תשסא/5(ב) 5.3-25 נוהלי ביטחון בבתי הספר - הביטחון בטיולים ובפעילות חוץ-בית-ספרית

למעלה

12. סדרי הביטחון בקייטנות

מבוא - כללי

א.

הנחיות הביטחון חלות על כל סוגי הקייטנות:		1)
קייטנות המאורגנות על ידי הרשות המקומית - בתחום היישוב או הרשות	א)
קייטנות המאורגנות על ידי יזמים פרטיים - בתחום היישוב או בשטחים הפתוחים יום ולילה	ב)
קייטנות המאורגנות על ידי תנועות נוער - בתחום היישוב או בשטחים פתוחים יום ולילה.	ג)
קייטנות תוקמנה רק לאחר קבלת רשיון מתאים בהתאם לחוק הקייטנות.		2)
מרכז הקייטנה הוא האחראי על הביטחון בקייטנה; כלומר: הוא האחראי על אבטחתה. בקייטנות שמספר המשתתפים בהן עולה על 100 ימונה לתפקיד זה ממונה ביטחון מיוחד, נוסף למרכז, והוא ישמש עוזר לביטחון (עב"ט).		3)

מטרת השמירה והאבטחה בקייטנות

ב.

המטרה העיקרית של האבטחה והשמירה בקייטנות היא להגן על החניכים ועל אוכלוסיית הקייטנה, למנוע כניסה של גורמים זרים (עוינים/פליליים) לתחום הקייטנה, להרתיע גורמים עוינים ולמנוע מהם לבצע פיגועים מהסוגים האלה:
פיגוע ותקיפת חניכים ומדריכים בתחומי הקייטנה בנשק קר (סכינים, פגיונות, אלות)	1)
פיגוע על ידי החדרת מטעני חבלה, מתאבד ומכוניות תופת לתחומי הקייטנה או למקום סמוך	2)
התקפת מחבלים באמצעות נשק חם	3)
פיגוע בטיולים ובפעילויות ספורט ונופש המבוצעים במסגרת הקייטנה.	4)

המודעות לנושאי הביטחון בקייטנה

ג.

מרכז הקייטנה (או האחראי לביטחון) יפעל במשך כל הקייטנה להגברת מודעותם של הסגל והחניכים בנושאי הביטחון כדלהלן:
הסברה
המרכז (או האחראי לביטחון) יכנס את החניכים לתדריך הסברה ביטחוני מיד עם פתיחת הקייטנה.		1)
בקייטנות של למעלה משבוע תתקיים פעולת הסברה פעם בשבוע.		2)
ההסברה תכלול -		3)
סיכונים ביטחוניים אפשריים (החדרת מטען חבלה, חדירת מתאבד, החדרת מכונית תופת, הצתה, חטיפה, פיגוע בנשק קר, פיגוע בנשק חם ועוד)	א)
זהירות מחפץ חשוד - גילוי ותגובה (מהו חפץ חשוד, סוגי חפצים חשודים, תגובות ראשוניות, הרחקת אנשים וילדים, דיווח מיידי, אזעקת המשטרה, פינוי);	ב)
סדר הפעולות ואופן ההתנהגות בעת איתור "חפץ חשוד" המחייב פינוי (סימון המקום ואבטחתו, ריכוז כל קבוצה ליד המדריך שלה, פינוי לשטח כינוס מסודר, מפקד ילדים מדויק, המתנה לכוחות הביטחון);	ג)
סדר הפעולות בעת אירוע ביטחוני/חירום.	ד)

כרזות (פלקטים)

ד.

כרזות אזהרה מפני חפצים חשודים תיתלינה במקומות בולטים בתחומי הקייטנה (בנקודות ריכוז,
בחדרי אוכל, במגרש מסדרים ועוד).
יש לוודא מדי יום, שהכרזות שנתלו נמצאות במקום והן שלמות ובמצב תקין וקריא.
את הכרזות אפשר להשיג אצל קצין הביטחון למוסדות חינוך ברשות המקומית/במחוז/במטה בירושלים.

תרגול נושאי הביטחון	ה.
יש צורך חיוני בתרגול כל קייטנה במצבי חירום אפשריים, מוקדם ככל האפשר. התרגול יסייע להגביר זהירות, עירנות ויכולת תגובה נכונה במצבים ביטחוניים ובטיחותיים אפשריים. התרגול יתבצע על פי המתכונת כדלהלן:

תרגיל פינוי במצבי חירום לקייטנה המתקיימת עד שבוע		1)
התרגיל נועד לבחון את הצורך לפנות את הקייטנה כתוצאה ממצבי חירום ביטחוניים ובטיחותיים כאחד.	-
התרגיל יתקיים לאחר תכנון וארגון מראש ביום פתיחת הקייטנה.	-
תרגיל הפינוי יתקיים בכל מחזור חדש של קייטנים.	-
תרגיל פינוי במצבי חירום לקייטנה המתקיימת למעלה משבוע ימים		2)
יש לקיים בקייטנה המתקיימת למעלה משבוע את אותו תרגיל המצוין ב-א לעיל.	-
יש לקיים בקייטנה תרגיל פתע פעם בשבוע.	-
תרגילי עירנות יש לקיים בקייטנה תרגילי עירנות לשומרים ולמאבטחים לפחות פעם אחת בקייטנה המתקיימת עד שבוע וכל שבוע בקייטנה המתקיימת למעלה משבוע ימים. התרגילים יבוצעו באחריות מרכז הקייטנה.		3)

סריקות		ו.
בכל קייטנה תקוימנה כל יום סריקת בוקר וסריקות שוטפות שמטרתן להבטיח שבמהלך הלילה ובמהלך היום לא הוטמן בשטח הקייטנה מטען חומר נפץ או חפץ מסוכן.	1)
סריקת הבוקר תבוצע על ידי שני מבוגרים לפחות, לפי קביעה ותכנון של המרכז/האחראי לביטחון, והיא תסתיים לכל המאוחר חצי שעה לפני פתיחת הקייטנה והגעת הקייטנים. לפני השלמת הסריקה לא תורשה כניסה לשטח הקייטנה. בקייטנות המשתרעות על שטח גדול תבוצע הסריקה באמצעות מספר גדול יותר של מבוגרים, לפי תכנון האחראי לביטחון, כדי "לכסות" באופן יסודי את כל השטח בזמן המזערי הנתון. הסריקה תבוצע בשיטת "פעולה במקביל", ותקיף את כל שטח הקייטנה, ובכלל זה מבנים, חצרות, חדרי משחק ופעולה, מסדרונות, חדרי מדרגות, שירותים, מטבח וחדר אוכל, משרד או מפקדה, פחי אשפה (גם בתחנת ההסעה שליד הקייטנה), ארגזי חשמל, עמדות כיבוי אש, מחסנים, צמחייה וכל מקום אחר היכול לשמש להסתרת מטען.	2)
סריקות שוטפות: נוסף לסריקת הבוקר תבוצע סריקה היקפית, בעיקר לאורך הצד הפנימי של הגדר או לאורך קו התיחום של אזור הקייטנה. סריקה מסוג זה תבוצע לפחות פעם בשעה בזמן פעילות הקייטנה, באמצעות הגורמים האלה:	3)

2 מבוגרים (שומרים, מדריכים או הורים), בקייטנה פתוחה ובקייטנה הנמצאת מחוץ ליישוב	-
מבוגר אחד או שני חניכים ברמה של תלמידי בית ספר על-יסודי (מכיתה ז' ומעלה), בקייטנה סגורה או בקייטנה בתוך היישוב.	-

אמצעים פיזיים				ז.
כדי לשפר ולייעל את האבטחה ואת הבטיחות בקייטנה, ובמקרים מסוימים אף לחסוך בכוח אדם ולהרתיע גורמים עוינים, יש להתקין בכל קייטנה אמצעי ביטחון כדלהלן:
גדר תקינה			1)
יש להעדיף הקמת קייטנה במקום מגודר היטב.		א)
לפני פתיחת הקייטנה יש לוודא כי הגדר שלמה, ואם יש בה פרצות, יש לתקנה מיד.		ב)
לפני פתיחת הקייטנה יש לוודא, כי השטח הסמוך והצמוד לגדר הקייטנה נקי וגלוי לעין (נקי מצמחייה, ללא פסולת בניין, פנוי מחומרים אחרים), ואינו יכול לשמש מסתור להנחת חפצים חשודים.		ג)
כניסה			2)
יש לאפשר כניסה משער אחד בלבד בכל קייטנה. יתר השערים יהיו נעולים במשך כל שעות הקייטנה.		א)
יש לדאוג ל-3‎-2 פתחי מילוט נוספים, שיהיו סגורים מבפנים וניתנים לפתיחה בקלות בעת הצורך.		ב)
חנייה לרכב			3)
יש לאסור כניסת רכב לתוך תחומי הקייטנה. תאושר כניסה אך ורק לרכב חיוני, למטרות פעילות הקייטנה.		א)
יש לדאוג למקום חנייה לכלי רכב במרחק של לא פחות מ-100 מ' מהכניסה לקייטנה.		ב)
הקפדה על סדר כדי להקל באיתור חפצים חשודים			4)
יש לעשות הכול כדי להקל על האפשרות לאתר ולזהות חפצים חשודים.		א)
על-כן יש לדאוג -		ב)
לקביעת מקומות מוגדרים לריכוז אשפה בתוך הקייטנה;	-
לפינוי אשפה בצורה מסודרת ובתכיפות גבוהה	-
לסידור ולארגון של ציוד החניכים.	-

סימון וזיהוי של ציוד חיוני כדי להקל על זיהוי הציוד והאמצעים השייכים לקייטנה - וזאת כדי למנוע החלפת חפצים קיימים בחפצים דומים העלולים לשמש גורמים עוינים למטרה חבלנית - יש לסמן בסימן בולט ציוד חיוני כמו מטפי כיבוי, מכלי גז ניידים, מצברים ועוד.	5)
מערכות כריזה למטרות שליטה כדי להקל על מרכזי הקייטנה להעביר הנחיות ברורות לקייטנים בזמן מצבי חירום מומלץ שיהיו בקייטנה - א) מגפון ידני - על כל 100 חניכים; ב) מערכת כריזה - על כל 500 חניכים.	6)

