של הקרינה המותרת
לפי אזורי השטח של תחום המוסד.  		 א.   
הבדיקה תיעשה במעבדה שתאושר על ידי המשרד לאיכות הסביבה והאזורים של
קרינה אסורה יסומנו על מפת השטח. כל זאת לפי תקן בינלאומי כפי שקבע המשרד
לאיכות הסביבה:
ICNIRP - International commission on non ionizing radiation protection - guidelines for
limiting exposure to time varying electric magnetic and electromagnetic fields (up to
GHz300).
  		 ב.   
שיטת הבדיקה של הקרינה תבוצע על פי התקן האמריקאי ANSI C 95.3 1991:
IEEE - Recommended practice for the measurement of potentially hazardous
electromagnetic fields RF and Microwave.  		 ג.   
האזורים המסומנים כאזורי קרינה אסורה יגודרו באופן שלא תתאפשר כניסה אליהם.
 ד.   
קרינה אלקטרומגנטית משנאים  10.3.2
  
השדות האלקטרומגנטיים והחשמליים הנוצרים בשנאי חשמל הם לפי התקן InciRP
המפורט ב-10.3.1-ב לעיל. בדיקת השדות המגנטיים תיעשה לפי התקן הבינלאומי
ANSI/IEEE 644‎-1987 (הקיים במכון התקנים), וחלים עליה אותם כללים.  		 א.   
במוסדות חינוך חדשים יש להימנע מהכנסת שנאים של חברת החשמל לתוך חצר
המוסד, כדי להימנע מן הסיכון של קרינה והתחשמלות.  		 ב.   
במוסדות חינוך קיימים שיש בהם שנאים תיבדק הקרינה פעם בשנתיים על ידי מעבדה
שאישר המשרד לאיכות הסביבה.
  		 ג.   
התנהגות בעת רעידות אדמה  10.4
  
הערה: ההנחיות המפורטות להלן נוספות להנחיות שפורסמו בחוזר הוראות הקבע סא/1(ב), סעיף
5.4‎-2, נוהל 12, סעיף קטן 12.1 בנושא רעידות אדמה.  		  
רקע  10.4.1
  
קרום כדור הארץ בנוי לוחות ענקיים וגושים גדולים הנעים ללא הרף זה מול זה, הן אנכית
והן אופקית. עקב החיכוך הרב אין תנועה זו נעשית באופן רצוף ואיטי, אלא בקפיצות: כאשר
המתח המצטבר בקרום מגיע לערך קריטי, הוא משתחרר בבת אחת, וגורם לרעידת אדמה.
האזור שבו מתחדשת התזוזה הוא "המוקד" (FOCUS) של רעידת האדמה, השולח 2 סוגים
של גלים סיסמיים: גלי דחיסה מהירים וגלי גזירה איטיים, שהם המסוכנים יותר. אם המוקד
קרוב, הרעידה מורגשת כרעידה אחת ארוכה, ואם הוא רחוק מורגשות רעידות נפרדות.
בדרך כלל, לאחר רעידת אדמה חזקה באות רעידות חלשות יותר, לאחר כמה שעות או ימים,
ואפילו לאחר שבועות מספר. רעידות אלה עלולות לגרום נזקים נוספים למבנים שנפגעו
ברעידה העיקרית.
  		  
"סולם ריכטר" (המוזכר בחדשות לאחר כל רעידת אדמה) הוא סולם לוגריתמי ("כל דרגה
מבטאת עוצמה גדולה פי 10 מקודמתה) המציין את כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד.
למרות החשיבות המדעית של סולם זה אין לו חשיבות מעשית, משום שרעידה חלשה
וקרובה מסוכנת יותר מרעידה הרסנית אך רחוקה. הסולם המשמעותי יותר הוא "סולם
מרקלי", המציין את עוצמת הזעזוע וההרס בכל מקום נתון: עוצמות אלה נקבעות לא רק על
פי עוצמת הרעידה ומרחקה, אלא גם על פי טיב הסלע שהמבנה עומד עליו, על פי הקרבה
לשברים גיאולוגיים, על פי גובה מי התהום וכו'.
ב"מפת העוצמות הסיסמיות" מדורגים מרכז וצפון הארץ, בהתאם לסולם מרקלי, מדרגה 4
החלשה יותר (הדרגות למטה מ-4 אינן מסוכנות/מורגשות) ועד דרגה 10. אפשר לראות
במפה כי האזורים שבהם העוצמה הסיסמית הצפויה היא הגבוהה ביותר הם בקע ים המלח
לכל אורכו, עמק ירזעאל ומפרץ חיפה.
כדי להימנע מפגיעה בתלמידי בתי הספר עקב רעידות אדמה יש לנקוט סדרת פעולות
מיידיות תחילה ולאחר מכן לפנות את מוסד החינוך.  		  
פעולות שיש לנקוט מיד עם תחילתה של רעידת אדמה  10.4.2
  
בתוך הכיתה  א.   
הסכנה הראשונית במקרה של רעידת אדמה היא היפגעות מחפצים ומרהיטים
נופלים, מחלקי תקרה וטיח נושרים ומרסיסי זכוכית.  		 1)   
עם תחילתה של רעידת האדמה יש להורות לילדים להיכנס מיד מתחת
לשולחנותיהם, להתרחק מרהיטים, מארונות ומכל חפץ אחר העלול ליפול או
להתמוטט.  		 2)   
אם יש וילונות לחלונות, יש לסגרם במהירות כדי לבלום רסיסי זכוכית מחלונות
העלולים להתנפץ.  		 3)   
אם יש מתקנים המחוברים למכלי גז (במטבח, במעבדות) יש לסגור מיד את כל
ברזי הגז (רצוי גם את מפסקי החשמל באותם מקומות) כדי למנוע סכנת שרפה.
כמו כן יש לפתוח מיד את כל הדלתות, שכן הדלת עלולה להיתקע ולא להיפתח
לאחר מכן.  		 4)   
במצב זה יש להמתין עד להוראה לפינוי בית הספר. ההוראה תינתן אך ורק לאחר
בדיקת דרכי היציאה, כדי לוודא שהן פתוחות ובטוחות. לפיכך יש לקבוע בבית
הספר את האחראי לבדיקת כל מסדרון וגרם מדרגות, ובהתאם לדיווח על כך
ניתנת הוראת הפינוי.
  		 5)   
בהפסקה  ב.   
יש להישאר בחוץ.  1)   
אין להיכנס לבניינים, לדירות, או לחדרי מדרגות.  2)   
יש להשתדל להתרחק מבניינים, מעצים, מעמודים גבוהים ומכבלי-חשמל.  3)   
יש להשתדל להיצמד לקרקע ולגונן על הראש בעזרת הידיים.  4)   
בטיול בתוך אוטובוס  ג.   
יש לעצור ולהישאר ברכב עד שהרעידה תיפסק.  1)   
אם יש אפשרות להגיע לאזור פתוח, יש להמשיך בנסיעה זהירה. יש להקפיד
לבחור ציר תנועה נקי מסיכונים (חוטי חשמל, גשרים וכו').  		 2)   
פינוי בית הספר  10.4.3
  
היות שלאחר הרעידה הראשונה יכולות להתרחש רעידות נוספות, רצוי לפנות מיד את
תלמידי בית הספר לשטח פתוח שאין בו סכנה.  		 א.   
הפינוי צריך להיות מתוכנן מראש, מאורגן היטב ומתורגל מראש, שכן פינוי בהול, תוך
פאניקה, יכול להיות הרה-אסון יותר מאשר רעידת האדמה עצמה. לשם כך יש לתכנן
את הפינוי בשלבים האלה:  		 ב.   
בשלב הראשון יש לקבוע שטחים פתוחים סמוכים (גן ציבורי, שדה, שטח מיועד
לבנייה עתידית וכו') שאליהם יתפנו תלמידי בית הספר ("שטחי כינוס").  		 1)   
לאחר מכן יש לקבוע מסלול תנועה מבית הספר לשטח הכינוס שיהיה קצר ובטוח
ככל האפשר, מוכר היטב למורים ולתלמידים. רצוי מאוד שיהיה מרוחק מקירות
של בתים גבוהים (למשל, אפשר לנוע על אי תנועה רחב הנמצא בין שני כבישים).  		 2)   
בהתאם לכך יש לקבוע את דרכי היציאה מבית הספר: הכיתות היוצאות,
המסדרונות והשערים שהן יוצאות דרכם ומסלול התנועה שבו ינועו.  		 3)   
לאור זאת יש לקבוע את סדר היציאה: קודם כול תצא הכיתה הבוגרת ביותר,
ולתלמידיה תהיינה משימות מוגדרות לאורך ציר התנועה: לשמש "פקחי תנועה"
במסדרונות ובשערים ולסייע למורים בהרגעת הילדים ובתנועתם הבטוחה
והמהירה לאורך ציר התנועה ובשטח הכינוס הפתוח.
  		 4)   
לאחר פיזור התלמידים הבוגרים יש להוציא את יתר הכיתות: הגיל הצעיר יותר תחילה
ולאחר מכן כיתות בוגרות יותר ויותר.  		 5)   
פינוי נפגעים
1) פצועים קל יתפנו יחד עם כל הכיתה.  		 6)   
2) פצועים קשה ולכודים יטופלו על ידי כוחות ההצלה בסיוע סגל המוסד.   
לאחר הפינוי  10.4.4
  
קשה מאוד לקבוע מראש אם, מתי וכיצד יחזרו הילדים לבתי הספר. ייתכן שיהיה צורך
לפזרם לבתיהם משטח הכינוס. היות שהמצב יכול להיות שונה ממקום למקום, וההחלטה
תלויה בגורמים רבים שאי אפשר לחזותם מראש, רצוי שהרשות המקומית תיצור קשר עם
לשכת המחוז וכן עם תחנת המשטרה, עם מד"א ועם שירותי ההצלה במקום כדי לקבל
החלטה אם לפזר את התלמידים לבתים, או להחזירם לבית הספר וכיצד. מכל מקום
האחריות חלה על הרשות המקומית (בהתאם לעוצמת הרעידה ולמצב בשטח), ועליה להיערך
לכך בהתאם, כולל יידוע ההורים לגבי שטח הכינוס, נוהלי הפינוי מבית הספר וההחזרה
לבתים, אם וכאשר יוחלט על כך.  		  
תרגול  10.4.5
  
התרגול יתבצע כנהוג לגבי שאר התרגולים המתייחסים למצבי חירום.
  		  
התארגנות המוסד החינוכי למניעת דלקות ולפינוי בחירום  10.5
  
הדרכה ותרגול  10.5.1
  
מנהלי מוסדות החינוך יארגנו, בסיוע הרשות המקומית/הבעלות ובתיאום ובשיתוף עם
מכבי האש המקומיים, פעולות להדרכת המורים ותלמידי הכיתות הגבוהות בכיבוי אש
ובתגובה למצב חירום.  		 א.   
בכל בית-ספר יהיה צוות או יהיו צוותים לכיבוי אש של מורים ותלמידים.  ב.   
על מנהל בית-הספר להכין הוראות קבע למקרה שתפרוץ שרפה. ההוראות תכלולנה, בין
היתר -  		 ג.   
אות התרעה מפני אש;  1)   
סדרי פינוי של הכיתות, מסלול הפינוי, ליווי מורים, שטחי כינוס וכן מקרים
ותגובות;  		 2)   
תפקידי תלמידים, מורים ועובדים אחרים בשעת שרפה (הודעה למכבי-אש,
שימוש במכשירים, הפסקת גז וחשמל ופעולות נוספות).
  		 3)   
יש לתכנן ולבצע פעם בשנה תרגיל פינוי של התלמידים מהכיתות ומהמבנים של מוסד
החינוך לשטחי הכינוס.  		 ד.   
הנחיות למניעת דלקות במעבדות, במחסנים ובשימוש בהתקנים חשמליים  10.5.2
  
מעבדות להוראת הטכנולוגיה  א.   
סיכוני האש בחדרי המלאכה נובעים מביצוען של פעולות כגון הלחמה וריתוך
בעזרת גז ומהימצאותם של חומרי עבודה - עץ, בד, צבעים מדללים וחומרים
מתלקחים אחרים.  		 1)   
כדי למנוע שרפות במהלך השהייה והפעילות במעבדות או עקב השהייה או
הפעילות בהן יש לנהוג על פי הכללים האלה:  		 2)   
א)יש לשמור על ניקיון וסדר קפדניים.   
ב)יש להחזיק כמות נוזלים דליקים במידה הדרושה לצריכה היומית בלבד.   
ג)יש לאחסן את הנוזלים הדליקים בבקבוקים בלתי-שבירים, עמידים בפני
החומרים המצויים בהם, בארון מתכת נעול ומאוורר.  		  
ד)אין להצית גפרורים או להבעיר אש במעבדה הטכנולוגית או בקרבתה, אלא
לאחר אישור המורה ובהשגחתו.  		  
מחסנים  ב.   
סיכוני האש במחסנים נובעים בעיקר מהימצאות חומרים שאחסונם בצמידות זה
לזה אסור, וכן מהקרבה של החומרים אל נורות ליבון או אל מערכת חשמל
העלולה להתחמם.  		 1)   
כדי למנוע שרפות עקב אחסון לא נכון יש לנהוג על פי הכללים האלה:  2)   
א)אין לדחוס אל תוך המחסן חומרים בצפיפות יתרה.   
ב)בעת האחסון יש להקפיד על הפרדה בין חומרים מסוגים שונים.   
ג)יש לדאוג שדברים יאוחסנו באופן שלא ייווצר מגע בינם לבין המערכת
החשמלית או נורות החשמל.  		  
ד)יש לערוך בדיקה תקופתית של המחסן.   
ה)הציוד לכיבוי-אש יכלול מטפים בתוך המחסן, בהתאם לגודלו ולתכולתו
(בהיוועצות עם תחנת מכבי-האש המקומית), וכן עמדת כיבוי-אש בחוץ, מול דלת
הכניסה.
  		  
מערכות חשמל  ג.   
מערכות החשמל ומכשירי החשמל ייבדקו פעם בשנה על ידי חשמלאי מורשה.  1)   
יש לדאוג לתקינות מערכת הכבלים ומכשירי החשמל (ובכלל זה להתקנת מפסק
ראשי) ולקיים פיקוח מתמיד על תקינותם.  		 2)   
יש להפסיק את הפעלתו של כל מכשיר מקולקל עד לתיקונו בידי אדם מוסמך. יש
לשים שלט האוסר על הפעלת המכשיר.  		 3)   
יש לדאוג שצינור מים או נקודות שבהם נוטפים מים לא יהיו קרובים לצינורות
החשמל.  		 4)   
אין להעמיס את רשת החשמל מעבר למותר.
  		 5)   
11. הבטחת הבטיחות בחינוך המיוחד בבית ספר רגיל
רקע  11.1
  
הנחיות אלו הן בנוסף להנחיות, להוראות, לחוקים, לתקנות ולתקנים החלים במוסדות חינוך
רגילים במדינת ישראל.  		 11.1.1
  
הכיתה לחינוך מיוחד בבית הספר לחינוך רגיל היא מסגרת חינוכית הקבועה בחוק החינוך
המיוחד ומיועדת לתלמידים שוועדת ההשמה או הערר החליטה על השמתם במסגרת זו.  		 11.1.2
  
על פי הוראות החוק תעדיף ועדת ההשמה את השמתו של תלמיד בכיתה רגילה על פני
השמתו במסגרת של חינוך מיוחד.  		 11.1.3
  
משהחליטה הוועדה על השמתו של תלמיד במסגרת לחינוך מיוחד תיבדק החלטה זו על ידה
פעם בשלוש שנים.
  		 11.1.4
  
מדיניות השילוב של משרד החינוך  11.2
  
מדיניות השילוב של משרד החינוך, ברוח חוק החינוך המיוחד, מכוונת לעודד את בתי הספר
לחינוך הרגיל לצמצם ככל האפשר הפניית תלמידים אל ועדות ההשמה.  		 11.2.1
  
בית הספר נדרש לגבש מדיניות חינוכית הנותנת ביטוי לאחריותו לקידומם של כל תלמידיו,
בין אם הם לומדים בכיתה רגילה ובין אם הם לומדים בכיתה לחינוך מיוחד, לחתור
לשילובם של מרב התלמידים ולטפח אקלים חינוכי של קבלת השונה והכרה בו.
  		 11.2.2
  
יישום מדיניות זו מחייב פיתוח של עבודת צוות רב מקצועי בבית הספר. כמו כן הוא מחייב
נכונות ומחויבות של כל חברי הצוות לראות בשילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים
אתגר חינוכי משותף, גם אם נדרשים לעתים שינויים בהיערכות של בית הספר כדי לאפשר
שילוב זה.
  		 11.2.3
  
מטרת הנוהל  11.3
  
לפרט את העקרונות הספציפיים להבטחת הבטיחות של תלמידי כיתת חינוך מיוחד במוסד חינוכי
רגיל.
  		  
סיווג כיתות לחינוך מיוחד  11.4
  
כיתות לחינוך מיוחד מסווגות על פי אפיון החריגות העיקרית של רוב תלמידיהן כפי שנקבע
בוועדת ההשמה/הערר. לעניין נוהל זה הכיתות לחינוך מיוחד מסווגות לשתי קבוצות:  		  
קבוצה א'  11.4.1
  
בעלי משכל גבולי רב-בעייתי  א.   
בעלי פיגור קל רב-בעייתי  ב.   
בעלי הפרעות התנהגותיות/רגשיות קשות  ג.   
לקויי למידה רב-בעייתיים  ד.   
מעוכבי התפתחות  ה.   
מעוכבי שפה.  ו.   
קבוצה ב'  11.4.2
  
בעלי פיגור בינוני רב-בעייתי  א.   
בעלי פיגור בינוני מורכב  ב.   
בעלי פיגור קשה/עמוק סיעודיים  ג.   
אוטיסטים/PDD קשים  ד.   
משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות רב-בעייתיים  ה.   
חירשים/כבדי שמיעה רב-בעייתיים  ו.   
עיוורים/לקויי ראייה רב-בעייתיים.
  		 ז.   
פתיחת כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר לחינוך רגיל  11.5
  
סמכות צוות השיבוץ  11.5.1
  
צוות השיבוץ הפועל בכל רשות מקומית שמתקיימת בה ועדת השמה הוא המוסמך לשבץ
תלמידים במסגרות החינוך המיוחד, בכפיפות להחלטות ועדת ההשמה או הערר ועל פי
הנהלים שפורסמו בחוזר הוראות הקבע נט/8 (א), סעיף 1.2‎-19: "שיבוץ תלמידים במסגרות
החינוך המיוחד".  		  
בחירת בית הספר  11.5.2
  
בבחירת בית הספר שבו תשולב הכיתה תינתן עדיפות לבית הספר המתאים הקרוב ביותר
לאזור המגורים של מרב התלמידים המיועדים ללמוד בה.  		  
מתן אישורים וחוות דעת לעניין הבטיחות לפתיחת כיתה  11.5.3
  
פתיחה של כל כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר של החינוך הרגיל טעונה אישור של המפקח
הכולל ושל המפקח על החינוך המיוחד שבית הספר מתאים מבחינה פדגוגית לקליטת כיתה
לחינוך מיוחד ואישור של הממונה על הבטיחות ברשות/בבעלות שבית הספר מתאים מבחינה
בטיחותית לקליטת הכיתה.  		  
תנאים לפתיחת כיתה הנכללת בקבוצה א'  11.5.4
  
פתיחת כיתה לחינוך מיוחד הנכללת בקבוצה א' בבית ספר יסודי ובחטיבת הביניים תיעשה
בתיאום עם ועדת השילוב היישובית ובמסגרת המשאבים העומדים לרשותה.  		  
תנאים לפתיחת כיתה הנכללת בקבוצה ב'  11.5.5
  
פתיחת כיתה לחינוך מיוחד הנכללת בקבוצה ב' בבית ספר יסודי ובחטיבת הביניים טעונה
אישור מראש של מנהל המחוז, במסגרת המשאבים העומדים לרשות המחוז.  		  
פתיחת כיתה לחינוך מיוחד במוסד מוכר שאינו רשמי  11.5.6
  
פתיחת כיתה לחינוך מיוחד במוסד מוכר שאינו רשמי טעונה אישור מראש של מנהל האגף
הבכיר לחינוך מוכר ותיאום עם הבעלות על המוסד.  		  
פתיחת כיתה לחינוך מיוחד המיועדת לתלמידים עיוורים או חירשים  11.5.7
  
פתיחת כיתה לחינוך מיוחד המיועדת לתלמידים עיוורים וכבדי ראייה או לתלמידים
חירשים וכבדי שמיעה תיעשה בתיאום עם הפיקוח הארצי על לקויות אלה.  		  
בדיקת התנאים הבטיחותיים  11.5.8
  
צוות השיבוץ יעביר לממונה על הבטיחות ברשות/בבעלות מידע אודות סוג הכיתה
המיועדת להשתלב בבית-הספר ומספר התלמידים העתידים ללמוד בה.
  		 א.   
המפקח על החינוך המיוחד יתלווה לממונה על הבטיחות בבדיקת תנאי הבטיחות של
בית ספר שאמורה להשתלב בו כיתה מקבוצה ב'.  		 ב.   
במידת הצורך יצרף אליו המפקח גם איש מקצוע נוסף (מפקח או מדריך) הבקיא
בצרכים המיוחדים של הכיתה המיועדת.  		 ג.   
הצבת מורה בעל הכשרה לחינוך מיוחד  11.5.9
  
משהחליט צוות השיבוץ לפתוח כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר מסוים, ישבץ המפקח על
החינוך המיוחד בבית הספר מורה בעל הכשרה לחינוך מיוחד אשר ישמש מחנך
הכיתה.  		 א.   
בית הספר לא יתנה את קליטת הכיתה בקבלת משאבים מעבר למה שהכיתה זכאית
להם על פי הקריטריונים שפורסמו בחוזרי המנהל הכללי.
  		 ב.   
היערכות פיזית של בית הספר לקליטת כיתה לחינוך מיוחד  11.6
  
הבעלות על בית הספר, בתיאום עם מנהל בית הספר, תייעד חדר לכיתת אם, ובלבד שאינו
מקלט, בשטח נטו של 36 מ"ר לפחות.  		 11.6.1
  
עבור כיתה המיועדת לתלמידים משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות רב-בעייתיות
נדרש שטח נטו של 49 מ"ר לפחות.  		 11.6.2
  
