שימו לב: לחוזר זה פורסם עדכון. לחצו כאן כדי להגיע לקטע המעודכן.
| חוזר זה מבוטל |
| חינוך חברתי וחינוך בלתי פורמאלי |
7. |
| קייטנות ומחנות קיץ |
7.11 |
| קייטנות |
7.11-4 |
| |
2 באפריל 2000
|
 |
תאריך תחולה |
עדכון סעיף
7.11-2
בחוזר הוראות
הקבע נט/8(ב)
|
|
מטרת הפרסום
|
1. קייטנות
| מבוא - ערכן החינוכי של הקייטנות |
1.1
|
מראשיתו של החינוך העברי החדש בא"י דאגו הרשויות המקומיות
והממלכתיות ותנועות הנוער לקיים בחופשות ובפגרות מסגרות נופש
וקיט לילדים ולבני נוער, באווירה חינוכית-תרבותית הולמת.
זה כמה שנים שבצד קייטנות עירוניות, ציבוריות ומוסדיות נערכות
קייטנות פרטיות, על-בסיס עסקי. משרד החינוך רואה בברכה את
הרחבת מגוון התחומים ומעגל המשתתפים, אך יחד עם זאת רואה צורך
דחוף להזכיר ולהדגיש את המטרות החינוכיות-החברתיות של הקייטנה.
הקייטנות ומפעלי הנופש לסוגיהם הם השלמה לחוק חינוך ממלכתי
התשי"ג ולמפעל החינוך בבית הספר. הדגש מושם בהם על חיי חברה, על
משחק, על בידור, על מלאכה יוצרת ועל פעולות תרבות, אמנות וספורט.
בפעולות אלה הילדים ובני הנוער גם מוצאים פורקן לאחר שנת לימודים
ארוכה ומייגעת, ומחליפים כוח לקראת מאמץ רוחני חדש.
בעולם גוברת ההכרה שהקייטנה היא מכשיר חינוכי שתרומתו חשובה
לעיצוב אישיותם והתנהגותם החברתית של הילד והנער.
|
|
| עקרונות מנחים |
1.2
|
ההנחיות וההוראות שלהלן מחייבות כל מי שבכוונתו להפעיל קייטנה
לילדים ולנוער בימי החופשה. |
|
משרד החינוך אחראי לשלומם, לביטחונם, לבטיחותם ולרווחתם של
ילדים ובני נוער בשהותם במסגרות חינוכיות מאורגנות הפועלות על פי
חוק. המשרד גם אחראי לאופיים החינוכי של תכנים ושירותים
חינוכיים בישראל, לרבות קייטנות, ולרמתם החינוכית-המקצועית של
העוסקים בשירותים אלו. לפיכך, המשרד רואה חובה לעצמו להתקין
תקנות ולקבוע כללים ברורים בכל הקשור לקייטנות.
מארגני הקייטנות באשר הם יקפידו על מילוים של הנהלים שלהלן. |
|
קייטנה היא לפי הגדרתה החוקית עסק טעון רישוי, ולכן על כל מפעיל
קייטנה לקבל את אישור הרשות המקומית לפי חוק רישוי עסקים
התשל"ו-1975. חובת רישוי עסקים לקייטנות תחול על קייטנות שמשך
פעילותן הוא מעל יומיים.
בשנת התש"ן-1990 אושר חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), ולפיו לא
יינתן רשיון לפי חוק רישוי עסקים לקייטנה, אלא אם כן ניתן לה אישור
גם ממי ששר החינוך הסמיכו לכך (ראה את נוסח החוק בנספח 1).
הנחיות אלה נוספות להנחיות ולהוראות שהוצאו על ידי משרד הבריאות
ועל ידי משרד החינוך בתחומים אלה:
| בריאות - תקנות תברואה - תקנות רישוי עסקים, התשל"ו-1975 |
1. |
|
הוראות הבטיחות בחוזר הוראות הקבע תשנח/8א, סעיף 5.1-6,
"הוראות בטיחות בפעילויות ספורט ונופש חוץ בית ספריות" |
2. |
|
הוראות הבטיחות בחוזר מיוחד ז', התשנ"ז, "נוהלי בטיחות
במערכת החינוך" |
3. |
|
| תקנות הקייטנות (רישוי ופיקוח), התשנ"ג-1993 |
4. |
|
הוראות הביטחון בחוזר המיוחד ה', התשנ"ח, "נוהלי ביטחון בבתי
ספר". |
5. |
|
אין בכוונת כותבי חוזר זה או בכוונת המשרד להתערב באמות המידה
של מחירי הקייטנות או לפקח עליהם.
אנו ממליצים לרשויות המקומיות ולגופים השונים לפתח מערכת
פעילות קיט שתגביר את ההיצע, תמנע האמרת מחירים, ותאפשר
לכל תלמיד מעוניין תכנית נופש בזמן הפגרה ההולמת את צרכיו
ואת יכולתו. כמו כן אנו ממליצים, כי במפעלי קיט תפעל ועדה
שתקבע את שיעור השתתפות ההורים, בהתאם למצבם הכלכלי.
|
|
|
| מפעלי הקיט לסוגיהם - מסגרות |
1.3
|
אנו מבחינים ב-5 מסגרות עיקריות של קייטנות:
| קייטנות במבנה |
א. |
|
| קייטנות יום בשטח פתוח בתחום היישוב |
ב. |
|
| קייטנות יום בשטח פתוח מחוץ לתחום היישוב |
ג. |
|
| קייטנות יום ולילה המתקיימות בתנאי פנימייה |
ד. |
|
קייטנות יום ולילה המתקיימות בשטח פתוח מחוץ לתחום היישוב.
|
ה. |
|
קייטנות במבנה: אלה קייטנות יום המתקיימות בתוך מוסד חינוכי
או בתוך מבנה ציבורי או פרטי מכל סוג, בתוך תחום היישוב
וסמוך לאזור מגורים או סמוך למתקנים ציבוריים פעילים.
בקייטנות אלה המבנה משמש בסיס קבע לפעילות הקייטנה, אך
ניתן בהחלט לשלב יציאות לפעילות מחוץ למבנה (טיול, ברכה
וכו'). |
א. |
|
קייטנות יום בשטח פתוח, בתחום היישוב: אלה קייטנות
המתקיימות בתוך מחנה, חורשה או מגרש פתוח מכל סוג ונמצאות
בתוך תחום היישוב. |
ב. |
|
קייטנות יום בשטח פתוח, מחוץ לתחום היישוב: אלה קייטנות
המתקיימות בתוך מחנה, חורשה, מגרש פתוח, שפת הים וכו'
והנמצאות מחוץ לתחום היישוב. |
ג. |
|
קייטנות יום ולילה המתקיימות בתנאי פנימייה: קייטנות אלה
מתקיימות בפנימיות ובמבנים שהותאמו לכך, והילדים נמצאים
במסגרת ובאחריות החינוכית של המארגנים 24 שעות ביממה. |
ד. |
|
קייטנות יום ולילה בשטח פתוח מחוץ לתחום היישוב: קייטנות
אלה מתקיימות בתוך מחנה, חורשה, מגרש פתוח, שפת הים וכו'
הנמצאים מחוץ לתחום היישוב, והילדים נמצאים במסגרת
ובאחריות החינוכית של המארגנים 24 שעות ביממה.
|
ה. |
|
|
תכנית הקייטנות
כדי לספק שירות לפי הצרכים של כלל האוכלוסייה ולפי טעמיה השונים
ייטיבו הגופים השונים לעשות אם יעודדו קיום מפעלי קיט מגוונים
ושונים, בהתאם לצרכים ולרצון של כל שכבות הגיל.
במסגרת הקייטנה חשוב להציע מגוון רחב של פעילות חינוכית-חברתית.
|
1.4
|
ניתן לקיים קייטנות הממוקדות בתחום ובנושא ייחודיים ומוגדרים,
כגון אמנויות, טבע, ספורט וכיו"ב. קייטנה תוגדר כמתמקדת בנושא
מסוים, אם לפחות %50 מן התכנית יוקדשו לנושא הייחודי. במקרה
כזה יש להבטיח שהמדריכים בתחום המקצועי יהיו רק מי שהוכשרו
והוסמכו להדריך בתחום זה.
|
|
| קייטנות נפרדות, לפי מגמות בתי-הספר |
1.5
|
קייטנות המאורגנות על ידי רשות מקומית שיש בה בתי-ספר ממלכתיים
וממלכתיים-דתיים תקוימנה בנפרד לתלמידי כל בית-ספר, בתנאי שבכל
קייטנה ישתתפו לפחות 50 תלמידים.
כאשר מספר המשתתפים בקייטנות משתי המגמות קטן, ורואים משום
הקלה משקית וארגונית בהקמת קייטנה אחת, יש לחפש מרכז אחראי
לקייטנה היודע מראש כי לפניו קייטנה מעורבת. לקבוצות הילדים
הדתיים ימונו מדריכים דתיים, ותובטח מסגרת עצמאית לתלמידי כל
בית ספר, כגון במפקד הבוקר, בתפילה וכד'. זאת כדי לשמור על אופייה
החינוכי של כל קבוצת בית-ספר.
קייטנות פנימייתיות הן בכל מקרה נפרדות - לתלמידי בית-הספר
הממלכתי והממלכתי-דתי. אם מספר הילדים אינו מספיק כדי לקיים
קייטנה פנימייתית נפרדת, יש לצרף בתי-ספר בעלי אותה מגמה,
מרשויות מקומיות שונות, למפעל אחד (על פי חוזר מיוחד ה', התש"ל,
"הוראות קבע למפעלי הקיט").
|
|
| כוח-אדם בקייטנות |
1.6
|
| הגדרת תפקידים |
א. |
|
מרכז: מי שאחראי על הקייטנה ועל הפעלתה, בהתאם לחוק
ולאמור בחוזר זה. מרכז הקייטנה חייב להיות נוכח במקום
הקייטנה במשך כל זמן הפעילות בה. אם עליו להתלוות
לפעילות מחוץ לתחום הקייטנה, עליו למנות לעצמו מחליף. |
1) |
|
מדריך ראשי: מדריך, עוזר למרכז קייטנה שיש בה 150
חניכים ויותר ולמרכז קייטנה פנימייתית שיש בה 100
תלמידים ויותר. |
2) |
|
| אחראי לביטחון |
3) |
|
מי שהוסמך ואושר על ידי קב"ט הרשות להיות אחראי
על הביטחון ועל הבטיחות בקייטנות יום בתחום היישוב
|
* |
|
מי שהוסמך ואושר על ידי קב"ט המחוז של משרדנו ועל
ידי קב"ט הרשות להיות אחראי על הביטחון ועל
הבטיחות בקייטנות יום ולילה המתקיימות בתנאי
פנימייה ובשטחים פתוחים מחוץ לתחום היישוב. |
* |
|
מדריך מקצועי: מדריך בקייטנה שאינו חייב להימצא כל
שעות הפעילות בקייטנה, והוא מפעיל נושא מסוים בקייטנה
בפרקי זמן קצובים (כגון ריתמוזיקה, מחול, דרמה, מציל
וכד'). |
4) |
|
מדריך חברתי: מדריך בקייטנה המצוי בה בכל שעות
הפעילות, שיש באחריותו קבוצת תלמידים, והוא מלווה את
פעילותם במשך היום, אם כמפעיל ישיר ואם כמפעיל מלווה
בנושאי פעילות ייחודית מקצועית (שחייה, מחול, רכיבה על
סוסים וכו'). |
5) |
|
אב/אם בית: בקייטנות עם פנימייה - ממונה על סידורי הבית
והמשק ועל ההיגיינה האישית של החניכים. |
6) |
|
| חישוב כוחות ההדרכה |
ב. |
|
בקייטנה יומית, במבנה או בחורשה, יש למנות מדריך לכל
קבוצה של 25 תלמידים. |
1) |
|
בקייטנה יומית לחוף-ים או ביציאה לברכה יש למנות מדריך
לכל קבוצה של 15 ילדים. |
2) |
|
בקייטנה עם פנימייה יש למנות מדריך לכל קבוצה של 15
ילדים. |
3) |
|
בקייטנה לתלמידי בתי הספר של החינוך המיוחד יש למנות
מדריך לכל קבוצה של 11 ילדים. |
4) |
|
המרכז והמדריך הראשי אינם כלולים בחישוב מספר
המדריכים. |
5) |
|
בשום מקרה לא יפחת מספר המדריכים הבוגרים בקייטנה
ממדריך בוגר אחד על כל 40 משתתפים בקייטנה (בכלל
מדריכים בוגרים לא יובאו בחשבון מדריכים מקצועיים,
אלא אם הם חלק ממערך ההדרכה הקבוע של הקייטנה). |
6) |
|
| בקייטנות לגני ילדים אפשר למנות מרכזים כדלקמן: |
7) |
|
במגזר העירוני אפשר למנות מרכז אחד ל-5 קייטנות
לכל היותר בגני ילדים באותה שכונה, ברדיוס שלא
יעלה על 5 ק"מ. |
א) |
|
במגזר הכפרי אפשר למנות מרכז אחד לכמה יישובים
(עד 5 יישובים) במרחק שלא יעלה על 5 ק"מ (בין
היישוב הקרוב והרחוק ביותר).
|
ב) |
|
מועמדים לעבודה בקייטנות
מועמדים לעבודה בקייטנות יכולים להיות: |
ג. |
|
לתפקיד מרכז או מדריך ראשי: מי שהם בעלי תעודה של
מורה או
מדריך מוסמך לפחות, עם ותק וניסיון בהוראה או בהדרכה
של 3 שנים. |
1) |
|
לתפקיד מדריכים בתפקידי הדרכה חברתית: מי שהם מורים
ומדריכים מוסמכים, מדריכים בלתי מוסמכים, סטודנטים
עם רקע של הדרכת בני נוער, תלמידי סמינרים ומדריכים
צעירים (מדריכים צעירים הם מסיימי כיתות י"א ו-י"ב של
בתי הספר העל-יסודיים עם הכשרה וניסיון בעבודה עם נוער
- בוגרי קורסי מדריכים של מינהל החברה והנוער במשרדנו
או קורסי הדרכה של תנועות הנוער).
