חינוך חברתי ובלתי פורמאלי	7.

קייטנות ומחנות קיץ	7.11

קייטנות ומחנות	7.11‎-1

1 ביוני 1998		תאריך תחולה
עדכון		מטרת הפרסום

בטיחות בקייטנות ובמחנות 3. תחולה והנחיות כלליות 3.1   הנחיות הבטיחות חלות על כל סוגי הקייטנות. חובת הביצוע של ההנחיות חלה על מי שמתמנה למנהל או למרכז הקייטנה או המחנה ועל הבעלות במגזר הפרטי.   אמצעי בטיחות 3.2   בכל מפעל קיץ יהיה ציוד לעזרה ראשונה לפי התקן (ראה נספח 12). א.   מטפי הכיבוי יהיו בעלי תג בדיקה, ויסומנו, כדי למנוע את החלפתם במטפים ממלכדים. ב.   חבלים, יתדות, עצים שנכרתו ואמצעי תיחום אחרים יסומנו באמצעות פסים זוהרים או פסים בהירים, כדי שייראו בחושך. ג.   בכל מפעל קיץ שהתלמידים שוהים בו בלילה יהיו אמצעי תאורה (פנסים) לשימוש בעת הצורך. ד.   הוראות והנחיות בטיחות בקייטנות 3.3   הפעלת קייטנה מותנית בקבלת אישור בטיחותי על תקינות המבנה והמתקנים ובהכשרת המדריכים בהוראות ובהנחיות של הבטיחות. א.   הקייטנה תפעל בהתאם להוראות ולהנחיות הבטיחות שפורסמו בחוזרי המנהל הכללי. ב.   יש לקבל מכל חניך הצהרה על מצב בריאותו, חתומה על ידי הוריו (וגם ממדריכים צעירים עד גיל 18). ג.   כל יציאה מאורגנת מתחומי הקייטנה תתבצע בהתאם להוראות הבטיחות בטיולים. ד.   כל יציאה מאורגנת מתחומי הקייטנה לפעילויות מים תתבצע בהתאם להוראות הבטיחות בנושא. ה.   רחצה בברכה ובים תתבצע בהתאם להוראות האלה: ו.   חניכים מכיתה ה' ומעלה מורשים לרחוץ ולשחות בברכה ובים. מספר המלווים יהיה בהתאם למצוין בחוזר המנכ"ל בנושא. 1)   חניכים מכיתות א' ד' מורשים לרחוץ בברכה בלבד, ואך ורק בשטח המסומן "מים רדודים". אין להתיר לחניכים לשחות. על כל 10 חניכים יהיה מלווה מבוגר אחד. 2)   חניכים בגיל הגן יהיו רשאים לרחוץ רק בברכה, ובברכה המיועדת לפעוטות בלבד. 3)   בכל קייטנה יימצא מגיש עזרה ראשונה. בקייטנה המונה 100 חניכים יימצא חובש (חובש אחד על כל 100 חניכים). בקייטנה המונה 400 חניכים יימצא רופא נוסף ל- 4 חובשים ורכב לפינוי נפגעים המסוגל לשאת אלונקה עם הנפצע במצב של שכיבה. בקייטנה שנמצאים בה מעל 10 חובשים מותר ש 1/3 מהם יהיו מגישי עזרה ראשונה. ז.   שמירה עלי ידי חניכים 3.4   חניכים רשאים לקחת חלק במערך השמירה של המחנה בהתאם להוראות ולכללים המחייבים עד השעה 24 בלבד. לאחר מכן על החניך לנוח 7 שעות לפחות.   הנחיה זו אינה חלה על מתנדבי המשמר האזרחי המגיעים למחנה לצורך שמירה. אלה יכולים לשמור עד הבוקר.   שינה ומנוחה 3.5   חניכים הנמצאים בפעילות במחנות התנועה חייבים במינימום שעות שינה ומנוחה, כמפורט להלן:   עד גיל 14: תשע שעות שינה ומנוחה   בגיל 14 16- : שמונה שעות שינה ומנוחה   בגיל +16: שבע שעות שינה ומנוחה.   הוראות והנחיות בטיחות במחנה קיץ 3.6   מחנה קיץ של תנועות הנוער יאושר להפעלה רק לאחר ביקורת של מדריכי בטיחות מוסמכים. א.   