שימו לב: לחוזר זה פורסם עדכון. לחצו כאן כדי להגיע לקטע המעודכן.
| חינוך חברתי וחינוך בלתי פורמאלי |
7. |
| משלחות נוער לחו"ל |
7.6 |
| מסעות בני נוער לפולין ולצ'כיה - "את אחיי אנוכי מבקש" |
7.6-2 |
| |
1 ביוני 1999
|
 |
תאריך תחולה |
עדכון
|
|
מטרת הפרסום |
1. מבוא
מערכת החינוך בישראל רואה את עצמה מחויבת להנחיל את מלוא
המשמעויות ההיסטוריות, המוסריות והחינוכיות של הגורל היהודי, הן
היהודיות והן האנושיות, לילדינו המתבגרים והעתידים להמשיך ולעצב את
עתידם ואת קיומם של עם ישראל ומדינת ישראל.
משרד החינוך התרבות והספורט מוצא לנכון לעודד תלמידים מישראל ולסייע
להם לפקוד את שרידי קהילות ישראל בפולין ואת אתרי מחנות ההשמדה
שהקימו שם הנאצים ועוזריהם. מסע זה נועד לחזק את הרגשת שייכותם של
התלמידים לעם ישראל ואת זיקתם למורשתו ולתולדותיו.
המסע בפולין הוא שיאו של תהליך חינוכי לימודי הנמשך לאורך זמן ומתבצע
בשלבים:
שלב א': הכנת התלמידים והמלווים לקראת היציאה למסע
שלב ב': המסע בפולין
שלב ג': עיבוד חינוכי של החוויות הרגשיות והלימודיות בעת המסע ואחריו
שלב ד': שיתוף חברי הקהילה בחוויות ובהרהורים בעקבות המסע.
להלן נפרט את מטרות המסע לפולין, את ההכנות הנדרשות לקראת הנסיעה,
את העקרונות המנחים לתכנון מסלול המסע ואת הפעילות החינוכית שיש
לבצע עם בני הנוער לאחר החזרה לארץ.
בית ספר, מרכז קהילתי, תנועת נוער וכל מוסד או ארגון חינוכי הנמצא
בפיקוח משרד החינוך התרבות והספורט המוציא בני נוער לפולין כחלק
מהפעילות החינוכית שלו, בין אם הנסיעה מתקיימת במהלך שנת הלימודים,
בזמן הלימודים, ובין אם היא נערכת במסגרת החופשות, יפעל על-פי כל
ההנחיות המפורטות להלן.
ביצוע מלא של כל ההנחיות הוא תנאי ליציאת בני נוער לפולין בנסיעה
המאורגנת על ידי מוסד או ארגון הפועל במסגרת מערכת החינוך. מנהל
המוסד או הארגון אחראי ליישום ההנחיות המפורטות להלן להלכה ולמעשה.
המפקח על בית הספר יעקוב אחר מילוי ההוראות.
2. המטרות
להכיר את עושרם הרוחני והתרבותי ואת מלוא היקפם וחיוניותם של
החיים היהודיים בפולין לפני מלחמת העולם השנייה על ידי ביקור
באתרים ומפגש עם השרידים של החיים היהודיים הפזורים ברחבי
פולין
|
א. |
לחוש ולנסות להשיג את משמעותם, את עומקם ואת היקפם של החורבן
והאבדן של היהודים שנרצחו ושל היהדות שנעקרה
|
ב. |
להכיר את עיקרי האידיאולוגיה הנאצית, לעמוד על המניעים ועל
הנסיבות שהביאו לעלייתה ולמעשים של אכזריות ובהמיות שלא היו
כמותם בהיסטוריה האנושית; לעמוד על יסודותיו של המשטר
הטוטליטרי שבמסגרתו הכריזה גרמניה הנאצית מלחמת השמד נגד העם
היהודי ורצחה שליש מבני עמנו וכן ביצעה פשעים אחרים נגד האנושות
ולהפיק מכך הן את הלקח הלאומי של הצורך במדינה יהודית ריבונית
וחזקה והן את הלקח האוניברסלי של החובה לשמור ולהגן על
הדמוקרטיה ולהיאבק נגד כל צורה של גזענות
|
ג. |
להכיר ולהעריך את מלוא המשמעות של עמידתם האמיצה ומאבקם
חסר התנאים והסיכויים של היהודים שיצאו להילחם בצורר ובכוונותיו
הזדוניות
|
ד. |
לחזק את הקשר של הצעירים הישראלים עם עברם הקיבוצי-היהודי,
להעמיק את הזדהותם עם גורלו של העם היהודי ולחזק את ההרגשה
ואת ההכרה בדבר המחויבות האישית להמשכיות החיים היהודיים
ולקיומה הריבוני של מדינת ישראל
|
ה. |
להכיר ולהבין את מורכבות היחסים בין היהודים לפולנים לאורך
ההיסטוריה המשותפת של שני העמים, על הצדדים החיוביים
והשליליים שלהם, ולהבין את תולדות יהודי פולין ומורשתם גם על רקע
ההיסטוריה והתרבות הפולנית
|
ו. |
להביא לליבון ולבירור מחודש של מושגים, של הנחות יסוד ושל דפוסי
חשיבה הקשורים בתולדות ישראל, בהתנהגות היהודית בשואה, בערכי
הציונות, ביחסים של יהודים ולא יהודים ובקנייני המוסר וההומניזם
|
ז. |
לאפשר לבני הנוער לפעול הלכה למעשה לשיקום, לשיפוץ, לניקוי
ולשימור אתרים ושרידים יהודיים הפזורים ברחבי פולין.
|
ח. |
3. ההכנות למסע
כללי
ההכנות למסע בפולין הן מכלול חינוכי שלם הכרוך במאמץ עיוני,
חברתי, רגשי וארגוני כאחד. השתתפות פעילה בכל ההכנות למסע היא
חובה החלה על כל המשתתפים במסע, על המלווים ועל הנוער כאחד,
והיא תנאי ליציאה לפולין במסגרת משלחות הנוער.