הערה: בקייטנות של רשויות מקומיות אפשר להעסיק נוער
בעבודה כמד"צים כדלקמן: |
2) |
|
מדריכים צעירים בכיתות י"א-י"ב אשר סיימו את כל
שלבי ההכשרה לתפקידם, בעלי תעודת מדריך צעיר,
יהיו זכאים לתשלום כספי עבור עבודתם בקייטנות
הרשותיות כמקובל על פי חוק העסקת הנוער. |
א. |
|
אין להעסיק מדריכים אשר לא סיימו כיתה י"א לפחות.
מדריכים צעירים בכיתות י', שסיימו קורס מדריכים
צעירים, יוכלו להיות מועסקים בתפקידי עזר
למדריכים, ללא קבלת תשלום, אולם ראוי להעניק להם,
בתום עבודתם בקייטנות, שי מראש הרשות (טיול,
ספרים וכיו"ב). |
ב. |
|
לתפקיד הדרכה מקצועית: רק מי שהם מדריכים בעלי
הכשרה ותעודה מקצועית מוכרת בתחום שבכוונתם להדריך.
|
3) |
|
הכשרת בעלי תפקידים לעבודה בקייטנות ובמחנות
לפני קיום הקייטנה או המחנה יקפיד נותן הרשיון להבטיח כי
בעלי התפקידים בקייטנה יעברו השתלמות בנושאים ובמסגרת
המינימום שיפורטו להלן: |
ד. |
|
| קייטנות יום במבנה או בשטח פתוח בתחום היישוב |
1) |
|
מרכז קייטנה, מדריך ראשי ומי שאחראי לביטחון
בקייטנה
בעלי תפקיד אלה יחויבו במסגרת השתלמות כוללת של
15 שעות:
נושאים חינוכיים (9 שעות)
* עקרונות לבניית תכנית חינוכית בקייטנה
* עקרונות החינוך הלא פורמאלי
* ניהול חינוכי של צוותי עובדים
* שימוש בתכניות העשרה.
נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות (6 שעות)
1. אבטחת שגרה בקייטנה (היכרות עם הוראות קיימות)
2. הכרת חפץ חשוד (הרצאה ע"י חבלן)
3. עקרונות פינוי ומצבי חירום בקייטנה
4. בטיחות וגיהות בקייטנה
5. הוראות כניסה לחופי רחצה ולברכות
6. בריאות ותברואה בקייטנות. |
א. |
|
מדריך בקייטנה (חברתי, מקצועי ומדריך צעיר)
מדריך בקייטנה יחויב במסגרת השתלמות כוללת של 11 שעות:
נושאים חינוכיים (8 שעות)
* עקרונות הדרכה לגיל צעיר
* הקניית כלים ומתודות ייחודיים לעבודה עם ילדים
ונוער בקייטנה (משחקים, מיומנויות, מחנאות וכו')
* היכרות עם תכנית הקייטנה שהמדריך יפעל בה. |
ב) |
|
נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות (3 שעות)
1. אבטחת שגרה ומצבי חירום בקייטנה
2. חפץ חשוד (הרצאת חבלן)
3. בטיחות וגיהות בקייטנה
4. הוראות רחצה בברכה ובים. |
|
קייטנות יום ולילה המתקיימות בתנאי פנימייה ובשטחים
פתוחים מחוץ לתחום היישוב |
2) |
|
מרכז קייטנה ומדריך ראשי
בעלי תפקיד אלה יחויבו במסגרת השתלמות כוללת של
22 שעות:
נושאים חינוכיים (12 שעות)
* עקרונות לבניית תכנית חינוכית בתנאי פנימייה
* עקרונות החינוך הלא-פורמאלי
* שימוש בתכניות העשרה
* פעולות ערב ולילה
* כללי התנהגות ונושאי יום-יום בקייטנה
* תקשורת עם הורים ועם גורמי חוץ. |
א) |
|
נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות (10 שעות)
1. אבטחת שגרה בקייטנה ובפנימייה
2. הכרת חפץ חשוד (הרצאת חבלן)
3. עקרונות פינוי ומצבי חירום בקייטנה ובפנימייה
4. בטיחות וגיהות בקייטנה
5. הוראות כניסה לחופי רחצה ולברכות
6. בריאות ותברואה בקייטנה. |
|
| |
|
מדריכים בקייטנה
מדריך בקייטנה יחויב במסגרת השתלמות כוללת של 12
שעות: |
ב) |
|
נושאים חינוכיים (9 שעות)
* עקרונות הדרכה לגיל צעיר
* הקניית כלים ומתודות ייחודיים
* כללי התנהגות לחיי יום-יום בקייטנה
* פעולות ערב ולילה.
נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות (3 שעות)
1. אבטחת שגרה ומצבי חירום
2. חפץ חשוד (הרצאת חבלן)
3. בטיחות וגיהות בקייטנה. |
|
רכז ביטחון בקייטנה או בפנימייה
מאחר שבקייטנות בתנאי פנימייה יש להעמיד למטרה זו
בעל תפקיד מיוחד, יש להכשירו בהשתלמות של 14
שעות, בנושאים אלה:
|
ג) |
|
נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות
1. אבטחת שגרה בקייטנה 6 ש'
2. היכרות עם חפץ חשוד (הרצאת חבלן) 6 ש'
3. עקרונות מצבי חירום ונוהלי פינוי קייטנה 6 ש'
4. מטווח 4 ש'
5. בטיחות וגיהות בקייטנה 4 ש'
6. הוראות כניסה לחופי רחצה ולברכות 4 ש'
|
|
הרשויות המקומיות, בסיוע מנהל מינהל החברה והנוער במחוז וקציני
הביטחון המחוזיים, תהיינה אחראיות לקיומן של השתלמויות אלה,
ותאפשרנה לכל מי שמקיים קייטנה לקחת חלק בהשתלמויות. זאת כדי
שהם יוכלו לעמוד בתנאי הרישוי הבסיסיים לאישור הקייטנה.
|
|
| נוהל הגשת בקשה לקיום קייטנה |
1.7
|
המבקש לפתוח או לקיים קייטנה יפעל לפי האמור בתקנות רישוי
עסקים התשל"ו-1975 ובתקנות הקייטנות (רישוי ופיקוח),
התשנ"ג-1993. |
א. |
|
המבקש יצרף לבקשה (אשר תופנה לרשות המקומית) -
תכנית של הפעילות החינוכית בקייטנה לפי הטופס "בקשה
לרשיון לקייטנה לפי חוק רישוי עסקים" (ראה נספח 4); |
1) |
|
טופס תיאום הוראות ביטחון בקייטנה (ראה נספח 6), ממולא
כראוי וחתום בידי המבקש בשלושה עותקים; |
2) |
|
טופס מערך ביקורת בטיחות לקייטנה (ראה נספח 7) - אם
הרשיון מבוקש לקייטנה. |
3) |
|
|
ב. |
|
סמכויות נותן האישור
נותן האישור, דהיינו מנהל מינהל החברה והנוער במחוז,
יבדוק אם תכנית הקייטנה ומצורפיה אינם סותרים מטרה
ממטרות החינוך הממלכתי, כמשמעותה בסעיף 2 לחוק חינוך
ממלכתי, התשי"ג-1953 (להלן "חוק חינוך ממלכתי"), ויגיש
חוות דעת בכתב לעניין זה לרשות הרישוי בהקדם האפשרי
ולא יאוחר מתום 21 ימים מיום שנמסרו לו תכנית הקייטנה
ומצורפיה לבדיקה.
|
1) |
|
נותן האישור רשאי לתת לבעל הרשיון לפתיחת קייטנה את
ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח כי הפעילות
בקייטנה תושתת על העקרונות המפורטים בסעיף 2 לחוק
חינוך ממלכתי או כי לא תסתור כל דין. |
2) |
|
נותן האישור רשאי, בהודעה בכתב, לדרוש מבעל הרשיון
לתקן תוך מועד סביר כל ליקוי בעניין הנוגע לקייטנה, אם
נראה לו כי התיקון דרוש כדי לקיים את הוראות החוק. בעל
הרשיון חייב לדאוג שהתיקונים יבוצעו תוך המועד הנקוב
בהודעה. |
3) |
|
|
ג. |
|
בקשות לביקורת בטיחות
בקשות לביקורת יש להגיש לאחראים על הבטיחות במחוזות
משרדנו או לקב"ט הרשות המקומית.
|
ד. |
|
2. ביטחון בקייטנות
הנחיות הביטחון חלות על כל סוגי הקייטנות:
קייטנות המאורגנות על ידי הרשות המקומית - בתחום
היישוב או הרשות |
1) |
קייטנות המאורגנות על ידי יזמים פרטיים - בתחום היישוב
או בשטחים הפתוחים יום ולילה |
2) |
קייטנות המאורגנות על ידי תנועות נוער - בתחום היישוב או
בשטחים פתוחים יום ולילה. |
3) |
|
א. |
|
קייטנות תוקמנה רק לאחר קבלת רשיון מתאים בהתאם לחוק
הקייטנות. |
ב. |
|
מרכז הקייטנה הוא האחראי על הביטחון בקייטנה; כלומר: הוא
האחראי על אבטחתה.
בקייטנות שמספר המשתתפים בהן עולה על 100 ימונה לתפקיד
זה ממונה ביטחון מיוחד, נוסף למרכז. הוא ישמש עוזר לביטחון
(עב"ט).
|
ג. |
|
| מטרת השמירה והאבטחה בקייטנות |
2.2
|
המטרה העיקרית של האבטחה והשמירה בקייטנות היא להגן על
החניכים ועל אוכלוסיית הקייטנה, למנוע כניסה של גורמים זרים
(עוינים/פליליים) לתחום הקייטנה, להרתיע גורמים עוינים ולמנוע מהם
לבצע פיגועים מהסוגים האלה: |
|
פיגוע ותקיפת חניכים ומדריכים בתחומי הקייטנה בנשק קר
(סכינים, פגיונות, אלות) |
א. |
|
פיגוע על ידי החדרת מטעני חבלה, מתאבד ומכוניות תופת לתחומי
הקייטנה או למקום סמוך |
ב. |
|
| התקפת מחבלים באמצעות נשק חם |
ג. |
|
פיגוע בטיולים ובפעילויות ספורט ונופש המבוצעים במסגרת
הקייטנה.
|
ד. |
|
| המודעות לנושאי הביטחון בקייטנה |
2.3
|
מרכז הקייטנה (או האחראי לביטחון) יפעל במשך כל הקייטנה להגברת
מודעותם של הסגל והחניכים בנושאי הביטחון כדלהלן: |
|
| הסברה |
|
המרכז (או האחראי לביטחון) יכנס את החניכים לתדריך הסברה
ביטחוני מיד עם פתיחת הקייטנה. |
א. |
|
| בקייטנות של למעלה משבוע תתקיים פעולת הסברה פעם בשבוע. |
ב. |
|
| ההסברה תכלול - |
ג. |
|
סיכונים ביטחוניים אפשריים (החדרת מטען חבלה,
חדירת מתאבד, החדרת מכונית תופת, הצתה, חטיפה,
פיגוע בנשק קר, פיגוע בנשק חם ועוד) |
1) |
|
זהירות מחפץ חשוד - גילוי ותגובה (מהו חפץ חשוד,
סוגי חפצים חשודים, תגובות ראשוניות, הרחקת אנשים
וילדים, דיווח מיידי, אזעקת המשטרה, פינוי);
|
2) |
|
סדר הפעולות ואופן ההתנהגות בעת איתור "חפץ חשוד"
המחייב פינוי (סימון המקום ואבטחתו, ריכוז כל קבוצה
ליד המדריך שלה, פינוי לשטח כינוס מסודר, מפקד
ילדים מדויק, המתנה לכוחות הביטחון); |
3) |
|
סדר הפעולות בעת אירוע ביטחוני/חירום.
|
4) |
|
| כרזות (פלקטים) |
2.4
|
כרזות אזהרה מפני חפצים חשודים תיתלינה במקומות בולטים בתחומי
הקייטנה (בנקודות ריכוז, בחדרי אוכל, במגרש מסדרים ועוד).
יש לוודא מדי יום, שהכרזות שנתלו נמצאות במקום והן שלמות ובמצב
תקין וקריא.
את הכרזות ניתן להשיג אצל קצין הביטחון למוסדות חינוך ברשות
המקומית/במחוז/במטה בירושלים.
|
|
| תרגול נושאי הביטחון |
2.5
|
יש צורך חיוני בתרגול כל קייטנה במצבי חירום אפשריים, מוקדם ככל
האפשר. התרגול יסייע להגביר זהירות, עירנות ויכולת תגובה נכונה
במצבים ביטחוניים ובטיחותיים אפשריים. התרגול יתבצע על פי
המתכונת כדלהלן: |
|
| תרגיל פינוי במצבי חירום לקייטנה המתקיימות עד שבוע |
א. |
|
התרגיל בא לבחון את הצורך לפנות את הקייטנה כתוצאה
ממצבי חירום ביטחוניים ובטיחותיים כאחד. |
- |
|
התרגיל יתקיים לאחר תכנון וארגון מראש ביום פתיחת
הקייטנה. |
- |
|
| תרגיל הפינוי יתקיים בכל מחזור חדש של קייטנים. |
- |
|
תרגיל פינוי במצבי חירום לקייטנה המתקיימת למעלה משבוע
ימים |
ב. |
|
יש לקיים בקייטנה המתקיימת למעלה משבוע את אותו תרגיל
המצוין ב-א לעיל. |
- |
|
יש לקיים בקייטנה תרגיל פתע פעם בשבוע.
|
- |
|
תרגילי עירנות
יש לקיים בקייטנה תרגילי עירנות לשומרים ולמאבטחים לפחות
פעם אחת בקייטנה המתקיימת עד שבוע וכל שבוע בקייטנה
המתקיימת למעלה משבוע ימים. התרגילים יבוצעו באחריות מרכז
הקייטנה.
|
ג. |
|
| סריקות |
2.6
|
בכל קייטנה תקוימנה כל יום סריקת בוקר וסריקות שוטפות
שמטרתן להבטיח שבמהלך הלילה ובמהלך היום לא הוטמן בשטח
הקייטנה מטען חומר נפץ או חפץ מסוכן. |
א. |
|
סריקת הבוקר תבוצע על ידי שני מבוגרים לפחות, לפי קביעה
ותכנון של המרכז/האחראי לביטחון, והיא תסתיים לכל המאוחר
חצי שעה לפני פתיחת הקייטנה והגעת הקייטנים. לפני השלמת
הסריקה לא תורשה כניסה לשטח הקייטנה. בקייטנות המשתרעות
על שטח גדול תבוצע הסריקה באמצעות מספר גדול יותר של
מבוגרים, לפי תכנון האחראי לביטחון, כדי "לכסות" באופן יסודי
את כל השטח בזמן המזערי הנתון.
