| |
השלב בשיעור |
הנחיות לתלמיד |
הנחיות למורה |
 |
פתיחה |
חלק 1: מפלס הכנרת בשנת 2005 – 2010 – פתיחה
שקופית 6
דיון במליאה
בתמונות שלפניכם (מאתר חקר ימים ואגמים בישראל) רואים את אותו המקום בכנרת בשתי שנים שונות:
1. תארו מה רואים בתמונות?
2. הסבירו מה אפשר ללמוד מההשוואה בין התמונות?
3. איזו בעיה עולה בתמונות?
|
חלק 1: מפלס הכנרת בשנת 2005 – 2010 – פתיחה
דיון במליאה
אם משתמשים בלוח אינטראקטיבי – אפשר להציג את התמונות זו על גבי זו הצגת שתי תמונות על הלוח האינטראקטיבי באמצעות זכוכית מגדלת. (הזזת התמונה השמאלית מעל התמונה הימנית ).
הפתיחה מציגה בעיה מטרידה – מפלס המים בכנרת ירד במידה ניכרת בשנת 2010 לעומת שנת 2005. בתמונה התחתונה רואים גדרות שהתקינו בקצה המזח לאחר שנוצר פער גדול בגובה עקב הירידה במפלס המים.
חשוב לדון עם התלמידים במונח – מפלס המים כי נרבה להשתמש בו בהמשך.
הגדרה מילונית של מפלס – שטח אופקי בגובה מסוים.
אם יש שני משטחים סמוכים זה לזה אך בגובה שונה – אפשר לומר שכל אחד נמצא במפלס שונה. אפשר גם לומר שכיתות נמצאות במפלסים שונים: המפלס של קומה א והמפלס של קומה ב.
בהמשך הלמידה יכירו התלמידים את הגורמים שהביאו לירידה במפלס המים בכנרת: מיעוט הגשמים והעלייה בצריכת המים במדינה.
הצגת הרקע לבעיה:
מקורות המים של ישראל הם אך ורק מי הגשמים היורדים בה. בעשור הראשון של המאה ה–21 חלה ירידה רציפה בכמות המשקעים שגרמה להידלדלות מקורות המים שלנו. הכנרת היא מקור המים העילי הגדול במדינה. שני מקורות גדולים אחרים הם שני מאגרי מי התהום העיקריים: מאגר החוף ומאגר ההר.
לצד הירידה בכמות המשקעים השנתית, גובר הלחץ על מקורות המים בגלל גידול האוכלוסייה ובגלל העלייה ברמת החיים שמתבטאת בשימוש במכשירים צורכי מים בבית (כמו מדיחי כלים), בגינון, בשימוש בבריכות שחייה פרטיות, בהגדלת צריכת המים ברשויות המקומיות (גינון) ובעלייה בייצור מוצרים בתעשייה. החקלאות מתבססת במידה רבה יותר על שפכים מטוהרים, ולכן חלקה בצריכת המים השפירים (הטובים לשתייה) פוחת עם השנים.
כדי לספק את צריכת המים הגוברת, נשאבות מהכנרת כמויות מים גדולות יותר ומפלס המים יורד. השינויים במפלס המים בכנרת ממחישים בבירור את מצוקת המים הגוברת במדינה, ויש הטוענים שמפלס המים בכנרת הוא מדד למצב הרוח הלאומי בנושא המים.
|
 |
גוף השיעור |
חלק 2: מה זה קו אדום? קו שחור?
שקופית 7–8
1. התבוננו בגרף מפלס הכנרת מאתר מנהלת הכנרת.
2. מה הכותרת של הגרף? רשמו אותה במחברת.
3. בגרף מסומנים כמה קווים.
א. כתבו את שמותיהם.
ב. היעזרו ברשת, וחפשו מידע על מפלס המים בכנרת.
(היעזרו באתר של מנהלת הכנרת, של חברת מקורות או של רשות המים, באתר של החברה להגנת הסביבה. תוכלו להיעזר גם בספרי הלימוד).
ג. כתבו הגדרות לקווים אלו.
ד. מי קבע קווים אלו? מדוע?
4. השלימו את הנתונים הבאים בעזרת הגרף:
א. מהו מפלס המים המרבי בכנרת?______
ב. מהו המפלס המזערי?______
|
חלק 2: מה זה קו אדום? קו שחור?
מה זה הקו האדום?