אבטחת הקייטנה			ח.
בשטח המיושב של היישוב		1)
בקייטנת יום בשטח המיושב של היישוב שבה פחות מ-100 חניכים אין חובה שיהיה מאבטח/שומר חמוש.	א)
כל קייטנה הפועלת בלילה מחייבת אבטחה חמושה.	ב)
בכל קייטנה שבה מ-100 ועד 750 חניכים תתקיים שמירה או אבטחה חמושה על ידי נושא אקדח בעל רשיון תקף, בתנאי שירה בשנה האחרונה בנשקו על פי הקריטריונים שנקבעו למאבטח/לשומר במוסד חינוכי.	ג)
בכל קייטנה שבה מ-750 חניכים ומעלה תתקיים אבטחה על ידי 2 מאבטחים חמושים באקדח.	ד)
תלמידי כיתות י"א-י"ב יוכלו לשמור במסגרת ההתנדבות למשמר האזרחי עם נשק (תלמיד י"א-י"ב אחד עם בוגר/מאבטח אחד).	ה)
המאבטחים יהיו בקיאים בזיהוי מטעני חבלה ובאמצעים שיש לנקוט לאחר גילוים בכל הקשור לנוהלי פינוי.	ו)
המאבטחים והשומרים יהיו בקיאים בהוראות הפתיחה באש ובכללי הבטיחות בנשיאת נשקם האישי ובטיפול בו.	ז)
קייטנות יום ולילה בשטח פתוח ומחוץ לתחום היישוב		2)
בכל קייטנה תתקיים שמירה/אבטחה על ידי נושאי נשק, כמפורט בנספח יד של סעיף זה. בכל עמדה/פטרול יימצא נושא נשק ארוך-קנה אחד לפחות. אם יש שני שומרים, יוכל השומר השני לשאת נשק קצר (אקדח).	א)

בקייטנות לילה ייקבע מספר נושאי הנשק בכפיפות לטבלת "תקן כוח אדם לחובשים, לרופאים ולשומרים במחנה", כמפורט בנספח יד של סעיף זה.	ב)
השמירה תוכל להתקיים על ידי הורים/מלווים הרשאים לקבל נשק מסוג "קרבין" בתחנות המשטרה, שומרים חמושים נושאי נשק, מתנדבים שאושרו על ידי משטרת-ישראל, מתנדבי המשמר האזרחי ומאבטחי חברות השמירה המאבטחות את מוסדות החינוך שהם בעלי תעודות ומורשים לשאת נשק כחוק.	ג)
אסור בהחלט להשתמש בנשק מסוג תמ"ק "עוזי" ותמ"ק "מאוזר פלקון" באבטחת קייטנות.	ד)
המאבטחים והשומרים יתודרכו ויתורגלו בזיהוי מטעני חבלה ובאמצעים שיש לנקוט לאחר גילוים וכן בכל הקשור לנוהלי פינוי.	ה)
המאבטחים והשומרים יהיו בקיאים בהוראות פתיחה באש ובכללי הבטיחות בנשיאת נשקם האישי.	ו)
אבטחה צמודה בשער מטרתה העיקרית של האבטחה/השמירה הנייחת היא לקיים ביקורת על הנכנסים לתחום הקייטנה (ובכלל זה בדיקת תיקים) ולמנוע כניסה של אנשים ורכב שאינם מורשים להיכנס לתחום הקייטנה. כמו כן השומר משמש גורם צופה ומתריע על זרים המסתובבים סמוך לקייטנה בנסיבות מחשידות, וכן גורם המרתיע גורמים עוינים. לביצוע משימות אלה יש לוודא -		3)
ששער הקייטנה יהיה סגור וניתן לפתיחה נוחה מבפנים. בשטח פתוח ומגודר, שאין בו שער קבוע, יותקן שער בצורת מחסום (מוט או חבל) שלא יאפשר מעבר רכב בלי פתיחה מכוונת על ידי השומר (ניתן להציב יתדות למניעת כניסה ישירה).	א)
שהמאבטח יהיה במקום בולט, ונשקו יהיה צמוד אליו. יש להבטיח שהשומר יימצא במקום נוח ומוצל, וכך יקל עליו לבצע את תפקידו.	ב)
שכאשר אדם זר מבקש להיכנס לשטח הקייטנה, יבדוק השומר את זהותו (באמצעות תעודה מזהה) ואת מטרת כניסתו, ויעביר את הנתונים באמצעי הקשר שברשותו לאחראי לביטחון או למפקדה לצורך קבלת אישור לכניסת הזר. אם הנכנס נושא תיק או חבילה, יש לבדקם. אם הנכנס נושא נשק, יש לבדוק אם הוא מורשה לשאת את הנשק ולדווח על כך לאחראי לביטחון.	ג)

שמירה ניידת (פטרול)		4)
מטרתה העיקרית של השמירה הניידת היא לשמור ולפקח על שטחים שאינם יכולים להיות נצפים או מפוקחים על ידי השומר בשער, בעיקר בקייטנות המופעלות על שטח גדול, פתוח, או שטח שיש בו עצמים המגבילים את שדה הראייה (חורשה, מתקנים גבוהים, מגבלות טופוגרפיות וכיו"ב).	א)
הפטרול יסייר בגזרה שנקבעה לו, או מסביב לקייטנה, לאורך קו התיחום או הגדר, או שיתמקד בפיקוח על פעילות מיוחדת הנערכת בקייטנה - הכול לפי ההנחיות שתינתנה על ידי האחראי לביטחון או על ידי מרכז הקייטנה.	ב)
במהלך הסיור יסרוק הפטרול באופן שוטף את השטח בניסיון לאתר "חפצים חשודים" או מפגעים אחרים העלולים לסכן את הקייטנים. נשקו יהיה צמוד אליו, ויהיה בידו אמצעי קשר לדווח על אנשים ועל חפצים חשודים או על כל התפתחות של סכנה לקייטנה. בכל מקרה מסוג זה יש להעביר דיווח מיידי באמצעי הקשר לאחראי לביטחון, תוך כדי שמירה רצופה על קשר עין עם הגורם החשוד.	ג)

הוראות פתיחה באש

ט.

ראה סעיף 5.3‎-20, תת סעיף 7.

אמצעים לשליטה, לאזעקה ולמילוט במצבי חירום		י.
בכל קייטנה יימצאו האמצעים שיפורטו בהמשך במצב תקין ושמיש ובסטנדרטים המחייבים:
אמצעי קשר חיצוני, כגון טלפון (או פלא-פון) או מכשיר קשר ליצירת קשר עם מוקד הפועל ברציפות 24 שעות ביממה (במפקדה או במשרד של הקייטנה תיתלה במקום בולט טבלה עם מספרי טלפון חיוניים: משטרה או צה"ל לפי אזורי האחריות, מכבי אש, מד"א, בית חולים קרוב, קב"ט מקומי וכו'), אמצעי קשר פנימי, כגון מכשירי קשר קטנים לקשר עם שומרים/פטרול, מערכת כריזה ו/או מגבירי קול ניידים (מגפון), בהתאם לגודל הקייטנה	1)
יציאות חירום בקייטנות יום במבנה בתחום היישוב (לפחות יציאה אחת נוספת ליציאה הראשית), דרכי פינוי נוחות ובטוחות ושטחי פינוי (לפחות שניים ובכיוונים נוגדים), במרחק של 500‎-300 מ' מאזור הקייטנות	2)
שטחי כינוס למקרה שיהיה צורך בפינוי כל המשתתפים בקייטנת יום ולילה המתקיימת בשטח פתוח מחוץ לתחום היישוב, בעת אירוע חירום	3)

אמצעי כיבוי אש ועזרה ראשונה - כמפורט בטופס אישור העסקים של הקייטנה ובהנחיות
הבטיחות.

האחראי לביטחון בקייטנה		יא.
בכל קייטנה ימונה אחראי לביטחון. בקייטנות שמספר המשתתפים בהן הוא עד 100 יכול לשמש בתפקיד זה גם מרכז הקייטנה. בקייטנות שמספר המשתתפים בהן עולה על 100 ימונה לתפקיד זה אדם מיוחד נוסף למרכז הקייטנה (שישמש עוזר ביטחון - עב"ט).	1)
האחראי לביטחון חייב לקבל תדרוך אישי בנושא מילוי תפקידו מהקב"ט המקומי. תיאום התדרוך עם הקב"ט הוא באחריות האחראי לביטחון או מרכז הקייטנה. התיאום לביצוע התדרוך יקוים לפחות 15 יום לפני פתיחת הקייטנה.	2)

יציאה מהקייטנה לסיורים ולטיולים ביום ובלילה

יב.

יציאה לטיול תבוצע בהתאם למפורט בסעיף זה.
הערה: את כל ההוראות, הנהלים וההנחיות של חוזרי המנהל הכללי הנוגעים לטיולים ולפעילות מחוץ
לקייטנה אפשר למצוא באתר מינהלת הטיולים (הלמידה מחוץ לבית-הספר) באינטרנט, על-פי הכתובת
הזו: .www.education.gov.il/tiyulim

סוגי הקייטנות ונוהלי אבטחתן			יג.
מנקודת הראות של ביטחון הקייטנה ושל אבטחתה יש להבחין בין הקייטנות לפי ארבעת הסוגים שיפורטו בהמשך, ובכלל זה הגדרת אמצעי האבטחה המחייבים אותם, וזאת נוסף לכללים ולהנחיות הכלליים המחייבים את כל סוגי הקייטנות, כפי שצוין בסעיפים קודמים:
סיווג א': קייטנת יום המתקיימת בתוך מוסד חינוכי, בסניף תנועת הנוער, במבנה ציבורי או פרטי מכל סוג, בתוך תחום היישוב וסמוך לאזור מגורים או למתקנים ציבוריים פעילים. סידורי האבטחה יהיו דומים לאלה המקובלים או המחייבים לפי ההוראות של משרדנו לגבי מוסדות חינוך במהלך שנת הלימודים (בכל קייטנה שבה למעלה מ-100 קייטנים יוצב שומר חמוש).		1)
סיווג ב': קייטנת יום המתקיימת בתוך מחנה, חורשה או מגרש פתוח מכל סוג, כלומר במקום שאינו משמש בקביעות כמוסד חינוכי או כקייטנה והנמצא בתוך תחום היישוב. במקרה זה, נוסף לאמור לעיל -		2)
יש לתת עדיפות למיקום הקייטנה במקום שהוא מגודר מראש, ובכל מקרה יש ליצור תיחום ברור באמצעות חבלים, עצים או אבנים (בלי לפגוע בכללי בטיחות בסיסיים ומחייבים) או באמצעות סימון ברור מכל סוג מסביב לקייטנה, באופן שגבולות האבטחה של הקייטנה יהיו ברורים.	א)

