המנורה

תיאור קצר של השיעור	התלמידים יעבדו באופן עצמאי בניתוח שני דגמים של שימוש במנורה, סמל המדינה, על מנת לבטא רעיונות וערכים חשובים למדינת ישראל ולעם ישראל. לאחר מכן, במליאה יתכננו כולם יחד על לוח שעם מקוון מנורה כיתתית, המבטאת את הרעיונות, המחשבות והערכים ששמייצגים את מדינת ישראל כיום, לדעת תלמידי הכיתה.
קהל יעד	כיתות ה' – תרבות ישראל ומורשתו – סמלי המדינה – דיון בייצוג הזיקה בין עם ישראל לארץ ישראל בסמלי המדינה. לקראת יום העצמאות – כל הכיתות לקראת ביקור בכנסת (ומנורת הכנסת) – כל הכיתות
פריטי מקור שהשיעור מתבסס עליהם	כרזה ליום העצמאות תשי"ט
אורך הפעילות	שיעור בן 45 דקות
חומר רקע למורה	על מנורת הכנסת באתר כנסת ישראל
ציוד והכנות מוקדמות	רישום באמצעות מייל וסיסמה לאתר פופלט הכנת לוח פופלט שבמרכזו סקיצה של המנורה. לעזרתכם, מדריך ליצירת פופלט ניתן להעלות את דף העבודה כטופס מקוון בגוגל דוקס או בפורמט דומה, ולאחר שמתקבלות התשובות מכל התלמידים לשתף בכיתה בגיליון התשובות. זהו מדריך להכנת טופס מקוון
קבצים נוספים	דף עבודה

מהלך ההוראה ואורך משוער	תיאור הפעילות
פתיחה כ-5 דקות	הסבירו בקיצור שהיום נעסוק במנורה – שהיא חלק מסמל המדינה. נראה כיצד המנורה משמשת אמנים שונים לבטא רעיונות שקשורים למדינת ישראל ולעם ישראל. הזכירו לתלמידים שעל פי המסורת היהודית, המנורה הייתה אחד מכלי המשכן הקדושים והחשובים ביותר. בבית המקדש הייתה מנורה עשויה זהב טהור; המנורה הייתה בעלת שבעה קנים והיא דלקה בבית המקדש בלי הפסקה. לאחר חורבן בית המקדש על ידי הרומאים נלקחה המנורה לרומא, מעשה שסימל את החורבן והגלות של העם היהודי מארצו. מאז הפכה המנורה לאחד הסמלים החשובים של העם היהודי. עם קום המדינה הוחלט לאמץ את המנורה לסמל המדינה. המנורה מסמלת את הקשר של המדינה לדת היהודית ולהיסטוריה של העם ומחברת בין ההווה לעבר.
עבודה בקבוצות על דף העבודה כ- 25 דקות	חלקו את התלמידים לקבוצות והנחו אותם למלא את דף העבודה. בדף העבודה ינתחו התלמידים שתי עבודות אמנות: 1. מנורת הכנסת 2. כרזה ליום העצמאות תשי"ט בשני המקרים תפקיד המנורה הוא סימבולי – המנורה מייצגת את מדינת ישראל, האמן משתמש בה ביצירה שלו כדי לייצג את המדינה ומקשר אליה רעיונות, ערכים, אירועים וכד', שלדעתו, חשובים למדינה. הנושא המרכזי של מנורת הכנסת הוא דמויות ואירועים מההיסטוריה היהודית, בהתמקדות במאבקים רוחניים. על המנורה מופיעים אירועים מכוננים וחשובים בתולדות העם. הנושא המרכזי של הכרזה הוא קיבוץ גלויות וקליטת עלייה. המנורה במרכז מסמלת את מדינת ישראל, וסביבה צועדים עולים מכל קצוות תבל, מנופפים בדגל המדינה.
במליאה – סיכום דף העבודה ועבודה משותפת על לוח שעם מקוון – תכנון מנורה כיתתית כ-15 דקות	במליאה, ביקשו מהתלמידים לומר מהו הרעיון הקשור למדינת ישראל שרצה כל אמן רצה להביע בעבודתו (שאלה 3 בדף העבודה, אם התלמידים ענו על טופס מקוון ניתן לשתף כעת את תשובותיהם על שאלה 3). אם יש צורך הרחיבו מעט. תוך כדי הדיון כדאי להקרין על הלוח את הפריט כרזה ליום העצמאות תשי"ט ותמונה של מנורת הכנסת. לאחר מכן הציגו לתלמידים את לוח הפופלט שיצרתם, שבמרכזו סקיצה של מנורה. בקשו מכל קבוצה לקרוא מדף העבודה את הרעיונות שלדעתם צריכים להופיע על המנורה (שאלה 4), וכתבו אותם על פתקיות מסביב למנורה. (זו דוגמה ללוח פופלט עם פתקיות ממוינות לפי צבעים. הדוגמה מיועדת למורה ועדיף שלא להראות את הדוגמה לתלמידים לפני הפעילות). בשלב הבא בשיחה, הסבירו לתלמידים שעליהם למיין ולהחליט מה מכל הנאמר הם הדברים החשובים שבסופו של דבר יופיעו במנורה הכיתתית (המקום על המנורה מצומצם, לכן יש לבחור). תחילה יש למיין את הפתקיות לקבוצות. יש לבקש מהתלמידים לחשוב על קטגוריות למיון. לדוגמה: מעשים, ערכים, רעיונות, היסטוריה, שאיפות, תרבות. מיינו את הפתקיות שעל הלוח בעזרת התלמידים. בקשו מכמה תלמידים, לפי הסדר, לומר דבר חשוב אחד, לדעתם, שיופיע על המנורה, ולנמק את בחירתם. אם יש תלמיד או תלמידים שדעתם שונה, אפשרו להם לדון על כך בקיצור. לאחר מכן ערכו הצבעה כיתתית כדי להכריע אם הפריט יופיע במנורה או לא. אם אין די זמן, ערכו את ההצבעה על הפריטים ללא הדיון המקדים. המנורה שנוצרה מבטאת את הרעיונות והערכים החשובים במדינת ישראל ועם ישראל בעיני תלמידי הכיתה. הפעילות הזאת יכולה להיות חלק מפעילות רחבה יותר בשיתוף עם שיעור אמנות, שבו ייצרו תלמידי הכיתה בפועל את המנורה על פי התכנון בשיעור, בדומה לכרזה ולמנורת הכנסת.