ההשתתפות הפעילה בהכנות תשמש קריטריון לאישור השתתפותם של
התלמידים והמלווים במסע לפולין.
|
3.1 |
קביעת המלווים ואופן הכנתם
לכל קבוצת נוער צריכים להצטרף מלווים בעלי תפקידים מוגדרים. על
כל המלווים שייבחרו להתאים מבחינה חינוכית וחברתית לתפקידם,
ועליהם להיות ערים לצורכי הקבוצה והפרטים בתוכה וראויים מבחינת
כישוריהם לשמש "משענת" בשעות הקשות.
בעלי התפקידים הם "מורה-מלווה", "מדריך" ו"איש עדות". להלן תיאור
כישוריהם ותפקידיהם: |
3.2 |
מורה-מלווה
לתפקיד מורה-מלווה לקבוצת נוער במסע לפולין ימונה רק מי
שעונה על הדרישות האלה: עליו להיות מורה המשמש בתפקיד
מחנך כיתה או מורה מקצועי המכיר מקרוב את חברי הקבוצה עוד
לפני המסע ובעל אישור מטעם מינהל החברה והנוער במשרד
החינוך התרבות והספורט על השתתפות בהשתלמות מיוחדת
ל"מורים-מלווים" לקראת הנסיעה לפולין, בהיקף של 28 שעות
לפחות. זאת בהנחה שכל מורה ישלים את ידיעותיו על ידי לימוד
עצמי על בסיס ביבליוגרפיה מסייעת.
|
א. |
ההשתלמות תקנה למורה המלווה ידע והבנה בתחום הלימודי,
בתחום הארגוני ובתחום הרגשי-חברתי, כדלקמן:
"בתחום הלימודי תעסוק ההשתלמות בנושאים היסטוריים
כוללים הנוגעים ליעדי המסע ובנושאים ייחודיים הקשורים
למסלול הסיור ולאתרי הביקור השונים בפולין. התכנים והנושאים
להכנת המורים-המלווים בתחום הלימודים חופפים את התכנים
ואת הנושאים להכנת בני הנוער בתחום הלימודי (תוך התאמה
לרמת הידע של המורים), והם מפורטים בהמשך.
בתחום הארגוני תעסוק ההשתלמות בנושאים הקשורים לארגון
המשלחת ולתפקידיו של המורה-המלווה ולתחומי אחריותו.
בתחום הרגשי-חברתי יקבל המורה-המלווה הדרכה כיצד לנהל
עם תלמידיו דיאלוג המאפשר אוורור רגשות. כמו כן הוא יונחה
לגלות רגישות לפרט הנזקק לאוזן קשבת וליד תומכת במהלך
המסע.
תחומי אחריותו של המורה המלווה |
|
| אחראי לליווי קבוצת נוער אחת. |
א. |
מכין את הקבוצה לקראת הסיור בפולין בתחום הלימודי,
בסיוע המורים להיסטוריה ולספרות וכד' ובתחום החברתי,
הרגשי והארגוני, בסיוע רכז החינוך החברתי והמורים
היועצים. |
ב. |
| מקיים שיחות אישיות וקבוצתיות במהלך הסיור בפולין. |
ג. |
מאתר בעיות אישיות וקבוצתיות העולות במהלך הסיור
בפולין ומטפל בהן. |
ד. |
אחראי לבטיחות ולביטחון האישי והקבוצתי של בני הנוער;
עירני למצב הביטחון והבטיחות האישיים והקבוצתיים כל
הזמן ובכל מקום ומצב, ביזמתו ובהתאם להנחיות אנשי
הביטחון, מנהל המשלחת ומדריך האוטובוס. |
ה. |
דואג להכנה ולביצוע של המשימות המוטלות על קבוצתו, כגון
טקסים, מפגשי נוער וכו'. |
ו. |
אחראי ליזום פעילות חינוכית לאחר השיבה מפולין, לצורך
עיבוד החוויות של התלמידים.
|
ז. |
|
מדריך
לתפקיד מדריך לקבוצות נוער במסע לפולין ימונה רק מי שעונה על
הדרישות האלה: בעל תעודת הסמכה להדרכת סיורי תלמידים
בפולין מטעם מינהל החברה והנוער במשרד החינוך התרבות
והספורט בשיתוף עם "יד ושם". ההסמכה מוענקת למי שהשתתף
בקורס בהיקף של כ-300 שעות לימוד, ובכלל זה סיור לימודי
בפולין.
תחומי אחריותו של המדריך |
ב. |
אחראי להדרכת קבוצה או קבוצות נוער המצויות באוטובוס
אחד. |
א. |
|
מסייע למורים המלווים להכין לקראת המסע לפולין את
הקבוצות שעליו להדריך: לוקח חלק בהכנה בארץ ונפגש עם
קבוצות הנוער לפני הנסיעה. |
ב. |
מדריך את הסיור בפולין ואחראי על כל הנושאים הקשורים
להדרכה בסיור באוטובוס שלו. |
ג. |
מטפל בנושאים חינוכיים יחד עם המורים המלווים לפי
הצורך. |
ד. |
מטפל בכל ההיבטים הארגוניים והבטיחותיים הקשורים
לקבוצות הנוער באוטובוס שבאחריותו. |
ה. |
שומר על קשרי עבודה ומקיים הידברות מתמדת עם המורים
המלווים.
|
ו. |
|
איש עדות
מומלץ לצרף למשלחת "איש עדות", ניצול שואה, בעל יכולת טובה
לתקשר עם בני נוער, היכול לספר את סיפורו האישי והמסוגל
לעמוד במאמץ הנפשי והפיזי הכרוך במסע. יש לקיים תיאום
ציפיות בין איש העדות לראש הקבוצה כדי להבהיר את גבולות
תפקידו כמספר את סיפורו האישי לעומת תפקיד המדריך.
|
ג. |
|
בחירת בני הנוער ואופן הכנתם
הכנת בני הנוער למסע צריכה להתחיל כבר בעת החלטתם לצאת לסיור,
בבירור המניעים להצטרפות למסע, הציפיות והמטרות. פרטים אלו
עשויים להשפיע על הרכב הקבוצה.
