 |
מהלך ההוראה |
רציונל למורה |
זמן
 |
| שיעור מספר 1 |
המורה יקרין סרטון ויבקש מהתלמידים לכתוב במחברת או במחשב האישי מה הם רואים בסרטון, מה הוא מתאר, ואיך הם מרגישים בעקבות הסרטון.
דיווח במליאה
חלוקת הטקסט לתלמידים –"זיהום הים התיכון" / עידו פרי (דרך המילים לכיתה ד').
המורה יקרין את שם הטקסט על הלוח באמצעות המקרן, וידון עם התלמידים מדוע בחר להביא טקסט העוסק בזיהום הים התיכון ועל הקשרו לנושא הנלמד בגיאוגרפיה – "ארצות הים התיכון".
המורה יפנה את תשומת לב התלמידים למיקום שממנו לקוח הטקסט. (על פי חוברות המשרד לאיכות הסביבה)
הצגת הטקסט במליאה באמצעות המקרן. אם יש לכל תלמיד מחשב, התלמידים יצפו בו במחשב האישי.
המורה יסביר לתלמידים שהכותב, עידו פרי, כתב את הטקסט מכיוון שעמדה לפניו מטרה.
עבודה אישית או בזוגות - המורה יבקש מהתלמידים לקרוא את הטקסט, למצוא ולסמן במדגש את מטרת הכותב.
המורה ילמד/יחזק את מיומנות המחשב: ההדגשה באמצעות
"צבע סימון טקסט" / הדגשת גופן.
התלמידים ידווחו, והמורה ידגיש בטקסט המוקרן על הלוח.
ייתכן מצב א' – התלמידים ידווחו על המשפטים שלהלן:
(שורות 23-21) "לזיהום הים שלנו, הים התיכון, אין גבולות. כל הארצות השוכנות סביבו חייבות להשתתף במבצע הצלת הים כי הוא משפיע על איכות החיים של כולנו"
המורה יבקש מהתלמידים לדווח על אופן הקריאה שלהם. ( האם קראו בצורה מעמיקה את כל הטקסט? האם קראו קטעים מסוימים ברפרוף מדוע?...)
מה סייע להם לזהות את עמדת הכותב? איזו מילה היא בעלת משמעות מאוד חזקה המשכנעת את הקוראים שצריך להציל/לשמור על הים התיכון? ("חייבות")
ייתכן מצב ב' – התלמידים ידגישו משפטים שיש בהם מילים "מפחידות", כגון: מסוכנים, רעילים, תוצאות הרסניות, מים מזוהמים.
המורה יבקש מהתלמידים לתאר איזו הרגשה, תחושה
גורמות להם המילים הללו – חייבים לעשות משהו כדי
לשמור על הים.
ייתכן מצב ג' – התלמידים ידווחו על שתי האפשרויות א' וב'.
סיכום:
מטרת הכותב לשכנע את הקוראים שיש לפעול למען הצלת/ שמירת הים התיכון.
|
קישור לידע הנרכש ונלמד בגיאוגרפיה
אמצעים דיגיטליים
העלאת סרטון מתוך היוטיוב
זיהוי מטרת הכותב בטקסט
אמצעים דיגיטליים
סימון במדגש על הטקסט
נימוקים תומכים בעמדת הכותב
|
10 דקות
20 דקות
20 דקות
|
שיעור מספר 2
| המורה יסביר: הכותב מנסה לשכנע אותנו, את הקוראים, באמצעות מילים בעלות משמעויות, המעוררות אצל הקורא רגשות של פחד, סכנה, רצון לפעול בדחיפות למען הצלת הים התיכון.
המורה יקרין על הלוח את הפסקה הראשונה, ובה מודגשים אמצעי השכנוע שהשתמש בהם הכותב כדי לשכנע אותנו.
מרחוק לא רואים את זה. מרחוק רואים משטח תכלת ואופק יפה ושמים ששמש נהדרת משובצת בהם. זה הים שאנו אוהבים. אבל כשמתקרבים, רואים תמונה שונה לגמרי. צבע המים אינו ממש כחול, חוף הים מכוסה בשקיות ניילון ובחלקי מתכת, בשברי עצים וחומר שחור הנדבק לרגליים – זפת, וגם חלקי פסולת לא מזוהה שהים פלט. בתוך המים צפים להם חתיכות פלסטיק, בקבוקי זכוכית ומיני גושים לא מזוהים שהופכים את הרחצה לבלתי נסבלת.
המורה ידון עם הכיתה כיצד כל אמצעי – משכנע.
