מדינת ישראל
משרד החינוך
המינהל למדע וטכנולוגיה


דודי שמחה אוהב חיות / ע' הלל
חינוך לשוני עברית
נושא השיעור דודי שמחה אוהב חיות/ ע' הלל
פיתוח משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, האגף לחינוך יסודי; המזכירות הפדגוגית, הפיקוח על הוראת העברית
שכבת גיל כיתות א'-ב'
משך השיעור שלושה/ארבעה שיעורים
רציונל למורה
תיאור היחידה
יחידה זו עוסקת בהוראה בסביבה מתוקשבת של שיר ילדים הומוריסטי מאת ע. הלל. השיר מופיע ברשימת יצירות הספרות שבתכנית הלימודים במעגל הראשון.
מהלך ההוראה עושה שימוש בתפקודי השפה – דיבור והאזנה, קריאה וכתיבה - בסביבה מתוקשבת.
היחידה מתמקדת בקריאה של יצירת ספרות תוך זיהוי האמצעים הספרותיים וגיוסם להעצמת ההבנה של תוכן היצירה, האווירה והדמויות.
שילוב ברצף ההוראה אפשר ללמד את השיר כיצירה אחת מתוך רצף ההוראה העוסק בייחודו של יוצר.
ע' הלל מופיע ברשימת היוצרים המומלצים לפעילות ייחודו של יוצר" מעגל שלישי.
הקשר אחר יכול להיות יום המשפחה.
מטרות שפה וספרות
  • חשיפה ליצירה ספרותית איכותית ויצירת חוויה של הנאה אצל הקורא.
  • מתן ביטוי להומור, לרגשות ולתחושות שהשיר מעורר.
  • גילוי משמעויות מפורשות וסמויות ביצירה.
  • הבחנה בין המשמעות השגורה והצפויה של מילים וצירופים לבין משמעות בלתי צפויה שלהם, ולהיווכח כיצד הבחירות הלשוניות של היוצר יוצרות משמעות בשירה.
מטרות שפה
מיומנויות המאה ה-21
  • שימוש בסביבה מתוקשבת בתהליכי קריאה וכתיבה
    התלמידים יכירו מאפיינים המיוחדים לטקסט הדיגיטאלי, כגון: צלמיות, קישורים, גלילה וריבוי חלונות, גזירה, העתקה, הדבקה , כתיבה ועריכה של טקסט.
  • שימוש בסביבה מתוקשבת לצרכי תקשורת
    שימוש בדואר אלקטרוני, השתתפות בדיון המתנהל ברשת.
    מתוך מסמך מיומנויות המאה 21.
ידע מוקדם
  • רמת קריאה של טקסטים בהתאם לגיל הלומדים
  • הכרת המקלדת וכתיבה במקלדת.
חומרי למידה
(כתובים ומתוקשבים)
היענות לשונות
אמצעים טכנולוגים לתמיכה במתקשים שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי להתאים את רמת הקושי של המשימות לרמות קריאה שונות של תלמידים על ידי העברת השליטה בהיצג של הטקסט על המסך למשתמש כך שיוכל להתאימו לצרכיו: הגדלת גופן לגודל הרצוי למשתמש, הוספה או הסרה של קריינות המלווה את הטקסט, הגדלת המסך או הקטנתו.
מהלך השיעור
מהלך ההוראה רציונל למורה זמן
שיעור מס' 1

הקשר בין בעלי חיים בחיי הילדים לבין תוכן השיר
מסגרת הלמידה - בית
מטלה לתלמידים: צילום בעל חיים שמגדלים בבית

המורה מספר לתלמידים שבקרוב ילמדו שיר על בעלי חיים שכתב המשורר ע' הלל וינחה אותם לביצוע המטלה.

אפשרות א - התלמידים ישלחו למורה בדוא"ל תמונות של בעל חיים שהם מגדלים או יצרפו אותן לפורטל הכיתתי.
אפשרות ב (מחשבים אישיים)- כל תלמיד יצרף את התצלום של בעל החיים לתיקייה במחשב האישי.
אפשרות ג- מחליטים ביחד לפי איזה סדר שומרים את התמונות באלבום ויוצרים אלבום תמונות כיתתי.
ראו הנחיות בקישור פיקסה.
הרחבת משמעות היצירה על ידי קישור לעולם הקורא.