|
3.3 |
בחירת בני הנוער
בחירת בני הנוער תיעשה על-פי התבחינים האלה: |
3.3.1
|
|
הגיל המתאים: הסיור לפולין מיועד לבני נוער הלומדים
בכיתות י"א-י"ב. בכל מקרה אין להוציא לפולין תלמידים
מכיתות נמוכות מכיתה י"א. |
א. |
הצטרפות חופשית: ההצטרפות לסיור תהיה על-פי בחירת
המשתתף. מי שבחר להשתתף ומרגיש בזמן ההכנה שאינו
יכול לעמוד בסיור, אין לחייבו לצאת. |
ב. |
עניין בנושא: היוצאים לסיור יהיו בני נוער המתעניינים
בנושאים הקשורים לסיור. |
ג. |
התאמה חברתית: ייבחרו בני נוער המתאימים מבחינה
חברתית לקבוצה היוצאת והיכולים ומוכנים לתרום לה. |
ד. |
תרומה למסגרת: בני הנוער שישתתפו בסיור יהיו מסוגלים
לשתף אחרים בחוויות הסיור ולתרום בכך למסגרת
החינוכית שממנה באו. |
ה. |
יכולת רגשית: השתתפותם של בני נוער שיש לגביהם חשש
כי יתקשו לעמוד בחוויות הסיור מבחינה רגשית תיקבע על
ידי איש מקצוע בנושא (פסיכולוג, יועץ בית הספר). |
ו. |
|
הכנת בני הנוער
לאחר שנבחרו בני הנוער היוצאים לסיור והתגבשה הקבוצה, יש
להפגישם עם המלווים בעלי התפקידים השונים ולהתחיל בפעולות
היכרות ובתהליך הכנת המשלחת היוצאת לפולין. תהליך ההכנה
צריך להתפרס לאורך תקופה של כחמישה חודשים לפני הנסיעה
לפולין ולכלול כארבעים שעות לימוד. התהליך יכלול שני תחומים
עיקריים: |
3.3.2
|
| הכנה לימודית |
א. |
| הכנה חברתית-רגשית. |
ב. |
הכנה לימודית
ההכנה הלימודית צריכה לקחת בחשבון את הנתונים האלה:
|
א. |
הידע הקיים והלימוד השוטף: נושא השואה נלמד
במסגרת שיעורי ההיסטוריה, בכיתות י"א ו-י"ב. יש
לתאם את ההכנה עם המורה להיסטוריה כדי למנוע
כפילויות וחזרות, להתחשב בלימודים אלו כחלק
מההכנה ולקשור אותם לנושאי הסיור.
|
1) |
מיקוד הלימוד בנושאי הסיור: הלימוד במסגרת
ההכנה צריך להתמקד בסוגיות הנובעות מנושאי הסיור
ומאתרי הביקור, ואיננו בא להחליף לימודים סדירים
בנושא השואה. |
2) |
התאמת דרכי ההכנה לאוכלוסיות התלמידים
היוצאות למסע. |
3) |
תוכני הלימוד
תוכני הלימוד שיוכנו מיועדים להביא להבהרת ייחודה של
שואת העם היהודי באירופה.
ההכנה תכלול את הפרקים המרכזיים האלה: |
תולדות היהודים בפולין עד לתקופת הכיבוש
הנאצי
- המורשה הדתית, הרוחנית והתרבותית |
1) |
- יחסי יהודים-פולנים במיקוד בתקופה שבין שתי
מלחמות העולם |
פולין בזמן מלחמת העולם השנייה
- יחסם של הנאצים לפולנים |
2) |
| - הגזרות שנגזרו על היהודים |
עיקרי האידיאולוגיה הנאצית ודרכי יישומה
"הפתרון הסופי" - הקמת "מחנות המוות" על-ידי
הנאצים על אדמת פולין, בטרבלינקה, במידאנק,
באושוויץ וכן במחנות אחרים, אם הם נכללים בסיור
המתוכנן ויהודי אירופה נשלחו אליהם |
3) |
יהודי פולין בתקופת השואה
- הרדיפה, החורבן וההשמדה: חיסול המרכזים
היהודיים בפולין, הקמת הגיטאות (התמקדות בערים
ובעיירות הנכללות בסיור) |
4) |
- גילויי החיוניות היהודית וכושר העמידה היהודית
בשואה על ביטוייה השונים במקומות הנכללים במסע |
- המאבק המזוין: הפרטיזנים והמחתרות (התמקדות
בוורשה, בקראקוב ובמקומות נוספים הנכללים בסיור) |
- יחסי יהודים-פולנים בתקופת השואה
|
| חסידי אומות העולם |
5) |
| ניצולי השואה לאחר המלחמה |
6) |
דרכי הנצחה והתמודדות עם השואה בישראל
ובפולין |
7) |
יחסי יהודים-פולנים אחרי השואה
פוגרם קילצה, תנועת "הבריחה" |
8) |
בינינו לבין הפולנים היום
הכנה למפגש עם בני נוער בפולין. |
9) |
| בתי הספר היוצאים לצ'כיה יוסיפו את הנושאים האלה: |
תולדות יהדות צ'כיה עד תחילת מלחמת העולם השנייה
|
 |
| גורלה של יהדות צ'כיה בתקופת השואה |
|
גיטו טרזין ומקומו בביצוע האידיאולוגיה הנאצית של
השמדת יהודי אירופה. |
|
תוך כדי לימוד הנושאים השונים חשוב לעסוק בהיבטים
שיעוררו עניין מיוחד בבני נוער בכלל ובקבוצה הלומדת
בפרט. אפשר לעשות זאת, בין השאר, בדרכים האלה: |
אפשר לעסוק בסוגיות רלוונטיות לנוער, כגון גורלם של
ילדים ונוער בגיטאות, במסתור ובמחנות, פעילותן של
תנועות הנוער היהודיות והציוניות לפני השואה
ובמהלכה וכד'. |
א. |
אפשר לשלב במהלך הלימודים וכחלק מההכנה
סיפורים אישיים של משפחות בני הנוער בקבוצה או של
אנשים מתוך הקהילה המתקשרים אל אתרי הסיור
בפולין. |
ב. |
|
הכנה חברתית-רגשית
ההכנה החברתית והרגשית היא תהליך ממושך המתקיים
במקביל להכנה הלימודית. התהליך יכלול: |
ב. |
| פעולות היכרות בין כל המשתתפים בסיור |
1) |
| הגדרת מטרות אישיות וקבוצתיות במסע |
2) |
הבהרת מקומם של הפרט והקבוצה במסע.
|
3) |
|
בהכנה החברתית והרגשית יש לשים לב לנקודות האלה:
|
בירור ציפיות: בירור הציפיות האישיות והקבוצתיות
ואיתור החששות הנלווים להחלטה על ההצטרפות לסיור
ייעשו פעמים מספר במהלך תהליך ההכנה, עד ליציאה
לפולין. |
1) |
הסכם קבוצתי: בהסכם יוחלט על כללי ההתנהגות
הרצויים בזמן המסע הלוקחים בחשבון את צורכי הפרט
והקבוצה. |
2) |
שילוב אנשי מקצוע בהכנה: ההכנה
החברתית-רגשית תיעשה באחריות המורים-המלווים.