אם יש בקייטנה 100 חניכים ויותר, יהיה בה אמצעי לאזעקת עזרה במקרה של כשל באמצעי הקשר האחרים.		ב)
אם הקייטנה מגודרת, יימצא שומר בכניסה לשטח הקייטנה. אם הקייטנה אינה מגודרת, יסייר השומר לאורך קו התיחום או לפי הנחיות מיוחדות.		ג)
מיקום הקייטנה ואמצעי הביטחון במקום יתואמו (באמצעות הקב"ט המקומי) עם גורמי הביטחון המקומיים, ויהיו מותנים באישורם.		ד)
סיווג ג': קייטנת יום המתקיימת בתוך מחנה, חורשה, מגרש פתוח, שפת הים וכיוצא באלה, הנמצאים מחוץ לתחום היישוב. במקרה זה, נוסף לכל האמור לעיל -			3)
יש לקיים סיור מוקדם בשטח המיועד לקייטנה עם גורמי הביטחון המקומיים לאישור הקייטנה ואמצעי האבטחה המיועדים.		א)
את הסיור בשטח יש לקיים לפחות 10 ימים לפני מועד פתיחת הקייטנה, וזימון גורמי הביטחון הנוגעים בדבר ייעשה על ידי הקב"ט המקומי.		ב)
אם יש בקייטנה מעל ל-100 קייטנים, יש למנות אחראי לביטחון נפרד, שיתודרך במילוי תפקידו על ידי הקב"ט המקומי.		ג)
בכל קייטנה, ללא תלות במספר הקייטנים, חייב להימצא רכב פינוי צמוד, וחייבים להיות דרכי גישה נוחות לשטח הקייטנה ושילוט מכוון.		ד)
סיווג ד': קייטנות יום ולילה המתקיימות בתנאי פנימייה ובשטחים פתוחים מחוץ לתחום היישוב. קייטנות הכוללות לינת לילה מחייבות קיום סידורי ביטחון מיוחדים, נוסף לכל ההוראות והסידורים שפורטו בסעיפים הקודמים, כדלקמן:			4)
אישורים ותדרוכים של קב"ט הרשות/המחוז		א)
כל פתיחת קייטנה מסיווג ד' מחייבת תדרוך ואישור קב"ט הרשות/המחוז של משרדנו, נוסף למילוי טופס תיאום לקיום הוראות בטיחות וביטחון בקייטנה (ראה בנספח יג של סעיף זה).	(1)
קב"ט הרשות/המחוז יאשר את מינוי האחראי לביטחון בקייטנה ויתדרך אותו.	(2)
קב"ט הרשות/המחוז יבדוק את אמצעי הקריאה והאזעקה בקייטנה.	(3)
קב"ט הרשות/המחוז יוודא שיש אמצעי תקשורת המאפשרים התקשרות למשטרה, למכבי אש ולמד"א.	(4)
קב"ט הרשות/המחוז יקבע מועד לביצוע תרגיל פינוי.	(5)
תיאום מוקדם עם גורמי הביטחון המקומיים/האזוריים התיאום ייעשה בכל מקרה ובכל מספר של קייטנים (באמצעות הקב"ט המקומי), באחריות הנהלת הקייטנה.		ב)
שמירה בקייטנה ביום ובלילה		ג)
ככלל תתקיים שמירה בנשק.	(1)
בקייטנות לילה יהיה מספר השומרים/המאבטחים בהתאם לטבלת תקן כוח אדם לחובשים, לרופאים ולשומרים (כמפורט בנספח יד של סעיף זה).	(2)
יש להקפיד על תכנון השמירה: יש להציב שומר בשער, ויש לדאוג לשמירה רגלית סביב שטח הקייטנה (פטרול), וכן לקיומה של כיתת כוננות.	(3)
נוכחות אחראי לנושא הביטחון בכל קייטנה שלנים בה או שוהים בה במשך הלילה מעל ל-100 קייטנים חייב האחראי לביטחון להימצא בתוך הקייטנה במשך הלילה.		ד)
כל השומרים השוהים בקייטנה במשך הלילה (ובכלל זה השומרים שאינם במשמרת) יהיו מאורגנים במסגרת של "כיתת כוננות" לצורך הפעלה מרוכזת ומאורגנת להתגוננות נגד תקיפה עוינת בפרק הזמן שלפני הגעת כוחות הביטחון. הפעלת כיתת הכוננות בעת הצורך תבוצע אך ורק לפי ההוראות ובפיקודו הישיר של האחראי לביטחון או סגנו. לשם כך עליו להכין ולאמן את כיתת הכוננות בהתאם לדרוש.		ה)
הקייטנה תהיה מוארת במשך שעות החשכה. במידת האפשר יושם דגש על תאורה "היקפית" (לאורך הגדרות/גבולות התיחום). רצוי להבטיח תאורת חירום למקרה של תקלה ברשת הראשית.		ו)
תיאום ביטחוני בלשכה לתיאום טיולים		ז)
קייטנות יום בתחום השטח המיושב של היישוב אינן חייבות לקבל אישור ביטחוני מהלשכה לתיאום טיולים.	-
קייטנות שמתקיימת בהן פעילות לילה והן מתקיימות מחוץ לשטח המיושב של היישוב חייבות לקבל אישור ביטחוני מהלשכה לתיאום טיולים.	-

13. סדרי הביטחון במחנות

מבוא - כללי

א.

הנחיות הביטחון חלות על כל סוגי המחנות:		1)
מחנות המאורגנים על ידי יזמים פרטיים - בשטחים הפתוחים יום ולילה	א)
מחנות המאורגנים על ידי תנועות נוער - בתחום היישוב	ב)
מחנות קיץ מחוץ לתחום היישוב המאורגנים על ידי תנועות נוער, על ידי רשויות מקומיות ועל ידי יזמים פרטיים בשטחים הפתוחים המשלבים פעולה יום ולילה.	ג)
מחנות ומחנות פנימייתיים יוקמו רק לאחר קבלת רשיון מתאים בהתאם לחוק הקייטנות.		2)
מרכז המחנה הוא האחראי על הביטחון במחנה; כלומר: הוא אחראי על אבטחת המחנה. במחנות שמספר המשתתפים בהם עולה על 100 ימונה לתפקיד זה קב"ט.		3)

מטרת השמירה והאבטחה במחנות		ב.
המטרה העיקרית של האבטחה והשמירה במחנות היא להגן על החניכים ועל אוכלוסיית המחנה, להרתיע גורמים עוינים ולמנוע מהם לבצע פיגועים מהסוגים האלה:
פיגוע ותקיפת חניכים ומדריכים בתחומי המחנה בנשק קר (סכינים, פגיונות, אלות)	1)
פיגוע על ידי החדרת מטעני חבלה, מתאבד ומכוניות תופת לתחומי המחנה או למקום סמוך	2)
הגנה על החניכים ועל המדריכים בתחומי המחנה מפני התקפת מחבלים באמצעות נשק חם	3)
כניסה של גורמים זרים (עוינים/פליליים) לתחום המחנה	4)
פיגוע בטיולים ובפעילויות ספורט ונופש המבוצעים במסגרת המחנה.	5)

המודעות לנושאי הביטחון במחנה		ג.
מנהל המחנה (או האחראי לביטחון) יפעל במשך כל המחנה להגברת מודעותם של הסגל והחניכים בנושאי הביטחון כדלהלן:
הסברה
המנהל (או האחראי לביטחון) יכנס את החניכים לתדריך הסברה ביטחוני מיד עם פתיחת המחנה.	1)

במחנות של למעלה משבוע תתקיים פעולת הסברה פעם בשבוע.		2)
ההסברה תכלול -		3)
סיכונים ביטחוניים אפשריים (החדרת מטען חבלה, חדירת מתאבד, החדרת מכונית תופת, הצתה, חטיפה, פיגוע בנשק קר, פיגוע בנשק חם ועוד)	א)
זהירות מחפץ חשוד - גילוי ותגובה (מהו חפץ חשוד, סוגי חפצים חשודים, תגובות ראשוניות, הרחקת אנשים וילדים, דיווח מיידי, אזעקת המשטרה, פינוי);	ב)
סדר הפעולות ואופן ההתנהגות בעת איתור "חפץ חשוד" המחייב פינוי (סימון המקום ואבטחתו, ריכוז כל קבוצה ליד המדריך שלה, פינוי לשטח כינוס מסודר, מפקד ילדים מדויק, המתנה לכוחות הביטחון);	ג)
סדר הפעולות בעת אירוע ביטחוני/חירום.	ד)

כרזות (פלקטים)

ד.

כרזות אזהרה מפני חפצים חשודים תיתלינה במקומות בולטים בתחומי המחנה (בנקודות ריכוז, בחדרי
אוכל, במגרש מסדרים ועוד).
יש לוודא מדי יום, שהכרזות שנתלו נמצאות במקום והן שלמות ובמצב תקין וקריא.
את הכרזות אפשר להשיג אצל קצין הביטחון למוסדות חינוך ברשות המקומית/במחוז/במטה בירושלים.

תרגול נושאי הביטחון			ה.
יש צורך חיוני בתרגול כל מחנה במצבי חירום אפשריים, מוקדם ככל האפשר. התרגול יסייע להגביר זהירות, עירנות ויכולת תגובה נכונה במצבים ביטחוניים ובטיחותיים אפשריים. התרגול יתבצע על פי המתכונת כדלהלן:
תרגיל פינוי במצבי חירום למחנה המתקיים עד שבוע		1)
התרגיל בא לבחון את הצורך לפנות את המחנה כתוצאה ממצבי חירום ביטחוניים ובטיחותיים כאחד.	-
התרגיל יתקיים לאחר תכנון וארגון מראש ביום פתיחת המחנה.	-
תרגיל הפינוי יתקיים בכל מחזור חדש של מחנאים.	-
תרגיל פינוי במצבי חירום למחנה המתקיים למעלה משבוע ימים		2)
יש לקיים במחנה המתקיים למעלה משבוע את אותו תרגיל המצוין ב-א לעיל.	-

יש לקיים במחנה תרגיל פתע פעם בשבוע.	-
תרגילי עירנות יש לקיים במחנה תרגילי עירנות לשומרים ולמאבטחים לפחות פעם אחת במחנה המתקיים עד שבוע ובכל שבוע במחנה המתקיים למעלה משבוע ימים. התרגילים יבוצעו באחריות מנהל המחנה.		3)