מספר התלמידים המרבי בכל סוג כיתה לחינוך מיוחד פורסם בחוזר הוראות הקבע נח/8
(ב), סעיף 1.2‎-2, "נוהל אישור כיתות חינוך מיוחד", תת-
סעיף 2.  		 11.6.3
  
המיקום של החדר המיועד לכיתה לחינוך מיוחד ייקבע על פי ההנחיות שלהלן:  11.6.4
  
חדר הכיתה המיועד יימצא באזור שבו ממוקמות הכיתות הרגילות של אותה שכבת גיל
וכחלק בלתי נפרד ממנה.  		 א.   
כיתה לחינוך מיוחד המיועדת לתלמידים בכיתות א'-ג' תמוקם בקומת הקרקע.  ב.   
כיתה לחינוך מיוחד המיועדת לתלמידים מכיתה ד' ומעלה עם פיגור שכלי או עם בעיות
התנהגותיות/רגשיות קשות או עם אוטיזם תמוקם בקומת קרקע, או, לחלופין, בחדר
כיתה שפתחי החלונות בו מוגנים, על פי אישור הממונה על הבטיחות ברשות/בבעלות.  		 ג.   
לכיתה המיועדת לתלמידים עם נכויות פיזיות קשות או לתלמידים עיוורים וכבדי
ראייה, או לתלמידים עם אוטיזם או לתלמידים עם פיגור בינוני או קשה נדרשת נגישות
לשירותים בקומה שבה נמצאת הכיתה.
  		 ד.   
על פי הנחיות המפקח על החינוך המיוחד ייערך מיפוי של האזורים השונים בכיתה
ובחדרי ספח אחרים אשר ישמשו למתן טיפולים פרא-רפואיים לתלמידים.  		 ה.   
הבעלות על המוסד, בתיאום עם מנהל בית הספר, תחליט מה הן הפעולות הנדרשות
בבית הספר כדי לעמוד בדרישות שפורטו לעיל: התאמות פיזיות או ארגון מחדש של
הכיתות הרגילות בבית הספר ובחדרי הספח או שתי הפעולות גם יחד.  		 ו.   
הבעלות על בית הספר תטפל בסילוק מפגעי בטיחות על פי הנחיות הממונה על הבטיחות
ברשות/בבעלות.  		 ז.   
אם הכיתה מיועדת לתלמידים בעלי נכויות פיזיות קשות, תבוצענה בבית הספר
ההתאמות הנדרשות בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (סידורים מיוחדים לנכים
בבניינים ציבוריים), התשמ"א-1981.  		 ח.   
הבעלות על המוסד תתייעץ עם המפקח על החינוך המיוחד בדבר אספקת הריהוט
והציוד הנדרשים לכיתה והמותאמים לצרכים של התלמידים ולטיפול בהם ולצורכי
ההוראה.
  		 ט.   
הדגשי בטיחות מיוחדים  11.7
  
מנהלי מוסדות חינוך שיש בהם כיתות לחינוך מיוחד יקבעו נהלים ברורים בכתב המפרטים
את הדרישות לניהול הבטיחות בדגש על הנושאים האלה:  		 11.7.1
  
שטחי האחריות של המורים-התורנים בבית הספר במהלך ההפסקות ולפני תחילת
הלימודים  		 א.   
תפקידי הסייעת  ב.   
כללים לגבי שהייתם של התלמידים בכיתה או מחוץ לה במהלך ההפסקות  ג.   
כללים המנחים את הצורך בהשגחה של מבוגר במקרה שתלמידים נשארים בכיתה
וכללים המתייחסים לתחומי אחריותו וסמכותו של המבוגר, אם הוחלט כי קיים צורך
בהשגחה של מבוגר  		 ד.   
ליווי תלמידי הכיתה לחינוך מיוחד העוברים ממקום למקום לשיעורים שונים או
לקבלת טיפולים  		 ה.   
כללים לגבי קבלת התלמידים עם הגעתם לבית הספר ולגבי ליוויים להסעה בתום
הלימודים  		 ו.   
דרכי עדכון מערכת השעות של הכיתה לחינוך מיוחד ולוח האיכון  ז.   
נושאים נוספים, לפי דרישת המפקח הכולל על המוסד או המפקח על החינוך המיוחד.
  		 ח.   
מנהל בית הספר יעביר את הנהלים לעיונם של המפקח הכולל של המוסד ושל המפקח על
החינוך המיוחד.  		 11.7.2
  
הנהלים הכתובים יימסרו לכל אנשי הצוות של מוסד החינוך ולכל גורם מקצועי המטפל
בתלמידים במסגרת מוסד החינוך.  		 11.7.3
  
הנהלים יובאו לידיעת התלמידים ויישלחו להוריהם.  11.7.4
  
בכל כיתה לחינוך מיוחד תימצא במקום בולט מערכת שעות מעודכנת של השיעורים
והטיפולים המתוכננים לכל אחד מהתלמידים (שמית), בציון המקום שבו השיעור או
הטיפול מתקיימים. לצדה של המערכת יימצא לוח איכון, שבו יירשמו שמות התלמידים
שהגיעו באותו יום לבית הספר והמקום שבו נמצא כל תלמיד שאינו נוכח בכיתה בכל
שיעור.
  		 11.7.5
  
ליווי בתי ספר המתנסים לראשונה בשילוב כיתה לחינוך מיוחד  11.8
  
המפקח הכולל של בית הספר והמפקח על החינוך המיוחד ילוו את בית הספר המתנסה
לראשונה בשילוב כיתה לחינוך מיוחד.  		 11.8.1
  
בתום שנת ההתנסות יעבירו המפקחים לצוות השיבוץ של הרשות המקומית (הבעלות) חוות
דעת בשאלה אם להמשיך בהפעלת הכיתה בבית הספר.
  		 11.8.2
  
12. מפרטי בטיחות למבנים של בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים, בתי הספר
התיכוניים העיוניים וגני הילדים
אישור התכנון, קבלת המבנה, שינויים ושיפוצים  12.1
  
אישור התכנון  12.1.1
  
התכניות של כל מבנה בן יותר מקומה אחת המיועד לשמש מוסד חינוך טעונות אישור
בטיחות מיוחד מטעם מינהל הפיתוח במשרד החינוך.  		  
קבלת המבנה עם גמר הבנייה  12.1.2
  
הרשות המקומית תוודא כי בנייני מוסדות חינוך חדשים הנבנים בתחומה ייבנו על פי
ת"י 413: עמידות מבנים ברעידות אדמה ותבצע פיקוח של מהנדסי בניין
וקונסטרוקציה.  		 א.   
המבנה הגמור של בית-הספר, על כל מערכותיו, יימסר לשימוש רק לאחר ביקורת
אמינות ובטיחות וקבלת אישור בכתב מטעם מהנדס הרשות המקומית.
  		 ב.   
באישור חייב להיאמר, כי המבנה הוקם בהתאם לתכניות המאושרות, כי הוא עומד
בדרישות הבטיחות, כי כל הפסולת, חומרי הבנייה שנותרו, הציוד וכו' פונו על-ידי
הקבלן, וכי המבנה כשיר לקליטת תלמידים.  		 ג.   
האישור יועבר לממונה הבטיחות במחוז, והעתק שלו יועבר למינהל הפיתוח בלשכה
המחוזית של משרד החינוך.  		 ד.   
רק לאחר קבלת האישור של מהנדס הרשות, כאמור לעיל, יאושר אכלוס בית-הספר.  ה.   
בנייה ושיפוצים בתחום של מוסד חינוך קיים  12.1.3
  
מחלקות ההנדסה של הרשות המקומית תתכננה את עבודות הבנייה והשיפוצים בבניין
בית-הספר לפי לוח זמנים ובשיטות עבודה וארגון שימנעו מטרדי בטיחות ורעש
לתלמידים.  		 א.   
על הקבלן לנקוט אמצעי בטיחות אלה:  ב.   
1) דרכי הגישה אל אתר הבנייה לצורך הובלת חומרים וציוד תופרדנה מהכניסה
לבניין ולחצר בית-הספר.  		    
2) אתר הבנייה ושטחי אחסון החומרים והציוד יופרדו ממקומות השהות והתנועה
של התלמידים על-ידי גדר-לוחות מלאה, אטומה ויציבה, ועלייה שילוט-אזהרה
מתאים. גובה הגדר יהיה 2 מ' לפחות.  		    
3) כל המפגעים הבטיחותיים, לרבות ציוד, חומרי בנייה ופסולת, יסולקו לפני
מסירת המבנה.  		    
הרשות המקומית אחראית להכללת הדרישות המפורטות בסעיף הקודם בחוזה עם
הקבלן. מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית אחראית לפיקוח על ביצוען של הוראות
אלה.  		 ג.   
לפני שיימסר המבנה לשימוש בית-הספר, תבוצע בו ביקורת יסודית על-ידי מחלקת
ההנדסה של הרשות המקומית, בשיתוף עם מנהל בית-ספר, כדי לוודא שהמקום נקי
ופנוי מכל מטרד בטיחותי. לביקורת כזו מומלץ להזמין את מדריך הבטיחות.  		 ד.   
סקר הרשות לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה  12.1.4
  
הרשות המקומית תבצע סקר מבנים קיימים של מוסדות חינוך לעמידותם בפני רעידת
אדמה, ותסווג את המבנים על פי עמידותם בפני רעידות אדמה. הסקר יבוצע על ידי
מהנדסי בניין וקונסטרוקציה.
  		 א.   
הרשות המקומית תוודא כי בנייני מוסדות חינוך חדשים הנבנים בתחומה ייבנו על פי
תקן ישראלי 413: עמידות מבנים ברעידות אדמה, ותדאג לפיקוח של מהנדסי בניין
וקונסטרוקציה.  		 ב.   
תוצאות הסקר תועברנה לממונה הבטיחות במחוז, והעתק שלו יועבר למינהל הפיתוח
בלשכה המחוזית של משרד החינוך.  		 ג.   
מסמכים ושמירתם  12.1.5
  
כל תכניות הבניין לסוגיהן (תכניות ההגשה לצורך היתר הבנייה, תכניות העבודה של
הבניין, מערכות המתקנים, הצינורות וכו'), וכן כל האישורים שניתנו על-ידי הרשויות
המוסמכות תוך כדי הליכי הרישוי והבנייה, יישמרו בשני העתקים במחלקת ההנדסה
של הרשות המקומית, החייבת בשמירתם כל עוד הבניין משמש לצורכי ציבור. העתק
נוסף יישמר אצל אדריכל הבניין.  		 א.   
כל שינוי או תוספת בבניין בית-הספר, במערכות מתקניו או בצנרת שלו יסומן ויעודכן
בתכניות המופקדות במחלקת ההנדסה של הרשות המקומית.
  		 ב.   
מגרש בית הספר וסביבתו  12.2
  
מיקום המגרש  12.2.1
  
בית-הספר, בעיר ובכפר, ימוקם אך ורק בתחומי האזור המיועד למגורים ובהתאמה
עם תכניות-בניין מאושרות כחוק. כל הצעת מיקום טעונה אישור בכתב מטעם מינהל
הפיתוח או מטעם רשויות מוסמכות אחרות.  		 א.   
בית-הספר ימוקם בסביבה שקטה, נקייה ובטוחה, בתנאים אקלימיים נוחים ובתנאי
אור ואוורור טבעיים וטובים.  		 ב.   
בית-הספר ימוקם על מגרש ששטחו ומבנהו יאפשרו את תכנונו ואת בנייתו של המבנה
בהתאמה למפרט המאושר ולפי פרוגרמות ומפרטים מחייבים (ראה חוזר מיוחד א',
התשמ"ח, "פרוגרמות לתכנון גני-ילדים ובתי-ספר").  		 ג.   
מומלץ למקם את בית-הספר קרוב ככל האפשר לשטח ציבורי פתוח, כגון גן ציבורי,
פארק, שטח ירוק וכדומה, כדי לאפשר לתלמידים גישה נוחה למקומות אלה, ללא
חציית צירי תנועה מוטורית.
  		 ד.   
הסביבה  12.2.2
  
יש להרחיק ככל האפשר את מבנה בית-הספר מאזורי תעשייה ומלאכה, ממקורות
רעש, צחנה, זיהום אוויר, אבק וגזים, ממפעלים וממחסנים שיש בהם סיכונים
פוטנציאליים, ממתקני ביוב, מאגני חמצון, ממקווי-מים וממקומות אחרים העלולים
להיות מפגעי בטיחות או גיהות, ובכלל זה מבנים סמוכים ושכנים.  		 א.   
המרחק המזערי בין גבול המגרש שבית-הספר בנוי עליו לבין מקום - מקורה או לא
מקורה - ששטחו עולה על 50 מ"ר, ובו חומרים מסוכנים (נפיצים, מתלקחים, רעילים,
רדיואקטיביים) או חלל בעל מטען-אש העולה על 5 טונות דלק או גז או תחנת דלק מכל
סוג שהוא - המרחק המזערי ממקומות אלה יהיה 80 מ'. במקרה של תחנת דלק יימדד
המרחק בין המשאבה הקרובה ביותר לפינת מבנה בית הספר הקרובה אליה (ראה
תמ"א 18).  		 ב.   
אין למקם מוסד חינוך מתחת לקו חשמלי עילי, בין של מתח גבוה ובין של מתח נמוך,
או במקום שחוצים אותו קווי חשמל תת-קרקעיים של מתח נמוך או מתח גבוה, אלא
אם כן הקווים האמורים נתונים בתוך צינורות.  		 ג.   
אין להעביר קו מתח חשמל בקרבת בית הספר, ויש לנהוג לפי הוראות "חוק החשמל".  ד.   
אין לבנות בורות חלחול (ספיגה) בתוך שטח המוסד החינוכי. אם קיים בור חלחול, יש
לסתום אותו או לגדרו ולמנוע גישה אליו ולשלטו בשלט "סכנה, בור חלחול (ספיגה)!".  		 ה.   
תנועה ודרכי גישה  12.2.3
  
דרכי הגישה אל בית-הספר וממנו תאפשרנה תנועה ללא חציית עורקי תחבורה
ראשיים, צמתים, מסילות-ברזל, נתיבי-מים וכל מעבר אחר שאינו מוסדר מבחינת
הבטיחות בדרכים.  		 א.   
יש לאפשר גישה לבית-הספר ויציאה ממנו דרך פסי ירק, שדרות, גנים וכו', או דרך
שבילים להולכי-רגל, או לפחות דרך רחובות צדדיים, רצוי חד-סטריים.  		 ב.   
שבילי הגישה והמדרכות הגובלים בחצר מוסד החינוך יהיו סלולים, מרוצפים או
כבושים.
  		 ג.   
בתחנת ההסעה יהיה רציף המתנה ומעקה בטיחות אשר יוליך את התלמידים אל פתח
רכב ההסעה. ייסלל כביש שיאפשר תמרון סיבובי מלא של אוטובוס ללא נסיעה
בהילוך אחורי, כולל סובה.  		 ד.   
כל תחנת הסעה בבית-הספר טעונה אישור מטעם מהנדס התנועה המחוזי במשרד
התחבורה.  		 ה.   
תנאי הקרקע והתנאים הטופוגרפיים  12.2.4
  
יש להקים את בית-הספר על מגרש יציב ובשטח שאין בו סכנת מפולת, גלישה קרקע או
סלעים.  		 א.   
דרכי הגישה אל בית-הספר תהיינה, במידת האפשר, בקו גובה ישר ואחיד ובשיפוע
שאינו עולה על 12.5%, אפילו תתארכנה הדרכים בשל כך.  		 ב.   
רצוי למקם את בית-הספר במגרש ששיפועו אינו עולה על 20%.  ג.   
מקורות של רעשים סביבתיים
יש לדאוג לתנאים אקוסטיים סבירים בבית הספר. אם יש בקרבת בית הספר מקור רעש
חריג (כביש ראשי, מסלול מטוסים וכד'), יש להסתייע בחוות דעת של מהנדס אקוסטיקה
מורשה לשם פתרון הבעיה.
  		 12.2.5
  
תנאי אקלים ותאורה*  12.3
  
רווחה אקלימית  12.3.1
  
יש ליצור תנאי רווחה אקלימית בבניין ובחצר של בית-הספר, לשם הבטחת בריאותם
של התלמידים ושל אנשי הסגל.  		 א.   
בתנאי לחות יחסית של 40%‎-60% יש לספק טמפרטורה של 22‎-18 מעלות צלסיוס
בפנים הבניין. בתנאים של נשיבת רוח יש לספק טמפרטורה של 26‎-21 מעלות.  		 ב.   
בכל מקרה שהטמפרטורות נמוכות או גבוהות מהנאמר לעיל יש להתקין בבניין
בית-הספר מערכות קירור וחימום. המערכות תאושרנה על-ידי מהנדס מורשה.  		 ג.   
על המתכנן לבחור בחומרים ובשיטות בנייה המתאימים לתנאי האקלים המקומיים,
וזאת מבחינת המיקום הגיאוגרפי והטופוגרפי, כיווני הרוחות ומאפיינים נוספים.
  		 ד.   
בחודשי הקיץ ובעונות המעבר יש הכרח ברוב חלקי הארץ להגן על פנים בית-הספר
מפני רוחות שרב ומפני קרינה ישירה של השמש, בעיקר בשעות שלפני הצהריים
ומכיוון מזרח. הגנה כזו (הצללה) תהיה חלק מתכנון הבניין. יש לדאוג שהיא תיבנה
באופן שלא יהיה אפשרי לטפס עליה או באמצעותה.  		 ה.   
יש להשתמש בצמחייה ובתכנון בצורה הנכונה, כדי לשפר את מאזן הקרינה, את
טמפרטורות האוויר, את תנאי הרוח ואת תנאי הלחות והצל בחצר בית-הספר ובבניין
עצמו.  		 ו.   
לשם הבטחת רווחה אקלימית מומלץ להתקין מערכות קירור וחימום לבית-הספר
בהתאם לחלוקה הגיאוגרפית הכללית הזו:  		 ז.   
1) בשפלת החוף - חימום וקירור (אוורור מכאני או על ידי מיזוג אוויר)     
2) באזור ההר - חימום     
3) במדבר - חימום וקירור     
4) בערבה ובבקעת הירדן - קירור.     
למשרד החינוך יש מדיניות הקובעת שבאזורים שגובהם מעל 600 מ' חובה לתכנן
חימום.  		  
יש להבטיח תנאי אוורור טבעיים טובים ככל האפשר בבניין בית-הספר, הן על-ידי
הצבתו הנכונה בסביבתו הפיזית המיידית והן על-ידי אוורור מפולש במסדרונותיו
ובחדריו.  		 ח.   

* כל הנושאים בסעיף זה ייבדקו על ידי האדריכלים והמהנדסים היועצים של משרד החינוך.
אור טבעי  12.3.2
  
מיקומו ואופן הצבתו של הבניין צריכים לאפשר לאור הטבעי לחדור לכל חדרי
הלימודים, לרבות חלקיהם הפנימיים.  		 א.   
האור הטבעי הרצוי אינו זה המתקבל בקרינה ישירה, אלא על-ידי אור מוחזר המפוזר
בעוצמה הדרושה. תאורה כזאת מונעת סנוור או אור בלתי-מספיק.  		 ב.   
יש למנוע קרינה ישירה של השמש לתוך חדרי הלימוד, הגורמת להעלאת הטמפרטורה
ולסנוור.  		 ג.   
יש לתכנן את התאורה הטבעית באופן שהיא תהיה משמאלם של התלמידים.
  		 ד.   
עוצמת התאורה הטבעית הדרושה בבית-הספר היא:  ה.   
כיתות לימוד: 500‎-400 לוקס  1)   
חדרי טבע וחדרי מלאכה: 700‎-300 לוקס  2)   
ספרייה: 600‎-400 לוקס  3)   
אולם התעמלות: 300 לוקס  4)   
חדר אוכל ומטבח: 300‎-200 לוקס  5)   
פרוזדורים, חדרי מדרגות ושירותים: 200‎-150 לוקס.  6)   
בהעדר עוצמת תאורה טבעית כזו יש להשלימה באמצעות תאורה מלאכותית.  ו.   
שטח החלונות חייב להיות לפחות 20% משטח הרצפה. מיקומם וכיוונם חייבים לספק
את הדרישות הנובעות מעוצמת התאורה ומאופן חלוקתה ופיזורה.  		 ז.   
לא יותקנו חלונות בקיר הנמצא מול פני התלמידים, כדי למנוע את סנוורם וכדי
לאפשר להם לראות את הלוח.
  		 ח.   
חצר בית הספר  12.4
  
המגרש וחלוקתו  12.4.1
  
הנחיות והצעות לחלוקת המגרש תתקבלנה מאדריכל יועץ של משרד החינוך.   
תיחום חצר בית-הספר  12.4.2
  