על כל מפקד מחנה קיץ לעבור השתלמות בטיחות לפני הפעלת המחנה. ב.   שטח מחנה הקיץ ג.   יש להתקין שילוט מכוון אל המחנה. 1)   יש לנקות את שטח המחנה מצמחייה קוצנית, עבותה, יבשה או רעילה. 2)   אין להקים מחנה במבצרים עתיקים, במבנים נטושים וליד ערמות אשפה וכדומה. 3)   יתדות, חוטי מתיחה ומכשולים אחרים יסומנו בצורה בולטת, באופן שייראו (גם בחשכה). 4)   יש להתקין עמדות לכיבוי אש, לקבוע צוות כיבוי מבין מדריכי המחנה ולתרגל את אוכלוסיית המחנה בתרגילי כיבוי ופינוי. 5)   לקט כללי בטיחות לחניכים, שיסופק על ידי האגף לביטחון המשרד, ייתלה על לוח המודעות. 6)   מפקד המחנה והמדריכים יהיו בקיאים בהנחיות ובהוראות הבטיחות שפורסמו בחוזר המיוחד ו', התשנ"ז, "טיולים במערכת החינוך", ובכל העדכונים שפורסמו עד לזמן הפעלת המחנה. 7)   כל מתקני המחנה ייבנו מחומרים חזקים ועמידים (סנדות וחבלים) ובהתאם להוראות הבטיחות, ויימצאו בשטח פתוח. 8)   מערכת החשמל תותקן אך ורק על ידי חשמלאי מוסמך (יש להצטייד באישור חשמלאי מוסמך על תקינות המערכת). למערכת יהיה ממסר פחת ברגישות של 30 מילי אמפר. 9)   מכלי גז יאוכסנו במצב של עמידה במקום מוצל. לא יהיו מכלי גז שקועים בתוך הקרקע. צינורות הגז יהיו תקינים וקצרים ככל האפשר. 10)   חומרי ניקוי והדברה ועמדת הדלקים והשמנים יוחזקו במקום נפרד ומשולט בשלט אזהרה בנפרד ממקום אכסון המזון. סמוך לעמדת השמנים והדלקים יהיו אמצעי כיבוי אש מתאימים. 11)   יש להשתמש אך ורק בכלי עבודה תקינים. 12)   הדלקת אש (מדורות, סיסמאות, אבוקות, משואות) תיעשה אך ורק על ידי מדריכים ובהתאם להוראות הבטיחות שפורסמו בחוזרי המנכ"ל. כמו כן, יש להוסיף חומר דליק (למעט עצי בעירה) בזמן בעירת האש, וההדלקה תיעשה אך ורק אם קיימת במקום שמיכת כיבוי אש. 13)   כל יציאה מאורגנת מתחומי המחנה תתבצע בהתאם להוראות הבטיחות בטיולים. 14)   ביציאה מאורגנת מתחומי המחנה לגיחות מחנאיות של עד יומיים (עד שני לילות) יש לבסס את מצרכי המזון על מנות קשות בלבד. המעוניינים לשלב בישול מזון בגיחה המחנאית חייבים לקבל אישור ממפקחי לשכת הבריאות המחוזית. גיחות שהן מעבר ליומיים (מעבר לשני לילות) דינן כדין כל מחנה/קייטנה המצריך רישוי עסקים כחוק. 15)   כל פעילויות המים תתבצענה בהתאם להוראות הבטיחות. 16)   יש לקבל מכל ילד הצהרה על מצב בריאותו, חתומה על ידי הוריו. 17)   כל ההוראות וההנחיות לעיל הן תוספת להוראות הבטיחות שתינתנה בימי העיון לאחראים לביטחון ולבטיחות. ד.   הנחיות בריאות 3.7   בכל מחנה יימצא מגיש עזרה ראשונה. במחנה המונה 100 חניכים יימצא חובש (חובש אחד על כל 100 חניכים). במחנה המונה 400 חניכים יימצא רופא נוסף ל- 4 חובשים ורכב לפינוי נפגעים המסוגל לשאת אלונקה עם נפגע במצב של שכיבה. 1.   