סריקות		ו.
בכל מחנה תקוימנה כל יום סריקת בוקר וסריקות שוטפות שמטרתן להבטיח שבמהלך הלילה ובמהלך היום לא הוטמן בשטח המחנה מטען חומר נפץ או חפץ מסוכן.	1)
סריקת הבוקר תבוצע על ידי שני מבוגרים לפחות, לפי קביעה ותכנון של המרכז/האחראי לביטחון, והיא תסתיים לכל המאוחר חצי שעה לפני פתיחת המחנה והגעת המשתתפים. לפני השלמת הסריקה לא תורשה כניסה לשטח המחנה. במחנות המשתרעים על שטח גדול תבוצע הסריקה באמצעות מספר גדול יותר של מבוגרים, לפי תכנון האחראי לביטחון, כדי "לכסות" באופן יסודי את כל השטח בזמן המזערי הנתון. הסריקה תבוצע בשיטת "פעולה במקביל", ותקיף את כל שטח המחנה, ובכלל זה מבנים, חצרות, חדרי משחק ופעולה, מסדרונות, חדרי מדרגות, שירותים, מטבח וחדר אוכל, משרד או מפקדה, פחי אשפה (גם בתחנת ההסעה שליד המחנה), ארגזי חשמל, עמדות כיבוי אש, מחסנים, צמחייה וכל מקום אחר היכול לשמש להסתרת מטען.	2)
סריקות שוטפות: נוסף לסריקת הבוקר תבוצע סריקה היקפית, בעיקר לאורך הצד הפנימי של הגדר או לאורך קו התיחום של אזור המחנה. סריקה מסוג זה תבוצע לפחות פעם בשעה בזמן פעילות המחנה, באמצעות שני מבוגרים.	3)

אמצעים פיזיים			ז.
כדי לשפר ולייעל את האבטחה ואת הבטיחות במחנה פנימייתי (שאינו מחנה יער), ובמקרים מסוימים אף לחסוך בכוח אדם ולהרתיע גורמים עוינים, יש להתקין בכל מחנה אמצעי ביטחון כדלהלן:
גדר תקינה		1)
לפני פתיחת המחנה יש לוודא כי הגדר שלמה, ואם יש בה פרצות, יש לתקנה מיד.	א)

לפני פתיחת המחנה יש לוודא כי השטח הסמוך והצמוד לגדר הקייטנה נקי וגלוי לעין (נקי מצמחייה, ללא פסולת בניין, פנוי מחומרים אחרים) ואינו יכול לשמש מסתור להנחת חפצים חשודים.		ב)
כניסה			2)
יש לאפשר כניסה משער אחד בלבד בכל מחנה. יתר השערים יהיו נעולים במשך כל שעות המחנה.		א)
יש לדאוג ל-3‎-2 פתחי מילוט נוספים, שיהיו סגורים מבפנים וניתנים לפתיחה בקלות בעת הצורך.		ב)
חנייה לרכב			3)
יש לאסור כניסת רכב לתוך תחומי המחנה. תאושר כניסה אך ורק לרכב חיוני, למטרות פעילות המחנה.		א)
יש לדאוג למקום חנייה לכלי רכב במרחק של לא פחות מ-100 מ' מהכניסה למחנה.		ב)
הקפדה על סדר כדי להקל באיתור חפצים חשודים			4)
יש לעשות הכול כדי להקל על האפשרות לאתר ולזהות חפצים חשודים.		א)
על-כן יש לדאוג -		ב)
לקביעת מקומות מוגדרים לריכוז אשפה בתוך המחנה	-
לפינוי אשפה בצורה מסודרת ובתכיפות גבוהה	-
לסידור ולארגון של ציוד החניכים.	-
סימון וזיהוי של ציוד חיוני כדי להקל על זיהוי הציוד והאמצעים השייכים למחנה - וזאת כדי למנוע החלפת חפצים קיימים בחפצים דומים העלולים לשמש גורמים עוינים למטרה חבלנית - יש לסמן בסימן בולט ציוד חיוני כמו מטפי כיבוי, מכלי גז ניידים, מצברים ועוד.			5)
מערכות כריזה למטרות שליטה כדי להקל על מנהלי המחנה להעביר הנחיות ברורות למשתתפים בזמן מצבי חירום מומלץ שיהיו במחנה - א) מגפון ידני - על כל 100 חניכים; ב) מערכת כריזה - על כל 500 חניכים.			6)

אבטחת המחנה

ח.

מחנות יום ולילה בשטח פתוח ומחוץ לתחום היישוב		1)
בכל מחנה תתקיים שמירה/אבטחה על ידי נושאי נשק, כמפורט בנספח יד. בכל עמדה/פטרול יימצא נושא נשק ארוך-קנה אחד לפחות. אם יש שני שומרים, יוכל השומר השני לשאת נשק קצר (אקדח).	א)
מספר נושאי הנשק ייקבע בכפיפות לטבלת "תקן כוח אדם לחובשים, לרופאים ולשומרים בקייטנה ובמחנה", כמפורט בנספח יד.	ב)
השמירה תוכל להתקיים על ידי הורים/מלווים הרשאים לקבל נשק מסוג "קרבין" בתחנות המשטרה, שומרים חמושים נושאי נשק, מתנדבים שאושרו על ידי משטרת-ישראל, מתנדבי המשמר האזרחי ומאבטחי חברות השמירה המאבטחות את מוסדות החינוך שהם בעלי תעודות ומורשים לשאת נשק כחוק.	ג)
אסור בהחלט להשתמש בנשק מסוג תמ"ק "עוזי" ותמ"ק "מאוזר פלקון" באבטחת מחנות.	ד)
המאבטחים והשומרים יתודרכו ויתורגלו בזיהוי מטעני חבלה ובאמצעים שיש לנקוט לאחר גילוים וכן בכל הקשור לנוהלי פינוי.	ה)
המאבטחים והשומרים יהיו בקיאים בהוראות פתיחה באש ובכללי הבטיחות בנשיאת נשקם האישי.	ו)
אבטחה צמודה בשער מטרתה העיקרית של האבטחה/השמירה הנייחת היא לקיים ביקורת על הנכנסים לתחום המחנה (ובכלל זה בדיקת תיקים) ולמנוע כניסה של אנשים ורכב שאינם מורשים להיכנס לתחום המחנה. כמו כן השומר משמש גורם צופה ומתריע על זרים המסתובבים סמוך למחנה בנסיבות מחשידות, וכן גורם המרתיע גורמים עוינים. לביצוע משימות אלה יש לוודא -		2)
ששער המחנה יהיה סגור וניתן לפתיחה נוחה מבפנים. בשטח פתוח ומגודר, שאין בו שער קבוע, יותקן שער בצורת מחסום (מוט או חבל) שלא יאפשר מעבר רכב בלי פתיחה מכוונת על ידי השומר (אפשר להציב יתדות למניעת כניסה ישירה).	א)
שהמאבטח יהיה במקום בולט, ונשקו יהיה צמוד אליו. יש לדאוג גם שיהיה ברשותו אמצעי קשר עם האחראי לביטחון או עם המשרד/ המפקדה של המחנה לצורך בירור מיידי או דיווח חיוני על סיכונים ועל חשדות. יש להבטיח שהשומר יימצא במקום נוח ומוצל, וכך יקל עליו לבצע את תפקידו.	ב)
שכאשר אדם זר מבקש להיכנס לשטח המחנה יבדוק השומר את זהותו (באמצעות תעודה מזהה) ואת מטרת כניסתו, ויעביר את הנתונים באמצעי הקשר שברשותו לאחראי לביטחון או למפקדה לצורך קבלת אישור לכניסת הזר. אם הנכנס נושא תיק או חבילה, יש לבדקם. אם הנכנס נושא נשק, יש לבדוק אם הוא מורשה לשאת את הנשק ולדווח על כך לאחראי לביטחון.	ג)
שמירה ניידת (פטרול)		3)
מטרתה העיקרית של השמירה הניידת היא לשמור ולפקח על שטחים שאינם יכולים להיות נצפים או מפוקחים על ידי השומר בשער, בעיקר במחנות המופעלים על שטח גדול, פתוח, או שטח שיש בו עצמים המגבילים את שדה הראייה (חורשה, מתקנים גבוהים, מגבלות טופוגרפיות וכיו"ב).	א)
הפטרול יסייר בגזרה שנקבעה לו, או מסביב למחנה, לאורך קו התיחום או הגדר, או שיתמקד בפיקוח על פעילות מיוחדת הנערכת במחנה - הכול לפי ההנחיות שתינתנה על ידי האחראי לביטחון או על ידי מרכז המחנה.	ב)
במהלך הסיור יסרוק הפטרול באופן שוטף את השטח בניסיון לאתר "חפצים חשודים" או מפגעים אחרים העלולים לסכן את המשתתפים. נשקו יהיה צמוד אליו, ויהיה בידו אמצעי קשר לדווח על אנשים ועל חפצים חשודים או על כל התפתחות של סכנה למחנה. בכל מקרה מסוג זה יש להעביר דיווח מיידי באמצעי הקשר לאחראי לביטחון, תוך כדי שמירה רצופה על קשר עין עם הגורם החשוד.	ג)

חלוץ/מאסף		ט.
הגדרות חלוץ: קבוצת נוער השוהה עם מדריכיה הבוגרים בשטח המחנה העתידי לצורך הקמתו הפיזית. מאסף: קבוצת נוער השוהה בשטח המחנה שהסתיים לצורך פירוקו. הערה: החלוץ בשטח המחנה לא ייחשב כמחנה עד לקבלת האישורים המתאימים: ביטחוני, בטיחותי ובריאותי.	1)

הביטחון בחלוץ		2)
לפני הגעת החלוץ לשטח יש ליידע על כך את קב"ט המחוז.	א)
בשלב הקמת המחנה, עד קבלת האישור הביטחוני מקב"ט המחוז ומכוחות הביטחון, יפעל צוות החלוץ על פי הנוהל של חניון לילה, תוך הקפדה על הכללים האלה:	ב)
שמירה בשער המחנה 24 שעות ביממה
הקפדה על לינה מרוכזת
שמירה של 2 שומרים לפחות בלילה בנקודת ריכוז הלינה
נוכחות שומרים חמושים על פי המפתח בטבלת הטיולים ועל פי האישור הביטחוני מהלשכה לתיאום טיולים
במהלך החלוץ והמאסף נוכחות של חובש אחד לפחות בשטח ההקמה והפירוק.
אישור ביטחוני לחלוץ		3)
כדי לקיים את פעילות החלוץ יש להגיש בקשה ללשכה לתיאום טיולים לקיום החלוץ על פי ההנחיות לתיאום טיולים.	א)
יש לקבל אישור ביטחוני מהלשכה לתיאום טיולים לקיום החלוץ ובו הגדרה מפורשת של תקופת החלוץ ושל כמות נושאי הנשק במקום.	ב)
בטיחות ובריאות בחלוץ כללי השמירה על הבטיחות ועל הבריאות של החניכים במחנה חלים גם על החלוץ, למעט האישורים לפתיחת המחנה אשר יינתו בשלבי ההקמה של המחנה וטרם פתיחתו והגעת החניכים.		4)
נוכחות בעלי תפקידים בחלוץ ובמאסף		5)
בעלי התפקידים הבאים במחנה - קב"ט המחנה, רכז הבריאות ורכז הבטיחות - חייבים להיות בשטח ההקמה, משלב החלוץ, לצורך מתן הנחיות, פיקוח ובקרה.	א)
כללים אלה חלים גם על המאסף.	ב)

הוראות פתיחה באש	י.
ראה בסעיף 5.3‎-20, תת-סעיף 7.