כניסות ומיקומן, מעקי בטיחות  א.   
בחצר של בית-ספר שלומדים בו 800 תלמידים ומעלה חובה להתקין שני שערי
כניסה ויציאה, וכן שער נפרד לצורכי משק (מטבח, איסוף אשפה, הכנסת ציוד
וצרכים אחרים). רוחב שערי היציאה הכולל יהיה 7 מ' לפחות.  		 1)   
בחצר בית-הספר שמספר תלמידיו פחות מ-800 מותר להתקין שני שערים, אחד
מהם שער ראשי והשני לצורכי משק וחירום. רוחב סך כל הפתחים יחושב
ביחידות של 0.55 מ' לכל 60 נפשות הנמצאות במוסד החינוך.  		 2)   
מיקום הכניסות ותכנונן חייבים להבטיח יציאה בטוחה מחצר בית-הספר. לשם
כך תואט היציאה על-ידי שבירת ציר התנועה
  		 3)   
הישיר מהחצר לעבר הכביש, באופן שתיכפה בלימת הריצה בעת היציאה.
במקרים שבהם הכניסות ממוקמות מול יציאה לאזור עם תנועה מוטורית תוגן
היציאה באמצעות מעקה בטיחות שייקבע בשפת המדרכה, מול שער היציאה, על
שפת הכביש. אורכו של מעקה-הבטיחות יהיה 10 מ', וגובהו מטר אחד. שלביו
יהיו אנכיים, והרווחים ביניהם לא יעלו על 30 ס"מ.  		  
צירי התנועה מבניין בית-הספר לעבר שערי היציאה מהחצר ייחשבו מסלולי
מילוט לכל דבר. אין לחסום צירי תנועה אלה, ויש להבטיח תנועה שוטפת ככל
האפשר מפתח המבנה אל שערי היציאה.  		 4)   
הגישה מהרחוב או ממגרש החנייה אל שער-כניסה אחד, לפחות, תהיה במישור
אופקי או באמצעות רמפה, לנוחותם של מורים ותלמידים נכים, בהתאם
לדרישות המפורטות ב"חוק הנכים".  		 5)   
שערים  ב.   
רוחבם הכללי של שערי היציאה יחושב כמפורט ב-א 1 ו-2 לעיל.  1)   
רוחבו של שער יציאה שאינו מיועד לכניסת רכב לא יעלה על 2.20 מ', ולא יפחת
מ-1.20 מ'.  		 2)   
רוחב שער הכניסה לצורכי משק יהיה 3 מ' לפחות, כדי לאפשר כניסה נוחה של
כלי-רכב, לפריקה או לטעינה.  		 3)   
פתיחת אגפי (כנפיים) השערים תהיה כלפי חוץ, בזווית פתיחה של 900. בשום
מקרה לא ייפתחו אגפי השערים הראשיים מעבר לגבול המגרש, גם אם לצורך כן
יידרש תכנון גומחה מתאימה בשער אשר תכיל את הכנפיים. אם שער הכניסה
נמצא בשולי המגרש, כנפי השער יכולות להיפתח כלפי פנים.  		 4)   
השער ייבנה באופן שימנע אפשרות של טיפוס עליו או זחילה מתחתיו, וגובהו
יהיה 2.20‎-2 מ'. גובה פתח הכניסה בשער המשק לא יוגבל לגובה השער, אלא
יאפשר כניסה של משאיות בגובה של 3.5 מ' לפחות.  		 5)   
פרזול השער יכלול סגר ומנעול הניתנים להפעלה מבפנים ומבחוץ, עם אפשרות
לקביעת השער במצב פתוח בעת הצורך.  		 6)   
לא תותרנה מתיחת תיל דוקרני או קביעת יתדות בעלי קצוות חדים מעל השער,
חוץ מאשר במקרים שבהם הדבר ייעשה לפי הוראות הביטחון.
  		 7)   
השער הראשי בבית הספר יאפשר שילוב של עמדת שומר בתצפית טובה וגישה
נוחה לתפעול השער. אם שער בית הספר נמצא במבנה עצמו, תתוכנן עמדת שומר
במבואת הכניסה אשר תאפשר לו תצפית טובה ותפעול נוח של תהליך הבדיקה.  		 8)   
גידור  ג.   
חובה לגדר את מגרש בית-הספר מכל עבריו. גובה הגדר יהיה 2 מ' לפחות,
ממדרך כף הרגל ועד הקצה העליון של הגדר, משני צדדיה. במקרים שבהם יש
משטח דריכה כלשהו שאפשר לטפס ממנו יימדד גובה הגדר ממשטח הדריכה.
מבנה בית הספר עצמו יכול לשמש גדר, בתנאי שאין חלונות של חדרי לימוד
בקומת קרקע הפונים לשטח שמחוץ לתחום המגודר.  		 1)   
אסור בהחלט להקים בבית-הספר גדרות ובהן תיל דוקרני שהתלמידים עלולים
להיפגע ממנו.  		 2)   
גדר בנויה (מבטון, מבלוקים, מחלקים טרומיים וכו') טעונה תכנון הנדסי,
להבטחת יציבותה.  		 3)   
גדר סורגים יש לייצב בבסיס בטון. הסורגים יהיו אנכיים, במרווחים של לא יותר
מ-10 ס"מ בין סורג לסורג (נטו) ובחוזק הדרוש למניעת כיפופים. הסורגים
והפרופילים האופקיים של הגדר, הן בקצה העליון והן סמוך לקרקע, יהיו בחוזק
שווה, לפחות, לזה של צינור פלדה בקוטר של ".1.5  		 4)   
גדר רשת חייבת להיות מתיל בקוטר מזערי של 3 מ"מ, מגולוון או מצופה חומר
פלסטי חזק ועמיד. משבצות הרשת תהיינה בגודל 4‎-3 ס"מ, כדי למנוע אפשרות
של טיפוס עליה. הקצה התחתון של הרשת ישוקע בקרקע או יחובר אל בסיס
בטון או לפרופיל אופקי סמוך לקרקע. הקצה העליון לא יהיה חופשי, כי-אם
יחוזק בפרופיל ברזל אופקי.  		 5)   
גדר חיה אינה יכולה בשום מקרה לבוא במקום סוגי הגדרות המפורטים לעיל,
אלא כתוספת נוי בחצר בית-הספר. עליה להיות עבותה די הצורך כדי למנוע גישה
לגדר בית-הספר. שיחי הגדר החיה יהיו בלתי-דוקרניים, בעלי ענפים גמישים,
ולא יהיו בהם חלקים רעילים.  		 6)   
חנייה  ד.   
שטח החנייה לרכב מנועי לצורכי בית-הספר יהיה מחוץ לחצר המוסד. הגישה
בכלי-רכב אל שטח החנייה תהיה ישירה מבחוץ; היא
  		 1)   
לא תעבור בתחום מגרש בית-הספר ולא תחצה צירי תנועה של תלמידים.   
במקומות שבהם התלמידים מרבים להשתמש באופניים יוקצה שטח בתחום חצר
בית-הספר לסככת חנייה לאופניים. הגישה באופניים אל הסככה תהיה ישירה
מבחוץ, ולא תחצה צירי תנועה של התלמידים. חניית האופניים תהיה על-פני
הקרקע בלבד. לא תותר הקמת מתקני תלייה לאופניים.  		 2)   
החצר ותכולתה  12.4.3
  
תכנון החצר וארגונה  א.   
תכנון החצר וארגונה צריכים להבטיח אפשרות תנועה ופעילות של תלמידים
בתנאי בטיחות מרבית. יש להביא בחשבון את צורכי הבטיחות של התלמידים,
וכן גורמים פיזיים בסביבה המיידית של מגרש בית-הספר, לרבות מבנהו
הטופוגרפי, גורמים אקולוגיים ותנאי האקלים.  		 1)   
בתכנון החצרות בבית הספר יש להימנע מיצירת מקומות מסתור המקשים על
פיקוח ושליטה.  		 2)   
ארגון החצר יבטיח תנאים נוחים לפינויה המהיר במקרי חירום, וכן גישה נוחה
לצוותי הצלה ולרכב כיבוי.  		 3)   
אין להציב עמודים בשטח החצר שלא לצורך הכרחי, אולם עמודים קיימים,
המשמשים לתליית אבזרים שונים, שקוטרם פחות מ-30 ס"מ, יצוידו
בזרועות-טיפוס החל בגובה של 2.5 מ' ועד לחלקם העליון.  		 4)   
אין להציב מתקנים והתקנים כמו אנטנות ויחידות טרנספורמציה בשטח החצר
אלא לצורך הנובע מארגון החצר ומתפקידיה. מתקנים והתקנים אחרים שאינם
חלק אורגאני מארגון החצר ומתפקידיה יגודרו באופן שימנע גישה אליהם או
טיפוס עליהם.  		 5)   
החצר תהיה נקייה ופנויה ממפגעי בטיחות, ולא יישארו בה פסולת בניין או בורות
לאחר עבודות בנייה או שיפוצים.  		 6)   
מפלסים בחצר  ב.   
מבנה המפלסים  1)   
א)אישר משרד החינוך את מיקומו של בית-הספר במגרש שאינו מישורי, יש
לתכנן את החצר במפלסי גובה שונים,
שימתנו את השיפוע ויאפשרו פיתוח חלקי חצר מישוריים, הקמת מתקנים ומילוי כל שאר תפקידיה של
החצר.
  		  
ב)בניית המפלסים בהפרשי גובה תיעשה באמצעות קירות תומכים. המפלסים
יעובדו בצורת מדרגים (טרסות) או שיפועי-קרקע, שיישתלו בהם דשא או צמחים
מייצבי קרקע אחרים, על-פי תכנון וחישוב של מהנדס אזרחי מורשה.  		  
ג)במדרגים העשויים באמצעות מסלעות אין להשתמש בסלעים שגובהם המרבי
300 .  		  
ד)מבנה המפלסים יהיה יציב וחזק, וימנע גלישת קרקע ודרדור אבנים.   
ה)במבנה המפלסים יינקטו אמצעים לניקוז מי הגשמים משיפועי הקרקע שמעל
למגרש בית-הספר ומן המפלסים שבמגרש עצמו, לשם מניעת סחף והצפות בחצר
ובבניין.  		  
מעברים בין המפלסים  2)   
א)הפרש גובה בין המפלסים העולה על 50 ס"מ מחייב התקנת מעקה-מגן יציב
בגובה של 1.1 מ' לפחות, או פתרון גנני ההופך את הפרש הגובה לשיפוע קרקע
ביחס של 1:3 לפחות.  		  
ב)בכל בימה חיצונית שגובהה עולה על 60 ס"מ (ראה חוק התכנון והבנייה) חובה
להתקין מעקה-מגן הניתן לפירוק בזמן הצגה: אפשרי גם פתרון של גינון
מאלמנטים אנכיים, בצורה שאינה מאפשרת טיפוס וישיבה על הצמחים.  		  
ג)שבילי ההליכה והמעברים שבין המפלסים השונים בחצר יהיו בשיפוע מרבי של
8%, תוך צמצום אופטימאלי של מספר המדרגות, גם אם יוארכו בשל כך דרכי
התנועה.  		  
ד)במקרה שיהיה צורך להתקין מדרגות, לא יפחת מספרן מ-3, ולא יעלה על 14
במהלך אחד (ובגני ילדים לא יעלה על 12 מדרגות במהלך אחד). מידותיהן: הרום
עד 15 ס"מ, ורק במקרים מיוחדים עד 16 ס"מ; השלח יחושב בהתאם לנוסחה
זו: 2 רומים + שלח אחד = 63‎-61 ס"מ.  		  
ה)שבילים משופעים אלו, עם או בלי מדרגות, ייבנו בקווים לא ישרים, באופן
שלא תתאפשר ריצה מהירה מהחצר.
  		  
שבילים ושטחים מרוצפים  ג.   
השבילים משערי הכניסה לבניין, דרכי הגישה והשטחים בחצר - כל אלה יהיו
סלולים או מרוצפים, ופניהם מחוספסים, למניעת החלקה.  		 1)   
שביל הגישה משער הכניסה לבניין יהיה ברוחב השווה לרוחבו של שער הכניסה
כשזה פתוח לגמרי. בשום מקרה לא יפחת רוחב השבילים בחצר בית-הספר
מ-1.20 מ'.  		 2)   
שטחים מרוצפים לצורכי משק (ביתן אשפה, גישה לרכב, שטחי אחסון וכו')
ירוצפו או ייסללו, ויהיו בעלי שיפוע מזערי של 2% בכיוון נקודות הניקוז.  		 3)   
מגרשים ומתקנים לפעילות גופנית  ד.   
מגרשי ספורט  1)   
א)מתקני ספורט ייבנו לפי תקנים בין לאומיים או אירופיים הקיימים במכון
התקנים.  		  
ב)התקנת מתקן לחינוך גופני בחצר בית הספר (ובכלל זה מתקני טיפוס ותלייה,
שערי כדורגל, מתקני כדורסל ומתקני חצר אחרים) תאושר תחילה על ידי המפקח
על החינוך הגופני ותיעשה בתיאום עם הרשות המקומית.  		  
ג)המתקנים ימוקמו בצדי החצר, במרחק מתאים מן הגדר, מעצמים בולטים
וממתקן סמוך (בהתאם לסוג המתקן).  		  
ד)עצמים בולטים, כגון ברזיות, הידראנטים, עמודי תאורה, לוחות חשמל וכיו"ב,
יורחקו משולי מגרשי הספורט.  		  
ה)אין להתקין מתקני חצר מתחת לחוטי חשמל או בקרבתם.   
ו)רגלי המתקנים יעוגנו בקרקע בסיסי בטון. הקצה העליון של בסיס הבטחון חייב
להימצא 30 ס"מ מתחת לפני הקרקע. שערי הכדוריד, הדרוגרגל ומתקני
הכדורסל חייבים להיות מעוגנים בקרקע.  		  
ז)המתקנים ייבנו מחומר חזק ובלתי שביר. החלקים האמורים לבוא במגע עם
התלמידים יהיו חלקים ומעוגלים במידת האפשר.  		  
 ח)מתקנים העשויים פלדה או צינורות מחלידים יהיו צבועים.  
ט)גופי התאורה מעל מגרשי ספורט יהיו מוגנים ברשתות ועשויים מחומרים בלתי
שבירים ועמידים בפני מים.  		  
י)מגרשים הגובלים במדרונות, בכבישים או בחלקים מזוגגים של הבניין יגודרו
בגדר בגובה 4 מ'.  		  
יא)לקראת פתיחת שנת הלימודים תיערך בדיקה שגרתית של מצב המתקנים על
ידי מומחה יועץ בטיחות מטעם הרשות המקומית. בכל מקרה של קלקול תדאג
הבעלות לתיקון מיידי.  		  
יב)השימוש במתקן גלישה מסוג "אומגה" אסור.   
יג)המשטח של מגרש הספורט יהיה על גבי תשתית איתנה, ללא בליטות ושקעים,
ויהיה עשוי מחומרים שימנעו החלקה או פציעה במקרה של נפילה.  		  
אולמות ספורט
אולמות ספורט ייבנו על פי תקנים בין לאומיים או אירופיים הקיימים במכון
התקנים.  		 2)   
מתקני ספורט ושל"ח  3)   
א)כל המתקנים חייבים לעמוד בתקנים המקובלים של מכון התקנים הישראלי.
על הרשות/הבעלות על המוסד לדאוג לקבל אישור בטיחות להפעלת המתקן
מהגורם המוסמך לכך. מתקני של"ח יעמדו בתקנים שנקבעו על-ידי הפיקוח על
הוראת של"ח.  		  
ב)מיקומם וקביעתם של המתקנים מבחינת הבטיחות טעונים אישור של מהנדס
מומחה לנושא של מתקני ספורט.  		  
ג)ביסוס מתקנים הטעונים עיגון בקרקע טעון חישוב של מהנדס בניין.   
ד)מתקני קפיצה וגלישה, וכן מתקנים שקיימת סכנת נפילה מהם, כגון מתקני
טיפוס, מתח וכד', שיותקנו מחוץ לאולמי ספורט ובתוכם - שטחם ירופד בשכבת
חול בעומק של 30 ס"מ, לפחות, שתכסה גם את נקודות העיגון בקרקע, או בכל
חומר בולם אחר המתאים למתקן ואשר אושר על ידי מכון התקנים הישראלי.  		  
ה)כל מערכת האינסטלציה החשמלית תותקן בגובה 1.80 מ' לפחות. אבזרי
החשמל (שקעים ומפסקים) יהיו מטיפוס "אנטי ונדל". נורות החשמל תהיינה
  מוגנות מפגיעת כדורים.		  
ו)התקנות חשמל ארעיות באולם ההתעמלות לצרכים שונים (הצגות, מסיבות
וכד') תבוצענה באופן שלא תפרענה לפעילות התלמידים ולא תסכנה אותם.  		  
ז)אחזקת המתקנים ואבטחת אמינותם תהיה בהתאם לתקנים הרלוונטים
הקיימים ולהוראות שפורסמו על-ידי
היצרנים - כל זה בפיקוח של הרשות המקומית.  		  
ח)המתקנים ישרתו את הקהילה בשעות אחר-הצהריים, ולכן עליהם לענות גם על
דרישות הבטיחות התואמות את שכבת הגיל המבוגרת.  		  
שטח בילוי בהפסקות  ה.   
השטח המשמש לבילוי התלמידים בהפסקות ייבדק פעם ב-3 חודשים וייושר לפי
הצורך.  		 1)   
אין לגדור עצים או חלקים מהחצר, בשטח המשמש לבילוי תלמידים בהפסקות,
בגדר תיל או בכל צורת גידור אחרת העלולה לפגוע בתלמידים במרוצתם.  		 2)   
נוסף לשטחי הצל של הבניינים עצמם יותקנו שטחי צל על-ידי נטיעות וסככות
בשיעור של 15% לפחות משטח החצר נטו.  		 3)   
מתקני משק ואשפה  ו.   
מתקן לאיסוף אשפה ימוקם בגבול המגרש, הרחק ככל האפשר מבניין בית הספר
ומאזורי תנועה ופעילות של תלמידים.  		 1)   
תוכשר גישה נוחה למתקן האשפה בשביל עובדי הניקיון של הרשות המקומית,
באופן שלא יצטרכו להיכנס, ברכבם או בלעדיו, לתחום בית-הספר.  		 2)   
מתקני משק, מחסנים וכו', שיש בהם סיכונים בטיחותיים, יצוידו בסידורי נעילה
באמצעות מנעולים מתאימים.  		 3)   
מערכות שירות (ביוב, ניקוז, השקיה, מי-שתייה)  ז.   
מערכות הביוב והסידורים התברואיים יותאמו לדרישות של תקנות משרד
הבריאות ומשרד הפנים (הוראות למתקני
תברואה - הל"ת). כל עבודות הביוב והניקוז תבוצענה בהתאם לדרישות
  המפרטים העדכניים.		 1)   
תאי ביקורת, ברכות הסתעפות, מגופים וכו' יותקנו בשטח בית-הספר באופן
שפניהם יהיו בגובה פני הקרקע, בלי ליצור בליטה או שקע. חסר מכסה או
התקלקל - יש להתקינו או לתקנו בדחיפות. מוני-מים, ברזים וכד' יותקנו בצמוד
לקירות הבניין או לגדר, במרחק של 30 ס"מ לכל היותר מהם.  		 2)   
כל הצינורות של מערכות השירות המפורטות לעיל יוטמנו בקרקע בעומק של 30
ס"מ לפחות.  		 3)   
השקיית שטח נוי, נטיעות והשטח המיועד לשיעורי חקלאות תיעשה אך ורק
על-ידי ממטרות מיטלטלות ועל ידי צינורות מים גמישים, שיחוברו לברזים
המותקנים ליד הגדרות. הממטרות תופעלנה רק לאחר שעות הלימודים.  		 4)   
ברזיות מי-שתייה תותקנה בקרבת שטחי הפעילויות של התלמידים, במקום מוצל
ומרוחק ממעברים ומצירי תנועה. הברזים יהיו מטיפוס סניטארי ללא מגע פה
אדם, ויותקנו בתוך שקערוריות בעומק 5‎-3 ס"מ, כדי למנוע שבירת שיניים.  		 5)   
מתקן השתייה יאפשר גישה נוחה לתלמידים בני כל הגילים. המרחק בין ברז
לברז יהיה 50 ס"מ, לפחות. מספר הברזים יהי לפי שלושה ברזים לכל מאה
תלמידים, לפחות. מתקן השתייה לא ירוצף באבן חלקה וכד', כדי למנוע החלקה.
השרת ידאג שהברזים בכל ברזייה יהיו במצב תקין.  		 6)   
מכלים וצנרת למערכות אנרגטיות (דלק, חשמל)  ח.   
סוללת מכלי גז לבישול תותקן רחוק ככל האפשר מאזורי הפעילות והתנועה של
התלמידים ובהתאם להוראות התקן הישראלי העדכני. המכלים יותקנו במקום
פתוח ומאוורר, על גבי משטח בטון ישר המוגבה כ-10 ס"מ מפני הקרקע, מגודר
ברשת יציבה ומקורה בגגון, עם פשפש לנעילה במנעול תלייה. המפתחות יהיו
במזכירות בית-הספר ובידי השרת.  		 1)   
מרכזיית גז למתקני הסקה תותקן במכל תת-קרקעי, לפי הוראות התקן הישראלי
ובהתאם לדרישות חוק הגז ותקנותיו המעודכנות. סביב מקום המכל תותקן
גדר-רשת בגובה של 1.80 מ', לפחות, עם פשפש ועם מנעול תלייה. המכל ייקבע
במקום רחוק מאזורי הפעילות והתנועה של התלמידים וקרוב לגדר המגרש,
  באופן שימולא מבחוץ, בלי שמכלית הגז תיכנס לחצר.		 2)   
במקרה שהתצרוכת השוטפת של מערכת ההסקה בשיא צריכתה (כשכל מכשירי
ההסקה במערכת מופעלים במלואם) קטנה מ-3 ק"ג לשעה, מותר להתקין
מרכזייה על-קרקעית, בצורת סוללת מכלים בני 48 ק"ג. סוללה כזו תותקן
בהתאם להוראות הבטיחות המפורטות לעיל, אולם גם במקרה זה עדיף להתקין
מכל תת-קרקעי כנאמר לעיל.  		  
מכל סולר לצורכי הסקה יותקן לפי הוראות התקן הישראלי המעודכנות
וההוראות המעודכנות של המפרט הכללי למתקני הסקה. מכל דלק עילי יותקן על
גבי בסיס ישר, המוגבה 10 ס"מ מעל פני הקרקע, ויגודר ברשת יציבה וחזקה,
בגובה של 1.80 מ', עם פשפש ועם מנעול מתאימים. המכל יותקן רחוק ככל
האפשר מאזורי הפעילות של התלמידים וקרוב לגבול המגרש, באופן שהוא ימולא
מבחוץ, בלי שמכלית הדלק תיכנס לחצר. בין המכל לבניין יהיה מרחק מזערי של
5 מ'.  		 3)   
מכל הנפט לצורכי הסקה יהיה תת-קרקעי, אולם אם קיבולו קטן מ-500 ליטר,
הוא יכול להיות גם על-קרקעי. יתר הוראות הבטיחות הן כמפורט לעיל. משאבת
הדלק תותקן בקרבת מכל הדלק, בארגז עשוי פח-פלדה מגולוון וצבוע אדום, נעול
במנעול מתאים, ובו סידורי אוורור מוגנים מחדירת מים.  		 4)   
בכל מקרה של הקמת מכל על-קרקעי יש לבנות קירות-איגום בנפח של
המכל+10%, בהתאם לקובץ תקנות 2486 - "חוק התכנון והבנייה,
תשכ"ה-1965, תקנה בדבר התקנת תנורי הסקה דירתיים ומתקנים לדלק נוזל" -
ובהתאם להוראות מכון הנפט הישראלי, תקנות בדבר אחסנת נפט.  		 5)   
כל צינורות ההזנה למערכות האנרגטיות יותקנו בעומק של 60 ס"מ מתחת לפני
הקרקע.  		 6)   
כבל ההזנה החשמלי לבניין בית-הספר יהיה תת-קרקעי, ויותקן בהתאם להוראות
"חוק החשמל, תשי"ד-1954", המעודכן ליום ההתקנה.  		 7)   
אין למקם תחנת טרנספורמציה בתחום המוסד החינוכי. אם קיימת תחנת
טרנספורמציה שהותקנה על ידי חברת החשמל, היא תגודר באופן שתימנע גישת
תלמידים אליה. המרחק המזערי בין התחנה לגדר סביבה יהיה מטר אחד.
  		 8)   
 