כאמור לעיל, כל מלווה רפואי (מגיש עזרה ראשונה וחובש) יצויד בתרמיל עזרה ראשונה. מאחר שיש שוני בהכשרה ובמיומנות של מגיש העזרה הראשונה ושל החובש, יפורטו להלן התכולות של תרמילי העזרה הראשונה של שניהם: 2.   תכולת התרמיל של חובש (א)   1   תרמיל גב 10 משולשים 10 אגדים, 8 ס"מ 20 גזות סטריליות 3 חוסם עורקים 1 תחבושת מתילן 2 פדים גדולים 10 סיכות ביטחון 2 תחבושות אלסטיות 10 3 תחבושות אישיות 1 תחבושות בטן 50 אקמול רגיל בכדורים 20 אגד מידבק 50 כלורהקסידין נוזלי 2 גלילים פלסטר, 2 אינטש 1 מספריים מאלומיניום לתחבושות 1 מסכת כיס להנשמה (אמבו) 2 חוסם ורידים 2 צווארון פילדלפיה 1‎+1 צינור לשחרור דרכי אוויר מס' 3‎-2 20 פדי יוד 20 פדי אלכוהול 1 פנס עם סוללות רזרביות ונורה רזרבית 1 ליטר מימיית מים לחירום 2 ליטר שקית עירוי הרטמן עם ציוד לעירוי 4 יח' מחטי עירוי   נוסף לתרמיל יצויד כל חובש באלונקה מתקפלת.   תכולת התרמיל של מגיש עזרה ראשונה (ב)   1   תרמיל גב 10 אגד, 8 ס"מ 1 איספלנית נייר 2 יח' חוסם עורקים 1 מספריים לעזרה ראשונה 10 משולש בד 1 סד פלסטי ליד 10 סיכות ביטחון 20 פד גזה "3*"3 , סטרילי 10 פד יוד 10 פד לחיטוי העור 8 תחבושות אישיות 2 תחבושות בטן 2 תחבושות לכוויות 1‎+1 צינור לשחרור דרכי אוויר מס' 3‎-2     הערה: על כל בקבוק ועל כל קופסה יצוינו בבירור תוכנם והוראות השימוש בהם.   הנחיות לבניית מתקנים במחנות קיץ 3.8   כללי 1.   נוהלי הבטיחות האלה נועדו למתקן מחנאות שגובהו בין 1/2 2 ל- 6 מטרים. א.   המתקן ייבנה מעץ, והחיבורים ייעשו באמצעות חבלים. ב.   הגדרות 2.   סנדות: מוטות עץ באורך של 1 - 7 מ' ובעובי של 5 - 12 ס"מ לפחות. א.   חבל: חבל שזור, לא מחומר פלסטי, בקוטר של 4 מ"מ לפחות. ב.   מסמרים: מסמרי ברזל או פלדה מפותלים. ג.   סולם: סולם הצמוד למתקן והבנוי משלבים. ד.   ציוד: ציוד הכולל פטישים, צבת וכו'. ה.   הוראות הבטיחות שלהלן מפורטות על פי שלבי ההקמה האלה: 3.   שלב מקדים - ההכנות א.   שלב ההקמה ב.   שלב השימוש במתקן ג.   שלב פירוק המתקן. ד.   להלן נוהלי הבטיחות על פי השלבים שהוזכרו לעיל: 4.   שלב מקדים - ההכנות א.   לפני תחילת ההקמה של המתקן יש להגדיר את סוגו, את הגובה הנדרש ואת מיקומו המדויק וכן להכין סרטוט של המתקן. 1)   לצורך הקמת המתקן ימונה מדריך בעל ניסיון של 3 שנים לפחות בהקמת מתקן. המדריך יהיה בעל ידע, ניסיון והכשרה מתאימים. 2)   המתקן ייבנה בפיקוחו ובהנהלתו הישירה של המדריך בכל שלבי ההקמה. תכנית הבנייה תאושר על ידי מפקד המחנה או על ידי הממונה על הבטיחות מטעמו. 3)   השטח שיאותר לא יהיה מתחת לקווי חשמל או טלפון וכו'. 4)   עם איתור השטח הוא יגודר בגידור תוחם, והכניסה תותר רק למי שעוסק בהקמת המתקן. 5)   יש להכין את כל הנדרש מראש, ובכלל זה סנדות, מסמרים, חבלים וכו'. 6)   יש לתדרך את הקבוצה שתשתתף בהקמת המתקן. התדריך יכלול גם הוראות בטיחות. 7)   יש להכין אמצעי כיבוי בכל שלב, מהקמת המתקן ועד פירוקו (יש להכין מטפים בכמות מספקת). 