הסריקה תבוצע בשיטת "פעולה במקביל", ותקיף את כל שטח
הקייטנה, ובכלל זה מבנים, חצרות, חדרי משחק ופעולה,
מסדרונות, חדרי מדרגות, שירותים, מטבח וחדר אוכל, משרד או
מפקדה, פחי אשפה (גם בתחנת ההסעה שליד הקייטנה), ארגזי
חשמל, עמדות כיבוי אש, מחסנים, צמחייה וכל מקום אחר היכול
לשמש להסתרת מטען. |
ב. |
|
סריקות שוטפות: נוסף לסריקת הבוקר תבוצע סריקה היקפית,
בעיקר לאורך הצד הפנימי של הגדר או לאורך קו התיחום של
אזור הקייטנה.
סריקה מסוג זה תבוצע לפחות פעם בשעה בזמן פעילות הקייטנה,
באמצעות הגורמים האלה: |
ג. |
|
2 מבוגרים (שומרים, מדריכים או הורים), בקייטנה פתוחה
ובקייטנה הנמצאת מחוץ ליישוב |
- |
|
מבוגר אחד או שני חניכים ברמה של תלמידי בית ספר
על-יסודי (מכיתה ז' ומעלה), בקייטנה סגורה או בקייטנה
בתוך היישוב.
|
- |
|
| אמצעים פיזיים |
2.7
|
כדי לשפר ולייעל את האבטחה ואת הבטיחות בקייטנה, ובמקרים
מסוימים אף לחסוך בכוח אדם ולהרתיע גורמים עוינים, יש להתקין
בכל קייטנה אמצעי ביטחון כדלהלן: |
|
| גדר תקינה |
א. |
|
| יש להעדיף הקמת קייטנה במקום מגודר היטב. |
1) |
|
לפני פתיחת הקייטנה יש לוודא כי הגדר שלמה, ואם יש בה
פרצות, יש לתקנה מיד. |
2) |
|
לפני פתיחת הקייטנה יש לוודא, כי השטח הסמוך והצמוד לגדר
הקייטנה נקי וגלוי לעין (נקי מצמחייה, ללא פסולת בניין, פנוי
מחומרים אחרים), ואינו יכול לשמש מסתור להנחת חפצים
חשודים. |
3) |
|
| כניסה |
ב. |
|
יש לאפשר כניסה משער אחד בלבד בכל קייטנה. יתר
השערים יהיו נעולים במשך כל שעות הקייטנה. |
1) |
|
יש לדאוג ל-3-2 פתחי מילוט נוספים, שיהיו סגורים מבפנים
וניתנים לפתיחה בקלות בעת הצורך. |
2) |
|
| חנייה לרכב |
ג. |
|
יש לאסור כניסת רכב לתוך תחומי הקייטנה. תאושר כניסה
אך ורק לרכב חיוני, למטרות פעילות הקייטנה. |
1) |
|
יש לדאוג למקום חנייה לכלי רכב במרחק של לא פחות
מ-100 מ' מהכניסה לקייטנה. |
2) |
|
| הקפדה על סדר כדי להקל באיתור חפצים חשודים |
ד. |
|
יש לעשות הכול כדי להקל על האפשרות לאתר ולזהות
חפצים חשודים. |
1) |
|
| על-כן יש לדאוג - |
2) |
|
לקביעת מקומות מוגדרים לריכוז אשפה בתוך הקייטנה;
|
- |
|
| לפינוי אשפה בצורה מסודרת ובתכיפות גבוהה |
- |
|
לסידור ולארגון של ציוד החניכים.
|
- |
|
סימון וזיהוי של ציוד חיוני
כדי להקל על זיהוי הציוד והאמצעים השייכים לקייטנה - וזאת
כדי למנוע החלפת חפצים קיימים בחפצים דומים העלולים לשמש
גורמים עוינים למטרה חבלנית - יש לסמן בסימן בולט ציוד חיוני
כמו מטפי כיבוי, מכלי גז ניידים, מצברים ועוד. |
ה. |
|
מערכות כריזה למטרות שליטה
כדי להקל על מרכזי הקייטנה להעביר הנחיות ברורות לקייטנים
בזמן מצבי חירום מומלץ שיהיו בקייטנה -
א) מגפון ידני - על כל 100 חניכים;
ב) מערכת כריזה - על כל 500 חניכים.
|
ו. |
|
| אבטחת הקייטנה |
2.8
|
| בשטח המיושב של היישוב |
א. |
|
בקייטנת יום בשטח המיושב של היישוב שבה פחות מ-100
חניכים אין חובה שיהיה מאבטח/שומר חמוש. |
1) |
|
| כל קייטנה הפועלת בלילה מחייבת אבטחה חמושה. |
2) |
|
בכל קייטנה שבה מ-100 ועד 750 חניכים תתקיים שמירה
או אבטחה חמושה על ידי נושא אקדח בעל רשיון תקף,
בתנאי שירה בשנה האחרונה בנשקו על פי הקריטריונים
שנקבעו למאבטח/לשומר במוסד חינוכי (ראה חוזר מיוחד ה',
התשנ"ח). |
3) |
|
בכל קייטנה שבה מ-750 חניכים ומעלה תתקיים אבטחה על
ידי 2 מאבטחים חמושים באקדח. |
4) |
|
תלמידי כיתות י"א-י"ב יוכלו לשמור במסגרת ההתנדבות
למשמר האזרחי עם נשק (תלמיד י"א-י"ב אחד עם
בוגר/מאבטח אחד). |
5) |
|
המאבטחים יהיו בקיאים בזיהוי מטעני חבלה ובאמצעים
שיש לנקוט לאחר גילוים בכל הקשור לנוהלי פינוי. |
6) |
|
המאבטחים והשומרים יהיו בקיאים בהוראות פתיחה באש
ובכללי הבטיחות בנשיאת נשקם האישי ובטיפול בו.
|
7) |
|
| קייטנות יום ולילה בשטח פתוח ומחוץ לתחום היישוב |
ב. |
|
בכל קייטנה תתקיים שמירה/אבטחה על ידי נושאי נשק,
כמפורט בנספח 9. בכל עמדה/פטרול יימצא נושא נשק
ארוך-קנה אחד לפחות. אם יש שני שומרים, יוכל השומר
השני לשאת נשק קצר (אקדח). |
1) |
|
בקייטנות לילה ייקבע מספר נושאי הנשק בכפיפות ל"טבלת
תקן כוח אדם לחובשים, לרופאים ולשומרים במחנה,
כמפורט בנספח 9 של סעיף 7.11-5 להלן. |
2) |
|
השמירה תוכל להתקיים על ידי הורים/מלווים הרשאים
לקבל נשק מסוג "קרבין" בתחנות המשטרה, שומרים
חמושים נושאי נשק, מתנדבים שאושרו על ידי
משטרת-ישראל, מתנדבי המשמר האזרחי ומאבטחי חברות
השמירה המאבטחות את מוסדות החינוך שהם בעלי תעודות
ומורשים לשאת נשק כחוק. |
3) |
|
אסור בהחלט להשתמש בנשק מסוג תמ"ק "עוזי" ותמ"ק
"מאוזר פלקון" באבטחת קייטנות. |
4) |
|
המאבטחים והשומרים יתודרכו ויתורגלו בזיהוי מטעני
חבלה ובאמצעים שיש לנקוט לאחר גילוים וכן בכל הקשור
לנוהלי פינוי. |
5) |
|
המאבטחים והשומרים יהיו בקיאים בהוראות פתיחה באש
ובכללי הבטיחות בנשיאת נשקם האישי. |
6) |
|
אבטחה צמודה בשער
מטרתה העיקרית של האבטחה/השמירה הנייחת היא לקיים
ביקורת על הנכנסים לתחום הקייטנה (ובכלל זה בדיקת תיקים)
ולמנוע כניסה של אנשים ורכב שאינם מורשים להיכנס לתחום
הקייטנה. כמו כן השומר משמש גורם צופה ומתריע על זרים
המסתובבים סמוך לקייטנה בנסיבות מחשידות, וכן גורם המרתיע
גורמים עוינים.
לביצוע משימות אלה יש לוודא - |
ג. |
|
ששער הקייטנה יהיה סגור וניתן לפתיחה נוחה מבפנים.
בשטח פתוח ומגודר, שאין בו שער קבוע, יותקן שער בצורת
מחסום (מוט או חבל) שלא יאפשר מעבר רכב בלי פתיחה
מכוונת על ידי השומר (ניתן להציב יתדות למניעת כניסה
ישירה). |
1) |
|
שהמאבטח יהיה במקום בולט, ונשקו יהיה צמוד אליו. יש
להבטיח שהשומר יימצא במקום נוח ומוצל, וכך יקל עליו
לבצע את תפקידו.
|
2) |
|
שכאשר אדם זר מבקש להיכנס לשטח הקייטנה, יבדוק
השומר את זהותו (באמצעות תעודה מזהה) ואת מטרת
כניסתו, ויעביר את הנתונים באמצעי הקשר שברשותו
לאחראי לביטחון או למפקדה לצורך קבלת אישור לכניסת
הזר. אם הנכנס נושא תיק או חבילה, יש לבדקם. אם הנכנס
נושא נשק, יש לבדוק אם הוא מורשה לשאת את הנשק
ולדווח על כך לאחראי לביטחון. |
3) |
|
| שמירה ניידת (פטרול) |
ד. |
|
מטרתה העיקרית של השמירה הניידת היא לשמור ולפקח על
שטחים שאינם יכולים להיות נצפים או מפוקחים על ידי
השומר בשער, בעיקר בקייטנות המופעלות על שטח גדול,
פתוח, או עם עצמים המגבילים את שדה הראייה (חורשה,
מתקנים גבוהים, מגבלות טופוגרפיות וכיו"ב). |
1) |
|
הפטרול יסייר בגזרה שנקבעה לו, או מסביב לקייטנה, לאורך
קו התיחום או הגדר, או שיתמקד בפיקוח על פעילות מיוחדת
הנערכת בקייטנה - הכול לפי ההנחיות שתינתנה על ידי
האחראי לביטחון או על ידי מרכז הקייטנה. |
2) |
|
במהלך הסיור יסרוק הפטרול באופן שוטף את השטח בניסיון
לאתר "חפצים חשודים" או מפגעים אחרים העלולים לסכן
את הקייטנים. נשקו יהיה צמוד אליו, ויהיה בידו אמצעי
קשר לדווח על אנשים ועל חפצים חשודים או על כל
התפתחות של סכנה לקייטנה. בכל מקרה מסוג זה יש להעביר
דיווח מיידי באמצעי הקשר לאחראי לביטחון, תוך כדי
שמירה רצופה על קשר עין עם הגורם החשוד.
|
3) |
|
| הוראות פתיחה באש |
2.9
|
| עקרונות כלליים |
1. |
|
בסעיף זה יפורטו כללים מנחים, הוראות וסייגים בכל הנוגע
לשימוש בכלי ירייה ולפתיחה באש על ידי עובדים, שומרים
ומאבטחים הנושאים נשק בתוקף תפקידם. |
א. |
|
כלי ירייה הוא אמצעי קטלני, והשימוש בו עלול לסכן את חייו
או את שלמות גופו של מי שהירי כוון אליו ושל אחרים.
לפיכך השימוש בנשק ייעשה בהתאם לאמור בכללים אלו.
|
ב. |
|
השימוש בנשק לעבר אדם מותר לשם הגנה עצמית של היורה
או של זולתו. הכללים בנוהל זה מבוססים על הוראות
סעיפים 34 י' ו-34 ט"ז שבחוק העונשין התשל"ז-1977, כפי
שתוקן (תיקון מספר 39, חלק מקדמי וחלק כללי) ופורסם
בספר החוקים 1481 בט"ז באלול התשנ"ד, 23.8.94 (ראה
את פירוט החוק בהמשך). |
ג. |
|
השימוש בכלי ירייה לצורך הגנה עצמית ייעשה כמוצא
אחרון, במידת הזהירות הראויה, כאשר אין דרך אחרת
בנסיבות העניין להתגבר על התוקף. |
ד. |
|
נחיצות השימוש בכלי ירייה תיבחן בכל שלב משלבי האירוע.
יש להפסיק את הירי מיד כשפסקה התקיפה ואין עוד סכנה
לחיים. |
ה. |
|
| השימוש בנשק לצורך הגנה עצמית - סדר הפעולות |
ו. |
|
| תקיפה שלא כדין |
1) |
|
| סכנה מיידית ומוחשית לחיים לעצמו/לאחרים |
2) |
|
| ירי כאמצעי אחרון להדיפת התקיפה |
3) |
|
| ירי ב"בודדת" ומכוון לגוף |
4) |
|
| הפסקת הירי משחלפה הסכנה. |
5) |
|
| פתיחה באש במקרה של סכנת חיים |
2. |
|
| הגדרות |
א. |
|
סכנת חיים: סכנה לאבדן חייו של אדם או לחבלה
מסוכנת בגופו. |
1. |
|
נשק חם: לרבות כלי ירייה, רימון יד, בקבוק תבערה,
מטען נפץ. |
2. |
|
| נשק קר: לרבות סכין, פגיון, גרזן, אלות ומוטות מתכת. |
3. |
|
אזהרה מוקדמת: הודעה על כוונה לפתוח באש אם לא
תיפסק התקיפה. |
4. |
|
השימוש בכלי ירייה מותר, אם הוא נדרש באופן מיידי כדי
להדוף תקיפה שלא כדין שבוצעה באמצעות נשק חם או קר
ושנשקפת ממנה סכנת חיים מוחשית ליורה או לזולתו. |
ב. |
|
לצורך הדיפת התקיפה המסכנת חיים מותר לפתוח באש
לעבר גופו של התוקף, במגמה לפגוע בו באופן שיימנע ממנו
להשלים את ביצוע מעשה התקיפה. יש להפסיק את הירי מיד
כשפסקה התקיפה ואין עוד סכנת חיים.
|
ג. |
|
פתיחה באש תיעשה רק כמוצא אחרון, לאחר שנשקלו ומוצו
דרכי פעולה אחרות להפסקת התקיפה, לרבות מתן אזהרה
מוקדמת, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לסכן את חייו של היורה
או של זולתו. |
ד. |
|
נמלט התוקף עם כלי נשקו, והוא עדיין מסכן חיים, ניתן
לירות בגופו כדי למנוע את המשך התקיפה. נמלט התוקף בלא
נשק, אין לירות בו. |
ה. |
|
פתיחה באש תבוצע, כאמור לעיל, לעבר התוקף בלבד, בירי
בודד ומכוון, תוך נקיטת אמצעי זהירות למניעת פגיעה בחפים
מפשע. |
ו. |
|
| יש להימנע ככל האפשר מירי לעבר נשים או ילדים. |
ז. |
|
אין לפתוח באש לשם הגנה על הרכוש כאשר אין מתלווית
לעברת הרכוש סכנת חיים. |
ח. |
|
| פעולות לאחר סיום הירי |
3. |
|
טיפול רפואי: יש להגיש טיפול רפואי לנפגע לאחר שנבדק כי
אין נשקפת עוד סכנה מצדו. |
א. |
|
דיווח: יש לדווח בהקדם האפשרי על כל מקרה של שימוש
בכלי ירייה לתחנת המשטרה הקרובה, לקב"ט הרשות
ולקב"ט המחוזי של משרדנו. |
ב. |
|
סריקה: יש לבצע סריקה לאיתור נפגעים נוספים או נזק
לרכוש. |
ג. |
|
בידוד אזור הירי: יש למנוע כניסת אנשים לאזור הירי עד
לסיום הבדיקה המשטרתית. |
ד. |
|
תחקיר: קצין הביטחון המחוזי יערוך דו"ח מפורט לאחר כל
מקרה של פתיחה באש וישלח אותו לאגף הביטחון במשרדנו.