למפלס המים בכנרת הוגדר קו אדום עליון (מפלס מרבי) – קו שמעבר לו המים יציפו את חופי הכנרת, ויש לפתוח את סכר דגניה המצוי במוצא הכנרת לחלקו הדרומי של הירדן.
קו אדום תחתון (מפלס מזערי, שהוא 213- , המצוי מתחת לפני הים) – הקו הנמוך ביותר שמפלס הכנרת יכול להגיע אליו כששואבים ממנה מים מבלי לפגוע במערכת האקולוגית שלה ובאיכות המים.
מספרים המופיעים על הגרף מציינים את ההפרש בין שני המפלסים. לדוגמה: 5.30 מציין את ההפרש בין המפלס המרבי לבין המפלס כיום.
בעקבות ירידת המפלס והצורך להמשיך לשאוב מים מהכנרת הוגדר הקו השחור (215 מ' מתחת לפני הים) – הגבול התחתון של מפלס המים, שירידה מתחת לגובה שלו תפגע בוודאות במקורות המים עד כדי אובדן כושר השאיבה והשחתת מקור המים. ירידה מתחת לגבול זה עלולה גם להפר את מאזן המלחים ולפגוע בדגה ובצמחייה של הכנרת.
|
| |
|
חלק 3: חקירת התופעה: שינויים במפלס מקורות המים בישראל
שקופית 9–10
עבודה בקבוצות
הכנרת היא מאגר המים העילי המרכזי של ישראל.
בישראל יש שני מאגרים גדולים נוספים של מי התהום: מאגר החוף ומאגר ההר.
בפעילות זו תחקרו את השינויים במפלס המים בכנרת ובמפלס המים במאגרים של מי התהום.
התחלקו לשתי קבוצות.
קבוצה אחת תחקור את השינויים במפלס המים בכנרת, והקבוצה השנייה תחקור את השינויים במפלס המים במאגרי מי התהום.
|
חלק 3: חקירת התופעה: שינויים במפלס מקורות המים בישראל
עבודה בקבוצות
התלמידים חוקרים את השינויים במפלס מקורות המים בישראל.
התלמידים עובדים בשתי קבוצות במקביל:
קבוצה אחת תחקור את השינויים במפלס המים בכנרת. הקבוצה השנייה תחקור את השינויים במפלס המים במאגרי מי התהום.
בהמשך, יוסקו המסקנות בדיון בכיתה מהממצאים של שתי הקבוצות.
|
| |
|
קבוצה א: חקירת שינויים במפלס המים בכנרת
(בחירה בין שני סגנונות למידה):
שקופית 11
לפניכם שתי אפשרויות ללמידה. בחרו באחת מהן.
אפשרות א: קריאת גרפים
אפשרות ב: ניתוח תמונות אוויר של הכנרת ב-google earth
|
קבוצה א: חקירת שינויים במפלס המים בכנרת
(בחירה בין שני סגנונות למידה):
חקירת השינוי תתבצע בכנרת בשתי גישות:
1. באמצעות גרף המראה את השינויים במפלס, ובדיון במשמעות הקו האדום.
2. באמצעות תמונה ב-google earth המראה את הצטמקות הכנרת בשנים האחרונות.
מפלס הכנרת בחודש נובמבר בשנת 2005 לעומת המפלס בשנת 2010.
אפשרות א: מה ניתן ללמוד מההשוואה בין שני הגרפים?
השוואה בין שני תרשימים של הכנרת – המחשה של מרחק מפלס המים מהקו האדום היום ובעבר באמצעות התרשימים.
אפשר להיעזר לשם כך בלוח האינטראקטיבי – להציג את ההבדלים במקומו של קו מפלס המים ומרחקו מהקו האדום באמצעות כלי הלוח, למרקר, לסמן בצבע.
מטרת הפעילות היא לראות שקיימים הבדלים ברורים במפלס המים בכנרת: הוא ירד במידה ניכרת בשנים הללו בגלל מחסור במשקעים ובגלל שאיבת המים המתמשכת מהכנרת.
אפשרות ב: ניתוח תמונות אוויר של הכנרת ב-google earth
חשוב לאפשר לתלמידים להמליל את החומר הנלמד משיטוט מעל האגם ומהשוואה של השטח שהכנרת תופסת באמצעות ה-google earth. השינויים בשטחה נובעים מירידה במפלס המים בכנרת.