8)   יש להכין ערכת עזרה ראשונה בקרבת מקום. 9)   שלב ההקמה ב.   יש לנקות את שטח המתקן מאבנים ומסלעים. השטח יהיה ישר, ללא שיפועים, וירופד בחול, או שהאדמה שלו תהיה תחוחה. 1)   הסנדות שישתמשו בהן בהקמת המתקן תיבדקנה, תותאמנה לייעודן ותהיינה חזקות וללא ריקבון, תולעים או סדקים. 2)   יש להשתמש בחבלים בעובי של 12‎-4 מ"מ. החבלים יהיו חדשים. 3)   בסיס המתקן יהיה מרובע, ומידותיו 2*2 מ' לפחות ו 4*4 מ' לכל היותר (לא כולל חצובות ומשולשים). 4)   הקשרים של החבלים לצורך חיבור הסנדות יהיו קשרי מלחים. הכפיתות לצורך חיבור הסנדות יהיו מרובעות או מצולבות, בהתאם לצורך. עובי חבל הכפיתה יהיה 4 - 6 ס"מ. 5)   המתקן יכיל אזורי נפילה של 2.5 מ' בכל אזור, למניעת פגיעה. 6)   אם יותקן חשמל במתקן, הוא יהיה של 24 וולט בלבד. 7)   ניתן להשתמש בחומרי בנייה נוספים, כמו מתכת, קירות, ברזל וכו', אבל אורכם לא יעלה על מטר אחד, והשימוש בהם יהיה בבסיס התחתון של המתקן. 8)   לגובה של מעל ל 4 מ' לא יעלו יותר מ 6 אנשים (450 ק"ג). 9)   היתדות לחיזוק המתקן תהיינה במרחק של מטר אחד זו מזו. המתקנים יעוגנו לעצים יציבים או למעגנים בשיטה של 123 או 111, בהתאם לצורך. 10)   אם מרכיבים את המתקן על בסיס בטון קיים, יש לחברו לווים או ליתדות שיוכנו מראש בשטח. 11)   חיבורים 12)   אם משתמשים במסמרים, עליהם להיות מפותלים. *   המסמר יהיה באורך שלא יבלוט מהרכיבים. *   הציוד שמשתמשים בו להקמת המתקן, כמו פטישים, צבת וכו', יהיה תקין, ויש להשתמש בו בצורה המתאימה לו. 13)   שלב השימוש במתקן ג.   המשתמש הראשון במתקן יהיה המדריך, והוא יבדוק את חוזק המתקן ואת מידת יציבותו. 1)   העלייה למתקן של חניכים/נוער תיעשה בהשגחה ובאישור של מדריך. 2)   יש לציין בשילוט ברור את גיל החניכים/הנוער שיהיו רשאים להשתמש במתקן. 3)   העלייה למתקן תבוקר על ידי מדריך בחלק התחתון ועל ידי מדריך מקבל בחלק העליון. 4)   העלייה תבוצע בסולמות בעלי שלבים. אם העלייה היא בשיטה אחרת, יש להתקין מאחזי יד בגובה של 90 ס"מ. 5)   שלב הפירוק ד.   בעת פירוק המתקן יש לנקוט את כל כללי הזהירות שננקטו בעת ההקמה:   יש למנות מדריך אחראי לכל נושא הפירוק. 1)   יש לגדר את השטח ולאשר כניסה לשטח המתקן לעוסקים בפירוק בלבד. 2)   לצורך הפירוק יש להשתמש בציוד תקין ומתאים לשימוש. 3)   לפני תחילת הפירוק יתדרך המדריך האחראי את המפרקים באשר לכל שלבי הפירוק. 4)   הפירוק יהיה בשלבים, מהחלק העליון כלפי מטה. יש להימנע מגרימת מפולת בכל שלבי הפירוק. 5)   שימוש במבערי גז חד קני ודו קני (כלב גז) 3.9   להלן הנחיות בטיחות לשימוש במבערי גז חד קני/דו קני המחוברים אל מכל גז פחממני מעובה לצורך חימום ובישול מזון, שתייה וכדו'; זאת כדי למנוע סיכונים הנובעים משימוש לא תקין במתקנים אלו ובגז פחממני מעובה:   יש לוודא כי מבער הגז החד קני/הדו קני מאושר כחוק על ידי מכון התקנים הישראלי. 