פעילות מקדימה

30 דקות

פעילות זו יכולה להתבצע בבית או בכיתת מחשבים לפני השיעור עצמו.

משימה

על כל תלמיד מוטל להציג בפני מבקר עתידני את הדרך שבה נחגג פורים כיום במסגרת הציבורית, החינוכית, המשפחתית וכדומה. לשם כך ישתמשו התלמידים באמצעים דיגיטליים, כל תלמיד על פי בחירתו, כגון:

• מצגת בשילוב תמונות, סרטונים ומידע נוסף;
• הצגה מילולית בעזרת כלי הקריינות Voki או tellagami;
• ציור באמצעות תוכנות כמו צייר או word, או בצייר של גלים;
• יצירת קומיקס או אנימציה באמצעות אתרים כמו Scratch או אתרי הקומיקס של אופק.

בקשו מהתלמידים להעלות את התוצרים לפורום הכיתתי.

פתיחה וצפייה בסרטון במליאה

15 דקות

בחרו שניים או שלושה מתוצרי התלמידים ובעקבותיהם סכמו את הדרך בה נחגג פורים בזמננו.

הסבירו לתלמידים שהיום נחזור עשרות רבות של שנים אחורה ונראה כיצד ציינו את פורים בעיר העברית הראשונה, שנים רבות לפני קום המדינה. במהלך השיעור נקביל בין חגיגות אלו לחגיגות בימינו אנו, כפי שעלה מתוצרי התלמידים.

משנת 1912 ואילך, במרכז חגיגות פורים בארץ עמדה התהלוכה המרכזית בתל אביב, שנקראה עדלאידע – שם בארמית שמבוסס על משפט מהתלמוד שפירושו: "חייב אדם להשתכר בפורים, עד דלא ידע (=עד שלא ידע להבחין) בין ארור המן לברוך מרדכי". גם בימינו נערכת תהלוכה דומה בכמה ערים.

משימת צפייה

הציגו בפני התלמידים את הסרטון עדלאידע בתל אביב (אפשר לבחור חלקים ממנו). חלקו את התלמידים לשלוש קבוצות ותנו לכל קבוצה משימה נפרדת:

• במהלך הצפייה, על תלמידי הקבוצה הראשונה לרשום לעצמם פרטים המייצגים את ביטויי השמחה בחגיגות;
• על תלמידי הקבוצה השנייה לרשום לעצמם פרטים המייצגים את הקשר לחג הפורים ולמגילה;
• על תלמידי הקבוצה השלישית לרשום לעצמם פרטים המייצגים את הקשר לציונות (לארץ ישראל ולעיר העברית הראשונה – תל אביב).

כתבו על הלוח את הממצאים המרכזיים וסכמו:

גם לפני יותר משמונים שנה, הדגש העיקרי בחגיגות פורים בתל אביב היה על השמחה, השובבות, התחפושות ומגילת אסתר. ואולם בחגיגות בתקופה ההיא שמו דגש גם על הציונות. וגופים ציוניים נטלו בהן חלק, ואפילו הצליחו להציג בדרך הומוריסטית מאורעות מאיימים כמו עליית הנאצים לשלטון בגרמניה (מובן שזה היה לפני השואה).

קריאת כתבה ופעילות כתיבה בזוגות

20 דקות

חלקו את התלמידים לזוגות ותנו לכל זוג את דף הפעילות ובו הכתבה מעיתון דבר בשנת 1935. התלמידים יבצעו את משימות 1 ו-2. לאחר מכן, ענו במליאה על משימה 3. סכמו את תשובות התלמידים והרחיבו:

מובן שישנם הבדלים רבים בין החגיגות המתוארות בכתבה לחגיגות של ימינו, אך מהמידע הקצר שבכתבה ניכר בעיקר האופי הציבורי של החגיגות: הצגה במרכז העיר, תהלוכה ברחובות העיר, קריאת מגילה מרכזית שכולם מוזמנים אליה, תהלוכת ספורט ועוד. היישוב בארץ באותה תקופה היה קטן יחסית וחדש, וניכרה חשיבות רבה ליצירת אווירה משותפת ולאיחוד השורות, בייחוד תחת שלטון זר – בריטי. כמובן, ישנו גם היבט ציוני כמו הצגת תעמולה לקנייה מתוצרת הארץ.

סיכום במליאה

10 דקות

ראינו כי גם לפני עשרות שנים התמקדו חגיגות פורים בארץ בשמחה ובתחפושות. ההבדל העיקרי בין החגיגות אז והיום הוא באופי החגיגות: בשנות השלושים החגיגות היו עירוניות-ציבוריות, כולם חגגו יחד. בימינו, רוב החגיגות הן בקבוצות קטנות (בכיתה, בתנועת הנוער וכדומה) או בחוג המשפחה.

הצעה לסיכום

מטבע הדברים, חלים שינויים מתקופה לתקופה. האם השינוי בחגיגות פורים הוא חיובי או שלילי? ערכו סקר כיתתי כדי לדעת מה התלמידים חושבים על הנושא, אך לפניו – בקשו משני תלמידים שיציגו בכמה משפטים את היתרונות של חגיגה ציבורית ושל חגיגות פרטיות.