אמצעים לשליטה, לאזעקה ולמילוט במצבי חירום		יא.
בכל מחנה יימצאו האמצעים שיפורטו בהמשך במצב תקין ושמיש ובסטנדרטים המחייבים:
אמצעי קשר חיצוני, כגון טלפון (או פלא-פון) או מכשיר קשר ליצירת קשר עם מוקד הפועל ברציפות 24 שעות ביממה (במפקדה או במשרד של הקייטנה תיתלה במקום בולט טבלה עם מספרי טלפון חיוניים: משטרה או צה"ל לפי אזורי האחריות, מכבי אש, מד"א, בית חולים קרוב, קב"ט מקומי וכו'), אמצעי קשר פנימי, כגון מכשירי קשר קטנים לקשר עם שומרים/פטרול, מערכת כריזה ו/או מגבירי קול ניידים (מגפון), בהתאם לגודל הקייטנה	1)
יציאות חירום במבנה בתחום היישוב (לפחות יציאה אחת נוספת ליציאה הראשית), דרכי פינוי נוחות ובטוחות ושטחי פינוי (לפחות שניים ובכיוונים נוגדים), במרחק של 500‎-300 מ' מאזור המחנה.	2)
שטחי כינוס למקרה שיהיה צורך בפינוי כל המשתתפים במחנה יום ולילה המתקיימים בשטח פתוח מחוץ לתחום היישוב, בעת אירוע חירום	3)
אמצעי כיבוי אש ועזרה ראשונה - כמפורט בטופס אישור העסקים של המחנה ובטופס אישור הבטיחות למחנה	4)
תיק אבטחה שיוכן על ידי האחראי לביטחון במחנה ויימצא במינהלת המחנה (ראה פירוט ב-טז להלן).	5)

האחראי לביטחון במחנה

יב.

במחנה ימונה אחראי לביטחון בעל דרגת קצונה (במילואים) או בעל דרגת רס"ל (לפחות) במשטרת ישראל. פרטיו האישיים (ובכלל זה דרגה צבאית, דרגה במשטרה, מס' אישי, מס' תעודת זיהוי) יועברו לידיעת קב"ט מוסדות החינוך במחוז/ברשות המקומית לפחות 15 יום לפני פתיחת המחנה (הקב"ט יעביר בצורה מרוכזת את פרטי האחראים לביטחון לאישור משטרת ישראל/מדור רישוי).	1)
האחראי לביטחון חייב לקבל תדרוך אישי בנושא מילוי תפקידו מהקב"ט המקומי. תיאום התדרוך עם הקב"ט הוא באחריות האחראי לביטחון או מרכז המחנה. התיאום לביצוע התדרוך יקוים 15 יום לפני פתיחת המחנה לפחות.	2)

יציאה מהמחנה לסיורים ולטיולים ביום ובלילה	יג.
יציאה לטיול תבוצע בהתאם לנהלים המפורטים בסעיף זה.
סוגי המחנות ונוהלי אבטחתם	יד.
מנקודת הראות של ביטחון המחנה ושל אבטחתו יש להדגיש: מחנות יום ולילה המתקיימים בתנאי פנימייה ובשטחים פתוחים מחוץ לתחום היישוב ומחנות הכוללים לינת לילה בשטח מחייבים קיום סידורי ביטחון מיוחדים, נוסף לכל ההוראות והסידורים שפורטו בסעיפים הקודמים, כדלקמן:

אישורים ותדרוכים של קב"ט הרשות/המחוז		1)
כל פתיחת מחנה מחייבת תדרוך ואישור של קב"ט הרשות/המחוז של משרדנו, נוסף למילוי טופס תיאום והצהרה לקיום הוראות בטיחות וביטחון במחנה.	א)
קב"ט הרשות/המחוז יאשר את מינוי האחראי לביטחון במחנה ויתדרך אותו.	ב)
קב"ט המחוז יאשר את תכנית אבטחת המחנה, את מספר השומרים ביום ובלילה ואת נוהלי אחסנת הנשק.	ג)
קב"ט הרשות/המחוז יבדוק את אמצעי הקריאה והאזעקה במחנה.	ד)
קב"ט הרשות/המחוז יוודא שיש אמצעי תקשורת המאפשרים התקשרות למשטרה, למכבי אש ולמד"א.	ה)
קב"ט הרשות/המחוז יקבע מועד לביצוע תרגיל פינוי.	ו)
תיאום מוקדם עם גורמי הביטחון המקומיים/האזוריים התיאום ייעשה בכל מקרה ובכל מספר של משתתפים (באמצעות הקב"ט המקומי), באחריות מרכז המחנה.		2)
שמירה במחנה ביום ובלילה		3)
ככלל תתקיים שמירה בנשק.	א)
מספר השומרים/המאבטחים יהיה בהתאם לטבלת תקן כוח אדם לחובשים, לרופאים ולשומרים במחנה ובקייטנה (כמפורט בנספח יד).	ב)
יש להקפיד על תכנון השמירה: יש להציב שומר בשער, ויש לדאוג לשמירה רגלית סביב שטח הקייטנה (פטרול), וכן לקיומה של כיתת כוננות.	ג)
תכנון השמירה יתבצע על פי תכנית אבטחת המחנה כפי שאושרה על ידי קב"ט המחוז וכוחות הביטחון (משטרת ישראל וצה"ל בתחום גזרתם).	ד)

נוכחות אחראי לנושא הביטחון בכל מחנה שלנים בו או שוהים בו במשך הלילה מעל ל-100 משתתפים חייב האחראי לביטחון להימצא בתוך המחנה במשך הלילה.		4)
כל השומרים השוהים במחנה במשך הלילה (ובכלל זה השומרים שאינם במשמרת) יהיו מאורגנים במסגרת של "כיתת כוננות" לצורך הפעלה מרוכזת ומאורגנת להתגוננות נגד תקיפה עוינת בפרק הזמן שלפני הגעת כוחות הביטחון. הפעלת כיתת הכוננות בעת הצורך תבוצע אך ורק לפי ההוראות ובפיקודו הישיר של האחראי לביטחון או סגנו. לשם כך עליו להכין ולאמן את כיתת הכוננות בהתאם לדרוש.		5)

המחנה יהיה מואר במשך שעות החשכה. במידת האפשר יושם דגש על תאורה "היקפית" (לאורך הגדרות/גבולות התיחום). רצוי להבטיח תאורת חירום למקרה של תקלה ברשת הראשית.	6)
תיאום ביטחוני בלשכה לתיאום טיולים: מחנות שמתקיימת בהם פעילות לילה והם מתקיימים מחוץ לשטח המיושב של היישוב חייבים לקבל אישור ביטחוני מהלשכה לתיאום טיולים.	7)

דגשים מיוחדים למחנות			טו.
הסברה		1)
תינתן הסברה לכל מדריכי המחנה, עם פתיחתו, על ידי הקב"ט המחוזי או בהתאם להנחייתו האישית, על ידי הקב"ט של הרשות המקומית או על ידי האחראי לביטחון של המחנה.	א)
האחראי לביטחון במחנה חייב להשתתף בהשתלמות שתתקיים באחריותו של משרדנו, באותה שנה שבה המחנה מתקיים (עד 5 חודשים לפני קיום המחנה).	ב)
אמצעים פיזיים		2)
יותקנו אמצעים לאזעקת המשטרה או צה"ל (טלפון/פלאפון, קשר אלחוטי).	א)
בכל מחנה יותקנו אמצעי קשר או מערכת כריזה לאזעקת המאבטחים והמדריכים בשעת הצורך.	ב)
בכל מחנה יהיה ציוד עזרה ראשונה בהתאם לתקן (ראה נספח יז).	ג)
בכל מחנה שהחניכים שוהים בו בלילה יימצאו אמצעי תאורת חירום.	ד)
אחזקת נשק		3)
אם ירוכזו כלי הנשק על ידי האחראי לביטחון, תחול עליו חובת אחזקת נשק בהתאם לחוק ולהוראות משטרת-ישראל.	א)
יש להקפיד על כללי הבטיחות והזהירות בשימוש בנשק (על הוראות הבטיחות לנשיאת נשק מסוג "קרבין" ראה בנספח טו).	ב)

תכנית אבטחת המחנה			טז.
כללי		1)
הקב"ט/האחראי לביטחון במחנה יכין תכנית אבטחה למחנה במהלך ההכנות.	א)