כאשר בודקים את מפלס המים ליד הסכר – שמים לב שחלק גדול יותר מהסכר בולט מעל פני המים.
|
| |
|
קבוצה ב: חקירת שינויים במפלס המים במאגרי מי התהום
שקופית 12
חקירת שינויים במפלס המים במאגרי מי התהום
|
קבוצה ב: חקירת שינויים במפלס המים במאגרי מי התהום
השינויים במפלס המים בכנרת משקפים בעיה רחבה יותר – הפגיעה במאזן המים בכל מקורות המים של ישראל. בישראל יש כמה מקורות עיקריים:
הכנרת היא המאגר העילי הגדול ביותר (גם המים מכל הנחלים בארץ נאגרים ומועברים לצרכנים).
שני מאגרים של מי התהום (אקוויפרים): מאגר החוף ומאגר ההר.
כל מקורות המים האלה תלויים בגשמים היורדים בעונת החורף.
בישראל נוצר מחסור במים:
מצד אחד, כבר כמה שנים כמות המים המגיעה אלינו בגשמים הולכת ופוחתת.
מצד שני, מספר התושבים במדינה גדל בהתמדה, ורמת החיים עולה. שני אלה גורמים לגידול מתמיד בצריכת המים בישראל.
מכיוון שצריכת המים עולה על כמות המים המתווספת למאגרי המים של ישראל בכל שנה, נוצרת בעיה של שאיבת יתר ממקורות המים, מהלך המדלדל את כמות המים שבהם ופוגע באיכותם.
זיהום מקורות המים מצמצם עוד יותר את כמות המים שאפשר להשתמש בהם.
מדינת ישראל לא נערכה לצמצום המשקעים הטבעיים במשך שש שנים רצופות, ולכן נוצר מחסור.
|
| |
|
חלק 3: מאזן מים בכנרת ובמאגרי מי התהום – סיכום והסקת מסקנות
שקופית 13
דיון במליאה
1. תארו אילו שינויים חלו במפלס המים בכנרת בשנים 2005–2010?
2. תארו אילו שינויים חלו במפלס המים במאגרים של מי התהום בשנים 2010-2005?
3. הסיקו מה אפשר ללמוד מהשינויים במפלס המים של שלושת מאגרי המים האלה?
|
חלק 3: מאזן מים בכנרת ובמאגרי מי התהום – סיכום והסקת מסקנות
דיון במליאה
מפלסי המים בכנרת ובמאגרים של מי התהום ירדו באופן ניכר עקב שאיבת יתר של מים שנועדה לספק את צורכי המים ההולכים וגדלים של תושבי ישראל.
שני גורמים אלה פגעו במאזן המים של ישראל.
מומלץ לדון עם התלמידים במשמעות של מאזן מים (או של מאזן בכלל) – מאזן תקין, מאזן לא תקין.
מאזן מים הוא מונח המתאר את היחסים בין המים הנכנסים לבין המים היוצאים בגוף של יצור חי (בעלי חיים או צמחים). "מאזן מים" בכנרת פירושו:
כמות המים המתווספים לכנרת בכל שנה לעומת כמות המים הנשאבים מהכנרת בכל שנה.
מובן שאם המאזן מופר במשך כמה שנים, נוצר פער גדול יותר.
המושג מאזן מים בכנרת מהווה בסיס להבנת המושג מאזן מים בישראל.
|
| |
|
חלק 4: מה גרם לשינוי במפלס המים בכנרת ובמפלס מי התהום?
שקופית 14
שאלה לדיון:
מה יכול לדעתכם לגרום לשינוי הזה?
|
חלק 4: מה גרם לשינוי במפלס המים בכנרת ובמפלס מי התהום?
שאלה לדיון:
זו למעשה פתיחה לשיעור שעוסק בהסבר לתופעה של הירידה במפלסים בכנרת ובמפלס שני המאגרים של מי התהום.
הדיון בודק ידע קודם של התלמידים ומעודד המשך למידה.
|
| |
|
חלק 4: מה גרם לשינוי במפלס המים בכנרת ובמפלס מי התהום?
שקופית 15
עבודה בקבוצות
התחלקו לשתי קבוצות.
קבוצה א תחקור את השינויים בכמות המשקעים שירדו בארץ בשנים
2010-2005
קבוצה ב תחקור את השינויים בכמות המים שנצרכה בישראל בשנים 2005-2010
קבוצה א
קבוצה ב
|
חלק 4: מה גרם לשינוי במפלס המים בכנרת ובמפלס מי התהום?