הממונה הארצי לאבטחת מוסדות חינוך יעביר את ממצאי
התחקיר בצירוף המלצותיו. |
ה. |
|
חוק העונשין התשל"ז-1977((1)) - הגנה עצמית
הגנה עצמית - 34י
לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי
כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של
פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו. ואולם,
אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה
לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
חריגה מן הסביר - 34טז
הוראות סעיפים 34י, 34יא ו-34יב לא יחולו כאשר המעשה לא
היה סביר בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה.
|
4. |
|
| אמצעים לשליטה, לאזעקה ולמילוט במצבי חירום |
2.10
|
בכל קייטנה יימצאו האמצעים שיפורטו בהמשך במצב תקין ושמיש
ובסטנדרטים המחייבים: |
|
אמצעי קשר חיצוני, כגון טלפון (או פלא-פון) או מכשיר קשר
ליצירת קשר עם מוקד הפועל ברציפות 24 שעות ביממה (במפקדה
או במשרד של הקייטנה תיתלה במקום בולט טבלה עם מספרי
טלפון חיוניים: משטרה או צה"ל לפי אזורי האחריות, מכבי אש,
מד"א, בית חולים קרוב, קב"ט מקומי וכו'), אמצעי קשר פנימי,
כגון מכשירי קשר קטנים לקשר עם שומרים/פטרול, מערכת כריזה
ו/או מגבירי קול ניידים (מגפון), בהתאם לגודל הקייטנה |
א. |
|
יציאות חירום בקייטנות יום במבנה בתחום היישוב (לפחות יציאה
אחת נוספת ליציאה הראשית), דרכי פינוי נוחות ובטוחות ושטחי
פינוי (לפחות שניים ובכיוונים נוגדים), במרחק של 500-300 מ'
מאזור הקייטנות |
ב. |
|
שטחי כינוס למקרה שיהיה צורך בפינוי כל המשתתפים בקייטנת
יום ולילה המתקיימת בשטח פתוח מחוץ לתחום היישוב, בעת
אירוע חירום |
ג. |
|
אמצעי כיבוי אש ועזרה ראשונה - לפי המפורט להלן, בפרק על
הבטיחות בקייטנות.
|
ד. |
|
| האחראי לביטחון בקייטנה |
2.11
|
בכל קייטנה ימונה אחראי לביטחון. בקייטנות שמספר המשתתפים
בהן הוא עד 100 יכול לשמש בתפקיד זה גם מרכז הקייטנה.
בקייטנות שמספר המשתתפים בהן עולה על 100 ימונה לתפקיד זה
אדם מיוחד נוסף למרכז הקייטנה (שישמש עוזר ביטחון - עב"ט).
|
א. |
|
האחראי לביטחון חייב לקבל תדרוך אישי בנושא מילוי תפקידו
מהקב"ט המקומי. תיאום התדרוך עם הקב"ט הוא באחריות
האחראי לביטחון או מרכז הקייטנה. התיאום לביצוע התדרוך
יקוים לפחות 15 יום לפני פתיחת הקייטנה.
|
ב. |
|
| יציאה מהקייטנה לסיורים ולטיולים ביום ובלילה |
2.12
|
יציאה לטיול תבוצע בהתאם לנהלים המפורטים בחוזר המיוחד ו',
התשנ"ז, "טיולים במערכת החינוך", בהתאם לחוזר הוראות הקבע
תשנח/8א, סעיף 5.1-6, "הוראות בטיחות בפעילויות ספורט ונופש חוץ
בית-ספריות", ובהתאם לחוזרי הוראות הקבע נט/4(ג), סעיפים 6.2-3
עד 6.2-13 ו-תשס/5(א), סעיף 6.2-17, העוסקים בנוהלי הביטחון
בטיולים.
טיול/סיור בתחום היישוב אינו מחייב תיאום ומלווים חמושים. יציאה
לטיול לשטחים הפתוחים ולשמורת טבע מחייבת תיאום ומלווים
חמושים (ראה בחוזרים שהוזכרו לעיל).
הערה: את כל ההוראות, הנהלים וההנחיות של חוזרי המנהל הכללי
הנוגעים לטיולים ולפעילות מחוץ לקייטנה אפשר למצוא באתר מינהלת
הטיולים (הלמידה מחוץ לבית-הספר) באינטרנט, על-פי הכתובת הזו:
.www.education.gov.il/tiyulim
|
|
| סוגי הקייטנות ונוהלי אבטחתן |
2.13
|
מנקודת הראות של ביטחון הקייטנה ושל אבטחתה יש להבחין בין
הקייטנות לפי ארבעת הסוגים שיפורטו בהמשך, ובכלל זה הגדרת
אמצעי האבטחה המחייבים אותם, וזאת נוסף לכללים ולהנחיות
הכלליים המחייבים את כל סוגי הקייטנות, כפי שצוין בסעיפים
קודמים: |
|
סיווג א': קייטנת יום המתקיימת בתוך מוסד חינוכי, בסניף תנועת
הנוער, במבנה ציבורי או פרטי מכל סוג, בתוך תחום היישוב
וסמוך לאזור מגורים או למתקנים ציבוריים פעילים. סידורי
האבטחה יהיו דומים לאלה המקובלים או המחייבים לפי
ההוראות של משרדנו לגבי מוסדות חינוך במהלך שנת הלימודים
(בכל קייטנה שבה למעלה מ-100 קייטנים יוצב שומר חמוש). |
א. |
|
סיווג ב': קייטנת יום המתקיימת בתוך מחנה, חורשה או מגרש
פתוח מכל סוג, כלומר במקום שאינו משמש בקביעות כמוסד
חינוכי או כקייטנה והנמצא בתוך תחום היישוב. במקרה זה, נוסף
לאמור לעיל -
|
ב. |
|
יש לתת עדיפות למיקום הקייטנה במקום שהוא מגודר
מראש, ובכל מקרה יש ליצור תיחום בורר באמצעות חבלים,
עצים או אבנים (בלי לפגוע בכללי בטיחות בסיסיים
ומחייבים) או באמצעות סימון ברור מכל סוג מסביב
לקייטנה, באופן שגבולות האבטחה של הקייטנה יהיו
ברורים. |
1) |
|
אם יש בקייטנה 100 חניכים ויותר, יהיה בה אמצעי
לאזעקת עזרה במקרה של כשל באמצעי הקשר האחרים. |
2) |
|
אם הקייטנה מגודרת, יימצא שומר בכניסה לשטח הקייטנה.
אם הקייטנה אינה מגודרת, יסייר השומר לאורך קו התיחום
או לפי הנחיות מיוחדות. |
3) |
|
מיקום הקייטנה ואמצעי הביטחון במקום יתואמו (באמצעות
הקב"ט המקומי) עם גורמי הביטחון המקומיים, ויהיו
מותנים באישורם. |
4) |
|
סיווג ג': קייטנת יום המתקיימת בתוך מחנה, חורשה, מגרש פתוח,
שפת הים וכיוצא באלה, הנמצאים מחוץ לתחום היישוב. במקרה
זה, נוסף לכל האמור לעיל - |
ג. |
|
יש לקיים סיור מוקדם בשטח המיועד לקייטנה עם גורמי
הביטחון המקומיים לאישור הקייטנה ואמצעי האבטחה
המיועדים. |
1) |
|
את הסיור בשטח יש לקיים לפחות 10 ימים לפני מועד
פתיחת הקייטנה, וזימון גורמי הביטחון הנוגעים בדבר ייעשה
על ידי הקב"ט המקומי. |
2) |
|
אם יש בקייטנה מעל ל-100 קייטנים, יש למנות אחראי
לביטחון נפרד, שיתודרך במילוי תפקידו על ידי הקב"ט
המקומי. |
3) |
|
בכל קייטנה, ללא תלות במספר הקייטנים, חייב להימצא רכב
פינוי צמוד, וחייבים להיות דרכי גישה נוחות לשטח הקייטנה
ושילוט מכוון. |
4) |
|
סיווג ד': קייטנות יום ולילה המתקיימות בתנאי פנימייה ובשטחים
פתוחים מחוץ לתחום היישוב. קייטנות הכוללות לינת לילה
מחייבות קיום סידורי ביטחון מיוחדים, נוסף לכל ההוראות
והסידורים שפורטו בסעיפים הקודמים, כדלקמן: |
ד. |
|
| אישורים ותדרוכים של קב"ט הרשות/המחוז |
1) |
|
כל פתיחת קייטנה מסיווג ד' מחייבת תדרוך ואישור
קב"ט הרשות/המחוז של משרדנו, נוסף למילוי טופס
תיאום והצהרה לקיום הוראות בטיחות וביטחון במחנה
(ראה בנספח 6).
|
א) |
|
קב"ט הרשות/המחוז יאשר את מינוי האחראי לביטחון
בקייטנה ויתדרך אותו. |
ב) |
|
קב"ט הרשות/המחוז יבדוק את אמצעי הקריאה
והאזעקה בקייטנה. |
ג) |
|
קב"ט הרשות/המחוז יוודא שיש אמצעי תקשורת
המאפשרים התקשרות למשטרה, למכבי אש ולמד"א. |
ד) |
|
| קב"ט הרשות/המחוז יקבע מועד לביצוע תרגיל פינוי. |
ה) |
|
תיאום מוקדם עם גורמי הביטחון המקומיים/האזוריים
התיאום ייעשה בכל מקרה ובכל מספר של קייטנים
(באמצעות הקב"ט המקומי), באחריות הנהלת הקייטנה. |
2) |
|
| שמירה בקייטנה ביום ובלילה |
3) |
|
| ככלל תתקיים שמירה בנשק. |
א) |
|
בקייטנות לילה יהיה מספר השומרים/המאבטחים
בהתאם לטבלת תקן כוח אדם לחובשים, לרופאים
ולשומרים (כמפורט בנספח 9 של סעיף 7.11-5 להלן). |
ב) |
|
יש להקפיד על תכנון השמירה: יש להציב שומר בשער,
ויש לדאוג לשמירה רגלית סביב שטח הקייטנה (פטרול),
וכן לקיומה של כיתת כוננות. |
ג) |
|
נוכחות אחראי לנושא הביטחון
בכל קייטנה שלנים בה או שוהים בה במשך הלילה מעל
ל-100 קייטנים חייב האחראי לביטחון להימצא בתוך
הקייטנה במשך הלילה. |
4) |
|
כל השומרים השוהים בקייטנה במשך הלילה (ובכלל זה
השומרים שאינם במשמרת) יהיו מאורגנים במסגרת של
"כיתת כוננות" לצורך הפעלה מרוכזת ומאורגנת להתגוננות
נגד תקיפה עוינת בפרק הזמן שלפני הגעת כוחות הביטחון.
הפעלת כיתת הכוננות בעת הצורך תבוצע אך ורק לפי
ההוראות ובפיקודו הישיר של האחראי לביטחון או סגנו.
לשם כך עליו להכין ולאמן את כיתת הכוננות בהתאם לדרוש.
|
5) |
|
הקייטנה תהיה מוארת במשך שעות החשכה. במידת האפשר
יושם דגש על תאורה "היקפית" (לאורך הגדרות/גבולות
התיחום). רצוי להבטיח תאורת חירום למקרה של תקלה
ברשת הראשית.
|
6) |
|
| תיאום ביטחוני בלשכה לתיאום טיולים |
7) |
|
קייטנות יום בתחום השטח המיושב של היישוב אינן
חייבות לקבל אישור ביטחוני מהלשכה לתיאום טיולים.
|
- |
|
קייטנות שמתקיימת בהן פעילות לילה והן מתקיימות
מחוץ לשטח המיושב של היישוב חייבות לקבל אישור
ביטחוני מהלשכה לתיאום טיולים.
|
- |
|
3. בטיחות בקייטנות
| תחולה |
3.1
|
הנחיות הבטיחות חלות על כל סוגי הקייטנות. חובת הביצוע של
ההנחיות חלה על מי שמתמנה למרכז הקייטנה ועל הבעלות במגזר
הפרטי.
|
|
| אמצעי בטיחות |
3.2
|
מטפי הכיבוי יהיו בעלי תג בדיקה תקף ויסומנו, כדי למנוע את
החלפתם במטפים ממולכדים. |
א. |
|
חבלים, יתדות, עצים שנכרתו ואמצעי תיחום אחרים יסומנו
באמצעות פסים זוהרים או פסים בהירים, כדי שייראו בחושך. |
ב. |
|
בכל מפעל קיץ שהתלמידים שוהים בו בלילה יהיו אמצעי תאורה
(פנסים) לשימוש בעת הצורך.
|
ג. |
|
| הוראות והנחיות בטיחות בקייטנות |
3.3
|
הפעלת קייטנה מותנית בקבלת אישור בטיחותי על תקינות המבנה
והמתקנים ובהכשרת המדריכים בהוראות ובהנחיות של
הבטיחות. |
א. |
|
הקייטנה תפעל בהתאם להוראות ולהנחיות הבטיחות שפורסמו
בחוזרי המנהל הכללי. |
ב. |
|
יש לקבל מכל חניך הצהרה על מצב בריאותו, חתומה על ידי הוריו
(וגם ממדריכים צעירים עד גיל 18). |
ג. |
|
כל יציאה מאורגנת מתחומי הקייטנה תתבצע בהתאם להוראות
הבטיחות בטיולים. |
ד. |
|
כל יציאה מאורגנת מתחומי הקייטנה לפעילויות מים תתבצע
בהתאם להוראות הבטיחות בנושא.
|
ה. |
|
רחצה בברכה ובים תתבצע בהתאם להוראות האלה:
חניכים מכיתה ה' ומעלה מורשים לרחוץ ולשחות בברכה
ובים. מספר המלווים יהיה בהתאם למצוין בחוזר המנכ"ל
בנושא. |
1) |
|
חניכים מכיתות א'-ד' מורשים לרחוץ בברכה בלבד, ואך ורק
בשטח המסומן "מים רדודים". אין להתיר לחניכים לשחות.