מטרת הפעילות היא ליצור קשר בין החוויות האישיות של הלומדים הקשורות לבעלי חיים שמגדלים בבית, לטיפול בהם ויחס של בני המשפחה אליהם, לבין התוכן של השיר.


הערך המוסף של איסוף תמונות וקיבוצן באלבום כיתתי בפיקסה הוא הדגמת תהליך של שיתוף בלמידה (איסוף, עריכה ויצירה של תוצר כיתתי משותף).
מסגרת הלמידה - מליאה

שיח דבור על גידול בעלי חיים

אפשרות א(מסך מקרן) - המורה מקרין תמונות של בעלי החיים שצילמו התלמידים. התמונות יהיו גריָין לשיח.
אפשרות ב (מחשבים אישיים)- מציגים שאלות מנחות בפורום הכיתתי (בעמודת הרציונל הצעות לשאלות), והדיון יתנהל כשיח דבור כתוב של קבוצות תלמידים בפורומים. גם הורים יוזמנו להשתתף בדיון בפורום.
בשיחה תהיה לתלמידים הזדמנות לספר אילו בעלי חיים הם מגדלים בבית, מי במשפחה אוהב בעלי חיים ומטפל בהם, ומי לא. אם הם לא מגדלים בעלי חיים בבית, יש לציין מדוע.

יש לשער ששיתוף הורים (בפורום) ירחיב את הדיון לזוויות מבט שונות על גידול בעלי חיים.
הערך המוסף של השיח בפורום הוא האפשרות של כל תלמיד ותלמיד להמליל בכתב חוויות, מחשבות ורגשות (גם ל"בעלי אצבע ביישנית"), ל'הקשיב' לדעה של עמית או מבוגר, להתייחס ולהגיב בכתב תוך כדי שמירה על כללי השיח הדבור והכתוב המקובל ברשת ומחוצה לה.
כדי לקיים שרשור מוצלח של שיח בפורום, יש לפתוח פורומים קבוצתיים (לא פורום לכל תלמידי הכיתה).
15 דקות
מסגרת הלמידה -מליאה
האזנה וקריאה של היצירה דודי שמחה אוהב חיות.
יש להדפיס את השיר עבור כל תלמיד.
מסך1
התלמידים מאזינים לקריאה של היצירה וקוראים מן המסך או מן הדף המודפס.
האזנה לקריאה
מטרת הפעילות היא להעביר חוויה אסתטית ורגשית ולהדגים הגייה נכונה של מילים וביטויים לא מוכרים בטקסט.
הערך המוסף של סרגל הכלים המלווה את הטקסט הוא מתן מענה לתלמידים חלשים באמצעות הגדלת הגופן, האזנה להגייה נכונה (קריינות) וחלוקה של הטקסט לפסקאות או לבתים.
15 דקות
מסגרת הלמידה - עבודה פרטנית ודיווח במליאה
שיח דבור על תוכן השיר ועל הרגשות שהוא מעורר
המורה מכוון את התלמידים לספר על מה מסופר בשיר; מה הרגישו בעת שמיעת השיר; מה הקשר בין השיר לבין השיחה שניהלו קודם (על גידול בעלי חיים בבית).

חשוב ליצור השהיה בין השאלות לתשובות על מנת לתת לתלמידים הזדמנות לחשוב ולתכנן מה יאמרו.
לאחר השיחה המורה מבקש מן התלמידים לסמן בטקסט אירועים בשיר שגרמו להם לתחושות שציינו.

מסך 2 –כותבים רשמים אישיים
התלמידים מספרים מה סימנו בטקסט ולמה.

אפשרות א (מסך + מקרן) - המורה כותב את דברי התלמידים ושומר את המסך לשם תיעוד.
יש לחזור למסך השמור בסיום לימוד היצירה.
אפשרות ב (מחשבים אישיים)- המורה מדגים כתיבה בעקבות דיבור על הלוח, ואחר כך כל תלמיד כותב במחשב האישי שלו ושומר את המסמך בקובץ.
הבעת רשמים אישיים בעל פה

מטרת הפעילות היא לתת ביטוי לרגשות ולתחושות שהשיר מעורר בתלמידים.