1.   יש לקרוא את הוראות השימוש והבטיחות המצורפות למכשיר על ידי היצרן לפני השימוש ולפעול על פיהן. 2.   מבערי הגז החד קני/הדו קני מיועדים לשימוש עם מכלי גז ביתיים ותעשייתים בקיבולת של 30 ליטר לפחות, בחיבור ישיר. 3.   מבערי הגז החד קני/הדו קני פועלים על גז פחממני מעובה (גפ"מ) שהוא חומר דליק, ויש להקפיד על כללי הבטיחות המתחייבים מכך. 4.   הובלת מכלי הגז תתבצע אך ורק כשהם במצב אנכי (במעומד) ויציב, ללא חשש של נפילה בשעת טלטול הרכב או סיבובו. 5.   לצורך הפעלת מכלי הגז יש להציתם אך ורק במעומד.המכלים והמערכת יותקנו רק במקומות פתוחים ומאווררים, שלא תהיה בהם אפשרות של הצטברות גז במקרה של דליפה ובמרחק של 5 מ' לפחות ממקומות שבהם המפלס נמוך מהמקום שבו מותקנת המערכת כולה. 6.   אין להשתמש במבער הגז החד קני/הדו קני במקום סגור. 7.   לפני יציאה לשטח ייקבע אדם מבוגר, רצוי בעל ידע טכני, שיהיה אחראי על מערכת הגז וידאג שילדים ואחרים לא יעסקו במערכת זו. אלה תפקידיו: 8.   עליו לוודא בסיום הפעלת מערכת הגז, כי הברזים של מכלי הגז ומערכת הגז סגורים. א.   עליו לוודא את אופן ההעמסה והפריקה של הציוד על רכב ההסעה וממנו, ובכלל זה העמדתו במצב אנכי ובאופן יציב כדי שלא תהיה אפשרות שהוא ייפול כאמור ב 5 לעיל. ב.   עליו לוודא כי המכלים המובלים סגורים ולא קיימת אפשרות שהם ייפתחו על ידי פגיעה מכנית או דומה. ג.   לפני היציאה לשטח חובה שמבערי הגז ייבדקו על ידי טכנאי גז מוסמך ויינתן אישור בכתב על ידו על תקינות המכשיר והחיבורים. 9.   האדם המבוגר שייקבע כאחראי על מערכות הגז יקבל הדרכה על ידי טכנאי גז מוסמך בצורה מסודרת. ההדרכה תכלול הסברים על - 10.   רכיבי המערכת; א)   אופן חיבור המערכת למכל; ב)   אופן בדיקת האטימות של המערכת לפני הפעלתה; ג)   תרגול החיבור, הבדיקה וההפעלה של המערכת. ד)   לפני הפעלת המבער החד קני/הדו קני יש להדק היטב את המחבר שבין מכל הגז למכשיר, להקפיד על תקינות האטם ולוודא שאין דליפת גז. אין להשתמש באש לבדיקת דליפה. הבדיקה תתבצע אך ורק באמצעות מי סבון מקציפים. 11.   לפני הפעלת המבער החד קני/הדו קני יש לבדוק את תקינות הצינור הגמיש המחבר בין המכשיר לבין המכל. 12.   מומלץ להתקין שסתום זרימת יתר בין מכל הגז למכשיר, באופן זה: שסתום זרימת היתר יחובר אל ברז מכל הגז, והצינור הגמיש יחובר אל שסתום זרימת היתר. טכנאי גז מוסמך יאשר בכתב כי שסתום זרימת היתר הותקן על פי הנדרש. 13.   החיבורים בין המכשיר או המכל (ואם יותקן שסתום זרימת יתר גם בין השסתום) לבין הצינור הגמיש יהיו באמצעות מחבר מתוברג וחומר אטימה. כל אבזרי חיבור אלו, המצויים בצינורות הגמישים, יהיו מחוברים לצינור הגמיש בעזרת טבעת הצמדה (בנדים) או בהברגה או בלחץ, כדי שלא ישתחררו מאליהם בשימוש רגיל. 14.   