על כל 10 חניכים יהיה מלווה מבוגר אחד. |
2) |
|
חניכים בגיל הגן יהיו רשאים לרחוץ בברכה בלבד, ואך ורק
בברכה המיועדת לפעוטות.
הערה: האחריות לגבי כמות המתרחצים בברכה (עפ"י
הרשיון) מוטלת על הבעלים של הברכה ולא על המדריך
המלווה. |
3) |
|
|
ו. |
|
בכל קייטנה יימצא מגיש עזרה ראשונה. בקייטנה המונה 100
חניכים יימצא חובש (חובש אחד על כל 100 חניכים). בקייטנה
המונה 400 חניכים יימצא רופא נוסף ל-4 חובשים ורכב לפינוי
נפגעים המסוגל לשאת אלונקה עם הנפצע במצב של שכיבה.
בקייטנה שנמצאים בה מעל 10 חובשים מותר ש- 1/3 מהם יהיו
מגישי עזרה ראשונה.
|
ז. |
|
| שמירה עלי ידי חניכים |
3.4
|
חניכים רשאים לקחת חלק במערך השמירה של הקייטנה בהתאם
להוראות ולכללים המחייבים עד השעה 24 בלבד. לאחר מכן על החניך
לנוח 7 שעות לפחות.
הנחיה זו אינה חלה על מתנדבי המשמר האזרחי המגיעים למחנה לצורך
שמירה. אלה יכולים לשמור עד הבוקר.
|
|
| שינה ומנוחה |
3.5
|
חניכים הנמצאים בפעילות בקייטנות יום ולילה בתנאי פנימייה חייבים
במינימום שעות שינה ומנוחה, כמפורט להלן:
עד גיל 14: תשע שעות שינה ומנוחה
בגיל 16-14: שמונה שעות שינה ומנוחה
בגיל 16+: שבע שעות שינה ומנוחה.
|
|
| הנחיות בריאות |
3.6
|
בכל קייטנה יימצא מגיש עזרה ראשונה. בקייטנה המונה 100
חניכים יימצא חובש (חובש אחד על כל 100 חניכים). בקייטנה
המונה 400 חניכים יימצא רופא נוסף ל-4 חובשים ורכב לפינוי
נפגעים המסוגל לשאת אלונקה עם נפגע במצב של שכיבה. |
1. |
|
מרכז הקייטנה יוודא כי המלווה הרפואי נושא תעודה בה תוקף
המעידה על הסמכתו ונושא עמו תרמיל ציוד המתאים לתפקידו.
להלן פירוט המלווים הרפואיים: |
2. |
|
מגיש עזרה ראשונה (מע"ר): בוגר קורס שמשכו 44 שעות
בעזרה ראשונה/בהחייאה, שעבר רענון 20 שעות בתום כל
שנתיים ומציג תעודה על כך. |
א. |
|
חובש: חובש בצה"ל, בוגר קורס חובשים (שלב 6 ומעלה), או
פרמדיק או חובש/נהג במד"א שעבר קורס נהגי אמבולנס והוא
פעיל במד"א. |
ב. |
|
| רופא: עונה על כל הצרכים (וטרינר אינו נכלל בקביעה זו). |
ג. |
|
אחות: יכולה לשמש כמע"ר אם תציג תעודה המסמיכה אותה
כאחות (לא אחות סיעודית), או אם היא נושאת תעודה
המסמיכה אותה כמע"ר. בכל מקרה היא אינה תחליף לחובש.
|
ד. |
|
| המוסמכים למלא תפקיד של חובש |
3. |
|
מי שעבר קורס חובשים בצה"ל, שלב 6, יהיה מורשה ללוות
טיול כחובש עד שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר בצה"ל.
|
א. |
|
שנתיים לאחר שחרורו יחויב החובש לעבור קורס השתלמות
ורענון שיימשך שלושה ימים, וכן הלאה בתום כל שנתיים.
הקורס יועבר על ידי מחלקת ההדרכה במד"א ויכלול יום
אחד של התנסות על אמבולנס. |
ב. |
|
חובש/נהג שעבר קורס נהגי אמבולנס במד"א (עובד או
מתנדב), והוא פעיל במד"א, יכול לשמש חובש. |
ג. |
|
כל בוגר קורס נהגי אמבולנס של מד"א יכול לשמש חובש
מלווה עד שנה מיום סיום הקורס. בוגר שאינו פעיל חייב
בקורס רענון בדומה לחובש צבאי. |
ד. |
|
פרמדיק פעיל (לפחות 6 משמרות בחודש על ניידת טיפול
נמרץ-נט"ן) יכול לשמש חובש. |
ה. |
|
פרמדיק שסיים קורס פרמדיק בעבר ואינו פעיל כפרמדיק
יעבור השתלמויות בדומה לחובש צבאי ולחובש/נהג שאינם
פעילים במקצועם.
|
ו. |
|
הערה
בסיום כל קורס רענון במד"א תינתן למסיימים תעודת כיס
המאשרת את השתתפותם בקורס הרענון ואת העובדה שעברו את
הבחינות. תוקף התעודה לשנתיים. |
|
| ציוד רפואי |
4. |
|
כל מלווה רפואי (רופא, מגיש עזרה ראשונה וחובש) יצויד
בתרמיל ובו ציוד רפואי. מאחר שיש שוני בהכשרה
ובמיומנות של בעלי התפקידים, תפורטנה להלן התכולות של
תרמילי הציוד הרפואי של שלושתם: |
א. |
|
תכולת התרמיל של רופא
| הכמות |
הפריט
|
| 10 |
אמפ' אדרנלין, מ"ג אחד
|
| 6 |
אמפ' אטרופין
|
| 5 |
אמפ' פוסיד, 20 מ"ג
|
| 2 |
אמפ' נאטריום בי קרבונט
|
| 5 |
אמפ' נאטריום פיזיולוגי, 10 מ"ג
|
| 20 |
טבל' אקמול, 500 מ"ג
|
| 5 |
אמפ' פראמין 10 מ"ג, 2 מ"ל
|
| 1 |
אמפ' אולטראקורטן, 100 מ"ג
|
| 5 |
אמפ' ואליום 1 מ"ג, 2 מ"ל
|
| 5 |
אמפ' לידוקאין %2, 10 מ"ג
|
| 1 |
המאצל, 500 מ"ל
|
| 10 |
כפפות לא סטר' גדולות (לטקס)
|
| 1 |
צווארון חילוץ בינוני
|
| 10 |
אגד 3
|
| 2 |
אגד מתמתח, 5 4
|
| 1 |
אספלנית 1
|
| 2 |
גזה וזלין, סטרילית
|
| 1 |
חוסם ורידים, 70 ס"מ
|
| 2 |
חוסם עורקים, 2 מ'
|
| 1 |
מד חום
|
| 10 |
מזרק לואר, 2 סמ"ק, עם מחט 1.5
|
| 10 |
מזרק לואר, 10 סמ"ק, עם מחט 1.5
|
| 1 |
מזרק לואר, 50 סמ"ק, ללא מחט
|
| 10 |
מחט לואר, 1.5, ח"פ
|
| 10 |
מחט לואר, 1.5, ח"פ
|
| 10 |
מחט מסוג וונפלון G14
|
| 10 |
מחט מסוג וונפלון G18
|
| 10 |
מחט מסוג וונפלון G22
|
| 1 |
מנתב אוויר מס' 1
|
| 1 |
מנתב אוויר מס' 2
|
| 1 |
מנתב אוויר מס' 3
|
| 10 |
משולש בד
|
| 10 |
מסורית לאמפולות
|
| 1 |
מד-לחץ דם עם שעון
|
| 1 |
סטטוסקופ
|
| 2 |
מכשיר לעירוי בלחץ
|
| 1 |
מספריים לחבישה
|
| 12 |
סיכות ביטחון
|
| 1 |
סרט שרוול מד"א
|
| 1 |
ערכת מחדר תריסריון+שקית
|
| 2 |
ערכת מכשירים כללית לרופא
|
| 1 |
ערכת לרינגוסקופ
|
| 2 |
ערכה נלווית לניתוח זעיר
|
| 1 |
ערכת עירוי
|
| 1 |
ערכת פנימוטורקס
|
| 1 |
ערכת קריקוטומיה
|
| 10 |
פד גזה "3"3, סטרילי
|
| 40 |
פד יוד
|
| 30 |
פד לחיטוי עור
|
| 1 |
מנורת מצח
|
| 1 |
צינור הרדמה מג'יל 7 מ"מ עם מחבר
|
| 1 |
צינור הרדמה מג'יל 8 מ"מ עם מחבר
|
| 2 |
תחבושת שדה אישית
|
| 2 |
תחבושת שדה בינונית
|
| 2 |
תחבושת שדה גדולה
|
| 2 |
תחבושת לכוויות
|
| 1 |
תרמיל רופא ריק
|
| 1 |
מקל תאורה
|
| 1 |
מסכת כיס להנשמה
|
| 1 |
מפוח אמבו למבוגר + מסכות 5-2
|
| 1 |
סקשן |
|
ב. |
|
תכולת התרמיל של חובש
| הכמות |
הפריט
|
| 1 |
תרמיל גב (בגודל בהתאם לתכולה)
|
| 10 |
משולשים
|
| 10 |
אגדים (גליליים)
|
| 20 |
פד גזה "3"3 סטרילי
|
| 3 |
חוסם עורקים סיליקון 2 מ'
|
| 2 |
חוסם ורידים
|
| 2 |
תחבושת מטלין לכוויות
|
| 2 |
תחבושות אלסטיות
|
| 10 |
תחבושות אישיות
|
| 2 |
תחבושות בטן
|
| 50 |
טבליות אקמול
|
| 20 |
אגד מידבק
|
| 2 |
STICK LIGHT (שפורפרת זוהרת)
|
| CC50 |
כלורהקסידין נוזלי/פולידין
|
| 2 גלילים (1+1) |
פלסטר, "1-"2 (איספלנית)
|
| 1 |
מספריים מאלומיניום לתחבושות
|
| 1 |
מסכת כיס תקנית להנשמה (אמבו)
|
| 2 |
צווארון פילדלפיה לקיבוע עמוד שדרה צווארי
|
| 1+1+1 |
מנתב אוויר מס' 2, 3, 4
|
| 20 |
פד-אלכוהול לחיטוי העור, %70
|
| 1 |
פנס עם סוללות רזרביות ונורה רזרבית
|
| ליטר אחד |
מימיית מים מפלסטיק
|
2 (כל ערכה מכילה
ליטר אחד) |
ערכות עירוי הרטמן עם ציוד לעירוי
|
| VENFLON 18G 2 |
מחט מסוג וונפלון G18
|
| VENFLON 21G 2 |
מחט מסוג וונפלון G21
|
| 4(2 לכל ערכה) |
מערכות למתן עירוי
|
| 4 |
חומר לחיטוי העור
|
| 4 |
פד "3"3
|
| גליל אחד |
איספלנית נייר, "1
|
| 5 זוגות |
כפפות חד פעמיות
|
נוסף לתרמיל יצויד כל חובש באלונקה מתקפלת. |
ג. |
|
תכולת התרמיל של מע"ר
| הכמות |
הפריט
|
| 1 |
תרמיל גב (הגודל בהתאם לתכולה)
|
| 10 |
אגד גלילי (גדלים שונים) "3
|
| 1 |
גליל איספלנית "1
|
| 2 יח' |
חוסם עורקים (סיליקון) 2 מ'
|
| 1 |
מספריים לעזרה ראשונה לחיתוך חומר ממתכת
|
| 10 |
משולש בד
|
| 1 |
סד פלסטי ליד
|
| 20 |
פד גזה "3"3, סטרילי
|
| 10 |
פד לחיטוי העור, אלכוהול 70%
|
| 8 |
תחבושות אישיות
|
| 2 |
תחבושות בטן
|
| 2 |
תחבושות מטלין לכוויות
|
| 1+1+1 |
מנתב אוויר מס' 2, 3, 4
|
| 5 זוגות |
כפפות חד פעמיות
|
|
ד. |
|
|
הערה: על כל בקבוק ועל כל קופסה יצוינו בבירור תוכנם והוראות
השימוש בהם, ובכלל זה התאריך האחרון לשימוש.
|
|
| הנחיות לבניית מתקנים |
3.7
|
| כללי |
1. |
|
נוהלי הבטיחות שלהלן נועדו למתקן מחנאות שגובהו בין
1/2 2 ל-6 מטרים. |
א. |
|
| המתקן ייבנה מעץ, והחיבורים ייעשו באמצעות חבלים. |
ב. |
|
| הגדרות |
2. |
|
סנדות: מוטות עץ באורך של 7-1 מ' ובעובי של 12-5 ס"מ
לפחות. |
א. |
|
חבל: חבל שזור, לא מחומר פלסטי, בקוטר של 4 מ"מ לפחות.
|
ב. |
|
| מסמרים: מסמרי ברזל או פלדה מפותלים. |
ג. |
|
| סולם: סולם הצמוד למתקן והבנוי משלבים. |
ד. |
|
| ציוד: ציוד הכולל פטישים, צבת וכו'. |
ה. |
|
| הוראות הבטיחות שלהלן מפורטות על פי שלבי ההקמה האלה: |
3. |
|
| שלב מקדים - ההכנות |
א. |
|
| שלב ההקמה |
ב. |
|
| שלב השימוש במתקן |
ג. |
|
| שלב פירוק המתקן. |
ד. |
|
| להלן נוהלי הבטיחות על פי השלבים שהוזכרו לעיל: |
4. |
|
| שלב מקדים - ההכנות |
א. |
|
לפני תחילת ההקמה של המתקן יש להגדיר את סוגו, את
הגובה הנדרש ואת מיקומו המדויק וכן להכין סרטוט
של המתקן. |
1) |
|
לצורך הקמת המתקן ימונה מדריך בעל ניסיון של 3
שנים לפחות בהקמת מתקן. המדריך יהיה בעל ידע,
ניסיון והכשרה מתאימים. |
2) |
|
המתקן ייבנה בפיקוחו ובהנהלתו הישירה של המדריך
בכל שלבי ההקמה. תכנית הבנייה תאושר על ידי מרכז
הקייטנה. |
3) |
|
השטח שיאותר לא יהיה מתחת לקווי חשמל או טלפון
וכו'. |
4) |
|
עם איתור השטח הוא יגודר בגידור תוחם, והכניסה
תותר רק למי שעוסק בהקמת המתקן. |
5) |
|
יש להכין את כל הנדרש מראש, ובכלל זה סנדות,
מסמרים, חבלים וכו'. |
6) |
|
יש לתדרך את הקבוצה שתשתתף בהקמת המתקן.