השיר יכול לעורר רגשות שונים ואולי אף מנוגדים בקרב הקוראים: שמחה, עצב, כעס, דאגה או פחד. הרגשות השונים הם תוצר של יחס דיפרנציאלי לבעלי חיים, שבוודאי עלה בשיח שהתקיים לפני קריאת השיר, או תוצר של הזדהות עם דמויות שונות ביצירה (הזדהות עם השמחה של הילד והדוד או עם הדאגה של האם).

יש לשים לב שלא לעורר מחלוקת בין ילדים להורים בקשר לגידול בעלי חיים.

הערך המוסף של שמירת המסך הוא התיעוד של דברי התלמידים לצורך רפלקציה על הבנת היצירה לפני הלמידה של היצירה ואחריה.
20 דקות
שיעור מס' 2
זיהוי הקולות המנוגדים ביצירה
מסגרת הלמידה - עבודה פרטנית ודיווח במליאה
קריאה בעיון לשם גילוי הדובר ביצירה
מסך3 – איך יודעים מי הדובר בשיר?

המורה מנחה את התלמידים לזהות את הדובר בשיר על פי הבית הראשון באמצעות שאלות מנחות:
לפי מה אתם יודעים שהדובר הוא ילד ולא ילדה? לפי מה אתם יודעים שהוא ילד ולא מבוגר?
המורה מדגים לפי אילו מילים יודעים מי הדובר.
התלמידים ממשיכים ומסמנים מילים בטקסט.
הבדיקה תיערך על ידי הזמנה של תלמידים לסמן בטקסט המוקרן על המסך.
אפשרות א (מסך + מקרן) -הקרנה של הבית ראשון של השיר וסימון בצבע של המילים שעונות על המטלה.
אפשרות ב (מחשבים אישיים)-ביצוע פרטני של המטלה ואחר כך בדיקה במליאה.
זיהוי הדובר בשיר
אפשר לזהות שהילד הוא הדובר בשיר כבר מן הפתיח ומן הבית הראשון על פי שלושה מדדים:
  1. שימוש בגוף ראשון ("אותי" "אני שואל").
  2. שימוש בלשון זכר גם כשהדובר מעיד על עצמו ("אני שואל...") וגם כשפונים אליו ("בשבילך", "אתה נותן").
  3. אזכור של דוד ושל אימא (המבוגרים הם שמנהלים את האירועים בבית המשפחה).
10 דקות
מסגרת הלמידה –שיח דבור במליאה קריאה של הפתיח כדי להתחיל לאפיין את הדוד שמחה מסך 4 -מכירים את דוד שמחה

  1. המורה מברר עם התלמידים מהי ה"מחלה" של הדוד.
  2. התלמידים מסמנים בטקסט את המילים שלפיהן יודעים מהי "המחלה".

אפשרות א (מסך + מקרן)- הקרנה של הפתיח - הזמנת התלמידים לסמן בצבע את השורות שלפיהן יודעים מהי ה"מחלה" של הדוד.

אפשרות ב (מחשבים אישיים)-ביצוע פרטני של המטלה ואחר כך בדיקה במליאה.
אפיון דמות- הדוד שמחה

מטרות הפעילויות:
  1. להבין את תפקיד המירכאות במילה "מחלה": האם כאשר כותבים את המילה "מחלה" במירכאות מתכוונים למחלה אמיתית? אפשר להבין את משמעות "המחלה" באמצעות ביטויי עגה (סלנג) המוכרים לתלמידים: "אני חולה עליך"; אני "חולה על כדורגל".
  2. לזהות את התכונה הבולטת של הדוד: אהבת חיות. הדובר מגדיר אהבה זו כ"מחלה". השימוש במילה זו מלמד על אהבה לא שגרתית לחיות.
    רציונל למורה
  3. להבין שהדוד שמחה כשמו כן הוא: מחייך, מתלוצץ, מפתיע, משמח.
  4. להבין שדמותו של הדוד מעוררת אהדה בקרב הקוראים מכיוון שהיא דמות משעשעת, מגוחכת מעט, גורמת לחייך ולחוש שמחה. למשל: "... דּוֹד שֶׁכָּזֶה, בֶּאֱמֶת זֶה מַזָּל!לא רַק בִּגְלַל הַחַיּוֹת -בִּכְלָל!"
20 דקות
מסגרת הלמידה – שיח דבור במליאה והמשך פרטני
מתבוננים ביצירה השלמה כדי לאפיין את דמותו של הדוד שמחה