תכנית האבטחה תובא לאישור קב"ט המחוז וכוחות הביטחון בשטח המחנה.	ב)
אישור קב"ט המחוז לתכנית האבטחה הוא תנאי לקבלת אישור רישוי עסקים ואישור לקיום המחנה.	ג)
אם יתגלו ליקויים במהלך הסיור בשטח בתכנית האבטחה אשר הוצגה על-ידי קב"ט המחנה, יובהרו הליקויים על ידי קב"ט המחוז ויתוקנו על-ידי קב"ט המחנה לצורך קבלת האישור המתאים.	ד)
תכנית אבטחת המחנה תוכן כמפורט להלן. התכנית תלווה בתרשימים, בתמונות ובטבלאות כנדרש.	ה)
המסגרת להכנת תיק אבטחה במחנה קיץ		2)
תוכן התיק (ראה דוגמה בנספח טז) (1) כללי (2) עיקרי שיטת האבטחה במחנה (3) בעלי תפקידים במחנה (4) דגשים והנחיות למאבטחים/לשומרים במחנה (5) פק"ל מאבטחים במחנה (6) אירועי חירום במחנה - מקרים ותגובות (7) טלפונים ואמצעי תקשורת (8) רפואה במחנה (9) תיאום עם גורמי חוץ (10) הוראות פתיחה באש (11) נספחים
פירוט הנושאים הכלולים בתיק
כללי פרק זה יכלול תיאור טופוגרפי וגיאוגרפי של המחנה, מיקומו, גודלו, תכנית המחנה ותיאור סביבתו הקרובה, דרכי גישה, מיקום מדויק (נ"צ), מחנות משניים (אם הם קיימים), אזורי שהיית החניכים, סוג ומיקום המתקנים, נקודות תורפה ביטחוניות, שטחי פינוי, עמדות שמירה, עמדות הג"ס, סידורי חשמל ותאורה (גנרטור).		(1)
עיקרי שיטת האבטחה פרק זה יכלול:		(2)
פירוט עמדות השמירה הנייחות והניידות (מפקדת המחנה, הש"ג, עמדות תצפית, אוהל כיתת כוננות, פטרולים - רגלי ורכוב);	(א)
שיטת האבטחה - אבטחת יום ואבטחת לילה, פירוט איוש העמדות והפטרולים ביום ובלילה ומיקום העתודה, פירוט המשמרות וכמות כוח האדם בכל משמרת והגדרת תפקידי השומרים/המאבטחים בכל עמדה;	(ב)
כיתת כוננות - מיקום ואיוש ביום ובלילה, פירוט תפקידים ומשמרות;	(ג)
פקודות קבע למאבטחים, הנחיות והוראות;	(ד)
שיטת דיווח	(ה)
עיבוי המערך והזעקת תגבורת.	(ו)
בעלי תפקידים במחנות פרק זה יכלול את כלל בעלי התפקידים שלהלן במחנה, הגדרת תפקידיהם, מיקומם ודרכי ההתקשרות אליהם:		(3)
המפקד/אחראי המחנה	(א)
קב"ט המחנה	(ב)
סגן קב"ט המחנה	(ג)
רופא + חובשים ומגישי עזרה ראשונה במחנה	(ד)
המנהלן, אמרכל המחנה.	(ה)
דגשים והנחיות למאבטחים/לשומרים במחנה פרק זה יכלול פקודות קבע למאבטחים/לשומרים:		(4)
עליית משמר ותדריכים	(א)
חלוקת הנשק ואבטחתו	(ב)
סריקות במחנה	(ג)
נוהל הטיפול ב"חפץ חשוד"	(ד)
נוהל עצירת חשוד	(ה)
דרכי דיווח	(ו)
מיקום השומרים במחנה מעבר לשעות השמירה ודרכי הזעקתם במקרה של אירוע חירום	(ז)
לבוש והתנהגות	(ח)
גזרות שמירה ואבטחה	(ט)
גזרות פטרול (בדגש על תרשים המחנה)	(י)
נוהלי חירום.	(יא)
פק"ל מאבטחים/שומרים במחנה פרק זה יכלול את הציוד ואת האמצעים של השומרים/המאבטחים (כולל קשר, תאורה וכו').		(5)
אירועי חירום במחנה פרק זה יפרט את אופן התפקוד של בעלי התפקידים בעת אירועי חירום במחנה (חפץ חשוד, שרפה, אירוע פח"ע, חדירת חשודים, חדירת גורמים פליליים), ובכלל זה תגובות בעת התרחשותם (מינוי צוות כיבוי והגדרת תפקידיו, מינוי צוות בטיחות מאנשי המחנה שיבצעו סיור לאיתור מפגעי בטיחות).		(6)
טלפונים ואמצעי תקשורת בפרק זה יפורטו אמצעי התקשורת והקשר אל המחנה וממנו החוצה לגורמי הביטחון, למשטרה, למד"א, לכיבוי-אש, לגורמי התנועה ולמשרד החינוך (טלפונים, פלאפונים, מכשירי קשר, פקסימיליה וכו').		(7)
רפואה במחנה בפרק זה יפורטו כוח האדם ואמצעי הרפואה במחנה (כולל מיקום המרפאה, האמבולנס, רופא, אחראי מרפאה, חובשים והציוד שברשותם).		(8)
תיאום עם גורמי חוץ בפרק זה יפורטו הגורמים המאשרים את המחנה והקשורים אליו (משרד החינוך ומשרד הבריאות).		(9)
הוראות פתיחה באש בפרק זה תפורטנה הוראות פתיחה באש בתוקף - סייגים והגבלות.		(10)
נספחים בפרק זה יצורפו תרשים שטח המחנה, תצלום/מפה 50,000:1 של אזור המחנה, מכתב תיאום וכו'.		(11)

פיקוח ובקרה במחנה				יז.
תדרוכים			1)
יבוצע תדרוך לכל סגל המחנה ביום הראשון, ובו יפורטו נוהלי הביטחון, תכנית האבטחה ונוהלי החירום.		א)
יבוצע תדרוך מפורט לאנשי האבטחה במחנה ביום הראשון, ובו יפורטו נוהלי הביטחון במחנה, תכנית האבטחה, נוהלי החירום, הדגשים והנחיות הביטחון ונוהלי השימוש בנשק והפתיחה באש.		ב)
מדי ערב תתבצע עליית משמר של שמירת הלילה ובה יתודרכו השומרים על-ידי הקב"ט בנושאים האלה: מודיעין, חלוקת שמירה וגזרות, טבלת שמירה, נוהלי חירום ודגשים מיוחדים.		ג)
כוחות העזר במחנה - מרכז המחנה, הרופא, החובשים, המנהלן וכו' - יתודרכו בתחילת המחנה ולפחות פעם בשבוע בנושאים האלה:		ד)
נוהלי חירום	(1)
דרכים וצירי פינוי.	(2)
פיקוח ובקרה			2)
קב"ט המחנה יבצע בדיקות תקינות שמירה באופן מדגמי במהלך היום ובמהלך הלילה במחנה.		א)
קב"ט המחנה יבצע בדיקות מדגמיות לכל הטיולים היוצאים משטח המחנה לבדיקת תקינותם ועמידתם בתקנים הנדרשים.		ב)
קב"ט המחנה יפקח על קיום האבטחה ותכנית האבטחה במהלך המחנה.		ג)
אבטחת המחנה תיבדק על-ידי יחידת הפיקוח של משרד החינוך.		ד)
תרגילים קב"ט המחנה ידאג לבצע תרגול של השומרים/המאבטחים וכן תרגול של פינוי המחנה בהתאם למפורט ב-ה לעיל.			3)

14. מלווים רפואיים בטיולים ובפעילות חוץ-בית-ספרית

כל טיול בשטחים הפתוחים, בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים מחייב השתתפות מלווה רפואי. (כללים
והקלות ראה ב-ה/5 להלן).

א.

המלווה הרפואי יכול להיכלל במסגרת המלווים המבוגרים ובכפל תפקיד (כגון מלווה חמוש ומגיש עזרה
ראשונה).

ב.

מנהל בית הספר או אחראי הטיול יווודא כי הגורם הרפואי המלווה את הטיול נושא תעודה בת תוקף המעידה על הסמכתו ונושא עמו תרמיל ציוד המתאים לתפקידו. להלן סוגי הגורמים הרפואיים בטיול:		ג.
מגיש עזרה ראשונה (מע"ר): בוגר קורס שמשכו 44 שעות, בעזרה ראשונה/בהחייאה; עבר רענון 20 שעות בתום כל שנתיים ומציג תעודה על כך.	1)
חובש: חובש בצה"ל בוגר קורס חובשים (שלב 6 ומעלה) או פרמדיק או חובש/נהג במד"א שעבר קורס נהגי אמבולנס ופעיל במד"א.	2)
רופא: בוגר בית ספר לרפואה ובעל תעודת רופא יכול לשמש בכל התפקידים של מלווה רפואי (וטרינר אינו יכול לשמש בתפקיד זה).	3)
אחות: יכולה לשמש כמע"ר אם יש לה תעודה המסמיכה אותה לאחות (לא לאחות סיעודית) או תעודה המסמיכה אותה כמע"ר. בכל מקרה היא אינה תחליף לחובש.	4)

המוסמכים למלא תפקיד חובש מלווה		ד.
מי שעבר קורס חובשים בצה"ל שלב 6 יהיה מורשה ללוות כחובש עד שנתיים מיום שחרורו מהשירות בצה"ל.	1)
שנתיים לאחר שחרורו יחויב החובש - אם אינו משמש חובש במילואים - לעבור קורס השתלמות ורענון שיימשך שלושה ימים. הקורס יועבר על ידי מחלקת הדרכה במד"א ויכלול יום אחד של התנסות על אמבולנס.	2)
על החובש המלווה לעבור קורס רענון בתום כל שנתיים במהלך תפקידו.	3)
חובש צבאי המבקש ללוות טיולים, וזאת לאחר שלא עסק בליווי טיולים כחובש מלווה 5 שנים מיום שחרורו מצה"ל, יחויב לעבור קורס של 10 ימים. הקורס יועבר על ידי מחלקת ההדרכה של מד"א ויכלול שלושה ימי התנסות.	4)
חובש/נהג שעבר קורס נהגי אמבולנס במד"א (עובד או מתנדב) והוא פעיל במד"א יכול לשמש חובש מלווה טיולים.	5)
כל בוגר קורס נהגי אמבולנס של מד"א יכול לשמש חובש מלווה עד שנה מיום סיום הקורס. בוגר שאינו פעיל חייב בקורס רענון בדומה לחובש צבאי.	6)
פרמדיק פעיל (לפחות 6 משמרות בחודש בניידת טיפול נמרץ - נט"ן) יוכל לשמש חובש מלווה.	7)
פרמדיק שסיים קורס פרמדיק בעבר ואינו פעיל כפרמדיק יעבור השתלמויות בדומה לחובש צבאי וחובש/נהג שאינם פעילים במקצועם.	8)
בסיום כל קורס ורענון במד"א תינתן למסיימים תעודת כיס המאשרת שהשתתפו בקורס הרענון ועמדו בבחינות. תוקף התעודה לשנתיים.	9)

כללים להשתתפות מלווה רפואי בזמן טיול

ה.

בטיול באזור מיושב רצוף שמוסד החינוך נמצא בו אין חובה לצרף מלווה רפואי.

בטיול בשטח עירוני, הכולל מסלול שיש בו קושי בהגעתו המיידית של כוח חילוץ (עד 30 דקות)
בשל בעיות גישה ועבירות, ידאג אחראי הטיול לליווי רפואי.

בנסיעה של תלמידי מוסד חינוכי/תנועות נוער לאתר הנמצא בתוך תחומי יישוב אחר (נסיעה מיישוב
ליישוב) או לאתר שבו אופי הטיול וסוגו אינם מחייבים השתתפות מלווה רפואי, במקרים אלה אין
חובה לצרף מלווה רפואי, להוציא את האזורים האלה:

אזור 1, לא כולל את 1-א'

א)

כל האזור הנמצא מדרום, ממזרח וממערב לקו הכבישים 241‎-25‎-222‎-234‎-232, המחבר
את קו היישובים/הצמתים האלה: מיתר-צומת שוקת-באר שבע-צומת הנשיא-צומת גילת-צומת
אורים-צומת צאלים-צומת גבולות-צומת אבשלום (אינו כולל את היישובים הנחצים או את
היישובים הצמודים לכבישים אלה).