התדריך יכלול גם הוראות בטיחות. |
7) |
|
יש להכין אמצעי כיבוי בכל שלב, מהקמת המתקן ועד
פירוקו (יש להכין מטפים בכמות מספקת). |
8) |
|
יש להכין ערכת עזרה ראשונה בקרבת מקום.
|
9) |
|
| שלב ההקמה |
ב. |
|
יש לנקות את שטח המתקן מאבנים ומסלעים. השטח
יהיה ישר, ללא שיפועים, וירופד בחול, או שהאדמה שלו
תהיה תחוחה. |
1) |
|
הסנדות שישתמשו בהן בהקמת המתקן תיבדקנה,
תותאמנה לייעודן ותהיינה חזקות וללא ריקבון, תולעים
או סדקים. |
2) |
|
יש להשתמש בחבלים בעובי של 12-4 מ"מ. החבלים
יהיו חדשים. |
3) |
|
בסיס המתקן יהיה מרובע, ומידותיו 2 מ' לפחות ו-4
מ' לכל היותר (לא כולל חצובות ומשולשים). |
4) |
|
הקשרים של החבלים לצורך חיבור הסנדות יהיו קשרי
מלחים. הכפיתות לצורך חיבור הסנדות תהיינה
מרובעות או מצולבות, בהתאם לצורך. עובי חבל
הכפיתה יהיה 6-4 ס"מ. |
5) |
|
המתקן יכיל אזורי נפילה של 2.5 מ' בכל אזור, למניעת
פגיעה. |
6) |
|
אם יותקן חשמל במתקן, הוא יהיה של 24 וולט בלבד
ורק על ידי חשמלאי מוסמך. |
7) |
|
ניתן להשתמש בחומרי בנייה נוספים, כמו מתכת,
קירות, ברזל וכו', אבל אורכם לא יעלה על מטר אחד,
והשימוש בהם יהיה בבסיס התחתון של המתקן. |
8) |
|
לגובה של מעל ל-4 מ' לא יעלו יותר מ-6 אנשים (450
ק"ג). |
9) |
|
היתדות לחיזוק המתקן תהיינה במרחק של מטר אחד זו
מזו. המתקנים יעוגנו לעצים יציבים או למעגנים בשיטה
של 2-3-1 או 1-1-1, בהתאם לצורך. |
10)
|
|
אם מרכיבים את המתקן על בסיס בטון קיים, יש לחברו
לווים או ליתדות שיוכנו מראש בשטח. |
11)
|
|
חיבורים
* אם משתמשים במסמרים, עליהם להיות מפותלים. |
12)
|
|
| * המסמר יהיה באורך שלא יבלוט מהרכיבים. |
|
הציוד שמשתמשים בו להקמת המתקן, כמו פטישים,
צבת וכו', יהיה תקין, ויש להשתמש בו בצורה
המתאימה לו. |
13)
|
|
| |
|
| שלב השימוש במתקן |
ג. |
|
המשתמש הראשון במתקן יהיה המדריך, והוא יבדוק
את חוזק המתקן ואת מידת יציבותו.
|
1) |
|
העלייה למתקן של חניכים/נוער תיעשה בהשגחה
ובאישור של מדריך. |
2) |
|
יש לציין בשילוט ברור את גיל החניכים/הנוער שיהיו
רשאים להשתמש במתקן. |
3) |
|
העלייה למתקן תבוקר על ידי מדריך בחלק התחתון ועל
ידי מדריך מקבל בחלק העליון. |
4) |
|
העלייה תבוצע בסולמות בעלי שלבים. כאשר גובה
הסולם מעל 2 מ', יש להתקין מעקה גב לכל אורכו
למניעת נפילה. אם העלייה היא בשיטה אחרת, יש
להתקין מאחזי יד בגובה של 105 ס"מ. |
5) |
|
| |
|
שלב הפירוק
בעת פירוק המתקן יש לנקוט את כל כללי הזהירות שננקטו
בעת ההקמה: |
ד. |
|
| יש למנות מדריך אחראי לכל נושא הפירוק. |
1) |
|
יש לגדר את השטח ולאשר כניסה לשטח המתקן
לעוסקים בפירוק בלבד. |
2) |
|
לצורך הפירוק יש להשתמש בציוד תקין ומתאים
לשימוש. |
3) |
|
לפני תחילת הפירוק יתדרך המדריך האחראי את
המפרקים באשר לכל שלבי הפירוק. |
4) |
|
הפירוק יהיה בשלבים, מהחלק העליון כלפי מטה. יש
להימנע מגרימת מפולת בכל שלבי הפירוק.
|
5) |
|
| התקנת גנרטורים |
3.8
|
יש לפעול לפי ההנחיות שלהלן במצבים שבהם יש צורך להתקין
גנרטורים לאספקת חשמל שלא דרך חברת החשמל: |
|
חוק החשמל התשי"ד-1954 ותקנותיו קובע כי "לא יתכנן אדם, לא
יתקין, לא יבדוק, לא יתקן גנרטור אלא אם כן הוא חשמלאי".
מתוך כך ברור לחלוטין כי התקנת גנרטור יכולה להתבצע רק על
ידי אדם בעל רשיון של חשמלאי, ולכן ההצבה וההתקנה של
גנרטור יכולות להתבצע רק על פי הוראות חוק החשמל
התשי"ד-1954 ותקנותיו העדכניות ליום ביצוע העבודה. |
א. |
|
בהתאם להוראות החוק, בהתקנת גנרטור מעל 5 קו"א חובה
לרשום את הגנרטור במשרד התשתיות הלאומיות, במינהל
החשמל. במסגרת ההודעה
|
ב. |
|
למשרד התשתיות הלאומיות יש לציין את הנתונים האלה: שם
ומען הבעלים או המחזיק לפי העניין, מען המקום שבו הגנרטור
נמצא, שם ומען האחראי על הגנרטור, הפרטים המופיעים על
לוחיות הזיהוי של הערכה, אופן התקנת הגנטור (קבוע, ארעי),
אופן התקנת המתקן (קבוע, ארעי).
על כל שינוי בנתונים האלה יש לדווח גם כן למינהל החשמל
במשרד התשתיות הלאומיות. |
|
לאחר הדיווח יתקבלו אישור והנחיות של משרד התשתיות
הלאומיות מהמינהל לענייני החשמל. |
ג. |
|
לכל גנרטור ימונה אחראי אדמיניסטרטיבי, ולא תתאפשר הפעלתו
של הגנרטור אלא על ידי האחראי. |
ד. |
|
הגנרטור ומערכת החשמל המוזנת על ידו ייבדקו על ידי חשמלאי
בודק בעל רשיון מתאים (חשמלאי הרשאי לעסוק בביצוע בדיקות
על מתקן חשמל בהתאם לסוג הרשיון שלו, למעט עבודות חשמל
אשר תוכננו ובוצעו על ידו) לפני הפעלתו הראשונה, לאחר ביצוע
שינויים בו, וכן פעם בחמש שנים לפחות, ויינתן על כך אישור
בכתב. |
ה. |
|
האחריות על פי חוק החשמל ותקנותיו לגבי הגנרטור ומתקני
החשמל "יראו אותה כמוטלת על מתכנן המתקן, מתקינו, בודקו,
בעליו, מחזיקו או מפעילו".
|
ו. |
|
| שימוש במבערי גז חד-קני ודו-קני (כלב גז) |
3.9
|
להלן הנחיות בטיחות לשימוש במבערי גז חד-קני/דו-קני המחוברים אל
מכל גז פחממני מעובה לצורך חימום ובישול מזון, שתייה וכדו'; זאת
כדי למנוע סיכונים הנובעים משימוש לא תקין במתקנים אלו ובגז
פחממני מעובה: |
|
יש לוודא כי מבער הגז החד-קני/הדו-קני מאושר כחוק על ידי מכון
התקנים הישראלי. |
1. |
|
יש לקרוא את הוראות השימוש והבטיחות המצורפות למכשיר על
ידי היצרן לפני השימוש ולפעול על פיהן. |
2. |
|
מבערי הגז החד-קני/הדו-קני מיועדים לשימוש עם מכלי גז ביתיים
ותעשייתים בקיבולת של 30 ליטר לפחות, בחיבור ישיר. |
3. |
|
מבערי הגז החד-קני/הדו-קני פועלים על גז פחממני מעובה (גפ"מ)
שהוא חומר דליק, ויש להקפיד על כללי הבטיחות המתחייבים
מכך. |
4. |
|
הובלת מכלי הגז תתבצע אך ורק כשהם במצב אנכי (במעומד)
ויציב, ללא חשש של נפילה בשעת טלטול הרכב או סיבובו.
|
5. |
|
לצורך הפעלת מכלי הגז יש להציתם אך ורק במעומד. המכלים
והמערכת יותקנו רק במקומות פתוחים ומאווררים, שלא תהיה
בהם אפשרות של הצטברות גז במקרה של דליפה ובמרחק של 5
מ' לפחות ממקומות שבהם המפלס נמוך מהמקום שבו מותקנת
המערכת כולה. |
6. |
|
| אין להשתמש במבער הגז החד-קני/הדו-קני במקום סגור. |
7. |
|
לפני יציאה לשטח ייקבע אדם מבוגר, רצוי בעל ידע טכני, שיהיה
אחראי על מערכת הגז וידאג שילדים ואחרים לא יעסקו במערכת
זו. אלה תפקידיו: |
8. |
|
עליו לוודא בסיום הפעלת מערכת הגז, כי הברזים של מכלי
הגז ומערכת הגז סגורים. |
א. |
|
עליו לוודא את אופן ההעמסה והפריקה של הציוד על רכב
ההסעה וממנו, ובכלל זה העמדתו במצב אנכי ובאופן יציב
כדי שלא תהיה אפשרות שהוא ייפול, כאמור ב-5 לעיל. |
ב. |
|
עליו לוודא כי המכלים המובלים סגורים ולא קיימת אפשרות
שהם ייפתחו על ידי פגיעה מכנית או דומה. |
ג. |
|
לפני היציאה לשטח חובה שמבערי הגז ייבדקו על ידי טכנאי גז
מוסמך ויינתן אישור בכתב על ידו על תקינות המכשיר
והחיבורים. |
9. |
|
האדם המבוגר שייקבע כאחראי על מערכות הגז יקבל הדרכה על
ידי טכנאי גז מוסמך בצורה מסודרת. ההדרכה תכלול הסברים על
- |
10. |
|
| רכיבי המערכת; |
א) |
|
| אופן חיבור המערכת למכל; |
ב) |
|
| אופן בדיקת האטימות של המערכת לפני הפעלתה; |
ג) |
|
| תרגול החיבור, הבדיקה וההפעלה של המערכת. |
ד) |
|
לפני הפעלת המבער החד-קני/הדו-קני יש להדק היטב את המחבר
שבין מכל הגז למכשיר, להקפיד על תקינות האטם ולוודא שאין
דליפת גז. אין להשתמש באש לבדיקת דליפה. הבדיקה תתבצע אך
ורק באמצעות מי סבון מקציפים. |
11. |
|
לפני הפעלת המבער החד-קני/הדו-קני יש לבדוק את תקינות
הצינור הגמיש המחבר בין המכשיר לבין המכל. |
12. |
|
מומלץ להתקין שסתום זרימת יתר בין מכל הגז למכשיר, באופן
זה: שסתום זרימת היתר יחובר אל ברז מכל הגז, והצינור הגמיש
יחובר אל שסתום זרימת היתר. טכנאי גז מוסמך יאשר בכתב כי
שסתום זרימת היתר הותקן על פי הנדרש.
|
13. |
|
החיבורים בין המכשיר או המכל (ואם יותקן שסתום זרימת יתר -
גם בין השסתום) לבין הצינור הגמיש יהיו באמצעות מחבר
מתוברג וחומר אטימה. כל אבזרי חיבור אלו, המצויים בצינורות
הגמישים, יהיו מחוברים לצינור הגמיש בעזרת טבעת הצמדה
(בנדים) או בהברגה או בלחץ, כדי שלא ישתחררו מאליהם
בשימוש רגיל. |
14. |
|
| הוראות הפעלה ושימוש |
|
יש להציב את המבער החד-קני/הדו-קני בתנוחה רצויה באמצעות
רגליות המכשיר. |
1. |
|
יש להקפיד שהכלי שמחממים בו יוצב בצורה יציבה ולא יתנדנד
(קיימת סכנת היפוך הכלי ושפך חם וכתוצאה מכך כוויות). רצוי
להציב את הכלי שמחממים על אמבט מתכת. |
2. |
|
יש לוודא כי ברזי המכשיר (אחד במבער חד-קני ושניים במבער
דו-קני) סגורים היטב. |
3. |
|
| יש לפתוח את ברז מכל הגז. |
4. |
|
להדלקה יש לפתוח את ברז המכשיר ובו-זמנית להגיש גפרור דולק
לפתח הגביע, בקצה המכשיר, ויש להקפיד לעמוד מאחורי המכשיר
(במבער דו-קני יש להדליק כל קנה בנפרד, בהתאם להוראות
לעיל). |
5. |
|
הלהבה שתידלק צריכה להיות חזקה, רועשת וכחלחלה. אם לא
נדלקת להבה כזו, יש לוודא כי ברז המכל פתוח, ואם הוא פתוח
ובכל זאת אין להבה כאמור לעיל, יש לכבות את המכשיר
ולהחזירו לתיקון אצל היצרן. |
6. |
|
את עוצמת האש ניתן לווסת במידת מה באמצעות ברזי המכשיר
בלבד. |
7. |
|
| כיבוי המכשיר |
8. |
|
כאשר אין מפרקים את המבער מהמכל עקב הצורך בשימוש
חוזר יש לסגור את הברז/ים של המבער ואחר כך את ברז הגז
של המכל. |
א. |
|
אם יש צורך בפירוק המערכת מהמכל עקב העמסתה או
העברתה, יש לסגור ראשית את ברז הגז של המכל ולחכות עד
שהלהבה תדעך כליל ורק אז יש לסגור היטב את ברזי
המכשיר. |
ב. |
|
| בשאלות הבהרה בנושא מבערים והפעלה יש לפנות אל היצרן. |
9. |
|
האחריות לביצוע הנוהל הנדרש והמפורט תהיה בידי מרכז
הקייטנה או מנהל בית הספר או האחראי על הטיול.