המקלט  12.5
  
מקלט חיצוני או על-קרקעי ימוקם באופן שחצר בית-הספר תהיה פנויה ממפגעים במרכזה,
תוך הבטחת גישה נוחה מהחצר ומהבניינים אל הכניסות למקלט (בהתאם להוראות פיקוד
העורף).  		 12.5.1
  
חלקי המבנה של המקלט, לרבות הארובות וצינורות הסינון, התעלות וצינורות האוורור, ספי
הכניסה, דלתות פתחי החירום והתקנים נוספים, לא יהיו מכשול או מפגע בטיחותי
לתלמידים הנעים בשטח.  		 12.5.2
  
חלקי המקלט המתנשאים מעל פני הקרקע ייבנו באופן שהתלמידים אל יוכלו לטפס עליהם.
 12.5.3
  
דרכי הגישה אל הכניסות למקלט ואל היציאות ממנו, לרבות היציאות מפתחי יציאות
החירום, תהיינה פנויות, מסומנות ומשולטות, סלולות או מרוצפות, ללא בליטות או שקעים,
בגימור מחוספס למניעת החלקה ופנויות מכל מכשול או הפרעה לתנועה מהירה וחלקה.  		 12.5.4
  
פתחי החירום של המקלט היוצאים אל שטח החצר יהיו סגורים מבפנים, ולא יבלטו מעל פני
השטח.  		 12.5.5
  
קירות המקלט, תקרתו ורצפתו יצופו בחומרים בלתי דליקים העומדים בדרישות תקן 921
והוראות פיקוד העורף.  		 12.5.6
  
במקלט תהיה תאורת חירום תקינה ומשולטת.
  		 12.5.7
  
גינון וצמחייה  12.6
  
תכנון הצמחייה בחצר בית-הספר ייעשה על-ידי גנן מקצועי, באופן שיענה על דרישות
הבטיחות והגיהות.  		 12.6.1
  
אין להשתמש בצמחים קוצניים.  12.6.2
  
יש להשתמש בצמחים בלתי-רעילים ואשר אינם גורמים לתופעות מזיקות או אלרגיות במגע,
בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
  		 12.6.3
  
   
התקנת מבנים יבילים בחצר מוסד חינוך (לפי מפרט מכון התקנים מפמ"כ מס' 412)
 12.7
  
המבנה יותקן על בסיס מוגבה מהקרקע (סוג הבסיס לפי תכנון מהנדס קונסטרוקציה). גובהו
המרבי יהיה 60 ס"מ.  		 12.7.1
  
בכניסה למבנה תהיינה 3 מדרגות לפחות.  12.7.2
  
יש להתקין מעקה (מאחז יד) משני הצדדים של המדרגות, בגובה 90 ס"מ.
  		 12.7.3
  
עבודת החשמל במבנה ואליו תהיה לפי חוק החשמל (חיבור מתחת לאדמה).  12.7.4
  
מערכת החשמל של מבנה יביל תהיה מוגנת על ידי מפסק זרם פחת ברגישות של 30
מיליאמפר.  		 12.7.5
  
יש להתקין מבטח חצי-אוטומטי נפרד בבניין שממנו נלקח החשמל למבנה.  12.7.6
  
סמוך למבנה תוצב עמדת כיבוי אש הכוללת ברז שרפה "2, גלגלון " של 25 מ' עם מזנק, 2
זרנוקים של 15 מ' כל אחד, וכן מטפה כיבוי אש המכיל 6 ק"ג אבקה יבשה, וכל אלה יהיו
בארון שמידותיו X80X30120 ס"מ. אם קיימת עמדת כיבוי אש במרחק קטן מ-10 מ', אין צורך
להוסיף עמדה נוספת, בתנאי שהצינורות של הזרנוקים יוארכו ל-25 מ'.  		 12.7.7
  
המרווח בין המבנה לקרקע ייאטם על ידי בלוקים כדי למנוע כניסת תלמידים מתחת למבנה.
 12.7.8
  
יש לדאוג שהשירותים יהיו במרחק סביר מהמבנה (עד 60 מ').  12.7.9
  
מבנה יביל מותר להתקין לתקופה של 5 שנים בלבד. בחוק התכנון והבנייה מבנה יביל
מוגדר כ"בנייה קלה כמבנה יביל ארעי".  		 12.7.10
  
מבנה קיים: לפי דרישות שירותי הכיבוי יש להתקין במבנה יביל מתזי מים (ספרינקלרים)
לפי ת"י 1596, חלק 1, וכן מערכת גילוי עשן לפי ת"י 1220 על חלקיו. כל שינוי בנושא
מחייב אישור של שירותי הכיבוי.  		 12.7.11
  
מבנה חדש לכיתת לימוד: לפי דרישות שירותי הכיבוי מבנה יביל חדש (מסוף אוקטובר
2000) יעמוד באש למשך שעה אחת לפי ת"י 931, וכן לפי ת"י 921, חלק 4, לגבי תגובות
בשרפה של חומרי הבנייה. יש להתקין במבנה גלאי עשן לפי ת"י 1220 על חלקיו. מבנה
חדש לכיתת לימוד אינו חייב במתזי מים.  		 12.7.12
  
מבנה חדש למגורים: לפי דרישות שירותי הכיבוי יש להתקין במבנה יביל מתזי מים
(ספרינקלרים) לפי ת"י 1596, חלק 1, נוסף למערכת גילוי עשן לפי ת"י 1220 על חלקיו. כל
שינוי בנושא מחייב אישור של שירותי הכיבוי.  		 12.7.13
  
יש לדאוג לחצר משחקים וכן לגידור השטח של המוסד החינוכי.
  		 12.7.14
  
הצבת מוצג במוסדות החינוך (אנדרטה, עבודת אמנות ומוצגים אחרים)  12.8
  
הדרישות המחייבות  12.8.1
  
הגובה המרבי של המוצג לא יעלה על 2.5 מ', והרוחב המרבי של צלעות הבסיס לא
יעלה על 3 מ'.  		 א.   
תכנון בסיס המוצג והתקנתו יאושרו על ידי מהנדס בניין/מבנים.  ב.   
מוצג המיועד לשמש למשחקים/לשעשועים חייב לעמוד בתקן הישראלי 1498.  ג.   
למוצג לא תהיינה פינות חדות, בליטות חדות או זוויות חדות, והוא לא יהיה מפגע
בטיחותי.  		 ד.   
מתקן המשלב חשמל ומים חייב באישור ובפיקוח של מהנדס חשמל ומהנדס
אינסטלציה, ועליו לכלול גם תאורה חיצונית ואפשרות להתזת מים חיצונית ולניקוז.  		 ה.   
כל מוצג יתוחם וישולט בשלט האוסר על טיפוס.  ו.   
הנחיות למיקום המוצג  12.8.2
  
מוצג שיותקן ליד הכניסה למוסד יותקן במרחק 3 מ' לפחות מהכניסה, באופן שהוא
לא יהיה מפגע בכניסה למוסד או ביציאה ממנו.  		 א.   
לא יותקן מוצג בחצר המשמשת למשחקים.  ב.   
מוצג שיותקן בחצר המוסד יותקן לפחות במרחק של 3 מ' מחלונות המבנה.  ג.   
אם אין חלונות/פתחים בקיר הפונה לאזור המוצג, אפשר להציבו במרחק של מטר אחד
מהמבנה.  		 ד.   
הדרישות מתכנית ההתקנה
לפני הכנסת המוצג למוסד חינוכי יש להכין תכנית התקנה על פי מבנה המוצג, החומר שהוא
בנוי ממנו ונקודות התייחסות נוספות. התכנית תאושר על ידי מהנדס בניין/מבנה, ותכלול
את הפרטים האלה:
א. מקום התקנת המוצג
ב. פירוט הדרישות להתקנת המוצג
ג. האישורים הנדרשים להתקנה
  ד. הדרישות לאחזקה שוטפת ותקופתית של המוצג		 12.8.3
  
ה. הערות/הנחיות נוספות, במידת הצורך.   
האישורים הנדרשים
התקנת מוצג במוסד חינוכי מחייבת אישור של מנהל בית הספר והרשות המקומית ותיאום
עם ממונה הבטיחות ברשות, ונוהלי אחזקת המוצג יהיו באחריות הרשות המקומית
ובהנחייתה.  		 12.8.4
  
אחזקת המוצג  12.8.5
  
פעם בשנה תבוצע בדיקה תקופתית של המוצג ושל בטיחות התקנתו על ידי מהנדס
בניין/מבנה, באחריות הרשות המקומית.  		 א.   
המעקב אחר הביקורת והאחזקה יבוצע באחריות הרשות המקומית ויתויק בתיק
האחזקה של מנהל המוסד ושל נציג הרשות המקומית.  		 ב.   
אם לא תבוצענה אחזקה ובדיקה של המוצג (דבר העלול להפכו למטרד), ידאג מנהל
המוסד לפינויו מהמוסד.
  		 ג.   
                         
בניין בית הספר  12.9
  
מעברים, חדרי מדרגות, בטיחות אש  12.9.1
  
דרכי מילוט  א.   
בכל מפלס או קומה יהיו לפחות שני פתחי מילוט נפרדים (חדר מדרגות, שער
יציאה חיצוני וכו'). אם מדובר במבנה דו-קומתי, ומספר התלמידים בקומה
העליונה אינו עולה על 120, מותר לנהוג על פי ההנחיות ב-ג' ("חדר מדרגות")
1-א' להלן (עמ' 227).  		 1)   
מספר פתחי היציאה בחדר לא יפחת משניים, אם הוא משמש יותר מ-60
תלמידים, או ששטחו עולה על 100 מ"ר, או שמבוצעות בו עבודות הכרוכות
בסיכוני בטיחות, או שמאוחסנים בו חומרים מסוכנים (על-פי חוק התכנון
והבנייה).  		 2)   
המרחק המרבי בין הפתח של כל חדר שהוא בבניין לבין פתח המילוט יהיה 25
מ'; אם המרחק גדול מזה, יותקנו פתחי מילוט נוספים.  		 3)   
רוחבן הכללי של דרכי המילוט (המסדרון, מהלך המדרגות, דלתות היציאה
מהמבנים וכו') יחושב ביחידות של 0.55 מ' לכל 60 נפשות הנמצאות בקומה
אחת במבנה והעוברות בדרכי מילוט אלו. לצורכי החישוב של רוחב דרכי
המילוט יובא בחשבון המספר המרבי של האנשים העשויים להימצא במפלס
המאוכלס ביותר. בשום מקרה לא יהיה רוחב דרכי המילוט, למעט המסדרון,
קטן מ-1.10 מ' (שתי יחידות רוחב).
  		 4)   
רוחב מסלול המילוט ייקבע רק כאשר המסלול יהיה פנוי מחדירת אלמנטים
קבועים של המבנה לתוכו (עמודים, דלתות, ארונות חשמל וכו'), או מחפצים
העלולים לגרוע מהרוחב הדרוש. אלמנטים כאלה מותרים רק אם הם יותקנו
מעבר לתחום המסלול (בכוכים, בגומחות וכו') ויהיו בלתי-מסוכנים ועמידי-אש.  		 5)   
כל המפלסים שמתחת למפלס המאוכלס ביותר יבטיחו את המשכיות מסלולי
המילוט כמו במפלס העליון המאוכלס ביותר. רוחבם של מסלולים אלו יהיה זהה
ולא פחות מרוחבו של המסלול במפלס העליון המאוכלס ביותר.  		 6)   
בקומת הקרקע תהיינה שתי כניסות, לפחות, שתשמשנה גם פתחי יציאה של
מסלולי מילוט מהבניין. למניעת הסיכון הכרוך בהצטופפות של נמלטים בפתחי
המילוט שבקומת הקרקע יהיה רוחבם המזערי של פתחים אלה  2/3 מרוחב
מסלול המילוט המוביל אליהם, ולא יפחת מ-2.2 מ'. יש להבטיח המשכיות של
מסלול המילוט עד לפתחי המילוט.  		 7)   
מסלולי המילוט ישולטו בשלטים סטנדרטיים המצביעים על כיוון היציאה מעל כל
פתחי המילוט. בכניסות לחדרי המדרגות ובשערי היציאה החיצוניים יוצבו שלטי
יציאה, ותותקן תאורת חירום.  		 8)   
אין לתכנן מסלולי מילוט משותפים עם חללים סיכוניים, כגון חדרי מכונות
וחשמל, מחסנים של חומרים מסוכנים וכד'.  		 9)   
כל הרכיבים במסלולי המילוט, למעט מסעדי היד בחדרי המדרגות, יהיו
מחומרים בלתי-בעירים, בהתאם לדרישות התקן הישראלי 921, חלק 4.  		 10)
  
המסדרון (דרך המילוט)  ב.   
רוחבו המזערי של מסדרון אגף הכיתות אשר דלתות הכיתות נפתחות אליו מצד
אחד בלבד יהיה 2.40 מ'. רוחבו המזערי של מסדרון אגף הכיתות אשר דלתות
הכיתות נפתחות משני צדיו יהיה 4 מ'.  		 1)   
גובהו של המסדרון יהיה 2.30 מ' לפחות, ותחתית גופי התאורה תהיה משוקעת
בתקרה.  		 2)   
המסדרון יהיה פנוי מחדירת אלמנטים של המבנה, לרבות צנרות שונות, בגובה
של עד 2 מ' מפני הרצפה.
  		 3)   
רצפת המסדרון תהיה ככלל במפלס ישר ואחיד, בלי הפרשי גובה. במקרים
שבהם נדרש הפרש מפלסים יהיה אפשר להתקין רמפה בשיפוע המתאים לחוק
הנכים או מדרגות שאינן בציר הפרוזדור.  		 4)   
ציפוי המסדרונות והפרוזדורים בשטחים יהיה בהתאם לתקן הישראלי 921,
חלק 4.  		 5)   
במוסדות החינוך שנסתיימה בנייתם לפני ספטמבר 1970, או במוסדות אחרים
שאינם עומדים בדרישות אלו, ייקבעו הסדרי המילוט על פי ההנחיות של שירותי
הכבאות בתיאום עם הרשות/הבעלות.  		 6)   
חדר המדרגות  ג.   
כללי  1)   
א)ככלל יהיו בכל קומה לפחות שני מהלכי מדרגות נפרדים שאינם צמודים זה
לזה. התקנת חדר מדרגות אחד בלבד מותרת רק בבניין בית ספר בן שתי קומות,
שקומתו העליונה משמשת עד 120 תלמידים, וכאשר המרחק מדלת החלל הרחוק
ביותר למהלך המדרגות בקומה זו אינו עולה על 25 מ"ר.  		  
ב)חדרי המדרגות חייבים להתאים לדרישות הנוגעות לדרכי המילוט מבחינת
הרוחב, המרחקים המרביים מחללים מאוכלסים ועמידות-האש של המבנה על פי
תקן 931 הנמצא בהכנה. רוחב מהלך המדרגות (נטו) יהיה לפי חוק התכנון
והבנייה.  		  
ג)רוחב פתחי היציאה והכניסה למשטחי חדר המדרגות יהיה לפחות כרוחב הפנוי
של מהלך המדרגות.  		  
ד)העומק הפנוי של המשטח האופקי שאליו נפתחות דלתות יהיה כרוחב הפנוי של
מהלך המדרגות, בתוספת העומק הדרוש לדלתות במצב של פתיחה.  		  
ה)עומק המשטח האחרון בירידה למקלט יהיה 2.20 מ', לפחות, בלי קשר לרוחב
מהלך המדרגות המוליך אליו.  		  
ו)אין להתקין בבית-הספר מדרגות לולייניות. במדרגות רדיאליות תיבנה המדרגה
על פי נוסחת הרום והשלח המפורטת בחוק התכנון והבנייה, והרדיוס הפנימי
שלה לא יפחת מ-3 מ'.
  		  
ז)בכל חלקי חדר המדרגות, לרבות כניסותיו ויציאותיו, יהיה גובה מזקף הראש
לפחות 2.10 מ'.  		  
ח)התאורה, האוורור וסילוק העשן בכל חדרי המדרגות יהיו על פי חוק התכנון
והבנייה ולפי התקנים המתאימים.  		  
ט)בקצה העליון של חדר המדרגות יהיו פתחים ליציאת עשן בשיעור של 8%
משטח החתך של חדר המדרגות.  		  
י)המהלך היורד בחצר המדרגות, המוליך מקומה לקומה, לא יוצב בהמשך רציף
לפרוזדור המשמש ציר תנועה ראשי במוסד החינוך.  		  
יא)אם מהלכי המדרגות בין קומה לקומה מקבילים או ניצבים זה לזה, יהיה
אורך משטח הביניים לפחות כרוחב מהלך המדרגות. אם מהלכי-מדרגות נמשכים
לכיוון אחד, בהמשך אחד, משטח הביניים חייב להיות באורך של 2.4 מ' לפחות.  		  
יב)מספר המדרגות במהלך אחד לא יפחת מ-3 ולא יעלה
על 14.  		  
יג)בחדרי מדרגות בעלי מהלכים מקבילים יהיה הרוחב המזערי של משטח
הביניים (הפודסט) כמידות המצרפיות של רוחבי המהלכים המוליכים אליו,
בתוספת מידת ה"עין" שביניהם. עומק המשטח יהיה 1.20 מ', לפחות, או כרוחב
הפנוי של המהלך, לפי המידה הגדולה מבין השתיים. הקצוות של מהלכי
המדרגות ומשטחיהם חייבים להיות צמודים לקירות חדרי המדרגות, ללא
רווחים ביניהם (או, לחלופין, יוצבו מעקות לפי חוק התכנון והבנייה, ס"ק ג').  		  
המדרגות
א)מידותיהן של המדרגות בבית-הספר תיקבענה לפי הנוסחה הזו: 2 רומים +
השלח = 61 ס"מ במוסד חינוך יסודי ו-2 רומים + השלח = 63‎-61 ס"מ במוסד
חינוך על-יסודי.
גובה הרום המרבי המותר יהיה עד 15 ס"מ בגן הילדים ובחטיבה הצעירה, עד
16 ס"מ בבית הספר היסודי ועד 17 ס"מ בבית הספר העל-יסודי.  		 2)   
ב)"אף" המדרגה יבלוט קדימה 4‎-2 ס"מ מקצהו התחתון של הרום.
  		  
ג)יש לשמור על מידות אחידות של כל המדרגות באותו מהלך ובאותו חדר
מדרגות.  		  
ד)פני שלח המדרגה יעובדו בחומרים ובאופן שתימנע סכנת החלקה. אסור
להשתמש בחומר כמו שיש מלוטש, קרמיקה חלקה וכד'.  		  
ה)משטח הביניים יהיה מישורי כולו, ללא מדרגות.   
ו)ציפוי המדרגות בשטיחים יהיה בהתאם לתקן הישראלי 921, חלק 4.   
המעקה ומסעד-היד
א)גובה המעקה (שיימדד מקצה "אף" המדרגה) יהיה 1.10 מ', ומבנה המעקה או
מסעד-היד יהיה כזה, שמידת ריחוקו מהקיר ושיטת חיבורו לקיר או למעקה
תמנענה היתקלות של ידי התלמידים בעצם או במכשול כלשהו בעת החלקתן על
מסעד היד. במעקים המכילים אלמנטים אנכיים לא יעלה המרווח בין האלמנטים
על 10 ס"מ, כדי למנוע את הילכדות הראש או כל חלק גוף אחר. המעקה יהיה
לפי תקן ישראלי 1142.  		 3)   
ב)מסעד-יד יותקנו משני צדי מהלך המדרגות, בלי להתחשב ברוחבו. כאשר רוחב
המהלך עולה על 2.50 מ', יש להוסיף מעקה עם מסעד-יד נוסף, במרחק של 1.20
מ' לפחות מאחד הצדדים.  		  
ג)גובהם של מסעדי-היד המותקנים על הקיר או בצד המעקה יהיה 70‎-65 ס"מ
במוסד חינוך יסודי, ו-110 ס"מ במוסד חינוך על-יסודי. המרחק בין מסעד היד
ובין הקיר או המעקה יהיה 4 ס"מ.  		  
ד)המעקה ומסעדי-היד ייבנו באופן שלא יהיה אפשר להחליק עליהם, אך גם
באופן שלא יפצעו את מי שינסה להחליק.  		  
ה)המעקה ומסעדי-היד ייבנו ברציפות וללא הפסקה לאורך כל מהלך המדרגות,
ובמידת האפשר גם במשטחי הביניים.  		  
ו)כל חלקי המעקה, חוץ ממסעדי-היד, ייבנו מחומרים מאושרים על פי תקן
ישראלי 921, חלק 4.  		  
ז)אם אפשר לעלות אל הגג, והוא משמש את התלמידים, יהיה גובה המעקה בגג
  1.30 מ'. מבנה המעקה ופרטיו יהיו על פי תקן ישראלי 1142.		  
מדרגות חוץ ורמפות
א)מותר להתקין מדרגות חיצוניות לבניין בית-ספר, בתנאי שתיבנינה על פי חוק
התכנון והבנייה, והמרחק בינן ובין קיר עם חלונות יהיה 1.5 מ', והן תהיינה
ברוחב של 1.20 מ' לפחות ותענינה על הדרישות של מסלולי מילוט (ראה להלן).  		 4)   
ב)השיפוע המרבי של רמפה יהיה 10%. האורך המרבי של מהלך אחד שלה יהיה
16 מ'. רמפה ארוכה יותר תחולק ל-2 מהלכים, עם משטח אופקי ביניהם.  		  
ג)פני המישור העליון של מדרגות חיצוניות ושל רמפות יהיו מחוספסים, ויותקנו
מחומרים ובשיטות שימנעו סכנת החלקה.  		  
ד)שיפוע הרמפה יתחיל ויסתיים במשטחים אופקיים, שרוחבם ועומקם הפנויים
שווים לפחות למידת רוחבו הפנוי של מהלך הרמפה.  		  
ה)כל ההוראות וכללי הבטיחות האחרים לגבי מדרגות וחדרי מדרגות, מעקים,
מסעדי-יד וכו', כפי שפורטו בפרק זה, חלים גם על מהלכי מדרגות חיצוניים ועל
רמפות.  		  
בטיחות אש  ד.   
במבנה בית-הספר וסביב לו תותקן צנרת מים לכיבוי-אש.  1)   
התקנת הצנרת וברזי הכיבוי תיעשה בהתאם לתקנות שירותי הכבאות (ציוד
כיבוי בבתי-ספר), התשל"ב-1972, ובהתאם לעדכונים הרלוונטיים לזמן התכנון
והבנייה של המוסד החינוכי.  		 2)   
לגבי סדנה, חדר-מלאכה, מעבדה וכו' העשויים להכיל כמות גדולה של חומרים
או ציוד בעירים, יש לתכנן את אמצעי הבטיחות בתיאום עם שירותי הכבאות
המקומיים.  		 3)   
ציפוי שטחים במוסדות חינוך יהיה בהתאם לתקן הישראלי 921, חלק 4.  4)   
מערך בית-הספר  12.9.2
  