בעיסוק בשאלות הרגשיות והנפשיות יסתייע
המורה-המלווה באנשי מקצוע (ברכז לחינוך חברתי,
ביועץ בית-הספר, בפסיכולוג, ובבית הספר הממ"ד גם
ברב בית הספר). |
3) |
סובלנות והידברות: אם המשלחת מורכבת
מאוכלוסיות המתחנכות בבתי ספר ממלכתיים
וממלכתיים-דתיים, יש להקדיש פרק בהכנה לבירור
הצרכים של כל אחת מהאוכלוסיות, הנובעים מאורח
החיים הייחודי להן, וזאת מתוך התחשבות, סובלנות
וכבוד הדדי. המסע המשותף מזמן פעילות העשויה
לתרום להיכרות ולהידברות בין אוכלוסיות שאינן
לומדות באותו בית ספר. |
4) |
|
| דרכי הפעולה להכנה החברתית-רגשית |
| שיחות ודיונים קבוצתיים בנושאים חברתיים-רגשיים |
א) |
| הכנת משימות קבוצתיות לקראת המסע |
ב) |
הקמת צוותים ובחירת בעלי תפקידים.
|
ג) |
|
| להלן פירוט דרכי הפעולה האלה: |
נושאים להתייחסות בשיחות ובדיונים
הקבוצתיים
מומלץ כי במסגרת ההכנה החברתית-רגשית תעסוק
הקבוצה בנושאים האלה:
1. תיאום ציפיות והסכם קבוצתי על כללי ההתנהגות
המקובלים במהלך המסע |
א) |
| 2. שיתוף פעולה בין חברי הקבוצה |
| 3. תמיכה חברית ועזרה הדדית |
4. רגישות הקבוצה לפרט ולצרכיו
|
5. דרכי ההתמודדות עם הבעיות האישיות והקבוצתיות
הצפויות במהלך הסיור |
6. נורמות וכללי התנהגות בקבוצה, בבית המלון, ברחוב
ובמפגש עם אזרחים ועם בני נוער פולנים |
7. רמת המשמעת הנדרשת בסיור, החשיבות בהפעלת
משמעת אישית-פנימית, חשיבות העמידה בלוח זמנים
ומשמעותה להצלחת הסיור |
| 8. היחס אל קניית "מזכרות" בפולין. |
הכנת המשימות הקבוצתיות לקראת המסע
מומלץ כי במסגרת ההכנה החברתית-רגשית יוכנו,
בהתאם לתכנית הסיור, משימות קבוצתיות העוסקות
באירועים שונים שהם מרכיב חשוב במסע; למשל:
1. טקסי זיכרון |
ב) |
| 2. מפגשים עם נוער פולני |
| 3. ערבי הצדעה ל"אנשי העדות" המלווים את המשלחת |
| 4. ערב הוקרה ל"חסידי אומות העולם". |
חשוב שבני הנוער יהיו שותפים מלאים בתכנון אירועים
אלו ובהכנתם ולא רק בביצוע. בהכנת טקסים, למשל,
יש לשתף את בני הנוער בקביעת אופי הטקס ותכניו,
בבחירת קטעי הקריאה ובשילוב קטעי הנגינה. |
הקמת צוותים ובחירת בעלי תפקידים
מומלץ כי במסגרת ההכנה החברתית-רגשית ייבחרו
מקרב בני הנוער צוותים ובעלי תפקידים שייקחו על
עצמם לטפל בנושאים שונים במהלך הסיור בפולין;
למשל:
1. צוותי תיעוד - שיכינו "יומן מסע" (בסרט וידאו,
בתמונות, בכתבות ובהקלטות) |
ג) |
2. צוותי הדרכה - בני נוער שישולבו, בתיאום עם
המדריך, בפעולות הדרכה במקומות מסוימים |
3. צוותי ארגון - שיסייעו בארגון הציוד האישי
והקבוצתי ובנושאים דומים.
|
|
|
השיטות ודרכי הארגון של ההכנות הלימודיות
והחברתיות-רגשיות
עיקר תהליך ההכנה צריך להתבצע בקהילה עצמה, בבית הספר,
במתנ"ס או במקומות אחרים. האחריות על תהליך ההכנה מוטלת,
כאמור, על המורה-המלווה, המשתף ומשלב בתהליך גם את מדריך
הקבוצה, יועצים, מורים להיסטוריה, מרצים, אנשי עדות, הורים
ובני משפחה.
תהליך ההכנה צריך להיות בנוי באופן כזה שבמהלך הסיור עצמו,
ובמיוחד במקומות שבהם החוויה הרגשית קשה, לא יהיה הכרח
במתן הסברים עובדתיים לקבוצה כולה. במקומות אלה יש לאפשר
לבני הנוער לחוות את הביקור בדרכם שלהם, ללא כל התערבות
אינטלקטואלית או רגשית, אך יש לעמוד לרשותם בכל עת שירצו
לשאול שאלות או לברר עובדות ופרטים.
שילוב מוסדות ומכוני מחקר והנצחת השואה
בארץ יש כמה מוסדות ומכוני מחקר והנצחת השואה המציעים
תכניות חינוכיות היכולות להשתלב בהכנת הקבוצות היוצאות
לפולין. מומלץ לשלב בתהליך ההכנה ביקורים במוסדות ובמכונים
העוסקים במחקר ובהנצחת השואה (ראה פרטים על המכונים
בנספח ב שלהלן).