עבודה בקבוצות
התלמידים חוקרים את הגורמים לשינויים במפלס מקורות המים בישראל (גובה המים). התלמידים יתחלקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת תחקור את השינויים בכמות המשקעים שירדו בארץ בשנים 2010-2005. הקבוצה השנייה תחקור את השינויים בכמות המים שנשאבו ממאגרי המים באותן השנים.
בהמשך, יוסקו המסקנות מהממצאים של שתי הקבוצות בדיון בכיתה.
|
| |
|
מאזן מים בישראל – סיכום והסקת מסקנות
שקופית 16
1. מהם מקורות המים העיקריים של ישראל?
2. אילו שינויים חלו בכמות הגשמים בישראל בשנים 2010-2005?
3. אילו שינויים חלו בצריכת המים
4. בישראל בשנים 2010-2005?
5. כיצד מסבירים נתונים אלה את הירידה במפלס המים של מאגרי המים העיקריים בישראל?
6. בישראל קיימת מצוקת מים. הסבירו מדוע.
7. כיצד משפיעה מצוקת המים על מאזן המים בישראל?
|
מאזן מים בישראל – סיכום והסקת מסקנות
לשאלה 1
מקורות המים בישראל הם שני מאגרים של מי התהום (אקוויפרים) – מאגר החוף ומאגר ההר, ומאגר מים עילי מרכזי אחד – הכנרת.
לשאלה 6
כמות המשקעים בישראל ירדה, ואילו צריכת המים עלתה בגלל הגידול באוכלוסייה והעלייה ברמת החיים. לאחר שמאזן המים נשאר שלילי כמה שנים ברציפות, נוצרה מצוקת מים בארץ.
לשאלה 7
מצוקת המים גרמה לשאיבת יתר של מים מכל המקורות ולדלדולם.
שאיבת היתר פוגעת גם באיכות המים במאגרים – אפשר להציג היבט זה לפני התלמידים אף על פי שלא עסקנו בו בפעילות בכיתה.
|
| |
|
חלק 5: פתרונות למשבר המים בישראל – פתיחה
שקופית 17
דיון בכיתה
ראינו שבישראל לא שומרים על מאזן מים תקין: שואבים מים ממקורות המים בכמות גדולה יותר מזו המתווספת למאגרים בירידת גשמים.
שאלה לדיון:
דונו בשאלה מה צריך לעשות כדי לשמור על מאזן מים תקין?
|
חלק 5: פתרונות למשבר המים בישראל – פתיחה
דיון בכיתה
הדיון פותח את הנושא השלישי – פתרונות אפשריים למשבר המים בישראל.
הדיון בכיתה בודק ידע קודם של התלמידים.
בשנים האחרונות דנו בנושא בהרחבה במטרה לעודד את החיסכון במים.
ייתכן שהתלמידים שמעו גם על התפלת מים ועל השבת מי שפכים. בהמשך נעסוק בהיבטים אלה בהרחבה.
כמה פתרונות יכולים לעזור לנו לשמור על מאזן מים תקין:
• שינוי בדפוסי התנהגות – חיסכון במים.
חשוב לחנך את הציבור לשמירה על המשאב היקר – מים.
• הגדלת מקורות המים באמצעים טכנולוגיים: התפלת מים.
• מיחזור מים – בעיקר מי שפכים המיועדים לחקלאות, אך גם בתעשייה.
• אגירת מי גשמים.
|
| |
|
חלק 5: פתרונות למשבר המים בישראל – חקירה
שקופית 18
עבודה בקבוצות
התחלקו לקבוצות.
כל קבוצה תחקור פתרון אחד למחסור במים:
• פתרונות טכנולוגיים: התפלה, טיהור שפכים
• פתרונות בהתנהגות: חיסכון במים
שקופיות 19–20
משימה שיתופית כיתתית / קבוצתית
1. תארו את הפתרון
2. ציינו כיצד הפתרון שחקרתם יכול לתרום לשיפור מאזן המים בישראל?
3. נסחו את המסר המרכזי של קבוצתכם, והציגו אותו במסמך משותף (גוגלדוקס).
4. לצורך ביצוע המשימה היעזרו במקורות מידע.
ספר לימוד מסע מדע – מאין מגיעים המים שאנו משתמשים בהם?
