Page 6 - רגב סקירה

רג”ב (ראש גדול בהוראה)
התכנית להכשרת סטודנטים מצוינים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך ד”ר רמה קלויר, המרכזת הארצית של התכנית
היסטוריה, מטרות ומגמות של התפתחות
תכנית המצוינים להכשרת מורים במכללות האקדמיות לחינוך החלה לפעול בשנת תשנ”ט (1998) כפרויקט ניסויי. בשנת תשס”ג (2002) הוכרה כתכנית של קבע, ומאז היא הולכת ומתפתחת. הרעיון של הקמת התכנית נבע קודם כול משאיפותיהם של ראשי האגף להכשרת עובדי הוראה להשביח את כוח האדם הפונה להוראה בכלל ולמכללות בפרט ולהעלות את יוקרת המקצוע (גרינפלד וקלויר, 20091).לפיכך מטרתה הכללית של התכנית היא לגייס סטודנטים להוראה בעלי יכולות גבוהות ולהכשירם באמצעות תכנית מיוחדת ואיכותית להיות מורים מובילים, מחנכים מצוינים ומנהיגים חינוכיים. מכאן נגזרים יעדיה ודרכי פעולתה (שם, 2009, קלויר, 20102). כמו כן כוונתם של יוזמי התכנית ומקימיה הייתה מלכתחילה שתכנית המצוינים תהווה בתוך כל מכללה מעין זרז לשינויים ותמורות בתהליכי ההכשרה. אלה עשויים להתממש בשל אופייה המיוחד (כגון המבנה התלת שנתי המואץ והצורך לתת מענה דיפרנציאלי לסטודנטים בעלי יכולות גבוהות יחסית), כמו גם מהחופש היחסי שניתן למכללות להתנסות בדרכי הכשרה מיוחדות עם קבוצת סטודנטים איכותית וייחודית. דוגמאות למימושן של מטרות אלה-המכללה האקדמית בית ברל (חאג’ יחיא ופאול, 20093) והמכללה האקדמית אחוה (מלאת, 20094). בנוסף, התקווה הייתה שכניסתם של סטודנטים איכותיים למערכת ההכשרה תשביח את רמת ההוראה והלמידה במסלולי ההתמחות השונים. ולבסוף, התקווה הייתה שהצבת רף גבוה, הכשרה לקראת מצוינות בהוראה בהתאמה להמלצות של חוקרים בעולם, תהווה אמצעי להעלאת הציפיות של המכללות השונות הן מבוגרי תכנית המצוינים והן מבוגרים אחרים. כפי שאומרים ד”ר בעז צבר וד”ר ברוריה שישון מהמכללה האקדמית לחינוך ע”ש דוד ילין: “...ברוח שהוצגה לעיל, שואף פרויקט המצוינים של המכללה לשלב עיון תיאורטי מעמיק וביקורתי בעיסוק פדגוגי המבוסס על התנסות ממשית. אנו סבורים כי פרויקט המצוינים יכול וצריך לשמש כמודל וכראש חץ בכינונה של הוראת מורים מתוקנת
בעתיד” (צבר ושישון, 2009, עמ’ 195).
6
בשנת תשע”ה, הצטרף לתכנית מחזור הסטודנטים הגדול מאי פעם, ובסך הכול משתתפים בתכנית למעלה מ-1200 סטודנטים הלומדים בתכניות המתקיימות ב-22 מכללות שונות בארץ(לעומת 73 סטודנטים בשש מכללות בתחילת הדרך6). מרקם מורכב זה של תכניות, ובתוכן סטודנטים, מורי מורים ומכללות מאזורים שונים, בעלות זהויות שונות ומגוון דמוגרפי רחב, הוא ייחודי לתכנית המצוינים, ונראה שאין שני לו באף תכנית חינוכית רשמית המתקיימת במדינת ישראל. הדבר מחייב מצד אחד הגדרת גרעין מדיניות ברור: משותף, מאחד ומחייב, ומצד שני הוא מחייב גם התייחסות רגישה למאפיינים הייחודיים של כל מכללה וכל תכנית, וכתוצאה מכך גם מתן חופש פעולה וביטוי לכל אחת מהן. בנוסף הדבר מאפשר ליצור מסגרות על-מכללתיות ללמידה
משותפת ושיתוף פעולה בפיתוח התכנית במכללות.
1 גרינפלד, נ’,וקלויר, ר’ (2009). התכנית להכשרת סטודנטים מצוינים במכללות האקדמיות לחינוך. ביטאון מכון מופ”ת, 7-4 ,36. 2 קלויר, ר’ (2010). סטודנטים מצוינים – הכשרה ייחודית – מורים מצוינים. מעוף ומעשה, 194-166 ,13. 3 חאג’ יחיא, ק’, ופאול, א’ (2009). ריבוי תרבויות כמשאב אקדמי וחברתי בתכנית המצוינים של המכללה האקדמית בית ברל.ביטאון מכון מופ»ת, 36,
12-11. 4 מלאת, ש’ (2009). תכנית המצוינים במכללה האקדמית אחוה: מנוף לשינויים. בתוך: ר’ קלויר,נ’כהן.,ר’ עבאדי ונ’ גרינפלד(עורכים). הלכה, מעשה וחזון:
הכשרת סטודנטים מצוינים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך. (ע”ע 365-379). הוצאת תמה, תל אביב: מכון מופ”ת. 5 צבר, ב’, ושישון, ב’ (2009). הרציונל לעבודתה של קבוצת המצוינים במכללה לחינוך ע”ש דוד ילין. ביטאון מכון מופ”ת, 19-18 ,36. 6 להרחבה, ראו וכן: גרפים מספר 1 ו-2 בעמודים: 29-30 בפרק של קלויר, ר’, כהן, נ’, ועבאדי, ר’ (2009): התפתחות התכנית לאורך השנים: בתוך: ר’ קלויר,
נ’ כהן, ר’ עבאדי ונ’ גרינפלד(עורכים). הלכה, מעשה וחזון: הכשרת סטודנטים מצוינים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך. (ע”ע 28-53). הוצאת תמה, תל אביב: מכון מופ”ת.
סקירה 2015
ראש גדול בהוראה
רג”ב