הביקורים במוסדות אלו נועדו להעשיר ולהשלים את תכנית
ההכנה של הקבוצה, ולא להחליפה. לכן יש לבדוק היטב ולוודא
שתכנית הביקור או יום העיון הנערך במוסדות ובמכוני המחקר
וההנצחה של השואה אכן מותאמת ומשתלבת בתכנית ההכנה של
הקבוצה. אפשר להיעזר בעמותת הידידים פולין-ישראל (הכתובת
נמצאת בנספח ב להלן).
שימוש בעזרים ובשיטות לימוד מגוונות
מומלץ שתהליך ההכנה ייעשה בשיטות מגוונות, הכוללות, בין
השאר: הרצאות, סדנאות, ניתוח אירועים, דיונים ושיחות, משחקי
תפקידים ותרגילי היגדים; קריאת מאמרים נבחרים וניתוח
תעודות היסטוריות, פענוח תצלומים ושימוש במפות; צפייה
בסרטים תיעודיים ועלילתיים, סיורים במוזיאונים ומפגשים עם
ניצולי שואה.
מומלץ גם להפעיל את בני הנוער במשימות כגון הכנת תחקירים
ועבודות בנושאים רלוונטיים, איסוף חומר רקע באמצעות מאגרי
מידע והאינטרנט, קריאת ספרים וסיפורים נבחרים, ולאחר מכן
הצגת המשימות שהוכנו בדרך זו בפני כל חברי הקבוצה.
מומלץ לעודד את בני הנוער לבטא את רגשותיהם ואת
מחשבותיהם באמצעים יצירתיים ואמנותיים.
|
3.3.3
|
הכנת חוברת מסע קבוצתית
מומלץ להכין חוברת מסע שתכלול פרטי מידע עיקריים על ארץ
היעד ועל המקומות השונים שהקבוצה תבקר בהם. כמו כן תכיל
החוברת סיכומים קצרים של נושאי ההכנה ומפות ותרשימים של
ערים, מחנות ואתרים נוספים שיאפשרו לתלמיד להתמצא בעצמו
במקומות השונים במהלך הסיור. בחוברת יש לכלול גם קטעי
קריאה, שירים ופרקי התייחסות לצורך עריכת טקסי זיכרון. חומר
זה יסייע לבני הנוער לבחור לעצמם, בהנחיית המורה-המלווה, את
קטעי הקריאה לטקסים שהם יכינו ויבצעו באתרים שונים במהלך
הסיור.
בביקורים מסוג זה, ליד מצבות הזיכרון ואתרי ההנצחה במחנות
ההשמדה ובבתי העלמין, יש הנוהגים לומר "קדיש" ותפילת "אל
מלא רחמים", וכן לקרוא פרקים מתוך ספר תהלים. כן חוברה
תפילה מיוחדת לזכר קדושי השואה. מוצע אפוא להוסיף לחוברת
תפילות אלו.
הכנה להורי התלמידים המשתתפים במסע
על בית הספר להכין את ההורים לתפקידם כשותפים בתהליך
החינוכי המורכב שבניהם לוקחים בו חלק לקראת המסע. יש
לשתפם על ידי מסירת מידע מרבי על תכנית ההכנה ועל תכנית
המסע על היבטיו הלימודיים, החברתיים והרגשיים.
בשובם מן המסע בפולין התלמידים מביאים עמם רשמים וחוויות
מ"עולם אחר". חשוב להביא למודעות ההורים את חשיבות יצירת
הדיאלוג עם ילדיהם לאחר החוויות שעברו במסע.
|
|
4. המסע לפולין
תכנית המסע - תכנון וביצוע
תכנית המסע של בני נוער לפולין תיעשה על-פי העקרונות וההנחיות
האלה: |
4.1 |
תכנית המסע בפולין צריכה לבטא ולשקף את כל המטרות שנקבעו
למסע והוגדרו לעיל. |
א. |
אתרי הביקור, תוכני ההדרכה ומסלול המסע ייקבעו על-פי
תרומתם להשגת המטרות שהוזכרו לעיל. |
ב. |
חובה לכלול בתכנית המסע השתתפות בטקסים במחנות ההשמדה
ובאתרים המומלצים.
|
ג. |
תכנית המסע תכלול גם פעילות חינוכית-תרבותית לשעות הערב.
תכנית פעילות זו תקיף את כל ערבי הסיור בפולין, ותתבסס על
תוכני המסע ועל מטרותיו. הפעילות תכלול, בין השאר: |
ד. |
"שיחות קבוצה" שבהן יהיה עיסוק בעיבוד החוויות
הרגשיות, התחושות והמחשבות העולות במהלך המסע,
בעניינים הקשורים לחיי הקבוצה, וכן תהיה התייחסות
לנושאים לימודיים העולים במסגרת הסיור על פי הצורך |
1) |
"ערבי משלחת", כגון "ערב הצדעה לאנשי העדות", "מפגש עם
חסידי אומות העולם", "קבלת שבת", "ערב זמר ישראלי"
ועוד |
2) |
| יציאה למופע תרבותי, כגון הצגה, סרט, קונצרט וכו'. |
3) |
|
הביקור בפולין יימשך שמונה ימים לפחות. אין לצאת למסע לפולין
לפרק זמן קצר יותר. |
ה. |
מומלץ כי בתכנון מסלול המסע תוקדש תשומת לב לצורך לחלק
את העומס הנפשי הכרוך בביקור במחנות ההשמדה בדרך שתקל
על בני הנוער להתמודד עם הביקור במקומות אלו. מומלץ, למשל,
לא לתכנן סיורים במחנות השמדה יום אחרי יום. |
ו. |
מומלץ כי בתכנון תכנית המסע תילקח בחשבון העובדה שבחודשי
החורף, מסיבות של מזג אוויר ושל שעות אור, אפשר לקיים רק
תכנית מסע מצומצמת, הכוללת מסלול חלקי בלבד. |
ז. |
מומלץ כי בכל תכנית מסע יוקדש זמן למפגש עם בני נוער פולנים.