ב)

בטיולים שנדרש בהם מלווה רפואי בשלב ההסעה יכול נהג אוטובוסים, אם הוסמך למע"ר על פי
תקנון התעבורה, לשמש מע"ר. באוטובוס יהיה תיק עזרה ראשונה תקני.

מספר המלווים הרפואיים בטיולים

מספר המלווים הרפואיים יהיה כמפורט בטבלה 6 להלן.

א)

לכל 50 ילדים יהיה מלווה רפואי אחד.

ב)

בטיול של עד 100 תלמידים יהיו המלווים הרפואיים מע"רים בלבד.

ג)

טיול שבו למעלה מ-400 תלמידים מחייב נוכחות רופא.

ד)

הנחיה מדויקת תתקבל בטופס האישור הביטחוני לטיול.

ה)

יש לצרף חובש (במקום מגיש עזרה ראשונה) גם לטיול המונה פחות ממאה תלמידים, במקרים
אלו:

ו)

בטיול הכרוך בהליכה רגילה רצופה מעל 15 ק"מ ליום או ב"מסע נודד"

(1)

בטיול שמתוכננות במהלכו אטרקציות המחייבות הימצאות חובש כדוגמת טיפוס על
מצוקים (סנפלינג) וגלישה מהם או גלישה זוויתית או מעבר/חציית גבים ומקווי מים

(2)

בטיול שלפי הערכתו ושיפוטו של מתכננו צפוי לאורך המסלול קושי בטיחותי או קושי
ביצירת קשר בשל מרחק או מיסוך, או צפוי קושי בהגעת פינוי רפואי רכוב בשל חוסר
דרכי גישה, או שסביר כי עזרה תגיע תוך לא פחות מ-60 דקות ממועד האירוע.

(3)

בטיול שנדרש בו אישור של גורמי הביטחון רשאים גורמים אלו לדרוש מלווים רפואיים מעל
לקבוע בחוזרי המנכ"ל.

ז)

במקרה של קבוצה גדולה המתפצלת לכמה קבוצות -

ח)

לכל קבוצה בת עד 50 תלמיד יהיה מע"ר;

(1)

לכל קבוצה בת 100 תלמיד יהיה חובש.

(2)

טבלת מלווים רפואיים בטיולים

רופא	חובש	מע"ר	מספר המטיילים
		1	50‎-1
		2	100‎-51
	1	2	200‎-101
	1	3	300‎-201
	2	3	400‎-301
1	2	3	500‎-401
1	2	4	600‎-501

600 ואילך תוספת מע"ר או חובש לסירוגין לכל 100 תלמידים

ציוד רפואי

ו.

כל מלווה רפואי (רופא, חובש או מע"ר בוגר קורס בסיסי בעזרה ראשונה) יצויד בתרמיל ובו ציוד
רפואי. מאחר שיש שוני בהכשרה ובמיומנות של בעלי התפקידים, תפורטנה להלן התכולות של
תרמילי הציוד הרפואי של שלושתם:

תכולת התרמיל של רופא

הכמות הפריט

10 אמפ' אדרנלין, מ"ג אחד

6 אמפ' אטרופין

5 אמפ' פוסיד, 20 מ"ג

2 אמפ' נאטריום בי קרבונט

5 אמפ' נאטריום פיזיולוגי, 10 מ"ג

20 טבל' אקמול, 500 מ"ג

5 אמפ' פראמין 10 מ"ג, 2 מ"ל

1 אמפ' אולטראקורטן, 100 מ"ג

5 אמפ' ואליום 1 מ"ג, 2 מ"ל

5 אמפ' לידוקאין 2%, 10 מ"ג

1 המאצל, 500 מ"ל

10 כפפות לא סטר' גדולות (לטקס)

1 צוארון חילוץ בינוני

10 אגד 3

2 אגד מתמתח, x54

1 אספלנית 1

2 גזה וזלין, סטרילית

1 חוסם ורידים, 70 ס"מ

2 חוסם עורקים, 2 מ'

1 מד חום

10 מזרק לואר, 2 סמ"ק, עם מחט x1.521

10 מזרק לואר, 10 סמ"ק, עם מחט x1.521

1 מזרק לואר, 50 סמ"ק, ללא מחט

10 מחט לואר, x1.518, ח"פ

10 מחט לואר, x1.521 , ח"פ

14 מחט מסוג וונפלון 10

18 מחט מסוג וונפלון 10

22 מחט מסוג וונפלון 10

1 מנתב אוויר מס' 1

1 מנתב אוויר מס' 2

1 מנתב אוויר מס' 3

10 משולש בד

10 מסורית לאמפולות

1 מד-לחץ דם עם שעון

1 סטטוסקופ

2 מכשיר לעירוי בלחץ

1 מספריים לחבישה

12 סיכות ביטחון

1 סרט שרוול מד"א

1 ערכת מחדר תריסריון+שקית

2 ערכת מכשירים כללית לרופא

1 ערכת לרינגוסקופ

2 ערכה נלווית לניתוח זעיר

1 ערכת עירוי

1 ערכת פנימוטורקס

1 ערכת קריקוטומיה

10 פד גזה "x3"3, סטרילי

40 פד יוד

30 פד לחיטוי עור

1 מנורת מצח

1 צינור הרדמה מג'יל 7 מ"מ עם מחבר

1 צינור הרדמה מג'יל 8 מ"מ עם מחבר

2 תחבושת שדה אישית

2 תחבושת שדה בינונית

2 תחבושת שדה גדולה

2 תחבושת לכוויות

1 תרמיל רופא ריק

1 מקל תאורה

1 מסכת כיס להנשמה

1 מפוח אמבו למבוגר + מסכות 5‎-2

1 סקשן

תכולת התרמיל של חובש

הכמות	הפריט
1	תרמיל גב (בגודל בהתאם לתכולה)
10	משולשים
10	אגדים (גליליים)
20	פד גזה "x3"3 סטרילי
3	חוסם עורקים סיליקון 2 מ'
2	חוסם ורידים
2	תחבושת מטלין לכוויות
2	תחבושות אלסטיות
10	תחבושות אישיות
2	תחבושות בטן
50	טבליות אקמול
20	אגד מידבק
2	STICK LIGHT (שפורפרת זוהרת)
CC50	כלורהקסידין נוזלי/פולידין
2 גלילים (1‎+1)	פלסטר, "1-"2 (איספלנית)
1	מספריים מאלומיניום לתחבושות
1	מסכת כיס תקנית להנשמה (אמבו)
2	צווארון פילדלפיה לקיבוע עמוד שדרה צווארי
1‎+1‎+1	מנתב אוויר מס' 2, 3, 4
20	פד-אלכוהול לחיטוי העור, 70%
1	פנס עם סוללות רזרביות ונורה רזרבית
ליטר אחד	מימיית מים מפלסטיק
2 (כל ערכה מכילה) ליטר אחד	ערכות עירוי הרטמן עם ציוד לעירוי
2	VENFLON 18G
2	VENFLON 21G
2	מחט מסוג וונפלון G18
2	מחט מסוג וונפלון G21
4(2 לכל ערכה)	מערכות למתן עירוי
4	חומר לחיטוי העור
4	פד "x3"3
גליל אחד	איספלנית נייר, "1
5 זוגות	כפפות חד פעמיות

נוסף לתרמיל יצויד כל חובש באלונקה מתקפלת שתהיה ברכב הטיול.

תכולת התרמיל של מע"ר

הכמות	הפריט
1	תרמיל גב (הגודל בהתאם לתכולה)
10	אגד גלילי (גדלים שונים) "3
1	גליל איספלנית "1
2 יח'	חוסם עורקים (סיליקון) 2 מ'
1	מספריים לעזרה ראשונה לחיתוך חומר ממתכת
10	משולש בד
1	סד פלסטי ליד
20	פד גזה "x3"3, סטרילי
10	פד לחיטוי העור, אלכוהול 70%
8	תחבושות אישיות
2	תחבושות בטן
2	תחבושות מטלין לכוויות
1‎+1‎+1	מנתב אוויר מס' 2, 3, 4
5 זוגות	כפפות חד פעמיות

הערה: על כל בקבוק ועל כל קופסה יצוינו בבירור תוכנם והוראות השימוש בהם, ובכלל זה התאריך
האחרון לשימוש.

15. טיולים בתנאי מזג אוויר קשים

הגדרות		א.
שרב: יום שבו הטמפרטורה גבוהה ב-7 מעלות צלסיוס מממוצע הטמפרטורה בשבוע שלפניו (בחורף יום שרב הוא יום שבו הטמפרטורה היא כ-25 מעלות צלסיוס).	1)
עומס חום: מדד המגדיר את תנאי האקלים. נגזר מהטמפרטורה ומהלחות בו-זמנית (עומס חום הוא מדד שניתן להשתמש בו רק כאשר טמפרטורת הסביבה היא מעל 22 מעלות צלסיוס).	2)
פגיעת חום: מכלול של מצבים, מתשישות ועד מכת חום, הנגרמים עקב מאמץ גופני שאינו מותאם ליכולת. שכיחה בתנאי אקלים חם.	3)

התייבשות: הפרה במאזן הנוזלים בגוף בעקבות איבוד נוזלים רב (הזעה) שאינו מפוצה על ידי
שתייה נאותה. שכיחה במצבים של מאמץ גופני באקלים חם.

טיולים בחודשי הקיץ (אפריל-אוקטובר)		ב.
הודיע החזאי בערב לפני הטיול שיהיו תנאי מזג אוויר קשים מהרגיל (עומס חום כבד) באזור יעד הטיול, אין לבצע טיולי שטח שנדרש בהם מאמץ גופני. במקרה זה יידחה הטיול או יותאם למצב שנוצר.	1)
בתנאי מזג אוויר קשים אפשר לתכנן ביקורים במפעלים, במוסדות, במוזיאונים או באתרים מוצלים.	2)
אם הודיעו על עומס חום כבד שישרור במשך היממה, ללא הגבלת שעות, יש לרכז את ההליכה בשעות הבוקר (עד השעה 9) ובשעות אחר הצהריים (מהשעה 16). בין השעות האלה יימצאו המטיילים במקומות מוצלים, בנסיעה או בביקור באתר, ויימנעו ממאמץ גופני.	3)
את עומס החום ניתן לגזור מהטמפרטורה ומהלחות בהתאם לעקומה שלהלן:	4)

טיולים בחודשי החורף (נובמבר-מרס)		ג.
בחודשי החורף השילוב של טמפרטורה נמוכה ורוח הוא גורם המוגדר כעוצמת קור. עוצמת הקור מוחמרת כאשר יורד גשם.	1)
תנאי אקלים קשים בחורף משמעותם טמפרטורה נמוכה, רוח וגשם. במקרה זה אין לבצע טיולים בשטח (יש להביא בחשבון גם את סכנת השיטפונות).	2)
הודיע החזאי על טמפרטורות נמוכות לעונה, יבוטל הטיול או יותאם למצב שנוצר.	3)
יש להקפיד שבתקופת החורף ילבשו הילדים לבוש מתאים, רב שכבתי ומבודד, וכן שיהיו מצוידים בנעליים מתאימות ובמעיל חיצוני המגן מפני רטיבות.	4)

מידע על תחזית מזג האוויר אפשר לקבל בשירות המטאורולוגי או במהדורות החדשות.