הוראות הפעלה ושימוש   יש להציב את המבער החד קני/הדו קני בתנוחה רצויה באמצעות רגליות המכשיר. 1.   יש להקפיד שהכלי שמחממים בו יוצב בצורה יציבה ולא יתנדנד (קיימת סכנת היפוך הכלי ושפך חם וכתוצאה מכך כוויות). רצוי להציב את הכלי שמחממים על אמבט מתכת. 2.   יש לוודא כי ברזי המכשיר (אחד במבער חד קני ו- 2 במבער דו קני) סגורים היטב. 3.   יש לפתוח את ברז מכל הגז. 4.   להדלקה יש לפתוח את ברז המכשיר ובו זמנית להגיש גפרור דולק לפתח הגביע, בקצה המכשיר, ויש להקפיד לעמוד מאחורי המכשיר (במבער דו קני יש להדליק כל קנה בנפרד, בהתאם להוראות לעיל). 5.   הלהבה שתידלק צריכה להיות חזקה, רועשת וכחלחלה. אם לא נדלקת להבה כזו, יש לוודא כי ברז המכל פתוח, ואם הוא פתוח ובכל זאת אין להבה כאמור לעיל, יש לכבות את המכשיר ולהחזירו לתיקון אצל היצרן. 6.   את עוצמת האש ניתן לווסת במידת מה באמצעות ברזי המכשיר בלבד. 7.   כיבוי המכשיר 8.   כאשר אין מפרקים את המבער מהמכל עקב הצורך בשימוש חוזר יש לסגור את הברז/ים של המבער ואחר כך את ברז הגז של המכל. א.   אם יש צורך בפירוק המערכת מהמכל עקב העמסתה או העברתה, יש לסגור ראשית את ברז הגז של המכל ולחכות עד שהלהבה תדעך כליל ורק אז יש לסגור היטב את ברזי המכשיר. ב.   בשאלות הבהרה בנושא מבערים והפעלה יש לפנות אל היצרן. 9.   האחריות לביצוע הנוהל הנדרש והמפורט תהיה בידי מנהל המחנה או מנהל הקייטנה או מנהל בית הספר או האחראי על הטיול. 10.   ביקורים, דוחות ובקשות לביקורת בטיחות 3.10   בקשות לביקורת יש להגיש לאחראים על הבטיחות במחוזות משרד החינוך התרבות והספורט או לקב"ט הרשות המקומית, כמפורט בנספח 7 ("טופס מערך ביקורת לקייטנה"). א.   מפקח רשאי לבקר בכל פעילות של קייטנה העומדת לפיקוח, והוא חייב לבדוק אם הפעילות החינוכית היא בהתאם לתכנית הקייטנה שאושרה בידי נותן האישור. ב.   מצא מפקח כי הפעילות החינוכית בקייטנה איננה לפי התכנית שאושרה, הוא רשאי לתת הוראות כדי להתאים את הפעילות לתכנית האמורה או להפסיק את הפעילות. ג.   דיווח על תאונה 3.11   אירעה תאונה שבה נפגע ילד, בין בתחומי הקייטנה ובין מחוץ לתחומיה, בין בשעת פעילות ובין בשעת הנסיעה מתחנת האיסוף לקייטנה או מן הקייטנה לתחנת הפיזור, חייב מנהל הקייטנה לדווח עליה בטופס דו"ח על תאונה הנהוג במשרדנו ולצרף תיאור של התאונה ועדויות של מדריכים וחניכים שהיו עדי ראייה לתאונה. הטופס ייחתם בידי מנהל הקייטנה ויישלח לפי התפוצה הרשומה על גביו. א.   במקרה של פציעה קשה או מוות יש להודיע על כך לאחראי על הבטיחות בלשכה המחוזית. ב.   ביטוח תלמידים 3.12   על בעלי הקייטנה לדאוג לביטוח צד שלישי; דהיינו: כל פגיעה או נזק העלולים להיגרם לצד שלישי על ידי החניכים או לחניכים על ידי צד שלישי צריכים להיות מכוסים.

קדימה אחורה הוראות קבע חוזר מנכ"ל נח/10(ב), ז' בסיוון התשנ"ח, 1 ביוני 1998