אפשר לשלב מפגש כזה במסגרת המסע במתכונות שונות; למשל: |
ח. |
בני הנוער הפולנים מארחים את הקבוצה הישראלית בבית
ספר או במרכז קהילתי שלהם. |
1) |
הקבוצה הישראלית מארחת את בני הנוער הפולנים בבית
המלון שבו היא לנה. |
2) |
בני הנוער הפולנים מצטרפים לקבוצה הישראלית ומסיירים
אתה בקטע מסוים. |
3) |
בני הנוער הפולנים פוגשים את הקבוצה בבית ספר או במרכז
קהילתי ועורכים סיור משותף.
|
4) |
אם מתוכנן מפגש עם בני נוער פולנים, יש להכין היטב את הקבוצה
למפגש במסגרת תהליך ההכנה לקראת הנסיעה. בין השאר חשוב
ללבן עם בני הנוער את מטרות המפגש, את הציפיות שיש להם
ולבני הנוער הפולנים מהמפגש ואת כללי הנימוס וההתנהגות
הנדרשים במפגש.
יש לציין כי שילוב מפגש כזה בתכנית המסע לפולין נעשה בדרך
כלל במגבלות של זמן, ולכן מומלץ לראות בו מפגש חברתי
המוקדש להיכרות ראשונית בין בני הנוער על בסיס אישי, ולא
מסגרת לדיון ולבירור השאלות הקשות הקשורות לנושא השואה
וליחסים בין שני העמים. |
|
מומלץ כי תכנית המסע תכלול גם השתתפות בתפילת ליל שבת
בבית הכנסת של הרמ"א בקרקוב או בבית הכנסת נוז"ק בוורשה,
ולמעוניינים גם בתפילת שבת בבוקר. |
ט. |
בערים אחדות בפולין יש כיום קבוצות נוער יהודיות הפועלות
במסגרת הקהילה היהודית. מספר הקבוצות האלו מצומצם ביותר,
אולם כדאי לבדוק את האפשרות לקיים עמן מפגש. אפשר לעשות
זאת באמצעות משרדי הקהילה היהודית בוורשה או באמצעות
שגרירות ישראל בפולין.
|
י. |
|
מסלולי סיור ומקומות מומלצים לביקור
אפשר לערוך את המסע בפולין במסלולים שונים ולבקר במקומות רבים.
במהלך השנים האחרונות הצטברו ידע וניסיון לגבי מקומות שהביקור
בהם מאפשר לעסוק בנושאים חשובים להשגת מטרות המסע לפולין
וכדאי לבקר בהם עם משלחות הנוער.
להלן רשימת המקומות המומלצים לביקור:
ערים ועיירות: ורשה, קרקוב, לובלין, לודז', טיקוצ'ין, גורה קלוריה,
קזימיש דולני, סנדומייז', ליזאנסק, לנצהוט, קילצ'ה, טרנוב,
צ'נסטוחובה, ויליצ'קה, ולודוור.
מחנות השמדה: טרבלינקה, מידאנק, אושוויץ-בירקנאו, פלאשוב,
סוביבור.
בכל סיור יש לכלול את אתר מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.
|
4.2 |
5. תכנית ביקור בצ'כיה
על בתי ספר הבוחרים לכלול את צ'כיה בתכנית המסע להוסיף יומיים לתכנית
כדלהלן:
יום אחד לביקור בפראג, להיכרות עם תולדות הקהילה היהודית
והיצירה התרבותית בה עד תחילת מלחמת העולם השנייה והכיבוש
הנאצי
|
|
יום אחד לביקור באתר גיטו טרזין ובו מוזיאונים, אתרים משוחזרים
ומבנים שמקורם מתקופת הגיטו.
|
|
מומלץ שהמסע יתחיל בצ'כיה.
אפשר לקבל סיוע בהכנת המורים והתלמידים במכון בית טרזין השוכן
בקיבוץ גבעת חיים איחוד, בתיאום ישיר.
מינהל החברה והנוער במשרדנו הכין חוברת הדרכה לביקור בצ'כיה. כמו כן,
הוכנה חוברת יחד עם בית טרזין המתמקדת ביצירות האמנים שהיו בטרזין.
במהלך שנה זו יצא גם מדריך למבקר בגיטו טרזין המיועד למדריכי
התלמידים המבקרים במקום.
בקרוב תוכן במינהל החברה והנוער הצעה למסלול מסע המשך גם בליטא.
6. התנהגות בני הנוער במהלך הביקור בפולין
חשוב להדגיש לבני הנוער כי במסגרת המסע לפולין הם מייצגים את
מדינת ישראל ואת הנוער הישראלי, דבר המחייב אותם להקפיד באופן
מיוחד על התנהגות נאותה כיחידים וכקבוצה.
|
6.1 |
להלן כמה כללים בסיסיים שיש לעמוד עליהם במסגרת ההכנה למסע
ובזמן השהייה בפולין: |
6.2 |
בבתי המלון: יש להימנע מהתנהגות קולנית ורעשנית, יש לשמור
על הציוד ועל הרכוש של בית המלון, יש להימנע מישיבה על
הרצפה ומחסימת מסדרונות ומעברים, ויש להימנע מהפיכת הלובי
של בית המלון לאולם התכנסות לשיחות קבוצתיות ולערבי הוויי.
יש לאסור באופן מוחלט על בני הנוער להיכנס לבר, לבלות
במועדון הלילה או בקזינו ולהשתמש במתקני ההימורים
הנמצאים בבתי המלון. |
א. |
ברחוב ובאתרים: יש לכבד את המדינה המארחת ואת אזרחיה
ולהתנהג בנימוס ובדרך ארץ כלפי האנשים ברחוב. יש להימנע
מהתנהגות הפגנתית, כגון תהלוכות ומצעדים ברחובות הערים
בליווי שירה ודגלים, הנתפסים בעיני הפולנים כשחצנות
וכהתגרות. |
ב. |
באתרים יהודיים: יש להביא לידיעת התלמידים במהלך ההכנה
נורמות התנהגות המקובלת על פי המורשת היהודית בבתי כנסת
ובבתי קברות.
|
ג. |
|
7. לאחר השיבה הביתה
לאחר השיבה הביתה יש לקיים פעולות שתאפשרנה עיבוד חינוכי של החוויות
הרגשיות והלימודיות. חשוב שהפעילות החינוכית הזו תיעשה בשלבים, לאורך
זמן, במישורים שונים, בשיטות מגוונות, על-ידי המורה-המלווה וגורמים
נוספים.