המערך הפונקציונלי  א.   
יש לדאוג שיהיה קשר עין בין המבנה לחצרות ולמתקני המשחקים (בעיקר בגני
  ילדים ובחטיבות צעירות).		 1)   
יש לדאוג שמסלולי התנועה והאזורים המנוצלים בתדירות גבוהה יהיו קצרים
ובטיחותיים ככל האפשר, על פי הוראות הבטיחות של חוזר זה.  		 2)   
יש לתכנן את בית הספר לפי חוק הנכים, כדלקמן:  3)   
א)מפלס רצפת הקומה שבה נמצאת דלת הכניסה לבניין ציבורי בכל המקומות
המשמשים קהל יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד הדלת האמורה.  		  
ב)מפלס הרצפה של קומה בבניין יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד דלת
הכניסה למעלית בקומה האמורה.  		  
ג)במקרה שלא ניתן למלא אחרי ההוראות ב-א' ו-ב' לעיל, ובקומה קיימים מפלסי
רצפה בגבהים שונים, יותקנו כמעברים ביניהם כבשים אשר שיפועם לא יעלה על
12:1 ויחולו עליהם כל ההוראות ב-ב' לעיל.  		  
ד)על אף האמור ב-ג' לעיל, מותר להתקין כבש בשיפוע גדול יותר בתנאים האלה:
(1) אורכו של הכבש האמור לא יעלה על .2.50
(2) שיפועו לא יעלה על 8:1.  		  
ה)יש פתרונות נוספים שנועדו לאפשר הובלת נכים על מפלסים בעלי הפרשי גובה.
אחד הפתרונות הוא הזחלון (ראה 12.11.10 להלן). פתרונות אלה צריכים להיות
מתואמים עם מכון התקנים הישראלי, עם חוק הנכים המעודכן ועם כל הנוגעים
בדבר.  		  
כיתות הלימוד  ב.   
בתכנון הכיתה וממדיה יש להביא בחשבון את מידת האכלוס והצפיפות הצפויים,
וכן אמצעי מילוט מהירים, במידת הצורך.  		 1)   
עד גובה של 2 מ' מהרצפה לא יבלטו מהקירות עצמים כלשהם, אלא אם כן הם
יותקנו בתוך גומחות מיוחדות.  		 2)   
מעבדות למדעים  ג.   
ציפויי השטחים בחדרי המעבדות יהיו בהתאם לדרישות התקן הישראלי 1530
שבהכנה.  		 1)   
במעבדה יהיה לפחות מעבר אחד בכל רוחב מזערי של מטר אחד. מעבר זה יהיה
חופשי מכל מכשול, ושום ריהוט וציוד לא יימצאו בו.
  		 2)   
במעבדה תהיינה לפחות שתי דלתות שתיפתחנה כלפי חוץ. דלת יציאה אחת
מהמעבדה הנפתחת אל חדר הכנה תיחשב כדלת יציאה.  		 3)   
בחדר הכנה במוקד לוגיסטי הצמוד לחדר מעבדה תיבנה יציאה נפרדת, שלא דרך
חדר המעבדה, אשר תיפתח כלפי חוץ.  		 4)   
רצוי כי כימיקלים יאוחסנו במחסן נפרד, שיהיה מאוורר היטב הן בחלקו התחתון
והן בחלקו העליון ומוגן מפני קרינת שמש ישירה וממושכת. באגף חדרי מעבדות
שבו שלוש מעבדות ויותר חובה לתכנן מחסן כימיקלים נפרד. דלתות המחסן
תצוידנה במנעול צילינדר. כן יהיה מחסן כימיקלים למעבדה שיש בה מגמה
לכימייה או מגמה ללבורנטים.  		 5)   
כל הצנרת הטכנית (צינורות, ברזים, מתגים) תסומן בגוני היכר ובתווית זיהוי,
לפי התקן הישראלי 756.  		 6)   
שימוש בצנרת או בבידוד העשויים מחומרים פלסטיים יותר רק במקרים
מיוחדים, וזאת רק מחומרים בעלי דרגות בעירות לפי התקן הישראלי 755.  		 7)   
לכל סוגי הצנרת (חשמל, מים, אוויר דחוס, גז וכו') המגיעים לשני מקומות לפחות
בתוך חדר המעבדה חייב להיות מתג או ברז ניתוק כללי. ברז או מתג זה יהיה
נפרד עבור אותו חדר ומותקן ליד שולחן המורה. המתגים והברזים חייבים להיות
נגישים וקלים לאבחנה.  		 8)   
אם משתמשים בגזים דחוסים, תהיה אספקת הגז הדחוס דרך צנרת בלחץ נמוך,
אשר תסתעף ממרכז האספקה שבו ימוקמו הגלילים בארון ייעודי נעול.  		 9)   
בקרבת פתח היציאה מהמעבדות לכימייה (וכן מהמעבדות לביולוגיה), שמרבים
להשתמש בהן בכימיקלים, חייבת להימצא מקלחת-חירום תקינה, עם צינור
אספקה בקוטר מזערי של "1, "ראש" בקוטר מזערי של 15 ס"מ וברז מטיפוס
מהיר ("מנוף").  		 10)
  
בכל מעבדה לכימייה יותקן ברז תקני לשטיפת עיניים, משולב או נפרד ממקלחת
החירום. מומלץ לצייד במתקן כזה גם את שאר המעבדות.  		 11)
  
מנדפים על כל מרכיביהם, החל משולחן העבודה וכלה בכיפת היניקה, ייבנו
  מחומרים בלתי-בעירים. במחיצות השקופות של		 12)
  
המדנף, לרבות החלון הקדמי המתרומם, יש להתקין זכוכית ביטחון דו-שכבתית
או תלת-שכבתית או לוחות פלסטיים עמידי-ניפוץ (פלקסיגלס, פוליקרבונט וכד').
החלון המתרומם יובטח מפני נפילה מקרית. סגירתו המרבית חייבת להשאיר
מרווח ברוחב 2 ס"מ בערך בין מסגרת החלון ובין שולחן העבודה. מתקן היניקה
יבטיח מהירות יניקה של 30 מ' לדקה על פני השולחן. נורת סימון אדומה תצביע
על מצבו התפעולי של המתקן. ארובות מתקן היניקה תהיינה גבוהות לפחות במטר
אחד מגובה פני הגג. כל מנגנוני ההפעלה (ברזים, מתגים למיניהם) של מערכות
השירות (מים, גאז, חשמל) יהיו מחוץ למנדף.  		  
ליד כל חדר או קבוצה של חדרי מעבדה יותקן ארון ובו ציוד-מגן אישי, ציוד עזרה
ראשונה וכלים לאיסוף ולטיהור חירום של שפכים מעבדתיים.  		 13)
  
בחדרי מעבדה המופעלים גם בשעות החשכה, וכן לאורך דרכי המילוט מהם,
יותקנו גופים של תאורת-חירום.  		 14)
  
חדרי מלאכה  ד.   
בחדרי מלאכה שקיימים בהם סיכוני-אש פוטנציאליים תהיינה הדלתות בעלות
עמידות-אש מזערית של חצי שעה.  		 1)   
לאורך חדר המלאכה יהיה מעבר מרכזי ברוחב מטר אחד, שיסתיים בפתח
היציאה.  		 2)   
המכונות תמוקמנה באופן שהפריטים הארוכים המובאים לעיבוד לא יפריעו
לפעולתן של מכונות אחרות ולא יבלטו לתוך המעבר. מכונות המתיזות שבבים,
סיגים וכו' (כגון משחזת, כרסומת) תמוקמנה במרחק סביר מן המעברים
ומשולחנות העבודה, וכיוון התזת השבבים וכד' יהיה כלפי הקיר.  		 3)   
המרחק המזערי בין מכונה למכונה יהיה 90 ס"מ. הערה: בכל מקרה יש לבדוק
את הדרישות הספציפיות של היצרן, כי ייתכן שהן מחייבות מרחק גדול מהנקוב
לעיל, הן משיקולי בטיחות והן בגלל דרישות תפעוליות.  		 4)   
כל המכונות תותקנה באופן שימנע העברת רעידות למבנה.  5)   
 כל המכונות תהיינה מעוגנות ויציבות. 6)   
תימנע הפעלה בלתי מבוקרת של ציוד מסוכן בחדרי המלאכה, על ידי גידורו,
נעילתו או ריתוק מתגיו או ברזיו של ציוד כזה במצב "מופסק" או "סגור".  		 7)   
החלקים הנעים והסובבים של המכונות יוגנו לבטח.  8)   
בחדרי מלאכה רועשים תקוימנה בדיקות רעש תקופתיות ויסופקו מגני אוזניים או
אטמים מתאימים.  		 9)   
בחדרי מלאכה, במקומות שנקבע כי קיים בהם רעש מזיק, יש להציב שילוט
אזהרה לרעש מזיק ושילוט המורה על הצורך להשתמש באמצעי מגן מתאימים.  		 10)
  
בעבודה עם מכונות או עם ציוד המסכן את העיניים או את הפנים ישולט המקום
בהתאם ומפעיל המכונה יהיה חייב להרכיב משקפי מגן או לחבוש מסכת מגן לפי
ההנחיות.  		 11)
  
תנורי קרמיקה יותקנו בחדרי ספח מיוחדים או באגף נפרד בחדרי המלאכה שיש
בהם סידורי אוורור מתאימים.  		 12)
  
מכונות, כלים ומכשירים שיוכנסו לחדרי המלאכה יהיו מן הסוגים המאושרים על
ידי מכון התקנים ועל ידי משרד החינוך, ויצוידו בכל אמצעי הבטיחות בהתאם
לדרישות גורמי הבטיחות.  		 13)
  
הספרייה  ה.   
יש לוודא שמדפים להנחת ספרים יחוברו לקיר או יוצבו על הרצפה בצורה יציבה,
שתמנע פגיעה מהתמוטטות המדפים.  		 1)   
רצפת הספרייה והקירות ייבדקו לעומסים שאותם יישאו המדפים עם הספרים.  2)   
אולם ההתעמלות  ו.   
באולם ההתעמלות תותקנה שתי דלתות, לפחות. הרוחב המזערי הפנוי של כל דלת
יהיה 1.10 מ'. כדי לאפשר תפוסה מלאה של האולם יחושב רוחבם הכללי של
פתחי היציאה לפי 55 ס"מ לכל 60 איש.  		 1)   
הדלתות תיקבענה כשהן רחוקות זו מזו ככל האפשר, ופתיחתן תהיה כלפי חוץ,
בכיוון המילוט.  		 2)   
בחישוב הסטטי של מבנה אולם ההתעמלות יש להוסיף:
  		 3)   
א)400 ק"ג לחישוב חוזק התקרה עבור כל מכשיר תלוי (זוג טבעות, חבל או
מוט-טיפוס) הגורם להעמסה מרוכזת;  		  
ב)100 ק"ג לחישוב חיזוק הקירות עבור כל מכשיר (סולם וכו') המותקן בקיר;   
ג)400 ק"ג לחישוב יסודות הרצפה עבור כל מכשיר המעוגן או התקוע במבנה יציב
של הרצפה.  		  
התקרה הקונסטרוקטיבית של האולם, תקרת המשנה והציפויים האקוסטיים יהיו
עמידים בפני פגיעות כדורי הספורט, וייבנו מחומרים עמידי-אש לפי ת"י 921.
התקרה תיבדק באופן יזום פעם בחמש שנים.  		 4)   
הקירות הפנימיים של האולם וחומרי הגימור יהיו חלקים וללא בליטות עד לגובה
של 2 מ' מהרצפה. הפינות של הקירות והעמודים שבהם יהיו קטומים.  		 5)   
רצפת האולם תיבנה מחומרים גמישים (עץ, P.V.C. וכד') ומונעי החלקה.  6)   
זיגוג החלונות ייעשה מחומרים עמידים בפני התנפצות, כגון זכוכית מחוסמת,
זכוכית ביטחון וכד'. פתיחת החלונות תיעשה באמצעות מנגנון המאפשר פתיחה
וסגירה מרחוק או באמצעות מוט המשמש למטרה זו.  		 7)   
פתחי אוורור הניתנים לסגירה אטימה לחלוטין בחורף יותקנו בקירות האורך
בגובה מזערי של 50 ס"מ מהרצפה. תריסי האוורור יהיו חזקים ועמידים בפני
פגיעות.  		 8)   
גופי התאורה יהיו מוגנים מפני שבירה.  9)   
השקעים ומפסקי החשמל יהיו מטיפוס משוריין.  10)
  
מכשירי ההתעמלות המיועדים לתרגילי תנופה (טבעות, מוטות, חבלים וכו') יותקנו
באופן שכיוון התנופה שלהם יהיה לאורך האולם: מרחקם המזערי מקיר האורך
יהיה 2.50 מ', ומרחקם הרצוי מקיר הרוחב יהיה 8‎-6 מ'. המרחקים בין מתקן
למתקן יבטיחו שבשום מקרה לא תהיה חפיפה בין המתעמלים על המתקנים.  		 11)
  
כל חלקי העץ במתקני ההתעמלות יהיו חלקים ונקיים מכל חספוס ובליטה,
מצופים לכה שקופה, בהירה וקשה במיוחד ובעלי קצוות מעוגלים. כל חלקי
המתכת, לרבות הברגים, יהיו חלקים ושקועים במבנה העץ ועשויים ממתכת בלתי
מחלידה או מגולוונת.
  		 12)
  
             
חדרי הספח והמנהלה  ז.   
אדריכל יועץ ממשרד החינוך ידאג שתכנון חדרי המינהלה יאפשר תפקוד יעיל
שלה מבחינת שליטה על התנהגות התלמידים ואפשרות הטיפול בהם ופינוים
במצב של פגיעה.  		 1)   
דלק ונוזלים דליקים או רעילים אחרים לצורכי אחזקת בית-הספר יאוחסנו בחדר
בעל דלתות המצוידות במנעול תלייה ובעל חלונות מסורגים. החדר יהיה מאוורר.
 2)   
חדרי השירותים  ח.   
חדרי השירותים, הכלים הסניטריים והאבזרים יתוכננו לפי הל"ת (התקן למתקני
תברואה) שבחוק תכנון הבנייה.  		 1)   
האסלות והמשתנות תהיינה לפי הל"ת שבחוק תכנון ובנייה והתקנים הישראלים
הנוגעים בדבר. אין להתקין בשירותים אסלות מטיפוס מזרחי.  		 2)   
הרצפה בחדר השירותים והרחצה תהיה בשיפוע של 1%, עם מחסום רצפה,
ומחומר שאיננו גורם להחלקה בהיותו רטוב.  		 3)   
הקירות, המחיצות והדלתות בחדרי השירותים ייבנו מחומרים בלתי-סופגים
(אריחי חרסינה, קרמיקה, מערכות מתועשות מאושרות וכו'), עם גימור חלק
ורחיץ, בגובה מזערי של 1.80 מ' מהרצפה.  		 4)   
הדלתות בבתי-השימוש תוגבהנה מעל פני הרצפה בין 15 ל-20 ס"מ.  5)   
דלת הכניסה הראשית לחדר השירותים של התלמידים והדלתות של תאי
בתי-השימוש תיפתחנה כלפי חוץ. דלתות התאים של בתי השימוש תצוידנה
בסגרים הניתנים לפתיחה בשעת חירום גם מבחוץ. אין להתקין להן מנעולים.  		 6)   
בתא שירותים שניתן לטפס ולחדור לתוכו מבחוץ אפשרית פתיחת הדלת כלפי
פנים.  		 7)   
שירותים לנכים יותקנו על פי דרישות חוק הנכים.  8)   
אלמנטים בבניין  12.9.3
  
המבנה הקונסטרוקטיבי  א.   
שלד הבניין יחושב, יתוכנן ויפוקח על-ידי מהנדס אזרחי מורשה ובהתאם לחוק
התכנון והבנייה ולכל התקנים הישראלים התקפים.
  		 1)   
רכיבי הבניין, חומרי הבנייה והשלד יתאימו לחוק התכנון והבנייה ולכל התקנים
התקפים בעת התכנון. בנושא בטיחות אש יתאימו חומרי הבנייה והשלד לת"י
921, חלק 4, 931 ו-755.  		 2)   
השלד הנושא יהיה מבטון מזוין או מפלדה, ותחול עליו עמידות-אש לפי חוק
התכנון והבנייה. שלד נושא מפלדה יהיה חייב באמצעי הגנה מיוחדים להשגת
עמידות-האש.  		 3)   
חומרי בנייה וגימור  ב.   
כל האלמנטים של הבניין (תקרות ותקרות משנה, קירות ומחיצות, רצפות וכו')
יהיו מחומרים המתאימים לדרישות עמידות-אש לפי התקן הישראלי.  		 1)   
כל החללים שיימצאו בהם תלמידים דרך קבע יכוסו בחומרי גימור, ציפוי ובידוד
העונים על הדרישות של עמידות באש לפי התקנים הישראליים 921 חלק 4, 931
ו-755.  		 2)   
מותר לצפות בחומר בעיר (כגון עץ) חלק מן הקירות של אולמי ההתקהלות, אך
בתנאי ששטח הציפוי יוצמד לקיר בלתי-בעיר, ללא חלל אוויר ביניהם. לחלופין
ימולא החלל בצמר מינראלי.  		 3)   
כל חומרי הבנייה והגימור בתוך הבניין ומחוצה לו יהיו עמידים בבלייה, בשחיקה
וברטיבות בהתאם לדרישות התקנים הישראליים העדכניים. לא ייבנו או יותקנו
אלמנטים חדים בקירות חוץ ופנים העלולים לפצוע תלמידים עד לגובה 2 מ'
מהרצפה או מהקרקע. ציפוי או אלמנטים על הקירות חייבים להיות מובטחים
מפני השתחררות או נפילה.  		 4)   
אלמנטים של אזבסט-צמנט  5)   
א)לוח אזבסט-צמנט הוא לוח קשוח (גלי או ישר) העשוי מסיבי אזבסט ומלט.
תפקיד המלט הוא לקשור את סיבי האזבסט כדי שלא ישתחררו לאוויר באופן
חופשי.  		  
ב)נושא האזבסט מטופל בארץ במסגרת תקנות משותפות למשרדי העבודה ואיכות
הסביבה המתייחסות הן לציבור העובדים והן לציבור הרחב. הרכב
האזבסט-צמנט, דרכי הטיפול בו והוראות נוספות המפורסמות על ידי משרד
העבודה והמשרד לאיכות הסביבה חלות במלואן על מוסדות החינוך, ויש לפעול
לפיהן.  		  
ג)כאשר לוחות האזבסט-צמנט הם במצב תקין, אין בהם סכנה של שחרור סיבי
  אזבסט. הסיכון קיים כאשר הלוח		  
ד)כדי למנוע שחרור סיבים נדרש לדאוג שהאלמנטים העשויים מאזבסט-צמנט
יהיו במצב תקין ותובטח שלמותם. מומלץ לצבוע את הגגות ואת התקרות
החיצוניים בצבע, שתפקידו לאטום את הלוח ולהגן עליו מפני מזג האוויר.  		  
ה)אם לוח נשבר או מתפורר, יש להחליפו מיד בלוח חדש על ידי בעלי מקצוע
מוסמכים ומיומנים ולנקוט את כל אמצעי הזהירות הנדרשים מפני נפילה מהגג או
מפני חשיפה לסיבי האזבסט-צמנט.  		  
ו)אין לנסר, לקדוח ולשייף את לוחות האזבסט-צמנט.   
גגות ותקרות  ג.   
יש לתכנן אפשרות גישה אל הגג מתוך הבניין לצורך תיקונים ואחזקה. פתח
היציאה הפנוי יהיה בגודל X6060 ס"מ, לפחות עם כיסוי פלדה הנפתח על צירים
וננעל במנעול מתאים.  		 1)   
תקרות תלויות מכל הסוגים תותקנה לאחר שמהנדס קונסטרוקטור יאשר את
המפרט ואת אופן עיגונן לגג המבנה ולפי תקן ישראלי 5103 על חלקיו שבהכנה.  		 2)   
תקרות רביץ וכל התקרות התלויות תיבדקנה על ידי מהנדס קונסטרוקטור פעם
בשלוש שנים כדי לוודא שהן מעוגנות לקורות הגג.  		 3)   
קירות ורצפות  ד.   
יש להימנע מבנייתם או מהתקנתם של אלמנטים חדים בקירות חוץ ופנים עד
לגובה 2 מ' מהרצפה, העלולים לפצוע את התלמיד.  		 1)   
אסור שהריצוף יהיה מועד להחלקה בכל מקום בבית הספר, ובמיוחד במקומות
המועדים לרטיבות כמו שירותים, מטבח וכו'.  		 2)   
מישור הרצפה יהיה ישר ואחיד, ללא שקעים ובליטות העלולים לגרום להכשלת
תלמידים בתנועתם.  		 3)   
חלונות  ה.   
החלונות יותקנו בהתאם לת"י 1068 (חלונות) על כל חלקיו הרלוונטים.
  		 1)   
חלונות החוץ של חדרי הלימוד ושל אולמי ההתקהלות ייקבעו באופן שגובה הסף
שלהם מהרצפה יהיה 1.20 מ' לפחות. אפשר לקבוע חלון שספו מתחת ל-1.20 מ',
בתנאי שחלקו הנמוך מ-1.20 מ' מרצפת החדר לא יהיה ניתן לפתיחה והוא יזוגג
בחומר עמיד בפני התנפצות, כגון זכוכית מחוסמת, זכוכית ביטחון או לוחות
פלסטיק מיוחד.  		 2)   
בחלון שגובה ספו התחתון עולה על 2 מ' מפני הקרקע יותקנו עוגנים או אמצעים
אחרים, לפי התקן, להבטחת המנקה מנפילה (ראה חוק התכנון והבנייה פרק א,
סימן ג: חלונות, סעיף 2.28).  		 3)   
רוחב האדן הפנימי של החלון לא יעלה על 5 ס"מ.  4)   
החלונות בחדרי הלימוד יהיו מובטחים מפני אפשרות של נפילה דרכם, גם לאחר
שימוש במשך זמן רב, באמצעים כגון אלה: מניעת הפתיחה של אגף החלון מעל 10
ס"מ (ראה מתקן מגביל פתיחה אוניברסלי של חלונות כאחד מן הפתרונות נגד
נפילה דרך חלונות; המפרט למגביל פתיחה של חלונות נמצא בספריית מכון
התקנים הישראלי), נעילת החלון ושימוש במיזוג אוויר והעלאת הסף התחתון
לפתיחה ל-1.5 מ' או התקנת מוט המשמש מעקה נוסף בגובה של 1.5 מ' מעל רצפת
החדר. כל האמור לעיל חל על חלונות בחדרים שבהם גובה הסף התחתון של
החלון עולה על 2 מ' מפני מפלס הקרקע הקרוב.  		 5)   
אם יש מגביל פתיחת חלון, יימצא מפתח מגביל פתיחה בקופסת ניפוץ אדומה בידי
המורה/הגננת, בארון המפתחות ובידי מנקה החלונות. כל המפתחות יהיו מאותו
"מפתח אב" (Master key).  		 6)   
בבתי ספר חדשים לא יותקנו סורגים על החלונות של חדרי הלימוד.  7)   
סורגים יותקנו רק במקומות שיש בהם סכנה של גנבת חומרים מסוכנים, וכן
בחדרים שאינם חדרי לימוד ויש בהם חומרים יקרי ערך הזקוקים לשמירה
מיוחדת.
ההגנה מפני פריצה וגנבה תיעשה בעדיפות על ידי מערכת אזעקה מחוברת למוקד
עירוני או למשטרה, וההגנה מפני נפילת תלמידים תיעשה כמפורט ב-5 לעיל.
בחדרים שמותר בהם סירוג יש לפעול על פי ההנחיות העוסקות בחלונות מסורגים
להלן, ב-13. בבתי ספר שיש בהם סורגים בכיתות לימוד ייקבעו הסידורים
המתאימים לחילוף ולמילוט בכיתות ובחדרים מסורגים על פי 13 להלן, "חלונות
מסורגים".
  		 8)   
קצהו העליון של חלון בכיתת לימוד יהיה בגובה מזערי של 2 מ' מהרצפה.  9)   
עד גובה 2 מ' מהרצפה או מפני הקרקע יהיו החללים נקיים מבליטות של כנפי
החלונות מכל סוג שהוא.  		 10)
  