מסך 5 -דוד שמחה, איזה מין דוד הוא?


במליאה - המורה משוחח עם התלמידים על הדמות של הדוד שמחה: איזה מין דוד הוא בעיני הילד? מה הילד מרגיש כלפיו? מה אתם חושבים על הדוד שמחה? האם גם אימא מרגישה כמו הילד כלפי הדוד?

בעקבות השיחה: מקרינים את המסך דוֹד שִׂמְחָה - אֵיזֶה מִין דוֹד הוּא? ומזמינים תלמידים לגרור לטבלה רק מילים ומשפטים שמתארים את דוד שמחה.
מטלה פרטנית - מסך 6 - דוד שמחה, איזה מין דוד הוא?
התלמידים יקראו ויסמנו בטקסט הוכחות לתכונות של הדוד שמחה.
מסגרת הלמידה - הדגמה במליאה, המשך פרטני וסיכום במליאה
קריאה בעיון לאיתור ההבדלים בין הדמויות (התגובות ההתנהגויות) והסקת מסקנות לגבי הקולות המנוגדים ביצירה
מסך 7 - אימא, איך היא מגיבה לחיות שבבית?

  1. הדגמה במליאה - המורה יזמין תלמידים לאתר בטקסט את המשפטים שמתארים את התגובה של אימא בבית 1 ובבית 2.
    המורה ידגים איך לגרור את המשפטים לטבלה.
  2. עבודה פרטנית - התלמידים ימשיכו למלא את הטבלה על פי הכתוב בבתים 3, 4, 5.
    אפשרות א (מסך + מקרן) - התלמידים יסמנו את התגובות של אימא - תחילה בטקסט המודפס, ואחר כך תיערך בדיקה במליאה.
    אפשרות ב (מחשבים אישיים) - התלמידים יבצעו את המשימה במחשבים האישיים.
  3. שיח דבור במליאה - מתבוננים בטבלה המלאה במסך 7. המורה שואל את התלמידים מה מלמדת הטבלה.

מסך 8 -הקולות המנוגדים בשיר
המורה מנחה את התלמידים להסיק מסקנה, לומר אותה ואחר כך לכתוב.
אפשרות א (מסך מקרן)-התלמידים כותבים את המסקנה במחברת.
אפשרות ב (מחשבים אישיים)-התלמידים מקלידים את המסקנה על המסך.
מטרות הפעילות
  1. לזהות את המבנה הצביר של השיר. לגלות שבהצטברות של החיות בבית יש התפתחות הדרגתית (מן הקטן לגדול, ממעט להרבה).
  2. לאתר מידע גלוי על ההתנהגויות, על הרגשות ועל הבעות הפנים המשתנות של אימא.
  3. להבחין בתגובות המשתנות של אימא להצטברות החיות בבית לעומת היציבות בהתנהגות הדוד והילד בבתים5-1. הילד תמיד מבסוט, הדוד תמיד מחייך.
המורה יעודד את התלמידים להסיק מסקנות מן הטבלה שעל המסך.
צפוי שבעקבות התבוננות בטבלה, תלמידים שונים יאמרו הכללות שונות. בהמשך השיחה (באמצעות תיווך של המורה) התלמידים יסיקו מסקנה לגבי הניגוד בין אהבת החיות והשמחה של הדוד והילד, לבין חוסר שביעות הרצון ההולכת וגדלה של האימא מהצטברות החיות בבית (מסך 8)
20 דקות
שיעור מס' 3

כתיבה בשם הדמויות כדי לתאר את השיא, המשבר והפתרון ביצירה
מסגרת הלמידה -זוגות
השיא: ריבוי החיות בבית