להלן כמה דוגמאות לפעילויות:
מפגשי קבוצה: מומלץ לקיים כמה מפגשים של הקבוצה החוזרת
מפולין, שיאפשרו לבני הנוער לבטא את תחושותיהם ואת מחשבותיהם
לאחר השיבה הביתה והמפגש עם ההורים ועם החברים. הניסיון מלמד
כי לעתים המפגש הזה הוא בעייתי ומחייב התערבות חינוכית. יש לראות
במפגשי הקבוצה האלו פעילות זמנית, המסתיימת לאחר פרק זמן קצר,
וזאת כדי לא לעודד אצל בני הנוער את הנטייה הקיימת לפעמים
"למשוך" את תהליך "החזרה מפולין" לתקופה ארוכה מדיי ולא סבירה.
|
א. |
שיח חברים: עם השיבה ארצה חשים המשתתפים במסע לפולין צורך
לספר על רשמיהם לבני משפחתם, לחבריהם ולקרוביהם. מומלץ כי
נוסף לכך יימצא אפיק הולם שיאפשר לשבים מהמסע לספר את
רשמיהם לבני הנוער בבית ספרם ולחבריהם בתנועות הנוער ובקהילה
באופן מונחה ומסודר. מניסיונם של בתי-הספר כדאי לקיים "ערב פולין"
שבו החוזרים מהמסע מציגים את רשמיהם מהמסע להורים ולחברים
מבית הספר. ערב כזה יכול לשמש גם פתיחה לקראת היציאה של שכבה
נוספת למסע.
|
ב. |
הכנת חוברת מסע: אחד האמצעים הטובים המאפשר לבני הנוער
למסור את רשמיהם לאחרים ולסכם לעצמם את המסע לפולין הוא
כתיבת "חוברת מסע". מומלץ מאוד להכין חוברת כזאת, שתיכתב על
ידי בני הנוער. בהכנת החוברת אפשר להיעזר בחומרים שהוכנו במהלך
המסע על ידי "צוותי התיעוד" שלה.
חוברת המסע מאפשרת, בצד תיאור המסלול והמקומות שהקבוצה
ביקרה בהם, לבטא גם את התחושות ואת המחשבות של בני הנוער
באמצעים יצירתיים ואמנותיים.
|
ג. |
שילוב חוויות בלימוד השוטף: חשוב לחבר את חוויות המסע לפולין
למסגרות הלימוד הרגילות במקצועות השונים. מומלץ כי המורים
במקצועות כגון היסטוריה, ספרות, תנ"ך, תושבע"פ ומחשבת ישראל
ינצלו את המידע ואת החוויות שצברו התלמידים בפולין ויקשרו אותם
אל נושאי הלימוד, ובכך יביאו להעמקת ההבנה בנושאים אלו וללמידה
משמעותית יותר.
|
ד. |
דיונים בשעת מחנך: המסע לפולין מעורר מחשבות ומעלה שאלות
קיומיות וערכיות. מומלץ כי מחנכי הכיתות יקיימו במסגרת שיעורי
החינוך שיחות ודיונים שיאפשרו להעלות ולברר את השאלות הקשות
שבני הנוער נחשפו אליהן במסגרת המסע.
|
ה. |
הכנת טקסים: הניסיון מלמד שבני הנוער החוזרים מפולין מעוניינים
להיות שותפים פעילים בהכנה ובעריכה של טקסי זיכרון לקרבנות
השואה בבית ספרם ובקהילתם. מומלץ לאפשר להם לקחת חלק
משמעותי בתכנון ובביצוע של טקסים אלו. התלמידים השבים מפולין
יכולים לתרום לפעילות בנושא בתנועות הנוער ובבתי-ספר יסודיים
ביישוב. רצוי לסייע לבני הנוער בהכנת סיפור החוויות שלהם בפולין,
וזה יכול להיות נדבך נוסף בעיבוד חוויות המסע.
|
ו. |
אימוץ קהילות: מומלץ לעודד את הפעולות הקשורות באימוץ בתי
הספר את הקהילות שנכחדו. אפשר ליצור קשר עם שרידיהן או עם
ארגוניהן בישראל, ללמוד עליהן, לכתוב עליהן עבודות, לחקור את עברן,
להשתתף בטקסי זיכרון לזכרן וכו'.
|
ז. |
אימוץ ניצולי שואה: מומלץ לאתר ניצולי שואה החיים בקהילה
ולשמור על קשר עמם. בין השאר אפשר לשתף אותם בפעילויות
ובאירועים שונים המתקיימים בבית הספר, לאו דווקא בנושא השואה
או ביום השואה.
|
ח. |
עבודות גמר: תלמידים רבים השבים מהמסע מחפשים דרך להמשיך
ולחקור בנושא. אחת הדרכים היא לעודדם לכתוב עבודת גמר כתחליף
לבחינת בגרות.
|
ט. |
8. נוהלי הבטיחות ליציאת משלחות לחו"ל
נוהלי הביטחון הנוגעים ליציאת משלחות נוער לחו"ל, ובכלל זה לפולין,
מובאות בחוזר "הוראות קבע" נט/1(ב), סעיף 5.3-1 (עדכון פורסם בחוזר
"הוראות קבע" נט/7(א), סעיף 5.3-13).
בשאלות נוספות אפשר לפנות אל מר יוסי לוי, מנהל האגף לנוער
וקהילה במינהל
החברה והנוער במשרדנו, טל' 02-5603795/7.
|
5. נספחים
נספח א חומרי עזר, הדרכה והעשרה המצויים במרכזי ההדרכה
החוברת "לאורך המסלול: סיור בני נוער בפולין" - מהסדרה
"את אחיי אנוכי מבקש"
החוברת מתמקדת במידע על ערים, על עיירות ועל אתרים יהודיים ועל
מחנות ריכוז והשמדה שלאורך מסלול הסיור.