שיטת הזיגוג של כל החלונות של הבניין תאפשר את ניקוים משני הצדדים,
והחלפת שמשה שבורה תיעשה מתוך הבניין.  		 11)
  
אין להתקין חלונות גרירה אנכיים המופעלים באמצעות בריחים צדדיים או
באמצעות משקולות נגדיים. מותרים חלונות מדגמים המבטיחים מפני נפילה
חופשית של הכנף, וזאת גם לאחר שימוש במשך זמן רב. חלונות המאושרים על
ידי ת"י 1068 מותרים להתקנה בבניין בית הספר. אין להתקין חלונות חיצוניים
מרפפות זכוכית. מותר להתקין חלונות רפפה מזכוכית שאינם פונים כלפי חוץ.  		 12)
  
חלונות מסורגים  13)
  
א)חדרים שמאוחסן בהם חומר מסוכן במיוחד או ציוד יקר - יש להתקין בהם
סורגים על פי ת"י 1635 לסורגים.  		  
ב)בכל מקום שיש בו סורגים יהיה לפחות פתח מילוט אחד באחד הסורגים. מפתח
המנעול שעל הסורג יימצא בתוך קופסת ניפוץ צבועה באדום שתיקבע במרחק לא
גדול מהמנעול שעל הסורג. מפתחות נוספים יהיו בארון המפתחות של מוסד
החינוך ובידי המורה/הגננת וכן בידי כל אדם אחראי לחדר. כל מנעולי הסורגים
יהיו מאותו מפתח-אב (Master key), והעתקים שלו יהיו בידי אב הבית והמורים.  		  
ג)קופסת הניפוץ תכיל פטישון להוצאה מהירה של המפתח בשעת חירום.   
ד)פתח המילוט בסורג ייפתח כלפי חוץ, ויהיה במידות מינימום של 0.80 מ' רוחב
ומטר אחד גובה.  		  
ה)צבע הסורג המשמש פתח מילוט יהיה מסוג זוהר, פולט אור משני הצדדים, ומעל
החלון יותקן שלט זוהר שייכתב עליו "יציאת חירום".  		  
דלתות  ו.   
הדלתות של כל חלל (למעט חלל שאין נמצאים בו יותר מ-10 בני-אדם) תיפתחנה
  כלפי חוץ. הדלתות הנמצאות בדרכי המילוט עצמן תיפתחנה לכיוון המילוט.		 1)   
כל הדלתות במוסדות החינוך תהיינה ברוחב מזערי נקי ("מידת אור") של 0.90
מ', במצב של פתיחה מלאה ובגובה נקי של 2 מ'. רוחבן המזערי הפנוי של דלתות
חדרי המנהלה, האחסון, השירותים הטכניים וכד', שאין נמצאים בהם יותר מ-10
בני אדם, יהיה 80 ס"מ. הרוחב הפנוי של דלתות חדרי השירותים התברואיים
יהיה 60 ס"מ לפחות, וכיוון פתיחתן יהיה לפי סעיף 12.9.2-ח' 6 ו-7 הדנים
בחדרי שירותים.  		 2)   
דלתות הנפתחות כלפי פרוזדורים וצירי תנועה אחרים, לרבות דלתות חדרי
הכיתות, חדרי המעבדות והמלאכה, הספרייה וכו', לא תבלוטנה במצב הפתוח
לתוך תחום צירי התנועה. עליהן להיפתח בזווית של 1800, או של 900 לפחות. מומלץ
לתכנן מגרעת בקיר הפרוזדור, שתקלוט את האגף הנפתח.  		 3)   
אין להתקין בבית-הספר דלתות לפתיחה דו-כיוונית (בין על "פנדל" ובין בלעדיו)
או דלתות גרירה.  		 4)   
כנף הדלת תחובר אל המשקוף באמצעות צירי-צד בעלי שתי כנפיים או יותר,
שאינם מתרוממים והשומרים על רווח מזערי ובלתי מסוכן בין קצות האגף למלבן
(באזור הצירים) בעת פתיחת הדלת. בגן ילדים ובכיתות א'-ו' יש להתקין לאורך
המשקוף האנכי (בצד הצירים), בין הכנף למשקוף, אלמנט שיכסה את המרווח
וימנע אפשרות להכנסת האצבעות. אפשר לתכנן ולהתקין אלמנט מגומי שיתחבר
לשני קצות הכנף משני צדדיה, וזאת כדי למנוע לכידת אצבעות בעת סגירת הכנף
(דוגמה לגומייה מסוג זה ראה בחברות האוטובוסים).  		 5)   
אפשר להתקין דלתות מזוגגות או עם אלמנט זכוכית בתוכן או בצדיהן, בתנאי
שהזיגוג בדלתות אלה יהיה בזכוכית בלתי-מתנפצת (מחוסמת, זכוכית-ביטחון
דו-שכבתית, פוליקרבונט, לוחות P.V.C. וכדו').  		 6)   
הדלתות תצוידנה באבזר שיאפשר את בלימתן בעת הסגירה והפתיחה ואת קביעתן
לקיר בסיום מהלך פתיחתן. האבזר יותקן על הקיר, בגובה כנף הדלת או בכל
  מקום אחר שלא יהיה מכשול לתנועת הילדים.		 7)   
כל אבזרי הפרזול והידיות שיותקנו יהיו מאיכות מעולה. חיבוריהם לאגף הדלת
יהיו חזקים, יציבים ומאריכי ימים על-אף השימוש הרב בהם. הידיות, המנעולים
או חיפוייהם (ה"רוזטות") יהיו חלקים וחופשיים מבליטות ברגים, פינים או חלקי
פרזול אחרים.  		 8)   
כל דלתות חדרי-הכיתות, חדרי המעבדה וחדרי המלאכה תיסגרנה ותינעלנה
באמצעות מנעול צילינדר אחיד, עם רב-מפתח
(master key) אחד.  		 9)   
בכל כנפי הדלתות יותקן מתקן מחזיר הידראולי עליון מסוג איכותי, בעל יכולת
תפקוד לאורך זמן, לבלימת תנועה חופשית של כנף הדלת, שיאושר על ידי מעבדה
מאושרת. 5 שנים לאחר פרסום חוזר זה תהיה הוראה זו חובה; במהלך תקופה זו
יש להיערך בהתאם.  		 10)
  
"מנעול בהלה" לדלתות  11)
  
א)במקומות שיש בהם ריכוזי קהל יש להתקין "מנעול בהלה" כדי לאפשר פתיחה
מהירה של הדלתות במצבי חירום.  		  
ב)דלתות הנמצאות במעברי מילוט ראשיים תצוידנה במנעול בהלה המאפשר
פתיחת הכנף מבפנים גם כאשר היא נעולה מבחוץ. עקרון פעולת המנעול יהיה
שלחיצה על הידית תגרום להפעלת בריח הנעילה ולפתיחה מיידית של הדלתות. אם
יש כמה כנפיים לדלתות, יותקן בכל כנף מכלול נעילה למנעול בהלה.  		  
ג)כל המנעולים יהיו ניתנים לפתיחה מבפנים ומבחוץ, ובכלל זה המנעולים בחדרי
השירותים שהם בעלי מפתח מיוחד.  		  
ד)להלן הדרישות לגבי "מנעול הבהלה":
(1)המנעול: מכלול הנעילה יעמוד בתקן ישראלי 101 למנעולים, בהתאם לסוג
המנעול ולתקן הישראלי 950 לגבי המנגנון הגלילי.
(2)הבריחים: תיתכן נעילה אופקית או אנכית.
(3)ידית הנעילה/הפתיחה: הידית תיבנה ממוט עגול שקוטרו 30 מ"מ לפחות או
ממוט מרובע שאורך צלעו 30 מ"מ לפחות ותהיה עשויה מפלדת אל-חלד. אורך
הידית יהיה כרוחב הכנף של הדלת.
גובה הידית: גובה המוט האופקי (לרוחב הדלת) יהיה לפחות 100 ס"מ ולכל היותר 120 ס"מ מעל(4)
.הרצפה
.אפשר לשלב בין מוט אנכי למוט אופקי אולם הפתיחה תיעשה על ידי המוט האופקי בלבד(5)
התקנה: התקנת המנעול תתבצע על ידי ברגים, בצורה מאסיבית, וזאת בהתחשב בלחצים ובעומסים(6)
.המופעלים על המנעול
הפעלה: לחיצה על הידית האופקית תגרום לפתיחת הדלתות בקלות בכל מצב - כלומר גם אם(7)
.הדלתות נעולות מבחוץ או מבפנים. כיוון פתיחת הדלתות בעת הלחיצה על מנעול הבהלה יהיה כלפי חוץ
.אם יש לדלתות כמה כנפיים יותקן בכל כנף מנעול בהלה שיפעל כאמור לעיל(8)
  		  
מעקים  ז.   
יש להתקין מעקה בכל מקום בבניין בית-הספר או בחצר שבו הפרשי הגובה בין
מפלסים סמוכים עולים על 50 ס"מ ובכל מקום שבו מספר המדרגות עולה על
שלוש.  		 1)   
כל המעקים בבית-הספר (חוץ ממעקה הגג) יהיו בגובה מזערי של
1.10 מ'.  		 2)   
על כל סוגי המעקים לשאת בעומס של 150 ק"ג ל-מ"ר בכל הכיוונים.  3)   
כל המעקים ייבנו על פי חוק התכנון והבנייה.  4)   
גובה מעקה הגג אשר ילדים יוצאים אליו יהיה 1.30 מ'. בגג שילדים אינם יוצאים
אליו והעלייה אליו היא בסולם בלבד יהיה אמצע נעילה על פי תקן, ויותקן בו
מעקה בהתאם לחוק התכנון והבנייה.
  		 5)   
12.10 רווחה אקלימית, תאורה, אוורור ואקוסטיקה
על התכנון לדאוג לרווחה אקלימית, לתאורה, לאוורור ולאקוסטיקה על פי מרב הידע ההנדסי,
הוראות חוזר המנכ"ל הנוגעות בדבר וחוק התכנון והבנייה.
  		  
12.11 מערכות ומתקני שירות ורווחה
  
12.11.1 מערכת החשמל   
כללי  א.   
מערכות חשמל ומתקני חשמל בבתי-הספר יתוכננו אך ורק על ידי מהנדסי חשמל
מורשים, ויבוצעו אך ורק על ידי חשמלאים מורשים.  		 1)   
לפני שיאושר הבניין ויימסר לשימוש כבית ספר, תיבדקנה מערכות החשמל שבו על
ידי מהנדס בודק או על ידי חברת החשמל לישראל או על ידי רשות מוסמכת אחרת.
 2)   
מערכות החשמל ומתקני חשמל בבית הספר, וכן כל עבודות החשמל, חייבים
להתבצע בכפיפות ל"חוק החשמל, התשי"ד-1954" על כל תקנותיו, המעודכן לזמן
בניית המבנה.  		 3)   
כל מכשירי המתקן החשמלי ואבזריו חייבים לשאת תו-תקן, בהתאם לתקן
הישראלי העדכני.  		 4)   
חיבור לרשת החשמל  ב.   
חיבור בית-הספר יותאם לחישובי התכנון ובכושר הולכה של X633 אמפר (לפחות).  1)   
החיבור ייעשה באמצעות כבל תת-קרקעי. רק במקרים יוצאים מן הכלל יתר לבצע
את החיבור באמצעות כבל עילי הנושא את עצמו בחיבורים של עד X633 אמפר.  		 2)   
הארקות  ג.   
מוליך ההארקה הראשית יותאם לחתך מוליכי החיבור, אך לא יהיה קטן מ-10
ממ"ר.  		 1)   
מוליך ההארקה הראשית יחובר לאלקטרודת הארקה בצורה שתמנע את האפשרות
לפרקה על-ידי התלמידים.  		 2)   
בבניינים חדשים תותקן הארקת יסוד.  3)   
במתקנים שמשולבים בהם חשמל ומים יש לבצע הארקת גוף נפרדת.  4)   
יש להאריק את כל מערכות המתקנים, כגון צנרת המים, המסגרות של תקרות
אקוסטיות, מוטות תמיכה לקירות גבס וכד'.  		 5)   
הלוח הראשי  ד.   
הלוח הראשי ייבנה מפח פלדה מגולוון וצבוע או מחומר פלסטי הכבה מעצמו ולא
מעץ או מפרספקס.
  		 1)   
לוח החשמל יותקן בקרבה לאזור המינהלה, בגומחה, במעבר ציבורי או בחדר
שנועד לכך אם חוק החשמל יחייב זאת.  		 2)   
כל ארון חשמל בבית הספר יצויד במנעול. יש להתקין ליד הארון קופסה מזוגגת
ובתוכה מפתח חירום לפתיחת ארון החשמל. מפתח נוסף יהיה במזכירות ואצל
השרת.  		 3)   
לוחות-משנה  ה.   
לוחות-משנה ייעשו מפח או מחומר פלסטי הכבה מעצמו, ולא מעץ או מפרספקס.  1)   
כל לוחות-המשנה יותקנו בארונות מחומרים בלתי-דליקים עם סידורי נעילה.  2)   
כל לוח-משנה יזין קומה, אגף, מבנה או מערך פונקציונאלי אחד בלבד.  3)   
כל לוח-משנה יכלול מפסקי מגן ברגישות של 30 מילי אמפר.  4)   
כל המעגלים יהיו מוגנים על-ידי מבטחים אוטומטיים.  5)   
כל המעגלים ומפסקי הזרם הראשיים יסומנו בסימון בר-קיימא.  6)   
בלוח יימצאו תכנית ותרשים של המתקן שלוח-המשנה מזין אותו.  7)   
בלוח יהיה מספר מספיק של מעגלים להבטחת הפעלתו הפונקציונלית של המתקן.  8)   
בכל כיתה או אולם יותקנו שני מעגלי מאור לפחות.  9)   
דרישות כלליות לבניית המתקן  ו.   
כל צנרת החשמל תהיה פלסטית, מטיפוס הכבה מעצמו, לפי ת"י 728.  1)   
המפסקים, בתי התקע ונקודות המאור בקירות יותקנו בגובה של 1.8 מ' מהרצפה.
כל בתי התקע והמפסקים שהם מתחת לגובה של 1.8 מ' יהיו מוגנים, כלומר יותקן
להם תריס מגן פנימי או מכסה.  		 2)   
התאורה בכיתות ובפרוזדורים, בחדרי המינהלה וכיוצא בזה, תהיה יעילה. לא
תהיה תאורה המבוססת על נורות ליבון. בתי הנורות בפרוזדורים יהיו בעלי מגן
למניעת סנוור (לובר). נורות הלוגן לא תהיינה חשופות, ללא מגן. מנורות לא
תותקנה על גבי חומרים דליקים (כמו עץ וכד'), אלא רק בתוך בית מנורה תקני.
  		 3)   
גופי התאורה בחדרי השירותים ובחצר יהיו מטיפוס מוגן-מים.  4)   
החוטים של מעגלי התאורה יהיו בחתך של 1.5 ממ"ר לפחות. החתך של חוטי שאר
המעגלים יתאים לעומס המתוכנן באותם המעגלים.  		 5)   
הדרישות לגבי השימוש בתנורים חשמליים ובמזגני אוויר  ז.   
בכל לוח יותקן שדה רזרבי (משטח), בעל תכונות זהות לאלה של שדה מעגלים
כלליים.  		 1)   
בשדה יותקן מפסק-זרם ראשי, שיתאים לעומס של מערכת החימום.  2)   
כל תנור או מזגן יוזן על-ידי מעגל חד-פזי, המוגן על-ידי מבטיח אוטומטי 16 אמפר
(חוטים של 2.5 ממ"ר לפחות).  		 3)   
עבור כל תנור או מזגן יותקן, בגובה של 1.80 מ', בית-תקע X162 אמפר, עם
הארקה ומפסק X162 אמפר ועם נורת סימון.  		 4)   
במקרה של הוספת מתקני חימום לבית-הספר יבוצעו כל המעגלים בצינורות
משוריינים או פלסטיים שווי-ערך, על-גבי הטיח.  		 5)   
הדרישות לגבי החימום בתנורים אוגרים  ח.   
בכל לוח יותקן שדה בעל תכונות זהות לאלה של שדה מעגלים כלליים.  1)   
בשדה יותקן מפסק-זרם ראשי המתאים למעגל המניפות להוצאת חום שנאגר
בלילה. מעגל זה יכול להיות מופעל על-ידי "שעון-שבת", עם קפיץ המפעיל אותו
במשך 24 שעות במקרה של הפסקת חשמל.  		 2)   
כל תנור יוזן על-ידי מעגל תלת-פזי X162 אמפר (חוטים של 2.5 ממ"ר לפחות). ליד
כל תנור יותקן בית-תקע X162 אמפר כל-קוטבי, עם הארקה ועם מפסק X162
אמפר.  		 3)   
במקרה של הוספת מערכות חימום לבית-הספר יבוצעו כל המעגלים בצינורות
משוריינים או פלסטיים שווי-ערך, על-גבי הטיח.  		 4)   
אולם-ההתעמלות  ט.   
לוח אולם-ההתעמלות יותקן באחד מחדרי-הספח שמחוץ לאולם.  1)   
כל אבזרי החשמל באולם עצמו, בכל גובה, יהיו משוריינים.
  		 2)   
 
באולם שיש בו במה יתוכננו מעגלים המתאימים להצגות ולאירועים.  3)   
חדרי-מלאכה  י.   
אין להזין מכונות ומכשירים ממעגלי אור.  1)   
המפסק הראשי יותקן בקרבת הכניסה ותאופשר נעילתו במצב "מופסק" (OFF).  2)   
לאורך הקירות, במרווחים שאינם עולים על 5 מ', יותקנו לחצני חירום בולטים
להפסקת הזרם בלבד.  		 3)   
כל מכונה או מתקן חשמלי קבועים יצוידו - נוסף למפסק החשמלי המקורי שלהם
- גם במפסק שיורכב על הקיר או על העמוד הסמוך.  		 4)   
מעבדות  יא.   
יש להפריד במעבדות בין מעגלי כוח למעגלי מאור.  1)   
מפסקי-זרם, מפסקי-מגן, מבטחים וכו' יימצאו בלוח-משנה, שימוקם בארון
בלתי-דליק, בקרבת הכניסה למעבדה. דלת הארון תהיה מצוידת במנעול, אך
המפסקים הראשיים של כוח ומאור יותקנו מחוץ לארון, ויסומנו באופן בולט.  		 2)   
כל קבוצת שולחנות במעבדה תוזן על-ידי מעגל חשמלי נפרד, שיובטח על-ידי
מבטח אוטומטי ועל ידי מפסק-מגן.  		 3)   
בתי-תקע חשמליים ימוקמו בגובה 25 ס"מ בקירוב מעל פני לוח השולחן, ולא
פחות ממטר אחד מהרצפה. אפשר להתקין בתי-תקע בחזית השולחן או על-גבי
סרגל מתחת לפני לוח השולחן, בתנאי שהם יהיו בתוך התעלות ויהיו מוגנים
בתריס מגן פנימי או במכסה.  		 4)   
בתי-תקע של מעגלים בעלי מתחים שונים יותקנו באופן שלא יאפשרו טעות
בחיבור המכשירים החשמליים ויסומנו בצורה ברורה.  		 5)   
כל האלמנטים של הצנרת החשמלית במעבדה יורחקו ויופרדו ממקורות מים
(ברזים, מקלחת חירום וכו') וממערכות גז.  		 6)   
בשולחן המורה יימצאו כל המפסקים של המעגלים החשמליים המותקנים
במעבדה.  		 7)   
מערכות השירות של האקוואריום (משאבות, גופי חימום ותאורה) תוזנה במתח
  של 24 וולט או בציוד מיוחד ומוגן המיועד לשימוש בתוך המים.		 8)   
הערה: בכל מקרה עדיף להשתמש במעבדה במכשירים חשמליים במתח של 24 וולט,
בעלי בידוד כפול ומוזנים באמצעות שנאי מבדל.  		  
מערכת התאורה במחסני הכימיקלים ובחדרי ההכנה תהיה עמידה בפני התפוצצות
וקורוזיה.  		 9)   
תנורי החימום במעבדה יהיו בעלי סלילי התנגדות סגורים.  10)
  