|
10. |
|
| ביקורים, דוחות ובקשות לביקורת בטיחות |
3.10
|
בקשות לביקורת יש להגיש לאחראים על הבטיחות במחוזות משרד
החינוך או לקב"ט הרשות המקומית, כמפורט בנספח 7 ("טופס
מערך ביקורת לקייטנה"). |
א. |
|
מפקח מינהל החברה והנוער רשאי לבקר בכל פעילות של קייטנה
העומדת לפיקוח, והוא חייב לבדוק אם הפעילות החינוכית היא
בהתאם לתכנית הקייטנה שאושרה בידי נותן האישור. |
ב. |
|
מצא מפקח מינהל החברה והנוער כי הפעילות החינוכית בקייטנה
איננה לפי התכנית שאושרה, הוא רשאי לתת הוראות כדי להתאים
את הפעילות לתכנית האמורה או להפסיק את הפעילות.
|
ג. |
|
| דיווח על תאונה |
3.11
|
אירעה תאונה שבה נפגע ילד, בין בתחומי הקייטנה ובין מחוץ
לתחומיה, בין בשעת פעילות ובין בשעת הנסיעה מתחנת האיסוף
לקייטנה או מן הקייטנה לתחנת הפיזור, חייב מרכז הקייטנה
לדווח עליה בטופס דו"ח על תאונה הנהוג במשרדנו ולצרף תיאור
של התאונה ועדויות של מדריכים וחניכים שהיו עדי ראייה
לתאונה. הטופס ייחתם בידי מרכז הקייטנה ויישלח לפי התפוצה
הרשומה על גביו. |
א. |
|
במקרה של פציעה קשה או מוות יש להודיע על כך לאחראי על
הבטיחות בלשכה המחוזית.
|
ב. |
|
| ביטוח תלמידים |
3.12
|
על בעלי הקייטנה לדאוג לביטוח צד שלישי; דהיינו: כל פגיעה או נזק
העלולים להיגרם לצד שלישי על ידי החניכים או לחניכים על ידי צד
שלישי צריכים להיות מכוסים.
|
|
| טיולים בקייטנות |
4.
|
| אישור מוקדם לביצוע הטיול |
4.1
|
מרכז הקייטנה יקיים טיולים בהתאם להוראות בחוזר המיוחד ו',
התשנ"ז, בנושא "טיולים במערכת החינוך", ובחוזר הוראות הקבע
נט/4(ג), סעיפים 6.2-3 עד 13-.6.2
|
|
לתשומת לב: במקרים שבהם המרכז מתלווה לטיול מחוץ למקום
הקייטנה, עליו לדאוג למחליף שימלא את מקומו בשטח הקייטנה.
|
|
| תנאי שרב |
4.2
|
אין לקיים טיול אם הודיע חזאי השירות המטאורולוגי במשרד
התחבורה כי במסלול הטיול יתקיימו תנאי שרב.
התקיימו תנאי שרב במהלך טיול או גבר החום במהלכו בלי שהייתה
הודעה מוקדמת על כך מטעם החזאי, יש לבטל את הסיורים ברגל.
|
|
| שתייה בטיול |
4.3
|
אספקה של מים קרים, בכמות שלא תוגבל מראש, תובטח במשך הטיול.
נערך הטיול ברגל, תיקבע הפסקה פעם בשעה לפחות. נערך הטיול ברכב,
תיקבע מדי שעתיים הפסקה בת 15 דקות לפחות לצורך שתייה. יש
לדאוג שמסלול הטיול יעבור במקומות שבהם אפשר להשיג מים ראויים
לשתייה או להצטייד מראש בכמות מספקת של מי שתייה.
כמות מי השתייה שתילקח במכלים לטיול תחושב לפי 750 סמ"ק לילד
לשעת הליכה ושליש ליטר לילד לשעת נסיעה. המדריכים והמלווים יהיו
מצוידים גם במימיות.
|
|
| טיול ברגל |
4.4
|
מרכז הקייטנה ידאג שלטיול ברגל יצטיידו הילדים בכיסוי ראש,
בנעליים גבוהות ובלבוש מתאים.
בסיור ברגל אין לנוע בכבישים. אם אין אפשרות אחרת, יש ללכת בשולי
הכביש (באזור בין-עירוני בלבד), במרחק סביר מהתנועה שבו. יש
להקפיד על הליכה בצד השמאלי של הכביש, נגד כיוון התנועה. אין לנוע
על מסילת ברזל, לרבות הסוללה.
אין לקיים טיולים בשעות החשכה, אלא באישור מפקח מינהל החברה
והנוער בלשכת המחוז של משרדנו.
|
|
| מלווים |
4.5
|
אם הטיול מתקיים באזור שאיננו עירוני, יצרף המרכז מלווים בהתאם
לאמור בחוזר המיוחד ו', התשנ"ז, בנושא "טיולים במערכת החינוך"
ובחוזרי הוראות הקבע נט/4(ג), סעיפים 6.2-3 עד 6.2-13, ותשס/5(א),
סעיף 17-.6.2
|
|
| מסלולי טיולים |
4.6
|
מרכז קייטנה יקיים טיולים במסלולים המומלצים בידי הוועדה
המייעצת לטיולים במשרדנו או במסלולים אחרים שיאשר היועץ
לטיולים בלשכת המחוז של משרדנו. בידי המדריכים תהיה מפת האזור,
ועליה יסומן מסלול הטיול.
|
|
| קייטנות למוגבלים |
4.7
|
בקייטנה לילדים מוגבלים מבחינה פיזית יפעל מרכז הקייטנה בהתאם
להוראותיו של יועץ בטיחות מוסמך מטעם המוסד לבטיחות ולגיהות.
|
|
פרטים נוספים אפשר לקבל ממר מיכאל ביטון, סגן מנהל
מינהל החברה והנוער, טל' 02-5603166/7.
|
| נספחים |
5.
|
נספח 1 חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן-1990*
הגדרות
|
בחוק זה -
"חוק רישוי עסקים": חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;(1)
"ילד" - מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים;
"קייטנה": מקום שבו מתנהלת פעילות יום-יומית מאורגנת של נופש
וחברה לקבוצת ילדים, לתקופה קצובה ורצופה של מספר ימים לפחות,
בתקופת חופשת הלימודים מבית-הספר;
"השר": שר החינוך והתרבות.
|
1. |
רישוי קייטנות
|
לא ינהל אדם קייטנה אלא אם כן יש בידו רשיון לפי חוק רישוי עסקים.
|
2. |
סייג לרישוי
|
לא יינתן רשיון לקייטנה אם תכנית הקייטנה נוגדת את מטרות החינוך
הממלכתי כמפורט בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953,(2) או
שהתכנית מנוגדת לכל דין.
|
3. |
פעילות אסורה
|
לא ינהל אדם קייטנה אם תכנית הקייטנה או הפעילות בה נוגדות את
העקרונות המפורטים בסעיף 3.
|
4. |
עונשין
|
המנהל קייטנה בניגוד להוראות סעיפים 2 או 4, דינו - מאסר שישה
חודשים.
|
5. |
ביצוע ותקנות
|
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לעניין
קייטנות, לרבות בענייני בטיחות וביטחון, פעילות חינוכית והדרכה
ופיקוח פדגוגי.
|
(א) |
6. |
אדם שלא קיים תנאי מתנאי הרשיון או לא קיים הוראות תקנה
לפי סעיף קטן (א), רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רשיון
שניתן לפי חוק רישוי עסקים, והוראות חוק רישוי עסקים יחולו
לגביו.
|
(ב) |
|
תיקון חוק רישוי עסקים
|
אחרי סעיף 2ב לחוק רישוי עסקים יבוא:
"קייטנות |
7. |
לא יינתן רשיון לפי חוק זה לקייטנה אלא אם כן ניתן אישור
לכך גם מאת מי ששר החינוך והתרבות הסמיכו לכך ויראו
אותו כאילו היה הוא נותן האישור לפי סעיף 6. |
(א) |
2ג. |
|
השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, רשאי
לפטור בצו מחובת רישוי לפי חוק זה סוגים של קייטנות
המנוהלות על ידי ארגונים או גופים שייקבעו, אם הם
מנהלים קייטנה שהיא המשך לפעילות החינוכית של הארגון
או הגוף במשך כל השנה, והקייטנה מנוהלת על-ידם.
כהמשך לפעילות החינוכית תיחשב פעילות המיועדת לאותו
קהל ילדים, גם אם אין זהות מוחלטת בין כל המשתתפים
בפעילות הארגון או הגוף במשך כל השנה לבין אלו
המשתתפים בקייטנה.
ארגון או גוף כאמור צריכים לעמוד בתנאים הבאים (רשימת
התנאים אינה סופית): |
(ב) |
|
הגוף מפעיל קייטנות במשך כ-3 שנים, באופן משביע
רצון, על-דעת הגורם הממשלתי המפקח על הגוף
והרשות המקומית. יצורף מכתב מהגורם הממשלתי
המפקח על הגוף ומהרשות המקומית המאמתים את
האמור. |
(1) |
|
לגוף תשתית חינוכית וארגונית של כוח-אדם מיומן בעל
השכלה ומיומנות מקצועית מבחינה חינוכית, ובכלל זה
חינוך בלתי פורמאלי, ביטחון, בריאות וגיהות. הגוף
יציין:
- את פריסת האתרים והמוסדות שבניהולו
- את הוותק של פעילותו החינוכית
- את האפיון של הפעילות בקייטנות. |
(2) |
|
הגוף אושר על-ידי ועדה בינמשרדית של משרד הפנים
ומשרד החינוך (להלן - הוועדה הבינמשרדית).
|
(3) |
|
ארגון או גוף כאמור, המעוניין לפנות לוועדה הבינמשרדית
לצורך אישור כאמור, מתבקש לשלוח את פרטיו למר אשר
גרנר, מרכז רישוי עסקים, משרד הפנים, אחד העם 9, "מגדל
שלום", ת"ד 29851, תל-אביב 61298. הארגון או הגוף
יפרט בפנייתו כיצד הוא עומד בתנאים דלעיל. הוועדה
הבינמשרדית אינה מתחייבת לזמן כל גורם או להשיב על כל
פנייה. |
|
לעניין חוק זה, 'קייטנה' - כמשמעותה בחוק הקייטנות (רישוי
ופיקוח), התש"ן-1990."
|
(ג) |
|
סייג לתחולה
|
חוק זה לא יחול על מי שהיה בידו רשיון לקייטנה לפי חוק רישוי עסקים
שהיה בר תוקף ערב תחילתו של חוק זה.
|
8. |
נספח 2 הודעה על הסמכה לתת אישור לפי חוק רישוי עסקים,
התשכ"ח-1968
בתוקף סמכותי לפי סעיף 2ג(א) לחוק רישוי עסקים התשכ"ח-1968,(3) אני
מסמיך את מנהל אגף הנוער במשרד החינוך והתרבות, את סגנו ואת מנהלי
אגף הנוער במחוזות משרד החינוך והתרבות לתת את האישור לעניין הסעיף
האמור.
י"ח בתמוז התש"ן (11 ביולי 1990)
זבולון המר
שר החינוך והתרבות
|
נספח 3 רשימת מנהלי מינהל החברה והנוער במחוזות שהוסמכו לתת אישור
לפי חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן-1990
| מס' הפקס' |
מס' הטלפון |
הכתובת |
שם המנהל |
המחוז |
06-6500188
|
06-6500110
06-6500364
|
בית הממשלה,
נצרת
עילית 17105
|
אליעזר ארט
|
צפון
|
04-8353718
|
04-8353717/9
04-8353717
|
חורי 2, מגדל
הנביאים, חיפה
|
גדעון בן
מיכאל
|
חיפה
|
03-5124882
|
03-5124879/0
|
שוקן 18, תל-אביב
66556
|
יצחק דוידוביץ
|
מרכז
|
03-5124812
|
03-5124890/1
|
שוקן 18, תל-אביב
66556
|
משה רובוביץ
|
תל-אביב
|
07-6464174
|
07-6464252
07-6464014
|
דרך הנשיאים, ת"ד
610,
באר-שבע
|
אלי שיטרית
|
דרום
|
02-5601510
|
02-5601515/6
|
כנפי נשרים 22,
ירושלים
|
זאב אלון
|
ירושלים
|
06-6570971
|
06-6477426
|
פאולוס השישי 39,
נצרת 16000
|
תאופיק
זחאלקה
|
המגזר הערבי
|
נספח 4 טופס בקשה לרשיון לקייטנה לפי חוק רישוי עסקים
(התשכ"ח-1968)
תכנית הקייטנה
שם הקייטנה:
מען הקייטנה:
שם מבקש הרשיון (הבעלות): מספר תעודת
הזהות של מבקש הרשיון:
כתובת מבקש הרשיון:
מס' הטל':
שם מרכז הקייטנה: מספר תעודת
הזהות של מרכז הקייטנה:
כתובת פרטית:
טלפון בבית:
השכלה (סמן ב-): מורה/מדריך מוסמך, ב"א/מ"א/אחר
(פרט):
שם המדריך שעבר קורס עזרה ראשונה:
שם המדריך הראשי (אם הקייטנה מיועדת ליותר מ-150 חניכים):
מספר תעודת הזהות של המדריך הראשי:
שם האחראי לביטחון: מס' ת"ז
להלן פרטים לגבי התכנית החינוכית של הקייטנה: |
(א) |
| מספר החניכים המשוער: |
1. |
|
| גיל החניכים: |
2. |
|
| משך פעילות הקייטנה: מיום עד יום |
3. |
|
| שעות הפעילות בקייטנה: |
4. |
|
| השטח שבו הקייטנה אמורה לפעול: |
5. |
|
הנושא או הנושאים העיקריים של הקייטנה:
|
6. |
|
תכנית הקייטנה (פירוט כולל של השעות והנושאים; יש לצרף
תכנית מודפסת לפי ימי הפעילות והנושאים בכל יום)
|
7. |
|
שמותיהם של עובדי הקייטנה ותפקידיהם:
|
8. |
|
יש לצרף את סמל הקייטנה, את דגל הקייטנה, את תלבושת החובה
בקייטנה ואת המנון הקייטנה, אם יש כאלה, בכתב, בציור, בדגם
או בדוגמה, לפי המתאים. |
9. |
|
אני מצהיר כי הפרטים הכלולים בתכנית הקייטנה הם מלאים
ומדויקים.
|
10. |
|
הצהרת מרכז הקייטנה
(ימולא על ידי מרכז הקייטנה)
אני מצהיר שקראתי את חוזר המנכ"ל תשס/8(ב), סעיף 7.11-4,
ומתחייב לפעול על פיו.