- שימוש במילה "אבל" - מילה המביאה אחריה ניגוד.
עד למילה "אבל" מתואר חוף ים יפה עם מים כחולים שכיף ומהנה לרחוץ בו. אחרי המילה "אבל", מתוארת תמונה קשה ולא נעימה של חוף ים מזוהם שמסוכן לרחוץ בו.
יש להראות לתלמידים את ההנגדה בין שני החלקים - תמונה פסטורלית מול תמונה קשה.
- כדי ליצור את החוויה אצל הקורא, הכותב משתמש במילים "חיוביות" מול מילים "שליליות".
שימוש במילים "חיוביות" גורמות לתחושה של הנאה וחיוך לעומת שימוש במילים "שליליות" הגורמות לתחושה של אי נחת וגועל.
המורה יקרין על הלוח את הפסקה השנייה ויבקש מהתלמידים לסמן את האמצעים שבהם השתמש הכותב כדי לשכנע את הקוראים. אם יש לתלמידים מחשב אישי, התלמידים יעשו זאת במחשב, אם אין - יעשו זאת על דף ובו הטקסט.
דיווח במליאה בליווי הסבר של התלמידים מדוע הדגישו.
אבל המסוכנים ביותר הם דוקא החומרים שלא תמיד רואים אותם בעיניים. הכוונה לאותם חומרים רעילים נוזלים הנפלטים מאזורי תעשייה וממקורות ביוב. חומרים אלה כוללים פסולת דלק ופסולת נפט, ומתכות שונות כמו כספית שהיא הרעילה ביותר לאדם ולחי. מי הביוב של הערים זורמים ללא הפסק מכל הבתים אל הים שאנחנו כל כך אוהבים. התוצאות ההרסניות של החומרים האלה ניכרות ביצורים הימיים – כגון דגים וצבי ים למיניהם הנפלטים מתים אל החוף מהמים המזוהמים.
- שימוש במילה "אבל" בתחילת פסקה מדגיש ומעצים את המסוכנים ביותר...המילה "אבל" מייצרת היררכיה בין ה"מסוכנים" ל"מסוכנים ביותר".
- שימוש במילים מפחידות.
המורה יסביר: מילים הנוגעות ברגש שגורמות לקורא לאי נחת, גועל או מילים שליליות נקראות מילים טעונות.
עבודה בזוגות - המורה יבקש מהתלמידים להמשיך לקרוא את הטקסט ולהדגיש את המילים הטעונות / המשפטים הטעונים בטקסט שלהם.
התלמידים ידווחו במליאה על המילים הטעונות שסימנו, והמורה ידגיש אותן על הטקסט המוקרן.
המורה ישאל - איך זיהיתם? מה עזר לכם למצוא/לזהות?.
|
מילים טעונות פונות לרגש, ומטרתן לעזור לכותב לשכנע את הקורא
שימוש במילת קישור "אבל" המביעה ניגוד בין שני משפטים סמוכים
אמצעים דיגיטליים
סימון במדגש על הטקסט בצבעים שונים
|
15 דקות
15 דקות
20 דקות
|
שיעור מספר 3 ו4
|
המורה יחזור וידגיש את החשיבות בהבאת הנימוקים התומכים בדעת הכותב, תפקידם לשכנע את הקורא בצדקת דבריו של הכותב. חשוב כאן להראות את "ההצלחה" של הכותב המיומן שנחקרה במהלך ההוראה, ואז לבחון מתי אנחנו צריכים להשתמש במבנה ובכלים שנלמדו.
עבודה בזוגות - המורה יבקש מהתלמידים לאתר את הנימוקים בטקסט ולחפש לכל נימוק תמונה מתאימה מתוך גוגל תמונות. התלמידים ישלחו את תוצרי עבודתם לתיקייה משותפת.
לדוגמה:
"צבע המים אינו ממש כחול"
Image:www.freeimages.co.uk
"חוף הים מכוסה בשקיות ניילון ובחלקי מתכת, בשברי עצים ובחומר שחור הנדבק לרגלים – זפת"
באדיבות עמותת 'ארץ ללא בדל'
התלמידים יציגו את התמונות שאספו ושתמכו בטיעונים שהביא הכותב. התלמידים יכתבו ציטוט מתאים מתחת לתמונה שבחרו ויסבירו מדוע בחרו בתמונה זו דווקא.
המורה ידון עם התלמידים על הנימוקים שמביא הכותב, התומכים בטענתו, על מנת לבססה.