התקנת מערכת חשמל בחדרי המחשבים
בחדר המחשבים הבית-ספרי, במחשבים המותקנים בחדרי המדעים ובמחשבים המותקנים
בכיתות הלימוד ובמקלטים דו-תכליתיים, תותקן מערכת החשמל באופן הזה:  		 יב.   
מערכת השולחנות תותקן לאורך הקירות.  1)   
מערכת החשמל תותקן בתעלות מעל לגובה השולחנות.  2)   
קבוצות מחשבים יוזנו על ידי מעגלים חשמליים נפרדים, אשר יבוטחו על ידי מבטח
אוטומטי (מפסק פחת).  		 3)   
בתי התקע יותקנו 25 ס"מ מעל גובה השולחנות. אין להתקין שקעים בחזית השולחן או
על גבי סרגל מתחת לגובה פני השולחן.  		 4)   
שולחנות שלא יותקנו לאורך הקירות יקובעו לרצפה, ומערכת החשמל תותקן בצנרת
מתחת לרצפת החדר. ליד השולחן יהיה לוח מקובע ברצפה ובו יותקנו בתי התקע
שהזרם ינותב אליו.  		 5)   
12.11.2 מערכת הגז   
מערכות הגז לבישול ולהסקה תותקנה על-פי הוראות ת"י 158 ו-462.  א.   
הנחיות בטיחות נוספות ביחס להתקנת מערכות גז ראה בפרסומים של גורמי הבטיחות.  ב.   
דרישות המתייחסות לחדר גז מרכזי  ג.   
קירות חדר הגז המרכזי ותקרתו יהיו עשויים בטון ועמידים באש במשך 3 שעות
לפחות ובהתאם לת"י 921 (עמידות אש של אלמנט בניין - הגדרות ובדיקות).  		 1)   
חדר הגז המרכזי יכלול את הפרטים שלהלן לפחות:
  		 2)   
(א)מתקן להתזת מים לצורך כיבוי וקירור המכלים במקרה של שרפה, על פי
ההנחיות והדרישות של שירותי הכבאות ובהנחייתם המקצועית  		  
(ב)שילוט אזהרה בכניסה לחדר הגז ("סכנה, גז מתלקח! אסור לעשן!".)   
(ג)ברז גז ראשי שיותקן על צנרת הגז במקום נגיש כדי שאפשר יהיה לסגרו במקרה
הצורך וכן שילוט "ברז גז ראשי" לשם זיהוי הברז.  		  
צנרת הגז המותקנת מחדר הגז ועד למתקני החימום תיצבע בצבע צהוב ותסומן
לכל אורכה בשלטי סימון "זהירות, צנרת גז!".  		 3)   
דרישות המתייחסות לצוברים של גז בתוך מוסדות חינוך  ד.   
הצוברים יותקנו לפי ת"י 158, בתוספת דרישה לגידור שטח הצוברים בגובה של
2 מ' לפחות.  		 1)   
בגידור תהיה דלת רשת שתהיה נעולה כל הזמן ותיפתח רק בעת מילוי או ביקורת
על ידי אב הבית של המוסד או אדם אחר שהוסמך לכך על ידי הנהלת המוסד.  		 2)   
כל צובר יהיה בעל מתקן המונע מילוי יתר.  3)   
השטח שמסביב לצוברים יישמר נקי וללא צמחייה או חפצים העלולים להידלק.  4)   
הצוברים יהיו בעלי מכסים נעולים, כדי למנוע גישה לאבזרים ולברזים שלהם.  5)   
דרישות המתייחסות לצוברים שכנים למוסדות חינוך  ה.   
צוברים שכנים למוסד חינוך יהיו במרחק 15 מ' לפחות מהמבנה הקרוב של
המוסד החינוכי.  		 1)   
חברות הגז יתקינו בצוברים אלה מתקנים למניעת מילוי יתר.  2)   
מילוי הצוברים ייעשה בימים ובשעות שאין פעילות במוסד החינוכי, בתיאום עם
ממונה הבטיחות של הרשות המקומית או הבעלות.  		 3)   
המכלית שתמלא את הגז תהיה מרוחקת מן המוסד החינוכי 15 מ' לפחות.
  		 4)   
בעת המילוי יהיו נוכחים 2 אנשים, אחד ליד המכלית והשני על יד הצובר.  5)   
השטח שמסביב לצוברים יישמר נקי וללא צמחייה או חפצים העלולים להידלק.  6)   
12.11.3 מערכת ההסקה   
בחירת שיטת ההסקה בבניין בית-הספר תהיה בהתאם לאמור בחוברת "שיטות חימום
בבתי-ספר ובגני-ילדים", בהוצאת האגף לפיתוח מערכת החינוך.  		 א.   
להלן דגשים עיקריים לבחירה ולהפעלה של מערכות הסקה:  ב.   
כל אמצעי החימום ושיטות החימום חייבים לעמוד בדרישות התקנים והמפרטים
הרלוונטיים של בודק מוסמך, ואישור על כך יימצא בתיק בית הספר.  		 1)   
אמצעי החימום ומערכות החימום יותקנו על ידי אנשי מקצוע מיומנים.  2)   
מערכות החימום תיבדקנה בדיקה תקופתית (לפחות פעם בשנה) לפני תפעולן.  3)   
הסקה מרכזית  ג.   
הסקה מרכזית תותקן רק לאחר שהדבר יאושר על ידי יועץ הסקה מוסמך או על ידי
מהנדס בטיחות.  		 1)   
יש לדרוש ולקבל הוראות הפעלה הכוללות הוראות בטיחות מאת היצרן או מאת
המרכיב את המערכת ולהקפיד על ביצוען.  		 2)   
עובד מוסד החינוך המטפל בהסקה יעבור השתלמות הפעלה הכוללת בטיחות אצל
היצרן או אצל המרכיב.  		 3)   
תנורי חימום ומערכות חימום הניזונים מגפ"ם (גז פחממני מעובה)  ד.   
הגפ"ם (גז פחממני מעובה) הוא חומר נפיץ ומתלקח, אך אם נעשה בו טיפול בהתאם
להוראות הבטיחות, אפשר ליהנות ממנו ולמנוע מפגעים בטיחותיים.  		 1)   
להלן הנחיות לבעלויות על מוסדות החינוך ולגורמים המתקינים אמצעי חימום בגפ"ם
  בכיתות הלימוד או למפעילים מערכות אלו במוסדות החינוך:		 2)   
א)תנורי החימום על אבזריהם, התקנתם והפעלתם טעונים אישור מטעם מכון
התקנים הישראלי לחימום של כיתות לימוד (מניעת פליטת חד תחמוצת הפחמן
CO), על פי התקנים הישראליים 158 ו-462.  		  
ב)אסור להשתמש בתנורי חימום בגז הנמצאים במפלס שמתחת לפני הקרקע
החיצונית אפילו באופן חלקי ובמקלטים בכל מפלס שהוא.  		  
ג)התנורים יהיו בעלי מנגנון הצתה פיזו-אלקטרי המאפשר הדלקה באמצעות
לחיצת אצבע ללא שימוש באש (בגפרור, בנר או באבוקה).  		  
ד)בכל תנור יהיה ברז מפסק ושסתום לבקרת אש. השסתום יפסיק את זרימת הגז
עם כיבוי הלהבה ולא יותר מ-15 שניות לאחר מכן. השסתום טעון אישור מטעם
מכון התקנים הישראלי, והמתקן יחובר בברז חיבור מהיר.  		  
ה)הדלקת התנור תאופשר רק על ידי לחיצה על כפתור של שסתום בקרבת אש
לשם הפעלתו מחדש עד להתחממות התנור.  		  
ו)סמוך לכל תנור, על הצנרת שלו, יהיה שסתום "מריח" (גלאי גז) אוטומטי
המפסיק את זרימת הגז במקרה של דליפה. הפסקת זרימת הגז תתבצע על ידי ברז
חשמלי עם מנגנון ניתוק המחובר לגלאי הגז, כדי שבמקרה של דליפה ייסגר הברז
החשמלי באופן אוטומטי וימנע את זרימת הגז לתנור המסוים.  		  
ז)נוסף לכך יהיו גלאי הגז המותקנים מחוברים כולם במקביל לברז חשמלי ראשי
המותקן על צנרת הגז המובילה לכיתה מסוימת (הברז יותקן מחוץ לכיתה).
במקרה של דליפת גז באותה כיתה תופסק זרימת הגז על ידי סגירה אוטומטית של
הברז הראשי.  		  
ח)הופסקה זרימת הגז לכיתה מסוימת כתוצאה מדליפת גז, יש לזמן טכנאי מוסמך
מחברת הגז לתיקון הדליפה ולהפעלת התנורים.  		  
ט)אין להשתמש במקרני גז עליים.
  		  
התקנת התנורים  3)   
א)הרכבת התנור תיעשה על ידי עובד שהוסמך לכך על ידי חברת הגז. הוא הדין
לגבי החלפת מקום התנור.  		  
ב)על צנרת הגז יותקן ברז מפסיק ראשי. מרחק הברז מהתנור יהיה 2 מ' לפחות.
אורך הצינור הגמיש לא יעלה על 2 מ'. יש לבדוק מדי פעם את תקינות הצינור
(סדקים, פגמים וכד').  		  
ג)יש למקם את התנור סמוך לרצפת החדר ולגדר אותו גידור היקפי תוך השארת
מרווח חופשי של מטר אחד בחזית התנור ומאחוריו.  		  
ד)התנור ימוקם במקום שאינו מפריע לתנועה השוטפת והרגילה של התלמידים
והמורים בזמן הלימודים ובזמן ההפסקות.  		  
ה)במרחק של 1.5 מ' מהתנור לא יימצאו וילונות, כרזות מקרטון או מנייר,
ארונות, מדפי עץ וכל חומרים בעירים אחרים.  		  
ו)קירות של מבנה דליק יצופו בחומר עמיד בחום בקרבת התנור.   
הפעלת התנורים  4)   
א)הפעלת המכשירים והפסקת פעולתם תיעשה על ידי מבוגר בלבד.   
ב)יש לדאוג לבעירה שלמה בזמן פעילות התנור, ומומלץ להתקין מכשיר המפסיק
את זרימת הגז במקרה שכמות חד-תחמוצת-הפחמן (CO) עולה על המותר ומתריע
על כך.  		  
ג)בכל חדר שיופעל בו תנור גז יש לדאוג לפתחי אוורור. הפתחים יהיו גם ליד
תקרת החדר וגם ליד רצפתו, בגובה שאינו עולה על 10 ס"מ ממנה.  		  
ד)בסיום השימוש בתנורים יש לכבותם ולסגור את ברז הגז הראשי. בסוף יום
הלימודים יוודאו אב הבית והגננת שברז הגז הראשי של מוסד החינוך סגור.		  
בדיקות תקינות ובדיקות תקופתיות  5)   
א)פעם בשנה, לקראת תקופת החורף, תיערך בדיקה מקיפה של כלל מערכות הגז
בבתי הספר ובגני הילדים.  		  
ב)הבדיקה תיעשה על ידי טכנאי גז מוסמך ברמה 2 לפחות או על ידי מהנדס גז.
רצוי ומומלץ לבצע את הבדיקה על ידי טכנאי או מהנדס גז שאינם מטעם חברות
הגז אשר תבצענה את ההתקנה או המספקות את הגז.  		  
ג)הבדיקה תיעשה על פי טופס בדיקה המופיע בתקן ישראלי 158.   
ד)עותקים של טופסי הבדיקה יישלחו לממונה המחוזי על הבטיחות של משרד
החינוך, לממונה על הבטיחות של הרשות המקומית ולמנהל בית הספר.  		  
ה)במקרה של גילוי הזנחה או חוסר טיפול במערכת הגז אפשר לפנות אל הממונה
על הבטיחות במחוז לטיפול. הממונה ירכז את הפניות ויפנה אל מינהל הגז במשרד
האנרגיה והתשתית בחיפה, ויעביר את הנושא לטיפולו.  		  
מכשירי חימום חשמליים  ה.   
מכשירי החימום יוצבו על הרצפה, בפינות החדר, במקום שאין בו תנועת
תלמידים, ויהיו מוגנים בשבכה, באופן שילדים לא יוכלו להתקרב אליהם.  		 1)   
מכשירי חימום תלויים ייקבעו על הקירות, בגובה של 2 מ'. חוטי החשמל המזינים
את מכשיר החימום לא יהיו בהישג ידם של הילדים.  		 2)   
ייבדק טיב הארקתם של כל מכשירי החימום פעם בשנה לפחות.  3)   
המכשירים יוצבו וייקבעו כאשר מקור הזרם מנותק (התקע מנותק מן השקע).  4)   
הפעלתם של המכשירים והפסקת פעולתם תיעשה על-ידי מבוגר בלבד.  5)   
עם יציאתו של המורה להפסקה תנותק אספקת הזרם למכשיר.
  		 6)   
 
12.11.4 מערכת מיזוג האוויר   
כללי  א.   
המזגנים יתאימו לתקן ישראל 994, חלקים 3‎+1.  1)   
מזגן המותקן במוסד חינוכי חייב להיות מותקן על ידי מתקין מוסמך ומומלץ על ידי
החברה שממנה נרכש המזגן.  		 2)   
ההתקנה תהיה בהתאם למפרטי החברה, תוך כדי שימוש בצנרת, בכבלי חשמל
ובאבזרי התקנה תקניים של החברה, לפי תקן ישראלי 994, חלק 4.  		 3)   
המרחק בין יחידות מיזוג האוויר  ב.   
יש להתקין את יחידת המעבה (היחידה החיצונית) ואת המאייד (היחידה הפנימית)
קרוב ככל האפשר זו לזו.  		 1)   
המרחק המרבי המותר ביניהן יהיה על פי נתוני היצרן; כל חריגה מנתוני היצרן
תחייב התייעצות עם החברה.  		 2)   
שיקולים במיקום התקנת המעבה (היחידה החיצונית)  ג.   
יש למקם ולהתקין את היחידה באופן בטיחותי, למניעת פגיעה בתלמידים עקב
פליטת אוויר או טפטוף מים מן החלק החיצוני. ההתקנה של המעבה (החלק
החיצוני) אסורה מתחת לגובה 2 מ' באזורים שהתלמידים עלולים להגיע אליהם.  		 1)   
יש לאפשר גישה נוחה לטכנאי השירות.  2)   
יש למנוע קרינת שמש ישירה על הסוללה.  3)   
יש למקם את היחידה באופן שתגרום למינימום הפרעות ואי-נוחות למשתמש או
לכיתות שכנות.  		 4)   
יש למקם את היחידה במרחק של 200 מ"מ לפחות מהקיר.  5)   
בהתקנה במקום סגור יש לדאוג לפתחי אוורור המבטיחים את שחרור האוויר החם
החוצה ומונעים את חזרתו אל תוך המעבה.  		 6)   
במקרה של התקנת כמה מעבים בקבוצה יש להקפיד שהאוויר החם היוצא מהמעבה
  האחד לא יחדור למעבה השני.		 7)   
יש לוודא שהקיר שהמעבה מותקן עליו הוא בעובי מינימלי של 200 מ"מ והוא בעל
כושר נשיאת משקל היחידה (יש להימנע מהתקנה על מבנה קל, כגון איטונג,
שעלולות להיווצר בו רעידות או תהודה).  		 8)   
כאשר המעבה מותקן מתחת למפלס המאייד (היחידה הפנימית) יש להקפיד כי
הפרש הגובה בין היחידות לא יעלה על 10 מ'.  		 9)   
שיקולים במיקום התקנת המאייד (היחידה הפנימית)  ד.   
יש לקחת בחשבון את הדרישות הבאות בעת בחירת המקום ליחידה הפנימית:   
יש לאפשר פיזור אוויר מרבי, למרחק גדול ככל האפשר בתוך החלל הנדרש למזגן.
 1)   
יש לאפשר מעבר חופשי לאוויר החוזר הנכנס אל תוך המזגן.  2)   
יש להבטיח ניקוז מתאים של מי העיבוי הנוצרים בתוך היחידה.  3)   
התקנת היחידה הפנימית (המאייד)  ה.   
אפשר להרכיב את היחידה באופן שתהיה תלויה על הקיר או מונחת על משטח בטון.   
התקנת יחידה על משטח בטון  ו.   
יש להניח שתי שכבות גומי מחורץ ב-4 פינות מתחת לבסיס היחידה (גודל הגומי על פי
הנחיות היצרן). בין שתי שכבות גומי וכן בין הגומי למשטח יונח פח.  		  
התקנת יחידה תלויה  ז.   
יש לקבוע את מיקום היחידה ולקדוח קדחים בזוויתני התלייה הנמצאים ביחידה
(הדיבלים והברגים ליחידה יהיו בהתאם למפרטי החברה).  		  
מיקום היחידה הפנימית  ח.   
היחידה הפנימית מיועדת להתקנה בתוך המבנה, במקום שאינו חשוף לתנאי חוץ.
בבחירת מקום ההתקנה יש להבטיח מראש את התנאים האלה:  		 1)   
א)יש לדאוג לזרימה חופשית ללא הפרעות של אוויר החוזר לתוך היחידה.   
ב)יש להימנע מהתקנת היחידה בקרבה ישירה לאזורים רגישים לרעש.
  		  
כאשר יש הכרח להתקין את היחידה מחוץ למבנה או בתוך חלל גג יש לנקוט
אמצעים אלו:  		 2)   
א)יש להגן על היחידה מפני רטיבות וקרינת חום ולהוסיף בידוד תרמי חיצוני
נוסף.  		  
ב)יש לתכנן תעלת אוויר חוזר קצרה ככל האפשר, עם שתי קשתות לכל היותר,
ופתח התעלה בחיבור ליחידה יהיה כגודל הצד האחורי של היחידה.  		  
ג)יש לוודא הפרדת היחידה ממגע קשיח עם המבנה, להקטנת רעש הנובע מרעידות,
על ידי שימוש בבולמים מתאימים (גומי מחורץ מיוחד) מתחת ליחידה ובשרוול
גמיש בין היחידה לתעלות.  		  
ד)תריס אוויר חוזר חייב להיות קרוב ככל שניתן לצד יניקת האוויר. יש להבטיח
מינימום מעבר אוויר חופשי של 0.3 מ"ר לכל אורך הנתיב.  		  
יש לתכנן מראש את מעבר הניקוז עם שיפוע יורד של 2% לפחות ומלכודת מים
(סיפון) בצינור, כדי למנוע יניקת אוויר דרך הצינור ליחידה.  		 3)   
התקנת המעבה (היחידה החיצונית)  ט.   
המתלה של המעבה מורכב משתי מסגרות מתכת ומשמש כמקבע שבתוכו יותקן
המעבה.  		 1)   
המעבה יותקן על משטח (גג, קרקע וכו').  2)   
יש לעגן את היחידה כשהיא מוגבהת ומפולסת על משטח בטון או על קורות עץ
בגובה של 100 מ"מ.  		 3)   
התקנה על הקיר  4)   
א)יש לשלב את שתי המסגרות ולהדק אותן זו לזו באמצעות כל הברגים, האומים,
הדיסקיות הקפיציות והתומך הזוויתי.  		  
ב)יש לדפון את המתלה לקיר באמצעות 4 ברגים מגולבנים החודרים עד מעבר
לקיר, באופן שהמתלה יהיה מאוזן ומפולס, ולהדק את הברגים בעזרת האומים.		  
 