|
א. |
אלבום תצלומים "אל עולם יהודי שנעלם - מסע לפולין"
זהו אלבום תצלומים המשקף בזעיר אנפין את דמותה רבת הפנים של
יהדות פולין שהושמדה ואיננה עוד. האלבום מביא את סיפורם של גדולי
התורה ואדמו"רי החסידות, מרכזי הציונות והתנועות החלוציות, ואת
היצירה של יהדות פולין בתחומי הספרות, השירה, העיתונות
והפובליציסטיקה, התיאטרון והמוזיקה, האמנות הפלסטית לגווניה,
הפעילות החברתית שהולידה את כל התנועות הפוליטיות והחברתיות
של העם היהודי בדורות האחרונים, וכן תצלומי אתרים, שכונות
ודמויות יהודיות ברחבי פולין.
|
ב. |
החוברות "הנחיות ארגוניות למחנכים ולמורים" ו"איגרת
לתלמיד" מהסדרה "את אחיי אנוכי מבקש"
שתי חוברות אלו כוללות עצות, הנחיות והוראות לקראת היציאה ל"מסע
בני הנוער לפולין ולצ'כיה".
|
ג. |
החוברת "גיטו טרזין, 1945-1941" - קובץ מאמרים והפעלות
למחנך ולמדריך
בחוברת זו קובצו מאמרים וקטעי יומנים, פרקי זיכרונות, דברי מחקר,
שירים ובעיקר ציורים.
גם בגיטו טרזין באה לידי ביטוי החיוניות היהודית. כאן אנו מוצאים,
נוסף למלחמת הקיום היום-יומית, סגנון אחר של מלחמה: מלחמתם של
אמנים יהודיים אשר ניסו באמצעות אמנותם למסור לעולם החופשי
תיאור נאמן של החיים בגיטו טרזין.
בחוברת שתי הפעלות: |
ד. |
| הציירים מטרזין |
1. |
| טרזין - "מקלט לילה". |
2. |
|
הפעלות אלו מציעות דרכים לדיון עם בני נוער בנושא זה באמצעות
חומרי הלמידה שבחוברת.
|
הערכה "רשימת שינדלר"
הסרט "רשימת שינדלר" מעורר רשמים קשים ושאלות רבות במהלך
הצפייה בו. החוברת שהוציא מינהל החברה והנוער בשיתוף פעולה עם
"יד ושם" באה לסייע למדריך ולמחנך לעבד עם התלמידים את הרשמים
שלהם מן הסרט ואת הנושאים שהוא עוסק בהם.
החוברת מציעה שאלות המכוונות לאוורור רגשות וכן עוסקת בנושאים
האלה: |
ה. |
| דמותו של אוסקר שינדלר ודרכי פעולתו |
1. |
| תופעת חסידי אומות העולם |
2. |
| המאבק להישרדות |
3. |
ניתוח האמצעים הקולנועיים-האמנותיים.
|
4. |
הערכה "הולוקפטומה - שואת יהודי שאלוניקי"
בערכה חוברת הפעלות העוסקת בתולדותיה ובגורלה של קהילת
שאלוניקי. החוברת מלווה בקלטת של קטעי עדויות. הערכה הופקה
בשיתוף עם מכון "משואה".
|
ו. |
|
החוברת "ביום ההוא יצאה השארית" - 50 שנה לסיום מלחמת
העולם השנייה ולניצחון על גרמניה הנאצית
חוברת זו נכתבה בשיתוף עם מכון "משואה", והיא מיועדת להפגיש את
המשתתפים עם פרק בחיי העם היהודי המתאר את סיפורה של שארית
הפלטה מרגע השחרור בדרכה חזרה לחיים.
החוברת מתארת את ההתייחסות המורכבת של הניצולים לשחרור, את
תחילת התארגנותם בכוחות עצמם ואת הישגיהם. כמו כן היא מציגה
את האפשרויות שעמדו לפני הניצולים, את לבטיהם ואת החלטת רבים
מהם לנסות להגיע לארץ. המפגש הראשון בין הניצולים לחיילי הבריגדה
מתואר מזווית ראייה של חיילי הבריגדה על פי קטעים מהספר "פצעי
בגרות" מאת חנוך ברטוב.
נושאים מרכזיים |
ז. |
מגוון סיפורי ניצולים המתארים את רגע השחרור ואת ההתייחסות
המורכבת אליו |
- |
| ניסיונות שונים של התארגנות הניצולים בכוחות עצמם |
- |
האפשרויות השונות שעמדו לפני הניצולים וההחלטה של רבים
מהם לנסות להגיע לארץ
|
- |
| המפגש הראשון של ניצולי השואה עם חיילי הבריגדה. |
- |
|
לצד החוברת הופקה קלטת וידיאו הכוללת פרקי עדות.
|
הערכה "מכוות האור"
זוהי ערכה שהופקה על ידי "יד ושם", בשיתוף עם מינהל החברה
והנוער, ומטרתה להמחיש לפני בני הנוער את המפגש בין ניצולי השואה
לבין היהודים בארץ ישראל אחרי מלחמת העולם השנייה.
|
ח. |
החוברת "כי באדם אאמין - מצילי יהודים בתקופת השואה"
בחוברת זו מובאים כמה מסיפורי ההצלה המופלאים שהיו מעורבים
בהם חסידי אומות העולם שחירפו את נפשם ואת נפשות יקיריהם כדי
להציל יהודים בתקופת השואה. החוברת יצאה לאור בשיתוף עם מכון
"משואה".
|
ט. |
ערכת ההפעלה "רישומו של אדם - דיאלוג עם זיכרון השואה"
בערכה פעילות סביב צוואות הזיכרון שהותירו יהודים בתקופת השואה
לדורות הבאים במילים, בציור ובצילום ועל אנדרטאות להנצחת
הנספים בשואה. הערכה יצאה בשיתוף עם מכון "משואה".
|
י. |
החוברת "ליל הבדולח"
בחוברת הפעלה על אירועי ליל הבדולח כפי שהם באים לידי ביטוי אצל
יהודי גרמניה, אצל נציגי השלטון הנאצי ואצל הגרמנים שעמדו מנגד.
החוברת יצאה בשיתוף עם מכון "משואה".
|
יא. |
ערכת ההפעלה "לכל איש יש שם"
זהי ערכת הפעלה סביב דפי-עד שמולאו על ידי קרובי נספים בשואה כדי
להנציחם והמופקדים בהיכל השמות ב"יד ושם". הערכה הוכנה בשיתוף
עם "יד ושם".
|
יב. |
|