מהלך ההוראה ואורך משוער

תיאור הפעילות

פתיחה

כ-5 דקות

הסבירו בקיצור שהיום נעסוק במנורה – שהיא חלק מסמל המדינה. נראה כיצד המנורה משמשת אמנים שונים לבטא רעיונות שקשורים למדינת ישראל ולעם ישראל. הזכירו לתלמידים שעל פי המסורת היהודית, המנורה הייתה אחד מכלי המשכן הקדושים והחשובים ביותר. בבית המקדש הייתה מנורה עשויה זהב טהור; המנורה הייתה בעלת שבעה קנים והיא דלקה בבית המקדש בלי הפסקה. לאחר חורבן בית המקדש על ידי הרומאים נלקחה המנורה לרומא, מעשה שסימל את החורבן והגלות של העם היהודי מארצו. מאז הפכה המנורה לאחד הסמלים החשובים של העם היהודי. עם קום המדינה הוחלט לאמץ את המנורה לסמל המדינה. המנורה מסמלת את הקשר של המדינה לדת היהודית ולהיסטוריה של העם ומחברת בין ההווה לעבר.

עבודה בקבוצות על דף העבודה

כ- 25 דקות

חלקו את התלמידים לקבוצות והנחו אותם למלא את דף העבודה. בדף העבודה ינתחו התלמידים שתי עבודות אמנות:

1. מנורת הכנסת

2. כרזה ליום העצמאות תשי"ט

בשני המקרים תפקיד המנורה הוא סימבולי – המנורה מייצגת את מדינת ישראל, האמן משתמש בה ביצירה שלו כדי לייצג את המדינה ומקשר אליה רעיונות, ערכים, אירועים וכד', שלדעתו, חשובים למדינה.

הנושא המרכזי של מנורת הכנסת הוא דמויות ואירועים מההיסטוריה היהודית, בהתמקדות במאבקים רוחניים. על המנורה מופיעים אירועים מכוננים וחשובים בתולדות העם.

הנושא המרכזי של הכרזה הוא קיבוץ גלויות וקליטת עלייה. המנורה במרכז מסמלת את מדינת ישראל, וסביבה צועדים עולים מכל קצוות תבל, מנופפים בדגל המדינה.

במליאה – סיכום דף העבודה ועבודה משותפת על לוח שעם מקוון – תכנון מנורה כיתתית

כ-15 דקות

במליאה, ביקשו מהתלמידים לומר מהו הרעיון הקשור למדינת ישראל שרצה כל אמן רצה להביע בעבודתו (שאלה 3 בדף העבודה, אם התלמידים ענו על טופס מקוון ניתן לשתף כעת את תשובותיהם על שאלה 3). אם יש צורך הרחיבו מעט. תוך כדי הדיון כדאי להקרין על הלוח את הפריט כרזה ליום העצמאות תשי"ט ותמונה של מנורת הכנסת.

לאחר מכן הציגו לתלמידים את לוח הפופלט שיצרתם, שבמרכזו סקיצה של מנורה.

בקשו מכל קבוצה לקרוא מדף העבודה את הרעיונות שלדעתם צריכים להופיע על המנורה (שאלה 4), וכתבו אותם על פתקיות מסביב למנורה.

(זו דוגמה ללוח פופלט עם פתקיות ממוינות לפי צבעים. הדוגמה מיועדת למורה ועדיף שלא להראות את הדוגמה לתלמידים לפני הפעילות).

בשלב הבא בשיחה, הסבירו לתלמידים שעליהם למיין ולהחליט מה מכל הנאמר הם הדברים החשובים שבסופו של דבר יופיעו במנורה הכיתתית (המקום על המנורה מצומצם, לכן יש לבחור).

תחילה יש למיין את הפתקיות לקבוצות. יש לבקש מהתלמידים לחשוב על קטגוריות למיון. לדוגמה: מעשים, ערכים, רעיונות, היסטוריה, שאיפות, תרבות. מיינו את הפתקיות שעל הלוח בעזרת התלמידים.

בקשו מכמה תלמידים, לפי הסדר, לומר דבר חשוב אחד, לדעתם, שיופיע על המנורה, ולנמק את בחירתם. אם יש תלמיד או תלמידים שדעתם שונה, אפשרו להם לדון על כך בקיצור. לאחר מכן ערכו הצבעה כיתתית כדי להכריע אם הפריט יופיע במנורה או לא.

אם אין די זמן, ערכו את ההצבעה על הפריטים ללא הדיון המקדים.

המנורה שנוצרה מבטאת את הרעיונות והערכים החשובים במדינת ישראל ועם ישראל בעיני תלמידי הכיתה.

הפעילות הזאת יכולה להיות חלק מפעילות רחבה יותר בשיתוף עם שיעור אמנות, שבו ייצרו תלמידי הכיתה בפועל את המנורה על פי התכנון בשיעור, בדומה לכרזה ולמנורת הכנסת.