מסך 9 – מבינים מה קורה בבית המשפחה (1)
המורה מדגים מעבר מטקסט כתוב לייצוג הדבור שלו על ידי איתור המילים שמתארות מה מרגישות או חושבות או אומרות הדמויות.
אפשרות א (מסך + מקרן) -התלמידים מתארים את האווירה בבית באמצעות כתיבה במחברות.
אפשרות ב(מחשבים אישיים) - התלמידים מייצרים בזוגות את השיח בבית המשפחה וכותבים בבועיות הדיבור והמחשבה שעל המסך.
זיהוי השיא
התלמידים נותנים ביטוי לפרשנות שלהם לאווירה שנוצרה בבית על ידי כתיבה בבועיות/בלוני דיבור ומחשבה. יש לשער שיהיו תלמידים שיכתבו על אווירה של שמחה (עכברונים לבנים מצייצים בארבעה קולות קטנים), אחרים יפרשו את המצב כאי סדר, רעש ו"בלגן".

הערך המוסף של ייצוג הטקסט בבועיות דיבור: התלמיד נדרש לקריאה בעיון, לזיהוי הקולות השונים, להבחנה בין לשון דיבור לבין תיאורים וכן בין דיבור עקיף לבין תיאורים.
10 דקות
מסגרת הלמידה -זוגות
המשבר: אימא לא רוצה עוד חיות בבית, והילד מתחשב בה.
התלמידים מאתרים מילים שמתארות את המשבר בבית: כיצד מגיבה אימא לריבוי החיות בבית, מה היא אומרת, איך משנה הילד את עמדתו -מה הוא אומר.
אפשרות א (מסך + מקרן) - התלמידים מתארים את המשבר בבית באמצעות כתיבה במחברת.
אפשרות ב (מחשבים אישיים) - התלמידים מייצרים בזוגות את השיח המתנהל בין הדמויות וכן את המחשבות של דוד שמחה וכותבים בבועיות הדיבור והמחשבה שעל המסך.
זיהוי המשבר

ההתנגדות של אימא לחיות בבית מגיעה לשיא כשהיא אומרת לדוד שמחה "...שלא תביא לנו עוד". מבינים שהילד מגלה רגישות והתחשבות באמו כי השמחה שלו לריבוי החיות משתנה כשהוא אומר: "אם ככה יותר חיות כבר לא אקחה", וכשהדוד מביא סייח הוא אומר: "די אין מקום יותר".
10 דקות
מסגרת הלמידה -זוגות
הפתרון: "אם לא בבית אז בחצר"


התלמידים מאתרים מילים שמתארות את השינוי שחל בדוד (הוא מהרהר. אפשר להראות זאת באמצעות בלון מחשבה שמוצמד לדוד), מילים שמתארות את הפתרון למשבר, התגובה של אימא לפתרון והתגובה של הילד.

מסך 10 - מבינים מה קורה בבית המשפחה (2)
אפשרות א (מסך מקרן)- תיאור הפתרון באמצעות כתיבה על המסך.
אפשרות ב (מחשבים אישיים) - התלמידים מייצרים בזוגות את העלילון.
זיהוי הפתרון

הדוד שמחה עוצר לראשונה כדי להרהר כי הוא מבין שיש שינוי בגישה של האם והילד לחיות. הוא מציע את הפתרון. הפתרון ("אם לא בבית אז בחצר") מתקבל בשמחה על ידי האם והילד ("בחצר? למה לא אמי שוחקת").
15 דקות
סיכום: שיח דבור במליאה
  1. המורה מקרין את המסך שבו תועדו הרשמים של התלמידים מן היצירה(שיעור ראשון, מסך 2) ושואל: האם משהו השתנה, נוסף או נגרע בתחושות שאתם חשים מהקריאה של השיר?
  2. המורה שואל את התלמידים מה עזר להם להבין טוב יותר את הדמויות בשיר?
מטרת הפעילות:
סיכום הלמידה של היצירה באמצעות רפלקציה של התלמידים על ההבנה ועל תהליך הלמידה שלהם.
15 דקות