פעמים הכותב משתמש בנימוקים מסוג הסבר. בנימוקים אלו הוא מעלה את הגורמים והסיבות המצדיקות את טענתו.
לדוגמה: חומרים רעילים נוזליים הנפלטים מאזורי תעשייה וממקורות ביוב. חומרים אלה כוללים פסולת דלק או פסולת נפט ומתכות כמו כספית שהיא רעילה ביותר לאדם ולחי.
פעמים הכותב משתמש בנימוקים מסוג ראיה. בנימוקים אלה הוא מביא הוכחות לטענתו שהיא נכונה ואמיתית.
לדוגמה: משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה לוקחים דגימות של מי ים ובודקים שוב ושוב אם רמת הזיהום בו לא עוברת את גבולות המותר.
עבודה בזוגות - המורה יבקש מהתלמידים לבחון ולהכניס לתוך טבלה את הנימוקים שהביא הכותב בטקסט או למלא את הטבלה המופיעה על המחשב האישי באמצעות "העתק הדבק".
| נימוקים מסוג ראיה | נימוקים מסוג הסבר |
| | |
התלמידים ידווחו במליאה על הנימוקים שמילאו, והמורה ידגיש על הטקסט המוקרן, בשני צבעים שונים, את הנימוקים - נימוקי ראייה ונימוקי הסבר.
התלמידים יגיעו למסקנה - כדי שהטקסט יהיה משכנע, על הכותב להשתמש בשני סוגי הנימוקים.
|
הבחנה בין נימוקי ראיה לנימוקי הסבר
אמצעים דיגיטליים
- חיפוש תמונות
בגוגל
- העתק הדבק
- שליחת
תוצרים
לתיקייה
כיתתית
משותפת
אמצעים דיגיטליים
העתק הדבק
|
5 דקות
20 דקות
20 דקות
15 דקות
20 דקות
20 דקות
|
שיעור מספר 5
|
עבודה בזוגות - המורה יבקש מהתלמידים בזוגות לסמן את הפעלים בטקסט ולמיין אותם על פי זמנים: עבר, הווה, עתיד.
התלמידים יענו במחברת או על דף WORD מדוע לדעתם יש יותר פעלים בזמן הווה ואמירות לעתיד.
דיווח במליאה - המורה ידגיש את הפעלים בטקסט בשלושה צבעים שונים כדי שכלל התלמידים יבחינו בריבוי הפעלים בזמן הווה.
התלמידים יגיעו למסקנה שריבוי הפעלים בזמן הווה מתאר את המצב של הים התיכון בהווה – מתאר מצב כפי שהוא קיים
עכשיו - הזיהום נעשה היום, ואמירות לעתיד מתארות מה אנו מחויבים לעשות כדי לשפר את המצב.
עבודת שאלות במחברת או על דף WORD
- השלימו את הטבלה (אם לתלמידים יש מחשב אישי, הם יוכלו לעשות זאת באמצעות "העתק הדבק").
הבעיה המוצגת בטקסט
(מצבו של הים התיכון) | |
| הגורמים לבעיה | |
| הצעות/פתרונות לבעיה | |
- הציעו פתרונות משלכם לבעיה הנדונה.
- חפשו בגוגל, וכתבו מי היא התנועה לשמירת איכות הסביבה, מה הם תפקידיה, מטרותיה ופעולותיה, מי עומד בראשה, מי הם פעיליה ועוד.
|
ריבוי השימוש בפעלים בזמן הווה ואמירות בזמן עתיד
אמצעים דיגיטאליים:
*סימון במדגש על הטקסט
* הקלדה על דף WORD
מבנה הטקסט הטיעוני
תיאור הבעיה
גורמים לבעיה
פתרונות לבעיה
אמצעים דיגיטליים
העתק הדבק
|
15 דקות
15 דקות
20 דקות
|
שיעור מספר 6
| פעילות סיכום: חלוקת דף עם שאלות הקשורות להבנת הנקרא של טקסט אחר, העוסק באותו נושא "מי יציל את הים התיכון" / פנחס זמיר דרך המילים לכיתה ו' עמוד 125
או שליחת הטקסט והעבודה עליו באמצעות קובץ.
- התלמידים יבדקו מהי דעתו של הכותב פנחס זמיר, במה רצה הכותב לרתום את הקוראים אחריו.
- התלמידים יסמנו באילו אמצעים לשוניים משתמש פנחס זמיר כדי לשכנע את הקוראים להציל/לשמור את הים התיכון.
|
פעילות יישום על טקסט אחר באותו נושא
|
50 דקות
|
|