ד.

בערב היציאה לטיול ובמהלך הטיול יש להאזין לתחזית מזג האוויר המשודרת במהדורות החדשות.

ה.

16. הוראות כלליות בנושא טיולים

רישום נוכחות תלמידים		א.
בזמן העלייה על הרכב תוכן רשימת נוכחות תלמידים בשני עותקים. לרשימה יוספו שמות המלווים המבוגרים ונהג הרכב ומספר הרכב. עותק אחד יושאר במוסד החינוכי, והעותק השני יהיה בידי אחראי הקבוצה. על גבי העותק תירשמנה הבעיות הרפואיות של התלמידים, אם יש כאלה.	1)
בידי כל אחראי קבוצה תהיה באופן קבוע רשימת נוכחות מעודכנת, ובכלל זה מקום הימצאם של מי שאינם נוכחים בפעילות.	2)

אמצעי זהירות			ב.
המטיילים יתודרכו במגבלות התנועה בשטח.		1)
יש להזהיר את המטיילים מפני חפצים חשודים וחומרי נפץ, ויש להדגיש את הנושאים האלה:		2)
כללי ההתנהגות בעת שתלמיד נתקל בחפצים חשודים ובחומרי נפץ, ובכלל זה החובה להודיע על כך מייד למלווים	א)
האיסור של נגיעה וטיפול בכל חפץ חשוד ובלתי מזוהה הנקרה בדרכם של המטיילים	ב)
האיסור של נגיעה בכלי הנשק ובתחמושת שבידי המלווים החמושים.	ג)

קשר		ג.
להסעת הטיול מומלץ להעדיף רכב המצויד במכשיר קשר לחברת-האם שלו ובמכשיר נישא שיוחזק על ידי המטיילים על אותו תדר, לצורך קשר בין הטור לרכב הממתין.	1)
כל אחראי טיול יצויד במכשיר טלפון נייד, ויישא אותו במהלך כל הטיול.	2)
בזמן הפיצול לקבוצות, כשאין קשר-עין ביניהן, חובה שיימצא מכשיר קשר בכל קבוצה.	3)
בפיצול לקבוצות טיול (טורים) יש למקם חפ"ק אזורי המצויד ברופא ובאמצעי קשר לטורים המטיילים.	4)

לינה		ד.
טיול הכולל לינה מחייב תיאום של לשכות התיאום.	1)
יש להעדיף כאתר לינה מקום המאפשר פיקוח ביטחוני על הנכנסים ועל היוצאים.	2)
יש להעדיף מבנה שיש בו כמה פתחי כניסה ויציאה.	3)
מקום לינה בשדה יאותר מראש.	4)
לינה בשמורת טבע מותרת רק במקומות מוסדרים שיועדו לכך מראש.	5)

שמירת לילה בעת הלינה			ה.
לינה במבנה יש להעדיף מקומות לינה שבהם האחריות לשמירה היא על מנהלי המתקן. במקומות אחרים יש להבטיח שמירה כדלקמן:		1)
לקבוצה המונה עד 100 מטיילים ימונה שומר מבוגר, שיהיה אחראי להעיר את השומרים החמושים במקרה חירום.	א)
לקבוצה המונה מעל 100 מטיילים ימונו 2 שומרים, אחד מהם חמוש.	ב)
לינה בשטח		2)
אחראי הטיול יכין תכנית אבטחה לחניון ויתדרך את השומרים בהתאם.	א)
השמירה תתבצע בצמדים, אחד חמוש והשני בלתי חמוש (יכול להיות תלמיד מכיתה י"א ומעלה).	ב)
מפתחות השמירה (1) עד 100 תלמידים: שני שומרים (אחד חמוש) (2) 300‎-100 תלמידים: 4 שומרים (שניים חמושים) (3) 300 תלמידים ומעלה: 6 שומרים (שלושה חמושים).	ג)

התנהגות במצבי חירום				ו.
מצבי חירום בטיול עלולים להיווצר עקב גורמים שונים, כגון תאונה קשה עם נפגעים (תאונת דרכים או תאונה סביבתית), אירועים ביטחוניים שונים ואירועים בריאותיים רפואיים (טביעה, מכת חום, מקרי הרעלה, נפילה לתהום, לבור או למערה וכו').			1)
האחראי לטיול יקבע את המהות ואת הסדר של הפעולות שתינקטנה בכל אירוע תוך הסתייעות, במידת הצורך, באחראי לביטחון, במלווים הרפואיים, במלווים האחרים ובתלמידים הבוגרים.			2)
אלה עיקרי הפעולות שתינקטנה במצב חירום עם נפגעים:			3)
איתור הנפגעים והגשת עזרה ראשונה להם, לפי קדימות שתיקבע על ידי המלווים הרפואיים		א)
במידת הצורך - פנייה לחדר מצב טיולים, טל' 02‎-6222211, לשם הזעקת שירותי הצלה, כגון מד"א, מכבי אש, יחידת חילוץ, יחידת צה"ל וכו', לסיוע בחילוץ הנפגעים ובפינוים ולטיפול בהם		ב)
במידת האפשר והצורך - פינוי נפגעים על ידי רכב אחר, אולם תוך הימנעות מפינוי בלתי מקצועי ומהזזה של פצוע שיש חשש שהוא נפגע בעמוד השדרה או באגן		ג)
במידת הצורך - הזעקת מסוק לפינוי נפגעים באמצעות חדר מצב, יחידת צה"ל קרובה או תחנת משטרה קרובה		ד)
בעת הזעקת עזרה לסיוע, לחילוץ ולפינוי - ציון פרטי הגוף המזעיק, מקום האירוע המדויק, סוג האירוע, מספר הנפגעים ומצבם, סוג הסיוע הנדרש (רפואי, חילוץ, פינוי וכו') ונקודות החבירה עם הכוח המסייע		ה)
פנייה לפקח הטיולים האזורי של המשרד.		ו)
בכל מקרה חירום חובה לדווח לחדר מצב טיולים, טל' 02‎-6222211.			4)
אלה עיקרי הפעולות שתינקטנה במצב חירום ביטחוני:			5)
אפשר להגדיר שלושה מצבי חירום ביטחוניים עיקריים:		א)
היקלעות לאזור מופגז / מופצץ	(1)

היקלעות לאזור שיש בו אש מנשק קל או ירי ישיר על הטיול	(2)
ניסיון לפיגוע מיקוח בעת השהייה במבנה.	(3)
אלה הפעולות העיקריות שתינקטנה בכל אחד מהמצבים, נוסף לפעולות שהובאו בהוראות הקודמות (בכל מקרה רצוי ליצור קשר עם חדר מצב טיולים):		ב)
הפגזה/הפצצה	(1)
בעת שהייה במבנים יש להיכנס למקלט/לחדרי ביטחון, ובהעדרם - לחדרים פנימיים בקומת קרקע.
בשטח פתוח יש להיצמד לקרקע ולתפוס מחסה מאחורי תלולית עפר, סלעים, תעלות וחפירות.
יש להתרחק מהר ככל האפשר מהאזור המוכה כאשר הנסיבות מאפשרות זאת.
יש להישמע להנחיות קב"ט המועצה האזורית וקב"ט המחוז.
ירי מנשק קל יש להיצמד לקרקע ולתפוס מחסה. יש להשיב אש במידת האפשר. יש לנתק מגע ולהתרחק מהאזור כאשר הנסיבות מאפשרות זאת.	(2)
פיגוע מיקוח (ניסיון לתפיסת בני ערובה או תפיסת בני ערובה)	(3)
יש להזעיק את כוחות הביטחון.
יש לנקוט כל אמצעי סביר שיגביל את תנועת המחבלים וימנע תפיסת בני ערובה, כגון הפעלת כלי נשק וחסימת מעברים ודלתות.
כאשר יש בני ערובה בידי המחבלים, יש להימנע מפתיחה באש ולהישמע להוראות המחבלים, עד לנקודה שמתחילה פגיעה בבני הערובה.
יש להימנע מעמידה חשופה מול חלונות, מחשש לפגיעה מידי כוחותינו.
ברגע פריצת כוחותינו, או בהישמע הוראות ברמקול מצד כוחותינו, על בני הערובה לשכב על הרצפה וידיהם על ראשם, רחוק ככל האפשר מהמחבלים.

צמידות לתלמידים
מן הראוי לחזור ולהדגיש את המובן מאליו: בכל מקרה שבו נמצא מורה, מדריך, או כל מבוגר אחר עם
ילדים, עם תלמידים ועם חניכים, יעמוד מבוגר בראשם בכל מקרה של פורענות או תקרית, יהיה עמם
בכל התפתחות, יעודדם, וינהיגם בעת צרה.
בכל מצב יהיו המלווים הבוגרים - והמורים במיוחד - מודעים לאחריותם המוסרית והחינוכית כלפי
תלמידיהם, ויפעלו מתוך שיקול דעת וקור רוח.

ז.

בשאלות אפשר לפנות -

- אל מר אריה מור, ממונה הביטחון הארצי במוסדות החינוך, טל' 02‎-5602234
- אל מר רוני נעמן, מנהל מינהלת הטיולים, טל' 02‎-5603005/6
- אל מר משה חג'בי, מנהל יחידת הפיקוח על טיולים, טל' 02‎-5603005/6
- אל חדר מצב טיולים, טל' 02‎-6222211, סלקום 678*
- אל הקב"טים המחוזיים (ראה סעיף 5.3‎-15 בחוזר הוראות הקבע תשסא/5ב)

- אל אתרי האינטרנט של: אגף הביטחון: www.education.gov.il/bitachon
מינהלת הטיולים: www.eductin gov.il/tiyulim .

המשך