התקנת הצנרת המקשרת בין יחידת הפנים (המאייד) ליחידת החוץ (המעבה)  י.   
למעבר הצנרת המקשרת בין יחידת הפנים ליחידת החוץ יש להכין פתח מעבר להשתלת
צינור PVC בקוטר 60 מ"מ. יש להקפיד -  		  
שצינור המעבר יהיה בשיפוע של 100 (כלפי חוץ), למניעת חדירה של מים לבניין;  1)   
לבודד את המרווח בין צינורות הקירור לצינור ה-PVC בחומר בידוד ולאטום את
הפתחים בחומר אטימה למניעת חדירה של מים;  		 2)   
להרחיק את הצנרת מחלונות הכיתות למרחק של מטר אחד לפחות  3)   
שסוג הצנרת יהיה על פי מפרטי החברה.  4)   
חיבור חשמל  יא.   
כל חיבורי החשמל יבוצעו על ידי חשמלאי מוסמך, בהתאם להנחיות חברת החשמל. חובה
להתקין מפסק חצי אוטומטי נפרד בהזנה לכל יחידה, בהתאם לנתונים המצורפים בסכמות.
ליד כל יחידת חוץ חייבת להיות האפשרות לניתוק מוחלט של אספקת המתח.  		  
12.11.5 המאווררים   
מאווררים ייקבעו בכיתה במקומות שהתלמידים לא יוכלו להיתקל בהם או בחוטי ההזנה
שלהם, כלומר על התקרה או על הקירות, בגובה של 2 מ' לפחות.  		 א.   
יציבותם של המאווררים תיבדק על-ידי השרת או על-יד האחראי לאחזקה ברשות המקומית.
 ב.   
מאוורר יופעל אך ורק על-ידי המורה.  ג.   
מאוורר מקולקל יש להחליף (אסור "לעזור" למדחף כאשר הוא אינו מסתובב לאחר
ההתנעה).  		 ד.   
מותר להתקין מאווררי תקרה, בתנאי שגובה כנפי המאוורר יהיה לפחות 3 מ' מהרצפה, או
שהם יהיו מוגנים ברשת מתכת שתמנע הכנסת אצבעות או ידיים.  		 ה.   
12.11.6 מערכת השירותים התברואתיים   
הסידורים התברואיים במוסדות החינוך יותאמו לתקן משרד הבריאות ומשרד הפנים -
הוראות למתקני תברואה (תל"ת).
  		 א.   
כל הכלים והאבזרים יישאו תו תקן, וכל עבודות המתקן הסניטארי תבוצענה לפי ההוראות
העדכניות בנושא.  		 ב.   
תכנון החדרים שמותקנים בהם צנרות ומתקני מים זורמים, כגון חדרי-שירותים, ימנע
אפשרות של היווצרות תקלות, כגון הצפות, שלוליות, דליפות, לחות ומי-עיבוי. הדבר ייעשה
באמצעים טכניים של ניקוז קל ומהיר והבטחת גישה נוחה לצורך ביצוע תיקונים ואחזקה.  		 ג.   
12.11.7 מערכת כיבוי-האש   
את מערכת כיבוי האש בבית הספר יש לתכנן בהתאם לתקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי
אש בבתי-הספר), התשל"ב. סביב הבניין של מוסד חינוך יותקנו ברזי כיבוי בקוטר של "2
(להלן - ברזי כיבוי חיצוניים), והמרחק בין ברז כיבוי אחד למשנהו יהיה עד 90 מ', באופן
שבקרבת כל כניסה לבית הספר יהיה ברז כיבוי אחד.  		 א.   
בבניין בית ספר שיש בו למעלה מחמש קומות יותקנו ברזי כיבוי בטור של "2 בקומה
החמישית ובכל קומה שנייה שמעל הקומה החמישית (להלן - ברזי כיבוי פנימיים), והמרחק
בין ברז כיבוי אחד למשנהו יהיה עד 60 מ', באופן שבקרבת כל חדר מדרגות, ראשי ומשני,
יותקן ברז כיבוי.  		 ב.   
הספקת המים לברזי הכיבוי החיצוניים והפנימיים צריכה לאפשר הפעלת שני ברזי-כיבוי
חיצוניים או פנימיים בבת אחת, ובכל אחד מהם יזרמו 250 ל' מים לדקה, בלחץ של 4
אטמוספירות, באופן שהלחץ לא יגדל בברזי הכיבוי החיצוניים והפנימיים מעל ל-7
אטמוספירות ולא יקטן מ-2 אטמוספירות.  		 ג.   
ליד כל ברז כיבוי יותקן ארון ציוד כיבוי שיכיל שני זרנוקי-כיבוי באורך של 15 מ' כל אחד,
עם מנזק שנחירו בקוטר של 8 מילימטרים מסוג סילון ריסוס.  		 ד.   
בכל מפלס של בניין בית ספר תותקן עמדת אש אשר תכיל גלגילון כיבוי ועליו צינור לחץ
באורך של 25 מ' ובקוטר של ", עם מזנק מסוג סילון ריסוס, המחובר בדרך קבע לקצה
הצינור (להלן - "גלגילון כיבוי"). שני מטפי כיבוי מסוג אבקה יבשה בקיבולת 6‎-3 ק"ג
בהתאמה יותקנו במקומות רגישים. מיקומם של גלגילוני הכיבוי ייקבע באופן שאפשר יהיה
להגיע אתם לכל מקום בבניין.  		 ה.   
נוסף לאמור לעיל יותקן גלגילון כיבוי בכניסה לאולם ההתקהלות של בית ספר, מאחורי
בימת ההצגות, במעבדה, בבית המלאכה, במטבח, באולם ההתעמלות, בחדר לשירותים
הנדסיים ובמחסן לחומרים בעירים.
  		 ו.   
מערכת אזעקה למקרה שרפה תותקן בכל בניין של מוסד חינוך שמספר קומותיו עולה
על שלוש. לחצני-אזעקה יותקנו בכל קומה, סמוך לכניסה לחדר-המדרגות וליד שערי
היציאה החיצוניים. מתקני אזעקה קולניים יותקנו באופן שיישמעו בתנאי רעש
מרביים: לפחות מתקן אחד בכל קומה ובכל אולם המיועד ל-100 בני-אדם ומעלה ובכל
חצר ששטחה עולה על 250 מ"ר.  		 ז.   
איתור המקומות המסוכנים והצבת אמצעי-כיבוי ייעשו בהתייעצות עם קצין מניעת
השרפות האזורי ועל פי הנחיותיו.  		 ח.   
במקומות הבאים בבית הספר יותקנו שני מטפי כיבוי מסוג אבקה יבשה בגודל של 6
קילוגרם:  		 ט.   
באולמי ההתקהלות וההתעמלות  1)   
מאחורי בימות ההצגות  2)   
במעבדות  3)   
בבתי המלאכה  4)   
במטבח  5)   
בחדרי השירותים הטכניים  6)   
במחסנים של חומרים מתלקחים.  7)   
הערה: אם מחסני החומרים המתלקחים גדולים מהמקובל, יותקנו מטפי כיבוי נוספים,
או גדולים מאלה המפורטים לעיל - הכול לפי הנסיבות ובהתייעצות עם קצין מניעת
שרפות אזורי.  		  
מטפי כיבוי האש ייבדקו פעם בשנה לפחות.  י.   
הגישה לרכב חילוץ, הצלה וכיבוי אש תהיה לפי האישור של שירותי הכבאות.  יא.   
ציפוי שטחים במוסדות חינוך: בהתאם לתקן 921 (מיון בניינים והשימוש בחומרי
בנייה) יהיו השטיחים המצפים את הרצפה בסיווג אש III2.2. בכל חלקי הבניין.  		 יב.   
דרישות המתייחסות לכיבוי אש במעבדות  יג.   
חדרי המעבדה  1)   
א)לחדר המעבדה תהיינה שתי דלתות, שתיפתחנה החוצה. הדלתות תהיינה
מחומרים חסיני-אש, בעלי עמידות אש ועשן תקנית של שעה לפחות.  		  
ב)הכתלים, המחיצות והרצפות במעבדות, וכן הציפויים, יהיו מחומר העומד בכל
התקנים התקפים בחוק התכנון והבניין ובנושא של בטיחות אש.
  		  

ג)בשעת ניסויים או לימודים יהיו המעברים חופשיים ודלתות המעבדה לא נעולות.
הדלתות תינעלנה מיד עם סיום הלימודים. המפתח יישמר בידי האחראי.  		  
נוזלים דליקים  2)   
א)במעבדה תוחזקנה אך ורק הכמויות הדרושות לביצוע הניסיונות ביום אחד.   
ב)כל פעולה של חימום הנוזלים הדליקים תיעשה בכלים מיוחדים.   
עמדת כיבוי על-יד המעבדה  3)   
א)בעמדת כיבוי שתוצב ליד חדר מעבדה יימצאו 2 מטפי אבקה בעלי קיבולת של 6
ק"ג.  		  
ב)בזמן ביצוע ניסוי עם חומרים העלולים להתלקח יש להכין סמוך לשולחן
ההדגמה מטפה כיבוי אש המכיל אבקה במשקל של 3 ק"ג.  		  
דרישות המתייחסות לכיבוי אש בחדרי המלאכה  יד.   
הכתלים, המחיצות והרצפות בחדרי המלאכה, על ציפוים, יהיו מחומר בלתי-בעיר
או צבועים בצבע בלתי דליק.  		 1)   
לחדר המלאכה תהיינה שתי דלתות מחומר העומד בכל התקנים התקפים בחוק
התכנון והבניין ובנושא של בטיחות אש.  		 2)   
שולחנות וציוד אחר יוצבו באופן שהמעברים יהיו ברוחב של 1.20 מ', לפחות,
והגישה לדלתות תהיה פנויה.  		 3)   
המורה יפתח את הדלתות לפני השיעור, וינעל אותן עם סיומו.  4)   
לפני התחלת השיעור יוודא המורה -  5)   
 א)שאין חומרים מתלקחים באזורים שבהם תיעשה מלאכת ריתוך והלחמה;  
ב)שאין שמן או חומרים ספוגים בשמן בקרבת בקבוקי חמצן;   
ג)שמפסק החשמל הראשי תקין.   
בסיום השיעור יוודא המורה -  6)   
א)שזרם החשמל הופסק לחלוטין;   
ב)שכל מצתי הריתוך האוטוגני כבו;   
ג)שאזור הריתוך נוקה מזיקים להוטים.   
כימיקלים וחומרים מתלקחים אחרים יוחזקו במכלים בלתי שבירים ובכמות
יומית בלבד. ארונות המתכת יהיו בעלי פתחי אוורור.  		 7)   
בחדר המלאכה יימצאו 2 מטפי אבקה של 6 ק"ג ליד דלתות היציאה.  8)   
מחסנים  טו.   
המחסן יהיה בנוי מחומר בלתי-בעיר.  1)   
המחסן ייפתח על-ידי האחראי בלבד.  2)   
כל הפעולות במחסן (הוצאת חומר והכנסתו) תיעשינה בנוכחות האחראי.  3)   
המפתח יימצא בידי האחראי, ומפתח נוסף יימצא בחדר המנהל.  4)   
יש להקפיד על -  5)   
א)אחסון לפי סוגי החומר   
ב)הפרדה בין חומרים מסוגים שונים   
ג)אחסנה נפרדת משאר חומרים של נוזלים דליקים, גלילי גז וכימיקלים.   
יש לדאוג שלא יווצר מגע בין החומרים המאוחסנים לבין מערכת החשמל.  6)   
במחסן המכיל חומרים המשחררים אדים דליקים תהיה המערכת החשמלית
מטיפוס המוגן מפני התפוצצות.  		 7)   
פעם בחודש יש לערוך במחסן בדיקה ולסלק אריזות ריקות או פגומות. 8)   
עמדת כיבוי תוצב מחוץ למחסן ובקרבתו, ויהיו בה 2 מטפי אבקה של 6 ק"ג.  9)   
עמדות כיבוי באולמות התקהלות, במטבח ומאחורי במה  טז.   
בעמדות הכיבוי במקומות האלה יימצאו -   
גלגילון-כיבוי בעל צינור לחץ של 25 מ', בקוטר " ובאורך מספיק כדי להגיע לכל מקום
במבנה ובעל מזנק מסוג סילון-ריסוס המחובר לצינור דרך קבע;  		 1)   
2 מטפי כיבוי מסוג אבקה יבשה, של 6 ק"ג.  2)   
12.11.8 מתקני מים   
סוגי המתקנים  א.   
במתקני מים קרים אנו מבחינים בעיקר שני סוגים:   
1)מתקן מים מרכזי: מתקן הממוקם במקום סגור ונפרד, וממנו יוצא צינור עם כמה
ברזי שתייה לכמה מקומות בבית הספר.  		  
2)מתקן מקומי: מתקן המוצב במקום מרכזי בבית הספר, עם ברז אחד, וההזנה היא
ממערכת מים מרכזית או ממכלים מתחלפים.  		  
דרישות כלליות  ב.   
אסור בהחלט להתקין מתקן מים קרים שיש בו שילוב של מערכת למים חמים (אין
להציב מתקני מים חמים בשטח בית הספר).  		 1)   
בזמן רכישת מתקן מים קרים יש לקבל מפרט טכני המציין את דרישות ההתקנה של
המתקן: קוטר הצנרת לאספקת מים ולניקוזם, המתח והזרם הנדרשים והוראות
ההפעלה.  		 2)   
במקום ההצבה של מתקן מים קרים תימצא מערכת אספקת מים, חשמל וניקוז
העומדת בדרישות המפורטות להלן.  		 3)   
אין להשתמש במתקן מים קרים שאין בו כיסוי על חלקי החשמל והקירור (המדחס) או
על כל חלק פנימי אחר. מתקן שחסר בו כיסוי על החלקים הפנימיים ינותק מיד
מאספקת החשמל והמים.		 4)   
חל קלקול במתקן המים הקרים - יש לנתקו ממערכת החשמל וממערכת אספקת
המים ולזמן טכנאי מוסמך לתיקונו.  		 5)   
אין לטפל במתקן מים קרים אלא על ידי טכנאי מוסמך מהחברה המספקת את
המתקן וכשהמכשיר מנותק לחלוטין ממערכות החשמל והמים.  		 6)   
אין לחבר מתקן מים קרים שעבר תיקון אלא לאחר אישור בכתב מטכנאי מטעם
החברה המספקת, המאשר את תקינות המתקן.  		 7)   
מיקום המתקן של המים הקרים  ג.   
המתקן יוצב במקום מרכזי ונגיש לכל התלמידים.  1)   
אין להציב את המתקן באופן שיבלוט אל מהלך התנועה של התלמידים או יצר את
המעברים.  		 2)   
המתקן יקובע אל הקיר בעזרת חבק מסביבו, כדי למנוע את הזזתו או את נפילתו.  3)   
מתקן מים קרים מרכזי  ד.   
המתקן יותקן במקום נפרד ומחוץ להישג ידם של תלמידים, בצורה יציבה ורצוי
במקום גבוה.  		 1)   
מהמתקן יצא צינור תקני (שלא יהיה מכשול או מפגע) שיחובר אל הברזים במקום
שיועד לכך.  		 2)   
מתחת לברזים תותקן שוקת לניקוז המים.  3)   
אספקת מים  ה.   
אספקת המים למתקנים בחיבור ישיר תהיה בצנרת מים תקנית, עם ברז בקצה,
בקוטר הנדרש על פי המתקן הנרכש, שיאפשר סגירה של זרימת המים במקרה של
תקלה או ניתוק של מתקן הקירור.  		 1)   
במתקנים עם מכלים מתחלפים יש להקפיד שהמכלים יגיעו חתומים על ידי
החברה המספקת.  		 2)   
אספקת חשמל  ו.   
אספקת החשמל למתקן מים קרים תהיה בפאזה אחת, במתח ובזרם המתאימים
למתקן הנרכש.  		 1)   
שקעי החשמל של המתקן המקומי והמרכזי יהיו בגובה 1.8 מ', כנדרש.
  		 2)   
שקע החשמל יוגן על ידי ממסר לזרם דלף (ממסר פחת) תקני, ברגישות של 30
מיליאמפר.  		 3)   
לפני חיבור מתקן המים הקרים יבדוק חשמלאי מוסמך את מערכת החשמל המזינה את
המתקן, וכן יבדוק את התאמת מערכת החשמל למתקן ואת הימצאות ממסר לזרם דלף,
וייתן אישור בכתב על כך.  		 4)   
אין להשתמש בכבלי חשמל מאריכים מעבר לכבל הזינה המסופק עם המתקן.  5)   
ניקוז  ז.   
מערכת הניקוז במתקן מים תותקן בצמוד לברז לאספקת המים ותתאים לדרישות
המתקן הנרכז.  		 1)   
במתקן מרכזי יותקן הניקוז בקרבת הברזים לשתייה.  2)   
אין להתקין מתקן מים קרים כלשהו ללא מערכת ניקוז.  3)   
ברזים  ח.   
ברזים שיותקנו למערכת המים הקרים יהיו ברזים סניטריים תקניים למניעת מגע הפה עם
יציאת המים, ורצוי שיהיו ברזים שקועים, כדי למנוע מצב של פגיעה ושבירת שיניים.  		  
מערכות טיהור  ט.   
יש מתקני מים קרים שמשולבים בהם מתקני טיהור. מתקני טיהור אלה יירכשו רק אם הם
עומדים בדרישות משרד הבריאות ובאישורו.  		  
12.11.9 מעלון/מעלית   
התקנה  א.   
מיקום המעלון ייקבע על פי תכניות שתאושרנה על ידי הגורם המקצועי.  1)   
התקנת המעלון תיעשה במקום שנקבע, ועליה לעמוד בנוהלי הבטיחות: דרישות מפמ"כ
288 של מכון התקנים הישראלי ודרישות משרד העבודה.  		 2)   
התקנת המעלון תיעשה במקום שנקבע על ידי הגורם המוסמך לפי תקן ישראלי 24
(תקן רשמי מחייב שדינו כדין תקנה).  		 3)   
ההתקנה תיעשה על ידי הגורם המאושר להתקנת מעלון באמצעות החברות המספקות.
  		 4)   
שימוש  ב.   
השימוש במעלון ייעשה על פי סוג המעלון ועל פי הנחיות החברה שהתקינה אותו.
הנחיות אלה מציינות, בין היתר -  		 1)   
א)את העומס המותר   
ב)את כמות הנוסעים;   
ג)את הרשאי להפעיל את המעלית;   
ד)את ההתנהגות בשעת תקלה;   
ה)הוראות לגבי בדיקה תקופתית (התאריך שבו פג תוקף הבדיקה).   
תלמידים לא יפעילו מעלון/מעלית ללא אישור ונוכחות של אדם מבוגר.  2)   
ביקורות וטיפול בתקלות  ג.   
החוק מחייב בדיקה של מעלון/מעלית פעם ב-6 חודשים.  1)   
את הבדיקה יעשה מהנדס מורשה על ידי משרד העבודה.  2)   
כל תקלה תטופל בהתאם להנחיות החברה המתקינה ועל ידה.  3)   
בכל מקרה של תקלה המחייב בעלי מקצוע יוזעקו גורמי החברה לטיפול בתקלה.  4)   
לא יטפלו בתקלות גורמים שאינם מוסמכים לכך.  5)   
נושאים נוספים  ד.   
מומלץ לבצע למעלון/למעלית טיפול מונע פעם בחודש, אשר יכלול -  1)   
א)ניקיון כללי;   
ב)בדיקת המנגנונים.   
מומלץ למנות אחד מעובדי המוסד לאחראי על תקניות המעלון/המעלית, שיהיה בקי
בכל הנושאים הנדרשים (האחראי יקבל תדריך מהחברה המתקנת).  		 2)   
12.11.10 זחל להסעת נכים במדרגות   
א. רקע   
למתקן מטיפוס זה אין תקן ישראלי ואין גם תקן זר, פרט להנחיות ולתקנות של
הבטיחות של הקהילייה האירופית.
  		 1)   
כל דגם של מתקן כזה חייב להיבדק במעבדה מאושרת לפי התקנות שהוזכרו
לעיל.  		 2)   
כל מתקן בעל מספר אישי חייב לקבל תעודה על תקינותו בהתאם לדגם שנבדק,
כלומר המעבדה תזהה את המתקן ותוודא את התאמתו לדגם המקורי שנבדק
ואושר.  		 3)   
ב. העקרונות החשובים שהדגם חייב לעמוד בהן   
הפעלת המתקן חייבת להיות מובטחת על ידי 2 אלמנטים לפחות, כדי שכאשר
אחד מהם איננו מתפקד (מתקלקל או נשבר) ימשיך המתקן לפעול ובמקרה הגרוע
ייעצר במקום.  		 1)   
עצירת המתקן חייבת להיות מובטחת על ידי 2 אלמנטים בלתי תלויים זה בזה,
כדי להבטיח את העצירה גם כאשר אחד האלמנטים לא יתפקד.  		 2)   
המתקן חייב להיות מוגן מפני קרינה אלקטרומגנטית חיצונית, ואסור שהמתקן
ישפיע על ציוד חיצוני.  		 3)   
המתקן חייב להיות ניתן לקיפול, כדי לאפשר את הסעתו במכונית פרטית ואת
אכסונו כאשר אינו בשימוש.  		 4)   
יש לבדוק את האלמנטים ולוודא שלא נשחקו או להחליפם בחדשים ועל ידי כך
להאריך את האחריות לעוד שנה לפחות.  		 5)   
השירות של הספק חייב להיות ל-10 שנים לפחות, ועל הספק להחזיק חלפים
להחלפה, כדי שהתיקון יתבצע תוך 72 שעות מן ההודעה על הקלקול.  		 6)   
טעינת המצבר של המתקן תתאפשר משקע תקני חד-פאזי של V/50Hz220. הזמן של
הפעלת המכשיר, כאשר הוא טעון, יהיה בהתאם להצהרת היצרן.  		 7)   
הפעלת המתקן  ג.   
מסיע המתקן חייב להיות בעל הסמכה בכתב מאת הספק שהוא עבר הדרכה
תיאורטית ומעשית להפעלה ולהסעה של המתקן. אדם שלא עבר הסמכה לא יסיע
נכה.  		 1)   
המסיע חייב לבדוק את תקינות המתקן מבחינה ויזואלית לפני כל הפעלה.
  		 2)   
יש להפעיל את המתקן על פי הוראות היצרן, ואסור לעשות כל שינוי במתקן או
באבזריו.  		 3)   
מסיע המתקן חייב להקפיד על קשירת עגלת הנכה למתקן באופן שלא תתאפשר
תזוזה של העגלה או נפילתה.  		 4)   
על בעל המתקן להודיע מיד על כל תקלה במתקן ולא להסיעו עד שהוא יתוקן על
ידי הספק.  		 5)   
המתקן חייב בבדיקה שנתית על ידי הספק, והוא יתקן את כל הטעון תיקון וייתן
תעודת אחריות לשנה נוספת.  		 6)   
יש לשמור על המתקן שלא יינזק ממזג האוויר, כלומר שיהיה מכוסה או תחת גג
בעת שהוא איננו בשימוש.  		 7)   
בדיקה ראשונית, לפני ההפעלה באתר  ד.   
המעבדה תוודא שהזחל מתאים לדגם המאושר.  1)   
היות שמבנה המדרגות הוא מרכיב מרכזי המשפיע על בטיחות ההרמה של הנכה
(השיפוע, הציפוי, סוג החומר, קצות המדרגות וכד'), תבוצע בדיקתו באתר
ההפעלה. הבדיקה תכלול גם העמסה מרבית המותרת ותיעשה בגרם המדרגות
שבהן יונע המתקן.
  		 2)   
12.12 התייחסות למבנים ישנים
סעיף זה מבהיר את דרך הטיפול במבנים ישנים שנבנו לפני שנים ואינם עומדים באמות המידה
ובתקן הבטיחות כפי שהם מוגדרים כיום, וכן במבנים שאינם מוגדרים ישנים אך אינם תואמים
את התקנות התקפות לחוזר זה.  		  
מבנה ישן הוא מבנה שנבנה לפני ספטמבר 1970 ותכניותיו אושרו במשרד החינוך ועמדו בתקני
הבנייה טרם החלת חוק תכנון הבנייה שבתוקף.
תקנות חוק התכנון והבנייה התפרסמו בספטמבר 1970, והן פירטו את דרישות התכנון והבנייה
של מוסדות חינוך גם מההיבט הבטיחותי. המציאות מלמדת כי קשה להחיל רטרואקטיבית את
אמות המידה ואת תקנות הבנייה במוסד החינוכי של היום למבנים שנבנו לפני כניסתן לתוקף של
אותן הנחיות. לדוגמה: פרודזורים וגרמי מדרגות רבים אינם ברוחב הנדרש על-פי התקנות
החדשות.
במקרים שבהם לא ניתן למלא אחר דרישות חוזר המנכ"ל (שמקורן בחוק התכנון והבנייה) ייבחנו
משמעויות הפערים הספציפיים באמצעות הליך של הערכת הסיכונים שיבוצע על ידי אנשי בטיחות
מומחים ומוסכמים, באחריות הבעלות. לאור ממצאי הסקר תבוצענה פעולות מתקנות. ממצאי
  הסקר יתועדו בתיק המוסד החינוכי המצוי בבעלות.		  
כמו כן תוקם ועדה במכון התקנים שתציע פתרונות יצירתיים לגבי מוסדות החינוך הישנים כדי
שייתנו מענה בטיחותי לאותם מבנים שאינם תקינים היום.
אין באמור לעיל כדי לגרוע מאחריותם של מנהל המוסד החינוכי/הרשות המקומית/הבעלות לגבי
הטיפול במפגעים בטיחותיים במוסדות החינוך.
  		  

הוראות קבע

חוזר מנכ"ל תשס"ב ב/6, י"ט שבט תשס"ב, 1 בפברואר 2002