________________
חתימה |
_____________
תאריך
|
|
(ב) |
אישור לקיום קייטנה*
(ימולא בידי נותן האישור)
תכנית הקייטנה התקבלה במשרדנו ביום
התכנית ופרטיה נבדקו ונמצאו:
* 1) מתאימים לחוק הפיקוח על הקייטנות, התש"ן-1990.
* 2) סותרים את חוק הפיקוח על הקייטנות, התש"ן-1990
או שאינם מתאימים לו.
* 3) טעונים שיפור או תיקון בנושאים המפורטים להלן:
לפיכך (מחק את המיותר):
1. החלטתי לאשר/לא לאשר את קיום הקייטנה.**
2. החלטתי להתנות את אישור הקייטנה בקיום התנאים
האלה:
שם המפקח על הקייטנה
________________
חתימה |
_____________
שם המורשה
|
_____________
תאריך
|
* אישור זה לקיום הקייטנה בא כתוספת לחוק רישוי עסקים התשכ"ח-1968.
** שימת לבך לחישוב כוח ההדרכה בקייטנה כמפורט ב-1.6 בחוזר תשס/8(ב), סעיף
4-.7.11 כמו כן יש לקבל אישור ביטחון כמפורט בנספחים 6 ו-7 להלן.
|
(ג) |
נספח 5 דרגות עובדי הוראה, גמולים וטבלת שכר
| פירוט דרגות עובדי הוראה |
א. |
| מורה/מדריך מ"א |
1. |
|
| מורה/מדריך ב"א |
2. |
|
| מורה מוסמך, מדריך מוסמך או גננת מוסמכת |
3. |
|
מורה/מדריך לא מוסמך א"א (מסיים בימ"ד למו"ג, סטודנט מסיים
שנה ג' או שנה שנייה בחינוך) |
4. |
|
מורה/מדריך לא מוסמך, שלב א' + (סטודנט המסיים שנה שנייה
או בעל תעודת בגרות עם 3 שנות ניסיון בהדרכה או תלמיד שנה ב'
בבית מדרש למורים ולגננות) |
5. |
|
מורה/מדריך לא מוסמך, שלב ב' (סטודנט המסיים שנה א', תלמיד
שנה א' בבית מדרש למורים ולגננות או מדריך עם תעודת בגרות +
2 שנות ניסיון) |
6. |
|
מדריך צעיר (מסיים כיתות י', י"א ו-י"ב של בית הספר העל-יסודי,
לפני שירות צבאי, עם הכשרה וניסיון בעבודה עם נוער, בוגר קורס
מדריכים של אגף הנוער במשרדנו או קורסי הדרכה של תנועות
נוער).
|
7. |
|
גמול תפקיד ותשלומים שונים
שכר המורים המופיע בטבלאות השכר המתפרסמות על ידי משרד
החינוך מתאים לעבודה בקייטנה של 24 ימי פעולה, המתקיימת בין
השעות 14-8. בכל קייטנה בהיקף אחר יש להתאים את הטבלה באופן
יחסי.
שכר מדריך צעיר יהיה בשיעור %75 משכר מדריך/מורה מוסמך בשנת
הוותק החמישית ו/או לא פחות משכר המינימום כפי שנקבע על ידי
שירות התעסוקה לנוער.
להלן פירוט תגמולי תפקיד ותשלומים לבעלי תפקידים בקייטנות: |
ב. |
מרכז בקייטנות עם פנימייה או במחנה עם פנימייה: %12 מן
השכר. |
1. |
|
| מרכז בקייטנה או במחנון ללא לינה: %10 מן השכר. |
2. |
|
| מדריך ראשי, מדריך מקצועי, אם בית: %5 מן השכר. |
3. |
|
| מדריך עירוני: %20 מן השכר. |
4. |
|
| מדריך מחוזי: %35 מן השכר. |
5. |
|
מדריך בקייטנה לילדי חינוך מיוחד או לילדים מוגבלים יקבל
תוספת שכר של %6.5 מן השכר.
|
6. |
|
מדריך בקייטנה עם פנימייה, החייב ללון עם הילדים, יקבל תוספת
שכר בשיעור %25 מן השכר. |
7. |
|
מדריך בקייטנה עם פנימייה או במחנה, החייב ללון עם נוער
בגילאים 17-14, יקבל תוספת שכר בשיעור %34 מן השכר. |
8. |
|
מדריך המתבקש לעסוק בהתקנת הפנימייה ובפירוקה יקבל תשלום
של יום עבודה להתקנה ושל יום עבודה לפירוק, ובלבד שעבודה זו
תתבצע בימים שאינם כלולים בימי הפעולה של הקייטנה. התשלום
עבור יום עבודה יהיה לפי נוסחה זו: המשכורת הכוללת, מחולקת
ב-24. |
9. |
|
מדריך המתבקש להשתתף בימי עיון ובהשתלמות לקראת קיום
מחנות עם פנימייה יקבל תשלום עבור ימי ההשתלמות, החל ביום
השני, בתנאי שסך כל התשלום עבור ימי ההשתלמות לא יעלה על
יומיים. התשלום עבור יום השתלמות יחושב לפי הנאמר ב-9 לעיל.
|
10. |
|
ראה להלן טבלת שכר מעודכנת ליום י"ג בטבת התשנ"ט (1.1.99).
|
|
טבלת שכר מעודכנת ליום י"ג בטבת התשנ"ט (1.1.99), בשקלים חדשים,
כולל תוספת שהייה
נספח 6 טופס תיאום הוראות ביטחון בקייטנה (יוגש בשלושה העתקים)
חלק א' (ימולא על ידי מבקש הרשיון)
שם הקייטנה:
מען הקייטנה:
שם מבקש הרשיון: מס' תעודת הזהות של
מבקש הרשיון:
שם מרכז הקייטנה:
הקייטנה תתקיים בין התאריכים
|
1. |
שם האחראי על הביטחון בקייטנה:
|
2. |
להלן התכנית לאבטחת המקום:
|
3. |
מספר השומרים החמושים בקייטנה:
|
4. |
מפגש בין האחראי לביטחון בקייטנה ובין משטרת ישראל התקיים
ביום,
ומולאו כל דרישות המשטרה.
|
5. |
אני מצהיר כי כל הפרטים דלעיל מלאים ומדויקים, ואני מבקש כי יינתן
אישור להקמתה של הקייטנה.
________________
חתימה |
_____________
שם החותם ותפקידו
|
_____________
תאריך
|
חלק ב' (ימולא על ידי קצין הביטחון ברשות המקומית או על ידי קצין
הביטחון המחוזי במשרדנו, לפי המתאים):
פרטי הקייטנה נבדקו ונמצאו מתאימים להוראות. כן/לא
|
1. |
דרישות האבטחה נבדקו ונמצאו מתאימות להוראות. כן/לא
|
2. |
דרישות מיוחדות לביטחון הקייטנה:
|
3. |
חוות הדעת: אני ממליץ לתת רשיון/לא לתת רשיון.
הנימוקים לסירוב:
|
4. |
________________
חתימה |
_____________
שם החותם ותפקידו
|
_____________
תאריך
|
חלק ג' (ימולא על ידי נותן האישור)
לאור חוות הדעת של קצין הביטחון אני מאשר כי סידורי הביטחון
בקייטנה עומדים בתקנים הדרושים ולפיכך אין מניעה להנפיק לה רשיון
מבחינה זו.
|
* |
לאור חוות הדעת של קצין הביטחון יש לתת תשובה שלילית לבקשה
למתן רשיון.
|
* |
חתימת נותן האישור
|
|
תפוצה:
לרשות הרישוי
לקצין הביטחון המחוזי, משרד החינוך התרבות והספורט
למבקש הרשיון
נספח 7 טופס מערך ביקורת בטיחות לקייטנה
חלק א' (ימולא על ידי מבקש הרשיון)
שם הקייטנה: כתובתה:
שם מוסד החינוך שבו הקייטנה מתקיימת:
מספר הילדים בקייטנה:
תאריך פתיחת הקייטנה:
תאריך סיום פעילות הקייטנה:
שם מרכז הקייטנה: מס' ת"ז:
שם האחראי לבטיחות בקייטנה: מס' ת"ז:
תאריך הגשת הבקשה לרשיון:
אני מבקש, כי תיערך בדיקה של נושאי הבטיחות בקייטנה, וכי יינתן אישור
שהקייטנה עומדת בדרישות לפתיחתה ולקיומה במוסד החינוך המפורט לעיל
בתקופה המפורטת לעיל.
________________
חתימה |
_____________
שם החותם ותפקידו
|
_____________
תאריך
|
נספח 8 הוראות בטיחות לנשיאת רובה קרבין
כאשר מקבלים כלי נשק או מוסרים אותו, יש לבדקו ולוודא שהוא ריק
מתחמושת. המוסר יבדוק את הנשק לפני המסירה, והמקבל יבדוק אותו
עם הקבלה, אף שראה את המוסר בודק את הנשק.
|
1. |
אין להישען על הרובה בכלל ועל הקנה ועל קצה הקנה בפרט.
|
2. |
אין לטעון את הנשק ללא פקודה.
|
3. |
הרובה יהיה נצור תמיד, אלא אם כן ניתנה הוראה אחרת.
|
4. |
| בבדיקת הנשק יהיה הקנה מופנה - |
5. |
| במטווח - לכיוון חומת הירי; |
א. |
|
מחוץ למטווח, בשגרה ובמבצעים - 60 מעלות כלפי מעלה.
|
ב. |
|
אין לכוון את הנשק לאדם, בין אם הוא טעון ובין אם הוא ריק.
|
6. |
אין להשתמש בתרמיל/בכדור כדי לנקות את הקנה משמן.
|
7. |
יש לשמור על ניקיון הרובה ולוודא שיהיה תמיד תקין לירייה.
|
8. |
על כל תקלה, ואפילו הקטנה ביותר, יש לדווח מיד. כל תיקון ייעשה על
ידי נשק מוסמך.
|
9. |
יש לבצע פירוק נשק רק בהתאם לנלמד בשיעור פירוק והרכבה, וגם את
זה יעשה רק מי שקיבל רשות מיוחדת לכך.
|
10. |
המחזיק בביתו נשק ותחמושת ינעל אותם או יניח אותם בצורה שבשום
אופן לא תהיה לילדים גישה אליהם.
|
11. |
הערה
ההוראות שהבאנו בנספח זה הן על פי "מערכי שיעור הירייה ברובה קרבין
M"1-, מהדורה ראשונה, משטרת ישראל, בית הספר הארצי, מאת רב ניצב
אהרון סלע, אפריל 75.
נספח 9 דרכי תקשורת ליחידות החילוץ
| ביפר |
טלפון |
שם/תפקיד |
אזור |
04-8306666
*41125
מנוי כונן: #38441
|
06-6763138
050-261456
|
מפקד: דודיק
|
רמת הגולן
|
04-8306666
#30883
|
04-9806607
050-261045
|
מפקד: יובל
אריאלי
|
גליל מערבי
|
07-6278866
#20325
מנוי כונן: #43700
|
פלפון 050-317371
פלפון כונן:
050-312017
|
מפקד: מנו ברק
|
עין גדי
|
| |
02-9945245
02-9943222
050-346046
|
מפקד: יואב זימרן
(זימי)
|
מגילות
|
| |
07-9952222
050-391380
|
מפקד: נמרוד
שילוח
|
ערד
|
07-6278866
#27484
|
07-6588691
07-6588708
|
מפקד: אייל
יזרעאל
|
הר הנגב
|
03-6106666
#60832
#60827
מנוי כונן: #60826
|
051-231660
07-6581757
050-203439
07-6581482
פלאפון כונן:
050-282313
|
מפקד: פיטר רבין
סגן: ששון אליאס
|
ערבה
תיכונה
|
07-6278866
#71923
|
050-329676/5
07-6333844
052-709265
07-6375791
|
מפקד: אוליבר
נויבירט
סגן: דני שריון
|
אילת
|
(1) פורסם בספר החוקים מס' 864 התשל"ז-.4.8.1977 תיקון 39 (חלק מקדמי וחלק
כללי), התשנ"ד-1994, פורסם בספר החוקים מס' 1481, התשנ"ד, .23.8.94
* נתקבל בכנסת ביום י"ט בסיוון התש"ן (12 ביוני 1990); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו
בהצעות חוק 1958, מיום ב' בניסן התש"ן (28 במארס 1990), עמ' 171.
(1) ס"ח התשכ"ח, עמ' 204; התש"ן, עמ' 91.
(2) ס"ח התשי"ג, עמ' 173; התש"ם, עמ' 105.
(3) ס"ח התשכ"ח, עמ' 1204, התש"ן, עמ' 156.
הוראות קבע
חוזר מנכ"ל תשס/8(ב), כ"ו אדר תש"ס, 2 באפריל 2000
|