• מקורות המים בישראל, עמ' 78-76
• צריכת יתר בישראל, עמ' 79–83
• חיסכון במים, עמ' 85-84
• טיהור והתפלה, עמ' 88-85
|
חלק 5: פתרונות למשבר המים בישראל – חקירה
עבודה בקבוצות
בפעילות זו התלמידים חוקרים פתרונות שונים למצוקת המים בישראל.
הם מנסחים את המסר המרכזי של תוצאות החקירה שלהם ומעלים אותו לגוגלדוקס, כך שכל התלמידים יכולים לראות את המסרים של הקבוצות האחרות.
ליצירה ולשיתוף של מסמכים ברשת ישנם כמה יתרונות משמעותיים. צורת עבודה זו מאפשרת לגבות את המסמכים, להראות אותם לחברים ולגשת אליהם מכל מחשב בעולם המחובר לרשת.
מטרת הפעילות היא שהתלמידים יכירו פתרונות טכנולוגיים מתאימים (מיחזור מים באמצעות טיהור מי שפכים והתפלת מים מליחים), ויפתחו מודעות לצורך לחסוך במים, נושא שהם יעסקו בו ביישום בהמשך.
|
 |
סיכום |
חלק 5: פתרונות למשבר המים בישראל: סיכום והסקת מסקנות
שקופית 21
דיון במליאה
1. עיינו במסרים ובפתרונות שהציעו קבוצות שונות של תלמידים בכיתה.
2. נסחו את המסרים המרכזיים.
3. המליצו על פעולות שיכולות לשפר את המצב.
|
חלק 5: פתרונות למשבר המים בישראל: סיכום והסקת מסקנות
דיון במליאה
בפעילות זו התלמידים חושבים חשיבה ביקורתית על הצעות ועל מסרים של קבוצות אחרות. בדיון כדאי לבחון מהם הנימוקים לקבלה או לפסילה של מסר של קבוצות אחרות בכיתה. אפשר לבקש מהתלמידים להציגם בצורת טיעונים.
התלמידים צריכים להעלות רעיונות ולנסח מסרים מרכזיים והחלטות לעשייה ירוקה.
יש להסביר בכיתה מהו מסר מרכזי.
|
 |
יישום |
חלק 6: כל אחד מאיתנו יכול לתרום לחיסכון – יישום
שקופיות 22–23
עבודה קבוצתית
בחרו באחת מהאפשרויות הבאות:
1. חקרו בביתכם, בבית ספר או במקום ציבורי (משרדים, גנים ציבוריים) האם מבזבזים מים. תוכלו לבדוק זאת באמצעות סקר מתאים.
2. הציעו פתרונות לבעיית הבזבוז. הציעו מכשיר חדש אשר עוזר לחיסכון במים במקום שהם יתבזבזו.
3. מוטלת עליכם האחריות לשכנע אנשים בחשיבות החיסכון במים. הכינו כרזה או מצגת שתעודד חיסכון במים.
4. נסחו כתב התחייבות לשמירה על מאזן המים בטבע, לשמירה על המים כמשאב טבע חשוב.
5. הכינו מסע הסברה לחיסכון במים.
6. הציגו את החומרים שתכינו באתר הבית הספרי.
|
חלק 6: כל אחד מאיתנו יכול לתרום לחיסכון – יישום
עבודה קבוצתית
בפעילות זו התלמידים מציעים דרכים שונות ליישום הידע שרכשו.
אפשר לבקש מהתלמידים או להציע להם לנסח אמנה.
להעלות הצעות לאתר בית הספר: באילו פעולות חיסכון אפשר לנקוט – בבית ובבית הספר.
להציע לכל תלמידי בית הספר לנסח המלצות לפעולות חיסכון. אפשר בשלב הזה לבקש מהם להציע פעולות חיסכון ולבדוק כמה מים הן חוסכות.
|
 |
רפלקציה |
רפלקציה
שקופית 24
1. מה למדתי בכל אחד מן הנושאים: שינויים במפלס המים בכנרת ובמאגרי מי התהום, בעיית המים בישראל, פתרונות לבעיית המים?
2. אילו קשיים היו לי במיומנות של איסוף וניתוח מידע מגרפים, מסרטים?
איך התגברתי על הקשיים?
3. אילו חלקים בעבודה אהבתי יותר?
4. כיצד אהבתי לעבוד? לבד/ בקבוצה?
5. כיצד אני יכול/ה ליישם את מה שלמדתי בשיעור בחיי היום-יום?
|
